אור יהודה - בן סורר ומורה היה או לא היה

ערב טוב בעזרת השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירויח

הערב יהיה ל: רפואת נועם בן דקלה, רפואת הנפש והגוף והאפילפסיה תעלם ממנה ממנו ותעבור לסינוואר, אמן! 

דוד אשר בן איבון ורפאל בן דורה, הצלחה מרובה 'כתיבה וחתימה טובה' שנה טובה ומבורכת לכל משפחותיהן והצלחה בחינוך הילדים, אמן! 

לעילוי נשמת: שמעה בת אברהם, יחיא בן יוסף, דוד בן פריחה ועליה בת אביגיל ולעילוי נשמת הורי מנוחתם עדן, אמן. 

"בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה" (דברים כא, יח)

פיששש... כולם שמעו פעם "בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה" מה זה? איך זה? מה זה? 

שאלה נוספת [2] האם יצר הרע ויצר הטוב הם מלאכים? 

[3] למה ילד קטן אין לו יצר הטוב עד גיל בר מצווה? 

[4] "בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה" זה רק מגיל שלוש עשרה (13) ועד גיל 13 ושלושה (3) חודשים. ויש להבין: למה הדין של "בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה" הוא רק במשך השלושה חודשים סמוך לגיל 13? 

[5] חכמים אמרו: ש: "בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה" – 'נידון על שם סופו' מה יהיה סופו? - הוא אוכל כל כך הרבה בשר ושותה הרבה יין זה "זוֹלֵל וְסֹבֵא" כל היום. אז מה יהיה בסופו? - אם הוא לא ימצא את ההרגל שלו הוא ילך ללסטם את הבריות לגנוב! 

ממתי שמענו שמי שגנב מוציאים אותה להורג?! - אין דין כזה בתורה שגנב מוציאים אותו להורג! אז למה הילד הזה בגיל 13 וקצת בגלל שהוא עתיד אם הוא לא ימצא את הבשר והיין שהוא כבר רגיל אז הוא עלול ללסטם ואז יוציאו אותו להורג?! למה? 

[6] בסוף הפרשה של "בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה" כתוב: "וְכָל יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ" (דברים כא, כא) האזהרה צריכה להיות על הבנים, שבנים בגיל הזה יזהרו אבל למה "וְכָל יִשְׂרָאֵל" מה זה קשור לאנשים שהם בני שבעים, שמונים, תשעים (70,80,90) מה זה קשור אליהם?!

[7] בגמרא כתוב: 'ש: "בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה" ועיר הנידחת - זה עיר שכולם עבדו עבודה זרה; - לא היו במציאות וגם לא עתידים להיות'. 

והגמרא שואלת: 'אז למה נכתבו בתורה? - 'דרוש וקבל שכר'!'. 

אבל כתוב בגמרא: 'שרבי יונתן אומר: 'שהוא ראה את שניהם (2)'. 

איך יכול להיות שהזדמן לרבי יונתן לראות דווקא "בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה" ודווקא עיר הנידחת? ואיך הוא ראה מה שלא היה מהעולם?

הדרשה:

טוב, מתחילים. במסכת סנהדרין מבואר: שכל הזמן של "בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה" זה רק שלושה חודשים מגיל 13 עד גיל 13 ו - 3 חודשים.

רבי יוסי הגלילי אומר: 'מפני שהוא אכל ושתה יין יסקל?! - אלא הגיעה התורה לסוף דעתו שסופו מגמר את נכסי אביו ואמו ויוצא ומלסטם את הבריות! לכן אמרה התורה: 'ימות זכאי ואל ימות חייב'. - עדיף לו שימות עכשיו שהוא זכאי ולא ח"ו יעשה כל כך הרבה עבירות וימות חייב וילך לגיהנם.

עכשיו יש להבין: ולמה, למה הדין זה דווקא בשלושה חודשים סמוך לגיל 13? וגם כל החטא שלו זה שהוא אוכל ושותה תרטימר בשר ולוג יין, כמה זה לוג יין? - פחות מבקבוק יין, זה שמונים ושש (86) כפול ארבע (4) זה נקרא... נו, יש אנשים שותים היום בקבוק שתיים (29 ביום מישהו אומר להוציא אותם להורג? - לא! למה הוא כן?

עוד יותר תמוה: גם אם יש חשש שהוא עתיד לגנוב בעתיד, ממתי יש עונש גניבה מוות? ואם תגיד שהוא עלול גם להרוג בעתיד כי יכול להיות שבזמן הגניבה ירצו למנוע אותו ואז הוא יבוא לידי הריגה, גם זה לא עדיין לא עשה מאומה. לא גנב ולא רצח, למה הוא ייהרג על חשש אולי?!

אז בואו נקדים עכשיו דבר חשוב! וזה מובא בספר חובת הלבבות (בשער עבודת האלוקים): 'חכמים זכרונם לברכה (חז"ל) אמרו: 'שיש באדם שני (2) יצרים; [א] יצר הטוב [ב] ויצר הרע, מי הם שני יצרים; האם הם מלאכים? 

מבאר רבנו בחיי: 'יצר הטוב ויצר הרע זה לא שני מלאכים שבאים ולוחשים לאדם באוזן אם לעשות טוב או רע... יצר הטוב זה השכל! ויצר הרע זה המידות הרעות והתאוות שיש באדם! 

לא ידעתם את זה... 

המאבק התמידי שיש באדם לא מאבק בין שני מלאכים אלא בין השכל והתאוות שיש לאדם! לכן כתוב, כל יום אתם אומרים: "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם" (דברים ד, לט) זה השכל, "וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ" (שם) אתה צריך שמה שאתה מבין בשכל ביצר הטוב שלך להשליט את הכל את הידיעה על הלב כי פה מקור התאוות! ואם אתה נמשך אחר התאוות - אתה לא שומע לשכל, השכל אומר לך לא ואתה לא שומע לו, איך נהיים אנשים בטטה?

 - השכל אומר: 'אל תאכל! דיי, מספיק, די!' 

- 'לא יכול, לא יכול...' התאוות! 

[יש אחד חמש מאות (500) ומשהו קילו! שמעתם...] יא בא ביי...

השכל הוא החלק הטוב עם שכל אדם מכיר שיש בורא לעולם וברור לו שהוא לא נברא מעצמו ויש תכנית בעולם ויש תכנון וזה לא נברא סתם אלא יש לזה יעוד ויש תורה מפורשת מהבורא עולם שהוא אומר בדיוק מה הוא רוצה מה הברואים שלו! וזה היה במעמד של מיליונים!! מעמד הר סיני וקיבלו את התורה ומיד התחילו לשמור ומאז עד היום אנחנו מקיימים את כל מה שנאמר בהר סיני. אם כן השכל מחייב אותנו כי הוא היצר הטוב. 

אבל יש לנו מידות שזה החלק הרע והמטרה של בריאת האדם זה לעמוד במבחן, להתגבר על המידות הרעות שנבראו בו, הם רוצות למשוך אותו למטה והן טבועות באדם בטבעו ויש לו כל מיני שאיפות להנאות ובזבוזים ושופינג והוא רוצה להיות שליט ושולט והוא רוצה כבוד והוא רוצה הכל... זה התאוות. 

מלך (ראשי תיבות) - מוח לב כבד. המוח זה השכל, בכבד צד ימין למטה יש תאוות, באמצע נמצא לב, עכשיו יש מלחמה על הלב, יצר הטוב רוצה שהלב ישמע לו, אבל גם הכבד רוצה שהלב ילך אתו וימשוך אותו לתאוות! 

אז עכשיו יש לנו דבר חידוש! 'ילד קטן' אמרו חכמים: 'אין לו יצר הטוב אלא יצר הרע!' מה פירוש? - אתם רואים הוא פועל על פי שכל?! לא, מה שבא לו! 'לא בא לי, כן בא לי, לא בא לי, כן בא לי...' כל הזמן הוא רוצה רק שיביאו לו מה שהוא רוצה אין שכל! מתי הוא מקבל שכל? - בגיל 13. איך מקבלים שכל פתאום בגיל 13? מה... לא - יום לפני הוא נקרא: 'קטן!' והוא לא חייב במצוות ואם הוא עושה עבירה - לא מענישים אותו. יום אחד עבר הוא כבר גדול! כמו בן שבעים (70) ומתייחסים אליו ככה ואם הוא עושה עבירה - מגיע לו עונש כמו בן 70! אבל רק אתמול הוא היה בלי שכל והיום הוא עם שכל איך זה? איך זה מה קורה? 

תכף תשמעו.

כתוב: "יצר לב האדם רע מנעוריו" משעה שהוא נולד הוא נולד עם יצר הרע עד גיל 13. רק אז מופיע היצר הטוב ולכן נמשל היצר הרע ל: "מלך זקן וכסיל!" זקן כי הוא כבר 13 שנה שמה. למה טבע הקב"ה בילד רק יצר הרע? למה לא נטע בו גם יצר הטוב ביחד? שניהם יבואו אליו ביחד בלידה? 

היצרים, אמרנו: זה לא מלאכים אלא שכל ומידות רעות, לקטן אין עדיין שכל. 'חרש, שוטה וקטן' - הם לא בני מצווה והם לא יכולים לעשות קניינים, כי בשביל לעשות קניין צריך גמירות דעת, שאדם גומר בדעתו שהוא מקנה או קונה, ילד אין לו את זה, הוא יכול לתת לך משהו ואחר כך הוא יתחרט ויגיד: 'אני רוצה את זה בחזרה!'... הוא לא יכול אין לו גמירות דעת שהוא אומר: 'אני החלטתי וזהו וזה נשאר ככה...' הוא ילד! והוא נברא ללא דעה מעמיקה והוא לא יכול עדיין להכיר את בוראו ולהשכיל מה חובתו בעולמו הוא רוצה לשחק הוא רוצה זה הוא רוצה זה כל התאוות שיש לו זה הוא לא מקשיב כל כך, לכן יצר הרע שוכן בו תאוות ומידות רעות. 

אבל למה הוא נברא ללא דעת? 

הקב"ה רוצה: שילד יהיה לו קודם כל זמן הסתגלות להתרגל למצוות, אי אפשר לחייב אותו במצוות מיד אם היה לו שכל ממש כמו מבוגר - אז הוא היה חייב מרגע שיש לו שכל הוא היה חייב כמו מבוגר כי יש לו שכל כמו מבוגר, אז ילד בן שנה (1) בן שנתיים (2) שלוש-ארבע (3-4) היה חייב על כל דבר! אז הקב"ה נתן לו זמן הסתגלות עד גיל 13 לכן ההורים חייבים בחינוך הבנים, לקחת אותם לחנך אותם למצוות וכו' וכו'... לקחת אותם לבית כנסת להסביר להם ללמד אותם לשלוח אותם לתלמוד תורה שילמדו לאט-לאט בונים אותם בונים-בונים בונים עד שמגיע לגיל 13. ואז מה קורה? - יורדת נשמה חדשה בגיל 13! ואז יש לו כבר שכל ויש לו גמירות דעת ויש לו הכל ואז הוא חייב ממש כמו מבוגר כמו זקן.

עכשיו שאלנו: למה "בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה" זה סמוך לגיל בר מצווה? למה הוא יהרג אם הוא אכל סעודה דשנה והוא לא גנב הוא לא רצח? 

אז הרמב"ן אומר: 'יש שתי (2) עבירות שהוא עובר, הרי הוא עבר גיל 13 נכנס בו השכל עכשיו הוא חייב כמו מבוגר ועכשיו אומרים: 'שאם בתוך השלושה חודשים הוא "אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקוֹל אָבִיו וּבְקוֹל אִמּוֹ" (דברים כא, יח) והוא "זוֹלֵל וְסֹבֵא" (שם פסוק כ) כל היום - מביאים אותו לבית דין ובית דין מוציאים אותו להורג סוקלים אותו! למה?

אז אומר הרמב"ן שתי עבירות; דבר ראשון [1] - הוא ממרה את פי אביו ואמו הוא לא מכבד אותם גידלו אותו גידלו אותו חינכו אותו השקיעו בו הכל הגיע להיות עם שכל כבר וכתוב בפסוק: "אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקוֹל אָבִיו וּבְקוֹל אִמּוֹ"! זה חטא אחד.

חטא שני [2] - "זוֹלֵל וְסֹבֵא" יש מצווה בתורה: "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ" (ויקרא יט, ב) מה זה "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ"? – 'פרושים תהיו', שאדם יפרוש גם מדברים שמותר לו, שלא יהיה "זוֹלֵל וְסֹבֵא" לכן אומרת התורה: 'אל תהי נבל ברשות התורה' התורה לא קבעה כמה לאכול, אבל אם אתה "זוֹלֵל וְסֹבֵא" כל הזמן וזה כל הזמן המחשבות שלך - אז אתה 'נבל ברשות התורה' כי היא לא הגבילה אותך. אבל היא אומרת: תשתמש בשכל! הלו! אדם לא צריך להיות "טנק"... אדם צריך לאכול בשביל בריאות גופו, זה כמו שממלאים דלק באוטו נכנס לך שבעים (70) ליטר 60-50 תלוי, לא שופכים עוד-עוד עוד דלק אין מקום אין, מה אתה דוחף?! עוד-עוד מתנפח-מתנפח חמש מאות (500) קילו! לאן אתה הולך?! אז זאת אומרת שתי עבירות הוא עושה; אחד, לא שומע בקול אביו ובקול אמו, דבר שני, הוא "זוֹלֵל וְסֹבֵא" אז הוא עובר על מצווה של קדושים תהיו.

טוב, אבל איפה למדנו שעל שתי מצוות כאלה מי שלא מכבד את אבא שלו ואמא שלו חייב מיתה? לא חייב מיתה. ואם בן אדם אכל יותר מדי הוא חייב מיתה?! - לא חייב מיתה. אז איך נהיה שהבן הזה דווקא חייב מיתה? 

האבן עזרא קורא לילד בשמו, הוא אומר: זה לא סתם ילד הזולל והסובא הזה הוא אפיקורוס! הוא כופר!! כופר, ילד כופר. למה הוא קורא לו כופר? הוא רק רוצה ליהנות לאכול!

בואו נשמע מה אומר הרמח"ל במסילת ישרים אומר: 'כל המטרה שאנחנו באנו לעולם...' אתם יודעים למה? למה באת לעולם?

בקהל: ה' רצה

הרב: בטח שהוא רצה, למה הוא רצה?

בקהל: אהב אותי

הרב: אבל הוא הביא אותך לפה? היה משאיר אותך שמה למה הביא אותך לפה? 

למה הביא אותך לפה? מה? 

בקהל: לעשות את הרצון שלו.

אומר הרמח"ל: 'שכל מה שהקב"ה הביא אותנו לעולם זה בשביל שנתענג על ה'! מקום העונג זה גן עדן, עולם הבא, פה זה עולם ההכנה, פה אתה מכין את עצמך לקראת היציאה ואתה תקבל בהתאם לחסכונות שלך: תורה, מצוות, גמילות חסדים, צדקות הכל... כל מה שאתה תאסוף אתה מכין: 'כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא...' מה זה חלק? יש לו חלקה, החלקה הזאת היא שלך יאללה יש לך שטח, עכשיו תבנה עליו מה שתבנה זה מה שיהיה לך, בנית הרבה - יהיה לך הרבה, בנית מעט יהיה לך צריף, מה שבנית זה מה שיהיה לך.

אבל אדם מתבייש לקבל בחינם, כן אתם רואים אנשים שם עניים והכל הם עם פרצוף נפול הם באים ניגשים מושיטים את היד והם יודעים שאחד יסרב ואחד ילבין את פניהם אחד יתן ואחד לא יש להם בושה הם היו מעדיפים לתת ולא לקבל, אז לאדם יש בושה. והקב"ה אם יתן לנו 'מתנת חינם' - אז זה בושה! מה עשינו?! - לא עשינו כלום! בשביל למנוע את זה נתן לנו הקב"ה את האפשרות לזכות בדין בשכר! כשעושים תורה ומצוות 

אומר הקב"ה: 'אני אתן לכם שכר כל מצווה יש לה שכר כל דבר שאתה עושה יש לו שכר, תאסוף הרבה תקבל!' אז אתה לא צריך להתבייש מגיע לך שכר כמו אדם עובד נגמר היום מגיע לו שכר, אבל אם בן אדם בא בפתח של איזה מפעל עושה ככה [פושט יד] יש לו בושה וה' רוצה לתת שכר בלי בושה וזה השכר האמתי שאדם בא בזכות עצמו!

אז לכן הקב"ה הביא אותנו לעולם, עשה יצר הרע שהוא ימשוך אותנו לכיוון הגשמיות תאוות והכל, אבל נתן לנו גם שכל, שהשכל יגיד מה כן נכון מה לא נכון ואז כשאתה מנצח עם השכל את המידות שלך הלא טובות - מגיע לך שכר גדול . 

אבל לפעמים בעולם הזה יכול אדם לחיות פה בתענוג גדול לא דווקא עם זלילות והכל... אפשר לחיות חיים של שלווה של עונג של שלום הרבה דברים טובים יש גם בלי לזלול כן. אבל לא תמיד יש עונג! יש ייסורים, יש צרות, יש בעיות, יש אוווו... כמה אנשים נהנים מהחיים כל יום מהבוקר עד הערב? רוב היום זה רק בעיות! יותר מזה זה כבר אנשים מסובכים שיש להם גם חולאים מחלות... ויש אנשים שיש להם צרות ויש אנשים שיש להם רדיפות ויש אנשים שיש להם סכסוכים ולא חסר לא חסר... למה זה? 

כי כשאדם עושה חטאים - הוא מתרחק מהקב"ה למה אם הוא עושה חטא? זאת אומרת שהוא לא מסתכל על הקב"ה מה הוא ביקש מה הוא רוצה, הוא עושה מה שהוא רוצה, מה הוא רוצה? - תאוות! הוא רוצה מה שבא לו, הוא לא רוצה להיות מוגבל, הוא לא רוצה שיהיה לו כל הזמן סדר מסוים וזה וזה לא מתאים, לו הוא רוצה פעם לקום פעם לישון פעם לאחר פעם לבוא בזמן... למה כל הזמן כל הזמן כמו משטר? מעדיף סבבא! אתה עושה חטאים - אתה מתרחק מהקב"ה, אתה מתרחק - יש מידת הדין, מידת הדין שולחת לך ייסורים מתזכרת אותך: 'שאתה לא בכיוון, התרחקת!' ואז על ידי ייסורים אם אתה מבין אתה חוזר בחזרה שב בתשובה וזהו מתפטר מהייסורים. אבל אם בן אדם לא עושה כך אז הוא רק שוקע ושוקע ושוקע.

עכשיו, אם אתה הולך אחרי התאוות - אז אתה פשוט משפיל את עצמך למטה-למטה למטה. אם אתה עושה מצוות - אתה מתרומם ועף למעלה-למעלה למעלה. זה המטרה להתקרב לקב"ה בשביל זה יש תפילות, בשביל זה יש ברכות, בשביל זה יש מצוות, כל דבר כזה עושה לי קשר עם הקב"ה, כל ברכה שאני מברך אני אומר: 'ברוך אתה...' 'ברוך אתה ה'' - אני מדבר אתו ברוך אתה! אז אני מתקרב אליו, אבל אם אני אוכל ושותה בלי לברך - אני רחוק ממנו, הוא לא בראש שלי! אז אם אתה מתרחק - יאותתו לך מן השמים, אז מה אתה מתפלא שיש לך בעיות ויש לך צרות ויש לך מחלות ויש לך כל מיני אתה גורם! תתקרב לא יהיה לך תתרחק...

עכשיו, מצוות צריכים לעשות עם כוונה, אם אתה לא מתכוון לקיים את המצווה שהשם ציווה אז אתה לא מקיים מצווה, יכול להיות שאתה בן אדם טוב, אדם נחמד, אתה מקבל את כולם 'בסבר פנים יפות' כל הכבוד לך אתה ממש מותק, אבל אתה לא מקיים מצוות! למה? 

'מצווה' זה אומר שיש מישהו מצווה יש מצווה ויש מצווה ואתה מצווה עליך לעשות מה שה' ציווה! מה זה מצווה? ציווי! אם אתה מתכוון לקיים את המצווה שה' בורא - מצוין אתה עושה בדיוק מה שהוא רוצה מצוין! אבל אם אתה עושה ולא מתכוון... - אמרו חכמים: 'תפילה בלא כוונה - כגוף בלא נשמה!' גוף אם אין בו נשמה זה נבלה, אבל אם יש נשמה אז הוא חי הולך חוזר... תפילה אי אפשר להגיד: 'השם אתה... אתה חונן.... והשיבנו... בלבלבל... רפאנו... בלבלבל... עושה שלום במרומיו' תרררן תן... מה עשית? - צפצפת צפצופים... אולי היה לך כוונה איך אתה סוגר את החובות איך אתה משלם ארנונה איך תוך כדי התפילה, זה לא כוונה זה לא מצווה! 

מצווה זה אני יודע שאני עומד לפני הקב"ה, הוא ציווה אותי להתפלל כתוב: "וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם" (דברים יא, יג) איך עובדים בלב?! עובדים עם הידיים, יש לי ידיים לוקח מברג עושה... מה זה "וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם"? איך עובדים בלב? - תפילה! תפילה עם לב צריך! עם לב פירושו עם כוונה, אם אתה מתכוון אתה מקיים מצוות אם אתה לא מתכוון לא מקיים מצוות. אז זאת אומרת אדם צריך להתכוון, ע"י שאנחנו מתכוונים במצוות - אנחנו מתקרבים לבורא יתברך.

עכשיו תקשיבו! 

הבן הזה שקראנו לו "בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה" בגיל 13 אמרנו: נכנס לו יצר הטוב זה השכל, עכשיו הוא נחשב אדם גדול הוא לא ילד כבר הוא נקרא: 'איש!' מרגע זה הוא נקרא איש! באותו רגע מה הוא עושה? - הולך לאכול בשר ולשתות יין! אז מה הוא עושה - הוא מורד בקב"ה!! במקום להתחיל לקיים מצוות, נכנס לך שכל - עכשיו תתחיל לקיים מצוות הכינו אותך 13 שנה לא - הוא הולך לכיוון של מי של היצר הרע של התאוות אז כרגע הוא מתחיל כבר ביום הראשון למרוד בקב"ה זה לא סתם מרד, זה 'פורק עול!' לא מעניין אותו מצוות. 

אבא שלו ואמא שלו מסבירים 'יא אבני זה לא טוב לאכול הרבה זה לא ככה גם אין לנו כסף אתה אוכל לנו את הכסף לא יישאר לנו כסף...' 

לא מעניין אותו לא שומע בקול אביו ובקול אמו! לא מעניין אותו בכלל הוא לא, לא משתלט: "חייב!" זה נקרא: 'מורד ופורק עול', הוא לא מציית להורים הוא עושה כל מה שעולה על רוחו והגרוע אוכל ושותה בלי סוף, למה זה הכי גרוע? - כיוון שהוא שוקע עם יצר הרע עם התאוות. עכשיו במקום להיות מחובר לבורא ליוצר הוא הולך להיות חבר עם היצר! אז אתה עוזב את ה' ואתה הולך לאויב שלך ואתה מתחבר עם האויב שרוצה להוריד אותך לגיהנם! במקום להתחבר למי שרוצה להביא אותך לגן עדן! אז אתה מורד ופוקר ופורק עול!! 

ילד כזה שכבר מתחיל את הגיל 13 ומתעניין בבשר וביין - הוא כבר נהיה מוין מבין גדול בזה, הוא יודע כבר איזה יין טוב ואיזה בצר וזה וזה וזה... והוא מייצר מנוע הפוך לכיוון מטה במקום להתקרב ומתרחק מה'. לכן הילד הקטן הזה שהפך להיות איש בגיל 13 במשך שלושה חודשים... 

תקשיבו! 

הוא הספיק ליהנות מהעולם הזה באופן שאנשים מבוגרים לוקח להם שלושים (30) שנה והוא פורק עול! ואף אחד לא יכול לחנך אותו! לא ההורים ולא בית דין ולא אף אחד! והוא שקוע בתאוות אפיקורוס! כופר!! אז אין טעם להשאיר ילד כזה חי כי אם ככה הוא באמת יתדרדר לא ימצא כמו נרקומן, מה קורה לנרקומן כשהוא לא מוצא כסף? כבר לקח להורים את הכל, מה עושה? - מתחיל לפרוץ מקומות דירות הכל נכון? ואם הוא רואה שיש סכנה מרביצים לו יוצאים עם איזה עלה לתת לו בראש הוא מחזיר ולפעמים יכול להרוג, מי גרם? - זה שהוא שקע בתאוות!! 

אז לכן התורה אומרת: 'מוטב שימות זכאי!' כי המיתה מכפרת! וזה שמוציאים אותו להורג זה מכפר לו ואז הוא יכול להגיע ככה יקבל קצת בעולם העליון להיות בגן עדן הוא לא הספיק לעשות הרבה עבירות אבל עדיף לו שהוא ימות שהוא זכאי ולא חס ושלום יחיה הרבה ויהיה חייב ולך תדע כמה אלפי שנים הוא יסבול. לכן זה הסיבה שחכמים לא אומרים: 'שהחשש שמא ירצח' וגם לא ההילה שהוא אוכל בשר וזה זה סיבה להרוג אותו, אלא יש סיבה אחת (1): 'שהוא שוקע בתאוות שהם יצר הרע! ההפך מהמטרה שהוא בא להתענג על ה'', - לכן מצילים אותו בזה בהריגתו.

תשמעו מה קרה, לא תאמינו! 

מגיע בחור חצוף לרב שטיינמן זצ"ל, שואל את הרב: 'כבוד הרב! אתה רוצה שאני אביא לך סטייק?' 

הרב עונה לו: 'אני לא יודע מה זה...' 

- 'אתה רוצה פיצה?' 

הרב לא מבין מה הוא רוצה ממנו: 'תגיד לי מה אתה רוצה?' 

אמר לו: 'כבוד הרב! אני לא אוהב ללמוד, אני לא נהנה מזה, כמו שאתה לא רוצה סטייק ואתה לא רוצה פיצה ואין לך הנאה מזה אני אין לי הנאה מלימוד תורה!' 

שמעתם? 

מה ענה לו? - הרב אמר לו: 'כשהראש שלך מונח בהנאות של העולם הזה - זה בדיוק הפוך מלימוד תורה אז איך אתה תהנה מלימוד תורה, אם אתה חושב על סטייקים ופיצות כל היום אם הראש שלך מונח שם הוא לא מונח פה! אז לכן התאוות גורמות לך שאתה לא יכול ליהנות מרוחניות!' 

אי אפשר לנסוע בכביש גם קדימה גם אחורה או שאתה הולך קדימה או שאתה נוסע רברס לא נוסעים ככה! אי אפשר כך וכך... אתה רוצה רוחניות הולכים לכיוון הזה ככה עולים לה' בדרך העולה בית אל, אתה לא רוצה אז אתה הולך לצד הזה.

אז זאת אומרת כל מי שהולך אחרי גשמיות ודאי שלא יהיה לו משיכה לרוחניות ולמצוות, אולי הוא יעשה ככה 'חפיף דליל...' אבל זה לא מעניין אותו באמת זה רק נימוסים... צריך להשלים מניין? - יאללה אני מוכן להשלים מניין, אבל הוא לא אחד שדואג למצוות ולהתפלל וכו' אז זאת אומרת אם אתה רוצה לאהוב את הלימוד - אתה צריך להתרחק מן התאוות.

אחרי הפרשה של "בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה" כתוב: "וְכָל יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ" למה צריך להגיד ש: "וְכָל יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ" את מה שקרה עם ה: "בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה" שהוציא אותו להורג ויראו ויפחדו! למה? למה זה נוגע אליהם? הם כבר עברו גיל 13 ו-3 חודשים! למה צריך להגיד להם את זה? מזהירים את כל עם ישראל, הילד הזה לא שומע "בְּקוֹל אָבִיו וּבְקוֹל אִמּוֹ" אז צריך להזהיר את הילדים בגיל הזה לא צריך להזהיר את המבוגרים!! 

אבל הגמרא במסכת סוטה אומרת: 'שבפרשת סוטה כתוב: "וְנִוַּסְּרוּ כָּל הַנָּשִׁים וְלֹא תַעֲשֶׂינָה כְּזִמַּתְכֶנָה" (יחזקאל כג, מח) כשלוקחים את האשה שסטתה מבעלה מביאים אותה בפני נשים רבות מורידים לה את הכיסוי ראש קורעים לה פה 

וחביבי אומרים לה: 'תודי, תודי מהר שעשית מה שעשית ואם לא? - אנחנו נשקה אותך ב: "הַמַּיִם הַמְאָרֲרִים"!' (במדבר ה, כד) 

ואז אם היא עשתה מעשה שלא ייעשה עם אדם זר - אם היא תשתה את המים היא תמות! אבל אם היא תודה היא לא תמות. 

ומזהירים למה אוספים נשים? - שכולם יראו מה העונש של מי שעושה מעשים כאלה.

אז למה פה לא כתוב 'וכל הבנים ישמעו ויראו'? למה לא, למה "וְכָל יִשְׂרָאֵל"? מה ששייך לילדים בגיל 13 תגיד להם לילדים תזהיר אותם, לא את כל יִשְׂרָאֵל, אבל יש פה עומק עצום! התורה מזהירה גם את הגדולים וגם את הקטנים!! למה? 

כשאנחנו באים עכשיו בראש השנה להתפלל לקב"ה אנחנו אומרים: 'אם כבנים אם כעבדים' זאת אומרת אם אדם חושש שהוא יהיה רגוע יותר מדי ושאנן ולא יעשה תשובה כי הוא חושב: 'שהוא בסדר היה שנה אז הוא לא עושה תשובה והוא אומר לעצמו אני הבן של הקב"ה! מה, אבא שלי יתאכזר אליי?! אני הבן שלו! מה פתאום...? איך אמרת: 'הוא אוהב אותי הביא אותי לעולם כי הוא אוהב אותי'... 

נו, התורה מצווה פרשה שלמה של "בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה", שההורים שלו מביאים אותו לבית דין להרוג אותו שימות זכאי ולא חייב! ואז אנחנו קוראים את הפרשה הזאת לפני ראש השנה - בשביל שנזכור: הנה! אתם רואים? ההורים בעצמם מתוך רחמים על הבן מסרו אותו לבית דין שיוציאו אותו להורג, אז אתה רואה שאבא יכול למסור את הבן להריגה! אז גם אבא שלך בשמים יכול להוציא אותך להריגה ולפסוק בראש השנה: 'שח"ו אתה תמות השנה....'

חוץ מזה, שהוא לא רק 'אבינו' הוא גם 'מלכנו'! גם מלך!! ומלך אם עוברים על דברו, אתם יודעים מה עושה מלך... אז זאת אומרת אדם התורה מזהירה את כל יִשְׂרָאֵל: "וְכָל יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ" מ: "בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה" אתה למד: שאין לך הגנה של אבא, אבא! אתה רואה לקח את הבן שלו לבית דין שיסכלו אותו, אז תדע לך: שגם אבא שבשמים יכול לגרום לך תאונת דרכים – סקילה! דיר בלאק, אל תסמוך. אם תהיה מחובר ליצר הרע לתאוות ותתרחק מהבורא - אתה מסכן את חייך!

לפי זה מבינים מה שכתוב בגמרא: 'שלא היה "בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה" מעולם ולא עתיד להיות', אתם יודעים למה? - בשביל שיהיה דין כזה יש כל כך הרבה תנאים שהם בלתי אפשריים. הגמרא אומרת וככה פוסק הרמב"ם: לדוגמה צריך ששני (2) ההורים של "בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה" הם צריכים להיות שווים בקומה מטר שבעים (1.70) מטר 7 מטר 80 מטר בדיוק סנטים, הפרש? - כבר אין דין 'סוֹרֵר וּמוֹרֶה'. צריך שיהיה להם קול דומה לא היא ציפציף והוא בס... לא. ולא רק זה, גם תווי הפנים שלהם צריכים להיות דומים, הבעל והאשה ההורים, תנאים כאלה בלתי אפשרי, זה חלק מהתנאים בשביל שהבן שלהם יקרא "בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה".

איפה יכול להיות דבר כזה? - לא יכול להיות! אם לא יכול להיות אז למה כתוב בתורה פרשה? פרשה שלמה!! – 'בין דרוש וקבל שכר!' כמו שלמדנו עכשיו מה עשינו דרשה ועכשיו אנחנו נקבל על זה שכר, גם אני, גם אתם, למה? - שמענו דרשה על "בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה". מה אנחנו מרוויחים מזה? - מה שאמרנו, תדע לך: שמי שנמשך אחרי תאוות - עדיף לו למות ולא שיהיה חייו ואחר כך יסבול! ושתדע לך: שגם אבא שלו ימסור אותו להריגה, אז גם אבא שבשמים יכול למסור אותך להריגה, אל תסמוך שאבא שלך ירחם עליך, נכון שהוא 'רחמן!' כל אבא ואמא רחמנים, אבל יש מצבים שזה כבר אין מה לעשות אם אתה שקוע בפריקת עול ולא מעניין אותך כלום רק תאוות - תצפה לדברים האלה. 

אבל כתוב: 'שרבי יונתן אומר: אני ראיתי "בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה" וישבתי על קברו. 

וואי! 

הגמרא אומרת: 'שאין דבר כזה ולא יכול להיות דבר כזה', 

בא אחד החכמים ואומר: 'אני!' אני... אני... קוראים לי רבי יונתן: 'אני ראיתי "בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה" וישבתי על קברו'. 

אחר כך הגמרא מביאה עוד דין: יש דין עיר הנידחת עיר שכולם החליטו לעבוד עבודה זרה, מה הדין שלה? - שורפים את כל העיר עם כל התושבים שלה! 

והגמרא אומרת: 'שגם זה לא היה מעולם! אז למה כתוב? - 'דרוש וקבל שכר' יש מזה לימודים, לומדים מזה לימודים, שלו יצויר שהיה דבר כזה ככה היה ראוי להם שיבוא עליהם!

עכשיו מה כתוב? גם שמה אמר רבי יונתן, אותו רבי יונתן אמר: 'אני ישבתי על קברו של "בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה" וגם עיר הנידחת! אני ראיתי עיר הנידחת וישבתי על תילה' על התל שנעשה מהשריפה... 

אז יש שאלה נוספת: 'איך יכול להיות שרבי יהונתן אומר שהוא ישב על הקבר של "בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה"?! 

מרן השולחן ערוך פסק: 'שאסור לשבת על מצבה!' אסור אז אך תנא קדוש ישב ואומר 'אני ישבתי על קברו' לא יושבים. 

ודבר נוסף: הוא היה כהן, כהן! מה אתה עושה בית קברות?! אתה לא יכול להיכנס לבית קברות בכלל, אז איך הוא אומר?! 

וואי וואי וואי... 

אומר המהר"ל מפראג: "בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה" באמת לא היה מעולם, אז מה אמר רבי יונתן? - הוא בא להגיד אזהרה לכלל עם ישראל 'דרוש וקבל שכר' יש בשתי הפרשיות האלה שלא היו מעולם מוסר ללמד אותנו כל אחד ואחד, כשאומר רבי יונתן: 'אני ראיתי "בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה" ואני ישבתי על קברו' אין הכוונה שהוא ראה ממש "בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה" ושהוא ישב על קברו ממש, אלא ישבתי על קברו הכוונה היא 'ישוב הדעת' ישבתי זה היה לי ישוב הדעת להתבונן בפרשה הזאת של ה: 'בן סורר' למה התורה כתבה את הפרשה הזאת למה? - אז הוא אומר: 'ישבתי על קברו' פירושו של דבר: אם היה דבר כזה אני רוצה להבין מה הרעיון הגלום בתוך הפרשה הזאת שאמרו לי: 'דרוש וקבל שכר', אז אני יושב וחושב ישבתי על קברו התיישבתי בדעתי לראות למה אדם כזה היה צריך למות אם היה כזה דבר... 

והבנתי: שכל הפרשה היא התראה לכל הרשעים שמתו בעוונותיהם, למה מתו הרשעים? - בגלל שהיה להם דין 'סורר ומורה' מה פירוש? - הם היו שקועים בתאוות, זנחו את הקב"ה, הגיעו לבית חולים, מחלה קשה וזה אומרים מה עושים מה עושים מה עושים... 

ואז אומרים: 'תחזרו בתשובה!', 

- 'זהו, אני לא יכול אני לא...' 

- 'למה חיכית עד עכשיו?! למה כשהיית בריא וחזק וחסון למה לא באת לבית הכנסת מה יש מה יש?' 

בן אדם שוכח את האלוקים. 

באה הפרשה הזאת של "בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה" אומרת לו: תראה משתלם לאדם למות ולא להיות חייב! מוטב שימות זכאי ממה שימות חייו! למה? - יש המשך לנצח ואם תתקע לנצח במקום לא טוב יואו יואו יואו... אנשים לא יכולים לסבול פה כאבים של שן כמה שעות הם לא יכולים לסבול, אם יהיה לך שמה כאב שיניים כל הזמן, אין "אין צורי" ואין תרופות ואין הרדמה יא בא ביי... מה עושים זה רק שן אחת? ואם זה כמה ואם זה כאבי עיניים ואם גם באוזניים ואם זה ייסורים ואם זה שריפה ואם זה... למה הלכה להסתבך למה למה? מה רע בקיום מצוות?! מה רע? אתה מפסיד?! - אתה רק מרוויח!

אז זאת אומרת צריך להיזהר שהילדים כבר מגיל קטן להרגיל אותם ולחנך אותם שלא יימשכו אחרי תאוות. היום רוצים שהילד 'ישתוק' זורקים לו ביסלי, זורקים לו נשנושים, זורקים לו זה 'העיקר תסתום את הפה, תאכל ותשתוק' או: 'תיקח מחשב שב בפינה תשחק משחקים' ואו: 'תצא החוצה לפארק לך תטייל תחזור בערב ביי אל תפריע...' ככה אתם רוצים שיגדלו ילדים?! הם (ח"ו) יצאו "בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה". ואחר כך משטרות ואחר כך בלאגנים ואחר כך זה...

חכמים אמרו על אדוניהו ואבשלום שני (2) בנים של דוד המלך אמרו: 'שהם בני "יְפַת תֹּאַר" (דברים כא, יא) וקראו להם 'בן סורר', אבל הם אבל הם מתו אחרי גיל 13 ושלושה חודשים?! ואמרנו ש: "בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה" זה בן 13 ל-13 שלושה חודשים אז איך קראו להם 'בן סורר'?! 

אלא כל מי ששוקע בתאוות נקרא 'בן סורר'! אז זה הפרשה באה ללמד, אל תחשוב שמדובר במקרה שהיה ולא זה אבל אתה יכול להיות כזה אם אתה תמשך אחרי התאוות. אז יכול להיות "בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה" בגיל (שלושים....) 30,40,50,60,70 יכול להיות בכל גיל.

רבי יהונתן ראה רשע שמת אחרי שהעוונות שלו היו עד השמים! 'והתיישב על קברו' מה זה התיישב? - התיישב בדעתו לראות: מה קרה לו? למה הוא מת? אַה! הוא למד מפרשת "בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה" כמו שה: 'בן סורר' אומר, שכתבה תורה שהוא הולך אחרי התאוות זה סיבה שהוא ימות! גם זה הרשע שעכשיו התפרסם הודיעו שהוא מת זה גם כן מאותה סיבה שהוא נמשך אחרי התאוות. לכן הוא אומר: 'התיישבתי על קברו' מה זה 'התיישבתי?' - אני בחנתי למה הוא בקבר עכשיו? למה הוא בקבר עכשיו?? - כי הוא גם כן היה 'סורר'. 

אותו דבר עיר הנידחת 'בן סורר' זה אדם יחיד עיר הנידחת זה רבים שפושעים רבים שפושעים כמו שהייתה סדום 'סדום ועמורה' ערים שלמות שפשעו נגד השם, מה היה אתם? - השם שרף את הערים! שרף אותם על כל תכולתם!! מה נשאר לנו מהם? את יודעת מה נשאר? - ים המלח, איך קוראים לו? – 'ים המוות' ים המוות! שמה נשרפו כל הסדומיים. למה? - כי יש חטא של יחיד ויש חטא של רבים, כשרבים מחליטים לעשות חטאים ביחד וכופרים - בא עונש על הכלל כמו 'עיר הנידחת' ולכן יכול להיות להם אסונות השם ירחם! וראינו דברים כאלה לא לפני הרבה זמן.

אז מה מלמדת אותנו הפרשה? - תיזהרו לא לשקוע בתאוות! ואמרנו שתאוות זה לא דברים אסורים דווקא, אתה יכול לאכול בשר כשר, אתה יכול לשתות יין שהוא כשר, אתה יכול הכל אבל אתה בעל תאווה, אתה יכול בשביל כסף תאוות ממון, כל הזמן כסף כסף-כסף... 

אומר הרמב"ם: 'שרדיפה אחרי הממון - זה יותר גרוע מגזל וגניבה ורציחה! למה? כי אם בן אדם רצח מישהו זה מקרה אחד פעמי זה לא רוצח סדרתי יכול להיות שבן אדם השתגע כעס ועשה פעם אחת. אבל רדיפת הממון זה כל החיים יש לו מאה (100) רוצה מאתים (200) יש לו 200 רוצה ארבע מאות (400) רוצה... כל הזמן כל הזמן כל החיים שלו זה תאווה! התאווה הזאת זה "בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה"! אז לכן אדם צריך להיזהר: לא להמשך אחרי החומר! אלא אחרי הרוח!! זה מה שאדם צריך לעשות.

טוב עכשיו, איך אפשר להפוך את הגשמיות לרוחניות? אפשר להפוך גשמיות לרוחניות? אני יכול לקחת עכשיו סטייק להפוך אותו לרוחני? בטח אני יכול! התורה אומרת דוגמה בשבת: יש מצווה להתענג במאכלים, להרבות מאכלים נכון למה?

בקהל: יש מצווה לאכול בשבת... . 

הרב: בסדר, אבל, אבל למה, מה המצווה לאכול בשבת? עונג שבת צריך להתענג בשבת נכון, אם אני אוכל בשביל לענג את השבת - זה מצווה רוחנית, מהאכילה אני הופך מצווה רוחנית, אם אני אוכל כל השבוע אין לי, אין לי עונג, 'מצוות עונג שבת' זה בשביל לקיים את הגוף, כמובן שאם אני מברך עם כוונה ומברך ברכת המזון עם כוונה, אז האוכל הזה זה לא כמו שפרה אכלה עכשיו עשב, זה אתה לוקח את האוכל ומעלה אותו מדרגות! איך? יש לנו אה... יש לנו פטרוזיליה נגיד כן באה הפרה אכלה את הפטרוזיליה מה קרה לפטרוזיליה היא הפכה כן היא הפכה להיות פרה נכון, נכון הפטרוזיליה הפכה להיות בעל חי נכון, עכשיו אני בא ואוכל את הפרה - היא עלתה עכשיו הפרה למדרגה של אדם! היא הפכה להיות אדם נכון נכנסה לדם ואני חי אז הפטרוזיליה הפכה פרה ומפרה הפך לאדם, אנחנו מעלים את זה נכון או לא נכון, הבנת או לא הבנת... 

אז זאת אומרת אנחנו יכולים להעלות את הגשמיות יכולים להעלות אותה לרוחניות! 

עכשיו אני שואל אתכם שאלה: אדם לקח כסף הלך קנה קופסה סיגריות, 'מעלה עשן...' מהו עשה? כמה עולה קופסת סיגריות היום שלושים (30) שקל 40? 40. אם הייתם רואים אחד לוקח שתי (2) שטרות של עשרים (20) מגלגל אותם ומדליק עם גפרור ושורף הייתם אומרים: 'שהוא לא נורמלי!' נכון 'מה, אתה שורף את הכסף?! אין לך שכל?!' ומה הוא עושה מה זה סיגריות 40 שקל הוא שורף אותם! אז מה יצא לו מזה? - שום דבר! אולי סרטן, 'סרטן הריאות' (ח"ו) אולי...

איך אני לוקח כסף והופך אותו להיות נצחי?! - כל כסף שאנחנו משתמשים זה מתבזבז קנינו זה קנינו זה קנינו זה קנינו זה הלך הכסף, איך אני יכול להפוך כסף נצחי? 

בקהל: 'מעשר' ומצוות יפה.

הרב: שואל אותך עכשיו שאלה, מספרים על אחד מהעשירים היהודים יש אומרים זה רוטשילד יש אומרים זה מישהו אחר, שמלך אחד הלשינו עליו אמרו: 'שהוא מעללים כסף מהמדינה!' 

המלך קרא לו אמר לו: 'תגיד לי כמה יש לך כסף?'

אז הוא אמר לו סכום, 

אומר לו: 'אנחנו יודעים לפי הספרים שיש לך פי כמה וכמה ממה שאמרת',

 אומר: 'אין לי יש לי מה שאני אמרתי בדיוק'. 

אמר: 'אם אני אבדוק ואני אמצא שיש לך מה שאני חושב לא מה שאתה אומר אני אוציא אותך להורג!' 

אמר לו: 'אני לא חוזר בי זה מה שאמרתי זה מה שיש לי.' 

בדקו מצאו שיש לו הרבה יותר! 

אמרו לו: 'איך אמרת אתה לא מפחד למות?' 

אמר: 'לא!' 

- 'תסביר' 

הוא אמר: 'מה שמצאת - זה לא שלי! זה ברשותי, זה נמצא אצלי זה ברשות שלי אבל זה לא שלי', 

הוא אומר: 'הנה אתה אומר שאתה יכול להרוג אותי נכון מה יהיה עם הכסף שלי או לא שלי? - לא שלי! אתה תיקח אותו אז זה שלי או לא שלי? אתה יכול להלאים לי את הכסף אתה יכול לקחת לי את הכסף יכולים לגנוב לי את הכסף יכולים לשרוף לי את הכסף, הכסף בינתיים רק ברשותי!' 

אז הוא אומר: 'אז מה הכסף שלך שאמרת שכן יש לך'? 

הוא אומר: 'זה שהעברתי למעלה זה אף אחד לא יכול לגעת בו, כל מצווה שעשיתי עם הכסף - היא נצחית, זה להפוך את הגשמיות לרוחניות!'

אנחנו עכשיו ארגון 'שופר' ארבעים (40) שנה קיימים עשינו הרבה "בלאגן" בעולם מיליון (1,000,000) בעלי תשובה! אנחנו רוצים עכשיו להשלים את המלאכה ולסיים אותה לגאולה (אמן).

עכשיו עברתי מבני ברק לירושלים ואנחנו הולכים לבנות שמה בירושלים עכשיו קומפלקס גדול מאה עשרים מיליון (120,000,000), קניית שטח גדול ולהקים בית מדרש בית הכנסת מקווה מוסדות ישיבה קטנה גדולה וכו' כל זה יהיה במקום אחד בירושלים 

ואנחנו עושים עכשיו לא מחר מחרתיים בבנייני האומה יהיה כנס גדול מאוד-מאוד, מי שירצה לבוא זה חינם! הכניסה יהיה ערב גדול שלושת אלפים (3,000) איש משהו שלא ראייתם מימי חייכם יש שמה כל מיני הפתעות דברים הכנו משהו ככה כמו שצריך כדאי לכם לבוא. 

אבל אנחנו עושים קמפיין עכשיו לגיוס תרומות בשביל לבצע את הדבר הזה, לפני ראש השנה צריך 'זכויות' איך יוצאים מראש השנה מאה אחוז (100%)?

 - אתם אומרים בתפילה: 'וצדקה ותפילה ותשובה מעבירין את רוע הגזירה' מי שרוצה להינצל מגזירות! מה עושה? - נותן צדקה: "וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת" (משלי י, ב) מתפלל לפני השם ועושה תשובה, אם הוא עושה שלושת (3) אלה הוא יוצא בדין זכאי! 

אם הוא לא עושה; אם יש לו זכויות מספיק-מספיק - הוא יעבור, אם אין לו מספיק - הוא לא יעבור... 

אז לכן הזדמנות! כל מי שרוצה יכול להשתתף בקניית 'מטר' שיהיה לו מטר בירושלים בתוך הבניין הענק שאנחנו נבנה, יהיה לו לנצח נצחים זכויות של; תפילות של לימוד תורה של תשובה וכו' וכו'... כל זה נמצא בתוך המטר. 

כמה עולה מטר? - כשבונים בירושלים בבית וגן איפה שאנחנו רוצים לקנות חמישים אלף (50,000) שקל מטר, אנחנו עשינו מבצע! עשרים ושש אלף (26,000) שקל מטר, מטר שלך לעולם ומונצח בכניסה לבניין, אתה הולך אחרי מאה ועשרים (120) שנה והזכויות שלך טסות אליך כל הזמן מכל המתפללים מכל הלומדים מכל הבעלי תשובה הכל הכל הכל עובר אליך כל הזמן בלי הפסקה בחיים ולאחר החיים, אין השקעה יותר טובה ואי אפשר לעשות בכסף יותר טוב מזה. 

זה אם בן אדם לוקח את המטר בתשלום אחד. אם הוא רוצה ב - 36 תשלומים אז זה 30 אלף שקל מטר אפשר לקחת גם חצי מטר אם זה בתשלום אחד זה 13,000 ואם לא זה 15 ויש אפשרות גם פחות מזה, הכי פחות שאפשר זה 150 שקלים לחודש שזה 5 שקלים ליום נכון 30 יום כפול 5= 150, 24 חודש זה יוצא בסוף 3600 שנתת מכספי מעשר בשנתיים, כסף קטן גם עני יכול וזה מכספי מעשר, במעשר וודאי שיש לאנשים יותר כסף מזה וככה יכול להיות כל אחד שותף בדבר הזה והשכר שלו הוא ניצחי! 

עכשיו תקשיבו! היו אנשים חכמים!! ששמעו לי לפני ארבעים (40) שנה כשפתחנו את 'שופר' עשינו מפעל לקלטות טייפ אתם זוכרים כמה חילקנו קלטות טייפ ברחובות מיליונים במכוניות בצמתים בכל בכל בכל בכל... דוד אשר עשה 'מניה' נכון זה היה אלף (1,000$) דולר נדמה לי. אחר כך עשינו מפעל וידאו חילקנו וידאויים גם כן 1,000 דולר אחר כך עשינו 'אנציקלופדיה', אחר כך עשינו סידי... כל אלה שהשקיעו אתנו בהתחלה עד היום הם אוכלים את 'הפירות'!. 

עכשיו רוצה להסביר לכם שתבינו עשינו מיליון בעלי תשובה מה זה מיליון? מיליון אנשים פרטיים נגיד את זה אחד זה אחד כן, אבל זה שחזר בתשובה התחתן, יש לו היום עשר (10) ילדים יש לו נכדים יש לו זה נהיה 'שבט!' שלושים-ארבעים (30-40) מאחד! עכשיו צאו וחשבו כמה וכבר יש שני (2) דורות שמתו כי כשהתחלתי להחזיר בתשובה היו גם אנשים בני ששים-שבעים (60-70) הם לא נשארו עד עכשיו. 

והגלגל הזה עובד וכל מי ששם את הכסף אז הוא קוטף פירות לעולמי עולמים, לעולמי עולמים, צריך להיות חכם פעם בחיים להשקיע במקום הטוב ביותר שאפשר לשים את הכסף ואחרי זה אתה עשיר אדיר יש לך זכויות בלי סוף בראש השנה אתה ודאי נחתם זכאי, כי מי שמזכה את הרבים - הוא בן העולם הבא! 

כך אמר רבי עקיבא: 'כל המזכה את הרבים הוא בן העולם הבא!'. 

עכשיו אומר החזון איש והסטייפעלר והרב אברמסקי על פי האבן עזרא: 'שמי שקונה קרקע בישראל ובפרט בירושלים - יש לו חלק בעולם הבא ובגן עדן!' ולכן הם קנו שלושתם (3) חלקה בארץ ישראל ולא השתמשו בה לא גידלו לא ירקות ולא 'ארבע מינים' של חג הסוכות כלום רק בגלל שהאבן עזרא אמר שמי שקונה שטח בארץ ישראל יש לו כנגד חלק בעולם הבא ובגן העדן. 

אז מי שלוקח מטר או חצי מטר בירושלים זה שלו, בשמים כתוב: 'שיש לו קרקע בירושלים!' וכל הזכויות שיוצאים משמה שייכים לו.

אז אני מציע לכם הנה פה יש כן כמה אתה לוקח? 

הוא לוקח את ה... השנתיים 

הנה תפזרו פה תנו לכולם שיהיה להם זכות ותכתבו איזה ברכה אתם רוצים ואני אברך אתכם. זה זכות חד פעמית אחר כך אין נגמר.

שיר קמפיין שופר גדול להשלמת מהפכת התשובה:

לפני כ-40 שנה הכל התחיל, ארגון שופר כבוד שמים הגדיל, מיליון בעלי תשובה לאביהם חזרו ועתה נדאג לכל אשר נותרו. קמפיין גיוס תרומות להשלמת המשימה, יוצא דחוף לפני ראש השנה, להשלים המהפכה שאנו בעיצומה וכולנו יחד נביא לסיומה.

פזמון: זה הזמן לסגור חשבון, להכיר טובה על כל ההמון, שהם ובניהם ונכדיהם זכו להרוויח את חייהם. זה הזמן לסגור חשבון להכיר טובה על כל ההמון שהם ובניהם ונכדיהם זכו להרויח את חייהם. 

כל אחד יקח אחריות, לתרום ולהתרים בהתחייבות, כולנו נשבענו על הערבות ואין כוח גדול יותר מן האחדות. בואו נכיר טובה למי שאותנו ברא וממתין לנו למעלה מ-2000 שנה! אם ברצוננו בגאולה השלמה חובה גדולה להשתתף בהתרמה. 

פזמון: זה הזמן לסגור חשבון, להכיר טובה על כל ההמון, שהם ובניהם ונכדיהם זכו להרוויח את חייהם. זה הזמן לסגור חשבון להכיר טובה על כל ההמון שהם ובניהם ונכדיהם זכו להרויח את חייהם.