חיפה - הכנות באלול

 

- - - לא מוגה! - - - 

ערב טוב, בעזרת השם, נעשה ונצליח,

והשם עלינו ברחמיו ארוויח.

הערב יהיה לרפואה שלמה מהרה בגוף ונפש בכל האיברים,

לשיר בת אליהו ויצחק ומוריס בני אהובה, מתוך שאר חולי עמו ישראל.

חזרה בתשובה ברחמים וזיווג הגון,

פרנסה ברווח ובנחת,

שלום,

אושר ושמחות לאליהו בן אהובה וילדיו.

נעלוי נשמת אהובה בת מסעודה,

שלמה בן גורג'יה, תקווה בת אהובה,

גל בן תקווה ופאוזי בן סלימה,

והוריי מנוחתם עדן.

אנחנו נמצאים בחצי חודש אלול,

נותרו 13 ימים,

ונעשה קצת חשבון נפש.

שלמה המלך אומר,

וזכור את בוראיך בימי בחורותיך עד אשר לא יבואו ימי הרעה,

והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ.

וגם

פסוק, אשרי איש ירא את אדוני במצוותיו חפץ מאוד.

אשרי איש, כשהוא עדיין איש,

בכוחותיו.

לא להמתין עד הרגע האחרון,

כמו שאנשים מסתבכים באיזה מחלה,

ואז פתאום הם פונים לבקש עזרה, מה עושים?

מוכנים לקבל כל מה שיגידו להם?

לפעמים זה כבר מאוחר מדי.

לכן התורה אומרת, כי תצא למלחמה על אויביך.

אתה צריך ליזום מלחמה נגד יצר הרע.

ברור שיצר הרע

הוא השטן, הוא מלאך המוות, הוא רוצה שאנחנו נגיע חס ושלום למקום לא טוב,

אם לא ננצח אותו.

האמת, שהוא רוצה שננצח אותו,

אבל מעטים האנשים שזוכים לזה.

מי כן?

אלה שיוצאים למלחמה נגדו ומבינים בדיוק לאן הוא מוליך אותם.

מעשה ביהודי שהיה בתחנת רכבת,

ושאלו אותו,

לאן פניך מועדות?

אז הוא אמר,

שהוא מתכוון להגיע למקום פלוני,

יש שתי רכבות,

יש רכבת אחת שהיא מיוחדת, נוחה מאוד, VIP,

מיטה מתקפלת לכל נוסע, שולחנות מרווחים,

ויש רכבת רגילה.

ומתי תבוא הרכבת המרווחת?

אז הוא אומר, בעוד כמה שעות.

שואלים אותו, לא חבל לך על הזמן בינתיים?

אז הוא אומר, מה לעשות,

מדובר בנסיעה ממושכת וקשה לי לוותר על הנוחות.

הנסיעה הייתה בסוף שבוע, חיכה שעות,

אכן היא הגיעה, התרווח על מושב מרופד, נהנה מהנסיעה נוחה.

ההמתנה עיפה אותו, השתרע על המיטה, שקע בשינה נעימה,

אבל כשהתעורר התברר שהרכבת נסעה בכיוון ההפוך.

זה היה יום שישי,

עוד מעט שבת,

והוא תקוע אי שם.

בקושי הצליח לאלתר מקום להיות בשבת ולהודיע למשפחה על כך

שהוא נתקע בכיוון השני.

אז לפעמים מרוב רצון לנוחות שוכחים את המטרה,

לא שמים לב ליעד של הנסיעה,

ואז כבר מאוחר נכנסת השבת.

העולם הזה נקרא ערב שבת, העולם הבא שבת.

מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת.

אז צריכים להגיע ערוכים ומוכנים ולא ברגע האחרון.

וצריך לראות מה הכיוון, מה הכיוון?

כי תצא למלחמה על אויביך.

אתה צריך לעמוד מול היצר אמון ולהגיד לו, תשמע, מה אתה רוצה ממני?

בוא תסביר לי בשביל מה אני באתי לעולם. אתה יכול להסביר לי?

מה אתה חושב, שאני ירדתי משמי השמיים למעלה לאכול פיתה עם חומוס?

מה אני באתי לפה?

סטייק אנטריקוט?

מה, מועדונים?

בשביל מה אני באתי?

בשביל מה נתנו לי נשמה? בשביל מה ירדה נשמה מהעליונים?

למטה.

הבעיה שאנשים שוכחים בתרדמת

שגרת החיים מקהה את הרגשות,

ומדי פעם הקדוש ברוך הוא צריך לתת שוק חשמלי.

איזה בעיה, איזה צרה, איזה סיבוך, איזה משהו, לעורר את הבן אדם, אתה לא בכיוון, יא חביבי.

תתבונן.

בשביל מה באת?

אז כל שנה מגיע חודש אלול עוד פעם.

הם מתחילים לתקוע בשופר, כבר באלול.

ומזכירים לנו, עורו ישנים משינתכם ונרדמים הקיץ ומתרדמתכם.

אלה השוכחים את האמת

בהבלי הזמן,

בשוגים כל שנתם בהבל וריק,

אשר לא יאכיל ולא יציל.

אדם לפני הפטירה, דקות לפני הפטירה.

נו, נשאל אותו, מה יש לך ביד עכשיו?

את הדירה ייקחו לך עכשיו,

את הכסף בחשבון.

כל מה שאתה תכננת בבית ועשית ודקדקת בכל פרט,

למי זה הולך?

יכול להיות גם למי שלא רצית בכלל.

הוא לא טרח ולא עבד ולא עשה, אתה כל החיים שלך השקעת,

בסוף אתה הולך, והוא מקבל את הכול.

הוא או הם או היא,

או ההוא של ההיא.

מה עשית?

עכשיו אתה עולה לעולם האמת,

זה לא מעניין מה שהיה לך למטה, בתים, קרקעות, שטחים, בנקים.

את מי זה מעניין שמה? שמה זה לא,

בכלל לא נמדד.

מה שנמדד,

עם מה אתה בא.

שלחו אותך להביא צידה לדרך. הצידה היא רוחנית,

לא גשמית.

נו, מה אתה יכול להגיד עכשיו?

אז לא חבל שאדם לא מתבונן בדברים האלה?

אם היה אדם מתבונן בזה,

היה ניצל.

עכשיו בואו תשמעו סיפור שסיפר אחד מהמגידים

בדור האחרון, קראו לו הרב שלום שבדרון,

זכר צבי וברכה.

הוא היה דורש על אלול, כל דודי דופק.

פיתחי לי אחותי, רעייתי, יונתי, תמתי.

וכך הוא מספר,

משפחה באמריקה,

הבן הגדול ניסה,

הקים משפחה

בעבר לגור בארץ ישראל.

שנים

לא התראה עם ההורים

כי בימים ההם הנסיעה הייתה כרוכה בהוצאות גדולות כספיות ולא היה מצב שפיר.

ההורים הזכינו

והאבא כותב מכתב לבן,

בני יקירי, אנחנו כבר לא צעירים,

נפשנו יוצאת אליך מגעגועים,

שנים רבות לא התראינו,

אנחנו לא מכירים את המשפחה שלך,

לא זכינו לראות את הנכדים,

לכן בני מחמדי,

הגיעה העת שנתראה. אם לא עכשיו,

מי יודע אם נזכה עוד לכך.

היות ואתה טרוד לפרנסת בני ביתך,

אני מוכן לנסוע אליך לארץ ישראל.

תרדוד את דרך קשות מאוד לאימא,

ולכן אני אבוא לבד.

הבן קיבל את המכתב

והשיב שהוא שמח מאוד ומצפה בקוצר רוח לביקורו של אביו.

מועד הנסיעה נקבע לעוד חודש,

ועד מועד הנסיעה

האבא הולך לחנויות,

קונה הרבה מתנות

למשפחה, לילדים, לנכדים.

ומעמיס

שתי מזוודות מלאות,

משוחח כל ערב עם אשתו לקראת המפגש המיוחל,

ומציין לה כל מתנה ומתנה למי קנה.

יום לפני הנסיעה

הוא אורז את החפצים,

לוקח את המזוודות ושלל המתנות.

אותו לילה הוא לא עוצם עין מרוב התרגשות.

אחרי התפילה

מגיע לנמל,

משם הוא מפליג בים

אל הבן.

הנסיעה כמה שבועות.

בכל השיחות

עם הנוסעים הוא חולק עימם את הרגשות והתחושות לקראת המפגש עם הבן ומשפחתו.

מספר להם

על הנכדים על הנכדים, מפרט את השמות, את הגילים,

מראה להם את המתנות שהוא קנה.

בלילה כשהוא עולה על יצועו

באונייה הוא מהרהר שוב ושוב על המפגש, על ההתרגשות.

בוודאי יחכו לו ברציף,

בנמל בארץ ישראל,

והלב פועם בהתרגשות

מצפה

לסיום ההפלגה הארוכה המתישה.

סוף סוף

הגיעה האונייה לארץ ישראל, עוגנת בנמל,

הוא יורד, בקושי הוא נושא את כל המזוודות,

מצפה לפגוש את הבן היקיר,

ששנים רבות לא ראה,

ואת הנכדים.

אה רבה, אכזבה,

איש לא בא לקבל אותו.

הוא לא יודע לפרש את הסיבה לכך.

ואז הוא מלמד זכות, חושב על אפשרויות שונות.

אולי הם לא יודעים את התאריך המדויק,

אולי נבצר מהם להגיע מחמת סיבה.

תקוותי שכולם בריאים ושלמים, ושום דבר לא אירע.

גורר את המזוודות בכבדות,

ועושה לבדו את הדרך לבית של הבן.

מקום המגורים בכתובת ושומעים אצלו,

שוכר שירותים של נהג להובילו אל היעד,

כל הדרך הרגשות גואים,

מהרהר בליבו איך תיראה קבלת הפנים בבית הבן. בטח הכינו שמה, וואי וואי וואי.

פונה לנהג בהתרגשות ואומר לו,

בטח אם תלו על הדלת,

ברוך הבא, ססגוני לכבוד בואי.

עוד מעט אני אראה את כל הנכדים שלא ראיתי מעולם.

בטח יתנפלו עליי ויקראו לי סבא, סבא,

ואני אחבק ואנשק בכל כוחי.

נו,

מגיעים ליעד,

נפרד מהנהג, משלם שכרו, נוטל את המזוותות וגורר,

ופונה לבית בנו.

הוא הגיע בשעת בוקר מוקדמת,

עדיין לא עלה השחר,

אין נפש חיה ברחובות.

מביט לשער הכניסה,

הוא לא רואה שום שלט

או סימן שמקבלים את פניו.

מה קורה כאן?

הוא מתפלל בליבו שהכול כשורה.

דופק בדלת,

הלב פועם וחוזקה.

עוד רגע,

עוד רגע הוא יפגוש את בני המשפחה.

ואז הוא יבין את התעלומה, מה קרה, למה לא קיבלו את פניו.

והוא מתפלל שהכול כשורה.

בהתחלה, דפיקות חרישיות זה לילה,

לא להעיר את השכנים.

אין קול ואין עונה.

מגביר את הדפיקות, אין מענה.

מה עושים עכשיו?

לאן הוא יפנה?

כי המוצא האחרון הוא מנשא את מזלו.

אולי הפעם מישהו מבני הבית ישמע את הדפיקות?

וסוף סוף יש מענה,

הוא שומע קולות של צעדים מתקרבים באיטיות,

הדלת נפתחת,

ומי עומד בפתח?

הבן היקיר, בכבודו ובעצמו,

אלא שהבן

לבוש בפיג'ם והעיניים עצומות למחצה,

הדפיקות העירו אותו מהשינה,

הוא מביט באבא, שלא ראה אותו כמה שנים ואומר לו,

אה, זה אתה,

למה אבל בשעה כזאת מוקדמת?

אני מצטער, בני הבית ישנים,

אני לא רוצה להפריע להם.

ברחוב הסמוך יש מלון קטן,

תוכל לשהות שם בינתיים.

סוגר את הדלת.

סוגר את הדלת.

האבא לא יודע את נפשו, לזה הוא לא ציפה.

בחלומות הגרועים ביותר

לא העלה קבלת פנים כזו של הבן.

ומנסה ניסיון אחרון,

דופק שוב,

בבקשה תן לי להיכנס לרגע.

אני רוצה רק לחבק אותך.

להניח את המזוודות עם המתנות.

הבן אומר לו, זה לא הזמן.

לך למלון,

ניפגש בצהריים.

האבא מסרך את דרכו למלון, מתיישב על המיטה בחדר ופורץ בבת אחת בבכי מר.

שבועות הוא באונייה.

סיפורים

לכל האנשים.

המתנה.

ציפייה.

מתקשר לסוכן הנסיעות באמריקה,

שעת לילה מאוחרת שם,

מתקשר לבית הפרטי,

מתנצל על הטלפון הלא שגרתי ואומר לו כך,

תכננתי לשהות בארץ שבוע ימים.

לצערי חל שינוי בלוח הזמנים,

סדר לי מיד מקום על האונייה הראשונה מפליגה לאמריקה אפילו היום.

שעת צהריים.

האבא לא מגיע לבית של הבן.

הבן מחליט לבוא בעצמו למלון לברר מה קורה.

ניגש אל פקיד הקבלה ושואל אותו על האורח מאמריקה.

נקיד אומר לו, כן, התארח פה יהודי מבוגר מאמריקה.

מעניין,

משפחתו כשם משפחתך.

הוא שהה במלון שעתיים ועזב.

בקושי הוא גרר את המזוודות שלו.

שאלתי אותו למה הוא עוזב מהר כל כך

ולאן פניו מועדות?

והוא סיפר שהוא חוזר היום לאמריקה.

זה המעשה.

ואז אומר רבי שולום שבדרון זכר צדיק לברכה.

כל דודי דופק,

הקדוש ברוך הוא דופק לנו על מפתחי הלב.

פיתחי לי אחותי רעייתי יונתי תמתי.

שראשי נמלט על קבוצותיי ריסיסי לילה.

הקדוש ברוך הוא מגיע מדרך ארוכה של 11 חודש.

הוא מגיע לחודש אלול.

ואז כל דודי דופק ומבקש פיתחי לי.

אני באתי עם מזוודות מלאות מתנות לתת לכם.

אני רוצה לתת לכם אריכות ימים.

רוצה לתת לכם בריאות.

פרנסה,

נחת מהילדים, שידוכים טובים.

הכל, הבאתי הכל, בזוודות מלאות.

אני מלא אהבה אליכם.

אני לדודי ודודי לי פונה אלינו בכינויים של חיבה, אחותי,

רעייתי, יונתי,

תמתי. איזה אהבה,

איזה התרבקות.

מה הוא מבקש?

תפתחו לי את הדלת.

תנו לי להיכנס.

מה עונים לו?

פשטתי את כותנתי,

איככה אל בשינה,

רחצתי את רגליי,

איככה אתנפם,

ממש כמו הבן הזה.

לא יאומן.

איך אפשר להסביר התנהגות של בן כזה?

שזה בעצם אנחנו.

הקדוש ברוך הוא בא.

הוא אומר, אני מביא לכם חודש של סליחות ורחמים.

אני, אני מרחם לכם.

אני סולח לכם.

אתם מלאי עוונות.

ואני בא לנקות אתכם ולתת לכם מתנות.

ואתם טורקים לי את הדלת.

לא פותחים?

אני מבקש מכם, תפתחו שאני אביא לכם את המתנות.

לא פותחים?

מה ההסבר?

יש לנו עמלק.

עמלק לא נותן לנו לעבוד את השם.

עמלק

זה יצר רע.

עין?

עייף.

אני עייף.

בוא תשב תלמיד. אני עייף.

בוא תתפלל.

עייף.

מ.

מחר.

מחר.

אתה בא לשיעור? לא, מחר.

מחר. דוחים הכל למחר.

זה עמלק, אשר קרחם בדרך.

מה זה למד של עמלק?

לא יכול, לא יכול.

לא יכול.

ניסיתי, זה, לא יכול, לא יכול, לא יכול.

מה זה קוף?

קשה, קשה,

קשה.

זה עמלק.

עמלק, יש לו טענות,

מקרר אותך,

נותן לך תירוצים טיפשים של ילד קטן ואתה נופל ברשת שלו.

קשה לקום בבוקר, קשה ללמוד,

כי הכל, הכל קשה.

לא יכול.

עובר אלול,

מגיע ראש השנה,

יום הכיפורים,

ואחרי זה מגיעים הייסורים.

אתם זוכרים, שנה שעברה היה ראש השנה,

נכון?

כתוב מי ימות בקיצו ומי לא בקיצו.

יש אחד שקבעו לו שחיה 80 נגיד,

ויש אחד, קבעו לו 80 אבל לקחו אותו בגיל 40. בחצי ימיו יעזבנו, מה קרה?

בשמיים כל שנה אתה בא עם העוונות שלך, לא חוזר בתשובה, לא משתפר,

לא פותח את הדלת לבורא עולם שרוצה להביא לך מתנות,

מצפצף.

אז בשמיים מחליטים.

הבחור הזה כנראה לא מבין מה המטרה, אז אין כחם להשאיר אותו עוד, שיצבור עוד עוונות,

ואז הגיהנום יהיה גדול.

עדיף לקחת אותו צעיר והוא יסבול פחות.

משהו כמו בן סורר ומורה.

עכשיו, אתם בטח ראיתם מה קרה בנפאל.

ראיתם?

נו.

אנשים מטיילים להם, פנן וזה, מדברים בטלפון.

איפה אני? בהרים? איזה נוף, איזה פתאום גלים, מגיעים, פה, פה, פה.

שוטפים, לוקחים בתים, לוקחים אנשים, לוקחים אלפים.

מה קרה? זה פתאום קרה? מה פתאום? זה בראש השנה.

בראש השנה קבעו מה יהיה עם כל אחד?

מי יחיה אם, מי ימות, מי יחולה, מי יהיה בריא,

מי יהיה רש, מי יהיה עשיר.

מי יהיה,

זאת לפני כמה ימים, מכרה את הבית, פשיטת רגל.

אבל הספיקה לקנות הגרלה והרוויחה עשר מיליון.

איזה פטנט, הקדוש ברוך הוא עושה פטנטים.

מביא אותה למצב שהיא מוכרת את הבית ואז היא מחליטה מה נשאר. בואו, יאללה.

על הצ'אנס שלנו, קונה הגרלה. בלי זה היא לא הייתה קונה.

קונה הגרלה, מרוויחה עשר מיליון.

מי עושה דברים כאלה?

דודי.

בקדוש ברוך הוא יש מתנות.

אתה לא רוצה אותן?

אז יש לו גם מזוודה אחרת.

לא כדאי.

יש מזוודה שחורה ויש מזוודה לבנה. כדאי לקבל מהלבנה.

בטח שיש לך, אבל עוד מעט.

גם לי יש משהו להגיד.

אז זוהר הקדוש.

אמר רבי שמעון, רחמנותו של הקדוש ברוך הוא לעם ישראל, פתחי לי פתח, פתח של תשובה,

ואני מזכה אותך לכל טוב שבעולם שראשי נמלה טל.

מה זה ראשי?

ראש העולם.

קבוצותיי,

רסיסי לילה, קבוצותיי זה הקצה של העולם.

מתחילת העולם ועד סופו.

אני מילאתי אותו כל טוב בשבילך.

יש פרחים, ויש דגים,

ויש עופות,

ויש פירות,

ויש אוויר חמצן,

ויש שמש,

ויש טל,

ויש הכל מלא כל טוב, כל טוב. מילאתי לכם עולם ומלואו כל טוב.

כל זה בשבילכם.

ואני מבקש, דופק, פתחי לי.

יש מלון ממול.

באת לי בזמן שאני לא יכול לקבל אותך.

נתראה מחר.

עמלק.

מחר.

מה קורה בסוף? דודי חמק עבר.

זהו.

נגמרו הימים

של הרחמים בסליחות.

ועכשיו הדינים מחכים לך. לא חבל?

לא חבל?

נפשי יצאה ודברו, עכשיו אנחנו מבקשים אותו.

ביקשתיהו, אבל כבר ולא מצתיהו.

קראתי ולא ענני.

חודש! הוא נמצא פה עם מזוודות.

רוצה לתת לנו מתנות.

הוא מתגעגע אלינו שנשוב אליו.

זה לא יאומן כי יסופר.

אף אחד מאיתנו לא היה יכול לעשות דבר כזה.

אמרתי כבר בהרצאות בעבר.

אם אדם היה הולך ברחוב

ופתאום הוא נתקל באדם שניגש אליו, מסתכל לו בפנים ופח!

נותן לו סטירה.

ואז הוא אומר לו, מה אתה עושה?

ואז הוא אומר, אה, סליחה, התבלבלתי, זה לא אתה.

זה לא אתה.

סליחה, סליחה, זה לא אתה.

הוא יסלח לו?

מישהו מכיר מה אם מקבל סטירה כזאת לפני כולם יסולח לו?

נגיד, נגיד שיש פה אחת, שתיים כאלה.

אבל פתאום יד שמאל מתרוממת ופח!

ישל לתוך הפנים. עוד פעם.

צד שני, צד שני שיהיה איזון.

ואז הוא אומר לו, ומה עכשיו?

הוא אומר לו, לא, התפלק לי.

ענו, עכשיו אתה תשתוק? לא תשתוק, נכון?

פעם שלישית, ודאי שזהו. הוא גמר את הסיפור.

אין מצב.

ואנחנו כל השנה מפליקים כאילו חס ושלום לקדוש ברוך הוא. פליקים.

לא שומעים לו, לא עושים מה שהוא אומר.

מחפפים, מדלגים, שוכחים לברך, שוכחים ברכה אחרונה, מברכים חרטה.

הכל זה תפילות מתי שבא לנו קמים וזה.

מתחילים באמצע התפילה, מסיימים לפני.

עלינו משבח ברחוב.

הוא נותן לנו אוצרות שנרוויח בהן שכר לנצח נצחים,

ואנחנו זורקים לו את המתנות שהוא נותן ככה.

הוא עוד בא אלינו בחודש אלול עם מזוודות מלאות כל טוב, אריכות ימים, ופרנסה והכל.

אבל מה הוא מבקש?

הפעם פתחי לי.

תן לי פתח אחד בתוך הלב שלך שאני אראה שאתה מוכן.

אתה מוכן להכניס אותי? אתה מוכן להכניס אותי אליך הביתה?

יש מלון ממול, עכשיו אני עסוק, יש לי עסקים.

דווקא חודש נפלו לי כל מיני,

אז אני לא פנוי כרגע.

דבר איתי בשבוע הבא.

הנה, עבר חצי חודש.

כמה אנשים קיבלו קבלות כבר והשתנו?

אצלי בבית כנסת יש יהודי כבר מחודש אלוד, רק התחיל 40 יום תחנית עד כיפור.

כבר

הוסיף חוץ מארבע שעות שהוא לומד, עוד שעתיים.

אנשים מתקדמים, מתקרבים, מתקרבים לקדוש ברוך הוא. יש שכל, יש שכל.

אבל יש אנשים, אין להם זמן בשביל הקדוש ברוך הוא. בכלל, אין להם זמן.

אוי אוי אוי אוי אוי. אז אנחנו צריכים להתבונן, מה אנחנו עושים?

כן. אז בואו נראה.

עכשיו,

מראש חודש אלול

עד שמחת תורה יש לנו 52 ימים.

כמה זה בגימטריה?

בין.

בין.

אתם יודעים שאתם הבנים של הקדוש ברוך הוא?

אהה.

אני לא חושב שיש פה מישהו שחושב את זה.

אף אחד.

אם היית הבן של טראמפ,

איך היית הולך ברחוב?

לא היית הולך,

מגביה את הקומה וזה,

בכל מקום צריכים להרגיש שיש פה את הבן של טראמפ.

כן.

אתם הולכים כמו האחד שהוא הבן של הקדוש ברוך הוא?

מי הולך ככה?

שואלים אותך, מי אתה?

מי אתה?

הבן של אבא שלי,

של אימא שלי.

מאיזה משפחה אתה?

ראובני.

אתה יודע מי אני?

אני הבן של הקדוש ברוך הוא.

אתה יודע מי האבות שלי?

אברהם, יצחק ויעקב.

אתה יודע איזה אבות אלה?

רגלי המרכבה.

אלה ההורים שלי.

וכתוב שחייב אדם לומר מתי יגיעו מעשיי למעשי אבותיי, אברהם, יצחק ויעקב.

יש לך שאיפה כזאת?

כדורסל, כדורעגל,

משחקים פה, זה,

אתה מבין?

קשקושים.

איפה האדם מרגיש שהוא הבן של הקדוש ברוך הוא?

מה, בתפילה?

בתפילה גם גויים מתפללים.

כל יום, בטח כל יום.

אבל אתה הולך כמו הבן של הקדוש ברוך הוא?

אתה מרגיש את זה?

אתה מחשיב את עצמך ככה?

אתה יכול להוכיח במעשים שלך שאתה הבן שלו?

כל מי שרואה אותך יודע שאתה הבן שלו?

מה כן? אתה כמו הרב קניבסקי?

אתה כמו הרב שך?

אתה כמו הרב עבדיה?

אתה כמו הרב רבי שמעון בר יוחאי?

אלה הבנים שלו, אלה ידעו שזה, כל מי שראה אותם ידע, זה, אלה הבנים שלו.

אבל אתה, נכנסיים קצרים.

הבן שלו הולך לנכנסיים קצרים ונעלי בית.

זה טוב שאתה מתפלל, אתה מותק,

אבל אם אני לא מרגיש שאני הבן של הקדוש ברוך הוא, שזה מחייב אותי, אתה יודע מה זה אומר?

מתחיל הקיצור שולחן ערוך, והרמו מתחיל בלי קיצור שולחן ערוך, מופיע.

שיוויתי אדוני לנגדי תמיד.

זה כלל גדול במעלות הצדיקים ההולכים לפני ה'.

שיוויתי אדוני לנגדי תמיד.

איך אתה מברך?

ברוך אתה השם, נכון?

מה זה אתה?

השם.

איפה הוא?

למעלה?

מה פתאום?

אתה אמרת ברוך אתה. איפה?

פה.

אתה זה פה.

אתה רואה אותו בעיניים כמו שאומרים,

ואתה שומר דיסטנס?

אז אתה לא מרגיש שאתה הבן.

שיוויתי השם, כשאדם רואה את זה,

אין ישיבתו ותנועתו של אדם בתוך ביתו,

כי ישיבתו ותנועתו לפני מלך בשר ודם.

אם היה מזמין אותך מלך ממש,

לא הייתה בה ככה.

הרי לחתונה אתה לא הולך ככה.

אז זאת אומרת,

אנחנו לא רואים את זה בעיניים.

אנחנו לא זוכרים את זה בכל רגע.

אנחנו המתנה הכי גדולה, אתם יודעים, מתוך תשע מיליארד שיש אנשים בעולם,

הקדוש ברוך הוא בחר אותך עם פינצטה.

לא לקח את הסינים,

ולא את האמריקאים,

ולא את האירופאים.

לקח אותך על פנצטה, אמר אתה, בן שלי, ידעת את זה?

מה כן?

לא ידעת.

עכשיו אתה יודע.

בחר בך,

אתה עולה על ספר תורה ואתה אומר,

אשר בחר בנו מכל העמים,

ורק לנו, נתן את תורתו.

כל החוכמה האלוקית

נתן לנו.

איפה ההערכה שלנו כלפי זה?

איפה ההערכה?

אנחנו יודעים לנצל את זה?

בן אדם חי סתם, כאילו אוכל, שותה, עובד,

מבלה קצת, הוא הולך לישון.

זהו, זו המטרה שבאת.

גם פרע עושה ככה.

גם בעלי חיים.

דגים יותר מבסוטים ממך.

אין להם חובות.

אין ארנונה.

לא מעלים להם את הדלק עכשיו.

שום דבר. כל הזמן קופצים להם. טרינג, טרינג, טרינג, טרינג, טרינג. והאוכל מצוי להם.

צ'יק צ'אק.

נו.

ואתה עומד באקווריום ומנהנה. זה יופי.

ואתה קונה אותם,

ומאכיל אותם, ודואג להם.

רבותיי, כל פעם שאתה הבן מתחזק בקצת לקדוש ברוך הוא,

לא תאמינו מה כתוב.

רבי יחזקאל לוינשטיין, זכר צדיק ברכה, אמר,

יש 52 פסוקים בתורה שמדברים על יראת אלוהים.

כמניין בן.

אתה הבן של הקדוש ברוך הוא. אם אתה מתחזק כל פעם ביראת שמיים משהו,

אתה מקיים 52 פעם מצוות של יראת שמיים.

כל פעם.

כל חיזוק שאתה מחזק את עצמך במשהו,

כל הרהור של מחשבה על הקדוש ברוך הוא,

כל קבלה שאתה מקבל,

ואתה חושב על מה שאמרתי עכשיו,

אתה מקיים 52 מצוות של יראת שמיים.

זה מה שהאדם זוכר.

עכשיו, בחודש אלול,

אנחנו צריכים,

עכשיו למדנו בפרשה, פרשת כי תבוא.

מצוות הביכורים, היו צריכים לבוא עם טנא, טנא, סל,

ממלאים אותו פירות שהיו בחורות

ומביאים לירושלים לבית המקדש

ומתוודים שם, מודים לקדוש ברוך הוא שאנחנו לא כפויי טובה.

הוא נתן לנו פירות,

אז הפרי הראשון מביאים לקדוש ברוך הוא. כל דבר שיש לנו ראשון מביאים לקדוש ברוך הוא. לא לשכוח שזה הוא.

ראשית תרומתכם, ראשית עריסותיכם,

ראשית מעשרותיכם, הכל ראשית.

בראשית, בראי לוקים את השמיים בארץ.

בשביל הראשית שאתם יודעים ומכירים שזה הכל שלו.

ואת כל הראשית אתם נותנים לו.

שלא תחשוב כוחי ועוצם ידי, אני פיקח, אני זה, זה. לא.

אז כל חיזוק שאנחנו מתחזקים בחודש הזה, מראים לקדוש ברוך הוא, אתה לא ירדת בחינם לפה.

אתה לא רק רוצה, אני מוכן, אני לדודי

ודודי לי.

ואז המזוודות

יהיו בשבילך.

עכשיו, תשמעו דבר שלא ידעתם.

יש 52 שבועות בשנה,

ויש 52 ימים מראש חודש אלול עד או שנה רבה.

בשמחת תורה.

כל יום

מחודש אלול, שימו לב,

יום ראשון באלול.

איך שאתה מתנהג,

זה ישפיע על השבוע הראשון

של השנה הבאה.

כל יום שני באלול ישפיע על השבוע השני של השנה הבאה.

כל יום משפיע על שבוע.

אם התחזקת באותו יום, השבוע שיבוא, אז

יהיה לך פיצוץ של דברים טובים.

אם התרפאת,

ככה ייראה השבוע ההוא.

אתה קובע איך תיראה השנה הבאה ב-52 הימים האלה.

זאת אומרת,

אדם צריך לדעת.

לפעמים חושבים על הצלחות, אבל הצלחות רק בגשמיות.

אנשים לא רואים הצלחה ברוחניות.

נגיד, אם יגידו לך, תשמע, עכשיו פלוני אלמוני הלך ויושב בכולל ולומד,

זה לא...

לא, לא עושה את הבן אדם כאילו, וואו, מה אתה אומר, הלוואי עליי, וזה.

אבל אם אומרים לך שמישהו פתח עכשיו איזה עסק מצליח, וזה,

פששש, סחטין, סחטין.

אז בואו תשמעו.

המשגיח,

ריבי דוב יופה,

זכר צדיק ברכה,

סיפר שהוא פגש בעל תשובה,

ושאל אותו למה חזרת בתשובה.

אז הוא אמר לו, עבדתי בחברת הייטק מפורסמת מאוד,

הרווחנו עשרות אלפי שקלים בחודש,

תנאים משופרים,

רכבים, פלאפונים, הכל מה שצריך.

וכשהייתי שואל את המנהל לידי,

מה המצב?

הוא אומר לי, אני לא מסתדר.

שואל את השני, מה המצב?

אל תשאל.

שואל את השלישי, מה המצב?

לא הולך לכלום.

הלכתי לבית הכנסת להתפלל.

ישבו שם אנשים פשוטים, קשי יום.

שאלתי את הראשון, מה שלומך?

השתבח שמונה.

שאלתי את השני, מה איתך?

חסדי השם, כי לא תמנו.

שאלתי את השלישי, מה איתך?

הודו לאדוניי, כי טוב, כי לעולם חסדו.

אמרתי, מה קורה פה?

האנשים שצריכים להיות הכי מאושרים,

אין להם כוח, נמאס להם, לא הולך להם, לא מסתדר להם.

והאנשים שכביכול הם שבורים,

חסרים,

הם המאושרים.

אז החלטתי להיות עם המאושרים וחזרתי בתשובה.

שמעתם מההייטק?

זהו, מהודו לשם כי טוב,

מחסדי השם כי לא תמנו,

מהשתבח שמו לעד,

חזר בתשובה.

יש סיפורים רבים

שחבר'ה שעובדים טוב ומרוויחים טוב,

מבקשים הלוואות מהאחים שלהם שמבריחים.

שמעתם דבר כזה?

תגיעו לבני ברק, תראו.

איך כל החרדים בבני ברק יש להם דירות?

הם מרוויחים אלפיים שקל בכולל.

ואיך הם מחתנים?

האשכנזים מחתנים עם דירות.

זהו, בשביל זה עד ככה.

זהו, בשביל זהו.

אבל בכל אופן, תראו כולם

עם חליפות,

עם מגבעות,

מהאשכנזים עם שטריימל,

זה עולה בין 2,000 דולר ל-6,000 דולר, כובע כזה.

נשים על הראש,

האשכנזיות עולות עם פאות, זה גם בין 2,000 דולר ל-4,000-5,000 דולר.

מאיפה הם ביים את זה החרדים האלה?

לא יאומן כי יסופר, ברכת השם עליהם.

אין הסברים, אין הסברים. לא, תשאל את זה, זה סיפור אחר, זה סיפור אחר, זה סיפור, וזה עובדות.

והם מתרבים בלי עין הרע.

ואז הם מפחידים את המדינה, מפחידים את המדינה.

איי, איי, איי.

הרב וולבה טס במטוס וכתב לתלמיד שלו,

משווייץ לצרפת

ניתן לנסוע ברכבת,

אבל שמונה שעות נסיעה.

יש הרים, עמקים, גשרים, מנהרות,

דרך ארוכה.

במטוס,

חצי שעה.

מה הוא למד מזה?

מה הוא למד מזה?

הוא למד מזה שאם מתרוממים מהארץ,

אם מתנתקים מהארציות,

מה שלוקח שמונה שעות למטה, אתה יכול להשיג בחצי שעה.

מי שעובד את השם הוא ברוחניות, הוא בהיי.

שם משיגים בקצת זמן מה שאלה עובדים ימים שלמים.

איך?

בקדוש ברוך הוא בא באלול למזוודות.

מזוודות הוא מחלק.

מי שפותח,

מי שפותח הוא פותח בכפלי כפליים. כמה הוא פותח?

הוא אומר, תפתח לי פתח, כחודו של מחד. כמה זה החוד של המחד?

ואני פותח לך?

איזה עולם ומלואו?

פי מיליונים אני אתן לך, פי מיליונים, פי מיליונים.

אני אתן לך פתח שעוברים בו קרוניות.

עכשיו נגיד אפילו רק הפתח הזה פה בכניסה.

תכניסו חוד של מחט,

תראו כמה, כמה חוד של מחט תוכלו להכניס. מיליונים!

ככה הקדוש ברוך הוא נותן.

ואני אומר לכם, יש משנה.

המשנה אומרת,

כל המקיים את התורה מעוני,

סופו לקיימה מעושר.

אני זכיתי להיות עני שבע שנים ראשונות לנישואי.

עני זה עני.

לא הרגשתי עני.

אבל היה לי כסף רק לקנות חלה,

הייתי קונה, היו קונים חלות כאלה,

מלבניות כאלה, אתם זוכרים? המלבניות עם גבעה כזאת מלמעלה ככה?

והיינו חותכים את זה פרוסות,

מורחים על זה בלובנד

או גולדבנד,

ושמים על זה או ריבה או דבש או זהו.

זה מה שהיינו אוכלים.

זה מה שהיינו אוכלים.

את הילדים שלי הקטנים,

פעם הגיעו מהרווחה, רצו לקחת אותם.

למה? היה להם בהרות מרעב,

מחוסר תזונה.

אז רצו לקחת אותם.

שבע שנים.

ואני הייתי יושב ולומד

מהבוקר שאני קם עד שאני הולך לישון בלי הפסקה.

כל הזמן בספרים, לומד, לומד, לומד, לבד.

ורץ. כל פעם לחנות ספרים, לקנות ספרים. סיפרתי פעם באריכות, לא נחזור.

ואחרי שבע שנים,

הקדוש ברוך הוא פתח.

לא ביקשתי, לא פעלתי מאומה, לא עשיתי כלום.

הקדוש ברוך הוא פתח.

מאז הפצנו קלטות בכמויות, בכמויות.

וזה אנסו אותי לעשות את הקלטות, לא אני יזמתי.

בבני ברק יש, גם בירושלים יש גל פז,

גל פז, אלה שמוכרים קסטו וזה, כן.

והוא בא אליי והתחנן שאני אעשה קלטות והוא יפיץ אותן, ואתה תקבל רווחים,

אתה לא צריך לעשות כלום.

דחיתי אותו,

עזב אותי מה שטויות שלך.

חזר אחרי שבועיים.

מה אכפת לך? הנה, עשיתי לך דוגמה והבאתי לך את זה.

יאללה, בסדר, יאללה, בסדר.

הוא התחיל להדפיס לי.

הייתי מוכר בערב

שש ארגזים שכל אחד 500 קלטות.

כל ערב.

ים בכסף.

בסוף אמרתי,

הקדוש ברוך הוא זאנו מפרנס את הכול,

תודה רבה.

אני מחלק בחינם.

ואז חילקתי מיליונים, 22 מיליון.

זה התחיל בקלטות, אחר כך זה הפך לוידאו,

ואחר כך דיסקים, ואחר כך דיסק עונקי, ועכשיו ספרים תקבלו פה, ומחלק, מחלק,

כי המזונות זה מהקדוש ברוך הוא.

אז מי שמקיים את התורה מעוני,

סופו לקיימם העושר.

מה הרעיון בזה? אתם יודעים מה הרעיון?

אם אתה, למרות שאתה עני, לא עוזב את הקדוש ברוך הוא, לא עוזב אותו,

ממשיך איתו ובוטח בו,

אין חשש לתת לך עושר.

למה? אתה לא תעזוב אותו.

אם בעוני לא עזבת אותו,

בעושר ודאי שלא תעזוב אותו.

זה הבטחה.

עיני עינק.

עליי.

אומר השם, אשלך

על השם יהבך והוא יכלכלך.

אתה לא סומך עליי?

זה שאני נותן לך לראות, אתה סומך עליי. זה שאני נותן לך לשמוע, אתה סומך עליי. זה שהלב שלך מפמפם, אתה סומך עליי.

זה שיש אוויר בכל מקום שתנשום, אתה סומך עליי.

רק על הכסף אתה לא סומך עליי?

כשהיית בבטן של אימא שלך, על מי שמחת?

מי דאג לך שתוכל שמה ליזון?

מי נותן לפרוח בתוך הביצה אוכל?

הכל סגור.

הכל סגור, איך זה נכנס?

איך הוא יוצר אותך מטיפה,

ופתאום נהיה לך גולגולת,

ונהיה לך עיניים,

ומנופים, וזה, ויה!

איך זה?

הכל הוא עושה בשבילך, הכל אתה סומך עליו בעצימת עיניי, ואפילו לא חושב על זה.

אתה זוכר שיש לך בכלל עשרים אצבעות כל יום שאתה הולך?

לא, אתה לא זוכר שיש לך אצבעות.

אבל אם הוא יביא לך ציפורן חודרנית,

או, אתה תיזכר.

עכשיו אתה תיזכר שיש לך אצבעות.

כן, אבל את מי אתה תזכור? את התשע עשרה או את האחת?

איי, איי, איי, איי, זה הבעיה, אנחנו לא זוכרים את הטובות.

לא זוכרים כמה הקדוש ברוך הוא מסוגל לתת,

וכמה הוא נותן,

אפילו שאנחנו לא בסדר.

אז כל שכן, אם נהיה בסדר.

אם רבי שמעון בר יוחאי נכנס למערה,

מה הסיכוי שהוא יחיה?

כמה אפשר לחיות במערה?

הוא לא יכול לצאת.

מאיפה יביא אוכל?

הקדוש ברוך הוא

מעביר לו מעיין לידו,

ועושה לו עץ חרובים,

לא מנגו,

לא אבוקדו,

חרובים. אתם יודעים מה זה חרובים? זה רק רעש.

זה אוכל של גמלים.

איך אפשר? אפילו ליהנות אי אפשר.

אין בזה כלום, הכל יבש.

בשבת הוא עשנו עוד נס,

זה היה תמרים לכבוד שבת.

העץ מתחלף לתמרים,

מוצא שבת, חוזר חרובים.

13 שנה,

13 שנה לאכול חרובים, יאללה ביי.

אבל מהמערה הזאת יצא הזוהר הקדוש.

כשאתה מנותק מהחומר, מהגשמיות, מהנאות העולם הזה, אתה פורח ברוחניות המלאך.

אתה מלאך!

בסוף אנחנו נצא מפה.

לא ניקח איתנו שום דבר, שום דבר, אפילו לא מברשת שיניים.

שום דבר.

אז עם מה נצא?

עם כל התחזקות,

עם כל מצווה,

עם כל מעשה טוב, עם כל חסד, עם כל צדקה.

זה מה שיישאר ממך, זה מה שאתה שווה.

אספת הרבה,

יהיה לך הרבה. אספת מעט, יהיה לך מעט.

מה שהכנת, זה מה שאתה אוכל.

אז חבל על כל רגע.

חבל על כל רגע.

אדם צריך לזכור את זה,

וכל הזמן נשים מול עיניו את הדברים.

אז תזכרו שהרב וולבי אמר שאם מתרוממים באוויר,

מגיעים משוויץ לצרפת בחצי שעה,

אבל אם צריך רכבת, זה שמונה שעות.

אם אתה רוצה ללכת בדרך של הגשמיות,

יהיו לך הרבה תלאות, פה ושם, וויכוחים, וקטטות,

וחוסר אמון, ופה ושם, ופה זייפו, ופה גנבו, ופה מחלו.

ואם אתה ברוחניות, אתה יושב בכולל.

ואתה לומד, ספרים יש בחינם.

ואתה יושב ולומד, והשם משפיע עליך את הכול.

השם משפיע עליך את הכול.

אני לא יכול לספר לכם, כי זה לא ייגמר,

על כל יום שאני עובר, כמה חסדים הקדוש ברוך הוא מרעיף עליי.

אתם לא יכולים אפילו להבין.

אבל מי שזוכר,

להיות קרוב לקדוש ברוך הוא, זה המפלט שלו.

אז אני אסיים ואומר לכם כך,

דוד המלך אומר לפני הקדוש ברוך הוא,

סמר מפחדך ושרי.

אני רועד מפחד.

מצד שני אומר,

מלפניך משפטי יבוא.

רגע, אתה פוחד מהמשפט של הקדוש ברוך הוא?

ממשפטיך יראתי.

סמר?

ממשפטיך יראתי.

ואתה אומר,

ומלפניך משפטי יבוא.

אז מה, אתה מפחד מהמשפט או לא?

מסבירים שדוד המלך אומר ככה.

אם זה משפט כמו שיש בית דין של מעלה,

אף אחד לא יכול לצאת נקי.

כל התפילות שלך היו במחשבה למילים?

כל הברכות שלך היו עם כוונה?

כל המצוות שלך היו עם לשם ייחוד?

כל מעשה ומעשה שעשית זה היה על פי מה שכתוב בשלמות?

אז איך אתה תצא נקי בדין?

אז הוא אומר, אם זה בית דין עם כל המקטריגים והסנגורים זה בלאגן, בלאגן.

אבל מלפניך,

אני מבקש שמלפניך משפטית זה שאתה תדון אותי אתה.

ניפלנא ביד השם, כי רבים רחמיו.

אני רוצה שאתה תדון אותי.

אם אתה תדון אותי, יש סיכוי שאני יוצא בסדר.

אין רחום וחנון.

רגע,

רגע,

עכשיו אנחנו בחצי אלול, כבר עבר חצי.

מה עושים עכשיו?

אפשר להספיק משהו עוד לעשות?

בטח שאפשר, בטח, אבל לא עשיתם עד עכשיו.

אז למה עבר חצי חודש סתם?

אני מגלה לכם סוד.

כתוב בתהילים,

כי בי חשק ואפלתהו אסגבהו כי ידע שמי.

שימו לב.

אומר הקדוש ברוך הוא, אם אתה תראה לי שאתה חושק בי,

אני אפלט אותך מהמשפט, מהדינים, מהצרות, מהאיסורים.

אבל תראה לי שאתה חושק בי.

תראה לי שאתה מתקרב אליי, שאתה מחפש דרכים להיות עוד יותר קרוב אליי.

לא להתרחק ממני,

להתקרב אליי.

תראה לי.

קיבי חשק, אם אתה חושק בי, אפלטהו.

לא זה זה, גם אסגבהו.

ואני אגביה אותך בעולם.

כי ידע שמי, אם אתה יודע את השם שלי ואתה עובד אותי כמו שצריך.

בשביל מה הבאתי אותך לעולם? רק בשביל לתת לך גן עדן. איפה שמתי את הדם הראשון?

ישר בגן עדן.

זו המטרה שלי, שאני רוצה לענות ולהיטיב לבריות.

טוב השם לכל, ברחמיו על כל מעשיו.

אבל אם אתה לא הולך בדרך שאני בראתי אותך, האלוהים עשה את האדם ישר,

והם ביקשו חשבונות רבים.

אם היית הולך, כמו שאני אומר,

מחכה לך רק טובות. כל הברכות שיש בתורה אני מתחייב לקיים, ואני לא משנה בדיבורי.

אני השם לא שניתי, אני לא משנה בדיבורי.

יש לך הבטחה של בורא עולם, לא הבטחה של המנהל לתוספת בשכר ולא קשקושים.

יש לך הבטחה מבורא עולם, נאמן, בעל הבית לשלם לך שכר ומחפש לתת.

אבל תפתחו לי פתח.

אתה לא יכול להישאר אותו דבר.

אתה חייב להתקרב.

אם בן אדם עושה זאת,

הרוויח בגדול, שנה הבאה תהיה מאושרת,

תכלה שנה וקללונותיה, תאכל שנה ברבותיה.

יש שאומרים שעד לפני ראש השנה כבר מתוכננת התקפה באיראן.

כנראה שבחגים, ככה,

יש ידיעות,

יהיה בלאגן.

בלאגן, בלאגן.

אבל

אם אנחנו נפתח את הפתח פה,

אתם יודעים מה כתוב בתורה, שמע ישראל, היום אתם

קרבים למלחמה בזכות שמע ישראל,

אתם ראויים להנצל מכל צרה.

אם רק אומרים שמע ישראל,

ככה הרגילים יהודים, הרבה יהודים,

בפרט אלה שבאו מחוץ לארץ, ספרדים והכול,

על כל דבר אומרים שמע ישראל, שמע ישראל, שמע ישראל.

שמע ישראל מציל מכל צרה.

כמה אלה בנוחבות שהיו שם ניצלו ואמרו, כמה אמרו פעמים שמע ישראל? אלפים פעמים אמרו.

כן, כן.

היה מטוס אלעד שהתרסק לפני שנים.

43 אנשים הלכו.

שלושה היו בקוקפיט.

קיבוצניקים.

בא הקפטן אמר שמע ישראל לפני שהתרסקו.

זה נקלט ברשת.

פה כל ישראל לא השמיעו את זה, מחוץ לארץ השמיעו את זה,

את השמע ישראל.

בטח שהוא מת.

אבל הספיק להגיד שמע ישראל, אתה יודע מה זה להגיד שמע ישראל?

לפני שאדם נפטר הוא מייחד את הקדוש ברוך הוא,

הוא מתחבר אליו.

זה לא צחוק.

גדולי ישראל,

ברגעים האחרונים שלהם, זה מה שהם אמרו.

אין דבר יותר מלהגיד שמע ישראל על שם אלוקינו, שם אחד.

כי אתה...

מה?

אז מה, אנחנו כלבים וחתולים?

כל מה שאנחנו עושים זה בשביל החיים אחרי זה.

אחרת בשביל מה יש לנו שכל ובחירה והכול?

אין שום בריאה בעולם שיש לה בחירה.

לא מלאכים ולא בעלי חיים ולא אף אחד, רק האדם יש לו בחירה. כמו אלוקים.

כמו אלוקים.

האלוקים יכול לבחר מה שהוא רוצה, לעשות ככה או ככה, גם אנחנו.

רוצה לעשות ככה או ככה, ובחרת בחיים.

למה זה?

חלק אלוק ממעל ניתן בנו, זה הנשמה.

והנשמה לא מתה.

הנשמה היא נצחית.

לכן אומרים, הוא נפטר. מה זה נפטר?

מה זה נפטר?

יפה.

אז מה זה נפטר?

היה אחד עבד בבנק דיסקונט, פיטרו אותו, הלך לבלל.

אה, נפטר זה עזב.

נפטר!

הוא עזה את הגופה,

ועלה בחזרה.

מי זה? מי זה האדם? זה הנשמה, לא הגוף.

הגוף זה פיג'מה.

כן.

נשמה לאף אחד זה כואלה?

כן.

אז את אומרת, אנחנו צריכים עכשיו, בימים האלה הנותרים,

לפתוח לדודי.

איזה מילים.

פיתחי לי אחותי.

רעייתי.

יונתי,

יונתי,

תמתי.

איזה בעל אמר לאשתו כאלה מילים?

אתם שמעתם פעם מילים מאיזה גבר שיגיד לכם ככה? בחלום.

והקדוש ברוך הוא קמה, ולמי הוא פונה?

למי הוא פונה?

לבנים שאומרים לו,

יש מלון

בצד השני של הרחוב, מחר בצהריים נפגש.

מחר, אומרים לו, לא עכשיו, מחר, שבוע הבא,

חודש הבא,

ככה, דוחים, דוחים, דוחים, דוחים, עד הרגע האחרון.

למה?

מזוודות, הוא רוצה לתת, רוצה לתת. תיקחו, תיקחו.

תודה על ההקשבה.

שומעים? ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב. לפני ראש השנה רצינו לבקש מהרב סליחה על מה שעשינו ולא עשינו.

גם אני וגם אשתי, אשתי ביקשה שנים אחורה,

ששמעה דיבורים, לא יודע כל העניין שהיה עם

השר ועופות, והיא אמרה שמעולם היא לא ביקשה מהרב סליחה.

אז היא מתרגשת סליחה.

אז היא מבקשת סליחה מהרב.

כמובן, עד שהתבררו העניינים, ועד שהתלבנו הדברים,

והיא בחרה את הדרך, היא בחרה את הדרך הנכונה, ברוך השם.

מבקשים מהרב סליחה, מבקשים מהרב מחילה לפני ראשי שנה.

אם הקדוש ברוך הוא מוחל, אז ודאי שאני מוחל, מחול לכם.

תודה, כבוד הרב. ברצינו לדחה אל הרב שיהיה... רגע, אני רוצה להגיד לה משהו.

בילקוט שמעוני,

בשם רבי ברכיה,

בשם רבי יצחק,

אריסטון עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות לצדיקים לעתיד לבוא,

וכל מי שלא אכל נבלות וטרפות בעולם הזה,

זוכה ואוכל ממנו לעתיד לבוא.

השכר המפורש במדרש

זה שמי שלא אכל נבלות וטרפות, כמו בכפז,

הוא ישתתף בסעודה שהקדוש ברוך הוא יעשה לצדיקים לעתיד לבוא,

והם יזכו לשבת עם הצדיקים הגדולים ביותר בסעודה לעתיד לבוא.

ובעזרת השם הרב.

כן.

אז אני ממליץ לכל מי ששמע לשון הרע על הרב, גם מי ששומע בבית

ולא ביקש מחילה מהרב לעשות את זה דחוף לפני ראש השנה, למה?

כמו שהרב אומר, השנה תהיה קריטית.

נכון. כל שנה נדחה, אבל זה עדיין קריטי.

אני מבקש מחילה מהרב. מה, לא היה קריטי? היה תמיד קריטי.

תמיד זה קריטי. לא שמעתי דברים.

כן. ברוך השם, מי ששמע תשבחות שישאר ככה.

כן. ומייחדים לרב שנה טובה.

כתיבה וחתימה טובה לכולם. השם ישמח אותך, הרב. אמן.

כן, תן לגברת פה.

או גברת.

שלום לכולם, ערב טוב. קוראים לי נטלי פרידלנד.

שלום לכבוד הרב.

אולי כאן יש כמה אנשים שמכירים אותי מהפייסבוק.

אני משנת 2020 מתנגדת חיסונים.

מדברת על אג'נדה 2030, רק התוכנית לפידוח בהקיימה.

מסברת על ה-17 הוספים שלה, על תעשייה הרבה נקודה היפה של הפורום הכלכלי העולמי.

לא יצא לי ולא יוצא לי להקשיב לסרטונים שלך.

רק לאחרונה, בעקבות אדם מיוחד בחיי,

ואנשים שולחים לי בפייסבוק הודעות.

הרב אבנון יצחק אומר את מה שאת אומרת.

אז אני עכשיו בשיא חוצפתי הרבה.

אני עדיין ממשיכה לדבר על אג'נדה 2030 כל הזמן.

אני עשיתי חקר משלי.

אני תושבת חוזרת, חייתי בארצות הברית עשר שנים.

חקרתי את הפורום הכלכלי העולמי, חקרתי את מדינת ישראל, את קקר,

קרן קיימת לישראל, רשות מקרקעי ישראל.

אני מבחינתי, ותסלחו לי, כולם נאצים.

מי שמנהל עכשיו את העולם זה הרייך הרביעי.

אני רוצה לשאול את הרב,

ולא פוליטיקלי קורקט. אני בשנה האחרונה התקרבתי לדת, או

למדתי בפעם הראשונה,

או נכנסתי לעולם הזה של התורה שבעל פה.

עכשיו, אני מדברת

בשם עצמי.

התעוררתי לבלוף המדינה.

התעוררתי לבלוף הציונות.

התעוררתי לבלוף הקורונה.

והתרחישים הגיאו-פוליטיים והגיאולוגיים עוד לא הסתיימו לבוא.

דיברת על נפאל, דיברת על ראש השנה,

על הקדוש ברוך הוא, זה לא קשור.

מה קשור קדוש ברוך הוא ונפאל?

אני חושבת, בדעתי, שכל התרחישים המזעזעים,

הגיאו-פוליטיים והגיאולוגיים שקורים כרגע בעולם הם יזומים.

הם יזומים לחלוטין.

מתוכננים מעשי ידי אדם

ואני גם חושבת שאת הכי...

בנפאל זה לעודד מצלמות,

זהות דיגיטלית והדופדפת שבקצפת שבבים בתוך הגוף.

כבר דיברו, כבר כתבו במאמר שאם לולא לא היו מצלמות,

לא היו מצליחים להציל את האנשים שכן ניצלו בתרחיש הזה.

ולפואנטה שלי,

אז

בעיניי ולפי דעתי, בגלל שאני אנטי-ממסדית,

ואם המדינה לא הצליחה לתפוס אותי במרכאות כפולות,

אז יבוא הדת, התורה שבעל פה.

כי היום מי שמדבר על התורה,

מי שמדבר על התורה, תורה, תורה, תורה,

זה לא תורה שבכתב,

זה תורה שבעל פה, זה התלמוד,

זה גמרא, זה דבר אחר לגמרי.

עכשיו אני באינטואיציה שלי,

כי יש לי גם שכל ואני מפעילה חשיבה עצמאית וגם תחושות.

ואני מאמינה בקדוש ברוך הוא, ואני גם לא אוהבת הגדרות,

אני לא דתייה,

אני באתי לכאן ככה, לבושה ככה, כי אני מכבדת את האירוע ואת כבוד הרב,

אבל אני בתחושות שלי, דברים לא מסתדרים לי.

כי אני אומרת כזה דבר, אם המדינה לא הצליחה לשלוט בי, הרי זה כל מהותה,

וזה כל מהות הגלובליסטים הנאצים,

שליטה, שליטה ושליטה.

אז הדת תתפוס אותי,

ומי שלא נפל בבלוף המדינה, ייפול בבלוף הדת.

ומה זה בלוף הדת? התורה שבעל פה.

טוב,

שמעתי.

קודם כל אני מוחה על דברי הכפירה באחרונה,

ועכשיו אני אסביר לך.

את צריכה להבין, בנפאל,

גם אם פיצצו שם סכר בשביל שיתפרץ,

אם זה הקדוש ברוך הוא נותן את האפשרות.

חד משמעית. אפשר לדבר? כן. נתתי לך רצוף,

הקשבתי,

עכשיו תקשיבי לי ותסבלי גם אותי.

בסדר, אבל אני רוצה גם אחר כך לענות.

למה לא? למה לא? למה לא? בשביל זה באנו לחיפה.

עכשיו,

לפני שהיה גלובליסטים ולפני שהיה נאצים ולפני שהיה בונים החופשיים היה מבול.

מי הביא את המבול?

חד משמעית. רגע, תני לי לדבר, אני לא צריך אישור.

אז את המבול הביא הקדוש ברוך הוא, ומבולון קטן בנפאל גם הוא מביא,

ובהייתי עם הצונאמי זה הוא, ובכל מקום זה הוא.

אין דבר שזז.

כולל הקול שלך ותנועות הידיים מבלעדיו.

את לא יכולה לזוז.

יופי, תודה.

אז עכשיו את צריכה להבין.

זה שיש רשעים בעולם מקדמת דנא, מאז הבריאה.

היה דור המבול,

היה דור הפלגה שעשו מגדל ורצו מזה, הבונים החופשיים,

היה סדום ועמורה,

היה פרעה והמצרים.

רעים היו, כל הזמן האנושות, תמיד יש צד אחד טוב ויש צד אחד רע.

זה תמיד קיים

כי יש שני צרים, יצר טוב ויצר רע.

עכשיו את חוקרת, את אומרת, הקורונה ואת 2030,

אני כבר עשיתי 900 סרטים על זה.

לא עשיתי 900 עוד.

אולי? אני לא יודעת. עשיתי המון. לא 900.

צ'חרור.

הרבה מאוד. תסתכלי, תחפשי בגוגל וירוס טבעי,

תראי שכל מה שגילית,

כבר אמרנו את זה בהתחלה,

קראנו לזה שקורונה והצלנו מאות אלפים מחיסונים.

כל הכבוד. אז עכשיו זה קודם כל.

דבר שני, תורה שבעל פה את צריכה להבין, זה לא תורה של אנשים.

זה התורה שהביא משה רבנו.

הועין משה באר את התורה.

התורה שבכתב לא יכולה להתפרש על ידי בשר ודם,

כי הדברים הם מתומצתים.

כתוב, כשרתם לאות על ידכם, והיו לטוטפות בין עיניכם.

מה כתוב הזה, את יכולה להבין שזה תפילין ומה כותבים בפנים ואיזה פרשיות ומי רשאי לכתוב על איזה קלף ובאיזה סדר של אותיות ואם צריך לעשות תגים או לא.

איך את יכולה לדעת את הדברים האלה? אני לא.

לא. אני לא מתיימרת לרצות. רגע. אני אומרת בוא נשאיר את התורה שבכתב סתומה. לא, לא, לא. אני לא מאמינה, לא מסתדרת. סליחה, סליחה.

לא משאירים תורה סתומה. לא הביאו תורה בשביל שיהיו אנשים סתומים, והיא סתומה.

הביאו תורה בשביל להורות דרך.

אם לא יודעים מה הדרך, לא יודעים כלום.

עשו מפות עכשיו. יש מפות.

מה יש שם?

שרטוטים של קווים וצבעים

מישהו לא יודע לקרוא מפה

אז הוא לא מבין בכלל מה זה

יפה צבעים יפה ירוק וזה וזה וזה וזה

אבל צריך מישהו לנתח את המפה ולהגיד זה אומר שזה נהר

וזה אומר שזה כביש

וזה אומר שזה שדה תעופה וזה אומר שזה עיר וזה אומר שזה ארץ. רגע!

זאת אומרת

עכשיו מי שמסביר את זה, את המפה, מה הוא עושה?

תורה שבעל פה.

אז מה, הוא מחרטט?

הוא אומר מה כתוב פה.

תורה ניתנה

אבל עם הסבר אי אפשר,

אי אפשר.

החוקים, נגיד, ספר החוקים של כל מדינה,

אז כתוב בחוק

שלוש שורות.

וכשעומד העורך דין מול השופט,

הוא לא אומר את השלוש שורות.

הוא מנתח שכל הסיטואציה של הלקוח שלו

היא עומדת לפי החוק הזה והוא מסביר.

עכשיו, כמה סוגי אירועים יכולים ליפול תחת השלוש שורות?

נגיד, אומרים,

כבוד האדם וחירותו,

כמה נכנס בתוך זה?

אומרים, חוק הסבירות.

כמה? כן.

זה נקרא תורה שבעל פה.

של מה?

של התורה שבכתב.

בלי תורה שבעל פה על הבכתב אי אפשר להבין מילה.

רגע.

כתוב בתורה וזבחת.

ללקוט שחיטה. איפה כתוב בתורה?

איזה סכין?

מה צריך לשחוט? איפה שוחטים? איזה בהמות? איפה זה כתוב?

איפה זה כתוב? בשביל מה ניתנה התורה?

ואת עוד רוצה שהיא תישאר סתומה?

מה זה?

זה סגולה? כאילו נתנו תורה?

מה זה סגולה?

כן, למה לא?

חוץ מזה, אם התורה סתומה, זה לא אומר שאנחנו סתומים. רגע, רגע, אני רוצה להגיד משהו. ברור.

עם המזבח אין לי בעיה, עם הסכין אין לי בעיה,

עם המפה אין לי בעיה.

יש לי בעיה עם הסנקציות,

מה שמקנאים את זה בתורה שבעל פה מצוות לאדם.

הלו. נטלה.

הלו. נקבים נקבים. כיסוי ראש שלא כתוב בתורה שבכתב כיסוי ראש. לא לא לא לא לא. זרע לבטלה.

זרע לבטלה.

אני אסביר לך.

כתוב

ופרע את ראש

זה לא אומר כלום. אני יכול לדבר. זה אומר שהשיער שלה היה אסוף. זה לא אומר כלום. הלו, אפשר לדבר? כן.

את קיבלת תורה?

אולי.

איפה אולי?

מתי נתנה התורה? אני, אני, אני חזרתי... מתי, סליחה, מתי נתנה התורה?

מתי? לפני שלוש אלפים שנה. יופי. מי נתן את התורה?

משה רבנו בהר-כיום. שמעתי. נתן אותה למי?

לעם ישראל.

בלי להסביר?

זה לא בעיה.

תעני לשאלה, בלי להסביר. בלי להסביר. אבל כתוב, הואיל משה ביאר את התורה?

מה יש לבאר עם הכל? ועדיין אני חושבת שאת חושבת. אבל לא אכפת לי מה שאת חושבת. סבבה, אבל זכותי לחשב. לא, את יודעת מה?

אני אומר לשוטר, אני לא מבין מה אתה עושה פה.

זכותי לחשב שאתה טמבל, ותלך מפה, אני נוסע. אז יכול מאוד להיות, פשוט תנו גם טמבל, ואתה צודק, הכל בסדר.

רגע, עכשיו, אני חושבת שהחוקים של מדינת ישראל,

הם לא שונים ממה שכתוב בתורה שבאלפן. לא, לא, לא. המצוות לאדם. מה הבעיה לקחת מילה ולהפוך אותה, לעוות אותה? די, די. מה הבעיה? די. במקום להגיד סנקציות, ענישה ועריפה, יש חוק. די, די, תקשיבי.

כמוך,

בטוח שהיו בעם ישראל מזמן.

בטוח, שהיו כמה.

כמה.

אבל תסבירי לי, איך כל היהודים,

אלפי שנים,

מגיעים לארץ מכל הגלויות,

איך לכולם יש אותו תפילין,

וכתוב בפנים אותן פרשיות.

אם התורה סתומה,

איך כולם עושים אותו דבר. איך כולם יש להם מזוזה בצד ימין,

בשליש העליון,

וכתוב בפנים שתי פרשיות בדיוק אותו דבר. אשכנזים, ספרדים, אתיופים,

כולם, לא משנה מי.

אלפי שנים, כל היהודים עושים בדיוק אותו דבר,

לפי התורה שבעל פה.

נכון. אז אם כל אחד יכול לעשות מה שהוא רוצה,

כמוך,

לא היו עושים ככה. אני אישה מאמינה.

עזבי, את לא מאמינה בכלום. אני מאמינה, אני לקחתי על עצמי שמירת שב״ך. את מאמינה בעצמך. אני רוצה ללמוד את התורה הזאת עכשיו. רגע, את שומרת שב״ך? כן?

וואו.

כמה מלאכות יש בשבת?

כמה מלאכות? אני לא יודעת.

אז איך את שומרת?

שומרת, אני יודעת מה אני נמחה לענות. מה, מה את עושה? תסבירי. מה אני עושה? אני סוברת את הפלאפון, שזה מקור הפרנסה שלי, אני לא נוסעת בשבת,

לא מדליקה חשמל, לא עושה כל כך, איפה זה כתוב בתורה לא להדליק חשמל? התורה היא ישנה. איפה כתוב בתורה שבח...

איפה... אז נדבר על שבירת אש.

זה שווה ערך לבעירת אש, זה כתוב בתורה שבכתב, זה לא כתוב, זה לא בתורה שבכתב. מה כתוב, מה כתוב? על שמירת השבת, ציווי של שמירת שבת, כתוב בתורה שבכתב. איך שומרים, איך שומרים?

אמרתי,

לא תעשה כל מלאכה.

נו, כל מלאכה. אז אני לא עובדת,

ואני גם בעירת אש, אז אני גם לא נוסעת ולא מדליקה את הרכב.

לא הבנתי, אבל איפה כתוב שאת אסור לך לעשות מלאכות אלה ואלה ואלה? כמה מלאכות יש?

יש מלאכות. אני לא יודעת.

את עכשיו במטבח?

כן.

בשבת את עושה סלט?

כן. אני באופן אישי לא עושה סלט. את עושה.

אני לא עושה סלט. את חותכת את הלחם? לא. אני לא עושה כלום. גם לא? גם לא. לא אוכלת. אוכלת. מה את אוכלת?

מה שמכינים לי.

לא הבנתי. את לא מכינה כלום? אני לא מכינה. אף פעם לא תכיני? אני אכין. אני אכין. את תעשי לי סלט אם אני אבוא?

כן.

אבל זה מלאכה.

מה? אז אני אכיל את הזלת לפני תמיכה שבת.

אבל אמרת אסור כל מלאכה, כל, כל מלאכה.

לא, לא כל.

יש ל״ט מלאכות אסורות בלבד,

ומותר לעבוד,

מותר להעביר חפצים את השולחן ואת הכיסאות והכל, מותר לשטוף כלים,

מותר, מותר, מותר.

יש ל״ט מלאכות אסורות

שהיו במקדש.

הקדוש ברוך הוא אמר, את המקדש בנו עם ל״ט מלאכות, 39. השבת היא יותר מקודשת מבית המקדש,

לכן אני אוסר עליכם את המלאכות שאיתרתי לעשות במקדש, לכם אסור בשבת.

ואלה מנויות במסכת שבת.

אז צריך לדעת, כי אם לא,

את כמו השומרונים,

את כמו הקריים. אין לי בעיה איתם. רגע. אגב, הם קרובים לתורה שבכתב יותר מאשר. רגע, אבל תקשיבי. אני נולדתי ביום שבת.

יואווווווווווווווווווווווווווו נכון. אבל שתדעי שיש בזה גם קצת עוון.

למה? כן, כן.

עכשיו שתקשיבי.

את חייבת ללמוד

קצת

תשמעי הרצאות שלי לא בקורונה, זה כבר את יודעת נגיד.

נכון. תשמעי את ההרצאות שלי בנושאים האלה. יש אצלי באתר שופר,

חכה את המומחה.

יש 1,700 שאלות שנשאלתי ואני עונה בסרטונים עם הוכחות.

כדאי לך, תבחרי איזה נושא שאתה... אני לא שוללת.

אני עכשיו לקחתי על עצמי בחזרה שלי לישראל, אחרי עשר שנים בארצות הברית,

שהדבר היחיד שחסר לי זה התורה. יאללה. אני רוצה ללמוד אבל את התורה שבכתב.

טוב. אני אוהבת לעשות את זה.

את לא יכולה בלי תורש בעל פה שנמסרה במסורת.

אני, זה מתקבל, זה קשה לי לקבל. קשה לך כי את לא רוצה לקבל עלייך עול. לא, לא, לא. אני לא אישה עצלנית. אם זה היה כתוב בתורה שבכתב, כל מה שכתוב בתורה שבכתב... אבל זה כתוב! לדעתי לא, זה עיוות של אנשים. אבל כי לא למדתי. בסדר, אז אולי אני אחזור עוד כמה שנים ואני יודעת בטעות, אבל כרגע הזכל, הלב... ברור.

בסדר.

‫מה, האינטואיציה שלי מטעה אותי? ‫יש לך דבר כזה שנקרא אינטואיציה? ‫-בוודאי, בוודאי, הלו. ‫תחושה? הלו, הלו, הלו, תחושה ואינטואיציה ‫נובעים ממידות שיש באדם.

‫אם אדם עצלן,

‫אז המחשבות באינטואיציה יובילו... ‫-ממש לעצלן. אמרתי שאת...

‫-מודי הוא דיבר עליי. ‫-אם בן אדם קמצן,

‫אז הוא יראה לי שלילה ‫מה פתאום לתת לעניים שילכו לעבוד ‫כל זמן שהוא בריא, ‫שילך לעבוד, כי אני קמצן.

‫ואז האינטואיציה שלי והתחושות שלי ‫והזה שהוא מנצל,

‫הוא מנצל במקום ללכת לעבוד.

‫כן, אז תלוי.

כן, אז... ‫-ברגע שהאדם קם בבוקר ועושה את כל מה שהוא צריך לעשות, ‫כפי שכתוב בתורה שבלבי, כן.

‫-אני רואה בזה

‫שליטה באנשים כמו שמדינת ישראל. ‫-הלו, הלו, מי שולט בך? ‫-רגע, רגע, אני קמתי בבוקר, ‫עשיתי מצוות.

‫אתה קורא לזה מצוות, ‫אני קוראת לזה סנקציות. ‫-לא משנה.

מי שולט עליי?

‫מי שולט?

‫רגע, רגע. ‫-הלאדת האורתודוקסית, כל הרבנים שהמציאו... ‫-מי שולט?

‫-לא הקדוש ברוך הוא ב... ‫זה בוודאי שלא. ‫-שנייה.

‫אתה קיימת מצוות?

‫שלטו עליך?

‫מישהו איים עליך הבוקר?

‫יש לך רב קבוע שמבלבל לך את המוח, ‫אומר לך מה לעשות?

‫מאיים עליך?

‫אומר לך סנקציה אם אתה לא זה? ‫-לא, לא, בסך הכול. ‫-היום אנשים, דרך אגב, ‫גם כאלה שקוראים לעצמם מאמינים,

‫מקשיבים ומתייחסים לרב שלהם ‫יותר מאשר לקדוש ברוך הוא.

‫גברת,

את מתחשבת בלי רצון בשוטר,

‫בשופט. ‫-ממש לא. ‫-בוועד הבא. ‫-אני נגדם, אני נגדם, חזק. ‫אתה לא מכיר אותי, אני אמנתי במשרדי. ‫גברת,

שיעצור אותך שוטר ותגידי לו ‫את כל ההיסטוריה שלך... ‫עצר זה עוד עצר. ‫-עצר, לא מעצר.

‫עצר למעצר, ותשאל למה. ‫-אבל למה עצר? ‫-אבל אני אגיד לך למה. ‫כי לא נאה לו שנטלי פרידלנד חושפת ‫שמדינת ישראל היא תאגיד בשוקי גברי. ‫-אבל למה נתת לו לעצור אותך? ‫-לא נתתי, הוא עשה את זה. ‫-אוי תודה רבה, איך זה יכול להיות? ‫אבל את אישה עצמאית. ‫עכשיו אני רוצה להגיד לך עוד דבר, ‫ברשותך, כבוד הרב, לנושא אחר. ‫אתה אומר פה לאנשים,

תחזרו בתשובה, ‫והקדוש ברוך הוא יציל אתכם. ‫אני אומרת,

מספיק, סבבה, חזרה בתשובה, ‫איך שאתה מתרגם אותה, בסדר. ‫מה עם התעוררות המונית?

‫להבין איפה...

חיים, להבין מה קורה, אחדות.

יופי.

הנה הערב הזה זה ערב של אחדות.

תראי, יושבים אנשים,

מי כינס אותם? את או אני?

אני. אתה. עכשיו תראי איזה אחדות. מדהים, כל הכבוד לך, עצמך. רגע, רגע, תראי איזה אחדות.

אף אחד לא הפריע לך, אפילו שאת צועקת, זה, זה, זה. זאת אני, אין מה לעשות. למה לא? אני גם חמודה, תתפלא. יפי, כן,

כן.

אני הביא אותך, אתה הבאת אותך?

אני רוצה לשאול עוד שאלה ש...

נו, קצר, אחרון. אתה תתפלא, עוד דבר, הוא הבן זוג שלי.

כן. לא האמנת, נכון? לא, לא שייך, הוא יטפל בך, אני מקווה, כן.

למה הוא לובש שחור ולבן ואתה לא? אם אתם חושבים אותו דבר,

מתפללים אותו דבר, בגלל המסורת התימנית, כביכול ולכאורה? לא. מה אתה חושב על הלבוש הזה? זה חדש,

זה של אריסטוקרטים משנות ה-30. זה לא קשור בכלל לקדוש ברוך הוא ולתורה שבכתב. זו המצאה, זו זרוע אינלומנצית.

גמרת?

כן.

כמה נשים לובשות פה אותו דבר?

מה זה, המצאה משנות ה-30?

כל הגברים שחור לבן. כביכול שהם חרדים שחור לבן. לא כולם, לא כולם. בבקשה. ארוב.

לא. בבקשה? לא.

יש שחור לבן, יש לבן שחור,

יש...

ברצינות אבל. תקשיבי.

למה בצבא לובשים בגדי זית?

לי חשוב הסמנון היהודי. למה? למה? כי השתלטו לנוע לדת עם הלבוש הזה שלא קשור לגורי עולם. למה? למה? אין איזה קשר בכלל לעם ישראל. אין. אין. אין. אפילו אתה לא לובש את זה. בדרך כלל. מסיבה.

עכשיו אני אסביר לך דבר אחד.

אדם רוצה להיות מזוהה.

אז אני מזוהה תימני ומזוהה חרדי.

כל אחד רוצה את הזיהוי שלו.

זאת לבושה כמו חרדית.

ויש אישה שלא, לא יודע אם זה, אבל יש לבושה לא כמו חרדית. כל אחד

יש לו זיהוי. אני משתייך לפה,

לכן אני רוצה להידמות לאלה.

זה לא קשור עכשיו... למה צריך זיהוי? כולנו יהודים, זו מדינת היהודים.

אז מה?

אז מה זה? רק אירופה? אז מה? להתלבש כרגיל?

מה? איפה כתוב על השחור ולבן? לא הבנתי. הלו,

הלו, להתלבש כרגיל זה אירופה.

כרגיל, באירופה כולם נבושים כרגיל. זה היה... מה? זה עם יהודי! העם היהודי לובש אותו צבע. כבוד הרב, למה אתה אומר רק יהודי ויהדות ולא עם ישראל?

עם ישראל? אני אישה עברייה לפני שאני יהודית. אין בעיה, כנחנית אפילו.

אין בעיה, תודה רבה לך, כן, תן לבחור פה, פה, פה. אני רוצה בניגוד למה ש... מה, מה? בניגוד למה ש... תן, תן לה לדבר בבקשה.

דברי, דברי. את שומעים? כן. בניגוד למה שנאמר פה, אני ככה רוצה ללכת, קודם כל להודות לבורא עולם, אני עוקבת אחריך עשרים ומשהו שנה ובאמת אני כתבתי ספר על כוח אמונה ונרקסיסטיות ואתה מצוין בספר.

טעות שלא הבאתי אותו.

והיה לי ויכוח קטן שהגעתי עם

יוכבדת, נכון?

האם אישה גרושה...

חייבת בכיסוי ראשון. יפה מאוד.

כן. אני מבחרת.

כן. את חייבת? כן.

אוקיי. בהצלחה. את רוצה? הנה, קחי. עונה קדימה, כן, כן.

תודה רבה.

עושים מילה כבר, יוכבד.

את רוצה גם?

מה אכפת לך?

זה לא כתוב בתורה!

זה לא כתוב בתורה! כתוב! אתה חייבת לי שכתוב כיתוי ראש בתורה של רכב, ומתוך כיתוי ראש. לא כתוב!

כתוב ופרע את ראש האישה. זה לא אומר כלום, זה יכול להיות עצוב?

הלו, הלו,

אישה חייבת להסתיר את שערותיה,

והעונש, הביזוי, היו פורעים לה את השערות.

לפרוע שיער,

לפרוע שיער, שיער פרוע זה גלוי,

גילוי שיער.

פריעה זה גילוי השיער, לא פרוע ככה.

ושמחת בימיך והיית שמח,

ושמחת בימיך והיית שמח,

ושמחת בימיך.

ברוך אתה ה' איננו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

וקיימנו וקיימנו וקייאנו לזמן הזה. אמן אף שמח, ושמחת בימיך והיית אף שמח.

כן, כן, הנה פה בינתיים. הרב, קודם כל יישר כוח על הדברים החמים שנכנסו אל הלב. נקווה גם באמת שייצא מהכוח אל הפועל.

אני רואה הרבה הרצאות של הרב.

הרב מדבר הרבה על כל מה שקורה בעולם, על כל מיני תאגידים, כל מיני דברים כאלה.

אני רוצה לשאול,

איפה נכנסת האמונה בבורא עולם, שבורא עולם הרי הוא מנהל את הכול.

הוא ברא אותנו, הוא גם,

לדעתי הוא גם שם את הנחשים האלה במקום שלהם לעשות את מה שהם עושים.

אז באיזשהו מקום, אם אנחנו הולכים עם אמונה בבורא עולם, אמונה תמימה,

אהיה תמים עם אמונה.

השם אלוקיך.

אז למה אנחנו כל כך,

בעיקרון, זה מה שאני רואה גם הרבה פעמים בהרצאות של הרב, הרב הרבה נשמע כאילו להפחיד או לומר בעצם תראו יש ככה ויש ככה ויש ככה, אבל

אם אנחנו הולכים בתמימות ויודעים שהקדוש ברוך הוא מנהל את העולם,

אין לי כל כך הרבה מה לדאוג, אולי כן אני אקשיב לרב בעניין

לא לעשות חיסון או כן להישמר מאיזשהו עניין,

אבל בסופו של דבר הקדוש ברוך הוא כמו שהוא שם אותם שם הוא גם יוריד אותם.

גמרת?

כן. אני שואל אותך על מה זה את השם אלוקיך טירה.

מה זה להיות ירא מהשם?

כן, מה זה לירו מהשם?

זה לדעת

שבעצם השם הוא גם כמו שהוא נותן שכר הוא נותן עונש.

יופי.

אז זאת אומרת צריך שהאדם יהיה מודע

שאם הוא לא עושה מה שצריך הוא ייענש.

נכון. יופי.

זה מה שאני מודיע לפעמים, לא תמיד, אבל מודיע.

זאת אומרת,

רופא,

אם הוא יגיד לך רק

את האיברים שהם בריאים אצלך, אתה לא צריך אותו.

נכון. אתה בא אליו והוא מודיע לך מה מסוכן אצלך בגוף כרגע ומה יכול לסבך לך את החיים.

זה רופא אחראי.

הוא אוהב אותך כשהוא מודיע לך.

אני יודע שאתה אוהב אותנו, זה אין ספק. אם הוא יתעלם ממך ויגיד לך תהיה בריא, תהיה בריא, ביי ביי ביי ביי, זהו,

אז אתה עלול חלילה, אתה מבין, לגמור לא טוב.

כן, אבל אנחנו כיהודים, האמונה שלנו היא, הקדוש ברוך הוא יפתור את זה. זאת אומרת, אני... לא, לא, לא, לא. למה לא? כי הוא אומר איך פותרים.

וזה הבעיה, שאנשים לא עושים מה שפותרים. היא אמרה, נגיד, אחדות.

כתוב,

ויהי בישרון מלך,

ויתאסף ראשי עם, יחד שבטי ישראל.

מתי יהיה מלך המשיח? כשאנחנו נתאחד.

כשיתאחדו...

אבל לא כולם יתאחדו, יש כאלה שיעברו צד.

אני מסכים.

לכן אני מסביר.

אז הקדוש ברוך הוא אומר, כל זמן שאתם לא מאוחדים,

כתוב, חבור עצבים אפרים, הנחלו. מה זה אומר?

אפילו אם עם ישראל עובדים עבודה זרה,

אבל הם חבורים יחדיו,

אז הוא אומר, הנחלו.

לא יהיה דינים.

אתם ניצבים היום כולכם.

אם אתם ניצבים כולכם,

לא יקרה לכם שום דבר.

מתי זה נאמר?

אחרי פרשת כתבו של הקללות.

כל הקללות האלה יבואו עליכם אם תהיו ביחד.

אתם לא ביחד.

אז באים הצרות.

עד שאתם תתאחדו.

מה עשה ש...

שבעה באוקטובר,

איחד לפרק זמן קצר את כולם.

חזרו להיפרד עוד פעם.

יבוא עכשיו עוד פעם, עוד שבוע,

תראה מה יהיה עם האיראנים,

ואז עוד פעם כולם ביחד. למה? במקלט כולם אותו דבר.

אין עשיר ואין עני ואין חכם ואין טיפש. כולם בממ״ד.

זה עושה אחדות

באונס.

אם היינו מבינים לבד, אבל כל אחד יש לו אגו שלו,

ואני ראש מפלגה, והוא ראש מפלגה, ואני ראש מפלגה, וכולם מפולגים,

זה המצב.

הבנת? תודה, כן, יש על כך.

כן.

רגע, רגע, תן ליהודים מאחוריך.

כן.

אני עכשיו?

תעמוד בבקשה, כן.

שלום, כבוד הרב. אני שמעתי אותך במעייאמי גם.

כן. אתה גם, זה פעם גם שם.

נועד עכשיו יושב לי בראש הקטע של הבשר בכשרות, שאתה אומר שלא יכול להיות שבארץ אפילו, שזה כשר, העוטרפות וגם הפרות.

כן. לא יכול להיות בסרט נע. נכון. אני זוכר אותך אומר, נכון, נכון.

לא יכול להיות שישחטו טרפות וזה יהיה כשר.

וגם לגבי הפרות, שזה גם לא יכול להיות שזה כשר. שזה נבלות או טרפות, בקיצור.

כן. כן. אז מה השאלה? עוד פעם?

השאלה...

למה זה עובד ככה? תחליפו לו, נו.

אני סתם.

לא, לא, זה לא בסדר.

השאלה היא,

כשאתה שואל כל רב, גם במעייאמי וגם בארץ, הוא אומר, אין דבר כזה, הרב מחפוד וזה, וכל ה... בסדר, שמעתי. שמעתי, שמעתי, אני אסביר.

אני אסביר.

הרב ההוא שאמר לך במעייאמי רוצה לאכול גם כן.

כל הרבנים, כל הרבנים שם. אתה לא שומע.

כל רב שאמר לך, הוא רוצה לאכול.

אם הוא יסכים עם מה שאני אומר, הוא לא יכול לאכול.

מה הוא יעשה בשבת?

אז הוא רוצה לאכול, אז הוא אומר שהכול בסדר. רגע.

עכשיו אני מסביר,

גם בלי להיכנס לתוך המשחטה.

על פי שכל,

כל יום שוחטים מיליון וחצי עד שתי מיליון עפות.

וזה חייב להיות בסופרים, בחנויות, בכל המקומות, נכון?

אם לא יביאו, פתאום יגידו שזה לא בסדר, והסכין הזאת נפגמה,

ופה, פה, ופה, ולא יביאו את האספקה, מה יהיה?

מישהו מוכן, אתה מבין, לעבוד עם מישהו שלא יכול לספק לו כל יום את הסחורה,

ופתאום הסופר יהיה ריק,

ויבואו קונים ולא יהיה מה למכור?

איך יכול להיות שכל הזמן יש?

הרי יש תקלות.

יש בעיות של סכינים, זה לא אני המצאתי את זה, זו המציאות.

אז עכשיו,

כשאתה שואל כמה מורידים,

נגיד עכשיו אם נתגלתה סכין שהיא פגומה,

ממה היא נפגמת? מהשחיטה עצמה.

יש לפעמים חול בתרנגולים או בבהמה,

או מגיעים למפרקת, או כל מיני סיבות,

ואז נפגם.

צריך לזרוק את זה.

אי אפשר לאכול, רק גוי יכול לאכול את זה.

מה עושים?

אז עכשיו אתה לא יודע איזה נפגם.

אתה התחלת לשחוט,

בודקים את הסכין, נגיד

אצל הרב לנדא אחרי 25 דקות,

עברו אלף עופות,

אם נתגלתה סכין לא טובה, צריך לזרוק את כל האלף.

אז אין כשר בארץ בכלל? לא, אין.

כל החותמות, כל הרבנים שלך. החותמות, אתה תראה,

יש, מוכרים פטרוזיליה עם חמש חותמות.

לא כסף.

לא, למה צריך פטרוזיליה עם חמש חותמות?

כי זה בשביל להרוויח כסף. מה איך מרוויחים?

אחד סומך על רובין,

אחד סומך על אפרתי,

אחד סומך על בית יוסף,

אחד סומך,

אז זה אומר, אני לא אוכל מזה.

אז אומרים, טוב, קח את כל החותמות

על השקית,

ויאללה עוד רוב.

מה צריך? אם אחד בדק, לכאורה זה בסדר, לא?

אבל זה לא סומך על ההוא, וזה לא סומך על ההוא.

וזהו, ככה מרוויחים כסף.

רגע, בארץ אין בכלל כשרות?

כאילו כל מה שאומרים? לא, אמרתי בבשר. לא, לא כל אחד. כל ה... אמרתי בבשר ועופות. בשר ועופות. כן. כן.

עכשיו תקשיבי,

את יכולה לאכול טופו,

את יכולה לאכול תחליפי בשר,

יש 24 סוגים של תחליפי בשר שיספקו לך בי 12. את יכולה

אולי למצוא אצלנו מדי פעם גם כן.

תראי, אנחנו שוחטים 100 ראשי בקר,

יוצא לנו שלוש או ארבע פרות.

באחרים, מ-100.

באחרים יוצא להם בין 40 ל-60.

איך זה?

איך זה? פלא? ניסים? מה זה?

זה המצב.

ואתה צריך לשמוע, יש לי חמש הרצאות שלמות רק על הנושא הזה,

באתר שופר.

ומי שהזכרת, מחמוד,

אז זה הכי גרוע.

אז לכן אתה צריך להיזהר. אם אתה רוצה,

זה מטמטם את הלב, שתדע, מטמטם.

אפילו תינוק, תינוק...

להאכיל אותו נבלות וטרפות. תינוק.

תינוק.

למה זה מטמטם?

כן. עוד שאלה? כן. קודם כל הבן שלי חזר בתשובה בגללך.

לא יודע. חן כהן במיאמי. כן. זכותך.

הוא כבר 25 שנה ממש אומר.

ואני לא כל כך. אבל יש לי שאלה לגבי,

כאילו אם הייתם עושים ככה, הרי התורה נכתבה לפני כל ה... לפני האדם וחווה גם.

כאילו הקדוש ברוך הוא כבר יודע מה יהיה. נכון, נכון. זה לא שיש ככה בחירה, אה, עכשיו אני פתאום יחליט ככה או יחליט ככה. הוא כבר יודע מה אתה תעשה. זה לא קשור מה זה.

אז אני שואל, כאילו אם הקדוש ברוך הוא כבר יודע מה אתה תעשה,

אין לך כאילו,

אתה לא כאילו שאתה יכול להשתנות את המציאות או כאילו מה שאתה רוצה לעשות.

בוא אני אסביר לך.

אתה יודע מה הוא יודע עליך?

יודע הכול.

אני שומעת את השאלה השני?

אתה יודע מה הוא יודע עליך?

לא.

אז אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה, נכון?

הוא יודע מה שאתה תבחר אחר כך.

הוא לא מתערב.

תבחר מה שאתה רוצה.

אבל הוא יודע.

אבל זה לא קובע לך מה לעשות.

אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה.

הכל צפוי ברשות נתונה.

הקדוש ברוך הוא יודע הכל, כן, כן, הוא יודע מה לעשות

אבל הוא לא אומר לך מה לעשות.

אחרי שאתה תבחר מה שאתה רוצה לעשות הוא יודע כבר מראש מה שתעשה. אבל הוא כבר ידע שיהיה ההגה ש... בטח שהוא יודע, בטח, ודאי, לא רק זה, הוא יודע עד סוף הדורות הכל, קורה הדורות מראש.

אבל הקדוש ברוך הוא נתן לאדם את האפשרות לבחור בין טוב לרע

והוא יודע מה יבחרו אנשים ומה יעשו, ויש לו שתי דרכים.

דרך אחת זה דרך המשפט,

שהוא שופט כל אדם לפי מעשיו,

בין טוב לבין רע,

ויש דרך ההנהגה העולמית,

שהקדוש ברוך הוא מנהיג את העולם להגיע לאן שהוא רוצה.

כן? זה כמו שיש לך נהר

והוא שוצף

אבל אתה יכול לכוון אותו, לעטות אותו, אתה יודע, בין ההרים לאן שאתה רוצה, ובסוף הוא יגיע לאוקיינוס, נגיד.

הקדוש ברוך הוא יביא בסוף את כל האנושות לאן שהוא רצה,

ויהיה גילוי משיח,

והעולם יכיר את השם, ביום ההוא יהיה השם אחד ושמו אחד.

אבל זה שתי דרכים.

אחת,

פרטית לכל אחד, לטפל בו לפי מה שהוא, כמו שיהיה בראש השנה.

ויש גם על כל המדינות בו ייאמר,

ובמדינות גם מה ייאמר, איזו לחרב, איזו...

בכל זה מוביל הקדוש ברוך הוא בסוף לגאולה האחרונה שתגיע,

וכל העולם יכירו את הקדוש ברוך הוא שהוא אחד.

זהו.

גם שמעתי שה-7 באוקטובר זה היה דבר קטן, זה היה יכול להיות אם הקדוש ברוך הוא לא היה נותן לנו... ברור, אם בצפון היה...

וואי!

וזה לא רק זה, וזה עם טנדרים.

עם טנדרים, בלי צבא.

ומה הראה לנו הקדוש ברוך הוא? שמת לב?

שאפשר לכבוש מדינה בלי ירייה.

איך סוריה?

ירייה אחת לא ירה, הג'ולאני הזה.

נכנסו עם טנדרים,

וזהו, סוריה פנויה.

ומה עשה ישראל?

הפציץ את כל הצבא של הסורים,

ואף אחד לא התנגד.

בלי מלחמה. ואלה עם הכפכפים, עד עכשיו אתה נלחם איתה.

איך זה?

להראות לך שאין כוחי ועוצם ידי.

אם אני רוצה, אני אפיל מדינה לידכם,

שהייתה איתכם בעימות כל הזמן.

בין רגע. כלום אתם לא תעשו.

לא יהיה שם צבא, לא יהיה כלום. אסא דברך, הכל יהיה בסדר. אבל אומרים שגם הקדוש ברוך הוא, כן.

הוא מכוון את הכול. הוא מכוון גם את העם. הוא כמו בובות אצלו. נכון.

הוא מחליט, כאילו, אנחנו לא יכולים לעשות שום דבר.

לא, לא, אנחנו יכולים. אני אסביר. הוא אומר מה אנחנו יכולים,

והוא יעשה בהתאם למה שאנחנו יכולים.

אם אנחנו נשמע בקולו,

היום אם בקולו תשמעו, הוא יעשה א', ב', ג', ד'.

לא תשמעו,

ה', ו', ז'.

זה הכל תלוי איך שאנחנו הולכים.

אתה מתנהג ככה, תקבל ככה. אתה מתנהג ככה, תקבל ככה. זהו. אז אתה תחליט מה שאתה רוצה לעשות.

ולכן אני מציע לך גם שהבן שלך יראה שהאבא שם ציצית,

וקדימה, אלול.

בבקשה, ברוך שהחיינו, שהחיינו.

ארוך אתה, אדוני, אלוהינו מלך העולם, שהחיינו והגיענו לזמן הזה. אמן.

עבדו, עבדו, עבדו, עבדו את השם בשמחה.

עבדו, עבדו, עבדו, עבדו את השם בשמחה.

באו לפניו, לפניו בירננה.

בואו לפניו, בירננה, בואו לפניו, לפניו.