לונג איילנד - אין יאוש בעולם!

 

 

 

- - - ב"ה מצ"ב תמלול הדרשה (למעט חלק השו"ת) מהספר 'הסוד שבך' באדיבות בן המחבר שליט"א להשגת ורכישת הספר 'הסוד שבך' חיגו 0586060505- - -

 תוכן ענינים;

פֶּרֶק ו': אֵין יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם  / סַכָּנָה! כָּאן יֵאוּשׁ / אֵין יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם / חֵלֶק א' - מַה הוּא הַיֵּאוּשׁ / רֵאשִׁית הַטִּפּוּל - הֲבָנַת הַמַּחֲלָה / יֵאוּשׁ אֵינָהּ הַחְלָטָה אֶלָּא תּוֹצָאָה / יֵאוּשׁ מֻחְלָט / יֵאוּשׁ סָמוּי / הַסִּמְפְּטוֹם שֶׁל יֵאוּשׁ - רַע עַיִן / חֵלֶק ב' - אֵיךְ נִצָּלִים מֵהַיֵּאוּשׁ / עִקַּר הַחָכְמָה - לַעֲצֹר אֶת הַיֵּאוּשׁ בִּתְחִלָּתוֹ / הַסִּבּוֹת לַיֵּאוּשׁ  / זֶה לֹא הַיּוֹם שֶׁלִּי / בָּרוּךְ ה' יוֹם - יוֹם / הַבְּחִירָה שֶׁל הָאָדָם הִיא - לָדַעַת שֶׁכָּל יוֹם, זֶה הַיּוֹם שֶׁלּוֹ / לְתַקֵּן וְלַעֲלוֹת אֶת הַיָּמִים הַנְּמוּכִים / הִתְחַזְּקוּת בִּימֵי קַטְנוּת הַמּוֹחִין - נִצָּחוֹן עַל הַסִּטְרָא אַחֲרָא / כָּל הַצַּדִּיקִים עָבְרוּ בְּחַיֵּיהֶם קְשָׁיִים / סָפֵק = עֲמָלֵק  / הַוַּדָּאוּת מַצִּילָה מִיֵּאוּשׁ / מַעֲשֶׂה מֵאֲבֵדַת בַּת מֶלֶךְ / שִׁנּוּן הַוַּדָּאוּת - הַצָּלָה מִיֵּאוּשׁ / הַכְרָזָה תְּמִידִית - אֲנִי שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ / מְחָאָה - אֲנִי לֹא שַׁיָּךְ לָרַע!

 

פֶּרֶק ו': אֵין יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם

ערב טוב! בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' ברחמיו עלינו ירוויח

הערב הזה יהיה לרפואה שלמה למרים אסתר בת דבורה בתוך שאר חולי עמו ישראל.

לע"נ- חיים נגר בן ברכה, ולע"נ הורי - מנוחתם עדן.

'אֵין יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם!' מַה זה הַיֵּאוּשׁ? מַה הַדְּרָכִים לְהִנָּצֵל מֵהַיֵּאוּשׁ? ולמַה אֵין יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם?

אַחַד הַדְּבָרִים הקשים והַהַרְסָנִיִּים וְהַמַּזִּיקִים בְּיוֹתֵר עֲלֵי אֲדָמוֹת, זֶה הַ'יֵּאוּשׁ' שמתפשט וְהוֹרֵס כָּל חֶלְקָה טוֹבָה.

הָאֶרֶס הַמְסֻכָּן שֶׁל הַיֵּאוּשׁ מְחַלְחֵל כָּל הַזְּמַן לְלֵב אֱנוֹשׁ, לִפְעָמִים בְּאֹפֶן גָּלוּי, וְלִפְעָמִים בְּאֹפֶן סָמוּי. ומְעַט אֲנַשים שֶׁמוּדָעִים שֶׁהם לוקים בְּמַחֲלַת הַיֵּאוּשׁ וּבַנְּזָקִים שֶׁהִיא מְחוֹלֶלֶת בָּנוּ. אֲבָל כִּמְעַט וְאֵין אָדָם שֶׁנִמָּלֵט לַחֲלוּטִין מִהתּוֹפָעַת של יֵּאוּשׁ.

הַיֵּאוּשׁ הוּא אַחַד מֵהַכֵּלִים הַחֲזָקִים שֶׁל הַיצה"ע, שמִשְׁתַּמֵּשׁ בהם עֶרֶב וָבֹקֶר תָּמִיד, לְהַנְחִיל לכל אָדָם מַחֲשָׁבָה וְהַרְגָּשָׁה שֶׁל יֵאוּשׁ - חִדָּלוֹן - אֵין אוֹנִים בְּכָל נְקֻדָּה וּבְכָל עִנְיָן טוֹב.

רַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלֵב צוֹעֵק מִכְאֵב לב: 'אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל'!! אין הצדקה להתיאש.

כֵּיוָן שֶׁבְּכָל מַצָּב, יֵשׁ תִּקְוָה לִישׁוּעָה, "וישועת ה' כהרף עין" וְהַכֹּל יָכוֹל לְהִתְהַפֵּךְ לְטוֹבָה וְיָבוֹא לְתִקּוּן משְׁלֵם.

'אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים' 

כְּדֵי לָדַעַת אֵיך לְהִינָּצֵל מִן הַיֵּאוּשׁ, עָלֵינוּ לְהָכִיר את המֻרְכָּבות שלו. מַה הֵם הַסוּגים של יֵּאוּשׁ? וּמַה הַסִּימְפְּטוֹמִים שמַּרְאִים עַליו, כְּדֵי שֶׁנֵּדַע מִמַּה אֵיך לְהִנָּצֵל ממנו.

הַיֵּאוּשׁ הוּא לא הַחְלָטָה הוּא תּוֹצָאָה: 

הַיֵּאוּשׁ אֵינוֹ הַחְלָטָה זֶה לא שֶׁאָדָם מַחְלִיט זהו: 'מֵהַיּוֹם אֲנִי מְיֹאָשׁ'. אֶלָּא זֶה תּוֹצָאָה שֶׁל הִסְטוֹרְיָה, שֶׁל כִּשְׁלוֹנוֹת, חֹסֶר הַצְלָחוֹת בְּכָל מִינֵי תְחוּמִים , עִם כָּל מִינֵי הֲבָנוֹת וּסְטִיגְמוֹת שְׁלִילִיּוֹת שֶׁנּוֹצרות בְּמֹחַ הָאָדָם בְּמַהֲלַךְ חַיָּיו, בֵין אִם הוּא הֵבִין את זה מְעַצְמוֹ בֵין אִם הוּא שָּׁמַע את זה מֵאֲחֵרִים, כּשֶׁהכָּל מתרכב יַחְדָּיו, נוֹצָר בְּאֹפֶן אוֹטוֹמָטִי, מַסְקָנָה בְּרוּרָה - יֵאוּשׁ. 

הַמַּצָּב הַמֻּכָּר שֶׁל יֵאוּשׁ, הַכַּוָּנָה לְיֵאוּשׁ טוֹטָאלִי, שֶׁהָאָדָם כְּבָר נִכְנָע וְמֵנִיף דֶּגֶל לָבָן. כשהוּא שָׁקוּעַ עָמוֹק בְּתוֹךְ הַהֲבָנָה: 'שֶׁהַחַיִּים שֶׁלּוֹ, לְפָחוֹת בַּגִּלְגּוּל הַזֶּה, לֹא מְאִירִים לוֹ פָּנִים, ואֵין לוֹ שׁוּם סִכּוּי לְהַצְלִיחַ. וּמִמֵּילָא אֵין לוֹ שׁוּם מַטָּרָה וְתַכְלִית לַחַיִּים הָאֵלּוּ, מבחינתו הכל אָבוּד וְהַכֹּל סָגוּר!' 

מה אומר לעצמו? "בַּשָּׁמַיִם מִּתְעַלְּמִים מִמֶּנִּי, לֹא מְרַחֲמִים עָלַי. אוּלַי אֲנִי לֹא רָאוּי, אוּלַי אֲנִי לֹא מִשְׁתַּדֵּל מַסְפִּיק. אֲבָל הַמְּצִיאוּת הִיא כִּי הָעֵסֶק אָבוּד, נוֹעַדְתִּי לְכִישְׁלוֹנוֹת וְסִפּוּר חַיּי כִּישָּׁלוֹן מִתְמַשֵּׁךְ!'

כשאָדָם נמצא בְּרָמַה של יֵאוּשׁ כָּזה – אז הוא מרגיש כְּבָר: שֶׁהוּא לֹא שַּׁיָּךְ לַעֲבוֹדַת ה', כי לְפִי הֲבָנָתוֹ: הוּא לֹא בָּא לָעוֹלָם בִּשְׁבִיל לִחְיוֹת חַיִּים טוֹבִים וּשְׂלֵווִים, מִמֵּילָא מֻתָּר לוֹ לְהַצְהִיר: 'שלְפִי מַצָּבוֹ לֹא שַׁיָּך אֵלָיו כָּל הָעִנְיָינִים הַנּוֹגְעִים לַעֲבוֹדַת הַ'': 'עזוב, עזוב, עזוב נגמר....' הוא מכריז על זה.

הַיֵּאוּשׁ נִכָּר בְּמַצַּב רוּחוֹ שֶׁל הָאָדָם, והוּא מִתְהַלֵּךְ בְּעַצְבוּת קֹצֶר רוּחַ ממורמר מתוסכל, וְמַה שֶּׁמֻּטָּל עָלָיו לַעֲשׂוֹת, הוּא עוֹשֶׂה בְּלִי חֵשֶׁק.

הַיֵּאוּשׁ מַקִּיף אוֹתוֹ, הוּא לא מַסְתִּיר זֹאת מֵעֵינֵי אֲחֵרִים, וְהוּא גם לא מִתְבַּיֵּשׁ לְשַׁדֵּר את זה, עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁיֵּשׁ כָּאֵלּוּ שֶׁכְּבָר סִכְּמוּ לְעַצְמָם: שהמצב אבוד! והם לֹא רוֹצִים לִחְיוֹת וּמְחַכִּים מתי הַסִּפּוּר הזה יִגָּמֵר...' - זה יאוש מוחלט.

יֵשׁ יֵאוּשׁ סָמוּי;

לִפְעָמִים המַצָּב לֹא נִרְאֶה שֶׁיֵּשׁ יֵאוּשׁ, אָדָם מְנַהֵל חַיּים כָּרָגִיל, מִשְׁתַּדֵּל לַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁיָכוֹל, יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁהוּא מַצְלִיחַ יוֹתֵר וְיֵשׁ כאלה שֶׁהוּא מַצְלִיחַ פָּחוֹת, אֲבָל הוא מַמְשִׁיךְ הָלְאָה כָּרָגִיל. 

הוּא לא מְצַפֶּה לְשִׁנּוּי דְּרַסְטִי, הוא לֹא מְנַסֶּה לִיזוֹם כִּוּוּנִים חֲדָשִׁים וְרַעֲנַנִּים לֶשַׁנּות אֶת מַצָּבוֹ. אָמְנָם בְּתוֹךְ לִבּוֹ עָמוֹק קַיָּם רָצוֹן: שהמצב ישתנה קְצָת, לַעֲשׂוֹת אֶת זֶה וְלא אֶת זֶה, אבל בִּגְלַל שֶׁבֶּעָבָר הוּא כְּבָר נִסָּה לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים וְלֹא הִצְלִיחַ, אָז הוּא החליט: 'שֶׁהָעִנְיָן הַזֶּה וְהַזֶּה כְּבָר לֹא בַּתְּחוּם שֶׁלּוֹ, וְהוּא כְּבָר לֹא מְנַסֶּה לְהִתְעַסֵּק בזֶה יותר'.

הוּא לא שָׁבוּר, הוּא לֹא נִמְצָא בָּאֵזוֹר שֶׁל יֵאוּשׁ, הוּא אַדְּרַבָּה! אָדָם מְחֻשָּׁב, רֵאָלִי, הוא מּוֹדֵה עַל הָאֱמֶת, והוא מחליט מַה שַּׁיָּךְ לוֹ וּלְמַעֲמָדוֹ, לְּפִי הַכֵּלִים הַנְּתוּנִים לּוֹ, ולֹא נִרְאֶה שֶׁיֵּשׁ סִכּוּי לְשִׁנּוּי מַהוּתִי בַתְּמוּנָה הַכְּלָלִית.

אֲבָל הָאֱמֶת הִיא, שֶׁאָדָם זֶה לא מוּדָע, שֶיֵש לוֹ 'יֵאוּשׁ סָמוּי'. כִּי כַּאֲשֶׁר הָאָדָם אֵינוֹ מְיֹאָשׁ, הוּא כָּל הַזְּמַן מְנַסֶּה לְהִתְחַדֵּשׁ בְּכָל הַכִּוּוּנִים, וְהוּא לֹא מַפְסִיק לְהִתְחַדֵּשׁ כָּל הַזְּמַן, וְאִם הוּא לא היה בְיֵּאוּשׁ סָּמוּי, היה חוֹשֵׁב לְהִתְחַדֵּשׁ בכל דבר ודבר.

מִי שֶׁאֵין לוֹ מוֹטִיבַצְיָה לְהִתְחַזֵּק בַּעֲבוֹדַת ה', אוֹ רָצוֹן לְהִשְׁתַּפֵּר בָּעִנְיָנִים שֶׁהוּא חַלָּשׁ בָּהֶם, בִּגְלַל שֶׁהוּא מַחְלִיט: "שֶׁזֶּה לֹא שַּׁיָּךְ לי" זֶה נוֹבֵעַ רַק מִיֵּאוּשׁ! 

כְּלוֹמַר בְּעֹמֶק הלב שׁוֹכֶנֶת מְצִיאוּת שֶׁל אַכְזָבָה עַצְמית, הוּא הִגִּיעַ לַמַּסְקָנָה: 'שֶׁהוּא לא יָכוֹל לִזְכּוֹת לְכָל מִינֵי מַדְרֵגוֹת שֶׁהוּא הָיָה רוֹצֶה לִזְכּוֹת בָּהֶם בעבר'.

הַפֹּעַל היוֹצֵא שֶׁל הַיֵּאוּשׁ הַזֶּה, מַּרְגִּישִׁים עֲיֵפוּת מֻתָּשִׁים נַפְשִׁית בְּלִי כֹּחוֹת חֲדָשִׁים וְרַעֲנַנִּים, לִרְצוֹת לְהַתְחִיל לְנַסּוֹת וְלִיזוֹם דְּבָרִים חֲדָשִׁים.

גַּם אִם הָאָדָם יַחֲשֹׁב: 'שֶׁהוּא לֹא בְּמַצַּב שֶׁל יֵאוּשׁ', הַמְּצִיאוּת שֶׁלּוֹ זֶה מַצָּב שֶׁל יֵאוּשׁ, לֹא "יֵאוּשׁ מֻחְלָט" אבל "יֵאוּשׁ סָמוּי" כי יֶש לו הַסְכָּמָה בַּלֵּב: 'שֶׁיֵּשׁ נְקֻדּוֹת וּדְבָרִים שֶׁהוּא חוֹשֵׁב: 'שֶׁכְּבָר לֹא יִזְכֶה לָהֶן, וּבַמַּצָּב שֶׁלּו הָעִנְיָין הַזֶּה כְּבָר לֹא-לא רְאֲלִי...'

הַסִּמְפְּטוֹם שֶׁל יֵאוּשׁ - רַע עַיִן

בְּדֶרֶךְ כְּלָל הָאָדָם הַמְיֹאָשׁ יש לו "עַיִן רָעָה" עַל השי"ת, הוּא לֹא רוֹאֶה אֶת 'חַסְדֵי ה'' עַלַיו יום-יום, הוּא לֹא רוֹאֶה, וְהוּא רוֹאֶה רַק אֶת הַקְּשָׁיִים וְהַחֶסְרוֹנוֹת וזה מַּגְבִּיר וּמַעֲצִים אֶת תְּחוּשַׁת הַיֵּאוּשׁ וְהַחִידָּלוֹן. יש לו הרבה טְרוּנְיוֹת עַל מַּצָּבו ועַל ה' שכאילו מקפח אותו ביחס לאחרים...

יש לו שאלות, לא בקול... אבל: 'לַמַה ה' עוֹשֶׂה לִי כָּכָה? לָמָּה הִגַּעְתִּי לַמַּצָּב הַזֶּה? מה עָשִׂיתִי כָּל כָּךְ נוֹרָא לִפּוֹל עַד כְּדֵי כָּךְ מִבְּלִי רַחֲמים מן מֵהַשָּׁמַיִם?'

זה מצבי יאוש שונים. 

מה עושים?

כּשֶׁאָדָם נִמְצָא כְּבָר עָמוֹק בְּתוֹךְ הַיֵּאוּשׁ קָשֶׁה-קָשֶׁה לָצֵאת מִשָּׁם, וְגַם אִם הוא יַכְרִיז: 'אֵין יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם' זֶה לֹא מַסְפִּיק, כִּי בְּשָּׁעַה של בִּלְבּוּל קָשֶׁה מְאֹד לְהִתְחַזֵּק, וְצָרִיךְ עֲבוֹדָה גְּדוֹלָה לְהִשְׁתַּחְרֵר מזה.

אז מה צריך לעשות?

וְלָכֵן צָרִיךְ לַעֲמֹד עַל הַמִּשְׁמָר, וְלָשִׂים לֵב מִיָּד כְּשֶׁמַּתְחִילִים לְהַבְחִין בַּנִּצָּנִים הָרִאשׁוֹנִים שיכולים להוביל אָדָם לְיֵאוּשׁ, וּמִיָּד לְנַטְרֵל אוֹתָם בְּכָל הַכֹּחַ, שֶׁלֹּא יתְפַּתֵּחַ מצב של יֵאוּשׁ. וְלָכֵן עִקַּר הָעֵצוֹת הַנִּדְרָשׁוֹת הֵם לְסַיֵּעַ לָאָדָם לֹּא להַגִּיעַ לְיֵאוּשׁ. 

אם אָדָם עוֹשֶׂה טָּעֻיּוֹת (שלמדנו בהרצאות הקודמות): לְדֻגְמָה שֶׁהוּא לֹא שָׂמֵחַ בְּמַה שֶּׁהוּא זוֹכֶה.

בא אדם ואומר לי: 'יש לי כך וכך-וכך בעיות...' 

אומר לו: 'שומע, אתה רואה אותי?' 

אומר: 'כן'.

- יש כמה שלא יכולים לראות אותי אתה יודע? אתה שומע אותי? 

- 'כן'. 

- 'יש כמה אנשים שלא יכולים לשמוע אותי בכלל. אתה מדבר אתי נכון? יש כאלה אילמים לא יכולים לדבר בכלל. אתה צריך לעבור ניתוח? 

- 'לא! ברוך ה'. 

- 'יש אנשים שעוברים ניתוח לב פתוח עכשיו. אתה הגעת לפה ברגלך? נכון לא על כיסא גלגלים. נכון?' 

ולאט לאט הראיתי לו כמה טוב לו. זה חסדי ה'! יש כאלה שאם נפרט דבר-דבר אז אתה במצב 'סוכר!' אתה במצב מצוין, אז יש לך כמה בעיות קטנות שאתה קורא להם: 'גדולות'.

קודם כל יש פתרון תמיד, דברים משתנים, ואם אתה יודע להסתכל על הדברים באופן חיובי, ולהבין: שזה ניסיונות שצריך לעבור, ואתה רואה את החסדים בדינים שבאים עליך, אתה יכול להפוך את הדינים לרחמים! אבל אתה צריך לדעת לעשות את זה, אתה צריך לשמוח על כל רגע שאתה חי. אז אם בן אדם לא יודע לשמוח במצבו - זה בעיה.

אתמול הייתי בהרצאה בלייקווד, והיתה אישה שאומרת: 'שיש לה דיכאון עמוק'. 

שאלתי: 'יש לך ילדים?' 

אמרה לי: 'כן ששה (6)! ב"ה'. 

אז מה הדיכאון? יש מסכנים שמחכים עשרות שנים לילדים ואין להם בכלל. יש להם ילדים וילדים לא טובים, ממרמרים להם את החיים. לך יש שישה ילדים ב"ה את אומרת, זה לא מספיק בשביל להתעסק אתם? מה הדיכאון? שאין לה כח לקום ואין לה כח לעשות, ואין לה כח זה.. עצת היצר, תעבדי על זריזות, נגד והיפך מה שאת מרגישה, תעשי ספורט, תעשי דברים הפוכים – ותשתחררי! הכל זה פה (בראש), פה נכנס הדיכאון ופה יוצא בדיכאון. הכל זה בראש.

אין שום דבר קשה שה' יביא על אדם שהוא לא יוכל לסבול. 

אבא לא יגיד לבן: 'תרים חמש מאות (500) קילו, אם לא - אני אתן לך מכות!' 

אבא כזה הוא לא נורמאלי, איזה ילד יכול להרים חמש מאות קילו?! הקב"ה יביא יסורים על אדם שהוא לא יכול לשאת אותם?! אין דבר כזה. רק האדם בכיין. 

גם אם אומרים לו: 'תוריד את הזבל' 

אז הוא אומר: 'למה אני? למה תמיד פונים אלי?' - זה ילד מפונק! זה אחד שלא רוצה לעשות שום דבר. זה נקרא יסורים?! זה נקרא שחושבים: 'שהוא איש של הזבל'?! הוא כבר מדביק לעצמו תוויות. מה קרה? 

אמרו לך: 'תעשה חסד עם כל המשפחה!' 

יש פה פח זבל אתה רוצה שכולם יריחו אותו?! אכלת? שתית? זרקת לזבל את מה שהותרת? למה שאתה לא תהיה חלק בשביל לקחת את זה למטה? זה נקרא יסורים?!

לפעמים כשומעים מה אדם קורא לו: 'יסורים' - אז אפשר להתעלף מצחוק! אבל הנקודה היא: איך אתה רואה את הדברים. יש אחד רואה הכל שחור, רק שחור הוא רואה. אתם יודעים מראים לאדם דף לבן עם נקודה שחורה, 

שואלים אותו: 'מה אתה רואה?'

אומר: 'נקודה שחורה!' 

ומה עם כל הלבן אתה לא רואה?! לא הוא לא רואה את הלבן הוא רואה רק את הנקודה השחורה. אנחנו רואים את הכל מתוך האישון הקטן השחור בעין, לכן רואים כל כך שחור. העולם נפלא! אתם יודעים איזה אוויר הקב"ה עושה שנוכל לנשום, אין מקומות עם 'כיס אוויר' כל מקום שאתה הולך יש אוויר. זה מראה חסד ה'! לא? טסתם פעם בטיסה שהיה כיס אוויר, המטוס פתאום תאך ככה נפל למטה ככה והלב נפל גם כן, הרגשתם פעם? אין 'כסי אוויר' פה נכון פעם הלכתם ופתאום הרגשתם אאאאה! אין אוויר? תמיד יש אוויר, זה לא חסד? זה חסד לא. 

ראיתם פרחים בדרך! - זה לא חסד? השמש היום האירה לכם! אפילו גשם ירד עליכם. לא חסד? למה לראות הכל שחור? למה הכל יסורים? למה תמיד חסר לי? ולמה בכיינות?! למה? למה יֵּאוּשׁ? על מה ולמה?! 

אסור להגיע לַיֵּאוּשׁ;

אז צריך ללמוד את ההרצאות הקודמות שדיברתי באריכות, כל הרצאה שעתים ומשהו כל הרצאה בנושא מברר לנו: איך לא להגיע ליאוש!

יֶשְׁנָם שְׁנֵי סוּגִים שֶׁל חֲלִישׁוּת הַדַּעַת, שמּוֹבִילִים אָדָם לְיֵאוּשׁ. צָרִיךְ לָדַעַת כֵּיצַד לְהִתְמוֹדֵד אִתָּם כבר בהתחלה , שלא יכו שָׁרָשִׁים בְּתוֹךְ לִבּוֹ שֶׁל הָאָדָם.

הַסּוּג הָרִאשׁוֹן לדוגמא: 

נְקֻדָּתִי - אדם רוצה: להשכים בַבֹּקֶר, הוא החליט: 'אני מתחיל ללמוד שולחן ערוך, ומה כתוב בהתחלה בסעיף הראשון? 'יתגבר כארי' וויייייי... ארי לעבודת הבורא!. 

הקב"ה קבע פגישה: "יִירָאוּךָ עִם שָׁמֶשׁ" (תהלים עב ה) אני רוצה לקבוע אתך פגישה ב'נץ' תבוא-תבוא לפגישה בנץ אני מחכה! אתה בא?'

הבן אדם החליט 'שולחן ערוך' קם בבוקר. עוֹבֶרֶת תְּקוּפָה הוּא מְנַסֶּה מְנַסֶּה מְנַסֶּה - לֹא מַצְלִיחַ. בָּזֶה. וְאָז מַה הוּא אוֹמֵר? 'אַה! ניסיתי אני לא שייך לזה. אֲנִי לֹא יָכוֹל לָקוּם מֻקְדָּם מִכָּל מִינֵי סִבּוֹת. דבר ראשון- אֲנִי לֹא מְסֻגָּל לָלֶכֶת לִישׁוֹן מֻקְדָּם. דבר שני- אֲנִי יָשֵׁן חָזָק וְאֵינִּי לא שׁוֹמֵעַ את השעון. שמתי שלושה (3) שעונים ואני לא שומע. דבר נוסף- אֲנִי חַלָּשׁ, אֲנִי חייב הַרְבֵּה שָׁעוֹת שֵׁינָה. אני גם לא אוהב שמעירים אותי, אני מתרגז! ואני דווקא ישן. שלא יעירו אותי אני אקום לבד...' 

איזה תקום לבד.. איזה תקום לבד?! במקום בנץ 'נוכ-צֵען' בעשר וחצי (10:30) הוא יקום. או 'צְוֵועלֵף' (12:00) תלוי...

 בכל אופן הוא גם קובע: 'שֶׁאֵין לו מִשְׁמַעַת עַצְמִית'. הַמַּסְקָנָה- אֲנִי לֹא שַּׁיָּךְ להשכמת הבוקר.'

נעבור לסעיף הבא, הוא כבר נכשל בסעיף הראשון... 'נִסִּיתִי כְּבָר כמה פעמים וזה לא צלח. מִסְתַּבֵּר שֶׁאֲנִי לֹא שַׁיָּךְ לָזֶה, אֲנִי אֲנַסֶּה לְהִשְׁתַּפֵּר בדברים אֲחֵרִים, אוּלַי שָׁם אֲנִי אַצְלִיחַ...'

כְדֵי לא להגִּיעַ לִידֵי יֵאוּשׁ, צריך לְהִתְגַּבֵּר עַל הַמַּחֲשָׁבוֹת השטותיות האלה! הרי אם היו מציעים לו חמשת אלפים דולר (5,000$) על כל השכמה בנץ, אם אתה בא לנץ - משלמים בבית הכנסת חמשת אלפים דולר!' - כל היהודים בעיר היו מגיעים. דתיים חילונים רפורמים, כולם היו מגיעים, חמשת אלפים דולר בנץ - כולם בלי תירוצים מגיעים. אפילו לא ישנים, שלא לפספס את החמשת אלפים דולר. אז זה לא בעיה שיש לך את כל הסיפורים האלה, סתם אתה עצלן, ואתה תולה את זה בכל מיני סיבות העיקר להגיד: 'שאתה לא יכול'.

לא, אתה לא נכשל, אתה לא מסכן, אתה פשוט לא רוצה באמת, אם היית רוצה באמת, מה שאתה רוצה באמת - אתה יכול להשיג.

אם אתה מעשן סיגריות, ופתאום באחת עשרה (23:00) בלילה מתברר שיש לך סיגריה אחרונה, אתה רוצה עוד, אתה מתלבש עוד פעם יוצא החוצה עם הרכב לחפש 'קופסת סיגרים...' כי אתה 'לא יכול' ועל הבוקר על הקפה בלי סיגריה.. איך אתה יכול? זה אתה לא מתעצל.

זאת אומרת: אין סיבה אמיתית בשום מצב שאדם יכול לטעון טענות של יאוש, אין.

תמיד יהיה אבל עֲלִיּוֹת וִירִידוֹת. כך החיים בנויים, גם ה' ברא את העולם ככה; הרים וגבעות בקעות מורדות עֲלִיּוֹת, כן אתם נוסעים פה אתם רואים, פה אצלכם בכבישים יש הרים ובקעות בכבישים. לא ראיתי כביש אחד ישר! כל הכבישים תאך תאך תאך תאך תאך... - זה אמריקה?! בושה וחרפה! אפילו בני ברק יותר טוב כבר... לא יאומן כל המקומות בבם בבם בבם בבם.. אולי זה למכור כל פעם מכוניות יותר מהר אני לא יודע, או להחליף צמיגים.

מכל מקום אין מקום להתיאש כי העולם בנוי על עֲלִיּוֹת וְיְרִידוֹת.

גַּם צַּדִּיקִים שֶׁזָּכוּ לְמַה שֶּׁזָּכוּ, עָבְרוּ דֶּרֶךְ שֶׁל חתחתים, דֶּרֶךְ שֶׁל הַצְלָחות וְכִּשּׁלוֹנות, אומנם לא כמו של האנשים הפשוטים אבל לכולם היה עליות ומורדות.

זֹאת הַדֶּרֶךְ לִזְכּוֹת בַּקְּדֻשָּׁה. וְרַק אִם אדם מַתְמִיד בַּדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה וְלֹא מְאַפְשֵׁר לַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁל רפיון וְיֵאוּשׁ לְהִשְׁתַּלֵּט עָליו, הוא ישיג את מה שהוא שואף לו. 

הַסּוּג הַשֵּׁנִי שֶׁל חֲלִישׁוּת הַדַּעַת: זה חֲלִישׁוּת כְּלָלִית. הָאָדָם מַבְחִין לְפֶתַע שֶׁבְּעֶצֶם סיכום חַיָּיו עד עכשיו: 'כִּשָּׁלוֹן גָּדוֹל בְּכָל הַתְּחוּמִים!' הוּא לֹא מַצְלִיחַ כל כך בָּרוּחָנִיּוּת. הוּא לֹא מַצְלִיחַ לַעֲמֹד בהַחְלָטָה וְקַבָּלות שהוא קיבל על עצמו אפילו בראש השנה ויום הכיפורים! מבטיח לעצמו הבטחות - ולא מצליח לעמוד בהם. הוא מרגיש: 'שהוא חי בדוחק, עוֹבֵד קָשֶׁה, בקושי מִתְפַּרְנֵס רודף אחרי הדולר. קשה לו...!'

מַגִּיעַ לְיֵאוּשׁ, הולך כבוי! אין שמחה על הפנים, אין לו חֵשֶׁק לְהִתְעַלּוֹת וּלְהִתְקַדֵּם בְּשום תְּחוּם.

- 'תבוא היום לשיעור' 

- 'אין לי כח אני עייף, היום זה.. ומחר יש לי זה...'

 כבוי כבוי כבוי. 

איך דוחים הַמַּחֲשָׁבוֹת כָאֵלּה? צריך לְהִסְתַּכֵּל עַל הַמִּכְלוֹל, וְלִרְאוֹת שֶׁיֶּשׁ הַרְבֵּה דְּבָרִים טוֹבִים שֶׁהוּא זוֹכֶה כָל יוֹם!

'קמת בבוקר?' - ב"ה! יש כאלה לא קמו.

 הנחת תְּפִלִּין? - יש כאלה לא זכו!

לבשת צִיצִית? יש כאלה שלא הולכים עם זה.

התפללת בְּמִנְיָן? גם זה לא כל אחד זוכה.

 'שׁמעת שִׁעוּרֵי תוֹרָה, שמרת שַׁבָּת, רגע! מה רע לך כל כך? אתה כמה מצוות אספת? כל יום אתה אוסף מצוות זה כלום? הרי בן אדם שחוסך בקופה או בתכנית חיסכון בבנק הוא מצפה בעוד חמש עשרה (15) שנה לראות פירות מזה. נו, אתה לא רואה את הכסף, כל כסף אתה שם בקופה אתה שם בתכנית, שביום אחד בעוד חמש עשרה שנה יהיה לך משהו פי שתים (2) נגיד... – הלוואי! 

כל יום אתה אוסף מצוות מצוות, יום אחד תצא המצוות האלה זה לא כלום? זה לא כלום?!

אתם יודעים שבן אדם שזוכה להגיד: 'אמן!' תינוק בא לעולם לימדו אותו להגיד אמן, אמר פעם אחת אמן ומת - הוא בן העוה"ב! בזכות אמן אחת (1)! כמה אמן אתה ענית? כמה 'קדישים'? כמה 'קדושה'? כמה מצוות אתה עושה כל יום. אפילו שיש לך דוחק בפרנסה והוצאות ומשכנתא ו... אבל אתה אוסף מצוות זה לא טוב? למה אתה רואה הכל שחור?!

תארו לכם: שבן אדם הולך הוא רוצה: 'להיות עשיר!' רוצה להיות עשיר אבל הוא לא עשיר. אבל כל כמה מטרים הוא מוצא מאה דולר (100$), עוד כמה מטרים מוצא מאה דולר, זה לא 'עשיר' אבל הוא מצא היום אלף דולר (1,000$). מחר הוא מצא עוד אלף דולר, מחרתים אלף דולר, זה כמעט כבר עשיר...! 

אבל הוא לא מפסוט כי הוא רוצה להיות עשיר ישר מלא-מלא כסף מלא. הוא מדבר על מאות מיליונים, והוא אוסף רק מאות דולרים, אז הוא לא מרוצה...

מצווה - אם יתנו לך שכר על מצווה, את כל העולם כולו - לא שלמו לך על מצווה! כל העולם כולו יהיה שלך עכשיו, בעוד שבעים (70) שנה אתה עוזב - זה לא שלך. אבל מצווה שעשית היא נצחית, ואתה אוסף כל יום הרבה מצוות, מה אתם אתה לא רואה את זה?! אתה מסתכל רק על חומר: 'השגתי חומר, כסף, כבוד, סטאטוס, חברה...' - זה מה שמענין? אז אתה לא מבין בכלל למה אתה פה, אתה לא מבין למה אתה פה. אתה לא גוי! גוי אין לו עוה"ב – בדרך כלל אז יש לו עוה"ז 'אמריקה' אבל אתה יהודי, אתה הבן של הקב"ה! "אָתָּה יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר" (ישעיה מט ג) הקב"ה בחר אותך מתוך שמונה מיליארד (8,000,000,000)! 

ואמר: 'אתה הבן שלי!' "בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל" (שמות ד כב) "בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱ-לֹקֵיכֶם" (דברים יד א)

ואתה הולך ראש עם למטה ומיואש?! מה אתה מיואש? מה אתה מיואש? יש לך זכיה כזאת זכית להיות אחד מהמשפחה של אברהם יצחק ויעקב! ואתה הולך מדוכדך?! על מה ולמה? ועוד אוסף מצוות כל יום! למה אתה מדוכדך?

זאת אומרת כְשֶׁהָאָדָם וּמִתְמַקֵּד בַּדְּבָרִים שֶׁהוּא זוֹכֶה כָל יוֹם, אז הוּא מֵבִין: שֶׁהַתְּמוּנָה לֹא כָּל כָּךְ שְׁחוֹרָה. לַּמְרוֹת הַמַּצָּב שהוּא לא מרוצה כל כך בגשמיות, עֲדַיִן הוּא זוֹכֶה לְהַרְבֵּה דְּבָרִים! הוּא מִתְמַלֵּא בֶּאֱמוּנָה בתִקְוָה לִישׁוּעָה, יש לּוֹ כֹּחוֹת רַעֲנַנִּים וחֲדָשִׁים, כי הוא הבן של הקב"ה! ואבא בשמים אוהב אותי!! ולא יכול להיות שהוא יפקיר אותי, למה הוא בחר בי להיות הבן שלו? לענות אותי?! רק להיטיב לי! 

עם ישראל היו מאתים ועשר (210) שנה במצרים בעבדות! בשביל מה, סתם עונש? להכשיר אותם לקבל את התורה, עם התורה הזאת ברא הקב"ה את העולם! ונתן לנו אותה ביד ואנחנו היום קובעים בעולם: איך יראה העולם, או שאנחנו מעלים אותו למעלה או מורידים. המצב של העולם תלוי בעם ישראל. אם עם ישראל עושים רצונו יתברך - הם עולים ומעלים את כל העולם. לא עושים הם יורדים והעולם יורד אתם...

יש לנו 'כלי חמדה' שנתן לנו הקב"ה ביד, את התורה הקדושה, ואתה יכול ללמוד, וכל מילה שאתה מוציא מהפה זה תרי"ג (613) מצוות!

אומר הגאון מווילנה: 'כל מילה שאנחנו לומדים עכשיו - תרי"ג מצוות!' אתם יודעים איזה עשירים אתם מאז שהגעתם לפה. כמה מילים אמרתי אלף (1,000)? אלף כפול תרי"ג, תכפילו בשש מאות שלוש עשרה = זה המצוות שזכיתם בינתים, וזה כפול כל האנשים פה. אז אתם מתארים לכם כמה יהודי יכול לזכות ברגע? ברגע מה הוא יכול לזכות! איפה יש את זה אצל הגויים? 'גוי שלומד תורה - חייב מיתה!' אנחנו לומדים תורה וזוכים לכל כך הרבה זכויות! אז על מה אנחנו מתבכיינים?! אני לא מבין? על מה יש להתבכיין.

כל רגע אתה יכול להיכנס לבית מדרש, יש שמה ספרים ואתה יכול לקרוא מילים, תרי"ג-תרי"ג-תרי"ג מצוות. אפילו אתה לא מבין מה אתה אומר! זה לא זכיה גדולה? זה לא יותר ממאה דולר?! 

תקשיבו טוב! כָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (ח"ג קכג): 'וְלָא תִּשְׁכָּח יוֹם דְּלֵית בֵּיהּ טָב' לֹא תִּמְצָא יוֹם אחד בחייך שֶׁאֵין בּוֹ טוֹב. אין דבר כזה יום אחד שאין בו טוב! אין דבר כזה.

כְּלוֹמַר, כָל יוֹם יוֹרֵדת לָאָדָם 'דַּעַת' חֲדָשָׁה, 'הַשָּׂגָה' חֲדָשָׁה בְּהַנְהָגַת ה'ְ, אתה צָרִיךְ לְגַלּוֹת בְּאוֹתוֹ יוֹם: מה הקב"ה נתן לך מחדש! וְאִם הָאָדָם זוֹכֶה בְּאוֹתוֹ יוֹם לַעֲבֹד אֶת ה', וְלַעֲשׂוֹת אֶת רְצוֹנוֹ, אֲז הוּא מְגַלֶּה אֶת הַ'דַּעַת' החדשה וּמְקַבֵּל שֶּׁפַע לֶאוֹתוֹ יוֹם!!

הימים שלנו בעולם סְפוּרִים, קצוב לנו: כמה נחיה. כְּשֶׁאָדָם יוֹרֵד לָעוֹלָם: "וְיוֹם הַמָּוֶת מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ" (קהלת ז א) כבר ביום שהוא נולד כתוב: מתי הוא יפטר מן העולם. יש מספר ימים קצוב.

עוד אומר הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ: 'כָל יוֹמָא אִית לֵיהּ גָּדֵר מִלְּבַר, דְּלָא יֵיעוֹל כָּל בַּר נַשׁ לְהַהוּא טוֹב, כְּגוֹן; חֹשֶׁךְ דְּכָסִי לִנְהוֹרָא' מה פרוש? כָל יוֹם יֵשׁ לוֹ גָּדֵר מִבַּחוּץ, שֶׁלֹּא יוּכַל כָּל אָדָם לְהִכָּנֵס לַטּוֹב הַהוּא, כְּמוֹ הַחֹשֶׁךְ שמְכַסֶּה אֶת הָאוֹר.

יש אור, אבל יש חושך שמכסה, כמו תריס, בחוץ - השמש מאירה לכולם! בבית יש תריס, התריס לא נותן לאור השמש להיכנס, מי שיודע לפתוח את התריס - מכניס את האור לבפנים! כל יום יש אור חדש על כל אדם, לא אור השמש 'אור הדעת' אבל חושך שמכסה ואתה צריך לגלות: מהו האור ששלחו לך באותו יום. 

לכל אחד יש טוב מיוחד בכל יום בנפרד! אבל רַק אִם תֶתְאַמֵּץ וְתִתְגַּבֵּר נגד כָּל הַבִּלְבּוּלִים וְהַמְּנִיעוֹת, אתה תִזְכֶּה לַדַּעַת: מַהו הַשּׁפָע שיורד אליך בַּיּוֹם הַזֶּה. מַה התפקיד של יצה"ע? לִמְּנוֹע ממך להכיר את הַטּוֹב שְהושּׁפַע לך. כל יום יצה"ע יש לו תפקיד 

להגיד לך: 'שֶׁהָיוֹם זה לא הָיוֹם שלי, הָיוֹם זה לא הָיוֹם שלי. מחר אולי יהיה יותר טוב, היום כבר אין לי זהו כבר הלך היום...' זהו, זה התפקיד שלו, כל יום להגיד לך: 'זה לא הָיוֹם שלי...!'

בטח אתם זוכרים שאמרתם לעצמכם מידי פעם: 'זה לא היום שלי, היום הלך פייפן נגמר אין...' זה הפטנט של היצה"ע שאתה לא תרוויח מה שמגיע לך בכל יום מחדש!

יש כאלה אומרים: 'הַיּוֹם קַמְתִּי עַל צַד שְׂמֹאל' מכירים את זה? מכירים.

יש אחד אומר: 'היום הַכֹּל כְּנֶגְדִּי, מה שאני עושה הכל נגדי! עדיף שאני אלך לישון ולא לצאת מהבית עד מחר... אֲנִי לֹא מַרְגִּישׁ טוֹב הַיּוֹם, דוקא היום פְּלוֹנִי הַתְקַשֵּׁר צָרִיךְ דָּחוּף אֶת הַכֶּסֶף שֶׁלָּוִיתִי מִמֶּנּוּ. אֵין לִי חֵשֶׁק לִכְלוּם. עַכְשָׁו מַצַא לוֹ הַשָּׁכֵן זְמַן לִצְעֹק עָלַי. בְּקִצּוּר, צלצלו מהבנק זֶה לֹא הַיּוֹם שֶׁלִּי, אֲנִי אחַכֶּה לְמָחָר מקוה שְמָחָר יִהְיֶה יּוֹתר טוב...' 

"בָּרוּךְ ה' יוֹם – יוֹם"

כָּל הַחַיִּים זֵה גַּלְגַּל, עולים ויורדים, עולים ויורדים, יֵשׁ יָמִים יָפִים וְיֵשׁ פָּחוֹת.

יֶשׁ יָמִים שֶהַכֹּל זוֹרֵם עַל מֵי מְנוּחוֹת, הָעוֹלָם מְחַיֵּךְ! 'הַבַּנְק נֶחְמָד נותן לי הלוואה מציע אפילו: 'אתה רוצה הלואה?' תְּפִלּוֹת - הֵם מַמָּשׁ 'מֵעֵין עוה"ב', כָּל מִלָּה מְתוּקָה כמו דְּבַשׁ! מָלֵא בְּרוּחָנִיּוּת, אוּלַי אני לֹא שַׂמְתִּי לֵב, ואני כבר צַדִּיק... 

ככה האדם מרגיש זֶה נקרא: "גַּדְלוּת דמּוֹחִין, ואז יורד לָאָדָם 'דַּעַת' בְּצוּרָה נְעִימָה. 

וְיֵשׁ יָמִים לֹא מֻצְלָחִים, הַכֹּל הָפוּךְ! 'כולם מִתְוַכְּחִים איתי, כולם מְעִירִים לי הערות, שׁוּם דָּבָר לֹא מַצְלִיחַ לוֹ, לֹא יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל, מַחֲשָׁבוֹת מֵצִיפוֹת אוֹתי, אֵין לי חֵשֶׁק לִכְלוּם, לֹא מֵבִין! בִּשְׁבִיל מַה קָמתי בבֹּקֶר?!'

זה נִקרא: יוֹם 'קַטְנוּת הַמּוֹחִין'.

כַּמּוּבָן שֶׁאֲנַחְנוּ לֹא אוֹהֲבִים אֶת הַיָּמִים הָאֵלּה שְאֵין לנו מַּצַּב רוּחַ, אֲבָל בַּמְּצִיאוּת הֵם קַיָּימִים לא רק אצלנו אֵצֶל כָּל אֶחָד, וְזֶה לֹא תָּלוּי בַּבְּחִירָה שֶׁלָּנוּ. ככה מן השמים רוצים לבחון אותנו.

איך אומרים ביידיש: 'יום עסל ויום בסל' - יום דבש וים בצל, ככה זה. אבל כולם צריכים לעבור. 

יֵשׁ לָדַעַת וְלִזְכֹּר: גם כשאנחנו נמצאים ביום של 'קַטְנוּת הַמּוֹחִין', בגלל שֶׁבַּשָּׁמַיִם קבעו: שהיוֹם יהיה לָנוּ נִיסְיוֹנוֹת בַצּוּרָה הָזֹאת! ורוֹצִים דַּוְקָא לעורר אותנו מתוך היסורים והחֹשֶׁךְ!

 יש מַּעֲשֶׂה מֵהַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ: עָמַד עִם התַּלְמִידים וְרָאָה שׁוֹאֵב הַמַּיִם חוֹלֵף עַל יָדָם, הפָּנִים שלו היו נְפוּלוֹת חֲמוּרוֹת סֵבֶר! 

פָּנָה אֵלָיו הַבַּעֲשַׁ"ט וְהִתְעַנְיֵן בִּשְׁלוֹמוֹ, 

'אוֹי אוֹי!' נֶאֱנַח השׁוֹאֵב מַּיִם: 'החַיּים קָשִׁים עָלַי, אוֹי אֲנִי נֶאֱלָץ כָּל הַזְּמַן לָרֶדֶת לַנָּהָר לִשְׁאֹב מַיִם לָשֵׂאת כָּל הַדֶּרֶךְ עַל הכְּתפַים דְּלָיִים כְּבֵדִים מְלֵאים מַיִם, אוֹי! תּוֹשָׁבֵי הָעֲיָרָה מִתְרַבִּים רוֹצִים עוֹד-עוֹד מַיִם, אֵין לִי אֵין לִי כְּבָר אֵין כֹּחַ אֵין לִי כְּבָר כֹּחַ...'

לְמָחֳרָת עומד הַבַּעֲשַׁ"ט עִם התַּלְמִידים, וְחולף אותו שׁוֹאֵב מַּיִם, הַפַּעַם הָפָּנים שלו יָפוֹת שְׂמֵחוֹת! וַאֲפִלּוּ מַנְגִּינָה שומעים שהוא שר.

הַבַּעֲשַׁ"ט מברך אותו לְשָׁלוֹם וְשואל לשלומו, 

ואז אומר: 'בָּרוּךְ ה'! בָּרוּךְ ה' יֵשׁ לִי פַּרְנָסָה אֲנִי יָכוֹל לְהָבִיא אֹכֶל לִילָדים, התּוֹשָׁבֵים של הָעֲיָרָה מִתְרַבִּים, וְהֵם זְקוּקִים לְעוֹד מַיִם וְעוֹד מַיִם, וְמִזֶּה אני מרוויח יותר כסף והרבה פַּרְנָסָה בְשֶׁפַע רַב!'

התַּלְמִידים של הַבַּעֲשַׁ"ט הִתְפַּלְּאוּ!

שאלו את הרב: 'אֵיך יִתָּכֵן? אתמול עָצוּב וּמִתאוֹנֵן עַל העֲבוֹדָה, היום על אותו דבר הוּא שָׂמֵחַ ומאושר, איך זה יכול להיות?'

אמר לָהֶם הַבַּעֲשַׁ"ט: 'הגמרא (ראש השנה טז) אומרת: 'בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה הָעוֹלָם נִדּוֹן', וְעִם זֹאת אוֹמְרִים חֲכַמים: 'כִּי אָדָם נִדּוֹן בְּכָל יוֹם'. אז לִכְאוֹרָה נשאלת שאלה- אם אָדָם נִדּוֹן בְּכָל למה צריך לִֶּדּוֹן אותו בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה? הַהֶסְבֵּר הוּא, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה דָּנִים באֹפֶן כְלָלי מַה יַּעֲבֹר עַל הָאָדָם בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנָה. אַבַל כָל יוֹם דָּנִים אָדָם: אֵיךְ וּבְאֵיזֶה אֹפֶן הוּא יְקַבֵּל אֶת 'הגַדְלוּת דְּמוֹחִין" ובאיזה אופן הוא יקבל את 'הגַדְלוּת דְמוֹחִין' או את "הקַטְנוּת דְמוֹחִין'; אֶתְמוֹל הוא הָיָה כָּעוּס וְנִרְגָּן עַל מַה שֶּׁנִּגְזַר עָלָיו, זה הָיָה הַנִּיסָּיוֹן שֶׁלּוֹ, הַיּוֹם 'נִגְזַר' עליו סיּוע מִשָּׁמַיִם לְקַבֵּל אֶת אותו דבר בְּשִׂמְחָה וּבְעַלִּיזוּת! החכמה היא: לקבל את הכל בְּשִׂמְחָה וּבְעַלִּיזוּת.

יש הורים שמתלוננים על הילדים הקשים שיש להם! הילדים הקשים שיש להם, פתאם הם שומעים שהבן של השכנה צריך להיכנס לניתוח דחוף קשה שספק אם יצא חי! ואז פתאום אותה אמא שכל הזמן מתלוננת על הילדים שלה – מברכת: 'שב"ה שהם בריאים ולא צריכים בית חולים לא ניתוח ולא כלום ולא שום דבר! שירעישו שילכלכו שיעשו מה שהם רוצים - רק שישארו לי בריאים...'

למה לא ראית את זה אתמול? רק כששמעת: 'שיש ניתוח מסוכן לבן של השכנה!' פתאום הבנת מזה ילד בריא. ילד בריא הוא משתולל כן, אם היה חולה הוא לא היה משתולל, אבל יש לך בן בריא, למה את לא רואה את זה?! למה לא לקבל את הכל בשמחה ולא בעצבות? הכל תלוי במבט שלנו על החיים על הניסיונות שמפילים עלינו, לא אנחנו בוחרים אותם, לא אנחנו קובעים מה יהיה היום - משמים קובעים. אבל אנחנו צריכים לקבל בזרועות פתוחים כל ניסיון מה', כל ניסיון! 

ולהגיד לקב"ה: 'תודה רבה שאתה מאמין בי ובוטח בי שאני אעמוד בניסיון! אם אתה סומך עלי ונותן לי ניסיון כזה - זה רק בגלל שאתה יודע: שאני יכול לעמוד בו. ואני צריך לעמוד בו' זה הכל. 

אז למה לקבל את זה קשה? זה לא קשה. סומכים עליך, נותנים לך ניסיון, תעבור אותו - קבלת דרגה. עברת עוד אחד - עוד דרגה, בסוף יקראו לך: 'צדיק!'. כי 'צדיקים מדקדקים אתם כחוט השערה!' ואם יש לך הרבה ניסיונות, פרושו של דבר: שמעוררים אותך, מאתגרים אותך ורוצים שתעמוד בהן, אז הכל תלוי בך.

הַנָּבִיא אוֹמֵר: "יוֹם לִבְנוֹת גְּדֵרָיִךְ, יוֹם הַהוּא יִרְחַק־חֹק, יוֹם הוּא וְעָדֶיךָ יָבוֹא" (מיכה ז יא).

רַבִּי נָתָן מִבְּרֶסְלֵב מסביר: יש וִכּוּחַ שֶׁל הַסִּטְרָא אַחֲרָא עִם כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל; 

היצה"ע אומר לְעַם יִשְׂרָאֵל: 'הַיּוֹם הזה לא שלך, עבר הַיּוֹם לֹא שֶׁלָּךְ "יוֹם לִבְנוֹת גְּדֵרָיִךְ" אַתָּה עָסוּק לִבְנוֹת אֶת הַגָּדֵר, כָּל יוֹם יֵשׁ לך טִרְדּוֹת החיים שלך חוֹלְפִים עִם טִרְדּוֹתָיו, הַיּוֹם רָבְתָה עִם השְׁכֵנים, אֶתְמוֹל הָיתָ צָרִיךְ לִנְסֹעַ מִחוּץ לָעִיר, וְשִׁלְשׁוֹם סְתָם יוֹם שעבר ולֹא הָיָה לך מַה לעשות...' וככה אומר לך יצה"ע: "יוֹם הַהוּא יִרְחַק־חֹק" - הַיּוֹם שֶׁאַתָּה מַמְתִּין עָלָיו שֶׁיִהְיֶה רָגוּעַ וְשָׁלֵיו שֶׁתּוּכַל סוף סוף לשבת בשלווה, ולַעֲשות אֶת רצון הבורא, תשכח מזה הוּא רחוֹק מִמְך!'. 

מה משִׁיבָה לוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל: "יוֹם הוּא וְעָדֶיךָ יָבוֹא" - דַּוְקָא עִם יּוֹם שֶׁל הַטְּרָדוֹת וְבִּלְבּוּלִים - נְנַצֵּחַ אוֹתְךָ! לַמְרוֹת הַבִּלְבּוּל- זָכִינוּ לַעֲשׂוֹת מִצְוֹת, הלָכֶנו לַמִּקְוֶה, אמַרנו תְּהִלִּים, למדנו תּוֹרָה, התפללנו, הנחנו תפילין, עשינו חסד, נתנו צדקה'. 

בָזה אֲנַחְנוּ מַחֲרִיבִים וּמְמוֹטְטִים אֶת הטענות של היצה"ע! וּמְשַׁבְּשִׁים לו אֶת הַתָּכְנִיּוֹת לִשְׁדוֹד מאתָנוּ את כל הדברים הטובים.

רַבִּי מֹשֶׁה מִקָּאבְרִין זִתע"א: לִפְנֵי פְּטִירָתוֹ, עָבְרוּ לְפָנָיו כָּל הימים... ככה ידוע אדם לפני שנפטר, רגעים לפני שהוא יוצא מן העולם מראים לו לאיזה מקום הוא הולך; לג"ע או לגיהנם, וכל סרט חייו עובר לו ביעף הכל בבת-אחת! יש את זה גם כאלה שהיו במלחמות שמספרים: שממש היו במצב של סכנה וראו את כל סרט החיים בבת אחת.

אז הוא אומר: שעָבְרוּ לְפָנָיו כָּל ימיו, והוא רָאָה שהַיָּמִים שֶׁנִּרְאוּ בְּחָיו מְאִירִים- דַּוְקָא הָיוּ נְמוּכִים מְאֹד-מְאֹד. וְהַיָּמִים שֶׁנִּרְאוּ לוֹ בְּחָיו נְמוּכִים, הֵם הָיוּ המְאִירִים מְאֹד-מְאֹד.

זאת אומרת: כשהוא עמד בניסיונות שהיו קשים שזה היו ימים לא מאירים כל כך - עכשיו כשהוא רואה אותם הוא רואה שהם המאירים! והימים שהיו ככה ברגיעות והכל הלך יפה - הם פחות מאירים לעוה"ב. למה? כי כשאדם עומד בניסיונות, כתוב: שמשלמים לפי הצער; 'לְפוּם צַעֲרָא אַגְרָא' לפי הצער משתלם השכר. על כל מצווה שאנחנו עושים מקושי- מקבלים פי מאה (100) שכר, פי מאה! אז אם קשה לך לעשות מצווה ואתה כן עושה - אתה מקבל כמו מאה פעמים שעשית אותה. אותם ימים מאירים יותר. 

דָּוִד הַמֶּלֶךְ, בְּסֵפֶר תְּהִלִּים, מביע את מה שעבר עליו בְּחַיָּיו, החיים שלו היו מלאים מְרוֹרִים! מלאים מְרוֹרִים. רדפו אחריו להָרוֹג אותו. חָמִיו - שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ, רוצה: לְהָרוֹג אותו! מלך רודף אחריו עם צבא! הוא בורח במערות בהרים לכל מיני מקומות. הבן שְלוֹ - אַבְשָׁלוֹם, רודף אחריו לְהָרוֹג אותו לקחת את המלכות. יש לו בזיונות מהילדים, אדוניה, אמנון ועוד, סובל מְרוֹרִים, ומה יש לנו? 'סֵפֶר תְּהִלִּים' מלא מזמורים! על כל דבר הוא אומר מִזְמוֹר: "מִזְמוֹר לְדָוִד בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ" (תהלים ג א) אה! אתה אומר מִזְמוֹר הבן שלך רודף אחריך לרצוח אותך ואתה אומר מִזְמוֹר?!

כן, דוד המלך רואה: את החסדים של הקב"ה! לא את הנקודה השחורה אלא את הדף המלא לבן. זה החכמה! החכמה זה לראות: את החסדים, יש דינים יש, אבל את החסדים עם הדינים צריך לראות. כל מה שעושים מן השמים עושים לטובה, 'אין רע יורד מן השמים!' אנחנו מביאים רע על עצמנו במעשנו, לא מן השמים. מן השמים משפיעים רק טוב, אבל אם אנחנו בעצמנו עושים חטאים, כתוב: "עֲו‍ֹנֹתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּלִים בֵּינֵכֶם לְבֵין אֱ-לֹקֵיכֶם" (ישעיה נט ב) אתה עושה עוון - אתה שם סככה! במקום שירד אליך השפע אתה מסתיר את השפע שהיה מגיע לך! מי גרם? העוונות, החטאים, אז אל תבוא בתלונות.

דוד המלך מתעלה מעל כל האירועים בחייו ובסוף הוא מגיע למלכות על כל ישראל! לא להתייאש, הוא לא התייאש, 

הוא לא אמר: 'אני לא', 'היום זה לא יום שלי...' לא, הוא התמודד! 

הוא היה יכול לחסל אפילו את שאול המלך, הוא נכנס אליו עד למערה, וחתך לו מן המעיל להראות לו: 'הייתי יכול להרוג אותך ולא הרגתי! והייתי מציל את עצמי'. לא, 

הוא אומר: 'זה משיח ה'! משחו אותו למלך - אני לא נוגע בו, זה גזרה משמים'.

הוא הולך, כבר מלך, ושמעי בן גירא מקלל אותו 'קללה נמרצת!' שבושה אפילו לחזור מה הוא אמר עליו... ורוצים להרוג את שמעי! כי הוא 'מורד במלכות', 

והוא אומר: 'לא! לא לגעת בו: "ה' אָמַר לוֹ קַלֵּל" (שמואל-ב טז י) אם הוא מקלל אותי - זה לא הוא, "ה' אָמַר לוֹ קַלֵּל". 

באותו רגע הוא הפך להיות: 'רגל רביעית במרכבה!' אברהם יצחק ויעקב ודוד. זה הגבורה של יהודי, להתגבר על הכל ולהבין: שזה הכל מאת ה' לטובה. הכי גרוע זה לטובה!

 בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים כתוב: ש'עֲמָלֵק' זה בְּגִמַּטְרִיָּא 'סָפֵק' {תעשו סך האויתיות עמלק יוצא ספק} מה הִיא המִלְחמֶת של עֲמָלֵק שזה הַיצה"ע? לקרר אותנו בעבודת ה', ולְהַטִּיל ספקות בְּלֵב של הָבן אָדָם: 'אתה לא ראוי, אתה לא מוצלח! אתה לא יכול..' לְהַטִּיל ספק בכל דבר, לִגְרֹם לוֹ לַחֲלִישׁוּת הַדַּעַת, לְהַכְנִיס סְפֵקוֹת בְּלֵב הָאָדָם: "אין לך סיכוי! בקיצור"! אנחנו צריכים להילחם בעמלק - בספק 

ולומר: 'אני הבן של הקב"ה! אני הבת של הקב"ה! ה' אוהב אותי יותר ממה שאני אוהב את עצמי! והוא דואג לי יותר ממה שאני דואג לעצמי. ומה שהוא נותן לי - זה הכי טוב בשבילי!'

אמא לוקחת ילד אחרי שהוא התלכלך, מכניסה אותו לאמבטיה, הוא בוכה.... בוכה.... בהההה. מה היא עושה? היא לוקחת ג'ונסון ורוחצת אותו עם סבון ריחני, שיהיה נקי! הוא בוכה... 'מה היא עושה לו?!' - היא פשוט מנקה אותו. 

מה עושה ה'? ביסורים מנקה אותנו, התינוק התלכלך בחטאים ובעוונות, והאבא דואג: שהוא יהיה נקי, אז הוא מתקן אותנו. אנחנו הבאנו את על עצמינו נכנסנו לשלולית! התלכלכנו - צריך 'מקלחת' אין מה לעשות!

אז אתה מזמין עליך אתץ הבעיות ואתה מתלונן, למה אתה מתלונן?! זה לא ה' הביא עליך זה אתה הבאת על עצמך.

תמיד צריך לשנן: 'אני בדרך הנכונה' אני הבן של הקב"ה. אני רוצה: להתקרב לאבא. אני רוצה להוכיח לו שאני בסדר, שאני אוהב אותו, שאני נאמן לו, שאני עושה את רצונו, ואני בטוח: שהקב"ה יתן לי כפי מידתו הטובה! חסדים ושפע והכל, אבל אני לא מתייאש אפילו פעם אחת (1) אני בדרך, בדרך! בדרך !! לא מפסיקים ללכת בדרך. 

גם כשנוסעים לפעמים ויש פנצ'ר - אז לא חוזרים בחזרה, עוצרים, מתקנים את הפנצ'ר וממשיכים. אח"כ אין שמן - נכנסים לתחנת דלק וממלאים שמן. אח"כ נגמר מים ברדיאטור - ממלאים מים ברדיאטור. אח"כ הווישר לא עובד; אם צריך - מתקנים. אם לא - סובלים, אבל ממשיכים. ממשיכים עד שנגיע לאן שרצינו להגיע. לא 'יורדים מהדרך'! ממשיכים! אין יֵּאוּשׁ! 

אנחנו מצווים: למחות את זכר עמלק! כשבא עמלק הוא אומר לנו ספקות, ספק מטיל ספק: 'אתה לא מוצלח, אתה לא תצליח, אתה לא יכול, זה הוא אתה לא, אתה לא מוכשר אתה לא...!'... 

- 'אין דבר כזה! אני יכול להיות צדיק כמו כל הצדיקים בכל הדורות'. 

לידיעתכם: רוב הצדיקים בעולם היו בהתחלה "גורנישט מיט גורנישט" לא מוצלחים! לא מלומדים, לא מפותחים, כלום. 

הרב קנייבסקי נפטר לא מזמן, גאון בישראל! שר התורה. בהתחלה הוא היה לא מבין כלום, הוא בא לאבא שלו הסטייפלר 

אמר לו: 'אבא! אני לומד אני לא מבין כלום'. 

הוא אמר לו: 'לא צריך להבין צריך ללמוד'. 

אז הוא המשיך ללמוד עד שהוא נפטר! לא השאיר דבר בתורה שהוא לא יודע. לא השאיר דבר בתורה שהוא לא יודע. לא יאומן כי יסופר...!

רבי עקיבא - יש לנו יותר גדול ממנו? הוא התחיל בגיל ארבעים (40) שהיה עם הארץ! בגיל ארבעים הוא למד אל'ף בי'ת, עם הבן שלו, ולאן הוא הגיע? 'רבן של כל בני הגולה!' הרב של רשב"י. הרב של רבי מאיר בעל הנס. הרב של כל התנאים!! כל התורה שבע"פ - רבי עקיבא.

משה רבנו בשמים, רואה את רבי עקיבא, והקב"ה כותר כתרים על אותיות שבתורה, 

הוא שואל אותו: 'למה אתה עושה את זה?' 

הוא אומר: 'יבוא אחד שקוראים לו: 'עקיבא בן יוסף' הוא יגיד תילי תילים של הלכות על כל קוץ בתורה!' 

אז אמר משה רבנו לקב"ה: 'אם יש לך אדם כזה למה אתה נותן את התורה על ידי?!' 

הוא מבין: שרבי עקיבא ראוי יותר ממנו להביא תורה לישראל. מי שהתחיל בן ארבעים ללמוד והוא בן של גרים! 

הרבי שלו, קראו לו: רבי אליעזר בן הורקנוס, עד גיל עשרים ושמונה (28) הוא היה בור ועם הארץ! לא יודע 'ברכת המזון' הוא החליט בגיל עשרים ושמונה: 'ללכת לירושלים וללמוד אצל רבו יוחנן בן זכאי!' והתחיל משה, ונהיה גאון של הגאונים ולא השאיר דבר שהוא לא היה יודע. 

ורבי עקיבא אמר: 'שכל מה שהוא יודע תורה, זה כמו כלב שמלקק מהאוקיאנוס ביחס לרב שלו רבי אליעזר שהתחיל בגיל עשרים ושמונה רק ללמוד...!'

אז מי יכול להגיד: 'שהוא לא מתאים הוא לא מסוגל, אין לי כשרונות, אני לא זוכר כלום מה שאני לומד...' 

מה אתם חושבים שהם נולדו עם זכרון? הם חזרו מאות פעמים על כל דבר! ואז אתה משפשף את הסכל ואת הזיכרון, לכן התורה אומרת: "וְשִׁנַּנְתָּם" (דברים ו ז) זה לא בא ככה קוראים פעם אחת (1) וזוכרים - אין דבר כזה! צריך "וְשִׁנַּנְתָּם". אבל מי שלא מפסיק יכול להיות: 'גאון הגאונים בישראל!' בכל גיל - אין יאוש!! הכל זה בלוף של עמלק – יצה"ע, להכניס ספק באדם: 'שהוא לא מסוגל!' ואנחנו מצווים למחות את עמלק! כי אחרת אם לא נעשה זאת הוא ימחה אותנו. הוא יגיד: 'שאין לנו סיכוי!' -ואנחנו נאמין לו. 

כְּשֶׁאָדָם יוֹדֵעַ וּמַאֲמִין ואין לֹו שׁוּם סָפֵק: 'שֶׁגַּם אִם עכשיו הוּא רָחוֹק מֵה'!' כך הוא מרגיש, וְהוא נִמְצָא בְּיְרִידָה הוא נמצא בחֹשֶׁךְ. אם הוא מאמין: שהוא יכול לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר בִּשְׁלֵמוּת, וְגַם אִם עברו עשרות שָׁנִים וַעֲדַיִן לא השתנה, עֲדַיִן שָׁקוּעַ בַּתַּאֲווֹת עֲדַיִן מָלֵא בְּנִיסְיוֹנוֹת אין לו הַרְגָּשָׁה אֲמִתִּית בֶּקִרְבַת ה', אֲבָל אם הוּא יוֹדֵעַ: שֶׁהוּא בַּדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה - הוּא יגיע! הוּא יגיע.

אני זכיתי בארבעים (40) שנה האחרונות לראות: כמיליון (1,000,000) בעלי תשובה!!! שהיו רחוקים לגמרי-לגמרי-לגמרי, בכלל אאוט אין לו שום קשר ליהדות, הוא נגד היהדות, וככה, הרצאה אחת (1), דיבור אחד שהוא שמע, פתאום הוא מתהפך. אז מי יכול להגיד: 'אני לא יכול!' מי יכול להגיד: 'אני לא יכול'?

ר' אורי זוהר מנוחתו עדן, התחיל כמחטיא הרבים! ויצא מן העולם: כמזכה הרבים!! 'הרב אורי זוהר' אם הוא היה יכול לעשות את זה עם הקצה של הקצה של הג'יפה של הישראליות... והוא הגיע למצב שהוא שקוד על התורה יומם ולילה לא זז מהספר! מי לא יכול? מי לא יכול!? אין אדם שלא יכול. 

אין דבר כזה: "אני לא, אני לא מסוגל, אני לא כשרוני, אני לא בנוי לזה...' - אין דבר כזה! אין דבר כזה. אם אתה נולדת בעם היהודי, יש לך יעוד: להיות יהודי הבן של הקב"ה! 

ועכשיו תשמעו סיפור, סיפורים אתה אוהבים... 

רבי נחמן מספר: 'מַעֲשֶׂה בְּמֶלֶךְ הָיוּ לוֹ שִׁשָּׁה (6) בָנִים וּבַת אַחַת (1). הַבַּת הָיְתָה חֲשׁוּבָה בְּעֵינָיו מְאֹד מְאֹד. וְהָיָה מְחַבְּבָהּ בְּיוֹתֵר...

פַּעַם אַחַת רגז עָלֶיהָ וְנִזְרְקָה מִפִּיו דִּבּוּר: שֶׁ'הַלֹּא טוֹב יִקַּח אוֹתָךְ'!

 בַּלַּיְלָה הָלְכָה לחדר, בַבֹּקֶר לֹא מָצְאוּ אותה. האבא הָיָה מְצטעֵר מְאֹד... והמשנה לַמֶּלֶךְ שֶׁרָאָה שֶׁהַמֶלֶךְ מִצְטַעֵר על אובדן בתו, הָלַךְ לְבַקש אותה...'.

רָאָה מִבְצָר... הָלָך מֵחֶדֶר לְחֶדֶר... וְרָאָה את בַּת המֶלֶךְ... 

אָמְרָה לוֹ: 'אתה לא יכול לְהוֹצִיא אוֹתִי מכאן, רק אִם תִּהְיֶה בּוֹחֵר לְךָ מָקוֹם וְתִֹשֵׁב שָׁם שָׁנָה (365 יום) אַחַת...!'

 וּבַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן... חֲטָפה אותו שֵׁינָה וְבַּת המֶלֶךְ מְנַעֶרֶת וְהוא לֹא מתעורר... לָקְחָה מִטְפַּחַת, וְכָתְבָה וְהִנִּיחָהּ אֶצְלוֹ, והוא הֵקִיץ וְקָרָא...: 'שֶׁכָּעֵת הֵיא כֶבָר לא נמצאת שם, ואִם יְּבַקֵּשׁ הַר שֶׁל זָהָב וּמִבְצָר שֶׁל מַרְגָּלִיּוֹת - שָׁם תִּמְצָאֵ אותִי...'.

הָלַךְ לְבַקּש אותה בַּמִּדְבָּרִיּוֹת שָׁנִים הוא מחפש! רָאָה אָדָם גָּדוֹל מְאֹד סִפֵּר לו שֶׁהוּא מְחַפֵשׁ את בַת הַמֶלֶךְ, וֶהוּא מְחַפֵשׁ מקום שנקרא: 'הר שֶׁל זָהָב וּמִבְצָר שֶׁל מַרְגָּלִיּוֹת'. 

עָנַה לוֹ: 'אין דבר כזה כְּלָל!' אמר לו: 'מי שאמר לך את הדברים האלה אמר לך דברים של שְׁטוּת!'

 והמשנה התחיל לִבְכּוֹת, אמר: 'מוכרח שיש מָקוֹם כזה!' 

ואותו אדם דָּחה אוֹתוֹ, אַמַר לו: 'דברי שְׁטוּת אתה מדבר...!' 

והמשנה אומר: 'יש מקום כזה'.

'אָמַר לוֹ: 'אָתָה יודע מה? למרות שאני חושב שזה שְׁטוּת! אַבל אַתָּה מִתְעַקֵּשׁ שאֲנִי מְמֻנֶּה עַל כָּל הַחַיּוֹת, אני אֶקְרָא להן ונראה אם הן יודעות.' 

קרא לְכָל הַחַיּוֹת, וכולם אָמרוּ לו: 'שֶׁזה שְּׁטוּת!' ותחזור למקום שממנו באת כי אין דבר כזה בעולם.

והוא מתעקש: 'מוכרח שיש דבר כזה ודאי!'

אָמַר לוֹ: 'אָתָה יודע מה? אח שלי מְמֻנֶּה עַל כָּל הָעוֹפוֹת. אוּלַי הֵם, בגלל שפּוֹרְחִים בַּאֲוִיר יודעים, תשאל'.

הֵלֵךְ לאחיו קָרָא לכָּל הָעוֹפוֹת, 

והם אמרו לו: 'אין דבר כזה בעולם!'

אז הוא אומר לו: 'אַתָּה רוֹאֶה? אין! הן מסתובבות בכל מקום בעולם והן אומרות: 'שאין' תשוב בחזרה אין מה לעשות'. 

והוא אומר: 'לא! ודאי שיש בעולם!'

אז הוא אומר לו: 'יש לי עוד אח, הוא מְּמֻנֶּה עַל כָּל הָרוּחוֹת, וְהָרוּחוֹת נמצאות בכל מקום בעולם, לך תשאל אותו'.

וְשָׁאַלו לָרוּחוֹת והם אמרו: 'אין הר כזה ואין מִבְצָר כזה!'.

אָמַר לוֹ: 'אַתָּה רוֹאֶה שֶׁאתה מדבר שְּׁטוּיות? תחזור בחזרה!' 

והוא אומר: 'לא! יש דבר כזה!!'

פתאום מגיעה רוּחַ אחָת, וְהַמְּמֻנֶּה כועס עליה: ואומר: 'למה אחַרְתּ לָבוֹא? גָּזַרְתִּי: שֶׁכל הָרוּחוֹת יָבוֹאוּ וְלָמָּה לֹא בָּאת?' 

אז הרוח אמרה: 'הִתְעַכַּבְתִּי כי הָיִיתִי צָרִיכה לָשֵׂאת בַּת של מלך, להַר שֶׁל זָהָב וּמִבְצָר שֶׁל מַרְגָּלִיּוֹת...'.

'ואז גָזַר עַל הָרוּחַ לֶהּוֹלִיךְ אוֹתוֹ לְשָׁם... וּבַסּוֹף הוֹצִיא אותה משם והחזיר אותה למלך....!

מה הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה בָא לספר לנו? שהמשנה למלך לא התיאש! והוא אמר: 'שודאי יש!!'

כָל יְהוּדִי צריך להיות ככה, ודאי יש!! 'אני לא באתי להיות לא סתום ולא אטום ולא בלום, אני באתי להיות צדיק: "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים" (ישעיה ס כא) ה' בחר בי לא להיות טיפש, אלא להיות חכם! וזה תלוי בי, ואני מאמין בזה, ואני חייב להיות כזה, ואני ממשיך בכיון הזה, בְּוַדַּאי זֶה נמצא בָּעוֹלָם, אֲנִי נמצא בַמַּסְלוּל הַנָּכוֹן, אֲנִי אֶזְכֶּה אם לא עכשיו לא שנה (1) לא שנתים (2) לא עשר (10) לא עשרים (20) - אני אזכה! אני בסוף אהיה אדם גדול!'

אם בן אדם ילך ככה - מצוא ימצא את מה שהוא מבקש! 

כָּל הַחַיּוֹת כל הָעוֹפוֹת כל הָרוּחוֹת כולם אומרים: 'אין! אתה עקשן! אין, אתה לא תהיה!' 

אתה צריך להגיד: "אני אהיה". מי שעקשן – מצליח!

יצה"ע מְכַרְסֵם להטיל ספק, כָל דָּבָר שֶׁהָאָדָם לֹא הִצְלִיחַ, הוא מַזְכִּיר לוֹ: 'אַתָּה לֹא מֻצְלָח, אַתָּה לֹא מֻצְלָח! תִּרְאֶה אֵיךְ אתה לומד תּוֹרָה, תִּרְאֶה איך אתה נרדם באמצע, תִּרְאֶה איך הַתְּפִלָּה שֶׁלְּךָ, תִּרְאֶה את שְּׁמִירַת העֵינַיִם שֶׁלְּךָ, תִּרְאֶה אַתָּה כלום גורנישט...' 

וככה הוא מיאש את הבן אדם שאין לו הַצְלָחוֹת, ואין לו כלום, הוא 'סתם' בן אדם.

העֲבוֹדָה שלנו להגיד: 'אֲנִי לֹא רָחוֹק מֵה', אֲנִי עַל הַמַּסְלוּל הַנָּכוֹן! יכול להיות שאני נופל יותר מידי, אבל אני קם "שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם" (משלי כד טז) אפילו צַדִּיק! "שֶׁבַע יִפּוֹל" אבל החכמה וָקָם! אני קם וממשיך! יש לי מטרה: להגיע לה' בג"ע! אין לי כוונות להיכנס לגיהנם! אין לי כוונות!! רק לג"ע!!!! אפילו אם אני נופל הרי אני יכול לעשות תשובה, כל רגע אני יכול לעשות תשובה! אז מה הבעיה? נופלים? קמים!' 

כָל פַּעַם יבוא יצה"ע ויגיד לך: 'שאתה בכיוון הלא נכון וחבל לך על הזמן!' אל תענה לו. אל תתווכח 

תגיד: 'אני בכוון הנכון!' 

אתה מְנַטְרֵל אותו, אתה לא נותן לו אפשרות להשתלט עליך ולהגיד לך דברים, אתה תגיד כל הזמן אותו דבר: 'אני בכיון הנכון'. 'אני אהיה צדיק' 'אני אהיה בג"ע'.

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ נזרק ע"י אַשְׁמְדַאי מֶלֶךְ הַשֵּׁדִים מכסאו, בהתחלה הוא מלך על העליונים והתחתונים! על המלאכים, על השדים, על בני אדם - על כל העולם הוא שלט. בסוף ירד מכיסאו, אבל כתוב במדרש: 'שהוא מלך על מקלו ותרמילו!' נשאר לו רק מקל ותרמיל נדודים.

 והָיָה הולך בְּכָל מָקוֹם וְאוֹמֵר: 'אֲנִי שְׁלֹמֹה שמלכתי בִּירוּשָׁלַיִם!' 

והָיו צָוחֲקים עליו: "שלמה המלך יושב על הכיסא בירושלים! מה אתה מבלבל את המוח?" 

איך אפשר להגיד שהוא 'מלך' על מקל ותרמיל? מי שיש לו מקל ותרמיל זה מלך? מלך עליו? על מה הוא מלך?

הוא אף פעם לא שכח שהוא מלך! הוא אף פעם לא הפסיק להגיד: 'שאני מלך!' והוא חזר להיות מלך. אם הוא היה מתיאש - הוא לא היה חוזר לכיסא. גם כשהוא ירד! זאת אומרת גם בן אדם אם היה עשיר גדול כמו קורח וירד לגמרי ואין לו פרוטה והוא הומל'ס-

 אם הוא ימשיך להגיד: 'אני עשיר! אני עשיר!!' - הוא יעלה למעלה.

אם אדם היה יראי שמים ונפל, ימשיך להגיד אותו דבר: 'אני ירא שמים! אני ירא שמים!!' הוא יעלה.

אדם שמאמין באמונה שלימה: שהיעוד שלו להיות קרוב לבורא ולהכנס לג"ע!' 

כי זה מה שהבורא רוצה לא? הוא הביא את האדם הראשון ישר לג"ע! כי זה מה שהוא רוצה: שהאדם יהיה בג"ע! אז למה אתה תלך בכיוון השני? למה אתה מאמין למלאך המוות שאומר לך: 'שאתה לא תהיה?' ה' ברא אותך שכן תהיה, יצה"ע אומר לך: 'שלא תהיה' - למי להאמין? למי שברא אותך! 

'אז אני לא מפסיק להאמין! אני מכריז: 'אני מלך! אני בן מלך! אני הבן של הקב"ה! ה' רוצה בטובתי! אני ממשיך בכיון!' אדם כזה יצליח לעלות עם כל הקשיים כל הניסיונות ויגיע למעלה למה שהוא באמת שואף.

יש שיר: 'אֲנָא עַבְדָּא דקוב"ה'.

 מה זה אומר? אני עבד של הקב"ה! 

אבל יש המשך: 'אֲנָא עַבְדָּא דקוב"ה, אֲנָא לא עַבְדָּא לעַבְדָּא' הבנתם? אני לא עבד של העבד. 

יצה"ע - זה העבד של קב"ה, אני לא עבד שלו, אני עבד של המלך - אני עבד של הקב"ה! "כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם לִהְיוֹת לָהֶם לֵא-לֹקִים"! (ויקרא כה נה) למה הוצאתי אתכם ממצרים? במקום שתהיו עבדים לפרעה - תהיו עבדים שלי, כשתהיו עבדים שלי- ג"ע! אני אתן לכם, לא עבדות ג"ע! אז לא יותר כדאי?! 

לכן, אֲנָא עַבְדָּא דקוב"ה, אֲנָא לא עַבְדָּא לעַבְדָּא...

מי שלא שר אתי - הוא עדין עבד של היצה"ע, כי יש לו גאווה, יצה"ע לא נותן לו לשיר שהוא: 'עבד של הקב"ה!' הוא סותם לו את הפה הוא לא נותן לו לשיר. עכשיו המצלמה תתמקד בכל אלה שלא שרים... 

'אֲנָא עַבְדָּא דקוב"ה'... אֲנָא לא עַבְדָּא לעַבְדָּא...

עוד פעם: 'אנא... חזק יותר! 'אֲנָא עַבְדָּא דקוב"ה'... פעם אחרונה: 'אֲנָא עַבְדָּא דקוב"ה'. אֲנָא לא עַבְדָּא לעַבְדָּא...

הרב: יפה מאוד! 

הקהל: חזק וברוך!!

יפה מאוד! כמה מכם הצליחו להשתחרר מעמלק - כל הכבוד.

אתם רואים? יש לכם אומץ! אתם התגריתם בו עכשיו, אתם אמרתם לו: 'אנחנו לא עבדים שלך עכשיו שמעת? תעוף מפה! אנחנו עבדים של הקב"ה'. 

עכשיו אני רוצה להגיד לכם דבר נוסף: יש לנו פה ברוך ה', וכתוב: "עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי תְּהִלָּתִי יְסַפֵּרוּ" (ישעיה מג כא) כל העם הזה אומר הקב"ה: בחרתי בו שהם יְסַפֵּרוּ תְּהִלָּתִי, יפרסמו את שמי את כבודי בעולם "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱ-לֹקֵינוּ ה' אֶחָד" (דברים ו ד) אנחנו העם ש: "מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה" (ישעיה ב ג) וצריכים לפרסם את ה' בכל העולם, ובפרט במעשים טובים שלנו 

שיגידו: "או! זה תראה יהודי בן של הקב"ה!!'. 

אז אני שר כל יום!! כל יום אני שר, גם היום אני אשיר אתכם ואתם תשירו אתי, שיר שהוא מהכתובים: 'הַכֹּל יוֹדוּךָ וְהַכֹּל יְשַׁבְּחוּךָ וְהַכֹּל יֹאמְרוּ וְהַכֹּל יֹאמְרוּ: 'אֵין קָדוֹשׁ כַּה'!' (ברכות קריאת שמע שחרית דשבת) 

אין לכם שמחה?! יותר חזק! 

'הַכֹּל יוֹדוּךָ וְהַכֹּל יְשַׁבְּחוּךָ וְהַכֹּל יֹאמְרוּ אֵין קָדוֹשׁ כַּה''

אז אין מקום ליאוש. יש פֶּה אפשר לשיר! אפשר לשמוח ויש עוד שיר אם תרצו, יש עוד שיר:... 'וְשָׂמַחְתָּ בְּיַמך וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ' קיבלנו עוד יום מהקב"ה למה לא לשמוח?! יש כאלה לא קיבלו... כל יום שנותנים נו, זה עוד הזדמנות: לאסוף זכויות לעולם האמת, להעשיר אותנו בג"ע, להרים אותנו למדרגות הצדיקים!

כל יום - אתה צריך לשמוח לשיר לפני ה' שבחר בך מכל העמים! מברכים: "בָּרוּךְ אַתָּה ה... שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גּוֹי" בבוקר שלא עשני ביידן! (נשיא ארצות הברית) הקב"ה עשני יהודי!! עשני יהודי!! אני הבן שלו! הוא לא בחר בו, הוא בחר בנו - אנחנו צריכים להעריך את זה! יהודי צריך להעריך את זה שהוא הבן של הקב"ה! 

'אֵין מָקוֹם לְיֵאוּשׁ בִכְּלָל!! בכל המצבים 'אֵין יֵאוּשׁ בכלל!!

אנחנו צריכים להתגבר על כל הפיתויים של יצה"ע, של העמלק, של הספק, 

ולהגיד לעצמנו: 'הקב"ה רוצה בנו, בנים שיתגאה מהם, שיתכבד בהם, שֶיִתְפָּאַר בָּנוּ! אנחנו לא מתייאשים משום מצב! אנחנו הולכים עם הקב"ה עד הסוף! אפילו שיש לנו עליות ומורדות, ויותר מורדות מעליות - אבל בסוף כל ירידה תביא אותנו לעליה. ומהירידות נלמד לטפס ולא להחליק יותר'.

 אנחנו צריכים לשים מטרה: "אני בדרך לג"ע! לא לגיהנם, לג"ע! יש מכשולים? יש ניסיונות? בסדר הקב"ה סומך עלי, אני צריך לסמוך גם על עצמי. עוברים...'

נכון שהיו לכם כל מיני משברים בחיים נכון? אין אחד שלא היו לו משברים בחיים נכון? אבל הנה אנחנו יושבים פה היום, ומה נשאר מהמשברים? זיכרונות... נו, אבל באותו רגע מה חשבנו? – 'זהו שחור! אוי ואבוי!...' וכן הלאה. 

נשים- היו בהיריון? איך הם הרגישו בצירים? 

'יו! יו! יו! יו זהו אה! אה! אה! חושבת: יו די היא מתה היא מתה...!' 

ופתאום בייבי בייבי: 'הי! מזל טוב! מזל טוב! והחיוך... וזהו'.

אז בהתחלה זה קשה: צירים-צירים צירים!... ופתאום חביבי המתנה הכי גדולה: עוד נשמה ירדה לעולם! עוד ילד יהודי שהגיע והבאת אותו וזכית לקרב את הגאולה: 'בזכות נשים צדקניות - עתידין ישראל להיגאל!' איך? יש 'אוצר של נשמות' ככל שיגמרו מהר את הנשמות- יבואו משיח בן דוד, לפני שיגמרו - לא יבוא, לכן כל אשה שהיא הרה ויולדת - היא מקרבת את הגאולה! לכן כתוב: 'בזכות נשים צדקניות עתידין ישראל להיגאל' 

ככה היה ביציאת מצרים: המצרים מנעו את הנשים מללדת, אז הנשים הלכו אצל הבעלים, וילדו ששה (6) בכרס אחת (1). ו'משבעים (70) נפש' - הם יצאו משמה מיליונים! זה קשה! זה קשה, תשעה (9) חודשים לסחוב, כאבים, הפחדות של הרופאים בדיקות בלאגן, בסוף: יש לנו עוד נשמה יהודית שהגיעה לעולם! והזכות לגדל אותה, לחנך אותה וגם אותה להביא לג"ע!! 

כולנו בדרך לג"ע! כולנו בדרך לג"ע! "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ" צריך להאמין בזה, לעבוד ע"ז, לעמוד בניסיונות, לא להתייאש – וזוכים לזה בסופו של דבר אמן. 

(הקהל מוחא כפים)

למי שיש שאלות - בבקשה...!

(1:24:47)