עמנואל - עמנואל

עמנואל 8-6-14

ערב טוב בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירויח

"שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען אשר אני נותן לבני ישראל". למה נסמכה פרשת המרגלים לפרשת מרים? לפי שלקתה על עסקי דיבה שדיברה באחיה, מרים דיברה על משה רבינו מדוע פרש מאשתו, והיא דיברה עם אחיה עם אהרן, והיא לקתה בצרעת, ושבוע ימים היתה מצורעת, וזה אחת מהזכירות שצריך כל אחד לזכור מעשה מרים הנביאה, שאפילו שהיתה צדיקה גדולה מאד מאד מאד, עם כל זה אפילו שהיתה אחותו הגדולה של משה והתכוונה לטובתו, ומשום שלום בית וכו', לקתה בצרעת שאמרה לשון הרע על אחיה. ז"א לשון הרע אפילו במשפחה זה לשון הרע, ואפילו לטובה ואפילו אמת. והיא לקתה, אז למה נסמכה פרשת המרגלים לפרשת מרים? לפי שלקתה על עסקי דיבה שדיברה באחיה ורשעים הללו ראו ולא לקחו מוסר. קןדם הם נקראו נשיאים, נקראו חשובים, היו מוסכמים על משה, משה שאל את פי ה' האם הם ראויים, אמר לו שכן, היו צדיקים, ועכשיו קוראים להם ורשעים הללו, ראו ולא לקחו מוסר.

מצאנו בגמרא, שרבי שמעון בן חלפתא עסקן בדברים היה, הוא בא לבדוק מה ששלמה המלך אמר שלנמלים אין קצין מושל ושוטר, הוא הלך לבדוק את זה, והקשו בתוס' למה זה לא נחשב כמלגלג על דברי חכמים? אם שלמה המלך אמר שאין לנמלה קצין מושל ושוטר, אז מה אתה הולך לבדוק, מה אתה מלגלג על דברי חכמים, אתה לא מאמין שמה שהוא אומר אתה הולך לבדוק?

המהרש"א מתרץ, אע"פ שבודאי הבין רבי שמעון בן חלפתא ששלמה ידע על פי רוח הקודש, בכל זאת רצה לאמת את הדברים מצד השכל, ומי שרוצה לאמת דברים מצד השכל אין זה מלגלג על דברי חכמים, שהרי כתב חובת הלבבות שיש לחקור מצד המופת את הדברים שיודעים מצד הקבלה והאמונה, אז אע"פ שאדם מאמין בקבלה דהיינו בקבלת רבותינו שקיבלו איש מפי איש עד משה רבינו, והוא מאמין גם גדול, אבל יש ענין גם לחקור מצד המופת בהוכחות חותכות. אז אין פה מלגלג על דברי חכמים, אחד שלא מאמין בדברי חכמים, אחד שהולך להוכיח אחרת מדברי חכמים זה מלגלג. אחד שרוצה להשיג את האמונה גם בדרך מופת, זה לא מלגלג.

והנה משה רבינו שלח את המרגלים, לא בתור מצביאים שיעריכו את הסיכויים לכבוש את הארץ, שהרי היו בטוחים שהקב"ה יפיל לפניהם את יושבי הארץ. ה' הבטיח עלה רש, אתה יכול לעלות ולרשת את הארץ בלי שום בעיה, איש לא יעמוד בפניכם, והארץ טובה, ארץ זבת חלב ודבש, אז הם היו בטוחים שכך יהיה, מה היתה השליחות אם כך? לתור את הארץ לראות הטובה היא אם רעה, השמנה היא אם רזה, היש בה עץ אם אין, כל מה שהם היו צריכים זה להכנס לארץ לתור לראות את פירותיה ואת יושביה, ולהביא מפרי הארץ כמו שהם הביאו אשכול ענבים וכו'. וכי משה שם אותם לשר ושופט שהם יחליטו אם יכולים לכבוש את הארץ או לאו? לא לזה הם נשלחו. ובאמת בהתחלת דבריהם הם השיבו כהוגן, שהארץ היא זבת חלב ודבש, אבל פתאום היה קטע שהם אמרו אפס כי עז העם, התחילו להגיד לשון הרע על הארץ, ארץ אוכלת יושביה וכו', ושהעם היושב בה חזק ממנו, אפילו מהקב"ה, בזה הם יצאו מגדרם בבחינת כל המוסיף גורע והם גרמו שתשתרבב מזה בכיה לדורות, כיון שהם חזרו ואמרו את הלשון הרע הזה, והעם התחיל לבכות, והעם האמין לדבריהם, נגזרה גזרת כליה על העם שלא יכנסו לארץ, וה' אמר אתם בכיתם בכיה של חינם, אתם תבכו בכיה לדורות, ובאותו תשעה באב נהפך לנו שני חורבנות בתשעה באב באותו יום, ועד היום אנחנו בגלות וכל הגזרות וכל האסונות וכל הפוגרומים וכל הצרות וכל השואות וכל מה שעבר עם ישראל מאז ועד עתה הכל בגלל מעשה המרגלים. הכל הכל הכל. ורגע שהם הכניסו את דעתם ואמרו מה הם חושבים, מה שלא ביקשו מהם, ואמרו אפס כי עז העם, יצאו מגדרם בבחינת כל המוסיף גורע, נשתרבב מזה בכיה לדורות.

נמצא שכל החטא שלהם נבע מזה שהם פרשו כחוט השערה מן התמימות, במקום  לעשות את השליחות כצורתה ללא תוספת או מגרעת, קיבלו על עצמם לחוות גם את דעתם ואחרי כן הכניסו את עצמם כבר אל נסיון שלא עמדו בו ויצאה תקלה מהם. זאת הסמיכות לפרשת מרים. גם אצל מרים החטא נבע מהנחה מוטעה, חשבה מרים שמצד נבואתה יכולה היא לחוות את דעתה בנוגע למדרגה של אחיה משה, ולא ביטלה את דעתה ולא הלכה בתמימות לומר מי אנכי שאתערב בדברים כאלה שיכולים להיות למעלה מהשגתי, הרי משה פרש מאשתו לא בכדי, אלא כיון שה' הי המדבר איתו בכל רגע, אז הוא היה צריך להיות קדוש וטהור, וה' הוכיח להם עד כמה זה נכון שהופיע פתאום ומצא אותם טמאים, אז ז"א לא היתה צריכה להכנס לענין ולא הלכה בתמימות לומר מי אנכי שאתערב בדברים כאלה שיכולים להיות למעלה מהשגתי, והיא נכשלה בזה ונצטרעה.

כמו כן בחטא המרגלים, אילו עשו המרגלים כמו רבי שמעון בן חלפתא לחזק את האמונה מן המציאות, כשרבי שמעון הלך לראות אם יש מושל לנמלים הוא האמין במה שאמר שלמה המלך, הוא הלך לחזק את האמונה על ידי המופת המציאות, אבל הם לא הלכו לחזק את האמונה שה' יתן להם לרשת את הארץ והארץ  טובה ולא יאונה להם כל רע, הם לא הלכו לחזק, הם יצאו מרפים את ידיהם של ישראל. הם לא הלכו להגיד מה שאמר ה' הוא צודק וזה נכון, והם ראו שהארץ באמת טובה, ואם היו חוזרים ואומרים את השליחות נאמנה היו מקרבים את האמונה לשכל ומחזקים את רוח העם. אולם מה שהם קיבלו על עצמם להביע את דעתם במקום שלא התבקשו, הסטיה הזו באה לידי טעות והוציאה תקלה מתחת ידם. אבל זה לא סתם, מה פתאום שבן אדם יחווה דעה בדבר שהוא לא נתבקש, זה יהיה במקום שיהיה לו איזה צד שהוא, צד שהוא. מה היה הצד שלהם? הזוהר הקדוש מסביר שבתוך תוכיותם הם פחדו שהיות והם נשיאים במדבר יגיעו לארץ יהיה בחירות מחדש, ואז יתכן שיבחרו אנשים אחרים והם לא ייבחרו שוב. זה מה שהיה בתוך תוכיותם דק מן הדק עד אין נבדק שהם לא הרגישו בזה. ולכן בתוך תוכיותם הם חפצו לא להכנס לארץ, לכן הביעו דעתם, ובמקום לראות את האמת שהארץ לא אוכלת יושביה, אלא בגלל ששנים עשר מרגלים מגיעים, כיון ששנים עשר מרגלים מגיעים ולהסתובב ארבעים יום וארבעים לילה בלי להיחשף זה לא כל כך פשוט, אז מה עשה ה', דאג שכל פעם ימות איזה שר או מושל, בכל עיר ועיר שהם צריכים להגיע, ואז היה לויה וכולם הלכו ללויה והיו כולם מרוכזים במקום אחד והמקומות פנויים לתור את הארץ ולבדוק מה שצריך, אז ה' עשה להם נס בשביל שיהיה להם קל, שיוכלו לקיים את השליחות כראוי. במקום זה מה הם אמרו, יו, ארץ אוכלת יושביה, כל מקום מתים מתים מגיפות, הרי אם בן אדם היה הולך לתור את הארץ וכל מקום היה רואה שמתפנה לו הדרך ואין אנשים היה אומר איזה ס"ד, איזה נס, איך ה' עוזר לי שלא מגלים אותי, בכל מקום אני בא אין אנשים, איזה יופי, ככה צריך בן אדם לראות, לא? נורמלי רואה ככה, אבל טחו עיניהם מראות, למה? כי הנגיעה שהיתה להם בתוך תוכיותם שהם לא כל כך חפצים להכנס לארץ ישראל כיון שעלולים להחליף אותם, מתוך זה הם ראו את הדברים מהנקודה הזאת, בלי להרגיש. ואז הם נבהלו, מתים, כולם מתים.

בואו נשמע דוגמא אחרת, דוד המלך חטא מנה את ישראל וזה גרם נפילה בעם ישראל שמתו הרבה הרבה הרבה יהודים. ביקש דוד מאת ה' שיעביר את עוונו, בא אליו גד הנביא, ואמר לו בשם ה', שלש אני נוטל עליך, בחר לך אחת מהם, ואעשה לך, תבחר אחת משלש אפשרויות, התבוא לך שבע שנים רעב בארץ, זה אפשרות אחת, מה אתה רוצה, שיהיה רעב בארץ שבע שנים, כדי שיעבור לך העוון, ואם שלשה חדשים נוסך לפני צריך, אתה תנוס נוסך מפני צריך, האם אתה רוצה ששלשה חדשים אתה תנוס מפני הצרים שלך, תברח תברח תברח שלשה חדשים ירדפו אחריך האויבים, ואם היות שלשת ימים דבר בארצך, עתה דע וראה מה אשיב שולחי דבר, ככה אומר גד הנביא לדוד המלך, אתה רוצה להעביר את העוון שלך? או שבע שנים רעב או שלשה חדשים אתה תנוס מפני האויבים שלך, או שלשה ימים יהיה דבר בארצך, תחליט מה אתה רוצה ואשיב ש ולחי דבר, ואני אענה לקב"ה מה אתה אומר.

הרד"ק אומר, ויש אומרים גם רמז לו, רמז לו מה התשובה שראוי שיבחר, מה אמר לו? מה אשיב שולחי דבר, דבר זה אותיות דבר, ז"א תבחר מתוך השלשה בדבר. אבל ברש"י כתוב, אמר דוד, אם אני בורר לי חרב עכשיו יאמרו  ישראל הוא בוטח בגיבורים שלו שלא ימות, לכן הוא בחר בחרב, ואז הוא מוגן כי הוא מוקף כולו בגיבורים, ויפלו רק מישראל, ז"א הוא דואג לעורו והוא לא דואג לישראל, אז את זה שלל דוד, זה אני לא יכול להגיד, כי ישראל יאמרו שאני עשיתי את זה בגלל שאני מוגן והם לא. ואם אני בורר ברעב יאמרו בוטח בעשרו, אנחנו נשאר רעבים אין לנו מאיפה לאכול אבל מלך יש ל ואת כל הכסף של כולם אז מה הבעיה, הוא יישאר, דאג לעצמו והפקיר את כולם. אברר לי דבר שיהיה שלשה ימים דבר, למה? שהכל שבין בדבר, דבר פוגע גם במלכים גם באנשים פשוטים, בכולם, דבר זה דבר מגיפה. מי שצריך למות - מת. הרי שפירש דוד והכריע על פי סברה ורש"י לא אומר בגלל הרמז שאמר לו גד, ואשיב שולחי דבר רמז לו דבר, לא, הוא הגיע לזה מכח הסברה, ולא מכח הרמז.

יסוד גדול ונפלא נוכל למצוא כאן, שרק אחרי שהוא הגיע אל האמת מדעתו, היה יכול לראות את הרמז שרמז לו ה' יתברך, מה צריך להיות קודם? קודם צריך להיות שהדבר נתאמת אצלך, אחרי שהדבר נתאמת אצלך על פי השכל והסברה הישרה אז תוכל להסייע ברמז מה' לאמת את הסברה. אם זה יבוא הפוך, אז כל אחד ירצה ברמז לראות את מה שמתאים לו. זה לא הדרך, הדרך זה לאמת קודם על פי השכל והסברה על פי האמת מה נכון, ואז לראות אם הרמז יסכים. וכן בכל בחירה ונסיון, לאחר שמחליט מרמזים לו מן השמים היכן היא האמת, אם יביט במבט האמת וירכז את עצמו לאמת, ימצא את הנקודה הנכונה בודאי, אבל אם המבט מודרך ע"י יצר הרע, נעלם הרמז ממנו. אני חוזר, יש פה יסוד נפלא לנו, לכל אחד מאיתנו, מה הרמז? אחרי שאדם משיג את האמת בדעתו, אז הוא יוכל לראות רמז מאת ה'. למה כי בכל מקרה בחירה ונסיון שיש לאדם, אחרי שמחליט מה שהחליט על פי האמת הצרופה, אז מרמזים לו מן השמים היכן היא האמת. עוזרים לו, רואים שהוא כיוון לאמת שהוא מחפש את האמת, אז מן השמים נותנים לו סיוע שיהיה לו חותמת על הדבר ורומזים לו, לטובתו של האדם. אז אם הוא יביט במבט האמת וירכז את עצמו לאמת, ימצא את הנקודה הנכונה בודאי, אבל אם המבט שלו מודרך ע"י היצר שיש לו רצון קודם, לפני שהוא מברר את האמת יש לו רצון, הוא מחפש תשובה שתתאים לרצון שלו, זה פירושו של דבר שהוא הולך אחרי יצרו, אם הוא מודרך ע"י היצר הרע נעלם הרמז  ממנו, הוא לא יקבל סיוע מן השמים, נעלם הרמז ממנו.

כך כתב רש"י על הפסוק "ובחרת בחיים" אני מורה לכם שתבחרו בחלק החיים, ככה אומר הקב"ה, כשאני אומר לכם ובחרת בחיים מה אני אומר, אני אומר לך כמו אבא שאומר לבן שלו, תבחר בחיים, כאדם שאומר לבנו בחר לך את החלק היפה בנחלתי, היה יש לי זה זה זה זה אני אומר לך כדאי זה, אבא רוצה את טובתו של הבן, הוא אומר תבחר בזה. אז הקב"ה אומר ובחרת בחיים כי יש גם דרך המוות, אז אני אומר לך בתור אבא ובחרת בחיים, ולא עוד אלא מעמידו על החלק היפה, זה כאילו יש עכשיו עוגות, איזה יותר בריאה, לא רק איזה יפה וטעימה, איזה יותר בריאה, אז הוא אומר לו ובחרת בעוגה הבריאה, והוא רואה שהילד עוד ככה לא יודע מה להחליט כי הוא נוטה קצת ככה לצבעים ולזה, לוקח לו את היד ושם לו אותה על העוגה הזאת ואומר לו זהו, ולא עוד אלא שמעמידו על החלק היפה. ולא עוד אלא אומר לו את זה ברור לך. ועל זה נאמר "ה' מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי הנחת ידי על גורל הטוב לומר את זה קח לך". ז"א הקב"ה מסייע לאדם שבוחר בחיים עד כדי כך שמורה לו ודאי שהוא הולך בדרך הנכונה באיתות מן השמים וברמז ברור, אבל אחרי שהוא בחר בחיים, אחרי שהוא בחר בטוב, אחרי שהוא מחפש את האמת.

במכילתא על הפסוק "ושים באזני יהושע" אמרו ז"ל, רבי אליעזר המודעי אומר, זה אחד מארבעה צדיקים שניתן להם רמז, שניים חשו ושניים לא חשו, שניים חשו לרמז שניים לא חשו לרמז, משה לא חש, יעקב אבינו לא חש, דוד ומרדכי נתן להם רמז וחשו, משה מנין? כתוב "ושים באזני יהושע" יהושע מנחיל את הארץ, ומה קרה בסוף? משה רבינו עומד ומתחנן, "ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמור" הוא מבקש מה' להכנס לארץ, אבל ה' רמז לך שאתה לא נכנס, יהושע מכניס, הלא אמרתי לך ושים באזני יהושע, יהושע מכניס אז מה אתה מתפלל בסוף ואתחנן? אומר לו ה' רב לך אל תוסף עוד דבר אלי בדבר הזה, אז הקב"ה נתן לו רמז והוא לא חש בו. יעקב נאמר לו "והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך" ה' אומר לו אתה תהיה שמור, אני שומר עליך בכל אשר תלך, והיה מפחד וירא שאמר יעקב אבינו, אוי לי שמא יגרום החטא למרות ההבטחה האלוקית, למרות שה' רמז לו בבירור שהוא ישמור עליו בכל אשר ילך, הוא לא חש לדברים של הקב"ה וחשש שמא יגרום החטא. דוד נתן לו רמז וחש, מה היה הרמז? גם את הארי גם את הדב הכה עבדך, דוד המלך שמר יום אחד על הצאן, והנה בא הדב ורוצה לקחת לחטוף מן הצאן, עמד דוד נגד הדב והרג אותו, אחרי זה בא אריה, ורוצה לחטוף מן הצאן, עמד דוד והרג אותו, גם את הארי גם את הדב הכה עבדך, מה הוא היה אומר אחרי זה? אני אלוף העולם, אני יותר משמשון, שמשון שיסע את הארי, אני מה, גם הדב. לא, הוא אמר ככה, וכי מה אני ספון שהכיתי חיות רעות אלה? וכי מה אני חשוב כזה שה' נתן לי את הכח והאומץ והיכולת להכות אריה ודב? וכי אני חשוב כזה שיקרה לי כזה נס ומופת להכות חיות רעות אלו, אלא מה הוא הבין שזה רמז משמים, מה הרמז הוא הבין, שמא עתיד לאירע לישראל דבר והם עתידים להנצל על ידי, למה ה' נתן לי כח גבורה כזאת? רמז, שפעם יקרה לעם ישראל מצב של סכנה גדולה וכו' וה' יתן לי כח להציל אותם. אז רמז וה' והוא חש. מרדכי נתן לו רמז וחש, שנאמר "ובכל יום ויום מרדכי מתהלך בשער המלך" מה היה אומר, אפשר חסידה זאת תנשא לערל זה? וכי יתכן שאסתר הצדיקה הקדושה היא תנשא לערל זה לאחשוורוש? איך יתכן שה' יתן צדיקה כזאת בידו של ערל כזה, רשע כזה. הוא הבין את הרמז, אמר שמא עתיד לאירע לישראל דבר והם עתידים להנצל על ידה, לכן הקב"ה הכניס אותה לגוב האריות כמו שאומרים, לא סתם, אלא זה רמז שהיא עוד תעשה איזה הצלה גדולה לעם ישראל.

הרי שדרכם של הצדיקים לשמור את הרמז בזכרונם זמן רב, אבל אחרי שמגיעים למסקנה, שמתם לב, דוד הגיע למסקנה, אני לא ספון כזה שיקרה לי כזה מקרה, מרדכי אומר לא יתכן שהיא תנתן בידו של ערל, אחרי שהם הגיעו למסקנה הם קלטו את הרמז ושמרו אותו. מעת לקיחת אסתר לבית המלך עד עת גזרת המן אתם יודעים כמה זמן עבר? חמש שנים. חמש שנים. ואז בשעת ההכרעה הם היו יכולים להשתמש בו, ברמז הזה לשם מכירת האמת, לברור את הבחירה האמיתית, כאילו הרמז ניתן אתמול, ולכן הוא לא פחד, אמר אני אכנס למלך אפילו בשעה שלא הוזמנה, כי כל מה שהגעת אתה למלכות זה רק לצורך ההצלה. ואם לא את ובית אביך תאבדי.

וכן יעקב אבינו, כתוב "ואביו שמר את הדבר" יעקב אבינו שמע את החלומות שאומר יוסף, ואביו שמר את הדבר, המדרש אומר מה עשה יעקב אבינו, נטל קולמוס וכתב באיזה יום, באיזו שעה, באיזה מקום, ורוח הקודש אומר שמור את הדברים שעתידים הדברים ליגע, הם יגיעו הדברים האלו, תשמור. שהשמש והירח וההכוכבים ישתחוו לו, האבא והילדים שנים עשר שבטים ישתחוו לו, תרשום את זה, תרשום, ואביו שמר את הדבר, רוח הקודש אומרת לו תשמור את הדבר, תכתוב. וכמה זמן עבר עד שהרמז הזה התגשם? 22 שנה. 22 שנה! ואז הוא ראה שהרמז התקיים.

הדרך של הרשעים היא לא להשגיח ברמזים הניתנים להם, וזה מה שכתוב פה על המרגלים. המדרש תנחומא אומר, הכתוב אומר "לא ידעו ולא יבינו כי טח מראות עיניהם מהשכיל ליבותם", אתם יודעים מה זה טיח, טח מראות עיניהם, כמו טיח על העיניים הם לא רואים, הלב לא משכיל, הרי אתם רואים בפירוש שה' אמר הארץ טובה ארץ זבת חלב ודבש, אתם רואים כל מה שהוא אמר, אז אם אתם רואים שכל מה שהוא אמר נכון אז גם מה שהוא אמר עלה רש ולא יתייצב איש בפניכם זה ברור, הנה אתה רואה חלק א' מתקיים לעיניך, אתה נושא אשכול שמונה אנשים, אתה רואה שהיא טובה או לא טובה? הרמז שנאמר ברור? האמירה ברורה? אז איך אתה מחלק חילוקים לומר כן, זה נכון, אבל אפס כי עז העם, הרשעים עליהם נאמר "לא ידעו ולא יבינו", למה? "כי טח מראות עיניהם ומהשכיל ליבותם", מי שיש לו נגיעות זה מכסה לו את העיניים הוא לא רואה, הוא לא רוצה לראות את האמת, הוא לא רוצה לשמוע אותה, הוא לא רוצה להבין, הוא אפילו לא מודע שהוא לא מבין, הוא חושב שהוא כן מבין, חושב שאחרים לא רואים.

ונשאלת השאלה, מה ראה לומר אחר מעשה מרים שלח לך אנשים? הפרשה הקודמת מסתיימת בהעלותך במה? מעשה מרים, מה מתחיל מיד - פרשת שלח לך אנשים ויתורו את הארץ. למה הם סמוכים? אלא היה צפוי לפני הקב"ה שיהיו באים ואומרים לשון הרע על הארץ, אמר הקב"ה לא יהיה להם פתחון פה לומר לא היינו יודעים את העונש של לשון הרע מהו, לפיכך סמך הקב"ה ענין זה לזה. שדיברה מרים באחיה ולקתה בצרעת כדי שידעו הכל את העונש של לשון הרע שאם ביקשו לומר לשון הרע יהיו מסתכלים מה נעשה למרים, אם הקב"ה לא חס על הצדקת הזאת והביא אותה למצב שהיא מצורעת לעיני כל ישראל וכל ישראל מיליונים אנשים ממתינים עד שהיא תירפא מהצרעת, זה יותר גרוע ממה שפרסמו עכשיו שפואד בחקירות. ז"א כל העולם יודע שחטאה מרים, ומה היה החטא? היא דאגה לשלום בית של אחיה הקטן, והיא לא אמרה לשון הרע לעיני כל עם ישראל, רק לאחיה הגדול ממנו גם, אבל עם כל זה זה לשון הרע. למה? הקב"ה אומר איך אתם מדברים בעבדי במשה, בעבדי אפילו הוא לא משה, במשה אפילו הוא לא עבדי, איך אתם מדברים בעבדי? אם אני בחרתי אותו להיות העבד שלי בכל ביתי נאמן הוא, משה עבדי אני קורא לו, אם הוא העבד שלי איך אתם מדברים בעבד שלי ואתם מדברים עליו אתם מדברים נגדי, וגם אם הוא לא העבד שלי, אבל הוא משה, אתם יודעים  מי זה משה? אתם יודעים מה זה המעלה של משה? במראה ולא בחידות, פנים אל פנים כדבר איש אל רעהו, הוריד תורה לישראל היחידי בעולם שזכה לדבר כזה, הגואל שגאל את ישראל עשה אותות ומופתים הכל, איך אתם מדברים במשה? אז מה אם הוא האח הקטן? ואם תגידו שאני לא מכיר במעשיו זה יותר חמור ממה שאמרתי קודם, כאילו מה אני טועה באנשים שאני מיניתי אותם נתתי להם זכות וגלגלתי זכות על ידם? מגלגלים זכות ע"י זכאי, גלגלתי את הזכות הגדולה ביותר של גאולת ישראל על ידו, ואתם מוציאים עליו דיבור רע לומר עליו ככה וככה? אז אם היא מרים לא עזר לה, אז הרשעים הללו היו צריכים לקחת מוסר, הרי זה היה סמוך, איייי. איייי. אתם יודעים כל מי שהולך לתפקיד של שררה אז כשהוא הולך לתפקיד של שררה הוא יודע שיבחשו לו בכל הענינים בשביל להוריד אותו, הרי יש לו מתחרים, אז איך אנשים שיודעים שעשו עבירות ואין להם כיסוי לעבירות, בכל אופן הם עושים את מה שעושים? טחו עיניהם מראות, לי זה לא יקרה. וככה יורד אחד אחרי השני ופרשת נפתחת ונחקרת ועוד אחת ועוד אחת וכולם בתור לכלא, בגלל שהם רצו להיות הנשיאים, גם אלה היו נשיאים. וטחו עיניהם מראות, לי זה לא יקרה, אבל ראית מה קרה לראשון, ישר שלפו לו איזה מישהי שאמרה שהוא עשה משהו - הוא פרש. ואח"כ עוד אחד ועוד אחד ועוד, ועכשיו ממשיכים עכשיו יש הצהרות הון, כולם מגלים מה יש להם, ודליה איציק אומרת אני יש לי רק שלש דירות, זה הכל, אני אין לי שום דבר זה לא, והשופטת יש לה רק ארבע דירות וזה הכל, ושטרית לא אומר, הוא אומר הכל גלוי לפני השלטונות, טוב תגיד מה יש לך, אז הוא לא אומר, אז פרסמו היום שפורבס הם לא מדייקים תמיד פורבס אבל לא חשוב, הם כתבו שיש לו חמישים ושש מיליון, כן הוא לא אומר, למה להגיד עין הרע חס ושלום. אז ז"א כשיש טיח על העיניים, כשלא רוצים לראות לא רואים, אבל הם שוכחים שאחרים רואים. ומה הם גרמו, נזק שלא יסולא בפז, בכיה לדורות. בכיה לדורות.

אז לכן הם נקראו רשעים, ולנו ניתנו הרבה רמזים, אנחנו הדור האחרון ניתנו לנו הרבה הרבה מאד רמזים, הרבה מאד רמזים. וברור מכל הרמזים שהמשיח קרוב מאד, מאד מאד קרוב, כי כל הסימנים שנאמרו בסוף משנה סוטה הכל התקיים. הכל התקיים. ורואים שהאמת תהא נעדרת, אוה, נעשית עדרים עדרים, אההיה, כמה מחלוקות כל אחד אומר האמת אצלי האמת אצלי האמת אצלי האמת אצלי האמת אצלי האמת אצלי עד שהאדם לא יודע אמת מהי, מהי אלהנה, לא יודע. וקרובים מאד מאד מאד ואדרבא, כשרואים שממשלת הרשע שיוצאת נגד התורה הקדושה, נגד נושאי התורה, מורידה להם כל תקציב, כל קצבה כל הקצבה ואפילו השלמה, הכל מורידים, וכל דבר שקשור לדת נגד, נגד. ולא עוד, הם בורים ועמי ארצות, שאני אראה לכם תיכף, יש לך את הסרט מוכן, עמי ארצות, אבל הם רוצים שאנחנו נלמד ליבה, שנלמד מאומות העולם מחוקותיהם, מתורתם, ואפילו פרס שלא מתפלל אף פעם הולך לותיקן להתפלל על השלום. ממש התפילה שלו תזעזע את אמות הסיפין עם אבו מאזן והפפא. הם יתפללו בגינה, לפני בית התפילה שלהם, והם יתפללו לשלום העולם, אני אומר לכם תזכרו מה שאני אומר, יום אחרי כל העולם מחובקים. לא יהיה יותר יריות, הסורים יפסיקו מהמלחמה, רק נשיקות, ממש חצות של הסילבסטר. אז זה המצב, ואתם חושבים שזה נגמר? היום החליטו השרים גם שהם מחליטים שיהיה גם המתת חסד. אדם יכול להתאבד בכבוד, אם הוא יעלה לגג אנחנו נמנע ממנו, הלו, אל תקפוץ זה רשות הרבים, אל תלכלך, אבל אם הוא יבקש תהרגו אותי, אז יגבירו לו את התרופות שמחסלות את הבן אדם והוא ימות בכבוד. שמעתם? שמעתם? מה החילוק בין מתאבד מהגג בלי לשאול אף אחד לבין אם הוא מבקש יפה מהרופא, מה ההבדל? זה בדיוק כמו ההבדל, מה ההבדל בין אשה שהולכת בחוסר צניעות, בואו נגיד, בלי בגדים עליונים באמצע הרחוב לזה שהיא הולכת בחוף הים לעיני האנשים ככה, מה ההבדל? אצל החילונים אה, זה הבדל, מה קרה לך, פה יש חול פה יש בלטות, בחול זה משהו אחר, אבל על הבלט זה לא יפה. זה מה זה, בואו תראו את החבר'ה הישראלים עכשיו כמה הם יודעים תורה, בואו תראו. אחרית הימים המשיח בדרך.

 

לאכול פירות, וגם עושים מופלטות

-        למה עושים בחג שבועות מופלטות?

-        זה מנהג של המרוקאים

-        למה אוכלים  מוצרי חלב בחג השבועות?

-        אין לי מושג גם אני אוכל

-        וגם אוכלים מוצרי

-        מוצרלה

-        מוצרלה שזה שייך לקבוצת החלב רחבה יותר

-        ופירות ישראל

-        פירות ישראל תודה רבה

-        חג שבועות נקרא גם חג מתן תורה

-        מדוע?

-        נותן בו את התורה

-        מי נותן למי?

-        אנחנו ל

-        למי אנחנו נותנים את התורה

-        למי אנחנו נותנים אותה?

-        למי?

-        למי?

-        למי?

-        הגיע הזמן שנשאל למי? חג השבועות נקרא גם חג מתן תורה כי בו

-        מסיימים את ספר התורה ומתחילים אותה מהתחלה

-        נכון, בניגוד לשמחת תורה ששם

-        מתחילים את קריאת התורה

-        אין חג שבועות הוא גם חג שבועות

-        שבועות

-        שהוא גם חג

-        שבועות

-        שהוא גם חג

-        שבועות

-        איזו מגילה קוראים בחג שבועות?

-        מגילת אסתר?

-        מדוע?

-        אסתר אני לא יודע קוראים מגילת אסתר

-        אתה אומר בחג מרביצים כמה פסוקים מגילת אסתר ונרגעים

-        איזו מגילה קוראים בחג השבועות?

-        אין מגילה, איזה מגילה יש, יש לנו את מגילת העצמאות ויש לנו את מגילת אסתר

-        ז"א אנחנו חיים על שתי מגילות, עצמאות ואסתר

-        כן,

-        רות אני לא יודעת למה קוראים מגילת רות

-        אה, מה הסרט של אותה רות?

-        מה מה?

-        מה הסרט, מה הקטע שלה?

-        לא יודעת

-        מדוע אנחנו צריכים לקרוא עליה במקום לקרוא על אנה אהרונוב?

-        שאלה טובה, אולי עדיף שנקרא אנה אהרונוב.

-        השלם את השיר, חג שבועות יש צוחקת בה ה

-        באש זה בל"ג בעומר

-        בחג שבועות קיבלנו את

-        תורה, את התורה

-        ומה עוד?

-        מה עוד? מדינת ישראל

-        קיבלנו את מדינת ישראל

-        ירושלים

-        את ירושלים ואת?

-        תעזור לי

-        אני כאן כדי להקשיב לא לעזור, עליזה.

-        בחג שבועות נוהגים לאכול

-        פירות

-        פירות

 

הרב: מופלטה. אייי. אם היו שואלים את חברי הכנסת היו עונים פחות טוב. בקיצור אנחנו נמצאים קרוב מאד למשיח, המצב על הפנים, וצריך שהעיניים לא יהיו טוחות בטיח ולראות נכוחה שהזמן קרב, כלו כל הקיצין ואין הדבר תלוי אלא בנו, צריך להרבות בתורה, ממש אבל להרבות בתורה, להיות שקוע בתורה, להתרחק מהשטויות וההבלים כי הזמן קצר והמלאכה מרובה, הוא לא רק קצר הוא קצר, הולך ומתקצר ואין הרבה זמן, והנה פתאום בוא יבוא האדון אל היכלו וכולם יהיו מופתעים. אף אחד לא יודע מה מצפה זה יבוא בפתע פתאום. אז כדאי להיות מוכנים משום שכל הסימנים נראים ואפילו יש להם כבר פירושי פירושים שזה ברור לחלוטין, שלא לדבר על חוצפה יסגה וכו' וכו' וכו'.

למי שיש שאלות בבקשה. תן לו בבקשה. כן בבקשה.

 

 

ש. רציתי לשאול לגבי הגידולים של החיות, זה לא קשור אבל למה התורה מקפידה על הסכין שתהיה חדה שהתרנגול לא יסבול והפרה אבל הגידול עצמו הוא כל השנים אתה יודע כל הזמן שהחיה חיה היא סובלת.

 

הרב: תראה, התורה

 

ש. אין הלכות, כאילו יש הלכות שחיטה אבל אין הלכות על הגידול עצמו

 

הרב: יש יש, צער בעלי חיים, כל מה שמוגדר על פי הלכה צער בעלי חיים הוא אסור, ומי שעובר על זה עובר על צער בעלי חיים. כל זמן שזה לא הטריף את התרנגול או את הבהמה אז אין בעיה להמשיך הלאה לשחוט, בדרך יענשו כל אלה שציערו את הבהמה שלא כדין.

 

ש. אז אם הם צערו אותה שלא כדין אז הבהמה היא לא כשרה

 

הרב: לא לא, זה לא קשור

 

ש. למה, אבל אם הסכין היא חדה

 

הרב: אם צערו אותך זה לא אומר שאתה הפסקת להיות בן אדם, בן אדם נשאר בן אדם ותרנגול נשאר תרנגול

 

ש. אני שואל על הסכין, הסכין כל הרעיון לשאול על הסכין כדי שהתרנגול לא ירגיש בכאב של השחיטה

 

הרב: אז מה אתה רוצה שאחרי שצערו אז שעם מסור יחתכו את התרנגול?

 

ש. לא

 

הרב: אז אדרבה, עושים את מה שצריך

 

ש. לא, אבל כל ההלכות האלה של הסכין, איפה ההלכות של הגידול

 

הרב: מה אתה לא שומע? עניתי על הגידול, עוד פעם על הגידול?

 

ש. לא אמרת

 

הרב: אמרתי אסור לצער בעל חי

 

ש. בסדר, זה לא תשובה

 

הרב: אז מה אתה רוצה שאני אגיד, שמותר לצער בעל חי.

 

ש. זה שאתה אומר שזה אסור זה לא תשובה כי אתה אומר אסור

 

הרב: לא הבנתי מה היית רוצה שיהיה מותר או שיהיה אסור?

 

ש. שיהיה פיקוח מהרבנות

 

הרב: פיקוח זה משהו אחר, אני מדבר איתך עכשיו אתה שאלת על הלכות, הלכה - אסור לצער בעל חי, זה בסדר? רגע אבל זה בסדר? שאסור לצער?

 

ש. כן

 

הרב: אז אפשר לשחוט עם סכין כשרה?

 

ש. כן אבל זה לא קשור

 

הרב: מה קשור לי הרבנות, מה אני אחראי על הרבנות? אני אחראי על אנשים שמצערים? ההלכה דאגה לבהמה ולעוף, אמרה לנו כולם אסור לצער בעל חי נקודה. צריך לשחוט עם סכין חדה כמו שאתה אמרת, אין בעיה,

 

ש. למה צריך לשחוט עם סכין חדה

 

הרב: מאותה סיבה שאתה מבין וגם בגלל שהקב"ה אמר כן. אבל זה שיש אנשים שעושים מעשים שלא יעשו, הם ישאו את עוונם, מה זה קשור להלכה? אסור לא להניח תפילין, צריך להניח תפילין

 

ש. אם התרנגול סובל והסכין לא חדה, אז התרנגול הוא כשר או לא כשר?

 

הרב: אם השחיטה לא כשרה

 

ש. אם הסכין לא חדה והתרנגול סובל בשחיטה

 

הרב: זה לא קשור אם הוא סובל, אם היא לא חדה פירושו היא פסולה, בדקו אותה והיא פסולה, אפילו אם היא חדה, אפילו אם היא חדה והיא פסולה, אז השחיטה טרפה.

 

ש. השחיטה טרפה?

 

הרב: כן, אפילו שהיא חדה. אם הוא יקח את הסכין ויעשה דרסה זה גם כן פסול. ז"א לא החדה זה הקובע.

 

ש. אז מה קובע?

 

הרב: יש חמישה דינים, תלמד הלכות שחיטה תדע, אבל לגבי הצער בעלי חיים תפנה לרבנות ותגיד להם נו נו ותודיע להם בשמי, שאם עברו אנשים על צער בעלי חיים הם יענשו.

 

ש. האמת שלא ענית לי

 

הרב: בטח, איך אני יכול לענות לך? איך?

 

ש. תחשוב על החיה

 

הרב: חשבתי סובלת מאד

 

ש. השחיטה זה הדובדבן שבקצפת.

 

הרב: תאמין לי אם היה פה תרנגול היה אומר לך גם אני הבנתי מה הוא אמר, ואני לא מאשים אותו, הוא לא אשם, הוא ענה לך, מה אתה רוצה, אני התרנגול סובל וזה שעשה לי את זה יקבל עונש.

 

ש. התרנגול בעצם יוצא שהוא לא כשר, כל הרעיון של השחיטה הכשרה זה שהחיה לא תסבול, עם זה אתה מסכים איתי?

 

הרב: לא

 

ש. למה לא?

 

הרב: ככה

 

ש. אז הסכין לא צריכה להיות חדה

 

הרב: חדה חדה,

 

ש. זה לא תשובה חדה חדה

 

הרב: אם זורקים את התרנגול והוא לא שבר שום עצם והכל ציערו אותו, אבל התרנגול לא נטרף. אם שברו לו עצמות או אברים שהם נקראים טרפה אז הוא לא יגיע אפילו לסכין. עוד ישאירו אותו לחיות. אז מה אתה אומר, אולי הרבנות הם על הכיפאק, למה הם גרמו שלא ישחטו אותו, כי לפני כן הוא כבר נטרף והוא ימשיך לחיות. מה אתה אומר על זה עכשיו? מה אתה אומר?

 

ש. אני אגיד לך מה

 

הרב: מה

 

ש. אתה עכשיו

 

הרב: לא אתה עכשיו, אתה תענה על מה שאמרתי, בגלל שנטרף התרנגול נשברה לו העצם עכשיו אי אפשר לשחוט אותו, מה אתה אומר עכשיו זה הרבנות על הכיפאק או לא?

 

ש. לא קשור לשבירת עצמות

 

הרב: אבל אני אמרתי הרי, בסוף צריך לשחוט את התרנגול לא שחטו אותו, זה יותר טוב בשבילך לא? לא צריך לרחם עליו עם סכין חדה, לא שחטו אותו.

 

ש. בסופו של דבר בפועל, כל התרנגולים, לא רק התרנגולים, הרבה חיות חיות בצער מאד מאד גדול ביסורים והסכין כאילו

 

הרב: נכון, נכון, נכון, בדיוק, ככה אנשים לחיים ביסורים במחלות בצרות בכל בפה ושם ובסוף גם בא מלאך המוות ובסכין לא חדה שוחט את כולם. נו מה לעשות.

 

ש. תדע לך ש

 

הרב: לא עניתי לך, ברור, איך ידעתי?

 

ש. אז החיה תסבול כל החיים העיקר שהסכין תהיה חדה, זה מה שאתה אומר.

 

הרב: אה

 

ש. לא משנה מה אמרת מקודם, חדה לא חדה שבירות עצמות

 

הרב: שמע, אני עוד לא שמעתי אדם שיכול על סוגיה אחת להסתובב מכל הכיוונים, אתה מזכיר לי תימוני שמספרים עליו שהיה בתימן שהיה תמיד רוצה להגיד דברי תורה, אבל הוא לא היה בקיא כל כך, אבל היה לו כמה שאלות טובות ויפות על קורח, אבל אם הוא נפל בפרשת משפטים ואמרו לו לדבר או בפרשת בראשית ואמרו לו לדבר, אין לו מה לדבר, אז מה היה עושה, היה מתחיל, איפה אנחנו? אנחנו בפרשת משפטים, רק סליחה רגע, הוא מוציא הופ, איפה המטפחת שלי, כאילו בלעה האדמה, כמו בפרשת קרח, וזה מזכיר לי מה היה עם קרח, ולא מה אמר קורח, ולמה בני קרח לא מתו, אז איך זה יכול להיות, הוא חוזר, אתה מבין, והוא לא ימצא את המטפחת לעולם כדי שיוכל לומר העיקר שהסכין תהיה חדה.

 

ש. בסדר, אני

 

הרב: או, הבנת סוף סוף

 

ש. אני אבדוק את הענין הזה אבל יש לי עוד שאלה, אפשר לשאול אותך עוד שאלה?

 

הרב: רק שתהיה כזאת לפחות.כן.

 

ש. שאלהים נתן את התורה אז הוא נתן אותה למשה, ותוך כדי הוא נתן לעולם וכתוב בתורה את כל מה שקורה תוך כדי מה שהוא עושה, אתה מבין מה אני אומר

 

הרב: בטח הבנתי, איזה יופי. משה רבינו לא קיבל את כל התורה כמו שאתה מבין, הוא קיבל את המצוות והחוקים והמשפטים לאמר לישראל, רק ביום האחרון הקב"ה הכתיב לו את התורה עד תומה, עם כל המעשים שהיו כבר, הוא לא ידע את המעשים שיהיו, הבנת? רק את החוקים הוא קיבל. יופי, זה הבנת מהר, יפה.

 

ש. ושאלה אחרונה

 

הרב: הכי טוב

 

ש. כל הנושאים, אני טיילתי הרבה בעולם, והאמת שראיתי יצא לי לדבר עם כמה אנשים שאמרו שזה מצוה להתפעל מהבריאה ולראות את כל הנופים ואתה יודע הטבע והכל, ואני כאילו זה לא סוד שהנופים בארצות אחרות בדרום אמריקה, בהודו, באוסטרליה במקומות כאלו הם נופים לא קרובים לנופים שיש בארץ, ויש אנשים שהם לא יוצאים, מעולם לא יוצאים מהארץ ולא יצאו, אין להם ידידים או לא יודע מה, ולא יראו בחיים כאילו את מה שאלהים ברא בעולם, אז כאילו איפה זה נכנס כל הקטע הזה של כן לנסוע ולטייל ולראות, אתה מבין?

 

הרב: תראה, אם טיילת בכל התורה וראית את כל נפלאות הבורא, והכרת בכל, והסתובבת בארץ לארכה ולרחבה וראית הכל בכל מכל כל, אז לטייל בחו"ל אסור זה הלכה, אבל אם אתה הגעת לשמה לאיזה צורך כלשהו שהוא מותר כגון ללמוד תורה או לשאת אשה וכו', אם הגעת לשמה ועל הדרך ראית את פלאי הבריאה, מותר לך להתפעל מפלאי הבריאה ואתה מקיים את דברי הרמב"ם בהלכות יסודי התורה שאומר, שבשעה שאדם רואה את נפלאות הבורא, לאו דוקא בחו"ל מה שאמרת, אבל גם כשרואה את נפלאות הבורא והכל, הרי זה מחזק לו את המונה והכל. אז לכאורה, אם אתה היית בארץ אחת אתה היית כבר?

 

ש. איפה?

 

הרב: לא יודע, איפה היית?

 

ש. טילתי

 

הרב: איפה? איפה התפעלת? ברזיל,

 

ש. לא, לשם לא הגעתי

 

הרב: איפה?

 

ש. מזרח

 

הרב: במזרח, מה ראית שם שהתפעלת?

 

ש. ראיתי נופים שלא ראיתי פה

 

הרב: למשל מה הרים?

 

ש. כן, הרים נחלים גבעות

 

הרב: יופי, זה נמצא בכל מקום בשינוי, התפעלת?

 

ש. התפעלתי מאד

 

הרב: ייחסת את זה לבורא?

 

ש. באותה תקופה אז לא, לא יחסתי

 

הרב: והיום אתה מייחס את זה לבורא?

 

ש. מממממ

 

הרב: בדיעבד

 

ש. עכשיו כן

 

הרב: אחרי שאתה מבין שהבורא יכול לברוא הרים וגבעות ונחלקים ובקעות וכל מיני דברים יפים ונפתולים, עכשיו תדע לך שזה אפס אפסים לעומת מה שהוא שם פה בספר התנך הזה, שבפנים נמצאים כל סתרי העולם, וההסברים עליהם

 

ש. אז אתה אומר ברגע שאני אתפעל מזה ברמה כזאת שאני אפילו לא אצטרך להתפעל

 

הרב: אתה לא תצטרך, אתה כר תצייר את הכל לבד ומה שתראה אתה תבין שעוד לא ראית כלום.

 

ש. אין לי מה להגיד על זה

 

הרב: תראה, מתוך שלש שאלות שני שליש שהיה אצלך היה טוב, עברת את המבחן

 

ש. אני מקבל את השאלות שלך לתשובות, על הראשון באמת לא ענית לי.

 

הרב: אני אגיד לך, יש לי מסקנה מזה, המסקנה שלי אומרת שבשביל להבין אותי בענין צריך להיות תרנגול, ואתה לא זכית אז מה לעשות, אתה נשארת אדם, זה טוב, גם טוב להשאר בן אדם. תהיה בריא. איפה אתה גר?

 

ש. בירושלים

 

הרב: בירושלים, והגעת לפה במיוחד?

 

ש. לא אני לומד באריאל

 

הרב: אה בסדר, לומד באריאל, שמע, תקפוץ אלינו לביקור בבני ברק תראה לבית כנסת שמה, אני אשב איתך לשוחח על תרנגולים ועופות והכל, אתה מצאת חן בעיני, ברצינות, לא צוחק, תבוא, תבוא. כן, שאלה נוספת, הנה הגברת פה ליד התן לה. פה.

 

 

ש. אני רוצה להוסיף לגבי הצער בעלי חיים, היות ואני הייתי צמחונית שנים ועכשיו שהבנתי למה אוכלים את החיה, אני יכולה להגיד לך שהחיה מה שהיא סבלה היא היתה אמורה לסבול, כי כמו שאנחנו סובלים בעולם ומתקנים ככה גם היא מתקנת, וברגע שאתה מכניס אותה לפה שלך ומברך עליה והיא כשרה, אז היא סיימה התיקון שלה, ואם היא לא סיימה מה היא תעשה בעולם הזה, פשוט סיימה ועלתה מעלה, כאילו אתה העלית אותה בדרגה, עצם זה שהיא סבלה זה טוב שהיא סבלה, כמו שאנחנו סובלים פה, אף שתדע שאני נגד צער בעלי חיים וכל החיים הייתי צמחונית, ואחרי שלש שנים הבנתי שזה הסיבה.

 

הרב: תהיי בריאה, זה לא מדויק מה שאמרת.

 

ש. לא שומעים

 

הרב: זה נכו, זה נכון, מי שלא שמע מה שהוא אמר, הוא אמר שהתשובה שלה היתה יותר שכנעה אותו ממה שאני אמרתי, אבל לצערי הרב התשובה שלה לא היתה מדויקת כל כך לכן השתכנעת, והנקודה היא שבאמת התרנגולת לא צריכה לסבול אלא אם כן יש בה גלגול, אם יש גלגול אז בגלל הגלגול לפעמים צריך לחבל את החביט וכל הדברים האלה ולפעמים גם נטרפת הבהמה או משהו בגלל הגלגול שהוא צריך לחזור עוד פעם בגלגול וכו', אבל בסך הכללי לא צריך לצער בעל חיים ואפשר לשחוט אותו בסכין כשרה בלי שום בעיה אחרי כל הצער. כן, לכן ההזמנה שלי עדיין בעינה עומדת שתגיע לבני ברק ונטפל בסוגיית העופות בהרחבה. כן, שאלה נוספת, הנה פה שורה ראשונה .

 

 

ש. שלום וברכה

 

הרב: שלום וברכה

 

ש. יש לי שאלה, זו לא שאלה שלי, אם כבוד הרב קיבל אישור ממישהו ללכת לבחירות, ואם יש לו את הברכה של הרב שטינמן?

 

הרב: בודאי כבר אמרנו כמה פעמים, ויצא מכתב מהרב ליבוביץ ששאל אותו, והמכתב נמצא באתר שופר, אפשר לראות אותו בכתב ואין שום בעיה, זה מה שהיה ואם זה לא היה לא הייתי יוצא בכלל.

 

ש. שאנשים אומרים איך יצאת נגד כבוד הרב עובדיה יוסף

 

הרב: לא יצאתי, הפוך, אם פותחים עוד בית מדרש זה נקרא לצאת נגד מי שיש לו בית מדרש? יגדיל תורה ויאדיר, לך יש בית מדרש אחד עשה עוד בית מדרש, מה,  אסור לפתוח עוד בית מדרש? אחד עשה מפלגה בשביל לזכות את הרבים עוד אחד רצה לזכות את הרבים, אסור? איפה האיסור?

 

ש. זה לא השאלה שלי

 

הרב: ברור, שאלה נוספת. תן לו שמה ליד הדלת.

 

 

ש. ערב טוב לכבוד הרב

 

הרב: ערב טוב

 

ש. רציתי לשאול את הרב בנוגע למכתב להודעה שיצאה מהרב בנוגע לנגד אומנים חרדים דתיים נגד ההופעות שלהם, רציתי לשמוע מה הסיבה שהרב יצא נגד, תלו פה בישוב מודעות מאד גדולות נגד האומנים רציתי לשמוע הסבר

 

הרב: קודם כל לא יצא מכתב ממני מעולם בשום ענין. המכתב שיצא יצא מהרב וואזנר, יצא מהרב אלישיב זצ"ל, הרב לפקוביץ זצ"ל, הרב קניבסקי יבדל לחיים ארוכים, ושאר הרבנים, הרב קרליץ, הרב עובדיה יוסף מנוחתו עדן, ועם עוד הרבה רבנים ספרדים ביניהם הרב שלום כהן, כל אלה חתומים על אותו מכתב שאסור לשמוע זמרים שמופיעים בפני אנשים ונשים אפילו בנפרד, אסורים! ואין להזמינם אפילו לאירועים הגונים, אפילו לסעודות מצוה, משום שהם מחטיאי הרבים, ואין להם חלק לעולם הבא. זה הלשון של כל גדולי ישראל שציינתי ויש 25 כאלה, ויש עוד מכתבים של רבנים נוספים שלא מופיעים באותו מכתב, כי לא יספיקו להחתים את כולם אבל הם נמצאים במכתבים אחרים שכבר קדמו לזה והדברים נפלאים וברורים זה לא חדש. דבר שני, יש גזרת החורבן בסימן תק"ס בשו"ע כתוב שאסור לשיר בכלי שיר כלל, בגלל גזרת החורבן. רק מתי שיש סעודת מצוה כגון חתונה ברית וכדומה, אז יהיה מותר אבל גם אז יש מגבלה, רק זמרים כשרים והגונים אלה לא. ז"א זה הדין בקצרה, הוא רחב יותר, יש על זה קונטרסים שלמים של שירה מפוסקים, ואנחנו פרסמנו גם ובאתר שלנו יש גם כן חוברת שלמה שמביאה את כל הסברות והנימוקים והדינים והכל והכל, ותוכל לראות את זה, תוכל גם להשיג אצלנו בארגון שופר, והדברים ברורים ונכוחים.

 

ש. יש למעשה כמה דעות בהלכה, כמה דעות, יש הרבה רבנים בארץ ישראל

 

הרב: ואני אמרתי לך את כל אלה שציינתי ואין גדולים מהם, אחרי שהם כתבו את מה שכתבו כל השאר בטלים לעומתם.

 

ש. הרב מצדד באיזה שהוא קבוצה של רבנים

 

הרב :לא, יש שמה ספרדים ואשכנזים, אדמורים וחסידים, ליטאים וכו'.

 

ש. זה ברור ש אבל רציתי לשאול את הרב בור אחד שמצדד לדעה, לפסיקה שלהם

 

הרב: אתה חבדניק?

 

ש. אני משתדל להיות חסיד של הרבי, כן.

 

הרב: אז גם אם תשאל את הבית דין שלכם לאור הפסיקה של גדולי הדור האלה ודרך אגב ראיתי פסק שלהם לא מזמן שהם אסרו מוזיקה באופן מסויים בסגנונות מסוימים, אז אם תשאל אותם לפי הכתב הזה האם טעו הרבנים שציינתי במה שהם אמרו או אסרו את המותר על פי הלכה כמו שאומרים ביום הכיפורים, אסרתי את מה שהתרת והתרתי את מה שאסרת, אם תגיד לי את זה שיוציאו מכתב בית דין של חב"ד שאכן הפסק של כל גדולי ישראל הוא טעות ואסור לשמוע להם.

 

ש. חס ושלום

 

הרב: למה חס ושלום? לא הבנתי, אין הלכה שבעים פנים ההלכה, או מותר או אסור,

 

ש. יש דבר שנקרא סייג

 

הרב: תוציא לי פסק מסודר מהבית דין שלכם

 

ש. אני רוצה לשאול את הרב, אני עכשיו מדבר עם הרב, אני רוצה לשאול את הרב כי הרב נמצא פה

 

הרב: בבקשה

 

ש. א' הוצאת שם רע, אני לא יודע, זה שמביאים כל מיני שמות של מביאים שם רשימה מפורטת של כל מיני זמרים אומנים, יכול להיות שהם לא

 

הרב: כל האנשים שהותרו, והוסבר להם הדבר, ואחרי מספר פעמים מיאנו, אומר הרמב"ם שצריך לפרסם אותם לגדף אותם לקלל אותם וכו'. תקרא בהלכות דעות.

 

ש. עד כדי כך

 

הרב: מה לעשות הרמב"ם בד"כ

 

ש. ארור מכה רעהו בסתר

 

הרב: לא, אין דבר כזה, מה שאתה עושה עכשיו זה ארור מכה רעהו בגלוי.

 

ש. למה?

 

הרב: למה כי אתה עובר על ההלכה, כי אם אומרים לך שהרמב"ם אומר אז אתה אומר על הרמב"ם עד כדי כך, הרמב"ם אומר עד כדי כך, זה הרמב"ם.

 

ש. מה הרמב"ם

 

הרב: תשתחווה ותשכב על הרצפה

 

ש. מה הרמב"ם?

 

הרב: אומר שמצוה לקלל אותם, לפרסם אותם בחטאם, להזהיר את הציבור מהם, זה הרמב"ם.

 

ש. אם הרמב"ם היה חי בתקופתנו אז אני לא יודע אם הוא היה אומר

 

הרב: אז אתה כופר מתוק ומספיק. קדימה שאלה הבאה. כן, שאלה נוספת, הנה פה בשורה ראשונה.

 

 

ש. שלום, ערב טוב לכבוד הרב

 

הרב: ערב טוב

 

ש. השבוע קרה דבר בעמנואל, בעיצומו של חג השבועות לאחר לימוד תורה בבית כנסת ששמשה גם כן ככולל אברכים, כולל שמרביץ תורה, ודאי הרב שמע שנשרפה, האם יש פה איזה נס משמים בודאי מה עלינו לעשות כדי לתקן?

 

הרב: כל מקום שקורה אסון כזה זה מן הסתם חטא הקהל. שאם לא כן אז זכות הקהל היתה צריכה להגן, וצריכים כולם לפשפש והרי לא סתם עושים לויה לספרי תורה שנשרפו חלילה וכו', אבל לא משנה, אני רק אומר, זה היה יכול להגיע לזה, בית כנסת נשרף, אז צריך להבין שדברים כאלה לא קורים בפרט שהם דברים ששייכים לכלל הציבור, לקדושת הציבור, צריכים לחפש פה באזור. אני לפי מה שאני זוכר משנים קדמוניות המקום הזה מוכה בהרבה אסונות, בכל מיני אסונות, היו תקופות שבאתי לפה היו אומרים שנפטרו הרבה אנשים בתקופה מסוימת, היה מקרה של הפיגוע, היה מקרה פה היה מקרה שם, מחלוקות פנימיות, ענינים, בלגנים, תושבים לא מסתדרים ככה וככה וככה, המצב לא טוב, אבל צריכים להיות אנשים רמי מעלה שיחליטו להקים חבורה קדושה שתראה מה, ויתכנסו ויכנסו את הקהל וידברו על ליבם ויביאו רבנים שידברו דברי כיבושין בשביל להסביר, כי אף אחד לא יודע מה הבעיה שתבוא אח"כ, ומה תהיה עוד בעיה שתבוא אח"כ, אז לכן אם כבר מגיעים למצב כזה שבית כנסת חלילה צריך להשרף או להגיע למצב של שריפה, אז זה לא דבר שנעצר פה. אלא אם כן יש תשובה כללית רבתי, וזה מן הסתם לא קורה בד"כ. כי אף אחד לא משייך את זה אליו והוא רק יביט על השני ויגיד זה בגללם בגללם בגללם בגללם, וזאת הבעיה, אבל אתם יודעים, שניתנת רשות למשחית הוא כבר לא מבחין בין צדיק לרשע, אז גם אם הוא צדיק והוא לא צדיק גמור יכול להיות שהוא ייפגע גם כן, כי אם הוא נמצא בסביבה לא טובה אז זה בעיה, אז צריכים לחוש כמה שיותר מהר, לבדוק ולברר. לא לבדוק רק מי שרף מה שרף איך זה, על מה באה הרעה הזו, מה חורי האף הזה, זה צריך לבדוק. וחרה אף ה' בכם ועצר את השמים, זה לא בכדי, זה לא סתם, זה קורה בגלל חטאת ציבור. כן, שאלה נוספת.

 

ש. תודה רבה

 

הרב: כן, הגברת פה.

 

 

ש. ערב טוב כבוד הרב, יש לי חברה שחולה במחלה מאד קשה

 

הרב: דתיה?

 

ש. כן, והילדים .... ורק אתה יכול להציל אותה

 

הרב: יש נשים שיהיו מוכנות לקבל תענית ארבעים יום לרפואתה?

 

ש. כן, יש הרבה. אני יכולה

 

הרב: יהי רצון, אם יעשו תענית בשבילה ישכנעו בשמים שהיא ראויה, שלא יאכלו ולא ישתו בשבילה

 

ש. אני מוכנה

 

הרב: אשרייך ואשרי חלקך. בזכות כזאת אפשר להציל יהודיה במצב כזה. אני אברך אותה ואת תנסי לקבץ נשים שיסכימו,

 

ש. אני רוצה

 

הרב: גם זה יגן עליה וגם יגן עליהם.

 

ש. יש לי שאלה, הייתי אצל רבנית...

 

הרב: למה לא בשמחה רבה, מה השם של החולה?

 

ש. רויטל בת טובה

 

הרב: ה' ירפא אותה מאוצר מתנות חינם, ובזכות הרצון של נשים צדקניות ה' יזכה אותה לחיות לבניה ולבעלה ולמשפחתה ויעתיק את המחלה ממנה לאשתו של אסאד.

 

ש. ממתי אסור לאכול?

 

הרב: מעמוד השחר עד צאת הכוכבים חוץ מראש ח ודש שבת וחגים, וביום שישי אחרי הקידוש את אוכלת.

 

ש. ואם אני אשכח

 

הרב: אין דבר כזה לשכוח, את לא שוכחת אותה נכון? אז את לא תשכחי

 

ש. להתחיל מהיום

 

הרב: מחר במנחה, בתפילת מנחה אחרי יהיו לרצון כתוב בסידור, הריני מקבלת עלי בלי נדר תענית ארבעים תגידי, לטובת פלונית אלמונית, ותגידי שאם חלילה יהיה לך אונס ולא תחזיקי מעמד יום אחד, אז את תגידי מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר ותשלימי את היום.

 

ש. אבל הילדים יכולים לאכול?

 

הרב: ודאי, גם את שלך.

 

ש. אשריך שזכית להחזיר יהודים בתשובה.

 

הרב: תהיו בריאים. כן, תן לה.

 

 

ש. שלום כבוד הרב, יש לי קשיים בשלום בית ואני רוצה לקחת משהו על עצמי

 

הרב: ללמוד חצי שעה ספר שערי תשובה של רבינו יונה שלשה חדשים רצוף. ותזכי לשלום בית נאמן.

 

ש. אמן.

 

הרב: שאלה אחרונה.

 

 

ש. כבוד הרב אפשר?

 

הרב: כן

 

ש. איך אפשר שיהיה שלום כשיש חילוקי דעות, הרי השיעור שלנו היום זה היה של האברכים, זה חלק גדול, עכשיו אם אני רואה בן אדם שנגיד הולך לא כדרך התורה כפי שאני יודעת, זה נראה לי שהוא ממש טועה, אז עדיף לשתוק או לומר נגיד סתם, אנשים שמסתכלים באינטרנט בתכניות שהן כשרות כביכול ואני יודעת שאינטרנט זה לא, זה גם כן קצת חילוק ואני לא באה לעשות פה מריבות חס ושלום אבל יש חילוקי דעות, או ספרדים אשכנזים

 

הרב: אין להחזיק

 

ש. הרי כולם עובדים את ה', הרי כולם עובדים את ה' וזו הנקודה שבעצם צריך לחשוב מהתחלה, לא? שכולם עובדים את ה' וזהו, אין שום חילוקי דעות ,לא צריך את זה. ואני רואה את הצד השני שיש חילונים שבעצם אנחנו לא עושים את זה שה' יזכה אותם הם תינוקות שנשבו אבל פשוט לדעת שחילוקי דעות זה לדעת שכולם שוים ועובדים את ה'.

 

הרב: אין דבר כזה, לעשות את כולם שוים בצורה מדומה חייבים להוכיח, יש מצות הוכח תוכיח, להחזיק אינטרנט זה אסור באיסור גמור

 

ש. גם אם רואים תכניות כשרות?

 

הרב: גם אם רואים קשקושים, אסור באיסור גמור ואסרו את זה חכמים נקודה. זה להכניס את השטן לבית ונקודה, והוא מקיש כל בן אדם ובן אדם.

 

ש. כן, אבל בקהילה שמעו את הדברים האלה כי בעצם יש פה קהילה שכביכול מתירים מקילים

 

הרב: בסדר, הקהילה לא קובעת, התורה קובעת,

 

ש. קשה להם

 

הרב: אז מה אם קשה להם, בגיהינום  יהיה יותר קשה.

 

ש. אז אפשר לא להוכיח אבל לקבל אותם

 

הרב: בסדר, אחרי זה האשה תגלה שבעלה בגד בה או שהוא יגלה שאשתו בגדה בו וזה היה השלום בית בינתיים שאומרים הקהילה מתירה.

 

ש. אנחנו מכבדים את הדרך שלו גם

 

הרב: מה פתאום, איך לכבד, אין לכבד דבר כזה, אעדם שעובר עבירות לא מכבדים מי שעובר עבירות

 

ש. אז גם את החילונים לא נכבד? עם ישראל, איפה עם ישראל

 

הרב: מה קשור לעם ישראל, עם ישראל, אם בן אדם הוא נקרא חילוני אני יכול לצרף אותו למנין? הוא עם ישראל, מה אני יכול לצרף? לא יכול לצרף אותו למנין, אפילו אם הוא אבא שלי אני לא יכול לצרף אותו למנין

 

ש. הוא לא משלים מנין?

 

הרב: מה פתאום, אם הוא מחלל שבת חס ושלום.

 

ש. אז אני כנראה לא יודעת

 

הרב: את לא יודעת הרבה, יש לו דין של גוי, בטח, הרמב"ם בפרק שלשים בהלכות שבת אומר שדינו כגוי לכל דבריהם, ז"א אין דבר כזה, את יכולה להגיד יהודי, את רוצה לעזור לו במשהו פה שם, אבל את צריכה להוכיח

 

ש. לגבי הבית כנסת שנשרף אמרתי הרי בס"ה החובה זה אלפיים שנה שלא היה שלום

 

הרב :לא לא לא, השנאת חינם לא היתה סתם, השנאת חינם היה בגלל מה שאני אומר שלא החזירו בתשובה, שלא הוכיחו, זה השנאת חינם, שאתה יכול להוציא בן אדם מגיהינום להכניס אותו לגן עדן ואתה לא עושה את זה, זה שנאת חינם,

 

ש. היה צריך להוכיח

 

הרב: מאה אחוז, לא צריך ללמוד כללי תעבורה בשביל להגיד לבן אדם שרוצה לרדת לכביש תזהר מכונית.

 

ש. אני בעצמי לא יודעת את ההלכות

 

הרב: שמעת מה שאמרתי? אם תראי עכשיו בן אדם יורד לכביש ואת רואה שעומדת מכונית לדרוס אותו, את יכולה להגיד לו תזהר מכונית?

 

ש. כן

 

הרב: מה כן, את למדת כללי התעבורה? כן או לא? כן או לא ?

 

ש. אבל אנחנו לוקים בחסר, אני לא יודעת

 

הרב: את לא יודעת, שמעתי, אבל למה צעקת עליו תזהר, יכול להיות שהוא ימות מפחד

 

ש. זה מה שאני יודעת

 

הרב: אה, אז עכשיו אני מודיע לך שאת צריכה לדעת מה הדינים וההלכות ולהוכיח את מי שלא עושה כמו שאת מזהירה אותו לא לרדת לכביש, כמו שאת אומרת לו, סליחה אדוני יש לך פה קרע, נקרעה לך חליפה, למה את יכולה להגיד לו נקרעה לך חליפה ולא נקרעה לך נשמה, אתה קורע את הנשמה באינטרנט, למה אתה עושה את זה?

 

ש. אתה יודע כמה זה קשה ללמוד הלכות, אנחנו לומדים, אני לא אומרת שאני לא לומדת, אבל זה בעזרת ה' זה עבודה.

 

הרב: עבודה, מגיל 12 אם היית מתחילה היית גומרת את ההלכות בגיל 17 בטוח, ואם עוד לא התחלת אז מעכשיו עוד חמש שנים תתחילי ללמוד תדעי את הכל ותספיקי לחזור.

 

ש. אין לי זמן ללמוד הרבה

 

הרב: מה אשה יש לה מלא זמן, את במטבח תשימי ברקע לשמוע דיסקים של הלכות, את יכולה לשמוע יותר מאחד שלומד בכולל, כל היום את יכולה לשמוע, אין מי שיפריע לך. תשמעי כמה שאת רוצה.

 

ש. שיהיה שלום וכל טוב.

 

הרב: עושה שלום במרומיו, הוא יעשה שלום עלינו, ועל כל ישראל ונאמר נאמר לילה טוב. תהיו בריאים.

רבי חנניה בן עקשיה אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.