ראשון לציון - האם תשובה חלקית נחשבת תשובה
תאריך פרסום: 19.09.2023
- - - אין זה תמלול ההרצאה, אלא עיקרי 2 הדרשות ע"פ הספר 'תשובה דיליה' באדיבות המחבר הרב אברהם חנונו שליט"א מלייקווד - ישר כוחו! לכתבה על ספריו - לחץ כאן - - -
מאמר א: תשובה מהי?
תוכן ענינים: תשובה - מהי? / פתח דבר: / תשובה נבראה קודם בריאת העולם / תשובה - מעל גדרי הטבע של ששת ימי בראשית! / התשובה ניתנה אך ורק לבני ישראל / תשובה אינה מבטלת נסיונות מכאן ולהבא! / תועלת התשובה / תשובה - מהי? / תשובה - הידיעה וההכרה שהקב"ה מנהיג ושולט על כל הבריאה / תשובה - לשוב אל ה' / תשובה - להתקרב אל ה'! / הקב"ה חוזר בתשובה! / מדוע אין מזכירים ביום הראשון של עשי"ת שום חטא?! / נתכוין לאכול חזיר ועולה בשר טלה בידו - מדוע צריך כפרה? / "ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים" - רמז לתשובה / אחיזה בכסא הכבוד - כח התשובה / תשובה הופכת את האדם לבריה חדשה!
תשובה - מהי? - פתח דבר:
את דברינו הבאים נייחד על מנת לבאר בעזהי"ת את מהותה של התשובה.
נביא מקורות שהתשובה היא בריאה מיוחדת אשר נבראה על ידי הקב"ה עוד טרם בריאת העולם ובכוחה לתקן גם את העבר. בנוסף נעמיד כמה דרכי הבנה מהי תשובה ומה מטרתה ותכליתה.
תשובה נבראה קודם בריאת העולם
איתא בגמרא במסכת פסחים (דף נד.): "שבעה דברים נבראו קודם שנברא העולם ואלו הן: תורה ותשובה וגן עדן וגיהנם וכסא הכבוד ובית המקדש ושמו של משיח וכו', תשובה דכתיב (תהלים צ, ב): "בטרם הרים יולדו" וכתיב (שם ג): "תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם". ופירש רש"י זצ"ל: "בטרם הרים יולדו - בראת מדת תשובה. "תשב אנוש עד דכא" - עד ידכא לבבו לפניך".
למדנו אפוא מדברי הגמרא שני דברים:
א. הקב"ה ברא בריאה בפני עצמה הקרויה "תשובה".
ב. תשובה נבראה קודם בריאת העולם.
ויש לעמוד על כך, מדוע התשובה נבראה עוד קודם שנברא העולם? וכי לא היה אפשר לברוא אותה לאחר בריאת העולם?
התשובה בפשטות: העולם אינו יכול להתקיים אפילו רגע אחד בלי תשובה. וכמו שכתב הר"ן זצ"ל במסכת נדרים (דף לט:) בביאור הדברים: "שאי אפשר לעולם בלא הם".
ובטעם הדבר יש לומר על פי מה שכתב בספר ראשית חכמה (שער התשובה פ"א) בשם הזוהר הקדוש: "מכיון שעל פי רצון של מעלה נברא האדם עם יצר הרע ואי אפשר שלא יחטא, כי מעטים הם אלו שמתו בעטיו של נחש שלא נמצא בהם חטא (ע' מס' ב"ב דף יז.), וכאשר יחטא האדם לא יוכל העולם להתקיים, לכן הקדים התשובה לבריאת העולם".
וכעין זה כותב המבי"ט זצ"ל בספרו בית אלוקים (שער התשובה פרק י"ג), וז"ל: "וכן התשובה אלמלא לא נתקבלה לא היה קיום לעולם, וזהו שקדמה במחשבה לבריאת העולם בכלל השבעה דברים שקדמו לעולם, וישראל שיש עליהם עול רמ"ח מצוות עשה ושס"ה מצוות לא תעשה, ואי אפשר לעמוד בכללם מבלי שלא יקיימו איזה מצוה או יעברו על איזו עבירה, הם צריכים לתשובה בכל יום", עכ"ל.
למדנו מדבריהם זצ"ל: אי אפשר לו לעולם להתקיים ללא התשובה, ועל כן נבראה בהכרח עוד טרם בריאת העולם.
תשובה - מעל גדרי הטבע של ששת ימי בראשית!
אך המתעקש יוכל עדיין לשאול: מפני מה היה צורך לברוא את התשובה קודם בריאת העולם, הלא די היה אם הייתה נבראת בששת ימי בראשית, וכפי שמצינו דברים רבים שנבראו בזמן הבריאה למרות שהם מוכרחים לקיום העולם?
ויש להוסיף על הדברים נקודה נוספת (ע' ספר אהל משה פרק י'): על פי טבע העולם הנברא בששת ימי הבריאה אין מקום לתשובה כלל!
וכמו שכתוב במסילת ישרים (פרק ד): "איך יתקן האדם את אשר עיוות והחטא כבר נעשה, הרי שרצח את חבירו, הרי שנאף, איך יוכל לתקן הדבר הזה, היוכל להסיר המעשה העשוי מן המציאות"?
כי הלוא פגם הנוצר על ידי החטא הוא מציאות קיימת, ואין דרך טבעית לבטלו מן המציאות. ולכן היה צורך לבריאה בפני עצמה הקרויה תשובה, ומן ההכרח שבריאה זו תקדם לעולם בכדי שלא תהיה כפופה לחוקי הטבע של ששת ימי הבריאה, ורק כך בכוחה לעקור את החטא והפגם מעצם המציאות.
כעין זה כותב ראש ישיבת לייקאווד הגאון רבי אהרן קוטלר זצ"ל (משנת רבי אהרן ח"ב עמ' קסו): "עקירת גוף הפעולות והמעשים זוהי היפך המציאות לגמרי, וזה הוא ענין "בריאה חדשה" שהתשובה קדמה לעולם, שזהו למעלה מסדרי בראשית וכל ההנהגות המסתעפים מהם".
התשובה ניתנה אך ורק לבני ישראל
והנה אמרו חז"ל במדרש תנחומא (פר' האזינו): "כתיב "ישא ה' פניו אליך", וכתיב "אשר לא ישא פנים", עשה תשובה - נושא פנים, יכול לכל? ת"ל: "אליך", אליך ולא לאומות העולם".
הרי לנו שסגולתה של תשובה ניתנה אך ורק לעם ישראל.
מבאר זאת בעל הבני יששכר זצ"ל (חודש תשרי מאמר ד' דרוש ז'): הלוא ידוע ש"מלך שמחל על כבודו - אין כבודו מחול", ועל כן לא מהני לגויים תשובה על פי התורה, כי הקב"ה נקרא עליהם "מלך" כדכתיב "מלך אלוקים על גוים", ואם כן אין כבודו מחול לקבל תשובתם. מה שאין כן ישראל דכתיב לגביהם "בנים אתם לה'" ונקראים בנים והשי"ת לנו לאב, והרי "אב שמחל על כבודו - כבודו מחול".
והדברים נרמזו בפסוק (הושע יד, ב): "שובה ישראל עד ה' אלוקיך כי כשלת בעונך". היינו "שובה ישראל" - כיון שהם בבחינת "בן" ומהני תשובתם, לכן יכולים הם לשוב "עד ה' אלוקיך" דהיינו תשובה מאהבה, כי בנים אנחנו לה' אלוקינו. ואף על פי שחטאנו במזיד - "כי כשלת בעוונך" ומזיד הוא פגם בכבוד המלך שאין המלך מוחל על כבודו, מכל מקום זהו רק באומות העולם שהשי"ת נקרא אצלם "מלך" ולכן אין תשובתם מועילה, אבל ישראל שהקב"ה נקרא אצלם "אב", אהבת האב לבנים מתעוררת על ידי התשובה, והוא יחמול, יסלח ויכפר על כל עוון ופשע.
תשובה אינה מבטלת נסיונות מכאן ולהבא!
אך כאן ישנה נקודה חשובה מאוד: למרות הנתבאר שתשובה מועילה למחול ולתקן לישראל את העבירות שעשו, ובכוחה לתקן את הטמטום והטומאה של החטא, וכן את חטא המרידה נגד יוצר ובורא עולם עד כדי מדרגה גבוהה שהעבירות עצמם נעשים לו כזכויות, אמנם אין בכח התשובה לבטל ולנטרל את הניסיונות אשר יצוצו לאחר החטא.
המשגיח הגאון רבי חיים פרידלנדר זצ"ל היה מדגיש זאת בהזדמנויות רבות: פעמים רבות אדם עומד בפני ניסיונות קשים מאוד דוקא לאחר התשובה וההתחזקות והוא בא מכך לידי אכזבה נוראה, כי הוא היה סבור לתומו שלאחר ששב בתשובה שלימה כבר לא יעמדו בפניו ניסיונות מעין אלו.
אכן כפי האמור זו טעות, כי תשובה אינה מבטלת את הנסיונות, אלא רק מתקנת את הטמטום והפגם של החטא.
זו ידיעה נצרכת, ועלינו להיות ערניים לכך שגם לאחר חזרה בתשובה שלימה עלולים אנו לעמוד בפני אותם ניסיונות או אף חמורים מאלו, ויש להיזהר ולהישמר לא ליפול לזרועות היאוש ולהיכשל בהם שוב.
תועלת התשובה
עתה נביא מהגאון רבי שלום שבדרון זצ"ל את ששמע מרבו זצ"ל שתי המחשות לתכליתה של תשובה, והדברים משלימים את דברינו עד כה.
א) מי שביתו נשרף על כל תכולתו והוא יצא ערום מכל נכסיו, כמה אומלל ומסכן האיש... אך הנה התברר שיש בידו "פוליסת ביטוח", ואכן חברת הביטוח שילמה לו את כל חסרונותיו ואף השאירה בידו יתרה, כמה מאושר אותו אדם?
"תשובה" אחר החטא דומה לתשלומי חברת הביטוח לאחר השריפה!
ב) בואו ונתאר לעצמנו "מושב זקנים" אשר כל הבא בשעריו שב להיות צעיר ורענן, הלוא אין ספק שכולם היו עומדים בתור ומשלמים את כל הונם על מנת להתגורר בין כותלי המקום.
זוהי תשובה! כאשר עושים תשובה שבים להיות "יונגערמן" - צעיר ונקי לחלוטין מכל עוון.
זוהי ה"בריאה החדשה" הקרויה תשובה!
תשובה - מהי?
נתבאר אם כן שהתשובה היא בריאה חדשה ונפלאה שנבראה טרם בריאת העולם ותכליתה לתקן ולנקות את טומאת החטאים, אמנם עדיין נשאר לנו לבאר הלכה למעשה: תשובה - מהי?
ומצינו בזה כמה דרכים:
תשובה - הידיעה וההכרה שהקב"ה מנהיג ושולט על כל הבריאה
הגאון רבי משה שניידר זצ"ל נהג לומר: תשובה היא ההכרה שה' הוא האלוקים, המנהיג ומנהל את עניינינו באופן מושגח ופרטי.
והדבר מבואר בפסוק (הושע יב, ב) "שובה ישראל עד ה' אלוקיך" - היינו שגדר התשובה הוא להגיע להקב"ה, ולא רק עד אלוקי העולם, אלא עד "ה' אלוקיך" בלשון יחיד. הביאור בזה הוא: תשובה פירושה ההכרה בהקב"ה באמונה ברורה והידיעה שהוא מנהלנו ומנהיגנו באופן פרטי.
זו כוונת הפסוק: "שובה ישראל עד ה' אלוקיך" - עד שנכיר שה' הוא המנהיג של החיים שלנו בכלל ובפרט, ועל זה מסיים הפסוק: "ולא נאמר עוד אלוקינו למעשה ידינו", כלומר שנבין שמעשה ידינו אינם האלוקים והם אינם הכח המניע בחיינו, אלא ה' הוא האלקים ויש דין ויש דיין ואין האדם יכול לעשות כרצונו!
תשובה - לשוב אל ה'
באופן דומה כותב הגאון רבי אייזיק שר זצ"ל (ע' בספרו לקט שיחות מוסר מאמר תשובה - מה היא): כולם מדברים על התשובה וחפצים לעשותה, אבל השאלה היא - מהי התשובה?
וביאר שמשמעות התשובה היא שיבה אל ה' לאחר שנשתכח זכרונו מן הלב. וזהו ענין ה"מלכויות" שמחויבים אנו לומר בראש השנה, כאמרם ז"ל (מס' ר"ה דף טז.): "אמר הקב"ה אמרו לפני בראש השנה מלכויות, כדי שתמליכוני עליכם".
זהו יסודו של יום ראש השנה הקדוש - שנכיר בהכרה שלימה כי יש לנו מלך מלכי המלכים הקב"ה - ועלינו לשוב אליו בקבלת עול מלכותו עלינו.
תשובה - להתקרב אל ה'!
ניתן להביט על ענין ה"תשובה" מזווית שונה ונוספת.
כותב המשגיח דמיר הגאון רבי ירוחם זצ"ל (דעת חכמה ומוסר ח"ב) יסוד גדול בענין תשובה: תשובה אינה כפי שאנו מורגלים להבין "תשובה על חטא", ואם עשה חטאים רבים צריך לעשות תשובות רבות. לא כן הדברים, אלא זהו סוד הענין:
תשובה היא מידה ומעלה בפני עצמה, שמציאותה ומהותה הינה גם מבלי חטא ועוון. היא אינה רק עבודה של תיקון וסילוק החטא, אלא היא מידה ומעלה מיוחדת באדם אשר מהותה שייכת אפילו בלא חטא ועוון, דהלא קודם שנברא כל ענין חטא ועוון כבר היתה בריאה ששמה "תשובה". ובהכרח שתשובה היא מידה של "התקרבות לבורא עולם". עכת"ד.
כלומר: תשובה איננה תיקון החטא גרידא, אלא כשמה כן היא - תשובה - לשוב ולהתקרב לה'! וכל אדם בכל מצב מצווה לשוב ולהתקרב יותר להקב"ה.
הקב"ה חוזר בתשובה!
ואם כנים אנו בהגדרה זו של תשובה - שהיא איננה רק תיקון דלשעבר, אלא שמהותה היא לשוב ולהתקרב לה', נוכל ליישב כמה דברים תמוהים.
איתא בפסיקתא רבתי (פר' מ"ד): "משל לבן מלכים שהיה חולה, אמר הרופא: "אם יאכל מן החפץ הוא מתרפא". היה הבן מתיירא לאכלו, אומר לו אביו: תדע שאינו מזיקך הריני אוכל ממנו. כך אמר הקב"ה לישראל: מתביישים אתם לעשות תשובה? הריני שב ראשון שנאמר (ירמיה ל, יח): "כה אמר ה' הנני שב". ומה מי שאין לו חטא ולא סרחון ח"ו אמר "הנני שב", בני אדם על אחת כמה וכמה שצריכים לעשות תשובה".
והקשה על כך המשגיח דלייקאווד הגאון רבי נתן וואכטפוייגל זצ"ל: לכאורה הדברים טעונים ביאור, וכי מה שייכת "תשובה" אצל הקב"ה? כלום יש חטא ועוון כלפי מעלה חלילה?
אבל לפי הנתבאר יש לומר: תשובה היא תכונה ומידה בפני עצמה ואינה תלויה בחטא, כי יסוד התשובה הוא התקרבות, וגם בלי חטא שייכת התשובה כהיכי תימצי להתקרב לה'.
מדוע אין מזכירים ביום הראשון של עשי"ת שום חטא?!
בזה נוכל להבין את עבודת היום של ראש השנה. הלוא יש לתמוה, מאחר שראש השנה הוא היום הראשון של עשרת ימי התשובה אם כן היה ראוי לאדם להזכיר בו את חטאיו על מנת שיוכל לשוב מהם, ומדוע אם כן אין שום רמז לחטא בתפילות היום. ולא עוד אלא שאפילו אין אנו אוכלים בו אגוזים משום שהגימטריא שלהם היא חטא (ע' שו"ע סי' תקפ"ג) ואין להזכיר חטא בראש השנה, ואם כן איה התשובה?
ובהכרח שהביאור בזה - אומר המשגיח רבי נתן זצ"ל: המהות של "מלכויות זכרונות ושופרות" הוא התקרבות לה' - זוהי תשובה!
ב"מלכויות" אדם מכיר כיצד הקב"ה ברא את העולם והוא מנהיגו והוא מקבל על עצמו את עול מלכותו. וב"זכרונות" הוא מזכיר שכל מעשיו ומעשי אבותיו וכל תולדות ימי עולם - אין בהם שכחה לפניו, והוא מדקדק עם כל אחד לפי מעשיו. וב"שופרות" הוא מזכיר את ענין "מתן תורה", ואין לך התקרבות לה' גדולה מכל אלו.
המתפלל בכוונה ושופך לפניו שיח - עוסק כל כולו בהתקרבות לה' שהיא היא יסוד ומהות התשובה. ומובן אם כן מאוד מהו דרך העבודה של ראש השנה שהוא ראש וראשון לעשרת ימי התשובה, כי כל העבודה ביום נשגב זה היא תשובה והתקרבות לה'!
נתכוין לאכול חזיר ועולה בשר טלה בידו - מדוע צריך כפרה?
ולפי הנתבאר נוכל להבין דבר תמוה.
מצינו בגמרא במסכת קידושין (דף פא:): מי שנתכוין לאכול חזיר ועולה בידו בשר טלה אמרה תורה שצריך כפרה וסליחה, בדיוק כמו אותו אדם שהתכוון לאכול שומן של היתר ועלה בידו חלב שצריך כפרה.
והנה זה שרצה לאכול שומן שהוא היתר ואכל חלב, מובן מדוע צריך כפרה, שהרי סוף כל סוף אכל חלב, והגם שנעשה בשוגג, מחמת פגם החטא צריך כפרה, אבל מי שנתכוין לאכול בשר חזיר ועלה בידו בשר טלה מדוע צריך לחזור בתשובה? הרי למעשה לא חטא והוא לא אכל שום מאכל איסור?
אבל לפי היסוד הנ"ל מובן מאוד. גם אם לא אכל מאכל איסור בעצמותו, העובדה שהיה בדעתו לאכול איסור גרמה לו להתרחק מה'. ועל עצם הריחוק מה' צריך לחזור בתשובה, כי מהות התשובה היא - ההתקרבות לה'!
נפלא!
"ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים" - רמז לתשובה
עוד מרגניתא טבא ניתן להציע בענין זה.
בפרשת כי תצא (דברים כא, י-יג) נאמר: "כי תצא למלחמה על אויביך וגו' וראית בשביה אשת יפת תואר וחשקת בה ולקחת לך לאשה, והבאתה אל תוך ביתך וכו' והסירה את שמלת שביה מעליה וישבה בביתך ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים".
האור החיים הקדוש זצ"ל ביאר כל פרשה זו על דרך הרמז בענין תשובת האדם אחר שנפל בשבי היצר הרע, ועל כך נאמר "ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים".
וז"ל קדשו: "והוא אומרו "והסירה את שמלת שביה מעליה", פירוש שקנתה משביתה במקום טמא, וזה יהיה על ידי מירוק החטאים ודרכי התשובה והכנת הדעת מול אלקי ישראל ב"ה, ויבחר מקום מושב לה בית מיוחד לישראל שהוא בית המדרש, והוא אומרו "וישבה בביתך", ותתודה בבכי על אשר מעלה באביה ואמה ועל פרידתה מהם, "אביה" זה הקדוש ברוך הוא, "אמה" היא כנסת ישראל (מס' ברכות לה:), "ירח ימים" זה שיעור המספיק לשב, או ירמוז לחודש המיוחד לתשובה שהוא חודש אלול".
ומו"ר הגאון רבי ירוחם אלשין שליט"א הקשה בזה בספרו ירח למועדים (מאמר י'): אם אכן חודש אלול נקבע לזמן של תשובה, מדוע נרמזה תשובה זו במשל של "בכיה", כדכתיב "ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים". וכי תשובה היא בכיה? אף שבודאי הבכיה היא בכלל עבודת התשובה, מכל מקום אין זה עיקרה של תשובה.
וכך מבואר בכתר ראש (אות ק"ל - קל"א) בשם הגר"א זצ"ל: עיקר דרכי התשובה מדאורייתא הם חרטה ועזיבת החטא בלב שלם, וקבלה על להבא, וחז"ל החמירו גם בצום ובכי ומספד ושאר דברים וכו'.
הרי מבואר שאין הבכי מעיקרי התשובה המעכבים מן התורה, ומדוע אם כן ממשילה התורה את כל עבודת התשובה בגדר "בכיה"?
אך הדברים יתבארו בנתיב דרכנו שמהות התשובה היא התקרבות לה', ועל כן התורה הקדושה רומזת לנו כי ענין תשובת הימים הנוראים על ידי בכיה דוקא, בכי המסמל געגועים עזים לשוב לאבינו אחרי שהתרחקנו ממנו ומתורתו במשך כל השנה, ולכן באה תקופה זו של הימים הנוראים בהם העבודה היא "להתקרב" להקב"ה.
ועל זה נאמר "ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים" - כי הבכיה מסמלת את הגעגועים הנגרמים מפני הריחוק של כנסת ישראל מהקב"ה. וזאת היא מהות התשובה - להתקרב אל השי"ת.
דוגמא לכך מחיי היום יום: ילד הנוסע מביתו, ככל שהריחוק הוא גדול יותר כך הוא יבטא את געגועיו לביתו באמצעות בכיה רבה יותר.
אחיזה בכסא הכבוד - כח התשובה
בברכת השיבנו אנו אומרים: "והחזירנו בתשובה שלימה לפניך", ובסידור הגר"א בפירוש אבני אליהו הביא על כך את דברי הגמרא במסכת שבת (דף פח:):
"אמר רבי יהושע בן לוי: בשעה שעלה משה למרום אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה: רבונו של עולם מה לילוד אשה בינינו. אמר להן: לקבל תורה. אמרו לפניו: חמדה גנוזה וכו' אתה מבקש ליתנה לבשר ודם? מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו וכו' תנה הודך על השמים. אמר לו הקב"ה למשה: החזיר להן תשובה. אמר לפניו: רבונו של עולם מתיירא אני שמא ישרפוני בהבל שבפיהם. אמר לו: אחוז בכסא כבודי וחזור להן תשובה".
ומו"ר ראש ישיבת לייקאווד הגאון רבי מלכיאל קוטלר שליט"א בפתיחת הקונטרס הגות תשובה התקשה מהי כוונת הגר"א זצ"ל בהסמכת מאמר חז"ל זה לתפילה "והחזירנו בתשובה שלימה לפניך"?
אמנם ביאור הדברים הוא על דרך זו:
בספר אורחות צדיקים (שער התשובה) הביא מאמר חז"ל המתאר מה אירע שם עוד, וז"ל: "אמר רב יוחנן (לוי): גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד. שנאמר "שובה ישראל עד ה' אלוקיך". ואמרו חז"ל כשעלה משה לרקיע הראשון, מצא כתות של מלאכים. פתחו לפניו ספר תורה וקראו מעשה יום ראשון, ופסקו והתחילו לספר בשבחה של תורה, עלה לשני וכו', עלה לשביעי ומצא אופנים ושרפים וגלגלים וכו', מיד אחז משה בכסא הכבוד וכו', והתחילו לספר בשבחה של תשובה, ללמדך שתשובה מגעת עד כסא הכבוד, שנאמר "שובה ישראל עד ה' אלוקיך".
והנה, מכך שסיפרו המלאכים בשבח התשובה בעת שאחז משה רבינו ע"ה בכסא הכבוד, משמע שיש שייכות בין העניינים - המלאכים ראו באחיזתו בכסא הכבוד את מעלת התשובה, והדבר צריך ביאור מה הקשר בין הדברים.
ולפי דרכנו נוכל לומר שהרי תשובה מהותה התקרבות לה'. והאחיזה בכסא הכבוד היא קירבה גדולה עד מאוד שאין למעלה ממנה, ולמידה נשגבה זו של התקרבות בה' הגיע משה רבינו ע"ה רק באמצעות התשובה. ולכן מובן מדוע כשראו זאת המלאכים התחילו לספר בשבחה של תשובה.
ולכן הסמיך הגר"א זצ"ל מעשה זה המסתיים באחיזת משה רבינו ע"ה בכסא הכבוד לתפילה של "והחזירנו בתשובה שלימה לפניך", כי שניהם היינו הך.
נפלא!
תשובה הופכת את האדם לבריה חדשה!
לאחר שנוכחנו לדעת מעט מהי תשובה - הקירבה לקב"ה, יש להוסיף כי השב בתשובה שלימה נעשה כבריה חדשה וכקטן שנולד דמי, וממילא אין מזכירים לו עוונותיו הראשונים.
הגאון הרב חיד"א זצ"ל מביא בספרו מדבר קדמות (מערכת ת' אות כ"א) את קושיית המפרשים: כיצד יתכן שוידוי ותשובה מועילים לבעל תשובה, הרי אמרו חז"ל במסכת קידושין (דף נט.) "לא אתי דיבור ומבטל מעשה" - אין בכח דיבור לעקור פעולה של מעשה, ואם כן אדם שעשה מעשים רעים, איך יועיל הוידוי שהוא דיבור לעקור מעשים שנעשו?
ותירץ הגאון הרב חיד"א זצ"ל על פי דברי המדרש (ויקרא רבה כט, יב) מדוע נאמר בקרבנות ראש השנה "ועשיתם אשה", ולא "והקרבתם". ומתרצים חז"ל: כאשר עושים תשובה בראש השנה אומר להם הקב"ה לישראל: "בני מעלה אני עליכם כאילו היום נעשיתם לפני, כאילו היום בראתי אתכם בריה חדשה".
וממילא כיון שנעשה בריה חדשה, לא ניתן לייחס אליו יותר את המעשים שעשה בעבר, כי הרי הוא כבר אדם אחר - בריה חדשה!
וכן כתב הגר"א זצ"ל (ליקוטי הגר"א): "אם אמור יאמר האדם מה תקנה יש לי אם הייתי רשע עד הנה, מה נעשה עם העבירות שעשיתי, ואין לי תקנה וכו', שהבעל תשובה הוא כקטן שנולד, שיעשה אחר כך תשובה וילך בדרך הטוב מכאן להבא".
וכך הוה מרגלא בפומיה דהחפץ חיים זצ"ל: תשובה לא רק שהיא מכפרת על החטא, אלא היא הופכת את האדם למציאות אחרת לגמרי - לאדם חדש!
נתבאר אם כן במאמרנו זה: תשובה נבראה עוד טרם בריאת העולם מפני שהיא בריאה חדשה שאינה כפופה לחוקי הטבע, והיא מוטלת על כל אחד ואחד ולא רק למי שחטא, כי תשובה היא חזרה והתקרבות לה'. ומי שזוכה לעשות תשובה נחשב כאילו נולד מחדש והוא הופך לבריה חדשה לגמרי.
מאמר ב: 'תשובה חלקית - מעלתה וחשיבותה'
תוכן ענינים: תשובה חלקית - מעלתה וחשיבותה / פתח דבר: / ביהדות אין מושג "או הכל או כלום"! / "תשובה חלקית" מקרבת את האדם לשלמות! / זכות מי שפעמים מנצח ופעמים נכשל - גדולה עד מאוד! / אדם מקבל שכר על עצם המלחמה! / הרצון והתשוקה לתקן גורם נחת רוח עצום לקב"ה! / הקב"ה אוהב חיזוק אפילו של רגע אחד! / העושה תשובה על דבר אחד - נקרא בעל תשובה גמור! / ישנה תשובה שהיא רק כ"תריס בפני הפורענות" / תשובה חלקית באיכות ובכמות / רבינו יונה זצ"ל: "לכל תשובה תמצא סליחה" / המבי"ט זצ"ל: מצות התשובה גם בחלק מחלקי התשובה! / "מי שמשים אל לבו דעת לשוב בתשובה, מיקל עונשו" / מי יכול להתעטר בתואר הנשגב "בעל תשובה"? / לריב על אפס נקודה אפס אפס שני אחוזים?! / התנאי המעכב ב"תשובה חלקית" - שלא יהיה בגדר "פורק עול" / גם החוזר בתשובה ושב לחטא - אין תשובתו מתבטלת / דברי הרמב"ם: "ויעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם" / המבי"ט זצ"ל: אם גמר בלבו שלא לעשותם עוד - הקב"ה מעביר חטאיו / מדברי הראשונים זצ"ל בענין / ביאור דעת הרמב"ם זצ"ל / "שלא יחזור 'לזה' החטא לעולם".
תשובה חלקית - מעלתה וחשיבותה - פתח דבר:
נעסוק בעזהי"ת בענין חשוב עד מאוד על אף שאינו מפורסם דיו - תשובה חלקית.
הן אמת שאין אדם שאינו מודע לחשיבות התשובה ונחיצותה, אמנם לעתים אין באפשרותנו לעשות תשובה שלימה, אם מפני שחושבים אנו שאין לנו את הכלים והכוחות לכך, או משום שכבר השתדלנו לשוב בתשובה כמה פעמים ונכשלנו שוב ושוב - אז המחשבה העולה למוחנו היא: הרי תשובתנו בין כך לא תועיל כלום, כי סוף כל סוף לא השלמנו את כל חלקיה, וגם אם כבר חזרנו בתשובה - הרי נכשלנו באותם עבירות שוב.
על כן חשוב מאוד לבאר ולברר האם יש תועלת בתשובה חלקית, והאם יש בה חשיבות כשלעצמה. ושאלה זו נחלקת לשניים:
א. האם יש תועלת לעשות חלק מהשלבים הנצרכים כדי לעשות תשובה. כגון עזיבת חטא בלי חרטה, או חרטה בלי עזיבת חטא קבלה לעתיד וכיו"ב. או שתשובה מעין זו, ואי עשיית תשובה כלל הם "היינו הך".
ב. מי שחזר בתשובה כדבעי על פרטיה ודקדוקיה, ולאחר זמן מה חזר ונכשל באותם עבירות, האם התשובה שעשה בעבר הועילה לו או שהיא נמחקת ומתבטלת למפרע אחרי ששב ככלב אל קיאו.
ביהדות אין מושג "או הכל או כלום"!
ועלינו לפתוח בהקדמה כללית לנושא זה.
בהרבה תחומים בעבודת ה' אנחנו חושבים לעצמנו כי מחובתנו לעשות הכל בשלימות מוחלטת, ואם לאו - עדיף לא לעשות כלום, כביטוי הנקרא בפי העם: "או הכל או כלום", ומחמת זה אנו נמנעים מעשיית מעשים טובים רבים.
אך שומה עלינו לדעת שמחשבה זו בטעות יסודה, ובודאי שגם חלק של מצוה או מעשה טוב בעבודת ה', ערכו רב. ונבאר את הדברים בעזהי"ת במה שנוגע למצות התשובה.
כתב בספר תפארת למשה: מצות התשובה היא מתנה טובה שנתן לנו השי"ת וערכה וכוחה גדול מאוד, ומכיון שזה לעומת זה עשה האלוקים, היצר הרע מנסה בכוחות מוגברים שאדם לא ייהנה ממתנה טובה זו.
אחת מתחבולותיו היא שכאשר רואה אדם שרוצה להתחזק בתשובה, הוא מכניס במוחו מחשבות פסולות, וכך הוא אומר לו: "את מי אתה מרמה? הרי התשובה שלך איננה שוה מאומה, הלוא רק בשנה שעברה החלטת שאתה חוזר בתשובה ולא הועיל לך כלום, הינך עדיין במצבך הקודם! ועל כגון דא אמרו חז"ל (עי' תוס' מס' יומא דף פה:): האומר אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה"...
במחשבות אלו וכדומה להם, היצר הרע מבלבל את האדם עד שנופל ליאוש, והוא מתקרר מההתלהבות שהתעוררה בו לחזור בתשובה.
"תשובה חלקית" מקרבת את האדם לשלמות!
אמנם האמת יורה דרכו: תשובה היא דבר עצום ונפלא מאוד, גם אם עושה אותה רק באופן חלקי, או שעושה תשובה וחוזר לסורו, מכל מקום דבר גדול הוא עושה אשר אין לשער ולתאר התועלת שיש בעשיית תשובה, גם אם זה בצורה שכזו.
וכבר המשיל זאת הגאון בעל יסוד העבודה זצ"ל לאדם שרגליו שקועות בבוץ, הוא מתאמץ להיחלץ ממנו והוא פוסע פסיעה ועוד פסיעה. ואף שלמעשה שני רגליו עדיין בבוץ כמקודם, מכל מקום בכל פסיעה שעושה הוא מתקרב יותר לשפת הבוץ, ואם ימשיך כך - לבסוף ייצא מן הבוץ...
כל פסיעה - כל מעשה קטן או מחשבה זעירה של מצוה מקרבת את האדם לשלמות.
זכות מי שפעמים מנצח ופעמים נכשל - גדולה עד מאוד!
וכך כותב הסטייפלר זצ"ל (קריינא דאגרתא ח"א) ונצטט מדבריו שהם כקילורין לעינים:
"אדם שיש לו מלחמה עם יצרו ופעמים מנצח ופעמים נכשל ח"ו, הרי כמו שהחטא נורא ואיום, לעומתו הזכות של אותם פעמים שניצח הוא גם נורא ואיום מאוד, ויזכה על ידי זה לתקן את מה שפגם".
אדם מקבל שכר על עצם המלחמה!
יתירה מזו: לא רק העושה תשובה בפועל באופן חלקי, אלא אפילו מי שרק "רוצה ומשתדל" לשוב בתשובה ובפועל אינו יכול להתגבר על יצרו הרע - חשיבותו גדולה עד למאוד.
וכך כותב הגאון רבי ישראל אליהו ווינטרויב זצ"ל: "אין לך מושג כמה שכר מקבל האדם על כל רגע ורגע של "מלחמה" עם היצר הרע, אף על פי שבסוף נתגבר עליו יצרו ונכשל".
הרצון והתשוקה לתקן גורם נחת רוח עצום לקב"ה!
נוסיף בזה את דברי הגאון רבי שמואל אויערבאך זצ"ל בענין זה: אפילו אם יש לאדם רק מכשולים בלי שום הצלחות, אך על כל פנים יש בקרבו רצון ותשוקה לתקן, יש לו לשמוח שמחה גדולה על הרצון הטהור הזה, ויזכור שבכל פעם שהוא מעורר בנפשו את הרצון הזה - עושה נחת רוח עצום להקב"ה!
רואים אם כן שגם מי שאינו עושה תשובה שלימה, ואפילו אם לא עשה תשובה כלל אלא רק נלחם ביצרו הרע - גורם בזה נחת רוח גדול להקב"ה והוא זוכה לשכר רב ועצום.
הקב"ה אוהב חיזוק אפילו של רגע אחד!
וידוע שנכנסו פעם לחזון איש זצ"ל ודיברו איתו על התופעה המצויה שביום הכיפורים בני אדם מקבלים על עצמם בכל מאודם לעשות מעשים טובים, ולא עובר אפילו יום אחד ושוב הם חוזרים למצבם הקודם, ואם כן מה תועלת יש בתשובה זו?
החזו"א זצ"ל ענה בזה הלשון: הקב"ה אוהב כל חיזוק שהוא - גם של רגע אחד!
העושה תשובה על דבר אחד - נקרא בעל תשובה גמור!
גם החפץ חיים זצ"ל אמר: למרות שיש ראשונים הסוברים שאדם שעושה תשובה ואינו עושה תשובה שלימה על הכל, לא מיקרי תשובה, מכל מקום אין הלכה כמותם בזה, אלא הוא נקרא בעל תשובה גמור על מה שעושה תשובה.
הרי לנו כי גם אם לא עשה האדם תשובה על הכל אלא על דבר אחד, כלפי אותו דבר הוא נחשב כבעל תשובה גמור.
ישנה תשובה שהיא רק כ"תריס בפני הפורענות"
נביא עתה דברים במעלת התשובה - גם תשובה חלקית, ממשנתו של הגאון רבי נתן גשטטנר זצ"ל.
המשנה במסכת אבות (פ"ד מי"א) אומרת: "תשובה ומעשים טובים כתריס בפני הפורענות".
ולכאורה צריכים להבין את הדימוי, הלוא תריס הוא מגן ומחסה מפני האויב, אולם אם עושים תשובה ומעשים טובים, אז ממילא אין כלל פורענות הממשמשת לבוא - ואין צורך כלל במגן?
אבל הביאור הוא - אמר הגאון רבי נתן גשטטנר זצ"ל - שיש שני סוגים של תשובה. יש תשובה שלימה העוקרת את החטא לגמרי ואז אין הכי נמי שאין צורך בתריס ומגן.
אבל יש תשובה שאינה עוקרת את הפורענות, הוא הקטיגור שנברא על ידי העבירה, אבל מכל מקום בידה לעצור את הפורענות שלא תגיע אליו. וזהו שאמרו כי תשובה ומעשים טובים הם על כל פנים כתריס בפני הפורענות.
ולמדנו אם כן מדבריו שגם תשובה שאינה שלימה אלא חלקית שאינה מסלקת את הפורענות, מכל מקום הועילה התשובה למנוע מן הפורענות להגיע אליו, כי התשובה היא מגן ומחסה כתריס בפני הפורענות.
תשובה חלקית באיכות ובכמות
ובעצם המושג תשובה חלקית, יש לו שני פנים שונים:
א. תשובה חלקית באיכות - היינו, שעושה את כל חלקי התשובה המעכבים, אלא שאינו עושה אותם באופן מושלם.
ב. תשובה חלקית בכמות - היינו שאינו מקיים את כל מרכיבי התשובה המעכבים.
ולהלן נוכיח כי בשני חילוקים אלו מצינו שיש תועלת בתשובתו, וכמו שיתבאר בעזהי"ת.
רבינו יונה זצ"ל: "לכל תשובה תמצא סליחה"
רבינו יונה זצ"ל כותב בספרו שערי תשובה (שער א' אות ט') וז"ל: "והנה מדרגות רבות לתשובה, ולפי המדרגות יתקרב האדם אל הקב"ה. ואמנם לכל תשובה תמצא סליחה, אך לא תטהר הנפש טוהר שלם להיות העוונות כלא היו, זולתי כאשר יטהר האדם את לבו ויכין את רוחו כאשר יתבאר. וכן כתוב (תהלים לב, ב) "אשרי אדם לא יחשוב ה' לו עוון ואין ברוחו רמיה", וכענין הבגד הצריך כיבוס, כי המעט מן הכיבוס יועיל בו להעביר הגועל ממנו, אך לפי רוב הכיבוס יתלבן".
בספר אוהל משה (פרק כא) מבאר שדברי רבינו יונה זצ"ל נסובים אודות איכות התשובה, היינו שמי ששב לפי כל עיקרי התשובה המעכבים, אלא דיש בכל זה מדרגות מדרגות באיכות וברמה של הדברים, בין בעיקרים עצמם בין בשאר יסודות התשובה - ומכל מקום "לכל תשובה תמצא סליחה".
הרי לנו מדברי רבינו יונה זצ"ל: אדם השב עם כל חלקי התשובה המעכבים, אף שלא עשאם בשלימות עם כל האיכות הנצרכת, היא נקרית גם כן תשובה והיא מועיל במידת מה לנקות ולטהר את האדם מזוהמת החטאים שעשה.
המבי"ט זצ"ל: מצות התשובה גם בחלק מחלקי התשובה!
אמנם המבי"ט זצ"ל כותב בספרו בית אלוקים (שער התשובה פי"ב) חידוש גדול יותר, וז"ל:
"אף על פי שמצות התשובה היא חרטה ועזיבת החטא, מכל מקום אינו כשאר המצוות שהעושה חלק מהמצוה אין לו שכר כלל, כמו מצות ציצית הוא בד' כנפות, והעושה ציצית בג' כנפות לבד לא עשה כלום. אולם במצות התשובה, החרטה לבד ולא עזיבת החטא מועיל קצת, וכן עזיבת החטא בלא חרטה. וכמו שמצינו באחאב שנכנע מלפני ה' וקרע בגדיו וצם ושכב בשק שנראה כמתחרט על מה שעשה, ולא עזב את כל חטאיו, ועם כל זה הועיל לו, כדכתיב (מלכים א' כא, כט): "הראית כי נכנע אחאב לכן לא הביא הרעה בימיו", עכ"ד.
הרי לנו בדברי המבי"ט זצ"ל חידוש גדול מאוד. אפילו אם לא השלים את כל חלקי התשובה המעכבים, כגון שעשה חרטה בלי עזיבת חטא או להיפך, בכל זאת התשובה מועלת ויש בידו שכר מצות התשובה!
"מי שמשים אל לבו דעת לשוב בתשובה, מיקל עונשו"
גדולה מזו כתב הר"ן זצ"ל בדרשותיו (דרוש עשירי):
אם אדם חשב בלבו לעשות תשובה, היינו שנתעורר לעשות תשובה, אף על גב דלא שב עדיין, ולא הביע חרטה על העבר ולא קיבל מאומה על להבא, אף על פי כן הקב"ה מיקל עליו מעונשו ומרחם עליו, וזה לשונו:
"ומי שמשלים חק תשובתו הרי זה משובח, ומי שאינו משלים בה, אלא שהתחיל בה ולא גמרה, הרי הקל מחטאתו, שאפילו מי שמשים אל לבו דעת לשוב בתשובה, מיקל עונשו".
מי יכול להתעטר בתואר הנשגב "בעל תשובה"?
נמצאנו למדים כמה גדול כוחה של תשובה ואפילו תשובה חלקית, שמחמת כל תשובה שהיא הוא ניצל מכמה עונשים ויסורים.
וכך התבטא פעם מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל: אם אדם הזיז את עצמו ואת ליבו רק מעט לכיוון התשובה, וקיבל על עצמו דבר קטן ועומד בו, כבר יש בידו את הזכות להתעטר בתואר הנשגב והחשוב "בעל תשובה".
לריב על אפס נקודה אפס אפס שני אחוזים?!
בנותן טעם להביא כאן מדבריו הנפלאים של הגאון רבי יעקב גלינסקי זצ"ל בהם הוא מוכיח שכל חלק של תשובה - אפילו הקטן ביותר, עושה הבדל עצום בשמים, וזת"ד:
הייתי באנטוורפן, והגאון רבי חיים קרייזוירט זצ"ל אמר לי: "בואו ושמעו איזה דין תורה היה אצלי, תקבלו מושג על יהלומני אנטוורפן. מתווך תיווך עיסקה, ותבע מהסוחר אפס נקודה אפס אפס שמונה אחוזים, והסוחר הסכים לתת רק אפס נקודה אפס אפס שישה אחוזים. מה דעתכם עליהם"?
חשבתי לעצמי - הפטיר הגאון רבי יעקב גלינסקי זצ"ל - כמה קטנוניים האנשים - על זה לריב, על אפס נקודה אפס אפס שני אחוזים?!
אמר לי רבי חיים קרייזוירט זצ"ל: "אבל אם אומר לכם שהדין תורה היה על כמה מליוני דולרים, תסתכלו על זה אחרת"?
אמרתי לו: בודאי!
אנחנו לא יודעים מה היא עבירה. איזו השחתה, איזו פצצת אטום, איזה כח הרס וקרינה מזיקה מונח בה. אילו היינו יודעים, היינו מבינים איזה הבדל יש בכל שינוי יש בעוצמה בכל תשובה שאדם עושה!
ואם כך, אם יאמר אדם לעצמו: הלואי ויכול הייתי להיות מושלם, אבל אין בכוחי. איזהו גיבור הכובש את יצרו. אמנם חלש אני, כי אין בכוחי להתחייב לכוין בכל מילה בתפילה. אבל לפחות בחתימת כל ברכה שלא כוונתי עד עתה, אשוב בתשובה שלימה בחלק הזה ואקבל זאת בקבלה שלימה.
אין לנו מושג כמה יקל האדם בכך את הדין מעליו: "אמש היה זה שנאוי לפני המקום משוקץ ומורחק ותועבה, והיום הוא אהוב ונחמד וקרוב וידיד" (רמב"ם הל' תשובה פ"ז ה"ו).
התנאי המעכב ב"תשובה חלקית" - שלא יהיה בגדר "פורק עול"
אמנם יש תנאי אחד המעכב גם בתשובה חלקית.
הגאון רבי יצחק בלזר זצ"ל (כוכבי אור סימן פב) אומר בשם הגאון רבי ישראל סלנטר זצ"ל: מה שאפשר לקיים מצות תשובה גם כששב על מצוה אחת ואפילו על אחד מחלקיה, זהו בלבד שלא יהיה בגדר "פורק עול" בחלקים האחרים. שהפורק עול הרי הוא בבחינת "מומר לדבר אחד".
הרי פשוט כל בר דעת כי אם אמור יאמר העבד לרבו: כל אשר תאמר אלי אעשה חוץ מדבר אחד, כבר שבר בזה את עול אדוניו מעליו. אבל אם אינו מורד בקונו, אלא שקשה לפניו לשוב בקבלה מושלמת עם כל התנאים הנצרכים, וקיבל על עצמו רק חלק ולו הקטן ביותר, לגבי אותו החלק הוא קיים מצות תשובה.
הרי לנו שגם אם עושים חלק מהתשובה - מה שיש ביד החוטא ובכוחו לעשות, ובשאר הדברים אין הוא בכלל "מורד בקונו" - הדבר נחשב לתשובה ומעלתה ושכרה של תשובה זו רב מאוד!
גם החוזר בתשובה ושב לחטא - אין תשובתו מתבטלת
מענין לענין באותו ענין נבאר את החלק השני שהוזכר בריש המאמר.
גם מי שחזר בתשובה ואחר כך חוזר לחטוא - אין תשובתו מתבטלת, אלא היא קיימת ומקבל עליה שכר!
דברי הרמב"ם: "ויעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם"
הרמב"ם זצ"ל כותב בהלכות תשובה (פ"ב ה"ב) וז"ל: "ומה היא התשובה, הוא שיעזוב החוטא חטאו ויסורו ממחשבתו ויגמור בלבו שלא יעשהו עוד וכו'. ויעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם". ומבואר בדבריו שתשובה הוא רק באופן כזה שמתחרט על העבירות שעשה במידה שיודע תעלומות יוכל להעיד עליו שלא יחזור לחטוא עוד.
והדברים הללו צריכים ביאור, וכבר התקשו בהם רבים. ראשית כל כתוב בקהלת (ז, כ): "כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא", ואם כן כיצד ניתן לעשות תשובה בדרגה "שיעיד עליו ידוע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם"?
ועוד יש לתמוה: לפי המקובל אצלנו, מי שעושה תשובה עוונותיו נמחלים, וכשחוזר וחוטא הרי הוא חוטא מחדש, ואינו סותר תשובתו. וכיצד אם כן ניתן לומר שאינה קרויה תשובה אא"כ יעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם?
המבי"ט זצ"ל: אם גמר בלבו שלא לעשותם עוד - הקב"ה מעביר חטאיו
והדברים מפורשים בדברי המבי"ט זצ"ל בספרו בית אלוקים (שער התשובה פ"ו) ונביא מלשונו שהוא כקילורין לעינים ממש:
"ראוי לבאר ענין התשובה ששב האדם בכל שנה ושנה, וחזר אחר כך למה שחטא, אם תועיל התשובה שעשה על העוונות הקודמים גם כי חזר אחר כך לחטוא אותם החטאים, או נאמר שכיון שחזר למה שחטא וראה שלא היתה תשובתו נכונה ושלימה, ולא גמר בלבו לעזוב החטאים והעוונות, הואיל וחזר אליהן אחר כך".
ממשיך המבי"ט זצ"ל וקובע: "ואומר, כי נראה מדברי רבותינו ע"ה, כי כיון שחזר האדם בתשובה מן החטאים שעשה, וגמר בלבו שלא לעשותם עוד, השי"ת מעביר חטאתו בתשובתו זאת, ואם אחר כך חוזר לחטוא, יצר הרע הוא שפיתה אותו מחדש לחזור למה שחטא ולא יהיו החטאים הראשונים חוזרים ונעורים, אחר שנתבטלו בתשובה הקודמת".
מדברי הראשונים זצ"ל בענין
והאמת היא שיסוד זה מבואר כבר בדברי הראשונים זצ"ל, וכפי שכותב רבינו סעדיה גאון זצ"ל בספר אמונות ודעות (מאמר ה' פ"ה):
"ואבאר עוד: כי האדם כאשר יסכים בעת תשובתו בלב שלם שלא ישנה, תהיה תשובתו מקובלת. ואם תשיאהו התאוה אחר כן לשנות, אין תשובתו נפסדת, אך ימחלו לו העוונות שהיו קודם התשובה, ויכתוב עליו מה שיהיה לאחריה. וכן אם ינהג המנהג הזה פעמים רבות שישים ואחר כך ישנה לחטוא, אין כותבין עליו כי אם מה שאחר התשובה".
וכן כתב המאירי זצ"ל בחיבור התשובה (מאמר א' ה"ט):
"ואין מזה המין [דהיינו מי שאינו גומר בעת התשובה לעזוב חטאו] מי שבעת התשובה גומר בלבו לעזוב דרכו הרעה תכלית עזיבה, אבל אחרי זה יכריחהו יצרו לשוב חטאו, וכן תמיד, שזה אמנם כבר היתה תשובתו תשובה בעת עשותה והועילה לו על החטאים הקודמים".
כמדומני שמקורות אלו הן ידיעה חשובה המעניקה לנו תקוה ורצון לחזור בתשובה - גם אם אנו מודעים לכך שהיצר הרע יתגבר עלינו וחלילה עלולים אנו להיכשל באותו חטא שוב!
ביאור דעת הרמב"ם זצ"ל
ואכן צריכים אנו לומר שאין כל סתירה בין הנ"ל לדברי הרמב"ם זצ"ל שצריכים לחזור בתשובה "עד שיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם".
ובביאור הענין יש להביא מה שתירץ הגאון רבי משה מקוברין זצ"ל: אדם העושה תשובה צריך שיקבל קבלה גמורה בלבו שלא ישוב עוד לחטוא. אכן אם חלילה ייפול הנופל פעם נוספת, לא איבד מפני זה תשובתו וקבלתו הראשונה שקיבל, ונחשבת היא לתשובה גמורה אם קיבל אותה בכל לבו. ונבאר את הדברים בעזרי"ת.
כוונת הרמב"ם זצ"ל היא כדלהלן:
כשאדם חוזר בתשובה ואחר כך חוזר וחוטא, יתכן שהיצר הרע הוא שפיתה אותו מחדש לחזור למה שחטא, ועל כן אין החטאים הראשונים חוזרים וניעורים כיון שנתבטלו בתשובתו הקודמת, אבל מאידך גיסא יתכן לומר שמה שחזר לחטוא הוא מפני שלא היתה תשובתו נכונה ושלימה ולא אמר בלב שלם לעזוב החטאים הואיל וחזר עליהן אחר כך.
ומחמת שיש כאן שני צדדים, ואין מי שיודע את עמקי הלב וחדרי הכליות של כל אדם ואדם, לזה צריך שיעיד עליו יודע תעלומות שתשובתו היתה נכונה ושלימה דלפי תשובתו של עכשיו לא ישוב לזה החטא לעולם, וגם אם קרה וחזר וחטא אין זה אלא מפני שהיצר הרע פיתה אותו מחדש, אבל חטאיו הראשונים שלו בטלו בתשובתו הראשונה.
"שלא יחזור 'לזה' החטא לעולם"
ראש ישיבת מיר הגאון רבי שמואל בירנבוים זצ"ל דייק וביאר כן בלשונו של הרמב"ם זצ"ל:
יש חילוק בין חזרה לעשיית "אותו החטא" כלשונו, לבין עשיית החטא מחדש.
לדוגמא: אדם קיבל ל"ע התקף לב, והרופאים אומרים שבתוך עשר שנים הוא עלול לחזור שוב ולקבל התקף לב, נמצא שאם אכן יקבל שוב התקף לב בתוך עשר שנים, הרי זה משורש אותה מחלה שלקה בה לפני עשר שנים, שהלב עדיין חולה וחלש ולא התרפא דיו. מה שאין כן אם יקבל התקף לב אחרי עשר שנים, הרי זו מחלה חדשה ואין לכך שום קשר ושייכות למקרה הקודם.
זהו הביאור בדברי הרמב"ם זצ"ל: "שלא יחזור לזה החטא לעולם" - "לזה החטא" דייקא, שיעביר חטא זה מן השורש, אבל אין הכרח כלל שלא יבוא שוב לעבור על אותו חטא, רק העיקר שלא יחזור "לזה החטא", וכמו שנתבאר.
התבאר אם כן שגם תשובה חלקית מתקבלת ורצויה לפני הקב"ה הגם שאין זו הדרגה הטובה ביותר, וגם מי שעשה תשובה ואחר כן חזר לחטוא באותם חטאים, תשובתו מתקבלת ועבירותיו הראשונות נמחקו והוא בכלל "בעל תשובה". אלא שכמובן על אדם לשאוף לעשות תשובה שלימה.
יה"ר שנזכה לחזור בתשובה שלימה לפניו!
- - - שאלות ותשובות - - -
שלום וברכה, ב"ה אני בעלת תשובה כבר 22 שנה, בזכות הרב זכינו להתחזק ולבנות בית של תורה!
בס"ד 18.05.2020 (שני, כד' אייר תש"פ) לכבוד הרב החסיד נזר הבראה שליט"א שמי: א. פ. אני מודה להשי"ת כל יום שזכינו אני ובני ביתי לחיות את הרב ולהלך לאורך! ו: 'ברוך שחלק מחכמתו ליראיו' ותודה רבה לך שאתה מחכים אותנו. אני מודה לך על האכפתיות ועל החסדים האין סופיים על החנות (קפז') המוצרים והתבלינים ועל הקהילה הקדושה שקיבצת סביבך. יה"ר שהשי"ת ישמור לנו עליך (אמן) כי אתה יותר מאב ומאם ותודה על המסירות נפש, זה שאתה מסלק מאיתנו את החושך בעמל רב ובאהבה רבה בלי לחשוב שניה על עצמך בכלל. הרבה זמן רציתי לכתוב לרב ולא יצא וב"ה שעכשיו הגיע לי הזכות להודות לרב. שאנחנו מרגישים שאתה כמו אברהם אבינו – ע"י שהיה בעל חסד, ויצחק אבינו – במידת הגבורה, ויעקב אבינו – במידת האמת הצרופה, ומשה רבינו רועה נאמן, ודוד המלך – נעים זמירות ישראל, ושלמה המלך בחכמתו, ופנחס במסירות נפש, ושמואל הנביא שמכתת רגלים כל יום, וכל התכונות הללו נמצאות ביחיד אחד ומיוחד לכבוד הדור המיוחד הזה! ועכשיו אתה לא רק הרועה הנאמן של ישראל אלא של כל האנושות כולה וכמו שאנחנו מצפים למשיח במהרה אנחנו מצפין ליום שיודו כולם הרב אמנון יצחק אמת ותורתו אמת והם (...) בדאים. אנחנו שמחים בשמחתך [וכואבים את כאבך בכל מה שעושים לרב, (בתאריך המכתב ב"ה נמסרה הרצאה: הבחירה בידים שלך, בני ברק 18.05.2020 shofar.tv/lectures/1320, וכן שיעור: כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו - חלק ב 18.05.2020 shofar.tv/lessons/12136) ומי יודע אם זה לא כפרה לכלל ישראל] אוהבים אותך אהבת נפש משפחת פ' באר שבע מבקשים ברכה: שאזכה ש... יהיה השמש בצמוד לכבוד הרב שליט"א כמו שיהושע בן נון שימש את משה רבינו ע"ה זיע"א.
'בעת הזכרת שבחי השי"ת שבברכת: 'אתה גיבור... סומך נופלים... ורופא חולים...' ניתן להשיג ישועה עוד יותר מבקשות מפורשות. מפני שבאמירת השבח אין המלאכים מקטרגים ולכן אם יצטרך להתפלל על רפואה יכון באמירת: 'רופא חולים' להמשיך רפואה ובורא עולם היודע תעלומות לב הנה הוא יעשה בקשתנו'. (ספר בני יששכר, הובא בספר לכתחילה, אמונה ובטחון עמוד קמה', ב"ה ניתן להשיג הספר לכתחילה 'אמונה ובטחון' במשרדי שופר). וכנראה זה אחד מהטעמים לסגולת ה: "עבדו" ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) שע"י שמשבח לבורא עולם אין מקטרגים, ומספיק כוונה למשוך ישועות... ישר כוחכם! (לסגולת השמחה shofar.tv/articles/15096).
ב"ה שיעור מאד יפה, חזק וברוך! הרצאה בבני ברק 20.10.2024 בוני המגדל - הקבלת פני רבו (shofar.tv/lectures/1636).
מחנה שועפט לפני שבועיים... זה בדיוק מזכיר את הדוגמא שהרב נתן על איציק במגדל השמירה (רח"ל): 'איציק במגדל השמירה טרגי קומי' (shofar.tv/faq/1609).
כבוד הרב שליט"א זה כל כך נכון הסרטון הזה: '🎞 צריך סיעתא דשמיא לתת תרומה למקום הגון' (shofar.tv/videos/7000) איך אנשים לא מבינים את זה?!
שלום כבוד הרב ב"ה בשבת האחרונה שכבוד הרב היה כאן (ראה כתבה: סיקור שבת בראשית במחיצת כבוד הרב אמנון יצחק שליט"א בני ברק shofar.tv/articles/15236) בעלי הלך לכבודו ביקש: 'ברכה' בעניין הדירות בירושלים וחובות. כבוד הרב בירך אותנו: 'שניוושע כבר יום למחרת!'. בצפייה חיכיתי לישועה, וב"ה בערב הזדמנה לנו הלוואה כדי לשלם את כל החובות שלנו עם היתר עסקה, רציתי לבקש: שכבוד הרב יברך אותנו שנצליח לשלם את הכל ונוכל לעבור לירושלים במהרה (אמן).
כבוד הרב ב"ה שיעור בוקר, מרגש ביותר 'בלי תפילה לא מקבלים חלק קיא' - שיעור 111 שיעור מספר 1, ב"ה כמות תורמי הנציב, אח"כ המעשיות, שאין רק צריך תפילה להשי"ת, גם אם לא נקבל, עצם זה שאנחנו פונים להשי"ת, ומצפים רק לו זה עניין גדול ולהבין: שרק בזכות תפילה מקבלים זה מודעות גדולה בזכות השיעורים שמשקיע בנו הרב כדי שנייחל לישועת השי"ת, והחלק בסוף שכולם שרים 'עבדו' ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) ושירי שבת והשאלה היפה של פרשת הנח בחלק שאלות תשובה שהצחיקה, גם מאוד קשה להיפרד מסדרת השיעורים אבל זכינו בזכותם להבין את הדבר הכי חשוב שבלי תפילה לא מקבלים כלום שבת שלום ומבורך✨.
שבוע טוב ומבורך כבוד הרב שליט"א זה כל כך נכון מה שכבוד הרב מסביר בשיעור זה. (עמידה בנסיונות shofar.tv/videos/15578) תודה רבה כבוד הרב שליט"א.
הרב אמנון יצחק שליט"א! יה"ר שהשי"ת יברך אותך ואת כל אשר לך (אמן) ברוך השם תודה לבורא עולם התשובה של הבדיקה של הילד יצא תקין בזכות הברכה של הרב ובזכות הסגולות שעשיתי אחד מהם זה ששרתי: 'עבדו' ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) כמו שהרב לימד אותנו ועוד כמה תפילות. תודה רבה רבה "אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ" (דברים ד, לה). (לסגולת השמחה shofar.tv/articles/15096).
© 2024 כל הזכויות שמורות