כפר סבא - מגרשת הרוחות

ערב טוב! בעזרת השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח

הערב יהיה לחזרה בתשובה מהרה להינדה לאה בת מלכה ולייבוש בן שמואל פייביש. 

קהל: אמן! 

מיכאל בן סימה, עמוד השדרה הצווארי יתיישר ויזכה לברכה והצלחה 

קהל: אמן! 

לעילוי נשמת: שמואל פייביש בן בלומה, גיטל בת פרל, לאה בת מיכל וחיים נגר בן ברכה והורַי מנוחתם עדן 

קהל: אמן! 

ובלחש: ... אמן

קהל: אמן! 

הרצונות והכִּסּוּפִים;

אנחנו ממשיכים בסדרה שלנו עם הרצונות והכִּסּוּפִים וסיימנו את ההרצאה אחרונה במעשה הבא:

רבי משה סולובייצ'יק היה עשיר גדול וירא שמים, היה מְעַשֵּׂר חלק נִכָּר מכספו לצדקה וְלָעֲנִיִּים ובאורח פלא ביום בהיר החל לרדת מנכסיו עד שאיבד את כל הונו והפך להיות איש פשוט ועני. 

כשראה זאת הלך לשאול את הרב חיים מוולוז'ין זלה"ה (זכרונו לחיי העולם הבא): 'על מה בא לו הסער הגדול הזה?' 

הרב העמיד בית דין שיחקרו את הסיבה לנפילה: 'אולי הוא לא נתן מעשרות כראוי?' 

ולאחר בדיקה הגיעו למסקנה: הבעיה היחידה היתה שהפריש יותר מ: 'חומש' יותר מעשרים אחוז (20%) ועבר בכך על דברי חכמים זכרונם לברכה: 'שלא להפריש יותר מחומש!'.

רבי חיים מוולוזין לא קיבל את התשובה, כֵּיוָן שלא יכול להיות שאצל הקב"ה מפסידים! ולא יִתכן שאדם שרצה לקיים מצוות צדקה בהידור ביותר מחומש יצא בהפסד... לכן המתין לראות מה יקרה.

בֵּינְתַיִם רבי משה סולוביצ'יק שקרסו לו כל העסקים קיבל את המצב באמונה שלמה ללא תלונות והלך ללמוד בבית המדרש והלך לשבת בישיבת וולוז'ין. תוך תקופה קצרה כולם גילו כישורים של לימוד שהיו בו בעמקות גדולה והוא הפך להיות אחד מגדולי הישיבה וגידל את בניו, במקום לעסקים לתורה! וככה קמה השושלת המפוארת של משפחת סולובייצ'יק המעטירה והמפורסם ביניהם הרי הוא רבי חיים הלוי מבריסק. 

אחר שראה רבי חיים מוולוז'ין את ההתפתחות של הדברים אמר: 'כעת אני מבין, מדוע הורידו את רבי משה מנכסיו? משום שרצו לתת לו שכר הרבה יותר יקר על המעשרות שהפריש, קיבל שכר של דור ישרים מבורך בצדיקים!' 

משפחת סולובייצ'יק המפורסמת 'הבריסקרים'. 

כל זה בזכות שהוא היה מפריש יותר מחומש, אבל המירו לו את ההצלחות בכסף להצלחות לנצח של כל הדורות הבאים. 

וכל זה בגלל שהוא לא דחק את השעה ולא התלונן: 'למה השם עשה לו כך? אם הוא פיזר כל כך הרבה כסף - למה לקחו לו את הכסף...?!' הוא לא התלונן וכשבא עליו הניסיון - הוא התרצה למצב, כי בדרך שמובילים אותו הוא שמח בה! והאמין: שהקב"ה עושה הכל לטובה! וזכה לשושלת מפוארת זו.

אדם יכול לְהִתָּקַע עם עצמו ולומר: 'למה הקב"ה עשה לי דברים כאלה?' ובאותה שעה שהוא מתלונן הכינו לו את הקרקע לישועה, כל אחד זקוק לישועה בכל תחום; אחד ממתין לרפואה, אחד לשלום בית, אחד לשידוך, אחד לדירה, כל אחד ממתין לישועות, כולנו מצפים לישועות ומשקיעים תְּפִלּוֹת רבות ומתחזקים בכל מיני דרכים ועֲדַיִן לא הגיעה הישועה. 

ויש אנשים שיושבים עם סטופר לקב"ה ואומרים: 'נו, נו, הגיע הזמן!' ואז נכנסים ללחצים, עושים שטויות דוחקים מאוד-מאוד את השעה דווקא עכשיו הם רוצים: 'עכשיו-עכשיו עכשיו... עכשיו-עכשיו...' ומה הם גורמים? - שהם מפסידים את הכל!

ואז יש אנשים גם שאומרים: 'נמאס לי!'... 

אדם רוצה להתחתן, להקים בית, מחכה שנים, מתגבר, משתדל, שומר על קדושה... 

ושואל: 'ריבונו של עולם! אני לא מבין, אתה מנהל את עולם או לא? מה בסך הכל ביקשתי? איפה הסיפור שלי מסתבך, יש עִנְיַן דווקא נגדי?! יש לך אנשים שאתה אומר להם: 'תעשו הכל ודווקא לא תקבלו!' ואני מתוכם?! למה זה נראה ככה? מה, נולדתי לסבול?' 

יש אנשים שזה רץ להם בראש... ולמרות זאת הם ממשיכים הלאה. ורגע לפני שהם צריכים לקבל את הישועה מי מופיע? - יצר הרע! ואז הוא מגביר את הלחצים והבן אדם מתפוצץ! כל השאלות האלה מגלות: שאם אתה נדחק ואתה עומד להתפוצץ - זה סימן: שיצר הרע בא להפריע לך לקבל את הישועה תכף! אתה אמור לקבל תכף!! אם אתה מרגיש: שאתה הולך להתפוצץ - תן לזה לזרום עוד-עוד עוד... - תקבל את הישועה! אם תתפוצץ - באמת הכל התפוצץ, כל הישועה שהָיְתָה צריכה לבוא לא תגיע... ככה הפטנט של יצר הרע, הוא מחכה עד לרגע שהוא רואה שאתה עומד לקבל מה שאתה מבקש, נו, מה חשבתם שהוא יסכים?! למה שיסכים? מה התפקיד שלו? - לקלקל! אבל זה סימן בשבילנו. 

[אך האדם חושב]: 'שכבר קַצו, זהו, לא יכול כבר להחזיק מעמד, כבר לא מאמין, זהו, מתייאש...' 

עכשיו? – הפוך! זה צריך להגיע! סבלנות.

ועוד יצר הרע בא ואומר לך: 'התחלת לקום בנץ, אתה כבר מתפלל ואומר תיקון חצות, אתה כבר עושה, לומד שַׁעָתַיִם בְּתַעֲנִית דיבור, הכל אתה מנדב לכבוד השם, אתה עושה הכל! נו? נו?? ומה עזר לך?... אותו דבר! אותו דבר, שום דבר לא מתקדם!' 

אז הוא ממהר לְיַעֵץ לך: 'עזוב אותך, זה לא, אם זה יבוא – יבוא, אם זה לא – לא, זה לא מועיל כל מה שאתה עושה - לא מועיל...!' 

- שקרן! הוא שקרן!! 

ברור שכל דבר... כל דבר מקדם, כשאדם חותר מלב הָאוֹקְיָנוֹס אז זה נראה שהוא עֲדַיִן בתוך האוקיינוס? נכון, אבל האם כל משוט שהוא עושה לא מקרב אותו לחוף? יכול להיות שזה רחוק עֲדַיִן, אבל להגיד: 'שזה לא מקרב?!' איך אתה יכול להגיד דבר כזה? ועוד אם יש לך תנופה מהגלים! איך אתה יכול להגיד דבר כזה...?! הרי מידי פעם הקב"ה גם מחייך בדרך! נכון, כל מה שאתה רוצה בדיוק עוד לא קיבלת, אבל יש הרבה דברים שכן קיבלת! אז מה, הוא קיים פה! לא? 

אבל אם אדם הוא עקשן ולמרות זאת הוא הולך בתמימות: שכל מה שקורה זה לטובתו! וזה לא קל אמנם - אדם כזה יכול לזכות לקבל את הישועה.

עכשיו תקשיבו לדבר חשוב! הרבה נתקלים בזה ולא יודעים לתרגם את זה לשפת האמת: 

כל דבר שצריך להגיע אלינו, יש הרבה דברים שאוחזות בו בעיות, אבל הם קשורות למי? - לא לנו, לאדם הראשון, כל הנשמות יצאו מאדם הראשון, גם שלנו, כל הנשמות שיש בעולם, הם מנשמת אדם הראשון. אז יש פגמים שנוצרו באדם הראשון, בחטאו וממילא נפגמו כל הנשמות שהיו בתוכו, אז אנחנו באים גם עם הגב הזה כמו שאומרים... אז כל דבר שאנחנו צריכים, יש בו גם בעיות שקשורות לחטאים של אדם הראשון ויש גם דברים שקשורים לנו בחטאים שלנו בגלגולים הקודמים. ויש גם פגמים שעשינו עכשיו כשאנחנו פה בעולם הזה, אנחנו לא מושלמים. וזה גורם לנו כל מיני הפרעות וכל מיני מניעות וזה יכול לגרום לנו שלפעמים דברים שאנחנו מבקשים - הופכים להיות מאוסים בעינינו! ולפעמים מתחרטים שביקשנו להשיג אותם, לרכוש אותם וכו'. 

אז לפי גודל הפגמים באדם הראשון, בגלגולנו ובעצמנו, ככה זה יופיע בחפץ שרכשנו. 

לדוגמא: אדם קנה מזגן חדש! אחרי שהמתקין הלך, פתאום המזגן חורק... 

הוא מתקשר לחברה ואומר: 'אני לא מבין! קניתי מזגן חדש והוא כבר חורק', 

אומרים: 'אין שום בעיה! הטכנאי בדרך אליך,' 

בודק את המזגן אומר: 'אדוני, הכל בסדר! היתה רק בעיה בהגדרות, בוא תראה המזגן עובד חלק'. 

אחרי יוֹמַיִם (2) שוב פעם צפצופים ושריקות: 'אני לא קולט מה קורה פה! אם הייתי קונה 'יד שְׁנִיָּה' (2) מילא, אבל זה מזגן חדש למה זה ככה'? 

מגיע שוב הטכנאי, תיקן את הבעיה. 

עברו שלושה (3) ימים עוד פעם המזגן מתחיל "לדבר" אתו ואז הוא מתחרט בכלל שקנה מזגן! 

הוא מתקשר לחברה: 'תדעו לכם! לעולם לא אזמין מכם ואני מפרסם אתכם ב: 'פייס [בוק]...' 

אבל מה הוא לא מבין? - הוא לא מבין: שזה לא חברת המזגנים, הבעיה לא אצלה, הוא המקלקל במעשיו הרעים! ומהקלקול שלו במעשיו - מתקלקל המזגן ויצר הרע וְחֵילוֹתָיו קיבלו כוח להפריע לו ולבלבל אותו לפי מעשיו! 

אתה חַלק? אתה לא מצפצף גם לפעמים? אתה לא מדלג על כמה דברים? אז גם המזגן שלך מזכיר לך ש: אה... אה אה... יש גם כן צפצופים, המצפצף מצופצף... 

אז עלינו לדעת: שהפרשה הזו נכונה לגבי כל חפץ, לגבי כל ישועה שאנחנו רוצים ומבקשים וגם מקבלים. ואם נכיר את התופעה ונזהה אותה, כשהיא מגיע - יהיה לנו הרבה יותר קל; ישוב הדעת וכוח סבל להתמודד, אדרבה! אם המזגן מצפצף - תחייך לו: 'הבנתי!...' אתה יכול לדבר אתו, אין בעיה...

כהש: 'נודע ביהודה' היה נקרע לו מעיל, אז הוא ישר פונה לשם: 'הבנתי, ריבונו של עולם! לא צריך עוד רמזים, אני מבין'. 

הוא הבין: זה לא קורה "סתם" סתם לא נקרע, הכפתור לא נופל סתם, אין סתם, הכל בחשבון מדוקדק: 'אין אדם נוקף אצבע למטה אלא אם מכריזים עליו בית דין מלמעלה' הכל מחושבן לפרטי פרטים.

כשאנחנו מבינים: שהבעיות והקשיים שאנחנו חווים, אינם בגלל פלוני ואלמוני וגם לא בגלל שמישהו מלמעלה "מחפש" דווקא לשבש את חיינו, אלא זה פשוט מהלך של טיהור וזיכוך שאנחנו צריכים לעבור, כדי לחלץ את הניצוצות של הקודש שטמונים בכל דבר שיש לנו. התהליך הזה של הבירור של חלקי הקודש, כרוך לפעמים בחוסר נעימות, לעיתים זה גורם גם עוגמת נפש גדולה, כי סוף כל סוף לא מקבלים את המבוקש אחרי שחיכינו וציפינו הרבה זמן, וכשזה מגיע, אנחנו רוצים: סוף-סוף לשמוח! ועכשיו מרגישים: שאין מנוחה... 

ומתחילים להרהר: 'אולי לא טוב? למה לא שמעתי לו? אמרו לי: 'שהמזגנים האלה לא טובים!' אמרו לי: 'אל תקנה מאצלו... איי איי איי... איזה לא שמעתי ולא כלום...' 

ואז הוא מתחיל לכלכל מעשיו, כאילו הפגם זה איפה הוא קנה וזה במזגן ובכל - רק על עצמו הוא לא מסתכל שהוא הפגום.

אז איך אפשר בכל אופן להמתיק מצבים כאלה? איך אפשר לרכך את ההפרעות האלה? 

אז יש מושג שנקרא בספרים: "מִקְנַת כַּסְפּוֹ" (בראשית יז, כג) "מִקְנַת כַּסְפּוֹ". כל ישועה שמגיעה לאדם - מעורבת בטוב ורע; הטוב - זה הניצוצות קודש הקשורים לנשמתו. הרע - זה הקליפות שנוצרו ממעשיו הלא טובים! ובכל פעם שמגיע משהו לאדם, הוא צריך לתקן ולברר את הטוב מהרע. אבל אין דבר שאין בו טוב ורע מעורב, הטוב - זה ניצוצות הקדושה מהמעשים של האדם. והרע - זה הקליפות שנוצרו ממעשיו הלא טובים.

איך מתקנים? 

על ידי תְּפִלּוֹת, על ידי כִּסּוּפִים והגברת הרצון וכך קונים את הדבר, לכן זה נקרא: "מִקְנַת כַּסְפּוֹ" מלשון: כִּסּוּפִים. אבל חשוב לדעת: אם קיבלנו דבר כלשהו; בלי תְּפִלּוֹת, בלי כִּסּוּפִים - עבודת התיקון תהיה מורכבת יותר! מאם היינו מתפללים לבקש דבר מסוים ואז כשתגיע הישועה - היא תהיה נקיה ויפה! כי היא באה בעקבות ה תְּפִלּוֹת שלנו. 

אם בכל פעם שהיינו רוצים איזה דבר, היינו מיד מקבלים אותו - לא היינו יכולים לעמוד בגודל המניעות וְהַיִּסּוּרִים שהיו לנו! זאת אומרת היינו צריכים לקבל את מלא מנת הַיִּסּוּרִים בבת אחת! מי יכול לקבל את זה?! לא היינו יכולים, אז מחלקים לנו את זה; שפה יש לך טרדה, פה אתה לא מקבל, פה זה מתקלקל, פה זה נפל, פה שכחת, פה לא מצאת, פה ככה... לאט-לאט "בקטנות" האלה מקטינים לנו את האמסה של הַיִּסּוּרִים שהָיְתָה צריכה לבוא עלינו, זה חסד! 

זה כמו שאומרים: 'פּוֹרְסִים לך את החובות בתשלומים קטנים! אל תשלם מיליון (1,000,000), [אלא] עשר (10) שקל פה עשרים (20) שקל כאן חמש עשרה (15) שקל כאן ככה...' 

מי לא יסכים שיפרסו לו חוב של מיליון לכאלה תשלומים?! 

עכשיו תראו כמה דברים יש לכם ביום לא בדיוק מה שרציתם, מי קם מהבוקר עד הערב וכל מה שהוא רצה במחשבה התקיים והתבצע בעת ובזמן ובסדר גודל ובדיוק כמו שהוא רצה?! - אין דבר כזה! 

אפילו אִשָּׁה שיודעת איפה היא שמה סוכר ואיפה היא שמה קמח ואיפה היא שמה היא מתחילה לבשל: 'מי לקח את הפפריקה? איפה הפפריקה? איפה הזה? מי לקח זה? איפה הכפית? העבירו את הזה? למה אתם לא מחזירים? למה זה? למה השארתם כלים בזה? למה לא אתם יודעים שאני לא אוהבת את זה...' - כל רגע טרוניות! מה זה? - זה התשלומים לאט-לאט, להוריד את מאסת הַיִּסּוּרִים שמגיע לאדם על זה שהוא בעצמו לא "מאה" (100) בכל המעשים הראויים לְהֵעָשׂוֹת!

הקב"ה מלא חסד ורחמים! הוא רוצה: להטיב לנו!! הוא לא רוצה שנסבול. ולכן הוא ממתין עם הישועה, בֵּינְתַיִם מה הוא אוסף? - את הַתְּפִלּוֹת שאנחנו מתפללים עד שהיא תגיע וגם את הצער שיש לנו מההמתנה, המתנה ארוכה, כל זה חשבון שמצטבר להמתיק מעלינו את הדינים! וכשהישועה מגיעה - וואי וואי וואי... כמה היא יפה! כמה היא משמחת!! ויש בה מינימום הפרעות ומניעות, אבל הכל תלוי לפי רִבּוּי הַתְּפִלּוֹת שהתפלל האדם.

הרב הגאון רבי לוי יצחק בנדר זצוק"ל (זכר צדיק וקדוש לברכה) היה רגיל לומר: 'ככל שיש יותר תְּפִלּוֹת - הישועה יותר יפה!'.

ותשמעו מעשה שהיה אתו בעצמו... 

אתם יודעים שפעם לא היו שעונים מדויקים כמו שיש לנו היום ולא היה 'שעון מעורר' ולא היה טלפון מעורר ולא היתה אִשָּׁה מעוררת, לא היה כלום... 

הרב לוי יצחק בנדר מעיד על עצמו: שהיתה לו חמה גדולה עם 'תיקון חצות'! הרבה תְּפִלּוֹת ודמעות נשפכו מעיניו כדי שבורא עולם יזכה אותו לקום בלילה, לבכות על חורבן בית המקדש בתיקון חצות. שנים מתפלל ככה, שנים! כִּסּוּפִים וגעגוע למִצְוָה. ויום אחד הוא קיבל את זה במתנה מן השמים! בשמים קיבלו את התְּפִלּוֹת שלו וכשהגיעה ישועה, היתה כל כך בשלמות עד שמעידים על בני המשפחה: שהיה קם בדיוק בחצות הלילה! לומר תיקון חצות - בלי שעון וללא צורך שמישהו יעיר אותו וישפוך עליו מים.... הַרְאָיָה החזקה ביותר לכך, שמן השמים נתנו לו את הקימה בחצות לילה במתנה: היתה שביום אחרון לחייו הוא קם בחצות לילה לומר את התיקון ומיד לאחריו הוא נפטר. לומר לנו: עד כמה מדויקת ויפה ישועה של האדם כשהיא באה עם תְּפִלּוֹת ובקשות וכִּסּוּפִים. שנים הוא התפלל על זה! שנים!! 

שנים מתפלל הבבא סאלי: 'שיהיה לו זקן' עד גיל ארבעים (40) לא היה לו זקן בכלל-בכלל, שנים הוא התפלל: 'שיהיה לו זקן' בגיל 40 התחיל לצמוח לו!

לא לְהִתְיָאֵשׁ ככל שתרבו בתְּפִלּוֹת - הישועה תבוא בונבוניירה!

מסקנת הדברים: שבעצם הטובה הגדולה לאדם, זה שהוא לא מקבל תכף ומיד את חפצו, כֵּיוָן שלכל דבר יש את הזמן המדויק "לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם" שלמה המלך אמר בחכמתו (קהלת ג, א): "לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם". 

והקב"ה ברוב רחמנותו: לא חפץ לתת ישועה לאדם כשעֲדַיִן אין לו כלים מתאימים לקבל! 

לדוגמא: סטייק משובח! מי לא רוצה לאכול?! האם הבשר הזה הוא טוב? - התשובה היא: תלוי למי, למשל; לתינוק - זה רע מאוד! הוא לא מסוגל לאכול אותו, הוא יֵחָנֵק, אז לא כל בן אדם יכול ליהנות מסטייק. מי שיש לו כלים, אם יש לך בית בליעה שמתאים לסטייק, יש אנשים שנחנקים מסטייקים, אם יש לך בית בליעה - אז זה מתאים, אבל אם הפה שלך קטן והצינור שלך דק - אתה לא יכול לאכול! אי אפשר.

אותו דבר, לקבל מהשם את מה שאתה רוצה; יכול להיות שזה טוב, יכול להיות שלא, יכול להיות שאין לך כלים לקבל את זה.

לדוגמא: אדם רצה אופנוע, מאוד-מאוד, כל הזמן הוא מבקש-מבקש-מבקש... - קיבל! לא תמיד זה טוב, למה? - אין לו את הכלי שקוראים לו: 'סבלנות', הוא רוצה להראות לכולם: שהוא כבר על גלגל אחד!... ואז הוא נמצא על האיקליפטוס.... אז זאת אומרת לא כל אחד יש לו כלים מתאימים, אבל אם בן אדם דוחק-דוחק, לפעמים הוא יקבל, אבל זה יהיה לו עונש! אין לו כלי. 

אוֹ! - מתי שזה יגיע בעקבות התְּפִלּוֹת בלי לדחוק! 

התמונה ברורה, רבי נתן מברסלב זכרונו לחיי העולם הבא אומר: 'כל מקום שמצאתי חִסָּרוֹן; זה או שלא התפללו מספיק, או שלא התפללו בכלל! 

לפעמים זה יכול להיות גם סיבה אחרת... אבל תְּפִלּוֹת שבאות ביחד עם הַמְתָּנָה והכנעה - שאנחנו נהיה מרוצים מכל החלטה של השם; יתן או לא יתן - זה בונה אצל האדם את הכלים כדי שיוכל להחזיק את הישועה כשתבוא! והוא כָּסַף אליה. 

צריך סבלנות והכנעה ולהמתין עד שיגיע. זה יגיע, בדרך כלל זה מגיע, בדרך כלל כולם מתחתנים בדרך כלל, בדרך כלל, נכון, לפעמים זה מתאחר, אבל יש חשבונות שמים, הקב"ה יודע מי ומה: 'בת פלוני לפלוני' גם נקבע הזמן. זה כבר בארבעים 40 יום ליצירת הַוָּלָד, כבר אומרים בשמים מי היא הבת פלוני לפלוני, אז מה אתה דוחף?! מה אתה דוחף?! 

היה אצלנו בחור ישיבה שאמר: 'אם זה ככה - אני יושב פה ולומד ואם היא צריכה לבוא שתגיע לכאן!'. וככה הוא התחתן, פשוט מאוד, מישהו בא אליו אמר לו: 'זה וזה וזה...' יצא לשידוך טיק-טיק והתחתן. לא עשה שום השתדלות, שום דבר, מה שצריך להגיע - יגיע, הרי הזיווג כתוב מראש, המזונות כתובים מראש, אורך חיינו כתוב מראש, הכל כתוב מראש! ומה שכתוב מראש - יהיה. רק אל תפריע, אם תדחק את השעה - יכול להיות שגם תפסיד.

מי שזכה פעם לצעוק צעקה מכל הלב וכאב באמת מצב שיש לו ושהוא רחוק, הוא מרגיש: 'שהוא רחוק מהבורא יתברך!' אז ודאי שהוא יודע לספר איזה עליות ואיזה מורדות היו לו. יש לפעמים זמנים שאדם מרגיש: שהוא רוצה להדבק בשם ממש! להפקיר את כל העולם הזה, את כל ההבלים, הכל שטויות, לא נשאר מהחדשות כלום, לא נשאר ממה שסיפרנו עם כולם כלום, כלום-כלום-כלום-כלום... כמה שיחות דיברת עם חברים? מה נשאר!? כמה חדשות ראית? מה נשאר?! רק החיים הלכו! 

אבל אם אתה משקיע בשם יתברך; אתה לומד משניות, גמרא, זה... פה... שם... - אז זה נשאר! ואפילו אם אתה לא זוכר, זה נשאר, בשמים כתוב, כל מילה שהוצאת - שווה תרי"ג (613) מצוות! כל דבר, הכל נשאר. הכל נשאר!! 

אז בן אדם רוצה להדבק בשם והוא מגיע למצב שהוא כבר: 'די-די-די...' אומר: 'כבר הוא רואה אותיות באוויר! כבר הוא רואה "אורות" אורות קוראים לזה החבר'ה האלה... ואז הוא מרגיש: שהוא כבר מגיע למדרגת הבבא סאלי... 

והוא מסכם לעצמו: 'נראה לי שנהייתי צדיק! וכנראה שורש נשמתי עם שמעון בר יוחאי (רשב"י...). ואם אני ממשיך ככה - אני רואה מלאכים'. 

ואחרי תקופה שהוא מתהלך בהתלהבות! - פתאום לוקחים ממנו את הכל; אין לו התלהבות, [אלא] כבדות, כל מִצְוָה עולה לו דמעות, הרגע הקודם שהיה הרחוב מבוטל בעיניו - פתאום הופך לְעַנְיֵן: יש לו 'מונדיאל', פתאום הוא רוצה לראות 'כדור עגל' (כדורגל) וּבַתְּפִלּוֹת - הוא נתקע! ולא מצליח להוציא דיבורים!... בקיצור, לקחו לו את הכל. מה ההבנה בזה? למה זה קורה ככה? פעם ככה ופעם ככה? מי אחראי לתרחיש הזה? 

התשובה: אתה בעצמך! זכית פעם להביא רצון טהור וַאֲמִתִּי, רצית פעם להתנקות מכל השטויות! בשמים קיבלו את זה, לכן כשרואים מלמעלה: שיש איזה יהודי שנפל למצב שינה... - שולחים לו בת קול! במה זה מתבטא? - הוא מקבל הארה מסוימת בעבודת הבורא, עוזרים לו לעלות ברוחניות, נותנים לו להרגיש את הנועם והמתיקות בקרבה האלוקית לעורר אותו מהשינה. 

ואז האדם חושב: 'נהייתי צדיק! תמיד ידעתי שיש לי את זה... תמיד ידעתי'. 

רק דבר אחד הוא לא יודע: שעוד מעט יחזיר אותו למקום שהוא היה בהתחלה ועכשיו מבקשים: 'תתחיל לבד!' 

כמו תינוק, בהתחלה מסייעים לו עם הידיים: 'יופי-יופי! עוד צעד, עוד צעד, עוד צעד, עוד צעד...' אחר כך עוזבים לו את היד: 'נו, תלך, הוא דדדד...' - הולך ליפול! עוד פעם מחזיקים לו את היד, עוד פעם, עוד פעם, עד שהוא יודע ללכת קצת ככה צעד ועוד צעד ובסוף מה? - משאירים אותו לבד! 'תלך, תיפול, תקום, תלך, תיפול, תקום...' עד שהוא ילך. בהתחלה מְסַיְּעִים - בשביל שיהיה לו בִּטָּחוֹן ללכת! אחרי שהוא ראה: שהוא יודע לעשות צעד-שתים (1-2) אומרים לו: 'עכשיו תלך לבד!'. 

ככה השמים עושים, בהתחלה עוזרים לך ללכת, אבל אתה הולך בזכות שעוזרים לך. אחר כך עוזבים לך את הַיָּדַיִם ואומרים לך: 'עכשיו תתחיל ללכת לבד!' - וזה העבודה האמתית. 

וכשמתנוצצת באדם התלהבות פתאומית ובערה לעבוד את השם - זה יפה! אבל, עֲדַיִן אין לו כלים, כדי להכין כלים לקבל את האור הזה, צריך שיהיה לו הרבה הכנעה! הרבה הכנעה!! ותְּפִלּוֹת. וזה נבנה ממה? הכנעה, הכנעה איך בונים? - שכל פעם מתחילים מחדש! 

לא שאתה אומר: 'אַה! לא הולך? אז זה לא מתאים לי, זה לא אני, זה לא זה וזהו...' – לא! אז אין לך הכנעה, צריך הכנעה: לוקחים לך ואתה מתחיל מחדש! ועוד פעם אתה צריך להגביר את הרצון ועוד פעם תִּפֹּל: "שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם" (משלי כד, טז) מוכרח ליפול מוכרח! גם צדיק, מכל מדרגה, צריך עוד פעם לקום לבד, בכוחות מחודשים ועם רצון חדש! וכך נוצרת הכנעה. 

הקימה והנפילה מלמדות את האדם: 'אין דבר כזה 'אני צדיק וקבוע...' אין דבר כזה! אין דבר כזה: 'אני בעל מידות' - אין דבר כזה! 'אני פיתחתי שיטה, שיטה פיתחתי בעבודת השם ועכשיו אני קוצר את הפירות'!... - אין דבר כזה. אין דבר כזה!

אדם שנמצא במקום נכון בעבודת השם, לא מדבר ככה, הוא מבין: שגם אם הגיע לאיזה דרגה - זה הקב"ה זיכה אותו! השם יתברך ראה את הרצון העז שלו והתמלא עליו ברחמים ופתח לו שער קדושה. צריך לדפוק! בשביל שֶׁיִּפְתְּחוּ לך פתח. אז ראו שאתה דופק בתְּפִלּוֹת מבקש-מבקש להשיג דברים מסוימים - יפתחו לך, אבל יסגרו אחרי זה, יראו לך: שאתה יכול להשיג! יראו לך את הטעם והעונג, 

אבל אחרי זה יאמרו לך: 'סוגרים את הדלת, עכשיו תפתח לבד...!'

כשהאדם לא מכיר את המהלך הזה מראש ולא יודע להתכונן אליו כראוי - יש לו תסכול ומרמור כשמורידים אותו מן הדרגה ומתחיל להתקומם. וכשהוא נמצא בסביבה שהרבה אנשים מעליו - עוד יותר קשה לו.

נגיד אחד החליט: 'אני רוצה להיות מתמיד! ללמוד תורה בהתמדה', מנסה שְׁעָתַיִם ברציפות אבל מרגיש: 'שכעת הוא עֲדַיִן לא יכול! צריך להתרענן...' מפסיק את הלימוד ואחר כך ממשיך, הניסיון שלו גדול פי כמה אם הוא לומד בכולל של אברכים שלא זזים מֵהַכִּסֵּא שבע (7) שעות! והוא יש לו 'דודה' כל רגע לצאת: פעם סיגריה פעם תה, פעם סיגריה פעם תה... והוא מסתכל על האחרים והוא רואה: כמה הוא רחוק מהם! וזה מבזה אותו, כי הוא שם לב: שכולם מסתכלים: 'קם, הולך חוזר... חוזר...' 

עכשיו יש לו שתי (2) ברירות; ראשונה (1): להסכים לקבל את המציאות שהוא מבוזה ולא להתנגד אליה ולעבוד את השם בכלים, בכוחות שנתן לו השם כרגע וגם את הרצון שלו: 'להיות מתמיד גדול!' צריך לשמר, לתחזק ולהתפלל ולהתגעגע. והרבה הכנעה והמתנה בסבלנות שהשם יתן לו כלים מתאימים לרצון עז, ללא הפסקה. 

יש לו אפשרות נוספת (2): לא להסכים עם המצב, לכעוס מבפנים, לנסות להגיע לדרגה בכוח, אבל בְּמקום שאדם דוחק את עצמו יותר מדי – למדנו: 'שהדוחק את השעה - השעה דוחקתו!' אז הוא יתפוצץ ויפסיק.

אז זאת אומרת גם אדם שהחליט: 'שהוא רוצה לקום בתיקון חצות או בְּמִנְיָן בנץ' - שבוע הצליח! אחרי זה השעון פתאום לא עורר אותו, מפספס את הַמִּנְיָן, אחר כך הוא היה תשוש לא קם מהמיטה, אחר כך: 'אשתי לא העירה אותי, אמרתי לה, היא לא העירה אותי...' וככה הוא מתחיל לאט-לאט לכעוס על עצמו;

והוא אומר: 'החיים שלי מטורטרים! איך אני יכול לקום?!' ורק עולה למיטה אז כולם מרעישים למטה והוא לא יכול לישון ולא מתחשבים בו ולכן הוא לא קם!

זה התירוצים של כל מיני אנשים ואז הוא הולך עצבני עם כאבי ראש! ובסוף: לא רק שהוא לא מתפלל בנץ, הוא מתפלל יחיד ואחר כך גם בכלל לא! זה נקרא: לדחוק את השעה ברוחניות, בסוף היא לא תִּתְקַיֵּם בכלל. 

זאת אומרת אדם אומר: 'עזוב! ניסיתי - אני לא עומד בזה, כנראה שאני לא אזכה להיות מהצדיקים הגדולים...'

יצר הרע יבוא ויגנוב לך את הדעת! ויגדיר אותך ויסווג אותך בין הלא מוצלחים... - אבל אסור לְהִתְיָאֵשׁ!

נשאלת שאלה: אז מה הדרך להעפיל ולתפוס במדרגות גבוהות? איך נתקדם בַּמִּצְווֹת בלי לדחוק את השעה? 

דוד המלך עליו השלום אומר לנו במפורש: "קַוֵּה אֶל ה' חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אֶל ה'" (תהילים כז, יד).

כלומר; דוד מלכנו אומר: אתה רוצה להתחזק ולבנות כלים שיחזיקו את האור של הדבקות בבורא? - אז ככה הסדר: "קַוֵּה" קווה זה לשון: תְּקַוֶּה; תתפלל ותרצה, תקווה בכל ליבך: להגיע ליעד הנכסף שלך בעבודת השם! 

השלב הבא: "חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ" בכל מצב שאתה נמצא, תחזיק את עצמך במקום שאתה אוחז בו, בטח אתה עושה דברים יפים! לכן תתחזק ותשמח גם במה שאתה עושה בֵּינְתַיִם! וזה יתן לך כוח ותעצומות להתחדש ולא להפסיק לרצות. 

ובסוף אומר עוד פעם: "וְקַוֵּה!" בסופו של יום תמשיך להתפלל ולקוות, עד שיאירו לך מהשמים ותקבל את הישועה! למה? - כי הכנת את עצמך עם כלי קיבול.

מעשה: 

תלמיד התחיל להגיע לשיעורים להתחזק, נפשו בערה בו! רצה להגיע למדרגות גבוהות, אבל אשתו לא "עֵזֶר" (בראשית ב, יח) אלא "כְּנֶגְדּוֹ" (שם) לא רוצה שום סממן יהודי: 'התחתנתי אִתְּךָ חִלּוֹנִי - ככה תִּשָּׁאֵר' אבל הוא היה נחוש! מבחינתו "מפרק" את חבילה, 

שאל רב - אמר לו: 'לא! עֲדַיִן זה לא רצון השם, כרגע תעשה מה שאתה יכול בכלים שנתן לך הבורא, תתפלל חזק: 'שירחמו עליך מהשמים והדברים יפטרו!'.

באחד השיעורים הוא שאל את הרב: 'כבוד הרב! מותר לי להניח תפילין בשירותים?' 

אז הרב אמר לו: 'זה בעיה!' 

התלמיד היה רציני! אשתו לא הניחה לו, היא לא הניחה לו!! איפה הוא ישים את התפילין...?! 

אבל הרב הנחה אותו: 'בלי מלחמות! בלי כעס, את הכאב שיש לך - תוציא בתְּפִלּוֹת, תתחנן למלך עולם'. 

יום אחד אשתו מביאה גנן מסדר את הגינה, לפתע הוא נתקל בתוך הגינה בכספת! 

אומר לאִשָּׁה: 'גברת! יש פה כספת...' 

- 'וואי וואי וואי... לא רק שהוא רוצה להיות דתי, הוא גם מסתיר ממני את הכסף!' 

ניסו לפתוח את הכספת - אי אפשר! 

שוצפת וקוצפת מתקשרת לבעלה: 'תגיע מיד! תפתח את הכספת!! וואי וואי...' 

הוא הגיע התחיל לנסות לרכך אותה, להרגיע את הרוחות: 'תאמיני לי! זה לא כסף, אני לא מסתיר כסף ממך חס ושלום! חס ושלום... זה משהו אישי-אישי, בעל ערך! אני... לא אני לא יכול להראות לך, תאמיני לי, אבל זה לא כסף...' 

וואי וואי וואי... מה שהיא עשתה לו, כל השכנים יצאו שם, יא בא ביי... בלית ברירה פתח את הכספת ומה נגלה לעיניה? - תפילין! תפילין!! 

האִשָּׁה עמדה בתדהמה! פתאום הבינה: כמה רצון חזק וטהור יש לבעלה לְקַיֵּם את הַמִּצְווֹת! ולמה הוא צריך להתחבא בצורה כזאת... המעשה של הכספת והתְּפִלּוֹת בהמתנה בסבלנות של הבעל - היו קרקע פֹּרִיָּה וחוללו בה את השינוי... כיום שניהם בעלי תשובה!

[מחיאות כפים]

אז רואים: לא צריך לדחוק-לדחוק את השעה על כל פרטיה ודקדוקיה... סימני הזיהוי והדרך להתמודדות, יכולים לפעמים לטעות ולחשוב: 'שאנחנו מכירים את הסוגיה ויצר הרע לא יוכל עלינו...' אבל עלינו להיזהר! זאת טעות. יצר הרע מְיַצֵּר מצבים חדשים אחרים וממציא כל מיני וַרְיַאצְיוֹת, שרק אחרי מעשה אנחנו מבינים: שהוא דחק לנו את השעה!

וזה לא רק אצל אנשים פשוטים, גם אצל צדיקים גדולים! אז לכן צריך לְהִזָּהֵר מן הדבר הזה.

הרב הקדוש מגור בעל השפת אמת, אומר: 'שקורח היה ראוי לכל הדרגות! ובאמת אם היה ממתין ולא היה חוטף את הגדולה במחלוקת נגד משה רבנו - היה זוכה ומקבל! קורח לא היה מפשוטי העם, 

האר"י הקדוש אומר עליו: 'שהפסוק (תהילים צב, יג): "צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח" - סופי תיבות קורח! שבסוף הוא יעלה. 

נשאלת השאלה: אז מה ראה קורח לעשות מעשה כזה שהביאו לאבדון? - רוח הקודש שהיתה בו הטעתה אותו! הוא ראה ברוח הקודש: 'שעתידים לצאת ממנו צאצאים שיהיו שקולים כמשה ואהרון ביחד!' מי? - שמואל הנביא!! מה כתוב (תהילים צט, ו): מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו וּשְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵי שְׁמוֹ". 

ועוד הוא ראה קורח: 'שהוא עתיד להיות כהן גדול - כשיבוא המשיח!' 

כשראה זאת, קיבל הארה של דבקות, שגרמה לו לרצות להיות יותר מכולם בעבודת השם! ולקרב את הגאולה עכשיו, מיד!! בזה שהוא יִטֹּל את הכהונה הגדולה! כי אם הוא צריך להיות כהן גדול בביאת המשיח, אם יתנו לו את הכהונה עכשיו - אז הוא יהיה כהן גדול ויבוא המשיח! 

הרצון הזה היה: רצון קדוש! אבל הוא הגיע בלי כלים, בלי התרצות למקום, הוא לא קיבל עֲדַיִן: שהקב"ה לא מסכים עכשיו לתת לו, יש לזה עוד זמן! אלפי שנים קדימה... הוא רצה: עכשיו, כרגע! ולכן הוא הביא את עצמו למצב כזה ולא הסכים לחכות. 

התוצאה ידועה: בלעה אותו האדמה! עם משפחתו ומאתים חמישים (250) ראשי סנהדראות.

לסיכום: 

נאמר את דברי הרב הקדוש רבנו נתן מברסלב זכותו תגן עלינו אמן (קהל: אמן! בספר ליקוטי הלכות ה): הוא מדבר מעִנְיַן משה רבנו, משה רבנו הכה במטה על האבן; 

כדי להבין את הדברים נקדים: כשהגיעו עם ישראל למקום של האבן, הם היו צמאים, מותשים, שלושה (3) ימים ללא מים, פונים למשה עם בקשה: 'תן לנו מים!'. 

משה מבקש מהקב"ה: 'שיתן מים לעם ישראל'. 

מה עונה לו? 

"וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע... וְהוֹצֵאתָ לָהֶם מַיִם מִן הַסֶּלַע" (במדבר כ, ח). 

המדרש מביא: 'משה רבנו התחיל לדבר אל הסלע ולהתפלל, מים לא יצאו! 

חלק מהעם שהיו במעמד הזה החלו לגחך! וטענו: 'אולי הסלע לא שומע את דברי משה?! ואולי משה בכלל לא דיבר לסלע הנכון...' 

כשמשה רבנו שמע זאת – פחד: שהעם יכשל בחוסר אמונה! ויגיעו לתלונות על השם יתברך. ומשום כך הִכָּה בסלע! ויצאו ממנו מים (שם פסוק יא).

כך מסביר רבי נתן: הפעולה זו שמשה רבנו הִכָּה בסלע במקום להמשיך ולדבר כפי שהורה לו השם - היתה לפי דרגתו של משה רבנו נחשבת: 'דוחק את השעה!' זאת אומרת אם היה ממשיך "וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע..." כמו שהשם אמר, אם השם אומר: "וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע... וְנָתַן מֵימָיו!" השם אמר: שאם תדברו - הוא יתן מֵימָיו, למה אתה מכה? - בגלל הלחץ, כמו שאומרים טאך! נותן מכה. זה נקרא לפי מדרגתו: 'דחיקת שעה'.

מבואר: שעִנְיַן פגם הכאת הצור, הוא היה בחינה של מה? ש: "טעה" משה רבנו והשתמש במטה עוזו, אבל בתפילה צריך לעמוד כְּדַל וּכְרָשׁ! ובשביל זה אין לדחוק את עצמו על שום דבר, אלא להמשיך לבקש בתחנונים. אם יתן השם – יתן! אם לא - לא! אסור לדחוק את השעה. זה כמו לקחת דבר באונס!! כשמתעקשים ודוחקים גם בתפילה, שהשם יעשה דווקא מה שרוצים עכשיו - זה גורם בדיוק הפוך! מה זה גרם? – עונש: שהוא לא יבוא אל הארץ! לא יכנס לארץ.

אז אם כן, המעשה הזה יְהַוֶּה לנו אות וסימן: שבכל פעם שאנחנו באים לדחוק את השעה, נְצַיֵּר בעיני רוחנו; כאילו אנחנו מקים על הסלע! או קוראים לזה היום: 'דופק על השולחן, בי! ברררם...' ורוצים על ידי פעולה דרסטית: שיעשו את רצוננו.

אז נזכור: שהשם צִוָּה את משה: 'לדבר' דבר, דבר אלַי, דבר, תמשיך-תמשיך, דבר... "קַוֵּה אֶל ה' חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אֶל ה'" - בסבלנות, בהכנעה! והטוב המיטיב ימלא בקשתנו ברחמיו המרובים ובחסדיו הפשוטים יותר מהר ממה שאנחנו מצפים - אמן!

קהל: אמן!!

[מחיאות כפיים] 

שאלות למי שיש? בבקשה! 

תן לו פה שורה ראשונה, 

ש. ערב טוב כבוד הרב 

הרב: ערב טוב 

ש. אה... ישר כוח על השיעור ויהי רצון שהשם יברך אותך ואת משפחתך ואת כל קהילת פז 

הרב: אמן 

קהל: אמן

ש. כבוד הרב רציתי לשאול כתוב: 'אלמלא ישראל שמרו שתי (2) שבתות מיד ניגאלין' וכל כך הרבה שנים ועֲדַיִן לא היתה הגאולה, אולי אפשר לומר שלשמור שבת כהלכתה זה יהיה כמו שאמר החזון איש, החזון איש טוען: 'שאם משתמשים בחשמל של חברת חשמל בשבת - זה כמו שאני אביא אלי הביתה אדם שיסובב את המנואלה הדינמו יְיַצר לי חשמל ואני אשתמש?! הוא קורא לזה: 'חילול השם!'. הרב קניבסקי עליו השלום יש סרטון ששואלים אותו לגבי הנושא הזה, הוא אומר: 'זה כמו שאחד ישרוף חלילה ספר תורה ומישהו מדליק עם זה סיגריה...' אז אני אומר, אם הציבור או אולי דרך הרב כמו שהרב עשה את האלף (1,000) הסעודת הודיה, אלף אנשים אם יהיה כזה אפשרות נגיד כולם יזמינו גנרטורים באיזו שהיא דרך, דרך כבוד הרב שאז יהיה יותר זול אז כמה שיותר יעברו לחשמל כשר אולי זה יכול להיחשב 'כהלכתה' וזה יכול לגרום לגאולה, או בפרט שכל השבוע ניזון מהשבת כי היא מקור הברכה. 

הרב: קודם כל אני מבקש ממך להסתובב לקהל ולשאול: אם הם מסכימים? בוא נראה מה הם אומרים. 

ש. יהודים יקרים 

הרב: די-די הם שמעו תשאל: אם הם מסכימים?

ש. האם יש מישהו שרוצה לעבור לחשמל כשר בשבת? יש אפשרות גנרטור, יש אפשרות מצברים, 

הרב: קדימה הצבעה, הנה יש לך פה נגיד 15 איש! וזהו, 

ש. איך מבצעים?

 הרב: עכשיו מה עם גנץ? מה עם לפיד, מה עם ביבי, הם יעברו לגנרטור?! הם יכניסו אותך לגנרטור... שאתה תהיה הדינאמו... 

ש. לפחות אנחנו כבוד הרב 

הרב: לפחות הצעת 

ש. טוב

הרב: ולפחות 15 אמרו: שמוכנים! גם טוב

ש. מצוין 

הרב: ישתבח הבורא!

ש. כבוד הרב עוד משהו

הרב: כן

ש. אני פעם פגשתי את הראש של הדרדרות וביקשתי ממנו: 'שיברך אותי שאני אזכה את הרבים יותר ממנו', 

הוא ענה: 'אמן'. 

עכשיו למה זה הדרדרות? ידוע כי אם משדרים נשים עם פאות וזה מינות וזה אסור קודם כל אנחנו אומרים: "ולא תתורו" יש בכלל איסור הסתכלות על אִשָּׁה ואסור לשדר אִשָּׁה עם פאה, להביא טלויזיות לאנשים הביתה, אבל בכל זאת...

הרב: וקוראים להם: "שויתי השם לנגדי תמיד" כן... 

ש. זה העגל. 

הרב: כן עכשיו הוא ענה: 'אמן', אבל להבדיל בין הטמא ל... 

הרב: אל תדאג זה לא יצליח.

ש. לא, אבל אני רציתי לבקש מכבוד הרב את אותה בקשה: שנזכה לזכות את הרבים יותר מכבוד הרב!

הרב: למה לא? שתזכה להביא למשיח, 

ש. וקהל: אמן! 

ש. ולסיום הרב אם אפשר אני אגיד רשימה של... והרב יענה אמן בסוף, יהיה רצון שיהיה, זיווג הגון לרותם רות בת אסתר ולבנותיה ובניה יחזור בתשובה ויתמלו כל משאלות לבנו לטובה

הרב: אמן!

ש. וכן לאמור הרב! 

הרב: תן לו בבקשה, 

ש. שלום כבוד הרב, יש לי יותר משאלה, זה בסדר?

הרב: שאלה וחצי

ש. אני אעשה את זה מהר סליחה מכולכם! שמי שרון דבר ראשון זה משהו שקרה לי באדר א', כבודו אתה באמת חבל להקב"ה, חבל האבות שבנוי מכמה חבלים, יש לך חבל רבי יוחאי כהן והוא ממש עזר לי מאדר א', אשתי היתה בהריון אחרי הרבה זמן שהיא לא הָיְתָה וההריון היה חלש! הדופק היה חלש הרופאים מאוד הפחידו!! והתקשרתי אליכם והוא הרגיע אותי וְכִוֵּן אותי

 אמר לי: 'תשמע קח חצי שנה 'שעתיים לימוד' מה שכבודו אומר וגם אמר לי: 'שני וחמישי תענית',

 הילד או הילדה אני לא יודע, נפל! לצערי הרב. אבל לא הפסקתי, לפני כמה חודשים אשתי נכנסה להריון וההריון ברוך השם תקין! תודה לאל שאלוהים ישמור עליה ועל הילד מה שיהיה

הרב: אמן

ש. ודבר ראשון בגלל מה שקרה, קודם כל להודות תודה לך כי הוא ממך תודה להשם! 

הרב: תודה להשם ואח"כ אנחנו.

ש. ורצתי תודה לשם ואחר כך אנחנו כן נכון קודם כל להשם ואחר כך אתה ורציתי להודות גם לרבי יוחאי רציתי לבקש בשבילו בקשה

הרב: שיזכה לזרע חי וקיים

קהל: אמן

ש. אמן בנים זכרים וצדיקים שיהיו כמו כבוד הרב 

הרב: אמן ואמן! 

[מחיאות כפים]

ש. גם הוא אמר לי על דברים כמו קורי עכביש שלא יהיה בבית ועוד כמה דברים נפלאים באמת שרצוי לציין שבאמת הוא אמר באמת הוא וְכִוֵּן אותי והדריך אותי כמו אח גדול! תודה רבה 

הרב: לא-לא, לא כמו אח גדול, כמו אח!

ש. אני קטן הוא גדול 

הרב: לא-לא, זה בטמלוויזיה "גדול",

ש. רציתי גם בהזדמנות הזאתי לבקש ממך: 'סליחה!' כשהייתי, אני הייתי חילוני, היה לנו בשכונה אחד שהוא היה קיצוני: 'אל תעשו ככה אל תעשו ככה...' וכששמעתי על כבוד הרב שאמרו לי: 'גם הוא מדבר קיצוני' אז פחדתי! אז הייתי חושב עליך: 'קיצוני' וכשהיה החיקוי ב: 'ארץ נהדרת' צחקתי - גם על זה אני מבקש סליחה, אה... וכשהכרתי אותך לפני כמה שנים, הפסדתי כמה פעמים בהתאמת מול אנשים והשפילו אותי ולא הצלחתי גם על זה סליחה! 

הרב: בקיצור, מחול לך!

ש. אני מודה לך,

[מחיאות כפים] 

ש. רציתי גם להודות לך, התחזקנו יותר, לא עשינו חיסונים, לא עשינו שום בדיקה 

הרב: שתחיה! 

ש. בזכותך ברוך השם!

[מחיאות כפים] 

ש. רציתי לקבל על עצמי כאן, למרות שהתחלתי את זה לפני עוד בחגים, אשתי מאוד קשה לה עם זה, ממש קשה לה והיה לנו שלוש (3) שנים מאז שהתחלתי לשמוע את הדברים האלה על בשר זה שלוש שנים שאני מנסה לשכנע ולטפטף לטפטף-לטפטף לא הצלחתי, עד שקיבלתי אחרי ראש השנה אמרתי: זהו אני מפסיק בבית! הילדים שאלו, יש לנו ארבע ילדים ברוך השם והסברתי להם, הילדים אז אחרַי, אשתי עֲדַיִן מאוד-מאוד מאוד קשה לה כי הלוגיקה לא, לא תופסת שמה: 'איך יכול להיות? ואיך יכול להיות?...'

הרב: איך יכול להיות שאמרו כולם: 'להתחסן!' וזה הורג את האנשים!! איך יכול להיות?!

ש. אמרתי גם דברים כאלה...

הרב: נו,

ש. עֲדַיִן קשה לה, אבל היא אחרַי, אבל הכלים עֲדַיִן לא כשרים בעזרת השם, 

הרב: מה הבעיה? תכשיר את זה ותביא את הבשר וזה, שלום, זה הכל 

ש. א כבר עשינו שתי קניות ברוך השם!

הרב: אבל תגעיל את הכלים 

ש. אני... אני אני אני עובד גם על זה 

הרב: מה הבעיה לעבוד? תזמין מישהו מאצלנו הוא יבוא יגעיל ושלום 

ש. היא יודעת להגעיל, הבעיה...

הרב: מה הבעיה?

ש. היא השר מטבח 

הרב: נו-נו, אתה תגעיל, תגעיל

ש. באמת הבעיה היא השר מטבח, באמת שאני לא צועד שמה ככה בלי הרשות שלה

הרב: אז תקנה סירים חדשים שלום תביא ותיקח את הישנים שים בצד ואם היא תרצה אחר כך היא תגעיל בזמנה החופשי, 

ש. אם אני אשים אותה על הקו בטלפון?

הרב: לא-לא, היא תעלב 

ש. לא, היא לא

הרב: לא-לא, היא תעשה לך דווקא!...

ש. אז בעזרת השם שהשם ירחם,

הרב: מה, אתה לא שומע? שלוש סירים תקנה וגמרנו. 

ש. בעזרת ה'

הרב: כמה יכול לעלות? 300-400 שקל גמרנו 

ש. זהו גם בסירים זה בעיה אני קונה היא מחזירה, זה...

הרב: לא-לא, אתה לוקח את הישנים מה אני מסביר?

ש. היא תצעק עלי

הרב: נו, אז תצעק פעם-פעמיים וזהו!

ש. אני אעשה את זה אז אני כאן מקבל שאני את הבשר שהייתי קונה כבר לא קונה רק בשר כשר ואם אין בשר כשר לא נוגע

הרב: ברוך השם, תצליחו כל טוב 

ש. אמן! כבוד הרב דבר אחד אחרון 

הרב: כן 

ש. היה איזה מישהו שמאוד אהב אותך כאן בכפר סבא!

הרב: כן

ש. והוא נפטר כשעת הקורונה הוא לא עשה חיסון אבל הוא הגיע לבית חולים

הרב: תימני תימני תימני עם הכובע קסקט

ש. רבי אבנר בן יעקב סעדיה

הרב: 'המרחם על כל בריותיו הוא ירחם על נפש רוח ונשמה של רבי אבנר בן יעקב [יעקב] סעדיה [סעדיה], השם יניחנו בגן עדן בכלל עמו ישראל אמן

קהל: אמן

ש. כבוד הרב אני יכול לבקש איזה ברכה?

הרב: כן

ש. לשאול ממך ברכה זה כמו בפיס! לאשתי באמת הייתי רוצה לבקש דברים של העולם הזה

הרב: שם? שם שם...

ש. ולי אני, אני רוצה את העולם הבא!

הרב: שם? שם 

ש. אשתי נטלי בת רות

הרב: נטלי בת רות תחזור בתשובה שלמה בשמחה ו...

ש. היא חזרה בתשובה 

הרב: ולא יחסר לה כל, בשמחה, היא עוד לא שמחה. 

ש. כבודו אפשר לבקש גם עולם הבא ותחיית המתים?

הרב: אני לא מחלק את זה, זה צריכים לעבוד!

ש. ברכה שאני אזכה 

הרב: תזכה לעולם הבא וכל מילי דמיטב.

קהל: אמן

ש. תודה רבה 

הרב: כן 

[מחיאות כפיים] 

הרב: שאלה הנה יש גברת שמה רוצה לשאול תן לה שמה סבלנות שיגיע המיקרופון סבלנות. 

ש. תראה כבוד הרב אני את השאלה אה... הכי חשובה אני אשאל עכשיו כשאני יושנת כבוד הרב אז כשאני יושנת כשאני כאילו לא ממש יושנת פתאום אני שומעת ליד האוזן כל מיני קולות ואני מתעוררת ואני אומרת: "שמע ישראל" בקול גדול: "שמע ישראל השם אלוקינו שם אחד" מזמור תהילים - וזה נעלם עד הבוקר, 

הרב: נפלא מאוד. 

ש. אז מה זה?

הרב: את מגרשת רוחות 

ש. מה, יש לי רוח בבית?! השם ישמור!

הרב: אמרת שאת שומעת לא?

ש. כן-כן

הרב: נו, אז מה שמעת?

ש. אז מה נעשה לרוחות האלה?

הרב: את יודעת לגרש אותם! מה הבעיה?

ש. מה ועכשיו הם אצלי בבית? 

הרב: לא, רק כשאת מגיעה 

ש. אז מה, אז אני לא בסדר?

הרב: את בסדר גמור, אולי את אִשָּׁה קדושה שהם רוצים לשמוע ממך איזה דבר תורה, 

ש. כן אני יודעת אני עושה את זה. טוב כבוד הרב עוד שאלה

הרב: פחות חשובה,

ש. קודם כל באשדוד למה אתה עושה את זה באשדוד? תעשה בנתניה 

הרב: אולי נעשה אחר כך גם בנתניה בואי נתחיל באשדוד.

ש. רחוק-רחוק 

הרב: יש אוטובוסים והסעות חינם! 

ש. טוב, טוב. עוד שאלה כבוד הרב, תראה אני רוצה שאתה תגיד לי אם עבודת השם שלי היא בסדר? אם לא, אז נשנה, אני ככה אני קמה תפילה בבוקר כמו שהדרכת אותי פעם שעברה אם אתה זוכר, עכשיו אני קורא משניות לעילוי נשמות מתים ופרשה, פרשה, פרשת שבוע אני קוראה כל יום, כל יום באותו יום

הרב: יותר טוב מהגברים, 

[מחיאות כפיים] 

ש. אחרי זה תהילים, אחרי זה יועץ פלא, אני מאוד אוהבת אותו את ה[רב] אליעזר פאפו והלכות שבת, אני חייבת הלכות שבת כל יום הלכה ותיקוני זוהר הקדוש אני קוראה וזהו 

הרב: עכשיו, עכשיו מובן למה הרוחות באות אליך

ש. "שמע ישראל"

הרב: תהיי בריאה תמשיכי ככה את בסדר גמור 

ש. טוב כבוד הרב עוד שאלה אחת, 

הרב: בקשה

ש. ככה יש לי שני בנות שיש לכל אחת בת-בת והרבה שנים זה כאילו לא נפקדות, 

הרב: הם הולכות בצניעות מלאה?

ש. כן...

הרב: לא-לא לא

ש. ככה-ככה 

הרב: ככה ככה, אז הם מקבלות ככה-ככה, ילכו בצניעות גמורה תגידי - בעזרת השם יפקדו ויזכו לבן זכר

קהל: אמן! 

ש. טוב בסדר עוד שאלה קטנה-קטנה קטנה 

הרב: קטנטונת פעם קטנטון 

ש. פעם פגשתי אחד בקבלה הוא זה אז...

הרב: מקובל

ש. מקובל אני לא יודעת, אז הוא אמר לי: נטילת ידיים של בוקר צריך כאילו לסגור את העיניים זה, זה נכון?

הרב: למה?

ש. לברך על נטילת ידיים בסגירת עיניים, 

הרב: לא, לא חייבים 

ש. לא?

הרב: לא, לא כתוב בשולחן ערוך לא,

ש. טוב, טוב תודה 

הרב: תודה לך. שאלה אחרונה מי רוצה לשאול? הנה פה הבחור כאן כאן יש פה בחור פה פה פה פה תימני עם פאות פה פה פה פה 

ש. אין עליך הרב

הרב: תהיה בריא

ש. רציתי לשאול אותך שאלה 

הרב: כן, 

ש. אני צליאק, צליאק זה אחד שלא יכול לאכול קמח וזה וכו',

הרב: כן

ש. עכשיו רצית לדעת אם יש איזה שהיא...

הרב: תלמד שעתיים בתענית דיבור כל יום 90 יום רצוף ותתפלל בתום כל שעתיים כאלה כשאתה אחרי תענית דיבור שעתיים רצופות 90 יום כולל שבת וחגים, תתפלל על זה: שתוכל לאכול ככל האדם!

ש. אני בא אליכם עם קובנה

הרב: אוֹ זה מעִנְיַן...

ש. יאללה

[מחיאות כפים]

הרב: אבל מקפ"ז !

ש. איך?

הרב: אני מודה לכם רבותי! מה מה יש רגע רגע רגע רגע רגע רגע ...

לסעודת ההודיה, מתוך הקהל הזה מי כבר נרשם שירים את היד? - יפה מאוד! מי שלא יודע אנחנו עושים סעודת הודיה על הגאולה הקרובה לבוא לפני שהיא תגיע, אנחנו מקדימים להודות לשם על הגאולה שתבוא לפני!! כמו שכתוב בספרים: שאם עושים לפני יכולים להקדים! אז מי שרוצה להתווסף אלינו ולהגיע לזה יצלצל למספר 0532229709 וזה יהיה באשדוד כפי שאמרה הגברת ב: 19 לדצמבר, זה עוד כ: 20 יום, זה יהיה משהו גרנדיוזי, לא נעשה כזה דבר, פעם ראשונה בהיסטוריה שעושים סעודת הודיה לפני שתבוא הגאולה ומודים עליה כאילו כבר היתה, אז זה זכות גדולה מי שרוצה תזכרו 0532229709 בעזרת השם ניפגש שם תודה 

[מחיאות כפיים]. 

הרב: מה מה מה מה? נו, דברי רגע 

ש. אל תלחיץ אותי 

הרב: אני לא מלחיץ 

ש. א דיברתי עם שי שלשום, רציתי שהוא ישלח לך הודעה והוא אמר לי: 'לבוא להרצאה להגיד לך את זה פה'

הרב: נו

ש. אני עשיתי שיעור בוקר לרפואת הרגליים שלי הם רדומות כבר 10 חודשים ורציתי שתברך אותי פה אולי תגיד לי מה לעשות אני 

הרב: מה השם?

ש. רחל בת אירית 

הרב: רחל בת אירית [אירית] - השם יזכה אותך לרפואה בפרט ברגליים ותלכי חודש ימים לבית הכנסת להתפלל בעזרה! 

קהל: אמן! 

ש. והרב אפשר, אם אפשר, פני בת ציפורה לידה קלה 

הרב: אמן!

ש. תודה.

 'הכל יודוך והכל ישבחוך והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש כה''...