עמנואל - עמנואל

עמנואל 29-5-12 ערב טוב, בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירויח אנחנו אחרי חג השבועות, חג מתן תורה. קיבלנו את עשרת הדברות, ובהם יש עשרה כללים כוללים ויש מצוות של בין אדם למקום ומצוות של בין אדם לחברו. ואדם חייב לעשותן מצד קבלת האלוקות יתברך בזו הדרך. כמו מלך שבנה מדינה, והלך ולקח עבדים והוציא אותם לחירות והושיבם במדינה שבנה, אח"כ בא אליהם לדבר עמם, כדי שיקבלו עליהם עול מלכותו. ומה שראו תחילה לומר להם זה שהוא האדון שהשגיח עליהם להוציא אותם לחירות מבית עבדים. וזהו הדיבור הראשון בעשרת הדברות "אנכי ה' אלקיך" כלומר ראוי שתקבלו עליכם את עול מלכותי, כיון שאני הוצאתי אתכם לחירות מעבדות. אח"כ ציווי שני, שלא יתנו את הממשלה לזולתו, זה הדיבר השני "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני". וכן יצוה אותם שלא ימרדו ויקימו להם מלך אחר, "לא תעשה לך פסל כל תמונה". ולאחר מכן יצווה אותם מנהג הכבוד שינהגו בו, שלא ישתמשו בשמו בדרך של בזיון להשבע בשמו לשקר. וזה שאומר בדברה הרביעית, בדברה השלישית "לא תשא את שם ה' אלקיך לשוא". לאחר מכן ראוי שיקבע להם זכר ליום שבנה את המדינה, ומתוך כך יזכרו שיש אדון שבנה את המדינה, ויזכרו איך היתה ישיבתם בה, שהיו עבדים והוציאם לחירות, ולכן ציוה בדברה הרביעית "שמור את יום השבת לקדשו", כדי להורות על חידוש העולם ועל יציאת מצרים מעבדות לחירות. זה מה שאמרו רבותינו ז"ל, שמור וזכור בדיבור אחד נאמרו, כי השבת באה להורות על מציאות הפועל - הקב"ה לחדש את העולם, וגם שהוא פועל ברצון תמיד ועושה בבריאה כחפצו. אח"כ "כד את אביך ואת אמך", דברה חמישית, לפי שזה מן הידוע שמלך שבנה מדינה לא נגלה בכל יום לבני המדינה, ואם יזכרו אנשי הדור ההוא שראו את בית המלך אל המדינה לאחר שנתיישבו בה, ואת קבלת עול מלכותו, ושהוציא אותם מעבדות לחריות, הנה הבאים לא הרגישו בעבדות כלל וגם לא ראו כניסת המלך למדינה, ויכולים לבוא ולמרוד ולחשוב שהמדינה היתה שלהם תמיד ושאין להם מושל עליהם, ואין דרך לצאת מן השטות הזאת אלא אם יהיו נכנעים לאבות שלהם ומקבלים את המוסר מהם, כי הם יודיעו את בניהם איך הם היו עבדים ושאדו אחד הוציא אותם לחרות והוא בנה את המדינה והשכין אותם בתוכה. לכן היה הכרח שלא תשתכח ממשלת המלך והטובה שעשה עמהם להוציאם מעבדות לחרות, אלא שיכנעו הבנים בכל דור ודור אל האבות ויקבלו את דברי המוסר שלהם עליהם, ובעבור זה בא הדיבור החמישי "כבד את אביך ואת אמך", להזהיר על הקבלה. רוצה לומר, שישמך אדם לקבלת האבות שזה עיקר כולל, כי לא יצוייר מציאותם אם לא יהיה האדם נשמע לקבלת האבות וחכמי הדת, לא יצוייר שאדם ישמור על התורה. ונשלמו בזה הדיבור של כל הדברים ההכרחיים אל האדם מבחינת מה שבינו לבין השי"ת, והם הבחינות של עבד לאדון. אז חמש דברות ראשונות בין אדם למקום, זה אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים, ולא יהיה לך אלהים אחרים על פני, ושלא ינהג מנהג בזיון, ולא ישא את שמו לשוא, ויזכור שהוא ברא את העולם והוציא אותנו לחירות לכן צריך לזכור את השבת לשמור אותה, וכדי שיעבירו את מה שהם עברו האבות, צריך שישמעו הבנים לאבות, "כבד את אביך ואת אמך" כל אלה חובות בין אדם למקום. ז"א, כדי שיקיימו את רצון הבורא וציוויו. אח"כ הזהיר בלוח השני חמש דברות נוספות, והם מצוות כוללות ומוכרחות כדי שיוכלו להתקיים במדינה, מה שנקרא, באופן מדיני, ושהקיבוץ של אנשים יוכל להיות כראוי לשלמותם. הדיבור הראשון "לא תרצח", "לא תגנוב" "לא תנאף" "לא תחמוד" ו"לא תענה ברעך", הראשון לא תרצח - שצריך לשמור את גופו של חברו. כי הרציחה היא פגיעה בגופו. ולא רק רציחה, אלא זה השורש והאב לכל הפגיעות בגוף. אח"כ לא תגנוב, זה לשמור על ממונו של חברך, וזה גם כן שורש לשאר הדברים של פגיעה בממון וגרימת הפסד ונזק. לאחר מכן יש "לא תנאף" זה באשת חברו, וזה מדובר שהאשה היא גם נקראת גופו של אדם, "ויקרא את שמם אדם" והיא גם קנינו ממונו, האשה נקנית. אז אם כן היא ממוצע גם גוף וגם ממון, ואח"כ צריך שלא יזיק אותו בדיבור, ולא תענה ברעך עד שקר, אז צריך להזהר לא לפגוע בחברו בדיבור, ולא תחמוד אשת רעך שדהו ועבדו ואמתו ושורו וכל אשר לרעך, זה במחשבה, שלא לפגוע בחברו במחשבה. נמצא, שחמשת הדברות זה לא לפגוע בגופו, בממונו, באשתו, בדיבור ובמחשבה. כל אלה שמירות בין אדם לחברו. אז יש לנו חמש בין אדם לה' - למקום, וחמש בין אדם לחבירו. עשרת הדברות הם השרשים, השרשים לתרי"ג מצוות, שכל התרי"ג מתפשטות מתוך העשר דברות האלה, והרמב"ם מפרט את כולם. מכל מקום, אנחנו ודאי רוצים שתבוא הגאולה ומחכים לגאולה ומצפים לגאולה, לפחות ככה בנוסח התפילה כתוב. כמה אנשים באמת מחכים וכמה לא, תיכף נראה. רבים שואלים מתי תבוא הגאולה. עד מתי קץ הפלאות, אומר דניאל, מדוע לא בא בן ישי גם תמול גם היום, כתוב בשמואל. התשובה לכך רמוזה בפסוק בפרשה בתחילת הפסוק "ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן", פירש רש"י, לא נאמר ביום הקים, ביום כלות, מלמד שכל שבעת ימי המילואים היה משה מעמיד את המשכן ומפרק אותו ובאותו היום העמידו ולא פירק אותו, לכך נאמר "ביום כלות משה", היום כלו הקמותיו. ועוד מביא רש"י, ביום הקמת המשכן היה יום, היו ישראל ככלה הנכנסת לחופה. הרי שביום כלות יש שתי משמעויות, כלות זה סיום ההכנות, וכלות זה גם לשון התחלה. כידוע, החפץ חיים זצ"ל לא הסיח את דעתו מן הגאולה הקרובה. והוא היה אומר, חכמים ז"ל הודיעונו, כשנגיע למרום ישאלו אותנו - ציפית לישועה? לא ישאלו אותו, חיכית, קוית, ייחלת, אלא אם ציפית, כמו אדם שמצפה לאורח רם המעלה ויוצא למרפסת בכל רגע לצפות לרחוב האם הגיעה המכונית, האם בא האורח. והחפץ חיים אמר שכבר בימיו, לפני שמונים שנה בערך, כבר נתקיימו כל הסימנים שפרטו חז"ל. ונתקיימו בנו "הנה זה עומד אחר כתלינו" וכל רגע צפויים לגילוי משיח. אז למה נתאחרו פעמיו ומדוע הוא מתמהמה? כך שאלו אותו. ומה ענה? - אענה לכם במשל. מעשה בעשיר מופלג שהיה הונו עצום ורב ולו בן יחיד כליל המעלות. הגיע הבן לפרקו, ושדכנים החלו לפקוד את מעונו והציעו לו את בתו של עשיר פלוני, ואמרו - ענבי הגפן בענבי הגפן דבר נאה ומתקבל. מיזוג של שתי אימפריות כלכליות, בתו של המושל, הרי זה שילוב של עצמה מדינית וכלכלית, אבל הוא את כולם דחה למגינת ליבם ואמר, אני עשיר דיי, איני נושא עיני להאדיר את שמי ועצמתי, כל מעייני באשרו של בני. לפיכך, קרא לסוכנו עושה דברו, איש סודו ואמונו ואמר לו, מחפש אני נערה שתהא מושלמת בזכות עצמה, כלילת המעלות, ואיני נושא עיני ליחוס אבות ולעושר, למעמד או לכבוד, ההיפך הוא הנכון, אם אשאנה וארימה מאשפתות תדע להוקיר שבעתיים טובה ותהיה אשה כשרה עושה רצון בעלה. הלך השליח לדרכו, ולתקופת הימים שב ובישר בשמחה, מצאתי נערה מושלמת, חכמה ומשכילה, נבונה ונאה, בעלת מידות ומזג נח, אצילת הליכות ועדינת נימוסים. אבל דא עקא, כשושנה בין החוחים, בת למשפחה פשוטה שבפשוטים. העשיר השיב, אין בכך פסול, נטל את בנו, נסע לאותה העיר, והבן נועד עם הנערה ושניהם הביעו הסכמתם לחתונה. נפגש העשיר עם הורי הכלה ואמר לה, הא לכם סך אלף זהובים מקדמה, לאחר הנישואין אתן לזוג הצעיר טירת מגורים רחבת ידים וכל הוצאותיהם על חשבוני, וגם אתכם אשכן בדירה מרווחת כיאות להורי כלתי. העושר המובטח סינוור את עיניהם והמריץ את דמיונם. אמר אבי הנערה, אם כך למה לחכות? יש כאן אולם חתונות, נבוא בדברים עם תזמורת כשרה ועם צלם, ועוד היום נוכל לערוך את החתונה. חייך העשיר וענה, אתה סבור שלחינם הענקתי לכם אלף זהובים דמי קדימה? הן לא תוכל לבוא לחופה של בתך עם בגדים בלויים כמו שיש לך, ובסחבות שעוטים כל בני משפחתך, החתונה תערך ברצון ה' בחודש הבא, עד אז תאכל מעדנים ותטשטש את רזונך, לך לחייט לתפור חליפה מיוחדת ונאה, קנה בגדים נאים לרעייתך ולכלבני המשפחה, ואז תרגיש בנח בין עשירי המדינה ושועיה שישתתפו בשמחה. כך משל את המשל החפץ חיים, למה מתעכבת הגאולה. הנמשל: לא בכדי נמשלה כנסת ישראל לכלה, אנחנו נמשלים לכלה. והבורא יתברך נמשל לחתן, והגאולה זה החתונה, "ישיש עלייך אלקייך כמשוש חתן על כלה". אבל הבה נביט על עצמנו, האם כך אנחנו חושבים לבוא למעמד הגדול, להתייצב לגאולה? הלא עלינו להכין את עצמנו כראוי, כמו מחותנים בשמחה. להרבות שיעורי תורה, להתפלל ביתר כוונה, להגדיל בשבת אורה ושמחה, להוסיף שלמות במצוות, לזכות את הרבים, להחזיר בתשובה. אל תשכח שאנחנו הכלה בגאולה. הכלה זה גם השלמת ההכנות, "ביום כלות משה להקים את המשכן", אז הכלה צריכה להיות גם מושלמת, כליל השלמות, והקב"ה מוכן להשקיע בכלה, רק שהכלה לא תבוא עם סחבות או עם בלעות. לכן כנסת ישראל צריכה להתארגן לקראת הגאולה, שלא לעמוד כמו מחותנים מרופטים ורזים ללא מצוות ומעשים טובים. אז זה המעכב לפי החפץ חיים. אנחנו פשוט עוד לא מוכנים לחתונה. החתן ממתין, האולם מוכן, יש צלמים, ותמצא גם תזמורת כשרה, אבל מה עם הכלה? האם הכלה מוכנה? האם כנסת ישראל מוכנים? זאת השאלה. מלך גדול ונורא ראה אדם אחד מוטל באשפה, מוכה בכל מיני יסורים וחלאים רעים וחסר בכל מיני חסונות, וישא האיש הלז חן בעיני המלך, הוא ציוה לרחצו מכל הלכלוך והטינוף שעליו, ריפהו מכל תחלואיו עד שנעשה בריא בכל איבריו. הלביש אותו לבוש יקר, עיטר אותו באבנים טובות ומרגליות, מסר לו כל גנזיו, וציוה שתהיה לו כל הנהגת המלכות ונתן לו את בתו לאשה, גידלו על כל השרים, עד שציוה לכל גדולי המלכות לשמש לפניו בבגדי יקר ככל אשר יחפוץ. והנה בעוד שהוא לבוש בבגדי מלכות ומעוטר באבנים טובות וכל גדולי המלכות הולכים לפניו ומאירים לו בלפידים, באותה שעה ראה תינוקות משחקים באשפה, ולוקטים אבנים ומשחקים ביניהם, נתקנא בהם, ופרש מהתהלוכה המלכותית וישב איתם באשפה והצטרף למשחקם. היש קץ לענשו שביזה את כבוד המלך ומשרתיו עושי רצונו, לכלך בגדי היקר וזלזל במעמדו ובעט במתנת המלך בהעדיפו על פניה משחקי זאטוטים. עד פה המשל. הנמשל הוא, זכות גדולה היא, אך גם אחריות גדולה נתגלגלה לידינו, מהסמיכות של חג השבועות, חג מתן תורה, לשבת קודש פרשת נשא. אמת, כולנו חייבים בתלמוד תורה כל השנה, וחייבים לקבוע עיתים לתורה, אבל רבים טרודים על המחיה ועל הכלכלה ורואים את עצמם כאנוסים, ששה ימים טרודים אנו במלאכתנו, ובשבת משום מה עייפים אנו מעמל השבוע. אבל עתה כאשר אנחנו חוגגים את מתן תורתנו ומודים על היקרה שבמתנות, על הנפלאה שבתשורות, בזאת יבחן האם פינו וליבנו שווים? האם אנחנו שמחים בתורה באמת ובלב שלם מודים על נתינתה? שבת שאחרי חג שבועות, חג מתן תורה, המבחן הגדול מגיע, האם נקדיש את השבת לתורה, או נתפנה חלילה למשחקי ילדים, בטלה וקריאת עיתונים. כידוע פרשת נשא היא ארוכה ביותר בתורה. ומדוע? אומר בעל חידושי הרי"ם, משום שהיא נקראת בשבת שאחרי חג מתן תורה, בלהט הצמאון לתורה. נו, והאם אנחנו נרגיש את הלהט הזה, או חלילה לעג כזה. זה המבחן. אז אני אגיד לכם יהודים יקרים, מה אני קיבלתי על עצמי בעזרת ה' יתברך בחג מתן תורה. אנחנו אומרים חג מתן תורה, ה' נותן לנו את התורה עוד פעם. אם היינו במעמד הר סיני והיינו מקבלים את התורה, מה היינו עושים אחרי קבלת התורה, הולכים לשחק שש בש? הולכים לשחק? לקשקש? מה היינו עושים? קיבלנו את האוצר הכי גדול, כלי חמדה שברא בו הקב"ה את השמים ואת הארץ, לא היינו מתעסקים כל הזמן רק להסתכל. תראו ילד שנותנים לו ספר חדש עם תמונות איך הוא יושב ומעלעל בו בלי הפסקה, או שנותנים לו חוברת ציור, ישר הוא לוקח את הצבעים ומתחיל מיד מיד לקשקש. ואנחנו, קיבלנו את התורה, הנה עברו שלשה ימים, האם היינו ספונים בתורה כבר ושקועים בה או חזרנו בחזרה לעבודה כרגיל, ונחכה עד לשנה הבאה ונגיד עוד פעם, יום טוב מקרא קודש הזה ביום חג מתן תורתנו חג השבועות, כן אנחנו נגיד, וזהו, ובזה זה נגמר. אז אני החלטתי בעזרת ה', וצירפתי איתי גם רבים שיזכו, פשוט מאד לגמור את כל הש"ס עד חג השבועות הבא! איך אפשר? אי אפשר, רק הרב קנייבסקי וכאלה יכולים לגמור את הש"ס כל שנה, והוא גומר, והוא גומר, ויש עוד כמוהו מצדיקי הדור וגדולי הדור, אבל אנחנו איך יכולים לגמור? אנחנו טרודים ועסוקים, חלק בעבודה חלק במצוות, חלק בזה וחלק בזה, איך נגמור את הש"ס? אז שמעו יהודים יקרים איך אפשר לגמור. כל יום לומדים שבעה דפים! ולומדים בגרסא - בלי עיון, רק לקרוא את הגמרא. בלי רש"י ותוספות, אם תספיק תספיק, אם לא לגרוס, וגומרים את הש"ס. מה הענין? להגיד שגמרנו את הש"ס? לא. החפץ חיים זצ"ל אומר, אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו. מה החשיבות של תלמודו בידו? כי עם מה שהוא בא בידו, שזה ברשותו, שזה קנינו, גם אם הוא לא זכה להבין פה בעולם הזה את כל מה שהוא למד, שמה פותחים לו את הכל ומלמדים אותו את הכל בכל מכל כל כולל הסודות. אבל זה אם הוא בא בידו, אם הוא למד רק מסכת אחת אז רק אחת ילמדו אותו, בא עם שתיים - רק שתיים, בא עם כל הש"ס - את כל התורה כולה ילמדו אותו. אבל זה בתנאי שהוא עבר על הש"ס. אז לכן ליגריס איניש, קודם כל גרסא ואח"כ ליסבר - אח"כ את הסברא והעיון, ואפילו לא ידע מאי קאמר, אפילו הוא לא יודע מה הוא אומר, אבל קודם כל שיהיה בידו, שהוא קרא את זה כמה שהוא מבין לגמור שבעה דפים, כמה זמן זה לוקח? שעה. למגזימים שעתיים, בלאו הכי קביעות אתה צריך, תגמור שבעה דפים, שבעה דפים, אפשר יותר, אפשר פחות, אבל הממוצע זה הוא שמוודא שתגמור את הש"ס. ואדם לפחות פעם בימיו זכה, אחרי זה מובטח לו שיהיה בעולם האמת, ילמדו אותו את כל התורה כולה. אם לא הוא יהיה שמה סתום. זהו. יקראו לו קיש קיש קריא. איסתרא בלגינא קיש קיש קריא. עם הארץ לא יודע הרבה תורה, יודע איזה ווארט שתיים, ככה שמע, בכל מקום שהוא מזדמן אומר אותו דבר, זה כמו מטבע קטנה שנמצאת בתוך כד, וכשהולכים איתה אז היא עושה קיש קיש קיש קיש קיש קריא, כל הזמן קיש קיש, איפה שהוא הולך הוא מקשקש אותו דבר. אבל מי שהוא תלמיד חכם, זה כמו כד מלא מטבעות, וכד מלא מטבעות גם אם תעשה ככה זה הכל לא זז. אז אדם יגיע לעולם האמת הוא יהיה קיש קיש, יש לו רק ככה בקושי כמה פירורים של תורה, מה יעשה איתם, יקשקש איתם? לכן צריך להשתדל מאד לקבל קבלה רצינית. אז במוצאי שבת הזה, בדרשה שדיברנו בבית הכנסת ב"ה, למעלה מעשרים איש קיבלו על עצמם לסיים את הש"ס, ונגשו אלי אחרי זה עוד קצת, וגם היום קיבלו על עצמם עוד כמה, וגם פה אני מקווה שיהיו כמה, בעמנואל, שיקבלו לסיים את הש"ס בשנה אחת, שבעה דפים ליום. גם יכניס אהבת התורה, גם סיעתא דשמיא מן השמים, גם הבנה, גם ידיעה והרחבת המושגים, וגם להגיע לחיי עולם הבא ותלמודו בידו. הגמרא מספרת על בר בי רב דחד יומא, היה בן אדם שהולך שלשה חדשים לשמוע דרשה של הרב ושלשה חדשים הוא חוזר, קראו לו בר בי רב דחד יומא - תלמיד של יום אחד. ללכת חצי שנה הלוך חזור בשביל ללמוד יום אחד! זה לכאורה מצחיק, לא? וזה נכתב בגמרא. ויהודים יקרים, אתם יודעים כמה בר בי רב דחד יומא כבר יש בעולם בזכות אותו אחד? הנה כל יום עצמאות, כל הבתי כנסת מפוצצים - בר בי רב דחד יומא - יום שלם באים רבנים ודורשים ומלמדים תורה כל יום, על מה, הזכות של ההוא - בר בי רב דחד יומא. תשמעו מעשה. בארה"ב היה יהודי שהיה עם הארץ מדאורייתא ומדרבנן, והעיסוק שלה היה מתאגרף, בוקסר. היה לו בן, והוא רצה שבנו ילמד בבית ספר יהודי, אבל לא היה בסביבה כזה, אז בלית ברירה היה תלמוד תורה, הוא לא כל כך שמח לכך, אבל בלית ברירה עדיף אצל היהודים מאצל הגויים. אמר לפחות אם אני עם הארץ הבן שלי ילמד תורה. הילד חזר אחרי כמה ימים עם ציצית, הבוקסר התרגז ובלי לשים לב שלח לו אחת, הילד נפל, בכה והלך לתלמוד תורה למחרת, עיניים אדומות, שאל אותו המלמד מה קרה? אמר אבא עשה לי כך וכך. למה? אמר הוא ראה אותי עם ציצית. אבא שלי חילוני. אמר לו מה לעשות? אמר לו תראה, הפעם תבוא גם עם הציצית, תעמוד במרחק שני מטר מהדלת, תראה איך הוא מגיב, אם הוא יכעס תוריד, אם הוא יעביר כנס, דפק בדלת, ברח שני מטר והמתין. אבא שלו פתח את הדלת, ראה אותו ככה, כבר ראה שהפנים שלו נפולות, ריחם עליו, אמר לו טוב תכנס. נכנס. גדל. התפתח. ישיבה קטנה, ישיבה גדולה, עלה לארץ ישראל כאברך. לא שכח את אביו, שלח לו עלונים של שבת כל חודש. אבא שלו היה מעלעל בהם ככה, פעם אחת הוא ראה משפט קצר של החפץ חיים זצ"ל, כמה זכויות שי לחפץ חיים, ישתבח הבורא ויתעלה שמו, כל משפט שהוא הוציא לא הלך. ומה היה המשפט? איני יכול להאמין שיהודי יצא מהעולם הזה בלי ללמוד דף אחד גמרא. אז הבוקסר אמר מה הבעיה ללמוד דף? אבל הוא לא ידע מה זה גמרא. אז הוא הלך לתלמוד תורה, אמר להם תשמעו, אני קראתי מה שכתב החפץ חיים ואני רוצה ללמוד דף. אמרו לו, זה לא פשוט, גמרא זה לא לקרוא דף, זה בארמית, זה בלי ניקוד, זה בלי פיסוק, זה קושיא ותירוץ, וצריך הקדמות בשביל להבין, זה לא קל. זה יקח הרבה זמן. אמר אני מוכן. אמרו אבל אין לנו מי שילמד, אמר אני אלמד עם הילדים. אמרו לו למה איך, אדם מבוגר כמוך ישב עם ילדים קטנים ללמוד? אמר אין בעיה. תגידו שאני מפקח ממשרד החינוך. הסכימו. ישב ולמד. למד ולמד. למד ולמד ולמד. כמה למד? שלש שנים לקח לו עד שהוא סיים ללמוד את הדף כראוי, כמו תלמיד חכם שיודע דף גמרא. כשהוא סיים, שאל אותם מה עושים עכשיו? אמרו לו מתחילים דף שני. אמר לא, החפץ חיים אמר דף אחד, הוא לא מאמין שבלי דף אחד אפשר להפטר, אני אחד כבר עשיתי. אמרו לו תראה, אם היית מסיים מסכת עושים סיום מסכת, אבל דף אחד לא עושים סיום. אמר אני עושה סיום, כי אתם כל כמה זמן גורמים מסכת? חודש חודשיים, אני לקח לי שלש שנים, זה כמו גמרא שלמה. צחקו. אבל הבחור רציני. שאל את מי מזמינים? אמרו לו. הבן אדם לא פחות ולא יותר מרים טלפון לגדול הדור דאז בארה"ב, הרב משה פיינשטיין זצ"ל. אומר לו כבוד הרב, אני מזמין אותך לסיום הדף, אמר לו הדף או הש"ס? אמר לו הדף. מה זה, פורים, אתה צוחק, מה קרה? סיפר לו, אני יהודי כזה וכזה, והעיסוק שלי כזה, והבן שלי שלח וקראתי וראיתי והתרשמתי והחלטתי וסיימתי אחרי שלש שנים דף. אמר לו הרב, לסיום כזה אני בא. שש שעות נסע הרב, הוא לא עשה את זה בבית, אולם חתונות כאילו קיבל את הגביע באגרוף. הזמין כל הרבנים, לקח רשימות, לא מכיר אף אחד, הזמין את כולם, הוא סיים את הדף, והיו דרשות שמה וכולם היה ערב מדהים. בשתיים בלילה הוא עולה על משכבו לישון מאושר, בבוקר הוא לא קם. נפטר. החזיר נשמתו לבורא. והתקיים מה שאמרו החפץ חיים, אני לא מאמין שיהודי יכול לצאת מן העולם הזה בלי דף אחד גמרא. בהספדים באו שוב מגדולי ישראל והספידו את האיש הזה ואמרו, יש קונה עולמו בשעה, ויש קונה עולמו בשנים הרבה. יש קונה עולמו בש"ס ויש קונה עולמו בדף אחד. מסירות נפש כזאת. דרשן אחר אמר, "כי בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים", ודאי שהיה צריך הבוקסר למות לפני כן, אבל כיון שהוא החליט שהוא רוצה לסיים את הדף ולא ויתר, האריכו את ימיו ושנותיו עד שיסיים. "כי בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים", כשהוא סיים - נפטר. מי שלוקח על עצמו לסיים את הש"ס תוך שנה, זה תוספת להבטחה של הארי הקדוש, שמי שלא ישן בליל שבועות ישלים את השנה. אדם שרוצה באמת לא לצאת מן העולם הזה, בלי שיהיה בידו הש"ס, כדי שילמדו אותו את מה שאמר החפץ חיים, שאדם יגיע לעולם האמת עם כל הש"ס, כדי שילמדו אותו את כל התורה כולה, בעזרת ה' זכות החפץ חיים תעמוד לו שישלים את השנה ויסיים את הש"ס. ואח"כ אם יתכוון גם ללמוד בעיון, יאריכו את ימיו עוד ועוד. "כי בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים". אז מי אלה שרוצים בעזרת ה' לקבל על עצמם ש"ס תוך שנה? הנה שני הראשונים, תבורכו מפי עליון, וימלא ה' משאלות ליבכם לטובה. הנה עוד יהודי יקר, צלם אותו פה, הנה תרים את היד, השלישי תרים, כן, תרים, הנה אשריך. הנה עוד יהודי, תראה פה, והנה עוד יהודי, תראה פה, למה אתם לא מראים אותם, למה אתה ישן? מה מה מה, זה אני רוצה שיראו. תראה לי שיונצח. הנה השני. תראה לי את זה היהודי המבוגר פה, תרים את היד, כן, צלם אותו יופי. איפה השניים שהרימו קודם? תעד אותם, הנה ועוד אחד פה. יופי חמישה, הנה עוד אחד, אשריך שמה. הנה עוד יהודי, השבעי, צלם אותו, צלם אותו, יופי אשריך תבורך. עם ישראל חי, ישתבח הבורא, זה הגנה על כל עמנואל. מי עוד? מי עוד לוקח? לזכות להיות ממסיימי הש"ס, יבבי, איזה אושר זה איזה תענוג, איזה חשק. תיכף ניתן לנשים משהו גם. כן מי עוד? עוד שלשה יהודים, הנה עוד אחד, צלם אותו מהר. הנה השמיני, תרים את היד. יופי. עוד שניים, עוד שני יהודים, אני מפחד, אתה תעמוד אתה תתחיל לשחק קצת. עוד שניים, עוד שניים. סיום מסכת בסוף, אתה גם? הנה עוד אחד הצלם, צלם את עצמך, תעמוד, תעמוד מול המצלמה. רגע, צלם אותו. יופי. תרים את היד, תרים את היד, יופי. עוד אחד, עשירי. לא, הוא התשיעי, עוד אחד, בלי תנאים, אתה רוצה תקבל, אנחנו נברך גם ככה. מי לוקח על עצמו עוד יהודי, עשירי. כנגד עשרת הדברות שלמדנו בפתיחה. מי העשירי? אין בלי, אתה לוקח או לא לוקח, בלי קשקושים, צריך להיות רציני. הנה הוא העשירי, יבבי. תצלם אותו, תרים את היד, מה אתה מרים ככה, תרים, יופי. גולן, קטן עליך. שעתיים בתענית דיבור עשית, עכשיו אתה יכול לסיים את הש"ס בקלות, זה אותו זמן, תרים את היד גולן, גולן, גולן אשריך גולן. יפה. יפה. נו אז אולי עוד אחד 12 שבטי יה, יש עוד יהודי שרוצה להחבר? כל יום שבעה דפים, לא קשה. לא קשה, אנחנו כבר ארבעה ימים עושים. קלי קלות, תענוג. קדימה, עוד יהודי אחד. יצחק, יצחק, יהיה לך חתונה חופה משהו משהו יצחק. שעה יצחק, יצחק, הנה 12 אשריך צלם אותו, צלם. יש עוד אחד? יואל, יואל, אתה ויצחק כל אחד, יואל, חברותא, חברותא, נו, יצחק. אני אומר לך האשכנזים האלה קשים, יאלה. יוילי. טוב נשים, עכשיו מה נשים יקבלו על עצמם? יש לך עוד שניים? נשים, נשים, כל יום ללמוד חצי שעה, ספר שערי תשובה, מסיימים עוברים למסילת ישרים, מסיימים עוברים לרבינו בחיי, לקרוא חצי שעה כל יום, כמה שאתן מבינות. עד שבועות. עד שבועות, כל יום חצי שעה. ספר שערי תשובה של רבינו יונה, מסילת ישרים של הרמח"ל, חובת הלבבות רבינו בחיי, בלי שער היחוד הראשון, אשרייך הנה שלש, הנה שש, שבע נשים, יותר מהר מהגברים, שמונה, אשריכם ישראל, שמונה נשים. נראה אם תעברו את הגברים, שמונה נשים. יפה מאד, שמונה נשים, מי עוד? כל יום חצי שעה בסה"כ, חצי שעה, מי עוד? מתן תורה. יש עוד אצל הנשים, חצי שעה. יש עוד? טוב. להפסיק רגע, עכשיו אני רוצה להגיד לכם משהו. בואו אני אראה לכם עכשיו מה כוחה של התורה ומה הכח של הבטחון בה' שלומדים שער הבטחון ברבינו בחיי, ומה הזכות של מי שלומד תורה ומאמין, אני מראה לכם סרט עכשיו של 17 דקות. קוראים לסרט חיה יחיה, תחיית המתים, בכבוד. מיכאל: שמי מיכאל, מיכאל אליה, זאת אשתי שני, אנחנו בני 27 התחלנו להתחזק לפני בערך כשלש שנים בזכות הדיסקים של הרב אמנון וההרצאות שלו, הרב אמנון יצחק, אנחנו רוצים לספר לכם על הנס שקרה לנו הבוקר, נס שאין כמוהו, תחיית המתים ממש. הלידה התקדמה מאד יפה, מרגע שנכנסנו לחדר לידה. שני: באמת הכל התחיל כמו שצריך והיינו מרוצים מהכל מההתקדמות, מיכאל: היה אמור להיות לידה רגילה, פשוטה כמה שאפשר, עד שזה התחיל להסתבך עם זה שהיו מים מקוניאלים בבטן, במי שפיר היו מים מקוניאלים שזה נכנס לראות של התינוק וזה הקשה עליו לנשום, וממש לקראת הסוף כבר הוא היה צריך לצאת והנשימות שלו, הדופק היה נעלם מידי פעם. שני: זה היה בלחץ והרבה עזרה מהרופאים ואני התאמצתי כמה שיכולתי התחילו לעשות מיכאל: התחילו לעשות לידה כמה שיותר מהר, ולדחוף כמה שיותר מהר שהתינוק יצא, שהוא לא יפסיק, שזה לא יפגע לו בדופק, ואז בשלב מסויים נעלם הדופק והוא הפסיק לנשום והלידה נתקעה, הוא לא הפסיקו, לא היה כבר צירים שיכולים לעזור לדחוף רק כח מה שאשתי היתה יכולה לעשות, בגלל שהזמן היה מאד קצר כי הילד כבר לא נשם אז הביאו דחוף וואקום בשביל לשאוב אותו משם כמה שיותר מהר. הרב בהרצאה: התינוק הנולד שני בן בת שבע, ה' יציל אותו שיחיה בעזרת ה'. אמן. מיכאל: כל התהליך הזה בערך רבע שעה, עשרים דקות, עד שהתינוק יצא, ובאו עוד רופאים ועל הלידה הזאת היו בערך ארבעה רופאים ועוד מיילדות מסביב, הרב: עוד פעם אני מבקש, התינוק הנולד בן בת שבע, ה' יציל אותו שיחיה בעזרת ה' אמן מיכאל: ברגע שהתינוק יצא אני עמדתי בכניסה לחדר ואני שומע שמברכים את אשתי כל הכבוד, זהו, לחצת טוב הוא יצא, אחרי ש חתכו אותה ושאבו את התינוק עם וואקום וזה ובסופו של דבר התינוק יצא ומברכים אותה על זה, אבל אני לא שמעתי בכי של תינוק, הבנתי משהו לא בסדר, לא הבנתי מה בדיוק קורה שם. שני: בזריזות קרעו את חבל הטבור והניחו אותו שם ואני רואה כמה רופאים בלחץ מטפלים בו ופתאום כל החדר נהיה כמרקחה ולחץ מטורף היה שם ואני פתאום מבינה שמשהו לא בסדר עם התינוק, אז אני שואלת את הרופאים אם הכל בסדר ואף אחד לא עונה לי. ואני מחבקת את הרבנית ואני מסתכלת עליה והיא מרגיעה אותי ואומרת לי הכל יהיה בסדר בעזרת ה', ואני שואלת את הרופאים עוד פעם, הכל בסדר? הוא חי? אף אחד לא עונה לי, ככה במשך כל הזמן שהם טיפלו בו אף אחד לא נתן לנו תקוה שהכל בסדר. הם כן אמרו מידי פעם הרופאים בודקים אותו וכבר יודיעו לכם, אף מילה מעבר לזה, אני ממש ראיתי כאילו הולכים להודיע לי שזהו, חמודה, ניסינו הכל. התחלתי לבכות ואני רואה גם את בעלי חסר אונים שם בחוץ, מיכאל: אבל עמדתי בכניסה וראיתי פתאום מניחים מולי תינוק בצבע סגול כהה, חום כהה כזה שהוא לא זז, אני ברגע הזה אומר הוא לא נושם ואני מבין שמשהו, באותה שניה חשבתי חרב עולמי, אני עשיתי שני צעדים מחוץ לחדר ופתאום הרגשתי, התחלתי לא להרגיש את הגוף מרוב, כי לא ידעתי מה קרה. והבנתי באותו רגע שני: אמרתי לרבנית זה לא יכול להיות, זה לא יכול להיות, אני כל כך השתדלתי כל ההריון לשמור על עצמי ולא לשמוע שירים ולא להסתכל בדברים שלא צריך כדי שהילד הזה יצא צדיק כמו שצריך, זה לא יכול להיות שזה ככה, שיהיה ילד צדיק, והייתי קמה בבוקר עם בעלי לשמוע את ההרצאות של הרב שישמע דברים טובים מיכאל: באותו זמן כבר בערך רבע שעה הוא היה בלי דופק, פשוט התחלתי ממש, ממש היה קשה לי להאמין למקרה, לא האמנתי שזה יכול לקרות, הריון תשעה חדשים וכל כך אתה מחכה לזה וזה ילד ראשון ואתה מחכה כל כך, ופתאום מוציאים לך פשוט גוש בשר כזה שלא זז ואתה לא יודע איך לקבל את זה. שני: התינוק ממש יצא מהבטן לא תינוק חי. מיכאל: והרופאים גם לא דיברו עם אף אחד, התחילו לעבוד מהר על התינוק ולנסות לעשות לו החייאה והנשמה, ואחד מנקה לו את הריאות, אחד לוחץ לו במקומות, אחד מכניס לו מחט עם אדרנלין ללב. כמה דקות אני לא מצליח להרגע, פשוט אחרי כמה דקות התאוששתי, אמרתי לעצמי, אין, לא יכול להיות שזה קורה לנו, לא יכול להיות שזה קורה לנו. התחלתי לבטוח בה', אמרתי אין, הקב"ה אני יודע שהכל יהיה בסדר, אין דבר כזה, זה רק מהרב מהשיעורים בבוקר של אמונה ובטחון שפעמיים למדנו את השער הזה עם הרב וזה חיזק אותי וזה נתן לי כח, לא רק בזה בדברים אחרים גם הרבה, אני ראיתי הרבה ניסים ונפלאות, זה שינה לי את החיים האמונה הזאת ושער הבטחון הזה זה שינה לי את החיים מא' ועד ת' ופה זה היה נסיון הכי גדול שלי, ואני לא אשקר, לא עמדתי פה במיליון אחוז, אבל כשאמרתי את זה וכשהאמנתי את זה וכשאני הולך במסדרון אחורה קדימה אחורה ואני אומר, הקב"ה אני מאמין בך, אני יודע שהכל יהיה בסדר, לא יכול לקרות דבר אחר, הכל יהיה בסדר הכל יהיה בסדר, זה בא נטו מהלב, נכנסתי לחדר אשתי וצעקתי לה, אל תדאגי הכל יהיה בסדר, הוא מחיה מתים, הוא מחיה מתים אמרתי לה, הכל יהיה בסדר שני: אמרתי לעצמי, אני אקבל כיסוי ראש ובעלי בא לידי ואומר לי אני מקבל על עצמי גם ללמוד שש שעות ואני מבקשת מהרבנית שתתקשר לרב ותגיד לו, אולי הרב יכול לברך אותנו, הברכה שלו תמיד עוזרת. הרב אמנון יצחק: אילו אחיה אלף שנים לא אוכל לשלם תודות לו, אם ישלחני למרחקים בחצי הלילה, רק שניה זה דחוף בית חולים. כן. כן. טוב מה קורה שם? וכרגע מה מנסים לעשות? בסדר, אני לוקח בעזרת ה' תענית ארבעים יום להצלתו בעזרת ה' יתברך. בסדר. מי שרוצה, הילד יצא בלי דופק, תינוק שנולד, מי שרוצה לקחת עליו לרפואה בבקשה. אשריך לחיי העולם הבא. מיכאל: אשתו של הרב היתה ליד אשתי, היתה עוזרת לה ואשתי ביקשה ממנה לדבר עם הרב, הרב עוד כשהתינוק היה בבטן וככה היה, שהיא שלחה לו הודעה והרב קיבל על עצמו באותו רגע ארבעים יום תענית, ועוד שני אנשים קיבלו את זה על עצמם שם לידו, ואני אמרתי לה', ה' אני מקבל על עצמי שש שעות ביום לימוד תורה ועוד ארבעים יום תענית גם אחרי שהרב קיבל גם אני ארבעים יום קיבלתי. שני: אשתו של הרב, הרבנית שתהיה בריאה, צדיקה מדהימה, כמה היא חיזקה אותי וכמה היא חיזקה אותי וכמה היא עזרה לי, בלי התמיכה שלה אני לא יודעת אם היה לי כוחות לעמוד בזה, אחרי כל הקושי של הלידה, הלידה היתה מספיק קשה והיא עוד היה לה את הכח לחזק אותי ולהיגד לי שהכל יהיה בסדר ושהאלקים יעזור ולקרוא תהילים, והיא בעצם נתנה לי גם את הדוגמא כמה אני צריכה להיות חזקה. אמרתי זהו, רק שהרב יברך ולפחות אנחנו אין לנו מספיק זכויות שאלקים יעשה לנו כאלה ניסים, אולי בזכות הרב אלקים יעשה לנו פה איזה נס. מיכאל: והוא החיה את המת, הוא החיה, הוא החיה את הבן שלנו והרופאים הצליחו להחזיר את הדופק שלו, אחרי בערך עשרים דקות אני שמעתי ככה מוניטור פתאום מתחיל לצפצף לענין ולא צפצוף אחד שלם. שני: אח"כ מעלי בא ואומר לי מאמי, בסדר, הכל בסדר, יש לו דופק הוא נושם, הכל בסדר, תרגעי, שמעתי אותו בוכה. ואז אנחנו התחלנו כמובן לבכות ולהודות לאלקים כי היה לנו פה נס גלוי, זה לא היה, היה לנו פה נס גלוי, התינוק ממש היה יצא מהבטן לא תינוק חי. מיכאל: גם עוד יותר פלא, שאחרי כל כך הרבה זמן שהוא לא נשם, אחרי שעשו לו בדיקות ולקחו אותו לטיפול נמרץ של תינוקות אז אחרי יעוץ בין הרופאים ראו שהוא לא צריך טיפול מיוחד, שהוא הכל בסדר, רק צריך השגחה קצת יותר רצינית אבל הוא יהיה בסדר ואין לו שום פגיעה, לא במח, שבמצבים כאלה יש הרבה סיכוי לפגיעה חס ושלום, אבל אצלו הכל ב"ה כאילו בגלל שלא מגיע החמצן למח אז יכול לפגוע, במיוחד אצל תינוק. וב"ה לא נפגע לו שום דבר והוא זז והוא בוכה כמו שצריך וב"ה, אין שבח לאל, שבח לאל, הקב"ה הכין אותנו הרבה הרבה זמן למקרה הזה, לנסיון הזה, זה היה צריך לקרות לנו, ואם לא ההתקרבות שלנו לצדיק, כמו שגם למדנו בשיעורים בבוקר גם לרב להתקרב לצדיק שני: הרב לא מדבר על עצמו מיכאל: הרב לא מדבר על עצמו אבל אני אומר לכם שהוא צדיק והוא אחד הצדיקים הגדולים בדור הזה ומי שיכול להתקרב אליו זה רק לטובתו יהיה, זה רק יהיה ל טובתו. שני: נס גלוי, הרופאים עצמם היו המומים, הרופאים עצמם לא יכלו להרגע אחרי זה. והיו שמה מלא הרבה רופאים בחדר וכולם ראו את הנס הגלוי הזה. מי שרוצה לוודא את הסיפור, לאשש אותו יכול לגשת לבלינסון למחלקת יולדות, את הלידה שלי בטוח לא ישכחו הרבה זמן שמה. מיכאל: אני לא יודע איך להודות לרב, עוד לא הספקתי עוד להודות לו על החיים שהוא נתן לי ולאשתי שחזרנו בתשובה, אני כבר צריך להודות לו על החיים של תינוק שנולד שהוא קיבל על עצמו ארבעים יום לזכות שהוא יחיה, אז ככה שכל המשפחה שלנו חייבים לו את החיים שלנו, ובעזרת ה' יהיה סנדק, בעזרת ה', ה' יזכה אותנו שהרב יהיה סנדק ושהרב יבחר לו שם בעזרת ה', השם שהוא יחליט זה מה שיהיה, אנחנו לא אכפת לנו, שהרב יחליט, מתבטלים לגמרי בענין הזה, שהוא יחליט איזה שם שהוא רוצה זה מה שיהיה, כי זה יש לו חלק גדול בילד הזה, זה הילד שלו בדיוק כמו שלנו, ושל הרבנית גם, ותודה רבה לכם ותתחזקו ותקחו את זה כי לא מובן מאליו כל הדברים האלה, כי כל יום ויום הוא יום מתנה מהקב"ה. כעבור שמונה ימים: "שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד" "אנא ה' הושיעה נא" "אנא ה' הצליחה נא" אני ממנה אותך שליח למול את בני. "ברוך... וציוונו על המילה" "להכניס בריתו של אברהם אבינו" "ברוך... שהחיינו"... ויקרא שמו בישראל אמנון יצחק בן מיכאל אליה, ישמח האב ביוצאי חלציו... מיכאל: זה היום הכי מאושר בחיים שלי. שני: אני רוצה להגיד תודה לרב אמנון יצחק ולכל האנשים שהתפללו ולקחו על עצמם כדי שהילד הזה יהיה בריא, חוץ מהרב יש עוד צדיק אחד בשיעור שאני יודעת שלקח על עצמו גם ארבעים יום אנחנו גם מודים לו מאד! והכי חשוב אנחנו מודים לבורא עולם על הנס הזה שעשה לנו. בינתיים עד שאתם ככה צפיתם קיבלתי כמה אימיילים, והם נצפים גם בשידור, יש אשה שקיבלה על עצמה גם כן לימוד של הנשים עד שבועות, ארזה בת שושנה תזכה לכל טובה וברכה. אח"כ קיבל על עצמו יניב אלמגור לסיים את הש"ס גם תוך שנה, אשריו ואשרי חלקו. יש עוד מי שמקבל על עצמו את כל הש"ס, שמואל בן פורטונה הוא ומשפחתו יזכו לתשובה מאהבה. יש פה עוד מי מקייטן הראל קיבל על עצמו ארבעים יום תענית, הוא ביום התשיעי, וגם מקבל על עצמו את לימוד הש"ס שבעה ימים ביום. ויש פה עוד האברך שרוצה שאשתו תוציא את הטמבלויזיה עכשיו מהבית יכול לצלצל לטלפון: 050-6500666 ויש פה זוהר מרים מקבלת על עצמה גם כן ללמוד את הלימוד של הנשים, ודנינו חן גם כן שולחים שהם מקבלים על עצמם, יורם מכלוף בן שושנה רפואת הנפש והגוף מהרה. זהו בינתיים. עכשיו רק שניה יהודים יקרים, יהודים יקרים שניה, שימו לב עכשיו, עכשיו אני רוצה לזכות את הרבים, מי שרוצה להיות שותף בזיכוי הרבים גדול מאד שאנחנו עושים עכשיו, הסרט הזה מציל יהודים בלי סוף, אנשים רחוקים מדת מהידות לא מאמינים רואים את הסרט הזה, בוכים כמו ילדים קטנים, יש אלקים. לא נראה דבר כזה שמישהו מת עשרים דקות חוזר לחים, ולא עוד, אלא שהוא בריא ושלם, כי אם מאבדים חמצן דקה שתיים, אז מי שיודע לא נשארים בחיים כמו שצריך, עם מגבלות קשות ביותר. מכל מקום אנחנו החלטנו להפיץ מאות אלפי דיסקים כאלה, וכבר הוצאנו מאה אלף ראשונים, ואנחנו משתפים את כל מי שרוצה שזה יהיה לרפואתו לרפואת משפחתו, לרפואת מישהו, להצלחה, לכל סיבה שהוא רק רוצה, להיות שותף, 500 דיסקים באלף שקל, שני שקל לדיסק, בעשרה תשלומים מאה שקל, ושותפים בהפצה של 500, או שאתם מחלקים או שאנחנו מחלקים בעבורכם. וכותבים בהו"ק או באשראי שם ושם האמא לקבל ברכה ותקבלו ברכה על זה. אז אלה שמעוניינים להיות שותפים בזה, ושנפיץ את זה ונזכה את הרבים שעוד יהודים יחזרו בתשובה, הנה האפשרות והזכות שלכם בידכם. מי אלה הראשונים שרוצים בעזרת ה', הנה היהודי היקר שם, תבורך.... ש. ערב טוב כבוד הרב הרב: ערב טוב ש. בקשר לדיסק של כל התורה כולה, רצינו לדעת הרב: תקליטור התורני ש. כן, רצינו לדעת מתי הוא יוצא בעזרת ה' הרב: כשנאסוף מספיק כסף, אנחנו עדיין באיסוף. ש. ועוד דבר, רציתי לקבל על עצמי תענית ארבעים יום לרפואת אמא של הרב הרב: תודה, גם אני קיבלתי ה יום, אז שנינו בעזרת ה' נכריע לטובה ש. וכל מי שרוצה שיקבל על עצמו בעזרת ה', הרב עשה לנו המון, אני בזכותו חזרתי בתשובה, זה יותר טוב מכסף שהוא חילק. אם אדם היה מחלק כסף לאנשים ואחרי זה מבקש טובה היו עוזרים לו, כל שכן תורה. בעזרת ה'. הרב: תודה קודם כל, אני שמח להגיד לכם שיש כמה יהודים שקיבלו על עצמם ארבעים יום תענית לרפואת אמי, ואבא של הבן מיכאל סקריצקי קיבל על עצמו שלשה ימים רצוף לא לאכול ולא לשתות, שזה שקול כארבעים יום, לרפואת אמי, יש כוללים שלומדים לרפואה, ויש הרבה יהודים שמתפללים, אשריהם ואשרי חלקם, ה' ישלם להם שכרם מושלם. אמן. ש. וכבוד הרב מחילה, עוד דבר, יש אדם שרוצה לקבל על עצמו את הש"ס והוא דיבר איתי בטלפון אבל ביום ראשון נכנס לכלא, אז הוא אמר אם יש אפשרות שיהיה מישהו שילמד אותו שם, או שאם יהיה אפשרי הרב: יש שמה אגף תורני והוא יוכל שמה ללמוד בקלות ויהיה לו מספיק זמן. בהצלחה. עוד יהודי לוקח ארבעים לרפואת אמי, אשריך. צלם אותו, צלם. כן, מה השם שלך? ש. אלון בן רחל הרב: ה' יזכה אותך עם אשתך אשרית בת שושנה סוזן, תזכו לזרע חי וקיים מהרה. אמן. הרב: בעזרת ה', תבורכו. כן, רגע, עוד שאלה. שאלה או ברכה? קודם שאלות, תיכף. יש עוד שאלה? תן לבחור שם. ש. ערב טוב כבוד הרב, ברשותך אני אעביר את זה לאשתי, היא תשאל. הרב: בבקשה. ש. שלום הרב, הייתי אצלך לפני שלשה חדשים בהרצאה בפתח תקוה, סליחה בתל אביב, קיבלנו על עצמנו את השעתיים דיבור של בעלי אני את החצי שעה של רבינו יונה, שבוע האחרון, ז"א בשבוע האחרון יום אחד שכחתי, מאז, ז"א נשאר לי עוד שבוע והוספתי עוד חצי שעה לזה, שבוע שעבר קיבלנו בשורה מבחינת הרפואה שבעלי סיים עם הרפואה, שמבחינתנו אין מעבר לזה, אני לא אפרט את זה מה אמרו אבל בשורה תחתונה אמרו מה שהם רצו להגיד, ורציתי לשאול מה כבודך ממליץ לי לעשות. הרב: קודם כל את צריכה לחזור על השלשה חדשים בגלל ההפסק של היום אחד, בעלך עשה את השעתים בתענית דיבור בלי הפסקה? ש. אמת, אבל בגלל שבעלי הוא נוהג אז יש לו דיסקים, ז"א שלך, כל מיני דיסקים של רבנים שאותם בעצם שומע את השיעורים תורה הרב: רצוף ש. השאלה אם זה אותו דבר. הרב: אבל רצוף שעתיים ש. נכון, הרב: כן, תגידו את השמות עוד פעם אני אברך ולא להתחשב במה שהם אומרים. ש. הם אמרו שהוא עקר, הרב הרב: עזבי את השטויות, תגידי לי את השם ש. שוחחתי היום עם רב, אני לא רוצה לנקוב בשם שלו, היום בבוקר הרב: מה אכפת לי עכשיו ש. והוא אמר לי שניסים הרב: את רוצה לדבר עם הרב ההוא או איתי? ש. לא לא לא, הוא אמר לי, ניסים כאלו כבר לא קורים הרב: טוב, תגידי לרב הזה שיסתכל בתורה קצת יותר טוב. מה השם? ש. אסתר לינוי בת מישל ורועי קלמו בן מזל זרע חי וקיים השנה הרב: בזכות שהוא שומע את הדיסקים ודברי תורה שעתיים בתענית דיבור, תזכו לזרע חי וקיים מהרה. ש. אמן. הרב: כן, תן לבחור בתכלת. רק רגע, יש פה אשה שרוצה להוציא טמבלויזיה מהבית, שניה. הרב: הלו? ש. שלום כבוד הרב הרב: שלום ש. הרב, יש לי פה מכרים, אני אברך בכולל ברמלה, אני רוצה להוציא את הטלויזיה, אשתי שתהיה בריאה, אנחנו זוג צעיר, חזרנו בתשובה ומאד קשה לנו להוציא והיא רוצה את הרב, לדבר עם הרב הרב: יש לך פטיש? ש. לא בהישג יד הרב, אני מוציא אותה אחרי זה, זה פלזמה גדולה ואין לי דיסק הרב: טוב, תן לי אותה רגע ש. הלו הרב: שלום ש. שלום הרב הרב: כן ש. קצת קשה לי להוציא את הטלויזיה הרב: זה בסדר, אני מבין אותך, בשביל זה הוא יוציא, לא את. איזה ברכה גדולה את רוצה שאני אברך אותך בזכות זה ש. בעזרת ה' שאני אקנה דירה השנה הרב: בעזרת ה'. מה השם שלך? ש. נטלי בת זהבה הרב: בזכות שזורקים את הטמבלויזיה עוד הערב את תזכי להכנס לדירה חדשה השנה. אמן. ש. תודה רבה הרב, בזכות זה אני עכשיו מוציאה את הטלויזיה הרב: יפה מאד, אשרייך ואשרי חלקך. כן, יש פה עוד יהודי מצרפת ששולח לי כרגע, יונתן אליהו אליעזר בן שרה, לוקח על עצמו שבע דפים ללמוד כל יום בעזרת ה', יבורך. רון שלו בת אסתר ונופר שלו ולירון שלו בנות ענת רפואה ופרנסה. זה קצת מחרבש, מי כתב את זה? אתה? אמרתי טוב או לא טוב? יזכו לרפואה ופרנסה. רק רגע, תן לזה, דבר. ש. ערב טוב הרב הרב: ערב טוב ש. לפני שנה אבא שלי ז"ל נפטר, אריה בן פנחס, יום חמישי זה היא"צ שלו, אז אבא שלי נפטר מהמחלה ביסורים מאד מאד קשים, ויום חמישי זה היא"צ, ואמא שלי לפני שבוע ציפורה בת בלה, קיבלה תשובה מהרופאים ששני גידולים שיש לה הם זה לא שפיר, השאלה שלי לא למה זה קרה לאבא שלי, כי הלמה לא יעזור לי, אני רוצה לדעת אם אפשר לדעת את הדבר הזה, מה קורה כרגע עם נפטר, ז"א האם הוא חי, האם הוא בפעילות כלשהי, בכל מקרה אני קרוב לבערך כל שלשה ימים הוא מופיע לי בחלום הרב: הוא היה דתי או לא? ש. אבא לא היה דתי אבל משפחתו בפולין כמובן היתה חרדית הרב: איך הוא נראה לך בחלום? ש. הוא נראה פחות או יותר אותו הדבר עם אותו קול עבה, מידי פעם הוא מחבק אותי, ומידי פעם הוא מתרחק, הוא בא הוא מדבר, אני שומע את הקול שלו והוא כמו באיזה סרט כזה דמיוני הוא מתקרב והוא מתרחק ורומז תמשיך עם החיים הלאה. ככה זה נראה לי הרב: שואל שאלה, איך הוא נראה, נראה טוב שמח או נראה רגיל או נראה עצוב, או נראה מפוחד או איך נראה ש. הוא לא נראה מפוחד, הוא נראה טוב, הוא נראה טוב הרב: מה זה טוב? ש. הוא נראה שכאילו בפעילות מסוימת, אני לא יודע מה, אבל כאילו לא יודע, הוא אומר, הוא לא אומר שהכל בסדר, הוא אומר אני רוצה שתתקדם, הוא לא אומר את זה במילים, אני מבין את זה ככה הרב: הוא נראה כמו אחרי ריצה ש. אפשר להגיד שכן, כן. הרב: טוב, אתה צריך לחזור בתשובה שלמה בשביל להוציא אותו מאיפה שהוא נמצא. ש. איפה הוא נמצא? הרב: איפה אתה חושב? מי שלא שומר תורה ומצוות הוא עדיין לא בגן עדן, וצריך לעזור לו לצאת משם. כי מי שחילל שבתות ולא הקפיד על כשרות ולא חי בטהרה וכן הלאה, אז המצב לא טוב. ש. ומי שהסבות שלו והסבתות שלו נרצחו בכזאת אכזריות בשואה שהם היו בדיוק כמו מאה שערים הרב: אפילו אם היו חילונים שמה אז יש להם דין של הרוגי מלכות, אבל ש. אבל מה הוא אשם, כבוד הרב, מה הוא אשם שהוא גדל בקיבוץ של השומר הצעיר ושהוא לא גדל כדתי למרות שההורים שלו היו אנשים מדהימים הרב: אני אגיד לך, הוא ידע מיהדות, נכון? ש. הוא ידע והוא כיבד יהדות והוא עשה הרבה מצוות הרב: אבל הוא לא שמר, אני גם הייתי בבית ספר חילוני ולמרות שגדלתי בתל אביב החלטתי לחזור בתשובה. ז"א, אדם שהוא בעל הכרה וחי במדינה יהודית, כמו שאומרים, בתוך יהודים ורואה יהודים ושומרי תורה ועוד מכבד אותם ובעצמו לא עשה, זה בעיה. אז נכון שיש לו איזה צד להגיד איזו זכות משהו, אבל זה עדיין לא פוטר. כי אדם צריך לשמור תורה ומצוות, אז אתה גם יכול להגיד, אני בן של מי שהיה לו כך וכך, והבן שלך כך וכך, אין דבר כזה, אדם צריך לעמוד על דעתו לבד ולקבל עליו עול תורה ומצוות. הרבה יצאו מהתופת או שלא יצאו מהתופת וצאצאיהם נותרו בחיים וכו' והם היום חרדים לדבר ה', בלי קשר למה שעברו. עשרת הרוגי מלכות מתו במיתות משונות והיו גדולי ישראל, אבל זה לא פוטר אף אחד מלהמשיך את הדרך. ז"א, אם זה היה בן אדם שנלקח לבין השבאים ולא ידע מיהדות ולא הכיר את היהדות ולא נתקל ביהדות, יש לו דין של תינוק שנשבה. זה שהוא עבר את הטראומות והכל, יש לו זכות שימליצו עליו כך וכך, אבל עצם זה שהוא לא זכה לחזור בתשובה אז זה בעיה. שמעתי נפלא מאד, אבל אתה צריך לחזור בתשובה בשביל אבא כי בן מזכה אב, זה אחד, וזה שמחה גדולה, כי אתה יכול ממש להוציא אותו למקום הכי טוב. וכשהוא בא ומתרחק ואומר לך תמשיך, אז זה תמשיך את מה שצריך להמשיך, לא תמשיך לחיות, הוא לא מחליט אם תחיה או לא, הוא אומר תמשיך, איפה שאני הפסקתי אתה צריך להמשיך, והוא מתרחק מתקרב ומתרחק, אתה צריך לדאוג שהוא יהיה קרוב ע"י זה שאתה תקרב אותו לאבינו שבשמים ש. והמסרים הם חיים למעשה? הרב: ודאי. ש. מה הם עושים שם? הרב: החיים האמיתיים זה רק כשיוצאים מכאן. פה זה כמו חלום, אנחנו כמו תינוק בבטן של אמא תשעה חדשים, שזה רק הכנה ליציאה. ככה החיים שלנו פה זה הכנה ליציאה, לכן אנחנו משילים את הגוף בקבר והנשמה עולה למעלה. בשביל זה יש לויה, הספד, שבעה, שלשים, יום השנה יא"צ, שעושים לעילוי נשמת, קדיש, לעילוי נשמת, כי הנשמה עולה בזכות המצוות שעושים פה למטה. מה היא עושה שם? אז תלוי איפה נמצאים, אבל זה לא לעכשיו. יש לי קלטות אם תכנס לאתר שופר. טי וי, יש שמה הכה את המומחה, שמה יש שאלות מכל הסוגים בנושאים האלה, תשאל שאלה ותקבל תשובה בסרט. בסדר? עכשיו לגבי האמא, אם אתה רוצה להועיל לה אז צריך להרבות בעבורה זכויות רבות, כדי שיהיה לה זכויות שהיא תוכל בעזרת ה' יתברך לצאת מזה ברצון ה', וצריך כמובן נס. כי הרופאים אתה יודע, ברגע שהם רואים שיש מצבים כאלה אז הם אומרים כמה נשאר, הם פרופסורים לכמה נשאר. אבל ב"ה הרבה יהודים נושעו, גם במקרים כאלה, ואמא צריכה כמובן לקבל על עצמה עול מצוות מיד כדי שיפסיק הקטרוג כנגדה וזכויות להסיר ממנה את המחלה ולהעביר אותה לאסאד נשיא סוריה. ש. אמן. הרב: אז אם אתה רוצה בעזרת ה' תצלצל מחר לארגון שופר, הטלפון נמצא בשקיות, ותבקש לעשות הרצאה לרפואתה. תדבר עם יונתן, בשביל שיהיה זכויות גדולות שיהיו בעבורה ש. אני למעשה בתקופה שאבא שלי היה במחלה, הוא ביקש ממני, הוא אמר לי ליאור, כאילו אם אתה אוהב אותי אל תדבר איתי על תורה, אני עכשיו מאד מאד חולה ומאד מאד חלש, זה מעצבן אותי, זה קשה לי, אני לא אמרתי שאני לא מאמין, פשוט אל תדבר איתי על זה, ואותו דבר גם אומרים בני המשפחה עם אמא שתהיה בריאה עד 120 אל תעשה את הטעות כמו שהיה פעם, עדיף לא לדבר, אתה רואה שהם לא רוצים לשמוע, הם לא אנטי, הם תמיד היו מסורתיים איכשהו, וכמובן שהם יהודים כשרים ומדהימים, פשוט לא, אתה אומר מצד אחד שהיא צריכה להרבות בעול מצוות, מצד שני לך תדבר איתה על זה במצב שלה שהיא גם אלמנה וגם מתמודדת עם מה שמתמודדת, לא עדיף פשוט לשתוק? הרב: לא. אתה תראה לה כמה סרטים. יש לי כמה סרטים שיעודדו אותה. אחד זה נס מצולם, שתיים זה ניסים התותח, שלש זה חיה יחיה, ובכלל תכתוב ניסים באתר שלי יצאו לך איזה שלשים ארבעים סרטים קצרים של ניסים של אנשים שממצב של מוות, כמו שאומרים, נשארו בחיים והאריכו ימים עד עכשיו. אז כשרואים כזה דבר רוצים ישועה, אז אם רוצים ישועה אתה תראה מה אני מבקש מאנשים ואז תבין, האמא תבין ואז ממילא יהיה לה קל לקבל, כי הרופאים לא נותנים כלום, אבל התורה כן נותנת אז למה לא לקחת את התרופה של התורה, מה דווקא, פרנציפ, למה לא? ש. אבל אין דבר כזה מצוה, יש דבר שלא נשמע לא להגיד אותו הרב: במצב כזה אין דבר כזה, במצב כזה חייבים להשמיע בלי סוף, כמו שאומרים לבן אדם שצריכים לעשות לו ניתוח והוא לא רוצה וחייבים להגיד לו את זה עד שיעשה את הניתוח כי בלי ניתוח הוא ילך, זה לא נעים לעשות ניתוח אבל אין ברירה לפעמים. הבנתיוך? ש. אשתדל הרב: יופי, שיהיה בהצלחה. מה שמה? ש. ציפורה בת בלה הרב: ה' יזכה אותה לשוב בתשובה שלמה, ורפואה שלמה ושהמחלה תועתק לאסאד נשיא סוריה ש. אמן. הרב: ואבא מה השם? ש. אריה בן פנחס הרב: המרחם על כל בריותיו הוא ירחם על נפש רוח ונשמה של אריה בן פנחס שבזכות בנו שיחזור בתשובה יזכה לעלות לגן דן ויבשר אותך. ש. אמן. הרב: תהיה בריא. יש פה עוד יהודים שמקבלים ב"ה שבעה דפים. אז ככה רק רגע, תנו לי לענות בינתיים. היהודי והיהודיה שדיברו איתי עכשיו בטלפון - אין למכור את הטמבלויזיה לגוי אלא לשבור אותה לחלוטין. עכשיו, דדון אליהו תשלח את השם ושם האמא בשביל שאני אברך אותך. האם יש חברותות ללימוד השבע דפים כל יום, בלי נדר אני אשתדל לדאוג לדבר הזה שיהיה גם חברותות למי שרוצה ללמוד שבעה דפים, אני אדבר עם הרב ידלר בעזרת ה' יתברך, בואו אני אתן לכם טלפון כבר עכשיו תרשמו, מי שרוצה שיסדרו לו חברותא, תרשמו, תרשמו. לפנות אליהם ולהגיד שאתם רוצים ללמוד שבעה דפים. 050-4141386, הרב אהרן ידלר לבקש ממנו לסדר חברותות לשבעה דפים. את החברותא זה לגרוס, אבל זה לקרוא נכון ולהבין במהירות מלמעלה, מה שנקרא, אז זה החשיבות של זה. כן. הרב ידלר מופיע על המסך לאלה שצופים בנו. תן לו בבקשה מיקרופון שם, דבר. ש. ערב טוב הרב: ערב טוב ש. אני אוהב לשמוע את השיעורים של הרב, ולקחתי על עצמי ארבעים יום במחזור הקודם, ב"ה אני חושב שעברתי אותם בהצלחה הרב: אשריך, אבל ש. לא, הכל בסדר ב"ה. בלי שום קשר לכלום הייתי רוצה לקבל מהרב ברכה לזרע של קיימא. הרב: בשמחה, מה השם ושם האמא? ש. פייביש שרגא בן לובה הרב: ואשתו ש. שרונה בת מרים הרב: תזכו לזרע חי וקיים מהרה ש. אמן. ה רב: אכפת לך לעשות מניה לחיה יחיה ש. מניה מה אתה מתכוון? הרב: מאה שקל לחודש עשרה תשלומים לזיכוי הרבים שתהיה לכם זכות ש. סגור הרב: אשריך לחיי העולם הבא, תבורך. ש. אפשר לשלם מהדמי מעשר? הרב: ודאי. ש. בשיעורים של הרב קצת הפריע לי ש הרב: זה האבל שאמרתי, כן. ש. לא לא, הרב: כן כן, בבקשה ש. השיעור הזה נצפה בכל העולם, נכון, דרך האינטרנט הרב: נכון. ש. אוקי, הפריע לי שבכלל אין צעקה מהציבור הדתי לאחים שלנו מחו"ל לבוא לגור בארץ, אני חושב שזה מאד מאד חסר, דווקא בימים האלה שהרבה רבנים אומרים שזה ימים של חבלי משיח, הרב: קודם כל אני נסעתי לחו"ל במיוחד בשביל להעלות את היהודים, תראה את ההרצאות שלי באתר ש. כן, אבל אולי זה קרה פעם פעמיים, אני לא יודע כמה, אבל הרב: מה זה פעם פעמיים ש. אבל שיעור אחד שאתה מוסר הוא נצפה בכל העולם הרב: אתה יודע כמה פעמים אני אמרתי? אתה יודע כמה פעמים אמרתי ש. לא ראיתי הרב: או, אתה לא רואה, אני במשך קרוב לשנה רק דיברתי על זה ואמרתי מי שיצלצל עכשיו שהוא עולה לארץ אני אברך אותו וצלצלו מכל הארצות, והייתי בצרפת במיוחד והייתי בשויץ במיוחד והייתי באמריקה במיוחד והסרטים מופיעים באתר, ושמה רואים איך אני קורא לכולם ואיך הם עולים אלי לבמה, עולים אלי לבמה, יו וונט טו בי אין יזראל, יס אבריבדי, יס. ש. אז מה קורה באמת, אז איפה ההמונים האלו הרב: מה, אתה לא רואה כמה צרפתים עלו בשנתיים שלש האחרונות? כמויות אדירות. אתה יודע כמה אמריקאים עולים? אני עשיתי סקר, ארבע אחוז מכלל העולים זה בגלל שדיברתי על זה בחו"ל. כן. ש. פשוט רציתי פשוט לבקש שתדבר על זה יותר הרב: הנה, הריני קורא לכל היהודים בכל ארצות התפוצות לעלות לארץ ישראל מידית. ש. פשוט כתוב, כל המצוות החוקים והמשפטים אשר נתתי לך בארץ אשר נתתי תעשה אותם, לא כתוב הרב: תודה מותק, בסדר ש. לא, שאלה עכשיו, שאלה. חז"ל אומרים שיש שישים ריבוא אותיות בתורה כנגד שישים ריבוא ישראל שיצאו ממצרים, והענין הוא שאם סופרים את האותיות של חמישה חומשי תורה הרב: לא יוצא המספר ש. יוצא שלש מאות וחמש אלף משהו כזה הרב: אני יודע, לא יוצא המספר. יש אומרים שזה כנגד הלבן של האותיות שעתידים אנחנו לדעת גם את האותיות שהם בלבן. הפנים של כל אות זה גם כן אות. יש כמה תירוצים לזה, זה אחד מהתירוצים. בסדר? ש. טוב הרב: תן לו בבקשה. ש. קודם כל אני רציתי שתי דברים, דבר אחד לקבל ארבעים יום להצלחת הזוג שיהיה להם ילדים ה רב: אשריך ואשרי חלקך. ש. והדבר השני, אני רוצה שאחותי תתחתן, נטלי מאירה בת חנה אסנת הרב: מניה אתה עושה בשבילה? ש. בלי נדר הרב: יפה. מה השם שלה? ש. נטלי מאירה בת חנה אסנת הרב: ה' יזכה אותה לחופה בקרוב. ש. ושאבא יזכה להיות בחופה הרב: אמן. כן, מי עוד? את רוצה לשאול או ברכה? ברכות תיכף אני אתן לכולם. רגע, מה השאלה, תן לה. מה השם של הזוג, הם הלכו כבר? אתה תראה בשידור חוזר. אבל התכוונת, זה בסדר, בשמים יודעים לאן לקחת את זה. שאלה יש לך? עוד מעט. תן לגברת שמה. ש. אני רוצה לשאול איך אפשר לעזור לבנים ללמוד תורה הרב: איך אפשר לעזור להם? קודם כל צריך דוגמא מהאבא ש. יש אבל קצת הרב: אז שיהיה הרבה, ושהאמא תדבר רק על התורה ועל חשיבותה, ושיראו כמה מכבדים תלמידי חכמים, וכמה מדברים בשבחם, ואיך מכניסים אורחים כאלה ואיך וכו' וכו', ויש דיסקים שדיסקים מראים חכמת התורה, רואים את כבוד התורה, סיפורי צדיקים, לשבת לדבר על זה על שולחן שבת, להביא קטעים כאלה, וככה זה לאט לאט מושרש. אם מתחילים יותר מוקדם זה מצליח יותר, מתחילים מאוחר - קצת יותר קשה. ש. טוב אם כבר אני על רמקול אז היום הולדת שלי היום, אני יכולה לקבל ברכה מהרב? הרב: תזכי לאריכות ימים, בריאות והצלחה לעבודתו יתברך מהרה. ש. אמן. הרב: יש פה עוד יהודי שלוקח שבעה דפים ש"ס בשנה. תשובה רונן שהוא ורעייתו יונה והילדים תהילה לינוי תמר בועז ויוסף יזכו ללכת בדרך ה', רפואה שלמה לאמי גם הוא מברך, ברוכים יהיו להשי"ת. ודניאל חיים בן אסתר רפואה שלמה מהרה, ורבקה בת נזימה. טוב, אני עכשיו מברך את כל הציבור, אלה שעוד רוצים לזכות בהו"ק אשריכם, כן, מה אתה רצית לקבל על עצמך? נו דבר. תן לו. ש. שבע פרקי תהילים בכל יום הרב: אשריך, תבורך מפי עליון. כן. מי שברך אבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב, משה ואהרן דוד ושלמה וכל הקהילות הקדושות והטהורות הוא יברך את כל הקהל הקדוש היושב כאן והצופה בנו בבית בכלל הברכות הכתובות בתורה במשנה בגמרא ובזוהר הקדוש, בריאות שלמה ואיתנה, הצלחה, זרע חי וקיים, זיווגים הגונים, סיעתא דשמיא והצלחה בכל מעשי ידיכם. תבורכו.