אור יהודה - את כבר מתגעגעת?

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

תודה רבה ותודה רבה ותודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה ותודה רבה.

תודה רבה ותודה רבה ותודה רבה.

תודה רבה ותודה רבה ותודה רבה.

תודה רבה לכם.

תודה רבה לכם.

היי, לשופר ניוז יש שבט חדש,

שופר ניוז טל.

רוצה לשמוע?

שלום לכם, מאולפני שופר ניוז טל.

אם רוצים שיעורי תורה,

לוחצים כאן.

אומרת המשנה,

ממתי קוראים את שמה בערבי,

משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן עד סוף השיעורה הראשונה.

דברי רבי אליעזר.

אם רוצים חדשות, לוחצים כאן.

מי שקיבלה שחרור מהשביתה היא שדרות,

שבה העירייה קיבלה את אישור ההסתדרות לפעול כרגיל.

זבל לא מצטבר שם הרבה בימים אלה,

אחרי שחלק גדול מהתושבים עזב את העיר.

אבל רסיסי הקסאמים,

שנופלים למרות הבסקת האש,

יפונו.

סוף סוף עדיפות על פני עזים אחרות. אם רוצים פספוסים, לוחצים כאן? מה זה? ישן רסיסים כאן?

על הבוקר הוא פותח בכנסת, פורושו אמר וו יו אלוהו.

ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמיו ירוויח.

ובלב כל חכם לב נתתי חכמה,

ועשו את כל אשר ציוויתיך.

אמרו חכמים זיכרונם לברכה,

מנהגו של בשר ודם,

כלי ריקן, מחזיק.

מלא, אינו מחזיק.

פירושו של דבר,

במנהג של בשר ודם, כלי ריקן זה כוס,

כשהוא ריק, מחזיק.

תשפוך לתוכו משקה, מחזיק.

אבל אם הוא מלא,

לא מחזיק,

נשפך.

מנהגו של הקדוש ברוך הוא,

כלי ריקן,

אינו מחזיק,

מלא, מחזיק.

בדיוק הפוך.

אם הלב של האדם

הוא ריק,

הוא לא מחזיק חכמה.

אבל אם הלב שלו מלא חכמה,

הוא מחזיק עוד חכמה.

כמו שכתוב, ובלב כל חכם לב

נתתי חכמה.

בלב

של כל חכם לב, שכבר הלב שלו חכם,

נתתי חכמה.

כמו שכתוב בדניאן,

יהב חוכמתה לחכימין.

שהקדוש ברוך הוא נותן חכמה לחכמים.

שאלה מטרונית האחת את רבי עקיבא,

למה הקדוש ברוך הוא נותן חכמה לחכמים?

שייתן חכמה לטיפשים.

אמר לה, אם היו באים לפנייך שניים, אחד עשיר ואחד עני,

והיו מבקשים מלוואה, למי היית נותנת?

אמרה לה, עשיר.

אמר לה, אבל העני זקוק.

אמרה, כן, אני מלווה למי שיכול להחזיר.

אם אני אלבה לעני, לא יהיה לו מאיפה נחזיר.

אמר לה, ישמעו אוזניך מה שפיך מדבר.

אם הקדוש ברוך הוא ייתן חכמה לטיפשים,

לא יהיה להם מאיפה להחזיר.

הם יבזבזו את החוכמה בדיסקוטקים, בכדורגל,

בשטויות ובאבנים.

אבל אם אני נותן לעשיר, אני נותן לחכם חכמה,

הוא יודע איך להחזיר, הוא יודע איך להשתמש בה, הוא הולך לבית המדרש, הוא יקיים תורה, מצוות.

יש לו מאיפה להחזיר.

זאת אומרת,

אינו דומה מנהג בשר ודם למנהג השם.

מנהג בשר ודם,

ריקן מחזיק,

מלא לא מחזיק.

אצל הקדוש ברוך הוא,

ריקן לא מחזיק

ומלא מחזיק.

עכשיו, כמובן שכל דבר גשמי,

יש לו כלי מיוחד.

לדוגמה, מהו הכלי

של התבואה?

שקים.

מה הכלי של הנוזלים?

כוסות, כדים.

מה הכלי של בעלי חיים?

רפת, דיר, בניינים.

גם לעניינים רוחניים ושכליים יש כלים מכלים שונים,

ואלה כלים שונים בכוחות האדם שמחזיקים את הכוח הרוחני.

כידוע לכם שכל הכוחות שלנו בעצם הם רוחניים שנמצאים בתוך כלים גשמיים.

הרי כל הגוף שלנו זה כלי גשמי,

זה נרתיק

שבתוכו נמצאת הנשמה,

וחלקי הנשמה מחולקים.

בסדר, מלך,

מוח,

לב, כבד.

בכבד משכן הנפש,

בלב, משכן הרוח,

במוח, הנשמה.

אבל יש עוד דבר.

המוח הוא גם משכן השכל,

הלב חושב,

רבות מחשבות בלב איש,

והכליות יועצות.

זאת אומרת, הכוח הרוחני, שהוא שכל,

או חוכמה,

או עצה,

נמצאים באיברים,

מוח,

לב,

בכליות.

מה הכלי שמחזיק את התורה,

שהיא נתונה ממעל?

איזה כלי מחזיק?

ומי מחזיק את מקור כל החוכמות והשעשוע?

גדול של הקדוש ברוך הוא, שזה התורה.

נרתיק התורה

הוא השכל.

השכל של האדם הכי גדול

זה רק הנרתיק לתורה.

יש נרתיק לתפילין.

הנרתיק

לתורה

זה השכל.

תיקחו את בעל השכל הגדול ביותר,

זה רק נרתיק.

אם אין בתוכן נרתיק

משהו

אז זה כמו נרתיק בלי תפילין.

זה ריק, ריק מתוכן.

נרתיק התורה הוא השכל והוא מרומם מאוד ברוחניותו

מפני שהוא הכלי המחזיק את התורה.

זאת אומרת,

השכל הוא כל כך מרומם

וזה רק בזכות זה שהוא יכול להיות הכלי להחזיק את התורה.

כמו שפנינים

שמים בכלי זהב,

אז אם הנרתיק הוא מזהב,

זה מראה את ערך הפנינים שנמצאות בפנים.

אבל הזהב שבחוץ הוא לא העיקר, הוא הטפל.

הפנינים שבפנים הם העיקר.

כך הכלי של התורה שהוא השכל,

הוא נכבד להפליא.

עד שכל החוכמות שבעולם,

שממלאים את התבל

וכל הייצור משתעשע בהן,

הן רק בבחינת הנרתיק של התורה.

קחו את כל החוכמות שיש בעולם, תאספו את כולם,

תאספו את כל החכמים.

כל מה שהשיג השכל האנושי עד היום

זה רק נרתיק לתורה.

וכמובן, שנרתיק של דבר רוחני מוכרח להיות במידה ובמשקל

כדי להחזיק את הטמון בו.

ממילא,

מוכרח שיהיה לסכר השתוות לתורת השם

כדי להחזיק.

זאת אומרת, הוא צריך להיות קרוב אליו וממינו כדי להחזיק. לכן ראינו הרבה חכמים בעולם

שהשיגו להבין הרבה בדעות

במידות,

רק בשכלם.

הרמב״ם התפעל משכלו של אריסטו.

הוא אמר שבשכלו

הוא הגיע קרוב למדרגת הנביאים,

אבל הוא נשאר בהמה.

למה? כי רק שכל היה לו, רק נרתיק.

כשהיו תופסים אותו שהוא עושה מעשים שלא ייעשו,

שאלו אותו איך אריסטו עושה דברים כאלה, והוא הפילוסוף הגדול בעולם היווני.

הוא אמר, עכשיו אני לא אריסטו.

למה?

רק נרתיק היה לו.

חוכמה בגויים, האמן.

תורה בגויים, אל תאמן.

זאת אומרת, חוכמה יכולה להימצא בגויים,

אבל תורה לא יכולה להימצא. לגויים יש רק את הנרתיק ואין להם את התוך.

כל מה שאדם מזכך את שכלו,

יש לו כלי קיבול יותר לתורה.

מכל מקום,

כל מה שאדם מזכך את שכלו,

יש לו כלי לקבל את תורת השם.

יש אנשים שטוענים שהם לא קולטים תורה.

יש בעיה עם הנרתיק, השכל לא עובד טוב.

הוא תפוס כנראה במחשבות אחרות, זרות.

יש לו קרעים בראש.

השכל לא עובד טוב.

תפוס בעניינים אחרים.

אז אם השכל הוא לא זך,

ממילא הוא לא יכול להחזיק הרבה תורה.

אבל ככל שאדם מזכך את שכלו,

ככה הוא יכול לקבל תורה יותר.

ויש הבדל

של תוספת התורה על שכל החכמים.

אם יש אדם שהוא חכם,

אומרים שהוא חכם.

אין מי שחולק שהוא חכם.

בעל שכל.

אבל יש תוספת למי שיש לו תורה גם על חכם שהוא גדול מאוד בשכלו.

כי מפני שגם הנרתיק הוא משובח כל כך,

עד שנדמה לאדם שהנרתיק הזה הוא התוך הפנימי.

מרוב שהוא חכם, חושבים שזה התוך.

וזה לא התוך,

זה רק הנרתיק.

אם נרד להבין את עיקר תפארת התורה הקדושה שלנו,

שעיקרה יותר מפניני השכל,

נמצא שהעיקרים המבדילים הם ארבעה.

הפילוסוף

ישים את עיקר

עיון שכלו

לרומם את השכל.

כל עניינו של הפילוסוף זה להתפלסף.

לרומם את שכלו ולדבר גבוהה, גבוהה, גבוהה,

אבל אין תכליס,

אין תכלית לכל דבריו.

דיבורים, דיבורים, דיבורים, דיבורים, דיבורים.

אבל התורה הקדושה שלנו באה

והרכיבה גם את המעשים הגופניים

ויצקה אותם לתוך השכל,

לתוך הנרתיק.

והאדם הוא לא רק פילוסוף שמדבר בעניינים גבוהים רוחניים,

אלא הוא גם חי אותם בעולם המעשה הגשמי,

אפילו באכילה ושתייה ושינה.

כמו שאמרו חכמים, זיכרונם לברכה, תכלית חוכמה,

מה התכלית, הקצה הקצה

של החוכמה שאדם יכול להשיג בימי חייו? מה התכלית?

תשובה ומעשים טובים.

זאת אומרת,

לקחת את כל השכל הזה שהוא הנרתיק עם כל התורה שבו

ולהפוך את זה לשפת המעשה לתשובה ומעשים טובים.

זה השיא של החוכמה.

או מי שמתעסק בזה תדיר, אין חכם גדול הימנו,

כי הוא מתעסק בתכלית של התכלית של החוכמה.

אז מה ההבדל בין פילוסוף לבין חכם תלמודי, חכם שלומד?

מה ההבדל? שזה רק מדבר גבוהה-גבוהה בעניינים רוחניים גבוהים,

אבל לתכל'ס הוא לא מגיע בשפת המעשה ובחיי המעשה.

ואילו החכם, הלמדן,

הוא גם יודע לתרגם את כל מה שהוא משיג בשכלו לשפת המעשה, ולחיות בחלק הגשמי

כאדם במדרגה הגבוהה ביותר.

להבדיל מבהמה, שהיא גם אוכלת, שותה וישנה,

אלא בבחינת וכל מעשיך יהיו לשם שמיים.

אין דרגה יותר גבוהה שאתה הופך

את הדומם לצומח, ואתה צומח לחי, ואתה חי למדבר,

והמדבר לחוכמה האלוקית.

אתה מעלה את הכול מלמטה למעלה, זה הדבר הגדול ביותר.

דבר שני,

הפילוסופים,

מאחר ועיקר

חוכמתם זה בעיונים דקים כל הזמן,

הם לא יכולים למסור את החוכמה שלהם לאחרים.

רק יחידי סגולה ניתן להעביר להם את החוכמה שלהם. ידועים כמה חכמים,

אפלטון,

אריסטו,

ארכימדס, חכמים יוונים,

כל מיני שמות כאלה.

אבל זה בודדים.

אצלנו כל עם השם,

כולם חכמים, כולם נבונים, כולם יודעים את התורה.

אצלנו זה לא הולך כך.

הם לא יכולים למסור את החוכמה שלהם רק ליחידי סגולה.

אבל התורה שלנו שהתלבשה במעשים הראויים לכול,

הרי אצלנו ילד

קטן

עד גיל 13 פטור מכל המצוות.

13 ויום אחד הוא חייב בכל המצוות,

כמו שלמה המלך החכם מכל אדם.

חייב בכל המצוות.

זאת אומרת, התורה ניתנת להשגה

גם לילד שבגר ביום אחד,

הוא בן 13 יום אחד,

הוא כבר מחויב בכל התורה כולה.

זה דבר שרק התורה שלנו יכולה לעשות.

דבר שלישי,

הפילוסופים,

ככל שמתגבר השכל שלהם,

הם מרחיקים את ענייני החומר,

ויש כאלה שהרחיקו את עצמם עד שנהיו קט

והם מבדילים את עצמם

מלאכול לשתות מכל הנאות העולם.

אצל הנוצרים יש נזירים ונזירות.

זה דבר

בלתי מובן.

אם כולם יסכימו להיות נזירים

וכל הנשים יסכימו להיות נזירות,

לא יימשך העולם.

אלה לא מתקרבים לאלה,

אז תוך דור 2-3 אין עולם איזה מין תורה.

זה חוכמה?

זה שכל? זה נרתיק?

ויש יותר גרועים, נקראים פקירים.

אלה מופקרים לחלוטין.

מה זה פקיר?

הוא יושן על מיטה של מסמרים.

לוקח מסמרים 15,

תסדר לו מזרון,

פרדייז 15.

ושוכב עליו לישון.

זה נקרא פקיר, זה נקרא בעל מדרגה אצלהם.

אם הוא שוכב על מסמר עשרים, וואי, וואי, וואי.

זה משהו.

אחד שישן על נעצים זה כלום, רק מתחיל.

והם הולכים גם על גחלים להטות.

יש כאלה פקירים,

שמים גחלים להטות והולכים על הגחלים הלהטות.

משהו.

למה?

הם כאילו משיגים כבר דברים גבוהים מאוד, עד שמבטלים את הגוף שלהם לחלוטין.

והקדוש ברוך הוא בתורה הקדושה אמר לנו לא לרחק את ענייני הגשמיות,

בדיוק הפוך.

כל מי

שמשקה תלמיד חכם,

הרי זה כמנסח

על גבי המזבח.

כל מי שמאכיל תלמיד חכם,

כאילו הקריב ביקורים בבית המקדש.

למה?

כיוון,

אני לא מדבר על ג'עלה, זה חוץ מג'עלה.

זאת אומרת,

כל מי שעושה זאת,

כיוון שהחכמים האמיתיים יודעים שכל מה שהקדוש ברוך הוא ברא עולמו,

זה רק להעלות אותו למעלה למעלה,

לברך על הברכה הראשונה והאחרונה, ולהתכוון לכוונות הראויות, לברור את הניצוצות

של הקדושה מתוך המאכל,

לקבל כוח

לעבודת השם יתברך,

לעשות נחת רוח לקדוש ברוך הוא, ולהעלות את זה מדרגה, ממדרגה למדרגה.

מי שיודע לעשות כן,

אז זה כמו לעשות ריח ניחוח לשם

על המזבח.

אז הפילוסופים, מה הם עושים?

הם פשוט מנתקים את עצמם מחיי החומר,

ככל שהם דכאים בשכלם.

אבל אצלנו,

בדיוק הפוך.

כל השבוע אין לנו מצווה לאכול.

אתה לא רוצה לאכול, אל תאכל.

בשבת,

חובה לאכול שלוש סעודות.

חובה ומצווה.

ואם אתה מרבה באכילה לכבוד שבת, כי צריך להוסיף תבשילין לכבוד שבת,

אתה מקיים מצווה עוד יותר גדולה.

כי התורה היא תורת חיים,

והנרתיק זה השכל,

אבל בפנים היציקה, התוכן,

זה תורת אלוקים חיים וחי בהם,

ולא שימות בהם,

כי הם חיינו ואורך ימינו.

דבר רביעי,

הפילוסוף משליך מעליו את כל ענייני החומר בבת אחת,

מפני שאינם חשובים בעיני שכלו.

והוא לא מתרגל את עצמו מן הקל אל הכבד.

ואז מה קורה?

כיוון שהוא פרק את זה מעליו בבת אחת,

יכול להיות שיום אחד יבוא לו בולמוס של תאווה,

והוא לא יוכל לעמוד בו, כמו אריסטו,

שבאותה שעה הוא אומר, אני לא אריסטו.

למה?

כי תוקף אותו בלמוס

של תאווה.

אבל התורה הקדושה מלמדת אותנו ללכת בהדרגה-הדרגה.

קדושים תהיו,

פרושים תהיו.

לאט לאט התורה מדריכה איך תהליך הפרישות,

קדש עצמך במותר לך,

ולאט לאט מרגילה אותך התורה איך להשתמש בכל ענייני העולם הזה,

גם כן כעניינים רוחניים.

כלל הדבר,

שלא על השכל לבדו יחיה האדם,

ואם כי יבין בדעתו כי כל ענייני העולם הבל המה, מעשה תעתועים,

הרי בכל זאת

אין לבער את ענייני החומר לגמרי מאיתנו,

כי לפעמים כשאדם מדכא את עצמו לחלוטין בענייני החומר,

לפעמים תחת לחץ של השכל תתפרץ תאוותו כשטף מים רבים

שלא יוכל לבלום את עצמו,

ואז היא תעקור את כל בנייני שכלו ותהפוך אותו על פניו.

באה התורה הקדושה והשכילה

לא לרחק לגמרי את האדם מענייני העולם הזה,

אלא לשעבד את הכול לשמיים,

ועל זה נאמר דבש וחלב,

תחת לשונך.

בכל הנאות העולם הזה יכולים להיות משולחן גבוה קודש לשם יתברך.

זאת אומרת,

אפשר לקדש את כל חיי החומר

כאילו אנחנו נמצאים בתוך בית המקדש,

אבל כל זה תלוי.

לא מספיק השכל והנרתיק,

אלא מה יצוק בתוכו, מהו התוכן.

עכשיו בואו נראה דבר מדהים,

ואיך זה פועל אצלנו.

נמצא שמציאות החוכמה בנויה,

על מציאות החוכמה.

המציאות,

איפה מצויה החוכמה?

במקום שיש מציאות של חוכמה.

מציאות עונג העולם הזה

לא בנויה כך.

המציאות של העונג, ממה אנחנו מתענגים בעולם הזה, אתם יודעים?

מעדר מציאות.

לדוגמה,

מתי שהאדם מתעכל אצלו המאכל,

דהיינו נעדרת המציאות של האוכל שהייתה בתוך קיבתו,

אז מתחיל העונג, ההשתוקקות לאכול.

וואי, וואי, וואי, עכשיו לנגב חומוס.

וואי, וואי, וואי,

איזה שיח עכשיו לאכול.

איזה מסעדת דגים,

מסעדה סינית.

עכשיו מתחילה השתוקקות.

אבל אם יש לו מציאות הרבה, מלא אוכל,

הוא הולך להקיא.

אין לו הנאה מזה.

במקום שיש חסר, שיש היעדר, שם הוא משתוקק, שם הוא נהנה.

אבל ברגע שהוא מתמלא,

בדיוק הפוך, הוא כבר מואס.

זאת אומרת,

היסוד של המציאות הגשמית זה היעדר,

אבל החוכמה,

היסוד של המציאות שלה

זה המציאות עצמה, מציאות החוכמה עצמה, והיא נצחית, החוכמה.

ומה שהוא משתוקק לחוכמה,

ומפני שהחוכמה אין לה סוף והיא נצחית. כמו שכתוב,

גם הנפש לא תמלא.

הנפש,

תיתן לה כמה שיותר רוחניות, לא תמלא.

אדם רוצה לשמוע חוכמה, אין גבול כמה שהוא יכול לשמוע.

תן לו מוזיקה, אין גבול, כי זה רוחני.

תן לו ריח,

זה רוחני, אין גבול. יכול לענות, לענות, לענות, בלי סוף.

דבש מצאת אכול דייקה פן תשבע בהכה אותו.

אבל דבש,

אפילו שהוא מתוק, הוא בריא, ויטמין די,

אם תאכל כפית אחת יותר, בואה, לא יכול על זה.

נמצא

שמציאות הגשמיות היא מן העדר,

ומציאות החוכמה היא ממציאותה שהיא נצחית.

זאת אומרת, ואין דמיון כלל וכלל

לנעימות הערב, לבעלי התאוות,

כי נעימות הערב היא כמו נפה, מכניסה בזו ומוציאה בזו,

אבל החוכמה לא כך היא.

אתם יודעים, אומרים שקולה,

קוקה קולה,

זה טעם החיים.

זאת אומרת, מי שלא שותה קוקה קולה, אין לו טעם בחיים, הוא יכול להתאבד.

אבל מה זה טעם החיים, אתם יודעים?

טעם, אומרים חכמים,

זה ראשי תיבות.

טעם, טוב,

ערב,

מועיל.

מה זה טוב, ערב, מועיל?

רוב בני האדם, המון בני האדם, הם נוטים ורודפים אחרי הערב.

מה שמתוק להם,

מה שמתאווים אליו, מה שמשתוקקים אליו,

זה הערב.

הם רצים אחרי הערב.

מעטים

לא נמשכים לערב,

הם בוחנים כל דבר והם אומרים מה מועיל להם.

דבר שמועיל,

יש מזה נפקא מינא, יוצא מזה משהו, משתלם משהו, מועיל.

לא הולכים אחרי הערב, הם אומרים, תשמע, תאכל מתוק, מתוק, מתוק, יהיה לך סוכר,

יהיה לך לחץ דם, יהיה לך ככה,

עזוב, לא,

תאכל מועיל,

מועיל.

דברים שיועילו לך, קח דיאטה,

תסדר את עצמך.

אבל החכמים והמעטים,

הם רק עושים מה שטוב.

לא ערב

ולא מועיל.

מה שטוב מצד האמת, שהוא טוב.

אם הוא מועיל והוא לא טוב, לא עושים.

לפעמים משתלם לעשות כך וכך, אבל אם זה לא טוב אמיתי, לא עושים.

חכמים,

רק טוב.

כי לקח טוב נתתי לכם.

תורתי, אל תעזובו. טוב.

טוב השם לכל ורחמיו על כל מעשיו.

טוב.

עכשיו בואו נבין.

מפה אפשר להבין איזה הוא חכם,

הרואה את הנולד.

למה אדם שרואה את הנולד,

נולד הוא נקרא חכם.

אחד שרואה אותו נולד, למה הוא נקרא חכם?

אלא חכמים אמרו, הלומד זקן, למה הוא דומה? לדיו כתובה על נייר מחוק.

יש נייר חדש, כותבים עליו בדיו, זה בולט.

אבל אם כותבים

על נייר שכבר מחקו,

אז הכתב מטושטש.

למה דומה זקן שלומד?

אחד שהתחיל ללמוד רק בזקנתו, למה הוא דומה?

לדיו כתובה על נייר מחוק.

למה?

כי קניית החוכמה באמת,

מתי היא אפשרית כמו שצריך?

כשציורי החוכמה חרוטים על לוח ליבו.

אבל כשציורי העולם הזה חרוטים על ליבו, אי אפשר שיהיו מצוירים ציורי החוכמה, כי הם שני הפכים.

שימו לב,

אדם, יש לו ציורים.

איזה ציורים?

הוא היה בלוס אנג'לס,

הוא היה בניו יורק,

הוא היה באור יהודה,

הוא היה בכמה מקומות.

ויש לו ציורים מזה, הלב שלו מלא ציורים מזה.

עכשיו הוא בא ללמוד חוכמה,

וכשהוא בא ללמוד חוכמה,

עכשיו יש לו ציור של חוכמה, כן? הוא שומע דברי חוכמה. הנה, יש פה הרבה אנשים,

חלק לא קולטים בכלל מה שאני אומר, ברור לי.

למה הם לא קולטים מה שאני אומר?

כי יש להם ציורים בלב שחרוטים כבר מקודם.

עכשיו בא הציור הזה ונדבק

על הציורים. ציור על ציור יוצא מטושטש.

זאת אומרת,

ציורים,

ציורים צריכים לבוא על נייר חלק,

לא על נייר מחוק.

אבל גם נייר מחוק זה טוב.

אבל ציור על ציור זה על הפנים.

אז אם בן אדם יושב פה הערב,

ובראש שלו יש כל מיני ציורים כרגע, והוא מדמה דברים, ואני מדבר, והוא הולך לכאן, והולך לשם, ומדמיין, ופה ושם, הוא לא קולט שום דבר.

בסוף אני אגמור את הכול, אני אשאל שאלות, אף אחד לא יודע מה לענות.

החוכמה זה לנקות את הציורים מעליהם, להיות פנוי, כמו שאומרים,

ולקלוט רק מה שמדברים.

אין ציורים אחרים עכשיו.

עכשיו מכניסים ציור חדש.

אם אדם עושה כן,

אז הוא חכם.

זה בנוי על מציאות החסרון,

והחוכמה בנויה על מציאות היש גמור.

למה?

כי כל מציאות של חומר בעולם הזה, זה בנוי על חסרון,

כמו שאמרנו, על היעדר.

אבל מציאות החוכמה

היא מציאות היש גמור, וזה שני הפכים ממש, כמו אש ומים.

לכן, כשירצה אדם ללמוד חוכמה,

צריך קודם למחוק את ציורי העולם הזה,

ואחר כך מקום ללימודי החוכמה.

ואז דווקא אפשר שיצטיירו בו ציורי חוכמה. על זה אמרה המשנה, לומד זקן, למה הוא דומה?

לדיוק כתובה על נייר מחוק.

רמזה לנו המשנה.

צריך קודם קודם למחוק את ציורי העולם הזה.

ואז, אם יעשה כן,

אולי זה יוכיל לו שיצטיירו בו ציורי החוכמה.

אבל גם אז זה כמו לכתוב על נייר מחוק.

נמצא לפי זה מסקנה.

מי שרואה את הנולד,

לדאוג לאחרית שלו,

בהכרח

כי נצטיירו בו ציורי נעימות החוכמה גם בעולם הזה.

הוא מכיר היטב כי היא בנויה על מציאות הגמור של נעימות הנעצר.

אם כך, הוא מרגיש גם את הנעימות שלה בעוד שהוא בחומר המסך המבדיל

שנמצא לפניה.

והחוכמה הזאת בוקעת דרך השכל והיא אור לפניו.

ומה יקרה כשהנשמה תצא החוצה,

וכבר לא תהיה בתוך הנרתיק של השכל. אתם יודעים איזה נעימות תהיה לה לנצח, נצחים.

כתוב צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם

ונהנים מזיו השכינה.

מה זה עטרותיהם בראשיהם?

זוהי החוכמה שהיא עטרה לראשם, היא הכתר שלהם.

כמה שאדם זכה ללמוד מחוכמת התורה,

כשהוא מתפשט מהנרתיק, כשהוא עולה לעולם העליון,

זה אור עצום לאין שיעור. הרי משה רבנו בימי חייו

זכה לקירון

עור פניו.

יצא לו אור מהפנים,

שהיה צריך לשים מסווה על פניו בשעה שדיבר עם ישראל, כי הם לא יכלו להסתכל עליו.

על השמש יכלו להסתכל,

עליו לא יכלו להסתכל.

ומאיפה זה בקע?

מחוכמת התורה שהוא למד.

זה נקרא אדם שרואה את הנולד,

כיוון שאחר כך תהיה לו חרטה גדולה, אדם שיגיע לעולם האמת,

ולא יהיה לו אפילו פנס בראש.

פנס, אתם יודעים, של האופניים, פנס, לא של היום, של פעם. זה האדום, אתם זוכרים, שהיה ביחד עם הבטרייה, נגמר, הלך.

יש פנסים קטנים-קטנים,

שבקושי אתה רואה בתוך קופסת גברורים.

יש אנשים, יש להם שכל,

הם יגיעו למעלה, פנס קטן-קטן.

במקום שיהיה אור עצום,

פנס קטן.

למה?

כי הוא לא היה חכם

שראה את הנולד.

מה יקרה אחרי שהוא יסתלק מן העולם הזה? כיוון שכל הלב שלו היה מלא בציורים

שאסורים על פי התורה,

ציורי העולם הזה,

ובפרט מי שרואה את הטלוויזיה באופן קבוע,

ומי ששומע רדיו באופן קבוע,

ומי שחי ויונק מהם,

אין לו עולם אחר חוץ מהציורים האלה שהוא יודע.

האדם הזה מסכן, הוא לא יכול לקלוט חוכמה.

אולי דקות, שבריר של זמן.

הוא לא יכול לשבת לאורך זמן. הוא לא יכול, כי הציורים שיוצאים לו מהלב

דוחים את הכול.

שאל אותי אחד, תגיד לי, לפי מה שאתה מדבר,

אני אין לי סיכוי.

אני אין לי סיכוי.

כי אתה אומר שמציאות החוכמה נמצאת איפה שמצויה החוכמה, למי שמצוי לו כבר חוכמה.

אבל אני לא מרגיש שאני חכם כזה גדול, אז מה יהיה איתי? אני אעבוד?

אמרתי לו, מה פתאום?

אתה יש לך חוכמה בדיוק כמוני.

כל בני אדם יש להם חוכמה. כולנו חכמים, כולנו נבונים, כולנו יודעים את התורה.

למה אני לא מרגיש את זה?

אמרתי לו, כי אתה כמו מגנט.

אני מגנט?

אמרתי לו, כן. אתה יודע מה התכונה של מגנט?

מגנט,

הוא ממגנט אליו את הברזל.

שמים ברזל בקרבת המגנט,

הוא מתמגנט אליו, נמשך.

מי שחכם, אמרנו, הקב' הוא יאב חוכמתה לחכימין, מי שהוא חכם,

אז הוא שואב חוכמה כל הזמן. כל הזמן הוא מתעניין, שואל.

תגיד לי ככה וככה וככה, תגיד לי ככה וככה. יש לך שתי שניות לשמוע אותי?

יש איזה חידוש, תגיד לי, אתה יודע ככה וככה וככה?

אני אשאל אותך בהרצאה,

תראה, אתה יודע ככה וככה?

וואי, וואי, וואי. כל הזמן חוכמה, חוכמה, חוכמה מעסיקה אותו. יש אחת,

רק בדיחות, שטויות, אבנים, סיפורים, לשון הרע.

אין חוכמה. כלי ריקן,

כלי ריקן

לא מחזיק אצל הקב' ברוך הוא.

כלי מלא מחזיק.

אז אנחנו כמו מגנט.

מגנט. אבל יש בעיה עם מגנט, אתם יודעים מה הבעיה במגנט?

אם הופכים את המגנט לקוטב השני, מה קורה איתו? הוא דוחה את הברזל.

בצד אחד

הוא קולט את הברזל,

אבל אם הוא הפוך הוא דוחה את הברזל.

יש לך כלי, מגנט.

יש לך שכל.

לכולם יש שכל.

יש לך שכל,

זה מגנט.

אם הוא מכוון נכון, המגנט

קולט חוכמה, קולט, קולט, קולט חוכמה. למה שמתי אנטנה?

לקלוט, לקלוט חוכמה, כל הזמן לקלוט.

אז זאת אומרת, אדם קולט חוכמה.

אבל אם המגנט הפוך, מה קורה?

אז הוא דוחה את החוכמה, אומרים לו, בוא תשמע איזה רעיון, עזוב, אין לי זמן, אתה יודע, איזה לחץ אני, עכשיו תפסת אותי לשמוע עכשיו איזה חידוש, איזה מי יש לו זמן לזה?

בשבת, בית כנסת, דבר איתי.

אמרתי לו, כיוון שאתה מגנט הפוך,

אתה לא מרגיש שיש לך חוכמה.

אם היית מגנט

ישר, היית מרגיש.

אמרתי לו, אתה יודע,

אפילו החילונים יודעים את מה שאני אמרתי.

מה אומרים חילונים כשרואים אחד שחזר בתשובה?

אומרים, זה הסתובב לו הראש.

הם צודקים, הסתובב לו הראש.

קודם הראש היה דוחה את החוכמה,

עכשיו הסתובב, קולט הכול.

עכשיו, מי שהמגנט שלו היה ישר, קלט מה שאמרתי. מי שלא הבין מה שאמרתי, כנראה שהמגנט אצלו הפוך.

אז אתם צריכים

לסובב את הראש.

גם רואים למי יש מגנט ולמי אין.

אתם יודעים,

המגנט, יש סימן, הקדוש ברוך הוא נתן סימן.

מה הסימן?

ראש נכון, יש לו זקן פה,

ופה אין לו סערות.

קרחת.

זה ראש נכון, מגנט מסודר נכון.

אבל אם זה ראש, שהשערות עומדות פה ופה קרחת,

זה מגנט הפוך.

ואם אחת זה קרחת גם פה וגם פה, זה סתם ברזל.

למי שיש שאלות, בבקשה.

אני רוצה רק לומר שהערב הזה

לעילוי נשמת מיכאל בן גבריאל ורחל,

זיכרונם לברכה, קטשווילי,

יצחק אשי בן נעימה,

אה?

סליחה. ליצחק אשר בן נעימה,

מנוחתו עדן,

ולמנוחה, אילנה חיה, בת ציונה, וסעיד, מנוחתה עדן.

והערב גם לרפואת משפחת שמעיה,

רונן בן אימון ורחל בת פורטונה,

רפואה שלמה.

ויש כולל פה, אמרו לי,

שיש בו 16 אברכים כל יום משעה

04.40 עד 10.30 בלילה,

וכל הציבור הצעיר מוזמן

להגיע

וזה לעילוי נשמת

מיכאל קטשוויני ויצחק אשר,

יצחק דרוויש ויצחק נינקשווילי,

מנוחתם עדן.

כן, שאלות למי שיש, אבל רק שאלות בשלב הראשון,

וברכות רק בסוף.

יש לך שאלה?

בלי ברכה.

בבקשה.

ערב טוב.

יש לי שאלה אישית.

אני נשוי 30 שנה עם אשה שהיא גיורת.

בהתחלה,

בהוונותי הרבים,

היינו חילונים פרט לקידוש ושמירת הפרדה בין בשר לחלב.

עם השנים, לפני כמה שנים, חזרתי בתשובה שלמה ומלאה,

והיא, בהפוך, היא בכלל לא מסכימה ואין שום קשר לעניין הזה.

רציתי לדעת האם אם אנחנו נישאר ביחד, בהנחה כזאת, אולי לא,

האם בעולם הבא אנחנו נהיה ביחד.

אחרי 30 שנה, אתה שואל אותי?

לא, אחרי 120, במידה,

לא אחרי 30 שנה. אבל אחרי 30 אתם רוצים עכשיו להתגרש?

בהנחה שזה יקרה או לא יקרה, האם נהיה ביחד בעולם הבא?

לא. אם אחד חזר בתשובה ואחד לא?

לא. גם עכשיו אתם לא ביחד.

גם בעולם הבא לא נהיה ביחד. לא, לא תהיה ביחד.

אוקיי.

טוב, עכשיו השאלה השנייה.

השם שלה שהיא קיבלה בהתחלה זה היה אלישבע בת אברהם אבינו.

לא השתמשנו בשם הזה, היא נשארה עם השם הקודם.

עכשיו, בברכות שאני מברך את הילדים,

שאנחנו מברכים בשם האמא?

לא, האם קראו לה בשם חדש, שם יהודי? כן. צריכים לקרוא בשם שלה,

שקראו לה, בהיותה יהודייה.

בהיותה יהודייה.

גרה. זה השם, הגרה החדשה. אבל היא לא גרה אמיתית, זו בעיה.

היא התגיירה כהלכה וגרות אמיתית.

אני אשם בכל הדבר הזה שלא הלכתי בדרך התורה מההתחלה,

ובגלל זה אני אומר שמי שמתחתן עם גיורת חייב ללכת מההתחלה,

לשמור שבת ולקיים את המצוות, ולא לחשוב להיות כאילו ככה ככה. זה התנאי לגייר, אחרת מה עשו?

כן, אבל...

עכשיו יש לה גיהינום של יהודי.

זה הרבה יותר גרוע מגיהינום של גוי.

הרבה יותר גרוע.

עכשיו, שאלה נוספת בקשר אלי. אני, כשהייתי ילד, קראו לי לטיף.

בגיל עשר החלפתי את השם שלי לבד, ואני לא יודע איך, ליצחק, ונשארתי עם השם הזה עד היום.

אבל לא כמו שהיום, מה שאני מבין שצריך לעשות את זה במניין ובפורום בבית-הכנסת והכול.

האם להישאר עם השם שלי יצחק כמו שעד עכשיו, או להזכיר את השמות לטיף ויצחק? גם כמה הצעה?

אני בן 55. וואלכ, אתה נזכר, הכול מאוחד.

כן, מה אני אעשה? חזרתי מאוחר בתשובה, לצערי הרב.

טוב, מתוק. אז אני אשלח אותך לרב קנייבסקי בבני ברק,

תשאל אותו את שתי השאלות, אם להמשיך עם הגיורת,

וגם אם

לשנות את השם, בסדר?

רחוב רשב״ם, 23, בני ברק.

תודה. בהצלחה.

כן, שאלה לבחור שם, בצהוב, תעמוד.

כבוד הרב, יש לי שאלה שאני קצת מתרגש, לכן רשמתי אותה.

כבוד הרב, ברצוני לשאול אותך שאלה בנושא פיקוח נפש.

כזכור לך, לפני כ-14 שנים

קמה זעקה על פשע חטיפת ומכירת ילדים על ידי גורמים ממסדיים במדינת ישראל,

מה שנקרא פרשת ילדי תימן.

ועד היום אותם גורמים רודפים מטיילים באיש צדיק, הרב עוזי משולם,

משמרו, יוצרי ויחייהו,

שזעק ומיכה והביא לתעודת הציבור

את הפשעים שנעשו למען עם ישראל ותורתו.

משנת 73 החל הרב עוזי לאסוף חומר בנושא על פי צוואת

סבור משנת 78' עד היום, מה השאלה? אתה מספר לנו היסטוריה עכשיו.

תקשיב עד הסוף. אני לא רוצה להקשיב, אני רוצה שאלה.

זה השאלה. זה פרסומת, זה לא שאלה. זה לא פרסומת, כבוד הרב, זו שאלה.

אז מה השאלה?

אני לא הגעתי עד הסוף, לכן אם הייתי מגיע עד הסוף, אני אקשיב לשאלה. לא, לא, תשאל מה השאלה.

מה עושים בעניין? כן.

אין מה לעשות.

אין מה לעשות.

אין מה לעשות.

אפילו התימנים בעצמם לא רוצים לעשות.

טוב, תודה. תהיה בריא.

אלה שחטפו אותם, הם רוצים יותר.

אמרתי, הם לא רוצים בעצמם.

כן, עוד שאלה, הנה.

אצל הנשים אין שאלות, נכון? הן יודעות הכול.

תנו לו שמה.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

רציתי להגיד לך קודם תודה רבה על שבזכותך זכיתי לגלות את ההיבט לפני כמה שנים, בערך תשע או עשר שנים.

ברוך השם.

ותודה לקדוש ברוך הוא ששלח לנו מתנה נפלאה כמוך בדור הזה.

בן פורת יוסף, בן פורת עליים, בנות צעדה לשוב.

לא הבנתי שום דבר, מרעי שוב.

רציתי לשאול, יש לי פה, שאני לא אשכח,

אם אפשר למסור את זה לרב, נתנו לי למסור לו את זה.

זה מרייזי,

לא דרכה, מישהו נתן לי לתת את זה.

רציתי לשאול את הרב בעניין בית-הכנסת.

יש לנו פה,

בעיה בציבור האלה היא בעיה גדולה מכל הבחינות,

אבל בעניין בית-הכנסת ראיתי מה שהתפרסם אצל הרב

באתר האינטרנט,

שיש איסור מוחלט,

שחתמו על זה כל גדולי הדור,

לעשות שום אירוע ברחובה של עיר,

אלא אך ורק במקום סגור בהפרדה נפרדת.

האם יש איזשהו היתר לעשות אירוע בתוך בית-הכנסת בלי הפרדה?

אתה מתכוון מסיבה כאילו בתוך בית-כנסת?

אם זה ברית, אם זה מסיבה, אם זה לא משנה מה.

בדרך כלל בבית-הכנסת צריך לשמור על מחיצה,

עזרת נשים וגברים לחוד, ולא להתערבב.

תודה רבה.

כבוד הרב,

אני רוצה להתייחס לדברים שכבודו אמר בשיחה,

חכם עיניו בראשו.

ודווקא בגלל שכבוד הרב אמון על האמירה הזאת,

וזוכה, ברוך השם, להחזיר את עם ישראל בתשובה,

ויש רבים מעם ישראל ששומעים לדברו,

אני חושב שלא היה ראוי, ואני פשוט

נמצא פה בצד,

לא היה ראוי להוריד את הבן-אדם ששאל פה ואמר לו, זו פרסומת?

השאלה היא כבדה,

והשאלה היא על-פי ההלכה.

וכשהרב אומר שלא צריך לעשות כלום, השאלה היא אם זה על-פי ההלכה.

ההלכה אומרת, הוכח תוכיח את עמיתיך ולא תישא עליו חטא,

וחובת ההוכחה על גדולי ישראל כמו הרב אמנון יצחק.

אי-אפשר לדחות בקש ולומר, זו פרסומת.

יש פה עניין של לא תעמוד על דם רעך,

הרב עוזי משולם מחה על כבוד תורה וכבוד שמים,

הוא סובל בגלל המחאה שלו,

וגדולי ישראל כמו הרב אמנון יצחק ממשיכים לשתוק.

זו השאלה, למה לא מוחים?

קודם כול, הוכח תוכיח את עמיתיך זה נאמר לא על חילונים אלא רק על שומרי תורה ומצוות, שנאמר עמיתיך עם שאיתך בתורה בלבד.

להוכיח את החילונים שהיו שותפים למכירה זה כמו לזרוק אבן למרקוליס שזה לא מעלה ולא מוריד.

אתה הולך להוכיח,

נגיד אדם שהוא גנב,

אתה מוכיח אותו איך אתה גונב,

הוא גנב, הוא קורא לזה מקצוע. חילה, אנחנו לא מדברים על הוכחה שלגבי פרשת ילדי תימן, גנבת ילדי תימן. אז מה? מדברים על ההוכחה ועל הצורך לעשות משהו שהאדם כמו הרב עוזי משולם, אז זה לא הוכחה.

שליחה.

האדם כמו הרב עוזי משולם, שמחה על כבוד תורה,

הוא כרגע סובל בגלל מחאתו, בוא אני אסביר לך. הוא ובניו ומשפחתו,

ואף אחד מגדולי ישראל שפנינו אליהם במכתבים,

אלף רבנים מעם ישראל פנינו אליהם בעניין הזה,

אף אחד לא מקים קול זעקה, אף אחד לא מוחה,

אף אחד לא אכפת לו שיהודי שותה דם בגלל...

על כבוד התורה, ואין פוצה פה ומצפצף. זו השאלה. לא, ילדי תימן גמרנו. בקיצור, זו לא השאלה שהוא שאל.

הוא אמר משהו אחר, וכשהוא התחיל להגיד, בשנת 1973 הוא בשלט ככה וככה, זה פרסומת.

אחר כך, אתה צריך להבין,

כלפי התימנים ודאי שאין מה לעשות את זה, אתה גם מודה. אז בסוף הפכה להיות השאלה,

מה אנחנו עושים בשביל הרב עוזי משולם על מה שעשו לו?

מה אתה רוצה שיעשו?

בוא תגיד לי אתה, מה אתה רוצה שיעשו?

אני אומר דבר פשוט.

כן.

יש עובדה שעם ישראל במעט יודע אותה.

מה אתה רוצה שיעשו? אני אומר פשוט.

הרב סובל בגלל שכשהוא היה בכלא, מסכים. מה אתה רוצה שיעשו?

אנחנו רוצים, פשוט,

שהמדינה שיודעת מהו הנוגדן שיכול לרפא אותו,

היא זו שתיתן את הנוגדן הזה למה שהזריקו לו בכלא והרסו את גופו והוא נמצא בקריסה. אתה מדבר, עוד פעם, אתה אומר לגנב, אל תגנוב. הוא אומר לך, זה המקצוע שלי.

אם הם עשו, אז הם עשו על מנת לא לרפא.

ואתה אומר להם, בחייאת, מה קרה לכם?

די, תרפאו אותו.

הם לא רוצים לרפא. מה זה לא רוצים? נעורר אותם. איך אתה עורר? אם היו אלף רבנים שפנינו אליהם, פונים, מה אתה אומר?

פונים לכבוד מעלתם של אלה במדינה. מאות רבנים אמרו לא לעשות התנתקות, ולא ניתקו אדם אחד מהחיים כמעט,

אלא ניתקו עשרות אלפים ממקומם.

כשהמדינה מחליטה, היא גם מלבישה את החיילים בבגדים כמו שלגרמנים שחורים.

אין לה בעיה.

כשהיא מחליטה לקחת פרויקט,

היא מבצעת אותו כמו בגרמניה.

הבנת? ולכן עלינו לשתוק?

מה יועיל?

הנה, צעקו רבנים,

גם אלה ששם גררו אותם עשו. עזר?

לא עזר.

אדם צריך לדעת גם לתהלך בעולם הזה ולהיות חכם.

איך?

לא אמרתי. אמרתי שהלבישו אותם בבגדים שחורים

כמו בגרמניה.

תסתכלי בדיוק את התמונות, איך זה היה, ותראי מה היה.

אתה זוכר שהיית פה לפני שנתיים ואמרת,

בגלל ההתנדקות ואליפורניה תיארץ ואליפורניה נעצר.

מה שאתה אמרת זה היה נכון.

וכי שאמרו שהחיילים שלנו לא עושים אותם גרמנים,

הם יהרסו אותם בקרוב גרמנים.

כן, אנחנו נלכים לנזות.

כי ירסו.

טוב, די.

יאללה, עוררתם את המחאה, כל העולם שמה,

הרווחתם.

תודה רבה.

כל טוב.

כן, השאלה הבאה פה באמצע.

איך אפשר לשכוח?

תן לו באמצע.

תן לו בבקשה לשאול. זה אצלי בסדר.

זה לא בדיוק שאלה.

הנושא של ההרצאה, ראיתי במודעות, היה רשום מה יהיה.

מה יהיה? כן. אז אני באתי מתוך סקרנות, וזה לא... אתה רוצה שאני אגיד לך מה יהיה? לא.

בסדר, דיברת על חוכמה וכל מיני דברים, אבל

חשבתי שיהיה

משהו יותר מעניין.

כל מה שהולך היום עם הקסאמים וכל ה...

הבנתי. המגנט... לא, לא. לא שר ביטחון.

חשבתי שידבר על ענייני דיומן.

מה השם שלך? אלי, אלי. מה השם שלך? אלי, אלי. אלי, תאפס את המגנט, אני אסדר לך אותו עכשיו. כן? זו התשובה.

תקשיב, תקשיבו, תקשיב.

קודם כול, אמרתי מה יהיה.

אחרי 120 שנה יכול להיות שתהיה פנס קטן

ויכול להיות שתהיה אור גדול.

זה מה יהיה, קודם כול. זה ברור. או-או,

כולם יוצאים מפה, השאלה מה?

איזהו חכם ראו את הנולד?

מי שמשתמש בנרתיק כשנתנו לו השכל למלא אותו חוכמה ולהפוך את החיים לחיי תורה וקדושה,

מה יהיה איתו?

בגן עדן עיני צאנצחים, צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם. זה מה שיהיה.

מי שלא,

אפילו לא הסברתי.

מי שמבין, מבין. מי שלא,

בפעם הבאה, בעוד שנתיים.

מכל מקום, לגבי הקסאמים, אם אתה רוצה לדעת,

אז אנחנו רק בהתחלה.

זאת אומרת,

אנחנו הולכים להיגרר למלחמה אזורית

עולמית שתהפוך להיות מלחמת גוג ומגוג.

ואנחנו נקראים מרכז הרעש.

כל עיני העולם נשואות לפה,

כולם מדברים בחדשות על ישראל כל יום,

ואנחנו מרכז הרעש.

והנה,

יש לך בתקופה האחרונה מספר רעידות אדמה שעולות ככה בהדרגה.

ומי ששמע אותי כבר בהרצאות לפני שנים רבות, יותר מ-15 שנה, אמרתי שיהיה עשר בסולם ריכטר בישראל.

רעידת אדמה אמיתית,

שהר הזיתים ייבקע חציון מזרח אב הימה,

מרחק 40 קילומטר,

וייצא נהר גדול מהים הקדמוני עד הים האחרון, מנהר פרת עד הים התיכון, נהר

שיהיה בקיץ ובחורף קבוע.

אמרתי ששני שלישים מהעולם ימותו.

ואתה רואה שעכשיו כולם מאיימים בפצצות אטום.

האמריקאים אומרים שהם עלולים להשתמש,

הרוסים אומרים,

אם תציבו טילים בפולניה אנחנו עלולים להשתמש באטום.

אחמדי אומר שהוא רוצה לירות עלינו אטום, כי השמדת ישראל זה לנגד עיניו.

הסורים,

אם לא היינו מורידים להם כרגע את הכור הסורי שהיה בשיתוף עם צפון קוריאה,

אז היינו יכולים לאכול את זה יותר מקרוב ויותר מהר אפילו ממה שחשבנו.

כולם מסביבנו מוכנים עם מאות אלפי טילים לירות אותם.

מי שזוכר שנים רבות שאמרתי מה יקרה אם המוסלמים יחליטו יום אחד לצעוד מיליונים לכיוון ישראל.

מה יעשו ישראל?

מה יעשה צה״ל?

הנה,

עשו את זה עכשיו במצרים,

פרצו את הגדר,

ומאות אלפים צעדו לכיוון מצרים.

נו, מה יכלו לעשות המצרים? הביאו 1,500 חיילים.

אז מה ברק החכם אמר עכשיו?

אנחנו נעשה עכשיו חומה,

חומה, 60 קילומטר פה, 20 קילומטר שם.

מה זה חומה?

שמים כמה פצצות, בוקעים חור,

הלך כל הכסף מאות מיליונים,

והם עוברים קדימה.

מה תעשה?

אמרתי לפני שנים רבות,

מרוב מוסלמים שיש מסביבנו,

ומדובר במאות מיליונים

של מוסלמים, אנחנו מוקפים רק מוסלמים.

אם כל אחד מהם יתנדב שלוש יריקות, אנחנו תובעים.

אתה מבין איזה חסד השם שאנחנו פה ברצועה של חגורה, חיים?

אתה מבין בכלל?

היום עם צינורות,

צינורות של הילדים, כמו טוטו, שהיינו יורים פעם,

עם צינורות, הם יורים עלינו קסאמים.

לא נשק מתוחכם.

ותראה איזה נזק הם עושים.

אין לך חיים.

וזה עכשיו פה, אחר כך התחיל שם, עוד מעט מגדה,

ויאללה, פורים.

אבל למה חכמים זה אין את זה?

נכון, זו החוכמה שלנו.

למה?

כדי שאחרי שנפסיד, אולמרט יגיד, ניצחנו.

בואו נעשה חורף מאת המישהו שלהם.

אנחנו נתינים כל הזמן.

שנייה אחת, תביאו גם למורים.

כן.

התשקורת יושבת בתל אביב,

הטילים עוד לא הגיעו לשם, אז ככה שאין בעיה.

מה יהיה?

מה?

אני לא שותק, את רואה? אני מדבר.

גם את לא שותקת כל כך, את אפילו צוחקת.

מכל מקום,

מה שלנו ניתן לעשות זה רק דבר אחד,

נשוב בתשובה. אם נשוב בתשובה,

אם נכפוף את קומתנו לפני השם יתברך,

אז הקדוש ברוך הוא יושיע אותנו. אם אנחנו לא נכפוף את קומתנו

ואנחנו נסמוך על חילינו וחיילינו,

אז הנה, אתם רואים, חיילים נמצאים בכל מקום, והטילים עוברים עליהם ועליהם.

אשריך, אתה מגדולי המאמינים באור יהודה.

כן, עוד שאלה למי יש?

הנה, יש שם גברת למעלה, איך יגיעו הנה?

מה?

יש שם מיקרופון?

רגע, עולים למעלה.

אפשר?

כן.

אני מצטערת שזה קצת מאוחר,

אבל רציתי להצטרף במשהו ליהודי שדיבר קודם לאותה יהודייה

בנוגע למחוי על ביזוי תלמיד חכם ועל המצב הרפואי שלו.

יש לי איזשהו רעיון, ככה, שעלה לי תוך כדי.

בעברי הלכתי לבקר איזושהי דודה באיטליה,

ויום שלם נעצרנו ללא תחבורה, לא יכולנו לנוע, לזוז לשום מקום.

שאלנו מה קורה שם,

את המעט שקצת הבינו אנגלית,

ואמרו לנו,

הכול מושבת,

אין רכבות, אין תחבורה, הכול מושבת. למה? העלו את מחירי הקפה.

באגורות העלו את מחירי הקפה.

מאוד עניין אותי וסקרן אותי, ועקבתי אחר כך וראיתי שזה מאוד עזר להם. באמת הצליחו לעצור את עליית מחירי הקפה, שזה היה מדובר על ממש אגורות.

עלה לי רעיון, אולי אפשר, בעזרת השם,

לאפשר ליהודי שדיבר פה למטה, ולאפשר לו להקים קול מחאה על ביזוי תלמיד חכם ועל פגיעה בבריאותו של תלמיד חכם באמצעים הרבים שעומדים לרשות הרב.

ברוך השם, אני אישית, והרבה אנשים, אני יודעת, שכנים וציבור רחב שומעים וקשובים ודרוכים לשיעורים של הרב.

אולי אפשר לפחות בזה לעזור, ואנחנו, בעזרת השם, גם נישא תפילה, לתת את השמות, לבקש את השמות.

ולעזור, לסייע, כי אני אישית בעבר עקבתי אחרי כל מה שקרה, ואנחנו יודעים שזה תלמיד חכם שיושב ומתווזה, לפחות שאנחנו לא נהיה שותפים בזה שאנחנו יושבים ושותקים.

זהו, זה מה שרציתי.

קודם כול, קיבלתם פה לפחות איזה רבע שעה זמן להגיד את המחאה, שלושה אנשים.

וזה עובר באינטרנט עכשיו לכל העולם, והמחאה נשמעה.

ואם אנחנו נצטרך על כל דבר קטן לעשות מחאה, כמו שאת אומרת, שעצרו שם את הרכבות ועצרו שם את הכול בגלל כמה אגורות,

אז אנחנו לא נזוז בכלל.

לא, סליחה, מחילה. נתתי רק דוגמה של כוחו של הציבור. הבנתי, כל כך הבנתי את הדוגמה, כן. שאני אומר לך, מרוב העוולות

שיש פה במדינה בכל מיני תחומים,

אנחנו נצטרך להיות במחאה כל הזמן.

לא משמרות,

אלא בלי הפסקה.

אם זה ביטול המלגות ותקציבים וכל מיני דברים, ואפליה,

ולא הכול שווים, וכן הלאה.

ואם זה עוולות כלפי בני אדם,

ואם זה מה שעושים לכאלה ואחרים, ואם מבזים תלמידי חכמים,

כל מה שרק תרצי,

תעשי מחאה מהבוקר עד הערב, לא תגמרי.

לפחות במחאה שלנו לא נהיה שותפים ונזכה לזכות, בעזרת השם,

את הציבור, את הרבים, ואולי שהוא יגיד לנו את השמות.

הרב אמר ברכות בסוף, אולי לשאת את השמות שלהם בסוף לברכה, לרפואה.

אין בעיה.

כל טוב.

תהיי בריאה.

כן, מי עוד רצתה שמה לשאול?

למעלה בסוף.

למעלה בסוף.

חסר פה צלם, אני חושב, לא?

נגמרה לו הבטרייה.

משהו, משהו.

כן?

כבוד הרב, יש לי שתי שאלות.

אחת,

אלוקים הביא אותנו כאילו לעולם בשביל שנעשה מעשים טובים ונאסוף זכויות.

אז ממילא הוא יודע כאילו מה כל בן אדם יעשה, זה רשום, כתוב לו.

אז בשביל מה הוא הביא אותנו לעולם אם כבר הוא ישר יכל לשים אותנו?

הוא יודע מי

יזכה להיות בגן עדן ומי בגיהינום.

תגידי לי, ההורים שלך שהביאו אותך לעולם,

הם ידעו שאחרי כמה זמן את תיפטרי מן העולם?

לא.

מה, הם לא ידעו?

אה, הם כן, הם ידעו.

אז בשביל מה הם הביאו אותך לעולם?

כי זה כזה.

כי זה טבע העולם.

מה, לא.

לפי זה,

כשמולידים מישהו, צריך לקחת אותו ישר לבית קברות. חבל על הזמן, כי יודעים שבסוף הוא ימות, אין טעם שחיה בינתיים.

אבל הקב' ברוך הוא, אפילו שהוא יודע מה שהאדם יחשוב,

מה שאדם יעשה, מה שאדם יבחר,

הוא לא מתערב בבחירה של האדם,

הוא יודע מה הוא יבחר, אבל הוא לא מתערב.

אני ידעתי שיבואו לפה אנשים.

אם לא הייתי יודע, לא הייתי בא.

אז זה אומר שאני קבעתי מי יבוא?

גם אני לא קבעתי.

אתה רואה? בשביל זה באת.

אז לכן,

הקב' ברוך הוא יודע, אבל הוא לא מתערב והוא לא קובע.

וזה לא מפריע.

בסדר. ושאלה שנייה,

שיהיה תחיית עמיתים בעזרת השם, אז כאילו נכיר את הקרובים שלנו, את המשפחה.

את כבר מתגעגעת?

לא שאני אדע.

כן, כן.

אחרי תחיית עמיתים יכירו אחד את השני, כן.

טוב, תודה.

להתראות.

כן, יש פה בחור בסוף,

שורה אחרונה תקום.

לא בטוח.

ערב טוב, כבוד הרב.

כן, ערב טוב. רציתי לשאול אותך על עניין דיבורים בבית כנסת.

אם אני שומע דיבורים באמצע תפילה, מה עליי לעשות?

אם זה אנשים שניתן להוכיח אותם בדרך ארץ

בלי שזה יגרום להפוך מזה,

אז צריך לסמן להם...

זה לא עוזר. כבר דופקים על השולחנות וזה לא עוזר.

הבנתי.

כבר ניסיתי כמה, ותופעה ידועה.

הבנתי. מתי זה? בשבת או ביום חול?

בוא נגיד בשבת.

אם זה בשבת, תשים את הטלית על הראש,

תתמקד בסידור תפילה ותתפלל בלי לשים לב להם.

אם זה ביום חול,

תבוא עם צמר גפן.

עכשיו יש לי עוד בקשה.

אני כרגע בצבא,

ורוצה מאוד לעבור לישיבה.

אם אתה יכול לברך אותי שאני אצליח לצאת מהצבא.

מה שימך ושם האימא? ניר בן רבקה.

ניר בן רבקה, שם ממלא משאלות ליבך. לטובה.

תודה, כבוד הרב.

תן לגברת פה שורה ראשונה,

ואחרי זה יש פה בחור.

שורה שנייה.

עוד לא לתת.

שורה ראשונה פה. רגע.

שורה ראשונה.

יוינה, תישאר שם.

תן לה.

כבוד הרב, יש לי בן, בן חמישי.

הוא מאוד

מגמגם,

מאוד חזק,

ובקושי הוא מדבר.

הוא נמצא פה.

הוא בן חמש עשרה, ואני מבקשת בשבילו ברכה.

יש לי בעל מאושפז

בבית-חולים עכשיו, ומצאו לו בעיות בלב.

גם אני רוצה לבקש בשבילו ברכה לירופאת שלמה.

את הולכת תמיד עם כיסוי ראש, או רק הערב?

אני, את האמת,

חודש לפני,

שמתי כיסוי ראש.

והייתי הולכת עם חצאית וכל זה, והיה לי מאוד קשה לשים כיסוי ראש,

אבל לפני חודש אני שמתי לי כיסוי ראש.

קבוע?

קבוע, כן.

ואת מוכנה לכסות את הראש קומפלט מכל הצדדים?

בסדר, כן.

את מוכנה?

מוכנה. את מוכנה ללמוד עוד ספר אחד שאני אגיד לך, ספר שערי, את יודעת לקרוא?

אני יודעת לקרוא, כן,

אבל פשוט אני רוצה לרשום איזה ספר זה.

שערי תשובה.

שערי תשובה.

של רבנו יונה.

אז אני ארשום את זה עם...

בסדר. שערי תשובה.

רבנו יונה. רגע רב.

אה, בסדר.

אני אתן לך סימן, שיהיה לך קל.

שערי זה שער.

תשובה חייבים לעשות.

של רבנו יונה.

ללמוד כל יום חצי שעה

במשך שלושה חודשים רצוף,

ללא הפסקה, כולל שבתות וחגים.

בסדר, אני מסכימה. מה השם של הילד ושל הבעל?

דניאל בן חנה.

זה הבן? הבן. הוא יושב פה.

דניאל בן חנה יזכה לדבר כראוי,

ותהיה לו בריאות שלמה ואיתנה.

אמן. והבעל?

ברוך בן עדינה.

ברוך בן עדינה, רפואה שלמה והחלמה מהירה בתוך שאר חולי עמו ישראל מהירה.

אמן. ועוד דבר אחד, כבוד הרב.

ואני שולח לך כיסוי ראש למעלה לכסות את כל הראש. בסדר? בסדר. ועוד שאלה, ועוד אחת ברכה.

גם בשבילי, לבן זכר, אם אפשר.

מה השם בשם האמא?

חנה בתמרה.

חנה בתמרה, תזכי לזרע חי וקיים, בן זכר.

אמן.

יפה מאוד. תודה, כבוד הרב.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב.

אנחנו יודעים שהקדוש ברוך הוא חיפש למי להביא את התורה.

הוא מצא שעם ישראל אמר, נעשה ונשמע.

וקיבלו את התורה,

ויח, את העגל וכל הדברים האלה, אבל עם ישראל קיבל את התורה עם סגולה.

עכשיו, פתאום משהשואה קרתה,

ואחר כך מלחמת התשה, ואתה רואה מה קורה היום,

ויש מסביבנו מאות מוסלמים, ומאות נוצרים, וחיים,

חיים טוב.

ודווקא אנחנו ברצועת החוף סובלים.

הרי אנחנו עם סגולה.

הקדוש ברוך הוא בחר בנו כעם סגולה.

אז למה כל הצרות רק על עם ישראל?

תראה, יש לנו 52 מדינות שהכול טוב ויפה.

ומוסלמים, ושרים, ואוכלים חזיר, וכופרים, וסינים, ושרצים,

אבל להם טוב. אבל למדינת ישראל יש את כל הגזרות, את כל הטילים,

ואת כל הצרות,

וכל החיילים שנפטרים, כל הצרות באים. למה?

מישהו חשוב, מטפלים בו כמו שצריך.

מישהו לא חשוב, מניחים אותו.

ומה זה הטיפול? זה הצהרות?

בטח.

יש לך תינוק? היה לך תינוק? יש לי תינוק.

תינוק.

אתה לוקח אותו לאמבטיה?

בדרך כלל.

מקרצף אותו?

כן. מקפלל אותו? בדרך כלל זה האישה.

מקפלל אותו?

כן. מהפך אותו?

מחתל אותו?

מטטל אותו?

מלביש אותו?

הופך אותו?

שם לו ג'ונסון?

מסדר אותו?

ואותיו הוא לא מסדר, לא הופך, לא כלום? אבל... ולמה הוא אמרו לו שיהפוך אותם גם? למה רק את המדינה שלנו הוא הופך? אם יש אחד בחוץ ברחוב,

אתה לא קורא לו, בוא, תתקלח,

בוא, זה, אני אחתל אותך, מה אכפת לך מזה? בחוץ הולך, שילך. מה, הקדוש ברוך הוא לא ברא אותם?

בטח, אבל בחוץ.

אנחנו בפנים. הם מחוץ לתחום הם.

איואווה, אתה לא יודע?

פעם אחת היה שוליה לראש. אז רק אלה שרוצים את התורה, אז יש להם את הצרות?

תשמע,

היה אחד,

רופא שהלך עם השוליה שלו לרפא שני חולים.

השוליה ראה ששניהם בעצם חולים אותו דבר,

אבל לאחד הוא אמר, תרשום לו לאכול זה, וזה לא, וזה כן, וזה לא, וזה מעט, וזה הרבה, וזה ככה.

ולשני, בחן אותו, אמר זה, תנו לו לאכול הכול.

אמר, מה ההבדל בין זה לזה? שניהם חולים אותו דבר, נראים אותו דבר.

אמר לו הרופא, תשמע,

זה, יש לו סיכוי להבריא.

אז אמרתי, הוא יאכל ככה, לא יאכל ככה, לא יאכל ככה, כן יאכל ככה, דיאטה מיוחדת בשביל שיבריא.

זה כבר, אני רואה, הולך פרש.

שיאכל מה שהוא רוצה, אתה מבין?

הבנת איך זה עומד? הבנתי. יש לי עוד בקשה.

כן, מוטי.

אני רוצה שתברך את אשתי. איזה יופי, איך באת בהפוכה.

כן.

לא, לא באתי בהפוכה.

כן.

יש לה, לפני עשר שנים, גדל לה עד במיעוט בפנים,

וזה התפשט בכל הגוף, ולא יודעים ממה זה. זאת אומרת, אז רציתי ברכה מכבוד הרב. היא הולכת עם כיסוי ראש?

היא לא הולכת עם כיסוי ראש, אבל אנחנו שומרים שבת, בית דתי.

היא תהיה מוכנה לכסות את הראש?

אני לא יודע אם זה תחת תנאים, אני לא יודע. תראה, כבוד הרב היא שומרת שבת, היא עושה הכול על כיסוי ראש. היא הולכת צנוע,

אבל זו לא הסיבה לא לתת את הבריכה בגלל הכיסוי ראש, לפי דעתי. בטח שלא.

אחת הולכת לרופא,

והרופא אומר שהיא צריכה לקבל זריקה.

אז הבעל אומר, תשמע, אבל היא אוכלת עגבניה, היא אוכלת מלפפון, היא אוכלת זה.

אז הוא אומר, אני מדבר על זריקה, מה אתה מדברת?

אז רגע, כשאני הולך לתת ותורם צדקה, אז אני רואה איזה עני,

אז אני שואל אותו, אתה דתי או לא דתי, אם זקן או לא זקן, אז אני לא אתרום, אם הוא בלי זקן, אז אני לא אתרום.

קודם כל, אתה לא שואל אותו, אתה רואה מה הוא. אז אני נותן לו בלי לשאול אותו, זאת אומרת, אין לי תנאים שאני נותן צדקה.

נכון. אין תנאים. זאת אומרת, לקבל ברכה יש תנאים? נכון, אבל אני אסביר לך מה ההבדל.

אם אתה יודע שבין ה... כל כך אני עושה טובות וצדקות,

ואנחנו בית דתי.

אני אסביר.

יש כאלה שעומדים בצומת לפעמים, אתה יודע, שמבקשים צדקה, ואתה רואה שהם מתנדנדים ככה. אז לא נותן להם.

למה אתה לא נותן להם? כי אני יודע, לא, שאם הוא צריך את זה לסמים, אז שהם מצידי, זה כמו שאמרת, שהוא ההוא, שאמרת לו לאכול הרבה, שהוא ימות כבר. אז למה הוא מתנדנד? בגלל שהוא מתנדנד, אסור לו. אז לתת לו שיקנה עוד סם.

אם הגברת שלך מתנדנדת עם הראש, זה בעיה.

ברוך השם, היא לא מתנדנדת, היא יציבה מאוד. לא הבנת, היא צריכה לכסות את הראש.

אם לא... היא הולכת בצנוע.

עוד פעם.

אתה רוצה שהברכה תתפוס,

או שאתה רוצה סתם אני אברך? אני חושב שהיא כל כך אישה טובה, שאפילו אם תברך אותה היא תתפוס בכל מיני... זה פשוט יש לה בעיה בעור. תפסו אותי פעם על אדום, אמרתי להם, אתם יודעים כמה אני טוב? תשאלו את האנשים כמה אני טוב. אמרו, כן, אבל באדום זה רפורט, אין מה לעשות.

אל תערבב תחומים, אנחנו רוצים שהברכה תתפוס.

אז אני לא יודע בקשר לזה.

אני לא יודע, זה ברכה עם תנאי. יש לך פלאפון?

יש לי פלאפון. צלצל אלה, תשאל אותה. היא במקרה יושבת כאן בקהל.

רגע, וכבוד הרב, אם זה לא עוזר, אז מה, אז היא תוריד את הכיסוי?

אל תדאג.

או,

זאת הבחינה, אתה רואה? רואים שאתה אוהב את האישה, בכל מקרה.

היא יודעת, היא יודעת את זה, ולכן אני מבקש את הברכה. איפה הרבנים הזאת, אבל? כי אני יודע, אני לא יודע, כבוד הרב, אולי קצת אפשר לא להביך את העניין הזה. זאת אומרת, אני לא יודע, כי אנחנו... אז אתה יודע מה? אולי אני אספר את זה במשהו אחר.

יאללה, נספר. ביום רביעי,

יום... סליחה, איזה יום אנחנו... רגע, רגע, רגע.

בינתיים תמסרו לה את זה כבר למעלה. לא, אני לא יודע, כבוד הרב. מה אתה מתערב?

כן, דבר.

ביום...

בשבוע שעבר נכנס אליי אברך,

תלמיד ישיבת שוב ובנים בירושלים,

ואני מקבל אצלי, אתה יודע, יש ביום שלישי לב לאחים אצלי,

ואני מקבל קול אדם איכשהו בספר פנים,

הבית שלי פתוח.

הוא ראה אותי, הוא אומר, תראה, אני קולט עליך משהו.

הוא בא להתרים,

הוא בא להתרים לישיבה, ואני עם הלב הרחב, ותמיד אני תורם גם לערכים וגם לארגון שלא תרמתי. חוץ משופר, כן.

שופר, אני חושב, בעבר תרמתי.

כן.

הוא נכנס אליי והתחיל לדבר, אמרתי לו, אין בעיה,

הוא מילא את הפרטים שלי וכל הדברים האלה, ושמחנו, שרנו וזה,

והוא...

אמרתי לו, תשמע,

לאשתי כך וכך יש בעיה כלשהי, יש לה במערך עשר שנים, והוא אמר לי, תראה,

אני אשאל את הרב, אני קשור, הייתי בעבר קשור לרב דניאל זר, אני אשאל אותו מה קורה, ואז אני אגיד לך,

תתקשר אליי בשמונה.

אבל הוא נשאר אצלי בבית שעה, הוא אומר לי, תראה, הבית שלך, הוא ראה את התמונות,

הוא ראה את הקודש,

את כל הדברים,

הוא התמגנט לבית,

והוא נשאר שעה, הוא אומר לי, תראה, בדרך כלל נשאר שתי דקות גג בדירה.

והתחיל לשיר, ושרנו עם הבן שלי וזה, והוא נהנה ומבסוט ושר, והוא אומר לי, אתה יודע מה, אני רוצה לעזור לך, אתה נכנסת לי ללב.

והוא אמר לי, תראה, אני אשאל את הרב דניאל זר מה קורה, כי אני הייתי בישיבה שלו,

ואני אתן לך תשובה. צלצל אליי בשמונה,

אני אגיד לך כבר מה קורה, בערך בשמונה, עד שאני אגיע לירושלים, זה כבר, אם גם אתה רוצה, אני כבר עם אשתי,

אבל לא משנה, תתקשר אליי בכל מקרה, אני רוצה לעזור לך.

כך זה היה.

אחרי שהוא יצא מהבית, ובסביבות שמונה, הוא אומר לי, תראה,

התקשרתי לעוזר של הרב דניאל זר, והוא אמר לי,

יש אצל הרב ברנרד, שהוא ראש הישיבה שלי,

אתה תהיה מאוזמן איתי, יחד עם אשתך אנחנו נבוא לשם, אבל תחילה אתה צריך ללכת להרצאה של הרב אמנון יצחק.

הרב אמנון יצחק.

אמרתי לו, תשמע, אני הולך כמעט, הייתי כבר בכמה הרצאות שלך,

אבל אמרתי לו, תשמע, קוראים לו רועי, רועי צרור, אולי אתה מכיר אותו, משה.

אמרתי לו, תשמע, תראה, אני לא, אנחנו בית, ואתה ראית, ואצל כבוד הרב זה מותנה, ואשתי הולכת צנוע, ותראה, זה אי אפשר,

תראה, מה שקורה,

שאי אפשר להגיד לאישה,

בכוח תשימי כיסוי. אם זה לא בא מתוך הלב, זה כמו שאתה תגיד לי, תשמע, תלך עם זקן. אני יכול להגיד לך, בסדר, מחר אני עם זקן,

אבל אני יכול לעשות מצוות יותר מאחד שיש לו זקן, זה כאילו מחופש.

אתה מבין? אז האישה צריכה, אני לפי דעתי, זה יבוא לה מתישהו,

זה יבוא לה מתישהו.

כמה זמן אתם נשואים?

12 שנה. עוד לא בא לה.

ברוך השם, היא שומרת שבת, אישה,

הלוואי על כל אחד אישה כזאת. אוכלת מלפפונים, עגבניות. הכול, עגבניות, תירס, דבש, הכול, מה שאתה רוצה.

אישה, הלוואי, הלוואי, אני אומר לך, הלוואי על כל בן אדם בישראל. בוא, בוא תקשיב.

קודם כול, שתבין, אני לא מתנה כלום.

אין לי בעיה לשחרר צרור של ברכות.

אבל אם אתה רוצה שזה יעזור,

אז אני יודע את הנוסחה.

תראה, תברך, כבוד הרב. אם זה יעזור, עזר. אם לא עזר,

אז נלך לרב ברנרד, כמו שהוא אמר לי. תשמע, קודם הוא אמר לי, תתחילה, תלך לרב אמנו יצחק.

במידה, ואני קובע לך, אני צריך להיות איתו בקשר, אחרי שהוא אמר לי, תהיה, אחרי ההרצאה של זאת, תהיה איתי בקשר. אנחנו הולכים, אני, אתה ואשתך, לרב.

אבל תחילה תבוא.

אמרתי לו, רואה, אם זה מותנה, תראה, תשמע, זה צריך אישה,

צריך לבוא לה מתוך הלב.

אי אפשר להגיד לה, להתנות לה, אני אברך אותה, אבל תשימי כיסויות.

ואשתי הולכת לנוע. אולי תגיד לי איפה כתוב בתורה שצריך שזה יבוא מהלב?

תראה, אם אתה, זה כמו ש...

אני לא שומר שבת. יש היום, יש היום, היום, שחרדים,

שהם הולכים עם זקן וקוצה, כי לא יפה לשים להם.

אני לא שומר שבת.

אתה יודע למה?

עדיין לא בא לי מהלב.

אני לא כיפור, כי אני עוד לא בא לי מהלב.

לא, אבל זה... מה לא בזה?

הדת צריכה לבוא לא מתוך הכרח.

הדת זה הכרח. אם בן אדם עושה את זה מתוך הכרח, אם בן אדם לא מבין למה הוא שומר שבת, אז שלא ישמור.

נכון.

שלא ישמור. אם אדם לא מבין למה לא משלמים מס הכנסה, שלא ישלם.

נכון. נכון. הוא יכול ללכת למס הכנסה. נכון. תסבירו לי למה לא משלמים.

למה צריך לשלם ואני אשלם? נכון. אם אתם לא מסבירים לי, אני לא משלם. נכון, ויעצרו אותו, זהו, בדיוק. יעצרו אותו עד שיסבירו לו. לא, לא יסבירו לו. המגנט, יהפכו לו את המגנט שם. לא יסבירו לו. לא יסבירו לו. לא יסבירו לו. למה לא יסבירו לו? לא מסבירים במדינה למה עושים. לא, אני לא מאמין.

למה אתה מסביר לנו שהתורתנו קדושה, אדוני? אני כן,

אני כן, כי אני לא שייך למדינה.

עכשיו, בוא תקשיב טוב.

אני הולך לרופא ואני אומר לו, תשמע, אם זה מותנה בלקחת כדורים, אני חוזר הביתה.

אני רוצה, תן לי תרופה בלי כדורים,

בלי זריקות, בלי כלום.

אני אכנס,

תבטיח לי שאני אהיה בריא,

וזהו, אני הולך הביתה. אני לא מוכן לקחת לו תרופות, לא כלום.

אני מכיר אתכם, הרופאים,

אני חייב לצאת בסוף אצלכם עם רצפט.

לא רוצה, וזה גם עולה לי כסף, אני קונה את הכדורים ביוקר.

לא רוצה.

אתם כל הרופאים אותו דבר.

מה זה?

רפואה עם תרופות רק? עם כסף? לא רוצה.

תן לי רפואה בלי כסף, תן לי רפואה בלי כדורים. הוא רוצה רפואה ב... ברכה, בלי תרופות.

הבנת? אין דבר כזה מתוק. זה בלפה.

אתה יודע למה?

מסיבה אחת פשוטה.

על מה הקדוש ברוך הוא יחיל את הברכה?

הרי כשהוא מונע מאדם משהו,

זה בשביל להביא את הבן אדם שיתכופף לפניו,

יודע על האמת,

ואז הוא ייתן לו.

אבל אם הוא נשאר במריו או במרדו,

על מה ייתן לו? שהוא מקשה את עורפו? הוא לא מרדו, היא לא מורידת חסכה גדולה. אם הוא לא רוצה להשתנות, כי הוא אומר, ריבונו של עולם, היא לא, ברוך השם, היא לא... עד היום לא בא לי מהלם.

עד היום לא בא לי מהלם. לא נראה לי שהיא צריכה להשתנות, כי היא מושלמת מבחינת דת, היא שוררת שבת. יאי, בן נעמי, מושלם זה התורה קובעת, לא אנחנו.

הבנתי. אז זאת אומרת שאם אני הולך לתת צדקה, זאת אומרת, אם הבן אדם לא מושלם, לא לתת לו.

בדיוק, כתוב שאנשים לא הגונים. זאת אומרת, אם הוא לא דתי, אז לא נותנת לו צדקה. כתוב במפורש, אדם שמחלל שבת לא נותנים לו צדקה, אלא נותנים דווקא לאדם שאומר תורה ומצוות.

למה?

משום שהאדם הזה ישתמש בזה לדברים שהם לרעה.

אז אם הוא מתנדד, לא לתת לו.

ככה אתה גם אמרת.

גם אני. אה, שכחת.

זהו.

אז לכן, אין לי בעיה, אני יכול לשחרר ברכה, היא תלך בחינם,

היא לא תועיל,

ואחר כך תגיד, אתם רואים, הייתי אפילו בהרצאה של הרב אמנון יצחק, נתן ברכה, לא עזר.

ואני רוצה שזה כן יעזור.

לכן אני מבזבז עליך חצי שעה.

חצי שעה אני מבזבז בשביל שיעזור.

איפה ראית רופא כזה?

אחד אומר לו, לא רוצה כדורים, תעוף מפה, יאללה, בא בתור,

תיכנס, תוציאו אותו.

שלום.

אני לא עושה ככה. למה אני לא עושה ככה?

כי אני רוצה שזה יעזור. אני גם לא רוצה שהיא תגיד עכשיו,

בגלל ההכרח שהיא תשים, ואחר כך היא לא תשים, אז זה עוד יותר גרוע. אז אין בעיה. אז עדיף לא לשים מאשר, עדיף לא ל... אז מה הבעיה? לא בעיה. אז אולי עדיף לא לקבל את הברכה ולא לעשות צחוק מהעניין, זאת אומרת, תשים או לא תשים.

בדיוק, יכול להיות שזה יותר טוב.

כבוד הרב, אני רואה, צריך לברך אותנו.

אנחנו צריכים לברך אותך.

תהיה בריא, תודה.

כן, שאלה למעלה יש?

כן, הנה הגברת שם.

הלו, אה... הלו.

כבוד הרב, אני נפלתי כרגע מהכיסא, אז אני קצת עוד בהלם.

ערב טוב, כבוד הרב. שמי רוחמה.

אני תושבת יהוד. אתה היית אצלנו לפני ארבעה חודשים.

אתה מכיר אותי אישית עם הבן שלי? היינו אצלך בבית. אורי.

המטרה שבאתי לפה זה קודם כול,

לא צריך לפרסם את הבעיה, אני מכיר.

אתה מכיר? זהו. תגידי לי את השם ושם האימא, ואני אברך.

לא, אני רוצה גם להגיד פה לקהל הנשים גם דבר מסוים.

אתה יודע, כבוד הרב, עד כמה היה קשה לי לשים כיסוי ראש?

מי כמוך יודע, וכולם יודעים.

וכשאני הגעתי למקום עבודה שעם כיסוי ראש, בערב, בעשירי לעשירי, כשעשית את הערב ביהוד,

הגעתי לעבודה. מה, השתגעת? מה קרה?

מה, את חולה?

יש לך מחלה?

יש לך זה? יש לזה?

אני אמרתי באותו רגע לכולם,

אני את הכיסוי הזה לא מורידה מהראש לעולם.

אני נדרתי נדר.

ואני עד היום, כשמדברים על כיסוי ראש, כבוד הרב, דמעות יהודות לי מהעיניים. אני מודה לבורא עולם שהוא זיכה אותי לשים כיסוי ראש. אני מודה לבורא עולם.

תזוהג ומרות.

עכשיו, כבוד הרב,

הבעיה של הבן שלי, אתה יודע אותה. לא צריך להזמין. אני יודעת.

אני ממש מתחננת אליך.

לא צריך להתחנן, תגידי את השם.

אורי בן רוחמה.

יש לה בן צדיק, ירא שמיים,

שהוא עושה חסדים גדולים, מזכה את הרבים,

ונותן שיעורים.

אורי בן רוחמה,

השם יזכה אותו לזיווג הגון, שמחת חיים, ביטחון בשם יתברך,

ויסיר ממנו כל תקלה שהיא שנראית לו בעיניו. אמן.

אמן. כבוד הרב, אני מודה לך. תהי בריאה. תודה, תודה, תודה.

כן.

הנה בחור צעיר פה מקדימה.

שלום, ערב טוב.

ערב טוב.

רוצה לשאול בקשר לילדים אוטיסטים

ופיגור שכלי, מה מקומם בעולם,

בארץ.

אתה שואל למה הם הגיעו למצב כזה? למה?

אלה שנולדים כך, הם באים בגלל גלגול קודם, שהם צריכים לתקן את עצמם עכשיו.

גלגול קודם הם לא תיקנו והשלימו את עצמם,

לכן הם באים לכאן בלי אפשרות של בחירה כבר,

על מנת שהתיקון יהיה מושלם.

הם לא יוכלו להתנגד

לדרך התיקון ולא יוכלו לבחור

בדרך שהם יקלקלו עוד פעם.

כאילו, בהכרח.

בדיוק.

תהיה בריא. תודה.

שלום, כבוד הרב.

שלום וברכה.

שמי מיטל.

אני רציתי לבקש מהרב, אם הרב יכול,

בבקשה לתת לנו קבלה, לי ולבעלי,

לרפואת אחותי.

היא חולת סרטן בצוואר הרחם.

המצב שלהם מאוד.

מאוד מאוד קשה.

הרופאים

כבר אמרו לה שזה הסוף בעיקרון.

היא אימא לחמישה ילדים,

ואנחנו רוצים שהקהל יקבל קבלות,

אם אפשר שהרב יברך אותה.

תגידי לי, בעלך לומד תורה?

כן.

כל יום? אברך.

תגידי לו שילמד שעתיים בתענית דיבור כל יום.

הוא פה.

במשך שלושה חודשים רצוף ללא הפסקה, כולל שבת וחגים.

ואת תלמדי,

חצי שעה, שערי תשובה של רבנו יונה, שלושה חודשים רצוף ללא הפסקה.

בסדר? זאת אומרת, הרב שאתה נותן לה יותר משלושה חודשים.

לא, מה זה קשור?

זה אחד.

שתיים. מה בעלה עושה?

בעלה לא בארץ.

מה הוא עושה אבל?

אין קשר?

לא, הוא עזב את הארץ.

הבנתי.

יש לה ילדים?

חמישה.

בן כמה גדול?

הגדולה בת 21, ויש לה ילד בן 14. שומרי תורה ומצוות?

כן, הילדים כרגע במסגרות חרדיות.

תגידי לבן שגם כן ילמד, כמו שאמרתי, לבעלך,

והבנות שיכולות ללמוד, שילמדו, כמו שאמרתי לך.

ואני אתן ברכה, והשם יעזור בעזרת השם. מה השם?

זמירה תהילה בת ניקול.

זמירה תהילה בת ניקול.

השם ישלח לה רפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל, מהרה. אמן.

רק רגע.

מי רוצה לקבל עליו ציצית

שתועיל גם לרפואתה?

יש מי שרוצה, בכבוד, לבוא לקדמת הבמה.

לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה

ואישר מחלבים יוגל יפו ואישר מחלבים יוגל יפו ואישר מחלבים יוגל יפו ואישר מחלבים יוגל יפו ואישר מחלבים יוגל יפו ואישר מחלבים יוגל יפו ואישר מחלבים יוגל יפו ואישר מחלבים יוגל יפו ואישר מחלבים יוגל יפו ואישר מחלבים

מי גיסמאל כיסלוויין?

לחברי דל חוסון בלחול מיום.

לחברי דל חוסון יעקבוי גיסלוויין יוגד יעקבוי גיסלוויין יוגד יעקבוי גיסלוויין.

לחברי דל חוסון בלחול מיום.

לחברי דל חוסון יעקבוי גיסלוויין יוגד

מי מהנשים רוצה כיסוי ראש? מי מהנשים רוצה כיסוי ראש?

כיסוי ראש לנשים?

יש נשים שרוצות כיסוי ראש?

יש?

כיסוי ראש לנשים.

תודה רבה.

כיפות, כיפות, כיפות.

ציצית, ציצית.

ציצית.

יש כיפות, כיפות.

אליהו, בן ציונה.

עבדי,

רפואה שלמה בתוך שער חולה עמו ישראל מהרה,

וזרע חי וקיים מהרה.

בזיווג הגון.

יאוי, תשתום, יוגע יעקב,

נשמח לסלואה.

יש כיפות, תשתום.

טעניהו,

תשתום. תשתום. תשתום. תשתום. תשתום. תשתום. משבת.

תכתבו על פתק.

משבת.

מי שרוצה

לכתוב ברכה

שם ושם האימא,

יש פה הוראות קבע, שקל וחצי תרומה ליום,

50 שקלים כפול 20 תשלומים,

שקל וחצי ליום תרומה מכספי מעשר,

יקבל מה-DVD לחלק אותם, או שאנחנו נחלק בעבורו לקרב יהודים,

יכתוב שם,

שם האימא, איזה ברכה הוא רוצה, ונברך אותו ברבים.

מי שרוצה ירים את היד וייתנו לו הוראת קבע. בבקשה.

תודה רבה.

שולמית חיה בת יעל, רפואה שלמה מהירה בתוך שאר חולי עמו ישראל.

אברהם חי בן אלה ואליהו בן רעוד, רפואה שלמה מהירה.

יש אחד שמקפל פה שלושה ימים תענית לרפואת האישה החולה.

אזרק וברוך.

שקל וחצי בהוראת קבע, וברכה ברבים.

כל מי שממלא בכרטיס אשראי יכול לרשום את הברכה בצד שמאל של האולה.

תראה לו זכות בזיכוי הרבים.

כל יום תעמיד,

ויכול נעם,

ארבעם יחד עם שמו,

או ירב בבונקר,

ויכול נעם, תעמיד, תעמיד את עורנו.

תודה.

תודה רבה.

ספר לי את הכול.

ספר לי את הכול.

ספר לי את הכול.

ספר לי את הכול.

רק רגע.

רק רגע.

הגברת הסכימה להתחיל שישי-שבת.

מה שמה?

איריס לויאן בת יפה תזכה לרפואה שלמה וישועה קרובה בתוך

שאר חולי עמו ישראל מהרה. אמן.

אמן.

כל מי שמעוניין למלות בכרטיס אשראי יכול לגשת מימין לבמה, להשתתף בזכות של זיכוי הרבים.

תרים את היד, לא רואים לי הפרקה.

ויום עינם,

עם המיחד עם שמו,

או ירב ובוקר, בכל יום תומים.

ויום עינם.

דינה טובה בת חיה שרה, רפואה שלמה מהרה.

חילוק הגדול.

נרפוא.

אמן.

אין לנו ימים של אושר, אמן. ואותם תמיד נשמות, יד אוהבת מחממת ברגע יעקב,

הכה מכה בדלת ברוחות תמיד נושמות.

נרפא לנו ברחמך את החלומות.

רק את הכל באהבה כי אלוקים שומר הלילה, מה שיבוא זה לטובה,

סבל עם חתילה.

רק את הכל באהבה כי אלוקים שומר הלילה,

ולחמה של ינום גם לטובה, סבל עם חתילה.

אין לנו ימים של שקט, אהבה באמת אינה.

נתן בן אסנת רפואה שלמה מהרה.

חיים כהן בן אסתר.

מסגל חיים טובים, פרנסה טובה, ביראת שמיים.

נרפא לנו ברחמך את החלומות.

נרפא לנו ברחמך את הכל באהבה כי אלוקים שומר עליך מה שיבוא זה לטובה.

תשכח את הכל באהבה כי אלוקים שומר עליך מה שיבוא גם לטובה,

סמל עם חתילה.

תשכח את הכל באהבה כי אלוקים שומר עליך מה שיבוא גם לטובה,

תשכח את הכל באהבה כי אלוקים שומרים.

אדם הוא רק אורח בעולם,

יום אחד נופל ויום אחר הוא קם,

ובסוף כל הדרכים הוא נעלם,

ולכן יש ליהנות מהקיים.

חיים כהן, מופיעה שלמה מהרה.

יהודי יקר, יהודייה יקרה, הוצגה בפניכם טעימה מתורתנו הקדושה.

אם ברצונכם להמשיך לבדוק ולעמת את האמונה,

הינכם מוזמנים להגיע למשרדי שופר,

רחוב מתתיהו 10 בני ברק,

או לטלפן ל-03-677779,

וגם לפקסס ל-03-5743073.

כתובתנו באינטרנט www.shofar.net

ברשותנו מלאי קלטות וידאו,

אודיו ודיסקים למחשב בכל הנושאים.

כל אדם המעיד על עצמו כאדם של אמת,

מחובתו לבדוק כדי שבחירתו בחיים תהיה אובייקטיבית.