קרית עקרון - קריית עקרון

קרית עקרון 11-6-14

ערב טוב בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירויח

פרשת שלח לך פרשת שליחת המרגלים, "ויציאו דיבת הארץ אשר תרו אותה לבני ישראל לאמור הארץ אשר עברנו בה לתור אותה ארץ אוכלת יושביה היא וכל העם אשר היינו בתוכה אנשי מידות". חטא המרגלים נראה בעינינו כחסרון באמונה ובטחון, כי אם היתה האמונה שלמה היה להם לבטוח בשם ה' וללכת לארץ כנען בלי שאלות כלל, למה לשלוח אנשים לרגל את הארץ, הרי ה' הבטיח עלה רש את הארץ, לא יתייצב איש בפניכם, הארץ טובה, ארץ זבת חלב ודבש, למה צריך לשלוח? אבל האמת לא כן, שליחת אנשים לרגל את הארץ אין בזה חטא כלל כי צריך האדם ללכת בדרך הטבע ולא לסמוך על מעשה ניסים, כמו שהבורא סידר את העולם בחכמה הנקראת טבע ואינו עושה דבר נגד הסדר הזה רק לפרקים רחוקים, וגם על ניסים אלה, על דברים שהיו פעם אחת בעולם עומד דוד המלך ושואל, מה לך הים כי תנוס הירדן תיסוב לאחור. כי על שינוי סדר הטבע צריך טעם חשוב למה שינה ה' יתברך את הסדר שהטביע בבריאה שלו, כך ראוי אדם להתנהג בסדר זה ולא לצאת ממנו אפילו במקום שאפשר לו. ז"א אם אתה יכול להתנהג בדרך הטבע וגם בדרך נס תעדיף בדרך הטבע. שלא לצאת מגדרו של עולם, רק במקרים מיוחדים עם כללים מיוחדים אפשר שישתנה הטבע. כי סדר הטבע של הבריאה הוא בשביל האדם, הרי קודם שנברא האדם היה אפשר לאור ולחושך להשתמש כאחד, המים העליונים והתחתונים היו ביחד, כל סדר הבריאה להפריד את העליונים והתחתונים ולהיות השמש לאור היום והירח והכוכבים למשול בלילה ולקבוע לכל חלק בבריאה מדור לעצמו, כל זה הוא בשביל האדם העומד להברא. אדם זה בעל בחירה יהיה וראוי שתהיה הבריאה מתאימה לו. אם היה העולם מתנהג בדרך נס תמיד לא היה מקום לבחירה, משום שהאדם היה רואה את ההנהגה האלוקית, ולא היה יכול לתלות דברים טבע טבע, כאילו טבע זה לא אלקים. טבע זה הסידור האלוקי בסידור קבוע, בשביל שיהיה לאדם בחירה, שהוא יוכל להגיד לא, אין פה הנהגה מיוחדת כלפי או כלפי אחרים, זה טבע שמתנהג טבעו של עולם, ככה אומרים אנשים טיפשים. לא, הטבע זה סידור, סידור ניסי קבוע אבל, סידור של נס קבוע. והקב"ה רוצה שנתנהג בטבע, אבל אם יש מקרים שהקב"ה חושב שצריך הוא יאפשר או יעשה בעצמו נס בשביל להזכיר שהטבע הוא לא טבע, אלא מה שמוחזק כטבע זה נס. כי בתחילה הכל היה מעורבב, כל העולם היה ערבוביא, והעולם הסתדר עם הערבוביה כי לא היה אדם שצריך להיות פה, לצורך האדם הקב"ה הבדיל והפריד שינה וסידר והעמיד, ה' אמר ויהי הוא ציוה ויעמוד, אחרי שהוא עשה את כל זה זה רק בשביל שאדם יוכל לחיות פה ויהיה לו בחירה. למה כי הוא יראה עולם כמנהגו נוהג. ואז הוא יוכל לבחור האם הוא רואה את הקב"ה בתוך הבריאה או שהוא לא רואה. החכמים האמיתיים זוכים לראות על כל צעד ושעל את הקב"ה, אבל אלה שהם סומים הם כל כך מחוברים לחומר ולטבע, מתפעלים כל כך מכל דבר נוצץ, אלה לא זוכים לראות.

מכל מקום, לא היתה שום אפשרות לאדם לטעות אם היה המן יורד לאדם מן השמים. אם כל יום היה יורד לנו לחם מן השמים לא היינו טועים והיה ברור לנו שזה הקב"ה מנהיג את העולם, כי אנחנו יודעים שבן אדם, בן אדם קונה לחם במכולת או שאם יש לו שטח אז הוא צריך לעשות את כל המלאכות באדמה בשביל שיצא לו מזה לחם. אבל אם הוא יראה שיורד לו לחם מן השמים יהיה ברור לו שיש הקב"ה בעולמו. ואז האדם לא יוכל לומר כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה. אבל עכשיו שאדם חורש וזורע, קוצר ודש, טוחן ואופה, יכול לטעות. אם רצונו להכיר האמת אז הוא רואה כי כל אנשי העולם עמלים לצרכו, כל העולם עמל לצרכו ונותן הודאה לבורא על מה שזן את העולם כולו המשמש אותו, ז"א עצם זה שאתה יוצא החוצה ויש לך מי שיכין לך את המאכלים, את המשקאות, את הבגדים, את הבנין, את הדירה, את החשמל, את האינסטלציה את הכל, שכולם למדו את כל המקצועות בשביל שאתה תוכל לחיות, כי אחרת אם אתה היית צריך לעשות את כל המלאכות בעצמך לא היית יכול, לא היית מספיק, לא היית מסוגל. כי אם אתה היית צריך לטוות את הבגד מתחילתו ואח"כ היית צריך לתפור ואח"כ צריך להכין וכו' וכו', ואת המאכל היית צריך לעשות עם 11 מלאכות עד שיגיע אליך לפיך, ואת המשקאות ללכת לשאוב וכל דבר ודבר לעשות בעצמך, לא יכול אדם לחיות. רק מה, כל רגע והיום אנשים בלחץ, נו, תזמין כבר את הטכנאי, תזמין את הטכנאי, כל האוכל יתקלקל, הבשר ילך, תזמין מיד. אומר לו לא, אין טכנאים בעולם, הקב"ה לא נתן לאנשים את השכל להיות גם טכנאים, עכשיו אני צריך ללכת ללמוד טכנאות בשביל שאני אתקן לכם את המקרר, אם היה מצב כזה איך אפשר היה?

אלא הקב"ה סידר את העולם בחכמה שכל אחד יש לו משיכה למקצוע מסוים, אם כולם היו נמשכים למקצוע אחד אי אפשר לעולם להתקיים. ויש מלאכות שהן פחותות ויש מלאכות שהן מעולות, יש מקצועות נפלאים שלא טורחים הרבה ויש כאלה שהם עמל רב, איך בן אדם בוחר בפחותות? איך אדם מחליט לעבוד בזבל? מה פתאום שהוא יסכים? שיעבוד בחנות של בשמים, למה אתה הולך לעבוד בזבל? אם לא היו אנשים כאלה לא יהיה אנחנו נתפוצץ, יהיה לנו חידקים וזה ואדם לא יכול לחיות. אבל ה' נותן בלבם של אנשים מסוימים שיעסקו בזה ואלה בזה ואלה בזה וככה מכסים את כל מה שצריך. זה חסד של הבורא. אז מי שרוצה לראות את זה ולהכיר בזה, הנקודה היא כזאת, שאם הוא רוצה לראות את כל זה שהבורא דאג שכל אנשי העולם יעמלו לצרכו והוא נותן הודאה לבורא על זה שזן את העולם כולו בטובו בחן בחסד ברחמים, נותן לחם לכל בשר וכל העולם כולו משמש אותו, הרי זה נפלא, הוא זוכה להכיר את הבורא בבריאה. אבל אם רצונו להטעות את עצמו הרי הוא כסומא וחרש שאינו רואה ואינו שומע מכל הנעשה מסביב לו, והוא סבור שהחנווני עושה את הפת והוא משלם לו מיגיע כפיו וזוהי החכמה של סדר הטבע, שתהיה מתאימה לבחירת האדם.

אז יש טיפשים שאומרים תשמע, אם לא היה לי כסף לא הייתי יכול להכנס למכולת ולקנות ואם לא היתי עובד לא היה לי מה לאכול ולא זה ולא זה ולא זה, ויש כאלה שבמינים שכל אלה שעובדים וטורחים ויגעים וכל מה שהוא השיג כסף וכו' וכו' בין בדרך של עבודה בין בלי עבודה, כל זה מאת ה' יתברך. הנה יש בחירה, תבחר עכשיו איך להסתכל על העולם. לכן שאל דוד על שינוי הסדר, עד שמצא תשובה מספקת, כי לעיתים רחוקות נחוץ לבחירה של האדם גם שינוי להראות לו את האמת, איך רואים את האמת? דוד שואל, מה לך הים כי תנוס הירדן תסוב לאחור, מה פתאום שינוי הטבע הזה נעשה? והוא מתרץ, מלפני אדון חולי ארץ ההופכי הצור אגם מים, אז אני רואה שכל הארץ חלה פוחדת רועדת מאת ה' יתברך כי אם ה' מצוה לים להקרע כדי שבניו יעברו בים, אז כל הארץ רועדת, ומקיימת את דברו. אז פה רואים התערבות של הקב"ה בבריאה. ההפכי הצור אגם מים, איך יכול להיות צור סלע, אגם מים שמביע מים בלי הפסק ארבעים שנה למיליונים כל יום, זה לא טבע, גם הצור לא מכיל כמות מים כזאת אז איך יוצא ממנו בלי הפסק, ולא תגיד שהצור נמצא פה ויכול להיות שהוא מחובר לעומק מתחת לאדמה והתהום עלה דרכו והוא כמו משפך, כי הסלע היה מתגלגל איתם לכל מקום, ולא עוד, אלא שהסלע היה מוציא שנים עשר שבילים לכל שבט ושבט שיעבור לפניו כדי שלא יטרחו כולם ללכת למקום אחד. אז פה רואים מה, שהקב"ה משנה את הטבע מידי פעם כדי להמחיש את הנהגתו והשגחתו בטבע. ואם הבריאה כולה היתה סדורה בחוקי טבע לטובת האדם ובחירתו החופשית, כל שכן שצריך האדם להתנהג כפי חוקים אלה בכל דבר הנחוץ לו, ואם בחיי יום יום כך כל שכן בענין כניסה לארץ וכיבוש של 31 מלכים, אז אם בטבע הקב"ה סידר שהכל יהיה מסודר על מתכונתו, והאדם צריך להתנהג לפי חוקים כאלה גם הוא בחיי היום יום, אז בודאי שבענין הכניסה לארץ והולכים לכבוש 31 מלכים עצומים, כזו של כיבוש הארץ לא היתה בדרך נס, רק בדרך טבע כמו שציוה הנביא להיחבא במארב במלחמת העי וכדומה, הם לא באו ישר ונכנסו ואין מי שיעצור אותם וכו', הם עשו את כל התכסיסים שראוי לעשות במלחמה. אז לכן נחוץ לדעת קודם את טוב הארץ ואנשיה, החזק הוא העם היושב בה או רפה, המעט הוא אם רב, וכל השאלות שסידר להם משה רבינו. ולכן גם שלח יהושע מרגלים לפני הכניסה לארץ, וגם משה רבינו שלח לרגל את יעזר, אז אם כן הכל מסודר לפי הטבע, אז מה הטענה בעצם על המרגלים?

כלל גדול אמרו חכמים ז"ל, אין סומכים על הנס, לכן אסור לאדם לעמוד במקום של סכנה שמא אין עושים לו נס, כי נגד סדר הבריאה הוא, ואם  יעשה לו נס מנקים לו מזכויותיו. ואברהם אבינו היה ירא בשעה שהוא ניצח את ארבעת המלכים, שמא קיבל שכרו ע"י נס זה, איך הוא ניצח אותם? הוא הלך עם דמשק אליעזר, וכמובן שאי אפשר לנצח ארבעה צבאות שני אנשים, אז איזה כלי נשק היה לו אטום? מימן? מה היה לו, מה הוא עשה, איך ניצח? מה הוא תפס את המלכים ארבעה וגרר אותם? מה הוא עשה? הוא עמד מול כל האומות, לקח חול מהרצפה וזרק עליהם, כמו בגן שזורקים הילדים חול אחד על השני, ככה הוא עשה. מה הוא עשה? השתדלות מינימלית, ואז הוא זרק הקב"ה הפך את החול לכידונים לחרבות ובליסטראות, וככה הוא חיסל את המלכים ואת צבאם וחילץ את לוט משם. זה נס או לא נס? נס גדול.

אתם יודעים, כשנחום איש גמזו היה צדיק גדול והיו צריכים לשלם מס למלך אז על מי יסמכו, על הצדיק שהוא יקח את זה גם שהוא לא יגע בכסף וגם שיש לו שמירה מן השמים, אז שלחו את הצדיק נחום איש גמזו לשלם, נו, אז הוא לקח את הארגז הגדול מלא זהב כסף ומרגליות ובדרך הוא היה צריך ללון אצל גוי והגוי ראה שמה ארגז הבין שיכול להיות שזה תשלומי מיסים למלך, דאג שבארוחה ההיא ישקו אותו קצת יותר והוא נרדם, נחום איש גמזו, בינתיים ההוא לקח את כל התכולה של הארגז ומילא לו במשקלה חול ונעל הכל שלא יורגש. ונחום איש גמזו המשיך הלאה ומגיע למלך ופותחים אומר הגיע השליח מאת היהודים לתת את המיסים, פותחים רואים חול. המלך רתח, מה זה היהודים מבזים אותו, רצה לגזור עליו מיד מיתה ולהוציא גזרות על היהודים, ואז נחום איש גמזו ידוע שהיה אומר על כל דבר ודבר - גם זו לטובה, אם ה' אינה לידו שבמקום היהלומים ייגנבו ויהיה במקום זה חול, גם זו לטובה. נו, ומה הטובה שיכולה להיות בחול? בפרט שהמלך רותח, אז הוא נזכר במעשה של אברהם אבינו, ואמר למלך אדוני המלך, זה לא סתם חול, זה חול ששווה הרבה יותר מכל אבנים טובות וכו'. אמר לו מה סגולתו של החול הזה? אמר לו שאם אתה משליך אותו על האויבים שלך הוא מחסל אותם לבד. המלך אמר טוב, דמך בראשך אם זה לא כך, קחו אותו בינתיים הצידה, שלח אנשים שלו לשדה הקרב, אמר להם תשתמשו בחול ותגידו לי מה קורה. הלכו ובאמת זה הפיל את האויבים, חזרו ואמרו לו הוא צודק. הוא צודק המלך שמח שמחה גדולה, אמר כל הכבוד ליהודים, החזיר לו את כל הכסף והזהב שגנבו ממנו מילא לו הכל בחזרה מאוצרו, ושילח אותו אחר כבוד עם ליווי ממלכתי לדרכו. בדרך הוא היה צריך ללון באותה אכסניה, נכנס ללון וההוא רואה שהוא מלווה עם כל כך וזה, סימן שמשהו קרה. חקר האכסנאי תגיד, מה היה? אז אמרו לו תשמע, זה היהודי הביא חול שיש לו סגולה שהוא הורג את האויבים והמלך כל כך היה שמח שנתן לו בתמורה לזה כסף וזהב ומרגליות. שמח שמחה גדולה האכסנאי, אמר אם כן בחצרי יש לי אוצר. רק הם הלכו מילא גם הוא ארגז והלך בכבודו ובעצמו למלך. כן, מה אתה מחפש? אני רוצה לתת למלך חול שהורג את האויבים. אמרו לו בסדר, שלחו את זה לבדיקה והנה זה חול רגיל. אמר תטמנו אותו בחול. כן יאבדו כל אויביך ה'. והקב"ה החזיר לו כפי מידתם. אז זה נס גדול, שאברהם אבינו מעלה בדעתו שהוא יזרוק, אלא אברהם ידע שאין כוחי ועוצם ידי, מה היתה המעלה של אברהם, הוא לא החזיק מעצמו כלום, הוא אמר "ואנכי עפר ואפר" אני מה אני יכול לעשות, אבל אני צריך לחלץ את לוט והוא שבוי פה והם כולם בברית איסטרטגית, והם רצו כשהם לקחו את לוט בשביל לגרור אותו עליהם להרוג אותו, נמרוד חיפש אותו, איך הוא יביא אותו? כמו שעושים החמאס, חוטפים חייל ועל ידי זה משיגים את מה שרוצים שחרור של רוצחים וכו'. אז הוא זרק את החול וה' הפך אותו, והסברתי לכם בפעמים הקודמות שאם בן אדם יתמה איך יתכן שחול הופך להיות כידונים ובליסטראות וכו' איך זה יכול להיות? אז להוי ידוע לכם שכל ההוריקנים שיש בעולם זה רק חול, רק ה' מפעיל וינטלטור גדול שמסתובב במהירות 320 קמ"ש, והחול הזה מתרומם למעלה ומרים איתו בנינים ומשאיות והכל.

אז ז"א, הקב"ה יכול לקחת חול להרים אותו בסיבוב עם מאוורר כמו שאומרים, אנחנו קוראים לזה מאוורר, ולהרים מדינות, מדינות. את הסוד הזה ידע אברהם אבינו, שה' אין לו גבול, הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה. אז לכן הוא ידע שזה נס, כי אין בטבע שחול יהרוג, מה עשה? חשש והיה ירא שמא קיבל כל שכרו, וזה פלא, הרי אברהם אבינו עשה כל כך הרבה מצוות, כל כך הרבה זכויות, והוא חושש שבשביל נס אחד הוא עלול להפסיד את כל שכרו?

אלא נס הוא היפך מטרתו של האדם, היפך הבחירה שבשבילו נברא אדם, וכל העולם סודר במיוחד כדי שאדם תשאר לו הבחירה, וכל שנעשה לו נס הוא יוצא מכלל אדם ונהיה כמו מלאכי מעלה, והתורה ניתנה לאדם לא למלאכים. לכן צריך אדם להיות נזהר מן הנס, וכל רגע את חייו צריך לסדר הכל בדרך הטבע, והכלל הזה לסדר את עניני החיים בדרך הטבע לא רק בענינים גשמיים אלא גם בענינים רוחניים, גם רוחניות האדם ושלמותו אינה רואה להיות כמלאכי מעלה אלא כאדם השלם הנקרא תלמיד חכם. ולכאורה קשה, מנין לו להרמב"ם לומר כי דרך השלמות היא דרך הממוצעת בין שתי הקצוות, וכל הנוטה לאחד מן הקצוות בין לצד הרע בין לצד הטוב הוא בעל חסרון. מנין לו להרמב"ם? הרמב"ם אומר שאם בן אדם יש לו גאוה, זה קצה הגרוע, ואם יש לו שפלות זה הצד הגרוע. הצד הממוצע זה הענווה. ז"א שתי הקצוות בקצה להיות זה לא טוב, בעל גאוה זה לא טוב, גרוע, שפל לגמרי - לא טוב, גרוע, עניו - מצויין. מה יעשה בן אדם שהוא בעל גאוה? קשה, מה יעשה? אומר הרמב"ם, ילך לקצה השני להיות שפל רוח מאד מאד וכשיתרגל בזה הרבה זמן אח"כ יעלה לענווה. כי אי אפשר שהאדם, זה כמו קפיץ, הגאוה תמשוך אותו כל הזמן, אז צריך לנטרל את הכח של הקפיץ, אתם יודעים, כשמותחים קפיץ יותר מידי לפעמים הוא כבר מאבד את הקפיציות שלו וזהו, אז צריך ללכת לקצה השני ואח"כ ככה לאזן לאמצע. שאדם יהיה פזרן יותר מידי את כל ממונו והונו זה לא טוב, שיהיה קמצן יותר מידי זה לא טוב, שתי הקצוות גרועות. צריך להיות באמצע, נדיב. וכן כל מידה ומידה יש קצוות ויש ממוצע, ממוצע זה תלמיד חכם שיודע להשתמש במידות בכל מקום לפי הראוי. ז"א, להיות קמצן בשביל תאוות זה טוב מאד, לקמץ בתאוות זה מצויין, פזרנות על עבירות ודאי. אבל להיות נדיב, אחד שמפזר את כל ממונו זה גם לא טוב הוא יצטרך לבריות, הרי אמרו חכמים, לעולם לא יבזבז אדם יותר מחומש שלא יצטרך לבריות, וזה כל הזמן מפזר, זה גם לא טוב. יש עוד סיבות, אבל בסך הכללי תלמיד חכם יודע לנתב. מה זה תלמיד חכם? אדם שלמד את התורה כמו שצריך ומקיים אותה הרי זה תלמיד חכם והתורה יודעת איך לנווט את האדם, להשתמש בכל כוחותיו ובכל הכלים שה' העניק לו על דרך מסודרת כפי שהתורה רואה בזה שצריך וחיוני. אבל מאיפה יודע את זה להגיד הרמב"ם שדרך הממוצעת היא הדרך האמיתית? שהרי הבורא יתברך אנחנו לומדים ממנו. מה צריך ללמוד ממנו? כתוב והלכת בדרכיו, מה הוא רחום אף אתה רחום, מה הוא חנון אף אתה חנון, מה הוא גומל חסדים אף אתה, אבל הקב"ה אין לו גבול ואצלו רחמנות זה רחמנות ואצלו גמילות חסדים זה גמילות חסדים, בלי גבול, אז אם ככה מאיפה מצא הרמב"ם שדרך הממוצעת היא טובה, אם צריך והלכת בדרכיו אז עד הסוף.

אולי בשביל קושיה גדולה כזו הרשו לעצמם חכמים אחדים לומר שהרמב"ם לקח את הכלל הזה מאומות העולם, אך חלילה ואסור לומר כן, כי לא כתב את זה בספר חכמה שכלית אלא כתב את זה בהלכה, ביד החזקה ויש לו מקור בש"ס בבלי וירושלמי כמו בשאר ההלכות של הספר הזה.

התשובה היא, כי אפילו אם נאמר שהמידות של הקב"ה הן הנהגה של רחמים בלי גבול, גם אז היתה צריכה הנהגת האדם להיות באופן מוגבל מפני שאדם הוא, היות האדם אדם זה כבר מוגבלות, אז לכן הוא לא יכול להיות בבחינת ה' יתברך בלתי מוגבל, לכן הוא מוגבל. אסור לאדם לחיות כמלאך אפילו אם זה היה אפשר לו, אסור לאדם לעמוד במדרגה של קדושה, מה שיש לו רשות בזה זה הכניסה למדרגת הקדושה, אדם צריך להגיע למדרגת קדושה כדי שיוכשר בזה לרוח הקודש, לנבואה, אבל לא לחיות כקדוש ופרוש לגמרי מבני האדם, אין האדם מזבח ומשכן, הוא אדם, ולכן אסור לו להיות רחום בלי גבול, כי בלי גבול זה סוג מלאכי ולא אנושי. האדם באשר הוא אדם מידותיו מוגבלות הן, לא רק בגלל אי יכלתו להוציא לפועל מידות שאינן מוגבלות, אלא שזה מתנאי היצירה שלו, שאדם יהיה מוגבל.

אמנם כן הוא, אי אפשר לאדם לסלק עצמו מכל וכל השייך לעצמיותו, אי אפשר לאדם להיות נשמה בלי גוף, קדוש כמו מזבח, משכן מרכבה, אפשר לו להיות קדוש אבל רק לשעה, בתור הכשרה לרוממות כשהוא רואה נחיצות לזה, אבל לא להחזיק בקדושה במצב קבוע, כי סוף כל סוף אדם הוא ולא מלאך. לא אדם שקוע במידות גרועות, אבל אדם במידה שהתחייב היצירה שלו, ולאדם אין דרך אחרת כי אם דרך ממוצעת, לכן אפילו אם היו מידותיו של הקב"ה רחמים בלי גבול, צריכות מידותיו של אדם להיות רחמים של גבול, מידות טובות שמתאימות ליצירת האדם. יצירה מורכבת מנשמת חיים עם עפר מן האדמה, וזה המקור של הרמב"ם, מקור שמתאים למציאות האדם כפי הבנת התורה.

כך גם בעניני רוחניות, כך בעניני גשמיות, אין לאדם להתנהג באופן יוצא מדרך הטבע, כי כל הבריאה וסדר הטבע הכל מתאים לאדם ולבחירתו, חכמת הטבע של כל הנבראים וחכמת היצירה המורכבת שלו, הכל נעשה לאפשר לאדם את הבחירה החפשית שתהיה לו בכל דבר קטן וגדול אפשרות של שני אופנים, של תכלית הטוב ותכלית הרע, כי כלול הוא וכל הבריאה אשר מסביב לו משנהם כאחד, מעורב טוב ברע, ולכן נחוץ לאדם בשביל מטרת הבריאה להתנהג בדרך הטבע ולא לסמוך על נס כלל, זה היה הרצון של דור דעה. דור המדבר הם רצו להשתמט מן הנס כפי האפשרות להתקרב אל הטבע, ולכן לא היה שום חטא במה שרצו לשלוח מרגלים, וגם משה רבינו הסכים לזה, הוא בחר באנשים צדיקים הראויים למלא שליחות חשובה כזו, והחטא בא רק ע"י שגיאה, שגיאה הבאה להם ע"י ידיעה של רוח הקודש, אתם שומעים במה הם שגו? בחר משה רבינו באנשים צדיקים ראויים למלא שליחות חשובה כזו, ומה היה החטא? שגיאה. מה השגיאה? היא באה להם ע"י ידיעה של רוח הקודש, כמו שאומרים חכמים ז"ל, הם ראו ברוח הקודש שלא יהיו הם נשיאים כשיכנסו ישראל לארץ, ז"א יחליפו אותם, יהיה בחירות, ובבחירות מי שהיה כבר נשיא במדבר יהיה בחירות נוספות חדשות בארץ, ואז אפשר שלא יבחרו בהם, אז היה להם פה התערבות ונגיעה אישית דהיינו שאין להם אינטרס להגיע למצב כזה שהם יכנסו לארץ. אבל הם לא עשו את זה במזיד, הם אפילו לא הרגישו בזה כל כך, כמו שקורח שהיה לו רוח הקודש ולמרות שהיה לו רוח הקודש ופיקח היה - הוא טעה. למה הוא טעה? כי הוא ראה ששושלת שתצא ממנו יהיה ממנו שמואל הנביא, ואם יצא ממנו שמואל הנביא שהוא שקול כנגד משה ואהרן, אז ברוח הקודש הזאת הוא טעה וחשב אם ככה אני יותר גדול ממשה רבינו, אם הצאצא שלי יהיה שקול כמשה ואהרן אז אני יותר גדול, לכן הוא לא פחד להכנס למחלוקת וגם להגיש את המחתה, אבל הוא טעה, גם ברוח הקודש מי שיש לו יכול לטעות אם יש לו נגיעה. בגלל שהיה לו רגש של גאוה והוא אמר מדוע תתנשאו על קהל ה' כי כל העדה כולם קדושים, והוא אמר למה אתם מפלים אותנו, למה אתה מחלק משה רבינו תפקידים למשפחה, והוא לא קיבל את זה שהכל זה מאת ה', והוא חשד במשה רבינו, וכל זאת אחרי שכבר אחותו דיברה כנגדו ונצטערה, ואם אחותו דיברה ונצטרעה והיא התכוונה לטובתו אז אם אתה חושד אותו ומהרהר אחרי רבך זה כמהרהר אחרי שכינה, אז אתה ראוי למיתה, אבל מה לעשות, גם עם רוח הקודש אפשר לטעות, ויש לזה הרבה דוגמאות. אז לכן הם טעו ושגו ברוח הקודש שהיתה להם שיחליפו אותם, שגיאה כזאת אפשרית גם באדם היותר גדול, שגיאה כזאת נקראת בתורה חסרון באמונה ובטחון. כי מה שצריך להגיע אליך יגיע אליך, ההשתדלות לא תועיל, אלא מה, אם ה' גוזר משהו אז זה צריך להגיע, אין מי שיגרע ממך ואין מי שיוסיף לך. וראו בבחירות עכשיו לנשיאות דוגמה נפלאה, שראש הממשלה היה נגד רובי ריבלין וליברמן היה נגד רובי ריבלין, שני בעלי מפלגות גדולות, ודורעי היה נגד ריבלין והוא הלך עם דליה איציק, למנות אשה כנשיאה, שמעתם? אין מינויים לנשים, ועוד חילונית, והיא תהיה הנשיאה, אין בעיה, אין בעיה, וכל אלה שתכננו -  יצא להם הפוך כי ה' החליט שרובי ריבלין יהיה. והיה מתח גדול, וכבר כולם פתחו שמפניה, אייי, ופני המן חפו, למה? כי הקב"ה ממליך מלכים, הוא מחליט מי ומה, זה לא אומר שרובי ריבלין הוא יותר טוב מהשני שטרית, אבל מבין השניים אז זה מקבל את התפקיד, לא תמיד שמקבלים תפקיד זה טוב, כי אפשר שהאדם משלמים לו כל שכרו בעולמו ואז זהו, בזה שהוא היה נשיא קיבלת כבר בעולם הזה הכל ואח"כ הולכים לגיהינום. כן, מה אתם חושבים שמחלקים בחינם סתם? אם אדם זוכה לתפקיד זה על חשבון הקופה שלו, מאיפה משלמים לך אתה חושב? אז ז"א בן אדם שמקבל שכר בעולם הזה צריך לדאוג.

בכל אופן, הנקודה היא - אילו היתה האמונה שלמה של המרגלים לפי המדרגה הרמה שלהם, אז היתה יראת החטא שלהם מונעת אותם מלבוא אל שגיאה וטעות כמו שיהושע וכלב לא טעו. הם חששו שהם יכולים לטעות, הם לא רצו לטעות, לכן כלב הלך לקברי אבות בתפילה שירחמו עליו שלא יפול בעצת מרגלים, ומשה רבינו התפלל על יהושע בינון "יה יושיעך מעצת מרגלים" כי ה' אמר לו, אני אמרתי שהארץ טובה אבל אם אתה רוצה שלח לך לדעתך, אני לא אומר לך לשלוח, וייטב בעיני הדבר, בעיני ולא בעיני ה', וה' אמר חייכם שאני נותן לכם מקום לטעות. אני אמרתי לכם תסמכו, אמונה ובטחון, ואם ה' אומר אמונה ובטחון אז זה כבר לא בגדר נס כי ה' אמר, אז למה אתם צריכים להלוך בטבע? לא צריך גם טבע, ה' אמר תלך אל תפחד, אני שומר עליך, אבל הם העדיפו בטבע, והם באו בערבוביה, נשלחה אנשים, אנשים ונשים וטף כולם ביחד באים, לא נותנים מנוחה, נשלחה נשלחה נשלחה, אז היה להם איזה דודה ככה פנימית שדחפה אותם כאילו כן כן כן, הם לא הרגישו בזה, כי גדול היראה משגיאה הביא את כלב להשתטח על קברי אבות, ויהושע קיבל ברכת מהשר בינו, והם היו יראים מרוח הקודש שלהם מתכלית השלמות שעמדו בה, כי ידעו את האדם שהאדם אינו יוצא מגדר הבחירה שלו לעולם ועל הכי קדושים בעולם אמר הקב"ה, הן בקדושיו לא יאמין, הקב"ה בכבודו ובעצמו בקדושים שלו שהם קדושים לפי המדרגה שהוא מבין שזה קדוש, לא יאמין. כי האדם ברגע האחרון יכול להשתנות. הרי יוחנן כהן גדול שמונים שנה שימש בכהונה גדולה ונכנס לפני ולפנים לקודש הקודשים ובסוף נעשה צדוקי, מצדיק נעשה צדוקי, ברגע אחד התהפך לכופר. איך זה יכול להיות? איך זה יכול להיות? כי לאדם יש בחירה עד הרגע האחרון, ויצר הרע ממתין בפינה עד הרגע האחרון, ויכול לתת לאדם להגיד ברגע האחרון במקום שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד, להגיד דברי כפירה. ואין בטחון עד הרגע האחרון, והיה אדם אחד זקן צדיק גדול מאד שהיה אומר, אל תאמין בעצמך עד יום זקנותך, חכמים אמרו לומר אל תאמין בעצמך עד יום  מותך, והוא שינה, כי הוא אמר אני כבר זקן, אין לי יצר הרע. אין לי יצר הרע. בשמים כעסו עליו, שלחו לו מלאך שבא בדמות אשה  יפה כמו מזמן נעמה, שהיתה יפה לאין שיעור. ומצא את עצמו מדבר איתה מילים לא יפות, מיד הרגיש בעצמו והתחיל לבכות, לבכות, לבכות, אחרי רגע המלאך שהוא האשה אמר לו שלחו אותי מן השמים להוכיח לך שאתה טועה שאתה משנה מהלשון שחכמים קבעו, אל תאמין בעצמך עד יום מותך, אפילו אם אתה זקן שייבה בלי שיניים, בלי ברכיים, אתה כבר מתרעד ככה, אל תאמין בעצמך. כי יצר הרע אין אפוטרופוס לעריות.

אז לכן ה' אומר, הן בקדושיו לא יאמין ובשגיאה כזו אפשר לאדם לטעות, כי קרובה היא לבחירה שלו, אבל לא בחטא שלא סמכו על הנס, כי אין סומכים על הנס וזוהי דעת תורה, ובדעת תורה חיו דור מקבלי התורה. אז ז"א, לפי מה שכתוב כאן זה שהם יצאו לרגל אין בעיה עם זה כי הולכים על פי הטבע ולא מחפשים ניסים, אבל אדם צריך להזהר, כי בטבע יש בחירה, וכיון שבטבע יש בחירה אם אתה לא מפולס אתה סוטה כחוט השערה לצד כלשהו בגלל נגיעה ואינטרס כלשהו, זהו. ככה זה הולך. אז אם ככה, כל מי ששקלל שיקולים כאלה ואחרים, אבל הם נבעו מאינטרסים שלו, גם אם הוא צלח והצליח הוא נכשל, כי בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו, לא אומר שאם הצלחת בדרך מסוימת מה שרצית אז ה' איתך, יכול להיות שזה בדיוק הפוך, הוא לא איתך, הוא הפקיר אותך, למה? כתוב "הבא ליטמא פותחין לו", לדוגמא, בן אדם שבא להרצאה ולא יוצא להרצאה עם אזניות, והצלמים לא שמים אזניות אז מה קורה, אין קונטק ביניהם ואין קשר, וכל פעם זז הצלם ומזיז את המצלמה, ואז ממילא מי שנמצא על המיקסר לא יודע מתי הוא עושה את זה ואז רואים את כל התזוזות כל הזמן. למה? או עצלות או שכחו או לא, וככה זה יראה בעולם העליון, שאדם חשב שהוא יסתדר אבל זה יוצא בצילומים גרוע ביותר, הנה עכשיו הוא הראה בלי פוקוס. אז ז"א זה יהיה סרט התעודה והדוגמא מה יעשו לצלמים ולאיש מיקס בעולם העליון אחרי זה, שהם לא עשו מלאכתם נאמנה ויצאו ולא הצטיידו עם מה שצריך. כך האדם יגיע לעולם האמת, הוא חושב שהכל יסתדר, עברנו את זה עבר הערב, יראו לך את התמונות איך זה עבר, מה עבר במחשבתך מה לא עבר מה זה. אבל אני אתן לכם עצה אם אתם לא יודעים איך להתנהל,  מיכאל אחרי שאתה מתביית ואתה שם פוקוס והכל, תסמן לו ביד, ואז הוא יכנס. אבל אם הוא ינחש כל פעם אז הסרט הזה לא יפה, אח"כ אלה שארגנו את ההרצאה השתדלו מאד והכל בסוף יוצא להם סרט כזה מעפן, הם לא יברכו אתכם חבל.

אז לכן יהודים יקרים ככה זה העולם, ויש בחירה, אתה יכול לבחור, אתה חושב שבחרת טוב, אבל יכול להיות שאתה לא בחרת טוב, כי הקב"ה מחליט מה טוב ומה לא טוב לפי הקריטריונים שהוא קבע. הבא ליטהר מסייעין לו, הבא ליטהר מסייעין לו.

עוד מסבירים חכמים, מה היה החטא של המרגלים, כי הם באו להטמא, איך הם באו להטמא? הם סמכו על שיקול הדעת שלהם ולא סמכו על מה שאמר ה', זה נקרא הבא ליטמא. אם ה' אומר שהארץ טובה, עלה רש וכל ההבטחות, אתה יכול לראות אח"כ משהו אחר? איך יכול להיות שתמצא משהו אחר? אז זה יוצא שה' טעה, או הטעה, זה אפשר? אי אפשר, אז מה אתה מניח לעצמך לפרשן אותו? בשביל מה אתה הולך, להצדיק אותו? אם כן תשאר פה, מה אתה הולך להגיד שהוא טעה? אוי ואבוי. אז מה ז"א? ז"א שכיון שאתם הכנסתם את עצמכם למצב של שיקול דעת זה נקרא הבא ליטמא, והבא ליטמא פותחין לו, על זה אמר ה' חייכם, אני נותן לכם מקום לטעות שלא תכנסו לארץ. אני אמרתי תכנסו? אני אומר לך דירה אני משכיר לך דירה נפלאה, נפלאה, לא חסר בה כלום, כן, אבל אני רוצה לבדוק, אתה רוצה לבדוק? אין בעיה, כנס ותבדוק. אחרי שאתה בודק אני אומר לך לא תקבל אותה. לא האמנת לי? אתה לא ראוי לה. מישהו אחר יכנס. אני אמרתי שהיא טובה, אתה רוצה להכנס לארץ? לא, אני רוצה לבדוק, אה אתה רוצה לבדוק, אין בעיה תבדוק, לא תכנס, הדור הבא יכנס, הילדים שלכם אתם לא תכנסו, שש מאות אלף איש מתו במדבר בגלל הבדיקה הזאת. הבא ליטמא פותחין לו, מה זה ליטמא? אם אתה נכנס עכשיו לבדוק את דברי ה' אתה כבר בא להטמא, אם התורה אומרת משהו, קח את זה כמות שהוא בלי שינוי, אל תתחיל להתפלפל כי יצר הרע אלוף העולם להטות אותך למקום הלא נכון, כי מה פתאום שהוא יעזור לך, מה הוא ירשה לך להיות צדיק? הוא רוצה שתרשע. צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו. אז למה לך להכנס בשיקול דעת, ה' אמר מספיק.

אברהם אבינו היה גיבור גדול והוא ניצח את יצר הרע שלו, המבחן שלו ללכת לעקוד את הבן זה נסיון שאין כדוגמתו בעולם. הוא אוהב אותו, הובטח לו זרע ומיצחק והוא בן 37, ושכל עם ישראל יצא ממנו, ושהוא יירש את הארץ וכו', ויום אחד בבוקר כמו שאומרים הוא מקבל הודעה, תשמע, תקח את הבן שלך והעלהו לי לעולה. מה זה? מה זה חלום? זה דמיון? מה זה, נטרפה הדעת שלי? מה קרה? איך יכול להיות שיגיע ציווי כזה, הרי אני אברהם כל היום מכריז לכולם שאסור להקריב את הילדים שהיו מקריבים לעבודה זרה את הילדים, הוא מקבל ידיעה כזאת ורבותי, הוא יוצא לדרך. יצר הרע מפחד שאם הוא יעמוד באמת בנסיון הזה יצא מזה עם ישראל, וזה יהיה הסוף שלו. אז הוא צריך בשורש לעקוד אותו, ואם הוא יצליח לעקור את אברהם אבינו והוא לא יעמוד בנסיון לא יהיה עם ישראל. אז הוא בא בדרך לאברהם, אברהם בן 137, והוא הולך עם הבן שלו בן 37, והוא בא אליו ואומר לו, תגיד מה קרה לך, לאן אתה הולך? מה אתה הולך לשחוט את הבן שלך? אתה נורמלי? ואיפה כל ההבטחה של האלקים שאמר לך כי ביצחק יקרא לך זרע וכו', ואיפה כל ההבטחות וזה, מה קורה, אתה כנראה סנילי, אתה לא שם לב, אתה מבוגר מאד, תשים לב מה אתה עושה, כל הנסיון שאמרו לך זה לראות אם אתה שפוי, שאתה הכוונה שאומרים לך ואתה לא תסכים, לא שאתה תסכים, הנסיון זה בשביל שלא תסכים, כי תגיד מה אני השתגעתי, אני אמרתי לכולם ואני כן? אלא ה' רוצה לראות אם אתה תגיד גם לעצמך מה שאמרת לכולם, וככה הוא מפתה אותו בדברים הגיוניים וכו' וכו'. מה אומר לו אברהם אבינו? נכנס איתו למשא ומתן? לא, אומר לו על מנת כן. אבל אתה תתתת... על מנת כן, אבל יקרה לך ככה וככה - על מנת כן. ואף על פי כן. בקיצור דבר ללמבה, הוא רואה יצר הרע לא מצליח אליו הולך לבן שלו, אומר לו יצחק, לאן אתה הולך? אבא שלי הולך ללמד אותי את עבודת הקודש להקריב קרבנות, אתה יודע שאתה קרבן? אני הקרבן מה פתאום אני הקרבן, הוא אומר לו כן, אבא שלך רוצה להקריב אותך קרבן. וככה הוא מתחיל לשכנע אותו, ויצחק אומר לו על מנת כן על מנת כן על מנת כן, הוא שואל את אבא שלו, ואיה השה לעולה? שמע את הטענה של היצר הרע, אומר לו ואיה השה לעולה? אומר לו אברהם השה לעולה בני, וילכו שניהם יחדיו. הבן להזבח והאב לזבוח, על מנת כן, עכשיו הוא הבין באמת שהוא הקרבן, ואם אבא שלי אומר שאני צריך להיות הקרבן אז אני הולך איתו להיות הקרבן, על מנת כן. וככה הם נצחו את יצר הרע עד שהגיעו לעקידה.

באים אליכם הרבה אנשים ואומרים, מה אתה השתגעת, אתה מגזים, כבר הגזמת, מה אתה שומע לו ומה אתה שומע להם לדתיים הם פנאטים, והולכים אתכם עם טענות הגיוניות לכאורה, מה צריך לענות להם? על מנת כן, עם חיוך, על מנת כן. על מנת כן. כל העולם אמר שהעם היהודי מפגר, בינתיים העולם התפגר ואנחנו קיימים. כל מה שעשינו כל ימי חיינו זה נראה לעולם תמוה, איזה מן עם זה, מה זה? כן, זה עם ה', וה' נתן ציוויים והעולם הזה זה רק נסיון קטן לשבעים שמונים שנה ויוצאים מפה, זה לא פה המקום, ומי שעומד פה בנסיון זוכה להגיע לחיי העולם הבא שזה העיקר. אז לכן מי שיוכל להגיד כמה שיותר על מנת כן, בלי להכנס למשא ומתן, נפלא מאד. אתם יודעים, אתה שואל חילוני, למה אתה לא שומר זה ולמה אתה לא שומר זה ולמה אתה לא עושה זה, יש פקחים אצלם, הוא אומר אני כופר, זהו, אז הוא סגר את הויכוח אני כופר. תשמע, בא תשמע, אומר עזוב עזוב אני כופר, אתה לא מבין, אני כופר, זהו.

פעם שאל אותי מישהו, תגיד למה אתם לא עומדים בצפירה? ככה אתם עושים? מיליונים מתו ואתם לא עומדים בצפירה? אמרתי לו אני כופר, אני כופר. כמו שאתה יכול לכפור בתורה אני יכול לכפור בצפירה. כופר. או יהודי או צלוב, אין מצב ביניים. יהודי צריך לדעת, על מנת כן. עם ישראל נקראים דור עיקש, עם עיקש, יש לנו עקשנות, זה טוב ולא טוב, עקשנות זה אם הוא מתעקם הוא לא רוצה להתיישר, זה רע מאד, אבל עיקש שהוא דבק באמת ולא מוכן להתפשר ולא מוכן להתכופף ולא מוכן כלום, העקשנות הזאת זה המעלה הכי גדולה של עם ישראל. אם עם ישראל לא יהיה עקשן בדתו ובאמונתו הוא לא היה מתקיים. זה הטוב שבעקשות, שלוקחים את זה ל מקום הנכון. אז לכן כל אחד צריך לשים לב, ממה שלמדנו יכולים להיות הגדולים של ישראל שמשה בחר אותם, שהיו צדיקים, שהיו צדיקים וגם ה' הסכים עליהם ובכל אופן רבותי עם כל זה יכולים לטעות עם רוח הקודש. אז הרוב טעו ושניים חששו והשניים האלה ניצלו והם היחידים שנכנסו מדור המדבר לארץ ישראל מהדור ההוא של חטא המרגלים.

אתם יודעים מה גרמו המרגלים? מי יודע מה הם גרמו? יפה מאד, תשובה יפה. יש עוד תשובה? מה גרמו המרגלים? יפה מאד, תשובה נפלאה. ובכן המרגלים גרמו שעם ישראל בכו כשהם שמעו מה המצב של הארץ שעומדים להכנס, ה' אמר אתם בכיתם בכיה של חינם ואתם תבכו בכיה לדורות, בגלל זה חרבו שני בתי המקדש וזה היה בתשעה באב, וכל תשעה באב חרב הבית כמו שהם חזרו מלתור את הארץ בתשעה באב, וכל הגלויות וכל החורבנות וכל הפוגרומים והאינקויזיציות והשואות והכל זה מחטא המרגלים. מטעות בגלל פוליטיקה, פוליטיקה, האם יחליפו אותם או לא יחליפו אותם ברוח הקודש. כל החורבן זה הפוליטיקה.

למי שיש שאלות בבקשה. יש שאלה או לא?

ש. ערב טוב הרב,

הרב: ערב טוב

הרב: הבנות שלי רוצות לדעת, הן לא אוכלות עלית מגדים ושטראוס מאוס, אז תמיד הן שואלות אותי אם יש שכר לזה על זה שהן לא אוכלות?

הרב: שכר גדול מאד שמי שלא עוזר למחללי שם שמים אלה שעוקרים את התורה, אלה שמוכרים בראש השנה ובשבתות ומתפרנסים מכספם של יהודים כשרים בשביל להגדיל את חטאתם, זה מסייע לדבר עבירה והם נצלים מזה וזה קידוש ה' גדול שמול התאוה הם מצליחים להתגבר משום כבודו של הקב"ה. סיפרנו פעם שיהודי בעל מפעל ממתקים חזר בסמינר בתשובה והוא אמר לא שכנעו אותי בסמינר, אבל הילדים שכנעו אותי לחזור בתשובה. הוא הביא סוכריות והיה מחלק כל פעם בהפסקות בין ההרצאות היה מחלק לילדים, והוא הבחין שהבנים של המרצים שמקבלים סוכריה הקטנים הם רצים להורים ושואלים אבא זה כשר, אבא זה כשר? והוא ראה שההורים אמרו שזה לא כשר והילדים הלכו והשליכו את זה בפח. הוא אמר אם ילדים בגיל כזה  יכולים להשתלט על היצר הרע של הממתקים, זה אומר שהתורה אמת. כך הוא חזר בתשובה. אז זה דבר גדול ומעלה אדירה. גם אני לא אוכל לא שטראוס ולא עלית ולא כל המרעין בישין. דרך אגב הרב אלישיב אמר את זה בזמנו כשאני לחמתי נגד, ואמר להסיר את הפרסומות שלהם מבניני האומה בשעה שהיה שמה, ואמר שהוא לא יגיע לכנס אם לא יורידו שמה את הפרסומות שלהם, אחרי שחשפתי את התועבות שלהם וגם את הפרסומי שחץ ותועבה שהיו מלווים למוצרים שלהם, מעבר למצעד הגאוה שהם עשו 220 אלף בתל אביב עם מילקי וכו', אתם כבר שכחתם כנראה, אבל זהו, זה המצב. כן גמרתי את התשובה.

ש. הן גם לא שומעות את הזמרים הפסולים, הן מקפידות על זה

הרב: איזה יופי, איך זכית לבנות כאלה

ש. זה בזכותך, בזכות ההרצאות שלך, אנחנו שומעים את זה 24 שעות, זה החמצן שלנו בבית.

הרב: ברוך ה'

ש. בלי זה אין חיים בבית.

הרב: זוה חיים נפלאים

ש. זה הילד שלי על הבוקר שש בבוקר הוא מפעיל אותך, אז או שזה עובד כל הלילה.

הרב: ברוך ה', על והצליחו ותזכו לזיווגים ושידוכים הגונים לכולם, בתים יראים ושלמים.

ש. ואני רוצה ברכה לבעלי, בלי נדר אני אשלח אותו כל יום חמישי אליך שלומדים כל הלילה, אז שיתמיד בעזרת ה'.

הרב: עכשיו אנחנו לומדים גם ביום שישי, זה רק להודיע לאחרים.

ש. מה זה יום שישי?

הרב: אנחנו בליל שבת לומדים עד הבוקר, ז"א מאחרי סעודת ליל שבת חוזרים לבית המדרש ולומדים עד הנץ, מתפללים, עושים קידושא רבא ואח"כ הולכים לנוח קצת. זה מי שרוצה ויגיע לסביבות בני ברק יוכל להצטרף אלינו, מי שרוצה לאמץ את זה ולעשות במחזותיו יעשה את זה גם. אז כל יום חמישי בלילה מחצות אצלנו מתחיל לימודים עד הנץ החמה באמצע יש דרשות של רבנים ולימודים, ובאמצע יש גם קצת חמין ודברים טובים. מי שירצה. כן.

ש. תודה.

הרב: רגע ברכתי אותו או לא ברכתי, מה השם שלו?

ש. יוסף חן בן מרים

הרב: יזכה לעלות ולהתעלות בתורה וביראת שמים תדיר ולא יחסר לו כל.

שאלה נוספת. כן, שם יש יהודי.

ש. ערב טוב כבוד הרב

הרב: ערב טוב, אתה היית מגיע והפסקת, מה קרה?

ש. אני לומד ברחובות, רציתי שתתן לי ברכה לאבי בקשר למשפט, עוד מעט הוא בהליכים עכשיו של פשרות שיהיה פשרות לטובה

הרב: על קרקעות?

ש. כן.

הרב: במושב.

ש. במשוב

הרב: טוב, מה השם שלו?

ש. גרידי יהודה בן זכריה

הרב: ה' יזכה אותו להצליח בפשרות בקרקעות לטובת הכלל.

ש. אמן.

הרב: כן, הנה הגברת פה בפינה.

ש. רציתי ברכה לאחותי גילה בת שרה, היא עברה ניתוח ברגל, נפלה והיא נכה מאה אחוז, היא לא מדברת רוצים ברכה בשבילה היא עכשיו בשיקום

הרב: רפואה שלמה והחלמה מהירה מהרה מהרה.

ש. אמן. תודה.

הרב: שאלה נוספת. כן, כן.

ש. אני אורית בת מרים, אני רוצה ברכה על הדרך שאני עושה עכשיו. אני רוצה ברכה ממך כאילו.

הרב: אורית בת מרים ברכה למה?

ש. שאני עושה תהליך של איזה משהו ואני רוצה שיצליח בזה

הרב: תצליחי בתהליך שאת צריכה לעבור.

ש. אמן בעזרת ה'.

הרב: כן, הנה היהודי פה לידך.

ש. כבוד הרב, אם אפשר ברכה לי ולאשתי ולילדה, לבריאות, לפרנסה, לתורה, לשלום בית, זרע בר קיימא

הרב: בקיצור כל החבילה ביחד

ש. כן,

הרב: מה השם?

ש. דקל בן גמליאל ואשתי אביבית בת חיים, ואבישג בת דקל

הרב: ה' יזכה אתכם לכל טובה וברכה, עליה רוחנית, שלום בית, בריאות טובה, ויתורים, הבנה, פרגונים והכל יהיה בסדר.

ש. תודה הרב.

הרב: כן, במעמד זה אמרתי פרגונים אז תדעו שהזכרתי את זה היום, כתבה לי אס אם אס אישה שמאד מתאמצת להחזיק את כל הבית, והיא מצליחה, והיא לא מחסירה כלום, והבעל יכול ללמוד עד השעות המאוחרות בלילה, אבל יש לה בעיה הוא לא מפרגן, הוא לא אומר תודה, זה הורג אותה. אז אני כתבתי לה שבאשת חיל מי ימצא ורחוק מפנינים מכרה בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר, גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה, דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה, היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה ותקום בעוד לילה ותתן טרף לביתה וחוק לנערותיה, זממה שדה ותקחהו מפרי כפיה נטעה כרם, חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרועותיה, טעמה כי טוב סחרה לא יכבה בלילה נרה, ידיה שילחה בכישור וכפיה תמכו פלך, כפה פרסה לעני וידיה וכו'. כל כך הרבה שבחים שבחים שבחים שבחים שבחים מי זאת האשת חיל ומי ימצא? רק בסוף כתוב, באות ק', "קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה", רק בסוף, בינתיים חרג'ת נשמהה, אז צריך שבן אדם לא יחכה עד האות ק' בשביל לשבח אותה, צריך לזרוק מילות עידוד, להגיד תודה, לפרגן, כל יום, כל יום, כל יום, כל ארוחה, כל דבר, תודה, תודה, תזכי למצות, אשרייך, נפלא, מה הבעיה מה זה עולה לך? מה זה עולה? זה שובר לך את האגו, אתה מתרסק ?מה קרה? תגיד כמה מילות עידוד, תקנה פרחים מידי פעם, תעשה משהו, תזיז את עצמך. הרי אם בא אחד משלוחן ומביא לך פרחים אתה נותן לו טיפ, מה הבעיה? טיפ מילים, תגיד מילים, נשים צריכות את זה כמו אויר לנשימה. אבל הגברים קמצנים, לא משחררים, לא משחררים, תשחררו קצת כמה מילים, תלמדו את זה, תתחילו לתרגל, תתחילו לתרגל, תגידו את זה כמה פעמים ביום. ובעזרת ה' לא תצטרכו לבקש על שלום בית בכלל, בכלל, אתם תראו אתם תוסיפו אומץ וכח לאשה יותר מכל דבר אחר. כן, הלאה.

ש. כבוד הרב, אני רוצה ברכה למשפחה.

הרב: בשמחה. משפחת?

ש. אהרן

הרב: אהרן, יזכו כולם לכל טובה וברכה, תשובה שלמה, עליה בתורה ובריאות שלמה ופרנסה טובה.

ש. תודה רבה.

הרב: כן ואחרון או אחרונה, אה נהיו שניים, אני כל הזמן אומר מי מי מי, לא לא אין בעיה נתן לשניכם, ניתן לשניכם.

ש. ערב טוב כבוד הרב

הרב: ערב טוב

ש. אתה דיברת על נושא שבן אדם לא צריך להיות לא גאוותן וגם לא שפל רוח להיות באמצע, איך בקשר לעבודה של יהודי, איך הוא צריך להיות?

הרב: איזה עבודה, עבודת ה' או עבודה ברחוב?

ש. לא עבודה ברחוב לא צריך, יש לנו מספיק,

הרב: אז מה?

ש. עבודת ה', איך יהודי צריך להיות, כמובן לא להיות חילוני יהודי שזה הקיצוניות ההפוכה, וגם לא להיות אולי יותר מידי מקצין, אולי דרך האמצע.

הרב: במצוות אין אמצע, במצוות יש שולחן ערוך וצריך לעשות מה שכתוב. תראה, גוף האדם כל האיברים בו עגולים, אין שום דבר מרובע. העולם עגול. המצוות מרובעות, ארבע כנפות, נכון? מצוה ארבע כנפות, ויש הרבה מצוות שהן מרובעות. למה הן מרובעות? כי בחיי היום יום אפשר לעגל, אבל כשמגיעים למצוות צריך להיות מרובע. מה שצריך לעשות עושים לא ימינה ולא שמאלה לא תוסיף ולא  תגרע בדיוק צריך לעשות ובדקדוק. זה עבודת ה'. עבודת ה' זה לדייק במה שאתה נדרש, אם אתה טכנאי אתה צריך לדייק בעבודה שלך, אם אתה הנדסאי אתה צריך לדייק, אתה יודע שכל סטיה היא יכולה להיות הרת גורל והרת אסון, כל תחום צריך לדייק, במידות צריך להיות ממוצע, כי יש פעמים צריך לנטות לכאן, פעמים לכאן אבל הדרך היא הממוצעת. זוהי הדרך הנכונה. אדם לא צריך להיות שפל וחדל אישים והוא גם לא צריך להיות אחד שהוא גבוה מעל גבוהים והוא חושב שכולם משרתים ועבדים שלו, אדם צריך להיות עניו, כי אדם לא מושלם, והשלמות שלו תהיה במיצוע שלו, אבל בעניני עבודת האלקים אין בזה שום פשרה, צריך לדקדק קלה כבחמורה. זאת העבודה אז לוקחים את השולחן ערוך לומדים את הדינים ועושים אותם אחת לאחת.

ש. אם אפשר רפואה שלמה בן עווידה

הרב: ה' יזכה אותו לרפואה שלמה מאוצר מתנות חינם מהרה.

ש. אמן.

הרב: תן לבחור ההוא שרצה.

ש. כן כבוד הרב, אני יש לי בעיה ברגל כבר איזה שמונה חדשים סוג של זיהום שלא מוצאים לזה פתרון רק בתי חולים וסבל נוראי,

הרב: מה זה זיהום, יש לך שחור ברגל?

ש. זיהום, כל הצפרניים מתחילות להאכל

הרב: מה זה להאכל, יש לך סוכר?

ש. לא.

הרב: מה פירוש להאכל, פטריות או אנמת?

ש. פטריות, פטריות וזה פשוט כל פעם עולה החום בגוף ובלגן ובלוטות מתהפכות והכל חוזר על עצמו אין לזה שום פתרון לא מצליחים למצוא פתרון סוג של משהו נדיר ושמונה חדשים אני ככה.

הרב: תגיד לי אתה לומד כל יום?

ש. כן, ברוך ה'.

הרב: כמה?

ש. שעתיים.

הרב: שעתיים. איפה אתה גר פה?

ש. מזכרת בתיה

הרב: תקבל על עצמך ללמוד שעתיים כל יום בתענית דיבור רצופות שלשה חדשים רצוף בלי הפסקה.

ש. תענית דיבור?

הרב: כן, ללמוד בתענית דיבור, ללמוד תורה בתענית דיבור

ש. בלי נדר

הרב: וה' ישלח לך רפואה שלמה בקרוב

ש. אלירן אליהו בן זהבה

הרב: רפואה שלמה מהרה.

ש. אמן.

הרב: כן, ואחרון אחרון חביב.

ש. כבוד הרב אני מבקש ברכה למשפחת צברי לחזרה בתשובה ולזיווג ורפואה שלמה

הרב: יזכו לתשובה שלמה, זיווגים הגונים, פרנסה טובה, בריאות איתנה וכל מילי דמיטב.

וכן הקהל הקדוש כולם יזכו לכל  מילי דמיטב, ברוכים אתם לה' אמן ואמן.