קרית עקרון - פרשת דברים - תוכחת משה

קרית עקרון 3-8-11

ערב טוב, בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירוויח

אנחנו נדבר היום פרשת דברים, אנחנו עומדים בפניה, והפרשה הזו מדברת בעיקר על התוכחות שהוכיח משה רבינו את עם ישראל, ונלמד כמה חשובה התוכחת אצל הקב"ה, ואיך אנחנו צריכים להגיב למי שמוכיח אותנו.

המדרש אומר על הפסוק "אלה הדברים אשר דיבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן במדבר בערבה מול סוף בין פארן ובין תופת בלבן וחצרות ודי זהב" שכל אלה מקומות שהוא הזכיר להם ברמז על מעשים שלא היו ראויים שעשו שם, אומר המדרש על זה, זה שאמר הכתוב מוכיח אדם אחרי חן ימצא ממחליק לשון". שלמה המלך אומר, שהקב"ה אומר, שמי שמוכיח בני אדם שילכו אחרי הקב"ה, חן ימצא, ז"א הוא ימצא חן אצל הקב"ה. מה זה למצוא חן אצל הקב"ה - זה המעלה הכי גדולה שאדם יכול להגיע אליה. "למען אמצא חן בעיניך" - ביקש משה רבינו מהקב"ה אחרי כל מדרגותיו ומעלותיו ביקש למצוא חן בעיני הקב"ה. "אם נא מצאתי חן בעיניך" - מה שאני מבקש זה למצוא חן בעיניך. "ונח מצא חן בעיני ה'", ז"א מציאת חן אצל הקב"ה זה שיא שאדם יכול להגיע אליו.

ושלמה המלך אומר שמי שמוכיח בני אדם לקיים תורה ומצוות הרי זה שהוא מוצא חן אצל הקב"ה יותר ממחליק לשון.

יש אנשים שמעדיפים להחליק לשון לאנשים כדי לקשור קשרים, בשביל שיכבדו אותם, הם לא רוצים להגיד לאנשים מה באמת הם חושבים עליהם ומה באמת הם צריכים לתקן כי אז הם יקלקלו קצת את היחסים כי לא הרבה אנשים אוהבים תוכחת, אז הם מחליקים להם לשון. מכירים את האנשים שרואים אפילו רשע אומרים איזה צדיק אתה, זה נקרא מחליק לשון. כשאדם אומר אפילו לצדיק תוכחת זה מוצא חן אצל הקב"ה. אז המדרש אומר, רבי פנחס בשם רבי חמא בר חנינא אמר, מוכיח זה משה, בפרשה שלנו אנחנו רואים מי זה היה המוכיח, "אלה הדברים אשר דיבר משה אל כל ישראל" הוכיח את כל ישראל, אז מוכיח זה משה, אדם זה ישראל, מה זה שאומר אחרי? אמר הקב"ה בשביל להביאן אחרי. חן ימצא זה משה, שכתוב וגם מצאת חן בעיני, ממחליק לשון - שזה בלעם. בלעם החליק בנבואותיו וגבה ליבם ונפלו בשיתים. ע"י ששיבח בלעם את ישראל בנבואותיו, מי שמשבחים אותו ליבו גובה וממילא ישראל גבה ליבם, ואז הם נפלו בשיטים בעריות, כי בן אדם שמתהלך וכבר שיבחו אותו וכבר אמרו שהוא צדיק והוא גדול והכל והכל והכל, הוא כבר לא נזהר. ממילא הוא יכול להכשל בקלות. אז מי זה המחליק לשון לעומת המוכיח? משה המוכיח והמחליק לשון - בלעם. כל ספר דברים מלא מתוכחתו של משה רבינו לכלל ישראל, והוא מוכיח אותם על העבר, והמדובר כרגע זה בסוף ארבעים שנה שהיו במדבר. בסוף ארבעים שנה שכל אלה ששומעים את התוכחת שלו יכולים להגיד למשה רבינו אנחנו לא מבינים על מה אתה מדבר, הרי כל החטאים שאתה מזכיר זה של אבותינו, לא שלנו. אנחנו בכלל לא היינו בחטאים האלה, הראיה שאנחנו נשארנו עד ארבעים שנה, כי כל האחרים תמו ספו במדבר. אבל הם שומעים את התוכחת, אוהבים את התוכחת, שותקים, ומשה מברך אותם "יוסף ה' עליכם ככם אלף פעמים", כאלה יהודים שמוכנים לשמוע תוכחת אפילו שזה לא נוגע אליהם ממש אלה לאבותיהם כאלה פי אלפים שיהיו.

ומשה במשך ארבעים שנה לא נתן לישראל להסיח את דעתם מהחטאים שלא יחזקיו את עצמם לזכאים. ואמר לעם ישראל, לא בצדקתך וביושר לבבך, אל תדמו בנפשכם שהנכם צדיקים, זכור ואל תשכח את חטא העגל, זכור ואל תשכח את המרגלים, זכור את החטא בשיתים, כל החטאים שמנה שם היו רק ארבעה, וכבר לא הניח להם להסיח את דעתם מהם אפילו רגע, ממרים הייתם עם ה' מיום דעתי אתכם, אל תונו את עצמכם שהנכם צדיקים, אתם יודעים מה זה לשמוע ממשה רבינו שהוא אומר לעם ישראל "ממרים הייתם עם ה' מיום דעתי אתכם", ז"א אני לא מכיר יום אחד שלא הייתם ממרים עם ה'. אתם יודעים מה זה תוכחת כזאת? זה כאילו לא עשיתם כלום. איך אפשר להגיד כזה דבר?

גילה להם משה רבינו חטאתם שיהיו יודעים תמיד מהחטא, וזהו ענין של מוכיח, ועל זה נאמר "מוכיח אדם אחרי חן ימצא ממחליק לשון" זה בלעם, בלעם תיכף שראה את עם ישראל בירך אותם, ועי"ז באו לבחינה כבר שלא היו במצב של "וחטאתי לנגדי תמיד". יש מעלה לאדם שכל הזמן הוא זוכר חטאים של העבר שלו, אפילו שהוא חזר בתשובה עליהם, הוא זוכר איך הוא נכשל, מה גרם לו למכשלה כדי להשמר ולהזהר לא להגיע לאותו מצב, אז זה טוב שחטאתי לנגדי תמיד. אבל אם כבר משבחים את הבן אדם אז הוא כבר לא נשמר ואין חטאתו לנגדו תמיד, וכבר אמרו שגמרו עליו את ההלל, אז מה הוא צריך עכשיו להשמר? זה מה שעשה בלעם, ולכן נפלו בשיטים.

רואים שיש סכנה גדולה בהיסח הדעת ולו הקטן ביותר מהמבט שלנו שצריך להיות על החטאים של העבר ואיך נכשלנו.

ומזה מתברר לנו מה ענין התוכחה, ואיזה עיקר גדול הוא בעבודת האדם, שיהיה החטא עומד תמיד לנגד עיניו, וזה גם השבת אבידה ופיקוח  נפש שאין כדוגמתו. כשאדם חוטא ואינו יודע מהחטא, ובא אחד ומגלה לו, הוא פשוט מחיה את נפשו, זה פיקוח נפש, אם הוא לא יגיד לו ימשיך ככה יתדרדר ויאבד את עולמו. אז זה פיקוח נפש והשבת אבידה כי הוא מחזיר לו את נשמתו בעצמו. כמה צריך להודות למוכיח אם ככה. אם אדם לא מבין למה כל הזמן יש לו הפסדים בעבודה, ואחד מלמד אותו שהטעות שלו הוא בחשבון כי הוא לא יודע לעשות חשבון נכון, ולימד אותו איך עושים חשבון, מאותו יום האיש הזה כבר לא יפסיד. הוא צריך לשבח אותו על זה שהוא העיר לו? הרי מה קרה בעקבות זה הוא התחיל להרויח והפסיק להפסיד, ואם בן אדם מוכיח אותך שלא תמשיך להתדרדר ותגיע לאבדון, זה השבת אבידה שאין כדוגמתה ופיקוח נפש. כמה צריך לברך ולשבח את האדם הזה, על זה נאמר שהקב"ה כל כך מוצא חן בעיניו האיש הזה שעושה את הפעולות של תוכחת, שמשיב את האנשים לקב"ה.

הגאון מוילנא היה מלאך מהלך על שתיים, אין לנו אפילו תפיסה בגודל מעלתו, חכמתו, יראתו, והוא לקח מגיד שיכויח אותו, והמגיד בא אליו והוכיח אותו ואמר לו, זה שאתה צדיק גדול כזה מלאך אלקים זה כשאתה בבית, אבל נראה שאתה לא יורד ממדרגתך, מלימודך, מצדקותך מיראתך מכל המעלות כשאתה יוצא לרחובה של עיר. ואז גזר על עצמו הגאון מוילנא לצאת למספר שנים, ולא לדור במקום אחד כל יום ללכת למקום אחר כדי לעמוד במבחן האם באמת בכל התנאים ובכל המצבים הוא לא יורד ממצבו. כי אף פעם אדם לא יודע, הבחינה שלו נבחנת בשעת הנסיון, כשאדם נמצא במקום שאין לו נסיון מה החכמה? כשאדם נמצא באויר הטובה מה החכמה? אבל כשאתה נמצא בסביבה לא טובה עם אנשים לא טובים, נקלעת, האם תשמור בדיוק על המהות שלך כמו שהיית בסביבה הטובה? זאת השאלה. אז כל בן אדם צריך שיהיה לו מוכיח.

סתם יהודי מחובר כל הזמן לספרי מוסר, שהמוכיחים הכי גדולים זה חכמי המוסר במשך כל הדורות, שהם אומרים לנו בדיוק כיצד להתבונן על חיינו, על מעשינו על פעולותינו בכל ענין וענין, והם מגלים לנו איפה בדיוק היצר הרע עובד עלינו, איך הוא משתמש במידות שלנו לרעתנו, במקום לקחת את המידות לכיוון הטוב והחיובי לוקח אותם לכיוון השלילי והרע. מי יכול לגלות את עינינו מן הדבר, כי הכל אנחנו חושבים שאנחנו בסדר והכל מתכוונים לשם שמים, אז מי יגלה לנו אם זה נכון או לא נכון? חכמי המוסר, מי שלומד מוסר כל יום שעה לפחות יכול לעמוד על הדברים. מי שלא טוב בקריאת המוסר, לא יכול ללמוד מוסר, צריך לשמוע ת וכחות מוסר ממי שיוכיחו על מעשיו.

הנה, ענין התוכחה וגודל ערכה עצום ורב, כמה צריך להכיר ולהוקיר את ערך התוכחה, שהיא בעצם גורמת לביטול של יצר הרע. מי לא רוצה לבטל את יצר הרע? מי שירא שמים רוצה לבטל, מי שלא ירא שמים הפוך, לא רוצה שיצר הרע יעזוב אותו, כי הוא מספק לו את מלוא תאוותיו. אבל מי שירא שמים וחרד על גורלו, יודע שמלאך המוות הזה הוא השטן הוא היצר הרע, מחפש רק להכשילו על מנת לגבות את חובו במיתתו. מי רוצה להסתובב עם רוצח מסוכן שרצח את אבא שלו ואמא שלו וסבתא שלו וסבא שלו ואחים שלו והכל? למה שיהיה בטוח שהוא לא ירצח גם אותו, איך אתה מסתובב עם חבר רוצח כזה שכל הקרובים שלו הוא רצח? מלאך המוות רצח את כולם, לא השאיר אחד. אז למה אותך לא? איך אתה מסתובב איתו? איך אתה לא רוצה להתפטר ממנו? איך אתה לא רוצה להשתחרר ממנו? כמה צריך להכיר ולהוקיר את ערך התוכחה שהיא ענין ביטול היצר, הרעה הכי גדולה שיש לאדם שהוא במצב של אשם תלוי, לא ברור לו אם הוא עושה מצוה או עושה עבירה, מן אשם תלוי כזה, לא יודע להגיד, ואז הוא נחשב צדיק בעיניו, כי יותר קל לאדם להכריע את עצמו לכף זכות, אם כתוב שצריך לדון לכף זכות אז הוא דן את עצמו לכף זכות, אפילו שחכמים אמרו שתמיד תהיה בעיניך כרשע, הוא דן את עצמו לכף זכות, ממתי הוא שומע לחכמים? וזה ראש כל הרעות שאדם נמצא במצב אשם תלוי והוא תולה בעצמו שהוא צדיק גמור. הפיקוח נפש הכי גדול זה להעמיד את האדם על חטאו ולברר לו את החטא, כדי שתהיה חטאתו לנגדו תמיד ולא יסיח דעתו ממנו.

וזהו עיקר ענין התוכחה, שהוא לא על להבא אלא על לעבר, וסוד התוכחה היא לברר את החטאים של האדם, לגלות את עוונו, להסיר את המכשלה שבה נכשל מנגד פניו, וגם שלא יחזיק מעצמו צדיק וישר, אלא ידע כי חוטא ופושע הוא. פושע זה נשמע מילה קשה, נכון? פושע, פושע אדם פושע מן עבריין, פושע, אדם שעובר עבירה אחת במזיד הוא נקרא פושע. פושע. אדם שפשע - עשה דבר בפשיעה. אז אדם צריך לדעת שהוא פושע. כמה דברים אנחנו יודעים שאסור? לדוגמא לשמוע לשון הרע מותר או אסור? אסור, כמה שומעים? פושעים. מותר לדבר? אסור. מדברים? פושעים. מותר לעבור על לא תתורו? אסור. רואים? פושעים. מותר ביטול תורה? פושעים. מותר לראות טמבלויזיה? פושעים. מותר לשמוע רדיו? פושעים. למה לא? אה, סליחה טעיתי, מצוה. מצוה לשמוע רדיו. לא דברי תורה ולא שיעורים ולא כלום, רדיו, זה הכי קדוש, חייבים לשמוע רדיו, ודאי, פושעים. ז"א בן אדם צריך להבין, אנחנו חושבים שאנחנו צדיקים בעצם, אבל אם אדם עובר על עבירות שהוא יודע, הוא יודע שזה אסור, הוא לא מחזיק מעצמו פושע, מה פתאום, אז אח"כ הוא יגיד תשמע, הוא לא יגיד כולנו פושעים, מה אתה נטפל עלי? הוא אומר שמע, אבל כולם שומעים, כולם רואים, כולם זה, הוא לא אומר כולם עבריינים וגם אני, הוא אומר כולם, ואם כולם אז מה? אז זה אומר שזה מותר? לא.

המדרש אומר, משה רבינו היה מוכיח ומייסר תמיד את כלל ישראל בלי להראות להם פנים מאירות אפילו פעם בכל ארבעים שנה, כאילו שלא ראה בכלל ישראל אפילו מעלה אחת. ממרים הייתם עם ה' מיום דעתי אתכם ושנה ושילש להם שלא ישכחו את החטא, זכור ואל תשכח, ועל זה שיבח אותו הכתוב, שמזה יצא שהביאן אחרי הקב"ה. שכל ההצלחה תלויה אך בזה, שאדם יהיה תמיד בלי הפסק במצב של ידיעת החטא, חטאתו לנגדו תמיד בלי היסח הדעת כל דהוא. משה רבינו לא היה טוב? טוב מאד. הרועה הנאמן קורא לו הקב"ה. אם על שה שעזבה את העדר והלכה לשתות והוא שנא אותה הלך אחריה כמה מילים ונשא אותה על כתפו ובגלל זה הוא נבחר להיות הרועה של ישראל, אז מה זה שכל הזמן צווח עליהם ומוכיחם? כדי לשמור עליהם.

נכון שאמא נודניקית? נכון שהילדים אומרים שאמא נודניקית? הגזמת כבר, הגזמת, שמעתי הבנתי די, כמה את יכולה להגיד, תזהרי, תזהרי שימי לב, תזהר, תזהר, קח סוודר תאכל, אכלת שתית, וואו, זה נקרא שהאמא מוכיחה את הילדים כל הזמן. מה מוכיחה, לרעתם? היא מחפשת דופי בהם? לא, היא רוצה לשמור אותם, מרוב שאכפת לה היא מדקדקת על כל צעד ושעל להתבונן על מעשיהם שיהיו הגונים ומהוגנים ועל הצד הטוב והבריא ביותר. ואלה הילדות והילדים שיהיו אבות ואמהות, גם להם יגידו נודניקית. רגע, לפי השיטה שלהם מאז שיתחילו הילדים לגדול אסור להם להגיד להם כלום, הכל להגיד יס, אוקי, אוקי, יס, יס, יס יס, אוקי, גם שזה יהיה מודרני באנגלית, לא בעברית כמו פעם, משהו ככה אין. אבל זה לא ככה, כי מי שאכפת לו הוא על כל דבר מדקדק. יש מנהיג והוא דואג לכל העם. הוא לא מחכה עד שיעשו לו שביתה עם אהלים באמצע הרחוב עד שהוא יבין בכלל שאנשים אין להם דיור, הוא מהתחלה יודע.

אז משה, כשהלכו במדבר, דאג לעם ישראל לדיור, סידר להם שבעה ענני כבוד, מה זה? עם מיזוג אויר, עם פירות, מיישר להם את העמקים, את הגאיות, משפיל את ההרים, מה זה? דבר מדהים. מים, בארה של מרים מתלווה אליהם, לא צריך לשלם למקורות אגורה, מן יורד מן השמים, לא מכולת ניידת, מן - לחם יורד בכל מקום מן השמים ישר ליד האהל, ישר. מה עוד יותר טוב מזה? הכל דאג להם, ואעפ"כ היו מתלוננים. נו, אז אנחנו רואים שמשה רבינו בשעה שהיה כל הזמן מוכיח את ישראל, היה לאהבתו אותם, לטובתם, וה' אומר עליו, "מוכיח אדם אחרי למשוך אותו אחרי" מי שמוכיח, "חן ימצא" - הוא מוצא חן בעיני, יותר ממחליק לשון בלעם שבירך את ישראל ואמר עליהם דברים גדולים, אבל הפיל אותם בפח.

כשאנחנו לומדים בפרשת עקב איך משה רבינו ע"ה הזהיר את כלל ישראל ואמר להם, אל תאמר בלבבך בצדקתי הביאני ה', לא בצדקתך וביושר לבבך, אנחנו חושבים שזה איזה הנהגה טובה בעלמא שהזהיר אותם משה, לא., אין עסק התורה בהנהגות טובות בעלמא, ואין זה כהנהגות  טובות כמו שכתוב בספרים הקדושים, בסידורים מביאים כל מיני הנהגות טובות, לא, פשוט לכל בר דעת שהתורה מדברת רק מעיקרים וכללים, וזה היסוד בעבודת האדם תזכרו מהו, אל תאמר בלבבך לא בצדקתך וביושר לבבך, אל תתפתה להביט על עצמך כעל צדיק, אלא דע, כי ממרים הייתם עם ה' מיום דעתי אתכם. אין לכם לא מצוות, לא מעשים טובים, כי אם חטאים ותו לא. והזהרו, זכור ואל תשכח, שלא להסיח את הדעת מן החטא, אלא תהא חטאתך נגדך תמיד וממנה לא תזוע ורק בזה הצלחת האדם. מה שיש לך מצוות, מה שיש לך כל הענינים הטובים וההנהגות, שים בצד, תזכור רק את חטאתך תמיד, כדי להזהר לא ליפול שוב, ואיך להבא לתקן את הדרכים שלא תגיע לכסלה. ז"א זה התפקיד של כל אחד מאיתנו. אבל אם בן אדם יטפח לעצמו על השכם, כל פעם יגיד היום עשיתי מעשים טובים ובזה ירגיע את עצמו ואח"כ יתפנה שיצר הרע ימשוך אותו באפו, אוי ואבוי מה יהיה בסופו, זה מחליק לשון.

ותשמעו מה כתוב בפסוק הפסוק שאומר "ומלתם את ערלת לבבכם וערפכם לא תשקו עוד" מודיע לנו הפסוק שיש לנו ערלה בלב, אם חשבנו שיש לנו ערלה במילה רק שצריך להסיר, אז מגלה לנו הפסוק שיש גם ערלה בלב, וזה לא צריך מוהל חיצוני, אנחנו צריכים להוריד את זה. רק במידה שאתה לא יכול להוריד את הערלה לבד אז אתה יכול לקחת מוהל מקצועי - דהיינו מוכיח מקצועי, כדי שיחזיר אותך בתשובה, אחרת אתה תשאר עם הארלה, והתורה מצוה "ומלתם את ערלת לבכם". ועוד דבר, "וערפכם לא תקשו עוד", אנחנו ידועים כעם קשה עורף, מה זה קשה עורף? כמו גיד, לא זז, תראה פה תראה שם, לא מעונין, זה הדרך, ככה אני נוהג, ככה אני הולך, ככה אובתי הלכו, אבא שלי נגר גם אני נגר, אבא שלי אינסטלטור גם אני, לא רוצה לא עו"ד לא שום דבר, שכח מזה ככה זה, שלום. זה נקרא קשה עורף.

וזוהי מצות עשה של קבלת תוכחה, הפסוק הזה בא לומר שיש מצות עשה, אומר הסמ"ק, שזו מצות עשה של לקבל תוכחה. מה זה קשה עורף? לא מקבל תוכחה, לא מוכן שיזיזו אותו כהוא זה ממה שהוא סובר חושב וחי. זה קשה עורף. התורה מצוה אתה חייב לקבל תוכחה, אם לא - לא תמול את ערלת לבבך. וכותב הספורנו בפסוק הזה "כי עם קשה עורף אתה", כי אמנם קהש עורף הוא ההולך אחרי שרירות ליבו ומחשבתו, אע"פ שיודיע לו איזה מורה צדק בראיה ברורה, שהמחשבה שלו היא בלתי טובה ומביאה אל ההפסד לא מוכן לקבל. לא יפנה אל המורה כאילו ערפו קשה כגיד ברזל, שלא יכול לזוז אנה ואנה. אבל הולך אחר שרירות ליבו כמו תמיד. אז הסמ"ק אומר שזה מצות התוכחה, שאנחנו צריכים לדעת שיש  מצוה שהיא מן התורה, מצות עשה לקבל את התוכחה.

ובתורת כהנים, בריש פרק שמיני כתוב "ויאמר משה זה הדבר אשר ציוה ה' תעשו", אמר להם משה לישראל, אותו  יצר הרע העבירו מליבכם, שנאמר "ומלתם את ערלת לבבכם", מה אני שומע מפה? מי זה הערלה? זה יצר הרע שיושב על מפתחי הלב ולא נותן לדברי חכמה ומוסר להכנס. עשיתם כן אומר משה רבינו, "וירא עליכם כבוד ה'", אתם תזכו לגילוי שכינה אם תסירו את הערלה, כל זמן שיש את הערלה את היצר הרע לא תוכלו לזכות לגילוי שכינה, אבל אם תסירו - תוכלו לזכות לגילוי שכינה. רואים שהענין של מלתם את ערלת לבבכם זה ביטול היצר הרע, והסמ"ק הקדוש אומר שזהו ענין קבלת התוכחה, ומזה מבואר יסוד גדול, בענין התוכחה, שכל יסודו של יצר הרע זה מה שהוא מחליק לנו לשון. והחטאים הם כלום לעומת יצר הרע, שהוא כל הסכנה. כל עבודת האדם היא "ומלתם את ערלת לבבכם וערפכם לא תקשו עוד", אם אתה תמול את ערלת הבל אז לא יהיה לך קשיות עורף יותר כי תהיה מוכן לשמוע, מי לא נותן לך לשמוע? היצר הרע שיושב בלבך, לכן כתוב "ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך" - בשני יצרים שלך, לא בכל לבך - לשון יחיד, לבבך - ביצר הטוב וביצר הרע. וצריך לבטל את היצר, ואיך מבטלים? ע"י התוכחה, כדי שנהיה מוכנים לשמוע.

מזה יוצאת הערה נורא להתעורר, מה זה מחליק לשון, כל עסקו של אדם הוא להחליק לעצמו והוא יכול להונות את עצמו ולייחס לעצמו גדולות ונצורות שכל זה חלום בעלמא, ותכונתו להחליק לשון לעצמו בגלוי ועוד יותר בסתר. ומזה יתבונן האדם בגודל ערך לימוד המוסר ועד כמה הוא הכרחי לאדם, יסוד המוסר הוא להעמיד את האדם על חטא שלא יהיה מחליק עצמו, ובזה תלויה צלחתו ואשרו עד שאמרו שזוכה לגילוי שכינה.

משה רבינו כשבא הקב"ה והציע לו, מה זה הציע לו, ביקש ממנו, אח"כ הפציר בו שיקבל את התפקיד להיות המנהיג של עם ישראל, מה שנקרא הגואל של עם ישראל, גאולת ישראל תלויה בך, אומר לו הקב"ה, הוא לא מסכים לקבל את התפקיד, למה - אומר אני לא ראוי. הוא אומר לקב"ה "שלח נא ביד תשלח" - כל מי שתשלח חוץ ממני הוא ראוי יותר ממני לתפקיד, אפילו אדם מהשוק יותר מתאים ממני. שמעתם דבר כזה? לך תגיד לאנשים עכשיו בכנסת, שנותנים איזה תפקיד מי רוצה, מי יגיד אני לא רוצה? למה אתה לא רוצה? אני לא ראוי. שמעתם מישהו כזה שאומר אני לא ראוי? אין ראוי ממני.

אתם זוכרים את ראשי הממשלה שנבחרו? אתם זוכרים את שרון? מה היה אומר - הממשלה בראשותי. כל הממשלה בתוך הראש שלו, בראשותי. עולם ומלואו.

בילקוט כתוב בפרשה הקודמת שסיימנו כתוב בענין המצוות "אלה המצוות", אח"כ כתוב "אלה הדברים" מתחילה הפרשה שלנו אלה הדברים, אמר הקב"ה חביבין עלי דברי משה שהוכיח את ישראל כנגד כל המצוות שנתתי לכם. שמעתם? דברי תוכחה של משה רבינו אצל הקב"ה חביבין יותר מכל המצוות, כל התורה שנתן לעם ישראל. מה מעמיד את כל התורה בעם ישראל? דברי התוכחות.

נמצינו למדים גודל חיוב לימוד המוסר כדי שאדם יוכיח את עצמו, כי חביבין דברי תוכחה כנגד כל המצוות כי על ידיהן יבוא לידי כולם, וחביבין דברי תוכחה שהוכיח אותם משה כנגד כל המצוות שהן גופי תורה שנאמרו מפיו של הקב"ה.

חכמים ז"ל אמרו, שטובה מרדות אחת בליבו של אדם יותר מכמה מלקויות. וריש לקיש אמר, יותר ממאה מלקויות, שנאמר "תחת גערה במבין מהכות כסיל מאה".

מי שהכיר את התימנים של פעם היה יודע איך הם היו מאיימים על הילדים, איך הם היו מאימים על הילדים? איך? נו, איך היו מאימים עם האצבע, זה פיגריי שהיו קוראים, אבל בבית איך היו מאימים? מי שהיה צריך כבר מקל סימן שהוא לא יודע לחנך, היו עושים מממממ ממממ אני מתאמץ עוד, הם היו עושים את זה בקטנה, מ זהו. תחת גערה במבין - אדם שמבין מספיק טוב, ממ, מהכות כסיל מאה, טמבל צריך לקבל מאה מלקויות במקל והוא לא מבין מה שהוא היבן במממ. אז לכן גם על ספר תורה שמישהו היה טועה מה היו עושים לו? מממממ. אומר הפסוק תחת גערה במבין מהכות כסיל מאה, הרי הורו לנו חז"ל את גודל התוכחה ועיקר התוכחה הוא מה שמתבונן ומוכיח לעצמו, כמו שאמרו חכמים מרדות אחת בלבו של אדם טובה יותר מאה מלקויות. שהתוכחה נכנסת ללב את זה יכול לקבל רק הוא בעצמו, וזה אדם יכול לעשות כל השנה, וכל שכן כשמתחיל חודש אב "משנכנס אב ממעטין בשמחה", ואחרי זה יש לנו את אלול, תשרי ועכשיו התחילה העבודה, הכנות לקראת הסליחות, לחזור בתשובה ולהתבונן, והתוכחת מאד נדרשת בימים אלה שלא נפסיד. שלא נפסיד. ז"א אדם צריך להתעורר מהר מהר מהר ולזכור שצריך להתעורר.

מצינו בתוכחה של משה רבינו, שהאריך בענין חטא המרגלים, ובעונש הנורא של דור יוצאי מצרים שלא יראו את הארץ. ועכשיו תשמעו דבר מדהים ומזעזע, תוכחת משה רבנו, הוא הוכיח באריכות את כל הענין של חטא המרגלים, ואת העונש הנורא של דור יוצאי המדבר שהם לא יראו את ארץ ישראל והם יתמו וימותו ויפלו פגריהם במדבר, כל מי שעבר גיל עשרים עד גיל שישים כולם שש מאות אלף איש ימותו במדבר. ואיך הם היו מתים? כל תשעה באב היו חופרים בורות - קברים, נכנסים כל עם ישראל לבפנים הקברים, שוכבים, ובבוקר פחות 16 אלף וקצת לא היו קמים, והיו קוברים אותם, שנה הבאה מגיע תשעה באב יוצא כרוז ואומר, חפרו, חופרים, כולם נכנסים שוכבים בפנים, בבוקר פחות 16 אלף וקצת, וקוברים. כל שנה ככה הלכו ונתמעטו, כל שנה חוץ מהשנה האחרונה, שאלה שנכנסו חשבו שכבר לא יקומו, כי ברור להם, הם כבר ראו את זה מספיק פעמים בשביל לדעת שלא יקומו, והם קמו, אז הם חשבו שהם  טעו בחשבון, לא היה להם לוח, זה היה לפי הלבנה, חזרו עוד פעם בלילה לשכב, איזה צדיקים, הם יודעים הם צריכים למות, אז מה, הם יברחו? מה פתאום, הם נכנסים לקבר מחכים. עוד פעם הם קמים, נכנסו עוד פעם, עשירי אחד עשר, עד ט"ו באב, בט"ו באב כשראו את הלבנה במילואה, אמרו זהו, עבר תשעה באב עכשיו זה ברור ובטוח, אז נתבטלה הגזרה, לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב, אחת מהסיבות - זה מתי מדבר, שפסקה המיתה מהאחרונים שהיו צריכים להיות בקבר. נו, מי שחווה על עצמו כבר 38 פעם שהוא מת, שהוא מת, היום אני מת, היום אני מת, מספיק הוא מת יותר מידי כבר, אפשר לוותר לו, אפשר לוותר לו.

אבל תקשיבו טוב יהודים יקרים, התוכחה של משה שהאריך בענין חטא המרגלים והעונש הנורא שהם לא יראו את הארץ וקבע להם ארבעים שנה שהם ימותו, הכל הרי התקיים עיני עינק, כמו שהסברתי, הכל התקיים וראו שכל מילה שיצאה מפיו של משה התקיימה. והנה בדור ההוא, הרי היו הרבה שהיו פחות מגיל עשרים, או קרובים לעשרים שהם לא היו במנין של אלה שצריכים להספות ולמות, כל שבט לוי לא היה בגזירה, וכל הנשים לא נגזרה עליהם גזירה, כל אלה עדים למה שאמר משה רבינו בתחילת הארבעים שנה, מה יהיה בגלל חטא המרגלים. הרי שהיו עשרות אלפים רבים שהיו עדים לכל זה. והדבר היה מפורסם מאד אצל כולם. וכמו שאמרנו, כל ערב  תשעה באב היה משה מוציא כרוז בכל המחנה ואומר צאו לחפור, והיו יוצאים וחופרים קברות וישנים בהם, ואח"כ יצאה בת קול ואמרה הבדלו החיים מן המתים, והיה נחסר בכל תשעה באב ט"ו אלף ופרוטרוט לפי החשבון. וככה מובא גם בבא בתרא בתוספות בתענית ל', וגם כך מובא בירושלמי שכולם מתו בני שישים שנה. ז"א כל אחד נכנס, מי שהיה בן שישים להתראות. להתראות. להתראות.

הרי שהיה בזה מופתים גדולים ומפורסמים, ממש כמו יציאת מצרים, יציאת מצרים זה היה פעם אחת, פה - כל מי שהיה נכנס לקבר ויוצא היה לו יציאת מצרים עוד פעם, עוד פעם, עוד פעם, כמה פעמים יציאת מצרים. כולם מתו רק בתשעה באב, וכולם ראו שכולם מתו בני שישים לא פחות ולא יותר, והנשים ושבט לוי שלא היו בגזרה היתה הנהגה עמם כדרך כל הארץ והאריכו ימים, וכך ראו את ה מופת שלא נותר איש כי אם יהושע וכלב כמו שהובטח מפיו של הקב"ה ארבעים שנה במדבר. וכל אלה היו אבותיהם של הדור ההוא, הרי אין לך פרסום גדול מזה וידיעה ברורה כזו, וראו בחוש את השגחת השי"ת ואת העונש של החטא באופן מבהיל, ראו מה זה חטא, מה זה חטא? שהם באו והפחידו אותם המרגלים שהארץ אוכלת יושביה וגם בני ענקים ראינו ונהי בעינינו כחגבים, והפחידו אותם, זה ארץ אוכלת יושביה. והעם בכה ולא מחה בהם ולא אמר להם הקב"ה אמר שהארץ טובה, אנחנו מאמינים לו ולא מעניין מה ראיתם. העם נהה אחריהם ועל כולם נגזרה הגזירה של כליה במדבר.

וראו אותות ומופתים גדולים ונוראים בהשגחה, וראו את העונש מידה כנגד מידה ואיך הנבואה מאומתת. נו, אז אני שואל אתכם, אחרי כל הראיה החושית והידיעה הברורה, צריך עדיין להוכיח אותם או לא צריך? למה צריך? צריך להוכיח אדם שכבר ראה ארבעים פעם אותות ומופתים, כל יום הוא אוכל מן, כל יום הוא שותה מים, כל יום ענני כבוד, כל האותות והמופתים כולל מה שאמרנו עכשיו, זה כל יום הוא רואה, הוא כבר מבין מה זה חטא, הוא ראה תוצאותיו, הוא ראה את העונש, שום דבר לא נפל מדברו של משה, צריך עוד להוכיח אותם או לא? אז למה משה מוכיח אותם? למה "ואלה הדברים אשר דיבר משה אל כל ישראל במדבר בערבה מול סוף" כל זה בעבר הירדן, למה צריך להגיד להם את כל התוכחות האלה, למה? אתם יודעים למה? אחרי כל הראיה בחוש, לא סיפורים, כן, ראיה בחוש, והידיעה ברכרוכה מכל מקום הוצרך משה להוכיחם על הכל, ומפורש כאן מה שכתב המסילת ישרים בהקדמה שלו לספרו, שהוא אומר ומצטדק ואומר ככה המסילת ישרים הרמח"ל הקדוש, כי לא תמצא ברוב דברי, כשתקרא את הספר, אלה דברים שרוב בני האדם יודעים אותם והם לא מסתפקים בהם כלל, כולם ברור להם, אין להם ספק, אלא שכפי רוב פרסומם, מרוב שהם מפורסמים, וכנגד מה שאמיתתם גלויה לכל, כל כך זה אמת ברורה וידועה, כך ההעלם מהם מצוי מאד והשכחה רבה. שמעתם? דבר הכי מפורסם הכי ידוע, אצלו השכחה מצויה יותר מכל.

אומרים יש שפעת עופות, יו, אז כולם הולכים ישר לקופת חולים עושים זריקות, כולם הולכים בכל העולם כבר עם סמרטוטים על האף, למה אמרו יש שפעת עופות. כמה מתו משפעת עופות? אם נגזים נגיד אלף אלפיים, בכל העולם, כולם רועדים, כל העולם הלך עם סמרטוטים, אבל כל החוקרים אומרים שאם אתה מעשן שישים אחוז לוקים בסרטן הריאות, מפסיקים? לא. ממשיכים. אז זה גלוי, זה ידוע, זה ברור, זה מחקר וממשיכים. ואומרים גם מי שנמצא בסביבה של מי שמעשן, מה שנקרא מעשן פאסיבי הוא עוד יותר גרוע כי הוא בולע רק את הניקוטין שיוצא החוצה. עוד יותר גרוע מי שנמצא. ומי שהוא מתרחק מכאלה שמעשנים הוא נמצא בסביבה כזאת ונושם את כל הלכלוך, נו אז זה ידוע ומפורסם או לא ידוע ומפורסם? ידוע ומפורסם. ההיזק ברור? ברור. אז למה אנשים לא נשמרים? השכחה מצויה דווקא במה שברור. אבל אומרים לך שפעת עופות, או פרה משוגעת, או כל מיני שמות, או חתול שורט אז העולם נבהל, נבהל. זהו, מפחדים לצאת לרחוב. למה? כי זה לא מפורסם כל כך אז זה מפחיד, אתה לא יודע מה זה, אבל אחרי שאתה מתרגל, אתה רואה אנשים מתים קבוע, אתה כבר לא מפחד. שומעים עוד אחד לקה במחלה, עוד אחד לקה, עוד אחד לקה, מסכן, מסכין, אוי, אוי, ממש אני אומר לך צריך להתפלל עליו, זהו, נגמר ממשיכים הלאה, ולוקחים שחטה תביא סיגריה, וממשיכים. בא בא נצא לעשן, בא, יורדים למדרגות לוקחים נס קפה יושבים מעשנים וזה הכל, ואח"כ אומרים מה אני מעשן סה"כ עשרים סיגריות זה כלום, שום דבר. ככה זה העולם. כמה שהפרסום יותר גדול השכחה וההעלם יותר גדול. מי לא יודע שלשון הרע זה אסור? כולם. ומי מפסיק לדבר? אף אחד. אף אחד. מי לא יודע שביטול  תורה זה איום ונורא? אבל מה אכפת, יש רדיו, מצוה, מצות היום, יש רדיו. שומעים רדיו, וכן הלאה, נו, אז רואים שמשה אחרי כל מה שראו ישראל במדבר ברור ובחוש ואי אפשר להכחיש, גם לא היה מי שיכחיש, כולם התחיל לפרוט להם את כל העוונות של הדור שמת. שיהיה חטאתם לנגד עיניהם תמיד.

ובכן אנחנו רואים מכאן, שמשה היה צריך בכל מקרה להוכיח אותם, רואים כמה יש כח ביצר וברצון של האדם להתעלם מדברים ברורים מאד. זה נקרא להחליק לשון, אנחנו  מחליקים את הידיעה. איך מחליקים את הידיעה הכי טוב, בצחוקים כמו שצחקתם. צוחקים וזהו, זה עבר. אף אחד לא מתכוון עכשיו לאור הדרשה המצחיקה לקחת את זה ברצינות ולהפסיק לעשן, מה פתאום, זה יהה בצחוק, הרי כולם צחקו, אז אם הם צחקו זה לא רציני, אפשר להמשיך. זה נקרא מחליק לשון, אדם עובד על עצמו ומחליק את הענין וממשיך.

גם כשרואה כי הדברים הם בנפשו ממש, מכל מקום מתעלם מהם. מה העצה? אז מה העצה? אומה מסילת ישרים, התועלת יוצא מן החזרה על הדברים והתמדה בהם, דברים שברורים לך מאד תחזור ותשנן אותם ותתמיד בזה תמיד, כי יזכרו לו הדברים האלה הנשכחים מבני האדם בטבעם, ואז ישים אל לבו חובתו אשר הוא מתעלם ממנו. אנחנו כל פעם חוזרים על פרשיות, וכל פעם מתפעלים ומתעוררים מאיזה נקודה, לדוגמא, כשאנחנו מגיעים לחודש אלול אז אנחנו הולכים וסליחות, ויש כאלה באמת ברצינות, לוקחים את זה רציני, והולכים וקמים מוקדם לפנות בוקר, יש כאלה בחצות לילה, ואומרים סליחות והולכים, אתה מרגיש עליהם שממש, ומה נשאר אחרי יום כיפור? גורנישט מיט גורנישט, איפה כל זה? שלום. עכשיו יצאנו בדימוס חופשיים, נקיים, יש כפרה, אפשר להתחיל דף חדש. למה? כי אנחנו לא משננים את זה תמיד, אם נשנן תמיד, אם היינו שומעים סליחות כל יום והיינו שומעים תפילות של ימים נוראים כל יום, והיינו שומעים תהילים בבכי, והיינו שומעים דברים כאלה כל יום, כל יום  נוסעים בדרך שמים באוטו, זה היה עוזר ליום אחד לפחות, אבל יום אחד הצלת מהחיים שלך - שווה עולם ומלואו, שווה עולם ומלואו, יותר טוב מאשר שהיום יהיה מלא בחלילה הרהורים אסורים, מחשבות לא טובות, מעשים לא טובים וכו', אז אדם מתעורר, ואתם לא יודעים מה כוחו של הרהור טוב בליבו של אדם. השתוקקות למצוה אפילו, רצון, כל הדברים האלה בתוספת עוד יום ועוד יום ועוד יום ועוד יום משפיעים על האדם.

פעם ניסיתי להכנס אצל הרב מרדכי שרעבי זצ"ל ואמרו לי שהוא ישן. התקרבתי לדלת ושמעתי שמה תהילים, אז אמרתי שמה לשמש, סליחה, אתה אומר שהוא ישן ואני שומע שאומרים תהילים בפנים, אז הוא אמר לי נכון, הוא ישן וגם כשהוא הולך לישון הוא מבקש שישמיעו לו תהילים לידו. שמעתם? צדיק אלקי, גם כשהולך לישון דואג שהוא ישמע רק דברי קדושה בשינה. אז איך הוא היה כשהוא היה ער? אם בשינה ככה, כשהוא ער מה. אנחנו הולכים לישון ומה אנחנו  חולמים - מהרהורי היום, ומה היה לנו ביום? היה לנו רדיו, אז אנחנו ממשיכים את החדשות, לא צריך לפתוח אותו, זה ממשיך. אז זה בעיה, אדם לא מחובר לאמת, למציאות, לא מחובר להקב"ה, כי יצר הרע מושך אותו בהחלקת לשונו.

וביותר כי החטא הוא היה חוסר אמונה ובטחון בהשי"ת של דור המדבר, כמו שכתוב במפורש בפסוק, שהם ראו את כל האותות והמופתים במצרים ובמדבר ואמר להם על זה משה, "ובדבר הזה אינכם מאמינים", אתם שומעים, אחרי כל מה שהם רואים אפשר להגיד עליהם שהם אינם מאמינים? מפורש אבל במפרשים שהסיבה שהם לא החזיקו את עצמם לזכאים שיאבדו גויים רבים ועצומים מפניהם, אבל לא היה חטא במעשיהם, הם לא עשו שום מעשה, הם פשוט האמינו למה שאמרו המרגלים, והם לא האמינו שהם צדיקים וזכאים כאלה שיוכלו לנצח את הענקים והנפילים וכל מה שהפחידו אותם ארץ אוכלת יושביה, הם לא חטאו במעשה, אבל במחשבה, בהרהור הם הסכימו על מה שאמרו המרגלים, ומה הם קיבלו על זה? מיתה ארבעים שנה כולם. אז רואים כמה אדם צריך לחזור ולשנן מה גורם לחטא. ויש בזה התעוררות, תקשיבו כמה השפיע המעשה שלהם. כתוב "ויבכו העם בלילה ההוא", אמר רבא אמר רבי יוחנן, אותו הלילה בלילה ההוא, מי זה ההוא? ליל תשעה באב היה, אמר להם הקב"ה, אתם בכיתם בכיה של חינם, אני קובע לכם בכיה לדורות, ואנחנו בוכים עד היום כל תשעה באב, הם היו נכנסים בתשעה באב לקבר ומתים, וקמים למחרת שנה הבאה נכנסים לקבר ומתים, ואנחנו כל שנה בתשעה באב יושבים על הרצפה ובוכים וממררים על חורבן בית המקדש שחרבו שני בתי מקדש בתשעה באב. בגלל שהם בכו בכיה של חינם, אמר ה' אני קובע לכם בכיה לדורות. אתם שומעים מה זה מעשה אחד, ועד היום לא הפנמנו, עד היום לא הפנמנו אלפיים שנה, יותר, 3300 שנה מאז מתן תורה, לא הפנמנו את הדברים האלה. עד היום לא הצלחנו לבנות את בית המקדש, כי אנחנו נמצאים בהחלקת לשון של יצר הרע שאנחנו בסדר ואנחנו מתקדמים וטובים והכל מצוין, יש לנו פה ושם כמה מגרעות אבל אנחנו עוד נתקן אותם. אל תראה אותי ככה, אני בדרך, אניב עזרת ה' אהיה כך וכך אל תדאג, אני בדרך, זה הבעיה, ואנחנו כבר אלפי שנים בדרך, השאלה לאן - לגיהינום או לגן עדן? זאת בעיה. העם הזה לא רוצה להיפטר מהגלות. העם הזה עדיין לא מוכן לבנות את בית המקדש, העם הזה עדיין לא משקיע בשביל זה. ז"א לכן אנחנו נמצאים עדיין במצב הזה, לכן אנחנו חווים אסונות ואנחנו רואים צדיקים נלקטים, ואנחנו רואים נרצחים כבר, ואנחנו רואים דברים איומים וילדים נשחטים, אנחנו רואים דברים איומים ונוראים, ושום דבר כבר לא מזעזע אותנו, שום דבר. נו, אז איך אנחנו  נצא מזה? אם נמשיך לשמוע למחליק לשון, אנחנו ניפול ברשת שלו, אבל אם נחליט שאנחנו לא שומעים לו, לא שומעים לו - אנחנו נוכל לנצח אותו לחלוטין.

ואני רוצה להגיד לכם מה עשה רבי יהונתן איבשיץ כשהיה עוד קטן. רבי יהונתן איבשיץ הוא היה הרב של פראג ואחד מגדולי הדור, באמצע המאה ה-18 והוא נתפרסם בילדותו בחריפות שכלו, שהפליאה היהודים ונוצרים כאחד. ביום שהוא הגיע לגיל מצוות הציג לפניו אחד מבאי ביתו של אביו שאלה, אמר לו עד היום בטרם מלאו לך 13 שנה לא היה לך יצר הטוב, היה לך רק יצר הרע, שנאמר "כי יצר לב האדם רע מנעוריו", עד מתי? עד גיל 13 מקבל הילד את היצר הטוב, עד אז אין לו יצר טוב. לכן קטן עד גיל 13 לא חייב במצוות ולא דנים אותו, כיון שאין לו יצר הטוב. אז שאלו אותו, כשלא היה לך עדיין יצר הטוב ורק יצר הרע, והוא מצא אצלך מסילות בלבבך, איך עלה בידך עד היום להתגבר על יצר הרע? ומה עשית כדי להטות את לבך שלא לעבור עבירה, מה עשית? יהונתן היה חד מחשבה וחריף הלשון, השיב בלי שהיות ואמר: כשבא אלי יצר הרע לפתותתני לדבר עבירה, הזכרתי לו את מאמר חכמים ז"ל שמובא במסכת סנהדרין דף ז', על הכתוב בפרשת דברים בפרק א' פסוק ט"ז, מה כתוב שם? "שמוע בן אחיכם ושפטתם צדק", ושם דרשו חז"ל אזהרה לבית דין שלא ישמע דברי בעל דין קודם שיבוא בעל דין חבירו, יש אזהרה לדיינים שאם קדם בעל דין אחד שהוא רוצה לטעון נגד בעל דין שני, אם קדם ורוצה להשמיע את דברו אסור לשמוע אותו, כי אם הראשון מדבר הדברים שהוא אומר בשעה שאין השני מולו, מתקבלים בתוכם, יש להם כבר איזה גיבוש מסקנה, יבוא השני הם כבר רואים את זה מתוך הטענה שלו, אז אסור. כתוב בתורה שמוע בין אחיכם, כששני האחים האלה, שני בעלי הדין  נמצאים, אז ושפטתם צדק, אבל אם יבוא אחד קודם ואתה תשמע אותו לבד אתה לא תשפוט צדק. אז הוא אומר, על יסוד ההלכה הפסוקה הזו הייתי משתיק את יצר הרע כשהיה בא בקרבי ומנסה להטותנו בפיתוייו, והייתי אומר לו, אני לא יכול סליחה לשמוע את הטענה שלך כיון שאתה בא לבד, אני צריך לשמוע גם את הטענה של יצר הטוב מנגד, כי כתוב "שמוע בין אחיכם" אז ושפטתם צדק, מה אתה רוצה שאני אטה את הדין? אז סלח לי, אני עדיין לא יכול לשמוע אותך, אחרי גיל 13 תבוא אלי ואני אשמע אותך עם יצר הטוב, וככה ניצחתי אותו. שמעתם תשובה של יהודי יהונתן שמו, רבי יהונתן איבשיץ זצ"ל.

ואנחנו אפילו אם יצר הטוב רוצה להגיד משהו אומר לו שתוק רגע, תן לשמוע אותו, שתוק, תן לשמוע מה הוא אומר. ואח"כ נו מה יש לך הגיד, בסדר, בסדר זה כבר שמענו, נו אנחנו לא יודעים שאסור? יודעים שזה אסור אבל אתה רואה שכולם ככה, אז מה, מה אתה כל פעם דוחף, אתה לא רואה שאף אחד לא שומע לך? לך לך לצדיקים עזוב. וככה אנחנו ממשיכים יצר הרע.

אבל אתם יודעים, כשאנחנו נגיע לעולם האמת תחכה לנו הפתעה. מה כתוב בפסוק? "ה' אלקינו דיבר אלינו בחורב רב לכם שבת בהר הזה", בחורב ציוה עליכם ה' שלא תראו מניעה והפרעה כהר, שאי אפשר לעבור מעליו, אתם לא תראו אף פעם מצב שיש הר מולכם, אין הר, אין הר, לפעמים בן אדם אומר לא יכול, לא יכול, שמע זה גדול עלי, גדול עלי לא יכול, אתה מבקש ממני דברים שאני לא יכול, הר, זה הר, אני לא יכול. אל תגידו דבר כזה, אומר הקב"ה, כי אם תתגברו על כל המניעות בעבודת הבורא, כאילו זה היה חוט השערה. אתם צריכים לראות שכל דבר זה חוט השערה, האוורסט הוא גבוה, נכון? איך מצליחים אנשים לטפס עליו? פשוט, המטר הראשון כולם מסכימים שזה קל, נכון? אבל אחרי זה מה יש, עוד מטר ועוד מטר ועוד מטר, ואם אתה מסתכל על עוד מטר כמטר הראשון, כמו שעלית בהתחלה, בלי להביט למטה ולפחד, אלא אתה אומר מה יש לי לעלות עוד מטר, אתה עולה מטר, עכשיו מה יש עוד? עוד מטר, איך עליתי קודם? עליתי, ועכשיו? עוד מטר, בסוף אתה תגיע לפסגה. אבל אם כל הזמן אתה צועק, יו אני כבר נמצא בגובה של שני קילומטר, שלש, יו, אם אני אפול יו, יו, רק מהיו אתה תיפול. הנקודה זה להסתכל על הכל כמו שערה, לא הר, שערה.

והגמרא אומרת, לעתיד לבוא מביא הקב"ה ליצר הרע ושוחט אותו בפני הצדיקים ובפני הרשעים, ולצדיקים נדמה להם יצר הרע כהר גבוה, ורשעים נדמה להם כשערה. מה זה? יש פה עיוות עד כדי כך, צדיקים רואים אותו כהר והרשעים רואים אותו כשערה, הללו בוכין והללו בוכין, הצדיקים בוכים ואומרים, איך יכולנו לכבוש הר גדול כזה? בוכים משמחה, הרשעים בוכים אומרים איך לא יכולנו לכבוש חוט שערה כזה, שכן בעולם הזה מתגברים הצדיקים על כל המניעות בעבודת ה', אפילו שהמניעה היא הכי גדולה כמו הר גבוה, בעיניהם זה כחוט השערה, עוד נסיון שהקב"ה רוצה לנסותנו, עוד נסיון, עוד חולי, עוד מחלה, עוד צרה, עוד יסורים, עוד הפסד ממון, עוד, זה הכל שערות, שערות, שערות, הר גבוה עושים אותו שערה.

עברנו הרבה צרות בחיים, נכון? והנה אנחנו פה, ואיך הם היו לפנינו אז, שאנחנו לא נוכל לעבור אותם, לא נוכל לעבור אותם, אז איך עברנו עד עכשיו? רואים שבעינינו זה נראה הר, במציאות אחרי שעוברים - שערה.

אבל הרשעים נרתעים מפני כל מניעה, ואפילו היא קטנה חוט השערה, היא נראית להם בעיניהם כהר גבוה. לכן לעתיד לבוא ישלמו מידה כנגד מידה, הצדיקים יווכחו לראות שמה שהיה נראה בעיניהם כחוט השערה היה באמת הר גדול, והרשעים יווכחו לראות שמה שנראה להם הר גבוה זה היה חוט השערה, ועל זה יבכו.

ז"א הכל זה איך אתה מתייחס למציאות, אתה רוצה לראות את זה הר - אתה לא תזוז, תהיה קוע במקומך ותעבור את העבירה, אתה רוצה לראות את זה שערה אז זה יהיה שערה ואתה תעבור גם הר גבוה. ז"א הכל תלוי בעד כמה אתה רואה נכוחה את המציאות שאתה בעצם מחליט מהי. ובכח האדם להחליט מה שהוא רוצה, אתם רואים יש אנשים רוצים להלך בין שני גורדי שחקים - הם הולכים, אנשים רוצים להיות כלואים מתחת לים במשך 48 שעות - עושים, אנשים רוצים לטפס על הרים - עושים, אנשים רוצים לרחף - מרחפים, כל מה שאדם רוצה כמעט יכול, רוצים להגיע לחלל - מגיעים, מה שרוצה אדם כמעט הכל הוא יכול, גם מה שלא נראה היום בעוד שנים יהיה אפשר. הכל אדם יכול להגיע.

"כל שתה תחת רגליו" האדם שולט בבריאה, הוא יכול לעשות כמעט הכל. אם הוא צדיק הוא יכול לעשות הכל, הוא יכול גם לא למות! כמו אליהו הנביא, כמו חנוך, כמה העשרה שעלו חיים עם גופם לשמים. אדם יכול לעשות הכל, בדרך התורה ודאי. שלא בדרך התורה - כמעט הכל, אבל רואים שיש כוחות לאדם לעשות את הבלתי יאומן. יש לו  יכולת, השאלה אם הוא חפץ ורוצה, האם הוא משקיע בזה, האם אכפת לו מזה או לא.

אבל מצד שני בואו נראה את עקימות המח של אנשים, בואו נראה. אנחנו רואים בחיי יום יום אנשים שאינם מאמינים בכל ערך נעלה ונשגב. תראו בחדשות, תראו בטמבלויזיה, תראו בכל מקום, מזלזלים, מזלזלים בדברים רוחניים, מזלזלים בתלמידי חכמים, מזלזלים מזלזלים מזלזלים. כל דבר נעלה ונשגב - מזלזלים. אבל מצד שני, שטופים באמונות טפלות ואוויליות. תגיד לשמאלני שילך לאיזה תלמיד חכם צדיק, חס ושלום מה לי ולהם, מה לי ולהם, פרזיטים, אבל לאן הוא הולך? לגורו, לטיבט, למזרח הרחוק, למכשפים, לקוסמים, מגידי עתידות, קוראים בקפה, בכפתורים, בקלפים, שמה הם הולכים. קבלה - שמאלים היום לומדים קבלה יותר מחרדים. יש להם אתר קבלה, יש להם מסאז'ים על פי הקבלה, קפה על פי הקבלה, תותים לפי הקבלה, הכל לפי הקבלה, עיתון של קבלה, לייטמן קבלה, כל מיני, הכל עם קבלות, חוץ מכסף - זה בלי קבלה. אבל הם רוצים קבלה כמו שהם רוצים, גברים ונשים ביחד בתערבות, גויים וגויות, הכל מותרים לך הכל שרויין לך הכל מחולין לך. אז דברים אמיתיים לא רוצים, דברים שהם הבלה והבלים ושטויות ואמונות טפלות הם רצים ושואטים.

על הצדיק האמיתי שופכים קיתונות של לעג ובוז, אבל בעת ובעונה אחת רצים להבדיל לכל מיני מגידי עתידות, מנחשים בקלפים ורופאי אליל רמאים, החטא של אדם כזה גדול פי כמה וכמה יותר משל אדם פשוט, אדם פשוט מאמין בכל ולפעמים גם מאמין בשטויות, אבל הוא עדיף על מי שלא מאמין בכלום ומאמין רק בשטויות.

מחלוקת קרח ועדתו - הם לא רצו להאמין בשמה רבינו בתור נביא, וזה עורר במידה מוגברת את חטא העגל, למה? כי בעגל של זהב נשאלת השאלה, האמן האמנם? איך האמנתם בעגל ובמנהיג האמיתי שהוציא אתכם ממצרים וקרע לכם את הים והוריד לכם את המן וענני כבוד והכל, הוכיח את עצמו כבר, אתם לא מאמינים, ובעגל שעוד לא נעשה אתם כן מאמינים, ולא עוד, כמה פעמים רקדתם לפני משה רבינו? אפילו לא פעם אחת. חוץ מ'אז ישיר משה ובני ישראל' שיצאו ממצרים, ורק עשו את העגל ישר מחולות תימן, התחילו לרקוד, מה איך זה? אז אתם מאמינים בעגל ולא מאמינים במנהיג, איך זה יכול להיות? זה מראה את עקימות השכל. ז"א שמה כשיש עגל אז צועקים אלה אלהיך ישראל, אה, מחזירים בתשובה, אלה אלהיך ישראל, אתה בא למחולות, יחביבי שמה הם קוראים, בא, תחזור איתנו, בא, יאלה לביוב, קדימה, בא. אבל להגיד אלה אלהיך ישראל ולקחת אותו לשיעור תורה - מה פתאום, מה פתאום, זה של הדתיים, הם ילכו ללמוד, אנחנו במחולות.

אז ז"א הבעיה היא, יהודים יקרים, שיצר הרע עובד עלינו ומחליק לנו לשון, וככה אנחנו נופלים. אם לא  נקח לעצמנו תוכחת מוסר באופן קבוע, ולא נלמד מוסר שעה כל יום, ולא נשמע מפי מגידים דברי אמת, אנחנו נחליק לגיהינום פשוט, כי מי שמחליקים לו את הלשון סופו שהוא נחלק ומחליק לגיהינום.

למי שיש שאלות בבקשה. תן לו בקשה שורה ראשונה

 

 

ש. כבוד הרב

 

הרב: ערב טוב

 

ש. כבוד הרב דיברת עכשיו על ענין של זלזול בתלמידי חכמים, כל מה שקשור בדת, ומצד שני בכל ההרצאות שלך אתה נשאל כל פעם מדוע אתה לא הולך להבחר לכנסת, ושמעתי באחת ההרצאות שנעשה איזשהו סקר והיית יכול לקבל עשרים פלוס מנדטים, אני חושב בשביל לחזק את התלמידי ישיבות, צריך להיות שם, עכשיו אם אתה חושש מביטול תורה, מזה אל תחשוש כי גם ככה הם כל הזמן בפגרות, הם לא עושיםה רבה, הם כל הזמןב חופש, אני חושב שאדם כמוך שהרבה מהציבור, גם הדתי וגם הלא דתי מאמין בו ביושר ובכנות שלו, יכול לעזור בשביל לשפר ולחזק את הדת בעם.

 

הרב: טוב, יש לי מה לענות, אבל לפני כן אני אעשה הצבעה, כמה יבחרו אם אני אחליט להעמיד מפלגה, להרים את היד, יחביבי, הלך על ביבי. אני נראה לי שאתם רוצים שאני אלך בשביל הקטעים שיהיו שם, הא? אבל אני אגיד לכם, שבאמת נשאלה שאלה

 

ש. כבוד הרב, אני מדבר ברצינות ובאמת לא בהומור

 

הרב: גם אני, אני הומור אצלי זה דבר טבעי. אני אסביר לך, באמת נשאלה שאלה אצל גדולי ישראל, והם אמרו שבמקום שיש להציל צריך להציל. ואנחנו שוקלים כרגע את המצב בשביל לבחון, אתה מבין, אם זה הזמן והעיתוי לעשות משהו בשביל כלל ישראל, או שיש אחרים שיכולים לעשות את זה לא פחות טוב. אז לכן, זה נמצא באויר, בודקים את זה מכמה זויות, ואם יהיה חדשות אנחנו נודיע.

כן, שאלה הנה בחור לידו. דרך אגב זה שאמרת שהם נמצאים כל הזמן בפגרה, אז אני לא אפסיד מביטול תורה, אז אני אסביר לך, אם הם יהיו בפגרה מישהו  יצטרך לעבוד, אבל מכל מקום, גם אם מדובר שתוצע איזה אפשרות כזאת של תנועה שתהיה לטובת האמת באמת, כל העם, לא רק לדתיים, לכל העם באמת כי יש הרבה מה לתקן, אז זה מדובר שאני לא בפנים, רק אני מנהיג את האנשים שבפנים. זה שיהיה ברור, כי אנחנו צריכים לעסוק במשימה הכי חשובה בעם ישראל, זה להחזיר את העם לשרשים, שיכירו את האלקים ויעשו את רצונו כדי שנגיע לגאולה השלמה במהרה בימינו אמן.

 

 

ש. שלום כבוד הרב

 

הרב: שלום

 

ש. אני עוד שבוע וחצי בעזרת ה' אמור להתגייס לצה"ל, ואבא שלי רוצה שאני אלך לאיזה כיוון מסוים בצבא, והלב שלי והצבא אומרים שאני אלך לכיוון אחר, הם אומרים שאני צריך ללכת לתותחנים שריון ואבא שלי לא רוצה לעשות את זה, הוא אמר לי שאני צריך משהו אחר, מה אני אמור לעשות?

 

הרב: מה למשל אחר?

 

ש. משטרה או קרוב לבית, שאני אהיה קרוב לבית, כי יש לנו דיר בבית הוא צריך אותי בבית, הוא צריך את העזרה שלי

 

הרב: מה שנקרא כלב

 

ש. משהו בסגנון

 

הרב: הבנתי.

 

ש. מה אני אמור לעשות

 

הרב: תגיד לו שהראשי תיבות לא כל כך נעימות

 

ש. ללכת אחרי הצבא, אחרי הלב, או אחרי מה שאבא אומר

 

הרב: אה, שאלה. שאלה. זה לא כל כך פשוט. אני אמליץ לך ללכת לרב קנייבסקי ולשאול אותו את השאלה הזאת, בסדר, רח' רשב"ם 23 בני ברק אחר הצהרים

 

ש. איך משיגים אותו?

 

הרב: אני חושב שכל יום אפשר אחה"צ, מגיעים אין מה לעשות, צריך להגיע לרח' רשב"ם 23 לעמוד בתור ולהכנס, תכתוב את השאלה באותיות בולטות, אם אפשר בהדפסה יותר טוב, ובקצרה עד כמה שאפשר, אבי רוצה שאהיה בצבא כך וכך אני מרגיש בליבי כך וכך הסבא סובר שאני צריך להיות כך וכך, מה הרב אומר.

 

ש. אוקי, תודה רבה.

 

הרב: תהיה בריא.

 

ש. תודה.

 

הרב: שאלה נוספת. הנה הגברת שם באמצע

 

 

ש. ערב טוב כבוד הרב

 

הרב: ערב טוב

 

ש. ה' יברך את הרב, אחד מגדולי עם ישראל ב"ה, קודם כל אני ממש רוצה להודות לה' שזה כבר פעם שניה שיש לי את הזכות לדבר עם הרב, הפעם הראשונה זה היה שנה שעברה בניסן, ועכשיו. עכשיו הייתי רוצה לשאול את כבוד הרב שאלות, ארבע חמש שאלות אם אפשר

 

הרב: אין בעיה

 

ש. ולבקש ברכה.

 

הרב: בבקשה

 

ש. התחלתי לקרוא את שערי תשובה כבר מאז שלשה חדשים רצוף לקחתי את זה על עצמי חצי שעה ביום, ובמשך הקריאה יש לי כמה שאלות שלא הבנתי אותם, הייתי רוצה לשאול את כבוד הרב

 

הרב: אבל זה כבר עדיף שיהיה באימייל, יש לך אימייל?

 

ש. לבן

 

הרב: אז לשלוח לי באימייל ואני אענה לך יותר מסודר, כי זה יקח עכשיו לפתוח את כל הספר

 

ש. לא, ממש בראשי פרקים, שאלה אחת כללית?

 

הרב: בבקשה

 

ש. בשערי תשובה רשום שהגאוה זה אם כל חטאת וכל מה שכרוך בזה, ורשום גם שבדבר אחד יש לאדם כן להתגאות בהשכל וידוע את השי"ת, השאלה שלי האם מותר לאדם להתגאות בזה שלמשל הוא עושה תשובת המשקל בכל התחומים ולפרסם את זה ולהתגאות בזה או שלהצניע את זה ולעשות את זה לשם שמים ורק הנשים שבאות לשיעור יודעות את זה, לא הבנתי פשוט את הסתירה שבענין.

 

הרב: אין שום סתירה, גאוה היא פסולה, אבל אין מידה אחת שהיא לא משמשת גם לצד השני, ז"א יש בחינה של "ויגבה ליבו בדרכי ה'", אז צריך שמינית מן השמינית שיהיה גם לתלמיד חכם גאוה, כי אדם צריך להחזיק מעצמו גם כן שהוא שווה משהו ולא להיות לגמרי למטה, אבל שמינית מןה שמינית זה אחד חלקי ששים וארבע. מכל מקום, מה שכתוב שאדם, אל יתהלל אדם וכו', אל יתהלל לא בחכמה לא בגבורה לא בעשירות, כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי, אז פירושו של דבר בזה יכול אדם להתהלל בפני עצמו, לא כלפי אחרים. מה כן, במקרה שאת מציינת שבמקום שאת יכולה להוות דוגמא שפעם היתה לך מידה פסולה כזאת או גרועה ואת הצלחת לתקן אותה בעמל וביגיעה והיום את מנוקה מאותה מידה שהיא לא טובה, במקום שזה יכול לעזור לאנשים לקבל על עצמם את ההנהגה הנכונה, ודאי שיש מצוה גם להגיד את הדברים. אבל סתם לחזור ולפרסם את הדברים בכל מקום שרק אפשר, אין בזה שום ענין. "הצנע לכת עם ה' אלקיך", רק במקום שזה נצרך אז מותר לפרסם כדי להועיל לאחרים.

 

ש. תודה הרב, ואפשר ברכה?

 

הרב: כן,

 

ש. יש לי בן יחיד בגיל 25 וגם בזמנו ביקשתי ברכה מהרב, בריאות והצלחה של הבן

 

הרב: שמו?

 

ש. נתנאל יוסי בן שרה

 

הרב: ה' יזכה אותו לבריאות והצלחה לעבודתו יתברך

 

ש. אמן כן יהי רצון תודה רבה כבוד הרב, חזק וברוך.

 

הרב: שאלה נוספת, כן, הגברת בצד שמאל

 

 

ש. בעלי חבדניק והוא מאד היה שמח שאני אלך עם פאה, מה דעת הרב בענין

 

הרב: תראי, איך שאת הולכת כרגע זה הדבר הטוב ביותר לכל הפוסקים ובפרט הספרדים והתימנים.

 

ש. חבדניק תימני

 

הרב: זה הבעיה, אבל גם יש, אני לא ראיתי את זה בפנים, אבל יש ספר שיצא שאומר שבעצם מי ש טוען שהרבי מחב"ד אמר שרק פאות, זה לא נכון, ויש מקורות לזה ויש ספר כזה, אם תרצי אני אפנה אותך למישהי שיש לה את החומר ותוכלי לברר את הדברים מבפנים, אני לא בחנתי את הדברים אבל ראיתי אותם מלמעלה לכן אני לא מצטט אותם בדיוק אבל הם קיימים.

 

ש. תודה.

 

הרב: כן, מי עוד? הגברת פה, הגברים באתנחתא, הא?

 

 

ש. שלום כבוד הרב

 

הרב: שלום

 

ש. אני חיה בלוס' אנג'לס וזכיתי לבוא לכאן לקיץ ואני מאד שמחה לבוא להרצאה שלך, זה פעם שניה שאני מגיע, אנחנו צופים בך הרבה, אני והילדים בשידור חוזר. השאלה שלי, הרבה רבנים אומרים לי שצריכים להגיע לארץ ואני מאד רוצה, אבל זה לא תלוי בי, ויש אילוצים ואני נשארת שם, מה קורה לגבי אנשים כמוני

 

הרב: מה הבעל אומר?

 

ש. אני גרושה היום ובעלי שם.

 

הרב: לא הבנתי, אז אם את לא תלויה באף אחד את צריכה להחליט לבד, למה את לא מחליטה?

 

ש. זה אבא של הילדים, הם צריכים אותו

 

הרב: מצד החוק שמה שמחייב אותך שהם יראו אותו והוא יראה אותם או מצד מה?

 

ש. אני חושבת שגם, כן מצד החוק אם הוא לא מסכים אז אסור לי לבוא

 

הרב: תבררי מה החוק אומר, אבל לפני כן תלכי לרב קנייבסקי באותו רחוב ואותה כתובת ותגידי לו מה את יכולה לעשות עם שאיפתך לעלות לארץ ישראל, מן הסתם תהיה לו עצה טובה.

 

ש. בעזרת ה', אם אפשר לקבל ברכה לילדים שיגדלו לתורה ולמצוות

 

הרב: שמותם?

 

ש. בנימין יואל יהונתן ומאיר בני מאיה

 

הרב: יזכו לכל טובה וברכה ללכת בדרך התורה והמצוות ולעלות לארץ ישראל עם אמם.

 

ש. אמן, אמן. עוד שאלה אחת מהבן שלי ששאלתי אותו מה הוא היה רוצה לשאול, והוא אמר לי שהוא רוצה לשאול בתחיית המתים הוא שאל

 

הרב: באיזה גוף יקום

 

ש. לא באיזה גוף, בן כמה

 

הרב: באותו גיל שאדם נפטר

 

ש. אוקי, תודה.

 

הרב: כן, שאלה נוספת, שמה הגברת רוצה לשאול.

 

 

ש. רציתי לשאול לגבי השירים, אני יודעת שאסור לשמוע שירים, גם הרב יוצא נגד זה חוץ מכמובן ראשי חדשים בריתות וכאלה, וגם הרב רצאבי כותב את זה בספר הלכות שלו. רציתי לדעת האם זה חומרא כי לצערנו הרב רובם שומעים, כאילו רוב האנשים, רוב הרבנים, גם כאילו הרב רצאבי הוא רב תימני וגם הרב שלנו התימני הוא גם שומע. אז איך זה מסתדר, אם בן אדם הוא חרדי לאשורו והלכה למעשה

 

הרב: זה לא מסתדר, זה באמת לא מסתדר

 

ש. אז מה כאילו

 

הרב: הם פשוט לא חרדים מספיק

 

ש. זה רבנים

 

הרב: גם רבנים לא חרדים מספיק

 

ש. אבל הם מובילים אחריהם עם שלם

 

הרב: מה לעשות?

 

ש. מה מה לעשות, אז צריך לצאת נגדם ולהסביר להם

 

הרב: צריך לצאת? גדולי ישראל יצאו נגד כל מי שמחזיק ידי עוברי עבירה, את הפסק הזה כבר פרסמנו, ורבני תימן עם כל הכבוד להם, הם לא יותר גדולים מגדולי הדור שהם בני מאה, 97 וכו', שקיבלו במסורת כבר את הכל וכו' וכו', בתימן לא היה דבר כזה

 

ש. בתימן שמעו כלי אחד רק

 

הרב: נכון, זה בשמחות תארי לך, ובימות החול לא היה דבר כזה. מה כן היה? שאדם שר לעצמו, וגם מתי? מתי שהיה שמחה, סעודת מצוה. אז איך נהיה פה שכולם עם תזמורת והכל וכו' וכו', לא היה דבר כזה, פרסמתי עכשיו באתר אצלנו אולי אתה תראה את זה ואני אקריא את זה, בסדר, זה חשוב מאד אם כבר שאלת יהיה לי הזדמנות להראות את זה, אבל רגע אני צריך לפתוח פה. בסדר אני אפתח לכם מה אמר הרב חיים סינואני זצ"ל בשנת תרפ"ט.

 

ש. אבל שם הוא מדבר על הזמרים ה מחטיאים בעצם

 

הרב: בואי תשמעי מה הוא אמר, קראת את זה באינטרנט?

 

ש. כן כן

 

הרב: קראת בעיון?

 

ש. כן

 

הרב: ומה הבנת?

 

ש. הוא יותר מדבר על המחטיאים כאילו שאסור לשמוע

 

הרב: ואלה שהם מחטיאים היום מותר לשמוע?

 

ש. אני לא מדברת על הזמרים הסוררים שגם שגם אותם ככה שומעים

 

הרב: אבל הרבנים התימנים נמצאים גם בחתונות שהם נמצאים

 

ש. אבל אתה לא עושה משהו נגד זה כי הם מובילים אחריהם עם שלם, הם מבוילים את כל התימנים בעצם

 

הרב: הוא שאמרתי

 

ש. נו, אז למה אתה לא עושה משהו נגד זה

 

הרב: מה את רוצה, שאני אלך לכלוא אותם?

 

ש. לא חס ושלום

 

הרב: מה אעשה יותר

 

ש. אתם עושים רק פסק הלכה, ויש כאלה טוענים שזה כביכול שזה לא הכי אמין שבעולם, למה לא לגשת

 

הרב: מותר לשקרנים לומר שקרים, הרי זה מקצועם. אבל יכולים ללכת לגדולי ישראל שחתומים ושיראו לנו אחד שאומר שהו אלא חתם, ואם יהיה אחד כזה נגיד שיגיד שהוא לא חתם, נשמיע את ההקלטה שלו שהוא חתם. מה הבעיה?

 

ש. אבל אני יודעת שיש גם רבנים שאומרים שזה גזירה שהציבור לא יכל לעמוד בה.

 

הרב: רבנים כאלה לא רבנים. כיון שלשון הרע זה גם גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה, אז מותר לדבר לשון הרע?

 

ש. לא, אבל זה מה ש

 

הרב: לא, אותו דבר

 

ש. אני גם אמרתי, אבל זה מדרבנן וזה מדאורייתא

 

הרב: אני שואל, ביטול תורה מותר? לא. זה גזירה שהציבור יכול לעמוד בה? לא. אבל מה, חייבים. מה לעשות? הרבה דברים יש גזירה שהציבור, תשאלי את החילונים, הם אומרים שלשמור שבת זה גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה

 

ש. אבל זה דאורייתא

 

הרב: כן, מה זה משנה עכשיו, חכמים אמרו במקום שעוברים על דברי  חכמים חייבים מיתה, אז זה מספיק טוב? בשערי תשובה קראת פעם, אז תראי מה הוא כותב שמה.

 

ש. לא, אני אומרת לך בסה"כ רק מה שאומרים לי

 

הרב: ברור שאת מדקלמת מה שאומרים ואני עונה רק מה שמדקלם להם. אבל חכי רגע, אני רוצה להקריא בזכותך כבר לציבור מה שאמר הרב סינואני. יש לך כבר? עולה לאט? התימנים עלו יותר מהר. בינתיים בואו נשאל עוד שאלה של מי שיש לו. הנה יהודי פה בפינה, בפינה. תן לו.

 

 

ש. כבוד הרב, עולם הבא זה אמונה, אתה יכול להוכיח לנו ולציבור מדעית הוכחה

 

הרב: שמה?

 

ש. עולם הבא, תחיית המתים

 

הרב: מה זה מדעית שאני אבין

 

ש. הוכחה שאין מה להוריד, שאני עכשיו אצא מפה וכל הציבור ויש עולם הבא ואין מצב שלא.

 

הרב: מה זה מדעית?

 

ש. שאין מצב אחרת לחשוב, שאתה סוגר אותנו מכל הפינות

 

הרב: איך המדע יכול להוכיח דבר שלא נמצא לפניו

 

ש. איך המדע יכול להוכיח, סליחה כבוד הרב

 

הרב: אני לא מדען

 

ש. תוכיח לי אחרת

 

הרב: שיש עולם הבא?

 

ש. לי ולציבור, כן, אם אתה יכול

 

הרב: למה אתה דואג לציבור?

 

ש. חזק,

 

הרב: יש לי אנציקלופדיה שחילקתי במיליון שבע מאות חמישים אלף עותקים שיש בה את התשובות האלה למכביר מכמה כיוונים, אבל זה ארוך, אז אני מציע שנכנסים או לאתר בהכה את המומחה ושואלים הוכחות למציאות העולם הבא, או לוקחים את האנציקלופדיה, שואלים את השאלה ומקבלים את התשובה בסרטים. אתה שואל את זה בשביל מי שנמצא לידך או שאתה שואל

 

ש. איך אתה יודע הרב, זה רוח הקודש?

 

הרב: לא רוח הקודש אבל אני מזהה דברים. אהבת הא?

 

ש. אשריך הרב

 

הרב: למה הוא לא ירצה לראות את זה באנציקלופדיה, רק עכשיו כאילו?

 

ש. יכול להיות

 

הרב: אני חושב שכדאי, שמה זה יותר יסודי, גם אני לא אוכל לבלבל לו במילים כי הוא יוכל לחזור עלז ה הלוך ושוב כדי לראות אם אני  מטעה במילים או שזה הוכחה או שזה לא הוכחה, אני חושב שזה עדיף.

 

ש. איך אתה מסביר מה שהיה ביום חמישי

 

הרב: מה היה ביום חמישי, מה שדיברנו אתה מתכוון ביום חמישי בצפת ובטבריה? יש לי הרצאה שדיברתי בצפת ובטבריה מה היו הסיבות שלפי דעתי נרמזות במקרה הרצח המתועב הזה, ואמרתי את זה שם, אני אגיד את זה בקיצור כאן אבל חייבים לשמוע את ההרצאה בצפת ובטבריה. כי למה שאני הולך להגיד בקצרה עכשיו הבאתי הקדמה גדולה מה זה סילוקם של צדיקים. בשביל לדעת מתי זה נעשה, איך זה נעשה, למה זה נעשה, מה עלינו לעשות כשזה נעשה, מה זה מורה לנו לעשות, את כל המסביב של כל הענין. אבל בקצרה אמרתי כך, ודרך אגב ציטטו את זה באיזה אתר שכביכול שייך לחרדים, שכמובן העדיף לכתוב את הדברים שאני אמרתי מתוך זלזול ולא להביא את דברי כמו שהם נשמעים שהם הרבה יותר משכנעים. רק הם לא רוצים אז הם כותבים עם הפסקות, מה שלא עושה את התחביר כל כך נכון. אבל מכל מקום, אני אגיד לך בקצרה. כתוב, קשה סילוקן של צדיקים יותר כפליים מחורבן בית המקדש ומצ"ח קללות שבתורה. הסילוק של צדיקים שמסתלקים מן העולם זה יותר קשה, כפליים מהחורבן. חורבן הבית הפסדנו שכינה, הפסדנו שלום, הפסדנו שלווה, יצאנו לגלות, מתו מיליונים, כמה קשה החורבן, עם ישראל בתפארתו, כל העולם היו באים להקריב קרבנות אצלנו ופתאום  מסלקים אותנו, שוחטים וטובחים והכל, ולא נשאר לנו כלום. זה קשה מאד. קשה מאד. ועל זה היתה גזירת החורבן שקבעו חכמים ז"ל לאחר החורבן, שאין לשמוע יותר שירים רק בסעודות של מצוה. אין לשמוע עד מתי? עד שיבוא המשיח. "אז ימלא שחוק פינו", עד אז יש גזירת החורבן כמו שכתוב בסימן תק"ס - סימן תק"ס, שאסור לשמוע שירים בכלי שיר. זה הלכה מפורסמת שאנחנו מדברים עליה חוץ מהזמרים הסוררים שעושים עוד עבירות וכו'. אבל זה בסתם, אפילו אם יהיה זמר משורר תלמיד חכם ירא שמים אם ירצה לשיר עם כלי שיר ביום חול, אסור לשמוע, אסור לשורר וכו'. אסור. זה גזירת החורבן. כיון שחרב בית אנחנו צריכים לזכור את גזירת החורבן, לכן אפילו חתן ביום שמחתו צריך לשבור כוס או לשים אפר מקלה או צריך לעשות כל מיני פעולות אפילו שיש שמחה שלמה צריך להשאיר מקום פנוי בשלחן שלא יהיה הכל מושלם, כשנכנסים לבית צריך להשאיר אמה על אמה לא מטוייח, שיראו את השלט של החורבן, לזכור את החורבן וכו' וכו', אז גזירת החורבן לא פסקה והיא קיימת עד שיבנה בית המקדש. אז קשה החורבן, אבל יש יותר קשה מזה, מה יותר קשה מזה? סילוקן של תלמידי חכמים כפליים מחורבן בית המקדש. התלמידי חכמים מגוננים על כל העולם כולו, לא רק על ישראל, על כל העולם כולו. שהרי כתוב שמי שאומר מאי אהנו רבנן לדידו קרי לדידו תני, מי שאומר מה מועילים חכמים הם קוראים לעצמם ולומדים לעצמם מה יש תועלת מהם, זה נקרא אפיקורוס ואין לו חלק לעולם הבא. למה? כיון שהם מהנים ומועילים לכל העולם, ואל תקרי בנייך אלא בונייך - הם בנינו של עולם וכו', לא נאריך. תשמעו צפת וטבריה.

אבל אם אנחנו לא קשה לנו החורבן, כיון שעובדה שאנחנו שומעים שירים ומשוררים פסולים ואחרים עם כלי שיר ותזמורת והכל, והרדיוס החרדים כאילו, גם בשלשת השבועות משמיעים, ז"א כל הזמן זה מחולות, אז אין גזירת חורבן, אם אין גזירת חורבן ולא קשה לכם החורבן, אומר הב"ה נביא לכם יותר קשה, אני אתן לכם כפליים יותר קשה - סילוקם של צדיקים. ובתקופה האחרונה מתו למעלה מ-15 צדיקים גדולי דור בפחות מחודש, אחד אחרי השני. ז"א המקרה האחרון זה כבר המזעזע שבכולם, כי גם אלה שנפטרו לא הצליח ולהפוך קערה על פיה שעם ישראל ישוב בתשובה, אז אחד טוען הוא היה זקן מבוגר בן מאה ושש וההוא היה בן תשעים ושבע, וההוא בן שבעים וככה, וכל אחד היה ככה, וזה היה חולה וההוא היה ככה, זה כאילו טבעי, אז גזרו כל חכמי הדור שביום חמישי שעבר בדיוק, כל היהודים בארץ ישראל החרדים על דבר ה' יתאספו לתפילות וקריאת תהילים ויקחו את כל התינוקות של בית רבן ויבכו לפני ה' על הגזירות הנוראות שבאות על ישראל, הן מבפנים, הן מבחוץ, ועל סילוקן של צדיקים. גמרו את התפילות באותו לילה מעשה הרצח המתועב כביכול הקב"ה אומר עדיין לא עשיתם מה שאני רוצה. ונהיה הרצח הנורא, מתי זה קרה? בפרשת הרוצחים, פרשת מסעי, שכתוב מה הדין של רוצח בשגגה ורוצח במזיד. דבר מדהים, דבר מדהים. והיום הראו לי משהו, יש פה תנ"ך או משהו שאני אוכל להראות את הפסוק? תפתח לי פה רגע, בפרשה במסעי, הראו לי את זה, אני אקריא את הפסוק ואתה זוכר את הפירוש להגיד להם? כן. שניה. הראו לי את הפסוק הבא, "וידבר משה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם כי אתם עוברים את הירדן ארצה קנען והקריתם לכם ערים ערי מקלט תהיינה לכם ונס שמה רוצח מכה נפש בשגגה, והיו לכם הערים למקלט מגואל ולא ימות הרוצח עד עמדו לפני העדה למשפט, והערים אשר תתנו, שש ערי מקלט תהיינה לכם, את שלש הערים תתנו מעבר לירדן ואת שלש הערים תתנו בארץ כנען ערי מקלט תהיינה, לבני ישראל ולגר ולתושב בתוכם תהיינה שש הערים האלה למקלט לנוס שמה כל מכה נפש בשגגה. ואם בכלי ברזל הכהו וימות רוצח הוא מות יומת הרוצח, ואם באבן יד אשר ימות בה הכהו וימות, רוצח הוא מות יומת הרוצח. כתוב בפסוק הזה, "ואם באבן יד אשר ימות" - האותיות אתה יכול להראות במקרה את הפסוק פה על המסך, אתה מראה את הפסוק על המסך? את הפסוק אני רוצה שתראה להם את הפסוק בפרק ל"ה פסוק י"ז, יש לך פסוק כזה? תיכף תראו על המסך את הפסוק, שימו לב מה כתוב "ואם באבן יד אשר" אני הולך מהמילה אשר אחורה אות אות, תשימו לב מה אני אומר, אשר דהן ירצח נפש באבא אלעזר בן מאיר אור ו'. ראיתם? אתה הבנת מה אני עשיתי? תראה להם ביד, אשר אני הולך אחורה, ד' זה דהן, י' ירצח, נ' נפש, ב' באבא, א' אלעזר ב' בן מאיר זה מ' אור זה א' ו' זה ו' - יום שישי, אור ליום שישי זה היה ביום חמישי בערב. זה בפרשת הרוצחים, זה הראוני היום. אבל תשמעו מה אני אמרתי ברגע שהודיעו לי על מקרה הרצח, אמרתי האדם הזה כנראה הרגיש שהוא עושה איזה שליחות והיום זה התברר, שהבן אדם אמר שהוא לא מתחרט על מעשה הרצח, והוא אומר על עצמו שהוא גלגול פנחס שהוא בא לעשות את זה. מג'נונים לא חסר, אבל ככה זה קורה. עכשיו, אם עם ישראל החורבן לא מספיק לו, אז קשה סילוקן של צדיקים יותר, יותר, ואם עם ישראל לא מבין אז זה לא סילוק טבעי, זה סילוק לא טבעי, וזה רצח רח"ל שלא היה כבר אלפי שנים שרצחו רב או צדיק בשיעור גודל כזה. איך קוראים לרוצח? אשר דהן. הגימטריא של השם שלו - תק"ס. סימן תק"ס בשולחן ערוך שאנחנו עוברים על גזירת החורבן ושומעים שירים. אשר דהן זה גימטריא שירים, וזה גימטריא טק"ס, אתם שומעים? מה היה שומר ביותר הבבא אלעזר זצ"ל? על העיניים, מה עושים הזמרים הפסולים? זנות וזימה. תערובת אנשים ונשים נגד ההלכה שמובילה לדברים האלה. ואנחנו מצווים להרחיק מדבר ערווה בכל מה דאפשר. לא תקרבו לגלות ערווה אומרת התורה, כל קרבה שיכולה להביא לאיסור אסור לקיים, וערבי שירה אין מקדם יותר גדול לעבירה מההוללות והשמחה של נערים ונערות יחדיו שמגיעים למקומות כאלה. וזה בשביל שאנחנו נתעורר, כי כשמסלקים  צדיקים מן העולם, אז כשמסלקים אותם יש מסר מה אנחנו צריכים לתקן, אבל פה אמרתי בקצרה, ובאריכות תשמעו בקלטת של צפת וטבריה בימים האחרונים.

כן, תשים בבקשה את דבריו של הרב הצדיק המקובל האלקי מורי חיים סינואני זצ"ל, כן, תשים כאן למטה אני קורא מאצלך. זה בשנת פטרת כל רחם דהיינו בשנת תרפ"ט, אז הוא אומר: אחזו לנו שועלים שועלים קטנים מחבלים כרמים למול אחינו אנשי גאולתנו קהל עדתנו ובראשם אחי וידידי אהובי ודודי שלום יהיה לכם אתם וכל הנלוים אליכם, ואחרי דרישת שלמכם הטוב תדעו אחי במה שאתם ידעתם, כי מגיעים למחנה קדשנו המה רוח סערה באה באזנינו וכל הקריה הומיה מענין החכמים להרע במרכאות, חוברי חבר וחברי סוררים אתם רואים, גם הוא קרא לזמרים - זמרים סוררים, רק הוא כתב את זה בלשון ציורית לחברי שוררים, ודברי שוא ומדוחים ודברים של מה בכך, דברי תוהו אשר אין בהם לא ריח ולא טעם, וקיימו בעצמם ובחלתי בתורתך ובחרתי בתורתי, כמו שאנחנו אומרים ביום כיפור, בחלתי בתורתך ובחלתי בתורתי, תורה שאין בה ממש, ובזה הם בונים להם רקיעים של שוא וארצות של שוא, ולא ידענו מי הכריחם לכך, ואם הוא בכדי לקבל כבוד הנה לא די שאין להם כבוד, אלא אדרבא מקבלים קלון ובזיון וחרפה והשומעים דבריהם בראותם מילי דשקרא שאין נכנסים באוזן. ואם הוא בכדי לעשות להם שם בארץ שיקראו אותם חברים הנה גורמים לקנות להם שם רע, כי אין שיריהם שירים אלה סירי"ם - קוצים, ולא יקראו בשמותם משוררים כי אם מסוררי"ם. גם תדעו, כי עתה שמענו כי גם בכל המקומות אשר סביבותיכם יש ביניהם חברים ורבי פערים לפעור פיהם בדברי זירים, בשירים נוכריים והניחו אלו ואלו שירים הקדמונים אשר נתחברו ע"י הקדושים הראשונים ובראשם אבא שלום שבאזי זללה"ה זיע"א ובחרו להם בשיריהם הזרים הפסולים לשמח החתן בהם ועל זה ידוו כל הדווים כגון השירים המקולקלים ששרים היום הזמרים התימנים, אתם מכירים את השירים שלהם? אבא שמעון, גול בעוני, שמעתם דבר כזה פעם? אבא שמעון תגיד בעווני, לא בעזרתי, בעווני לא בעוני, כן. עתה אחי, מוטל עליכם להודיע להם חומר דבר זה המובא בהקדמת הזוהר הקדוש, כמה פגם עושה המחדש חידוש שאינו עולה על פי האמת, ומה גורם למעלה ולמטה רח"ל, עיינו שם. והרב רצאבי שליט"א האריך להסביר לזמר הסורר ציון גולן, כמה אסור לו לשיר שירי עגבים, וכמה אסור לשיר שירים טפלים, ואפילו הרב ברדה הסכים עם הרב רצאבי שלא יוכל לשיר שירי עגבים והקדומים, אבל בסוף לא נעשה מזה שום דבר והמשיך לסרור עד היום הזה. כן.

ותדעו אחי כי זה גילוי דעת לכם והתראה להם, כי אם לא יחזרו בהם לחזור מחיבוליהם שהם מחבלים בעם ישראל, והנמצא תחת ידיהם תשמעו, יקראום וישרפום ויאבדום מן העולם. אומר מקובל אלקי שאומרים עליו שהיה לו ניצוץ נשמת דוד המלך, ככה הוא אמר על רבי שלום שבאזי, ניצוץ נשמת דוד המלך, שהוא חיבר 15 אלף שירים ולא נותרו בידינו 1500 ולוקחים את השירים של רבי שלום שבאזי ועושים מהם חוחה והיטלולא ומרקידים מעורב, ותשמעו מה הם עושים בשמים, אז אומר הנמצא תחת ידם יאבדום יקרעום וישרפום מן העולם. בלי ספק, אם לא זאת אעשה, תקשיבו מה הוא מתחייב, לגלות חרפתם ובזיונם ושמצם וקלונם לכל מקומות ישראל, ואניחם ללעג ולקלס. כי בדבריהם האלו גורמים כמה רעות בעולם חס ושלום, אך אם רצונם באמת, ימסרו הנמצא תחת ידיהם לאיש נאמן לראות ולבדוק אותם אם הם דברים אמיתיים בנויים על פי האמת, ויש בהם ממש, אז אמנא להויי שר ויוסיפו להם כהנה וכהנה. ואם הם רק שירי כסילים אשר עליהם אמר ה' ע"י נביאו הסר מעלי המון שיריך וזמרת נבליך לא אשמע, אז שרוף השחת וכלה, שמעתם? כשאני אמרתי שצריך לשבור את הדיסקים, יש כאלה שפתחו עיניים, תשמעו מה הוא אומר, שרוף השחת וכלה. ועל הראשונים אנו מצטערים, וכבר איבדנום מן העולם, על כל מצינו בהם דברי קיצוץ - מקצצים בנטיעות, וכולם דברי שקר וכזב, שאין להם שום הבנה אחריתם מראשיתם. ועתה עוד הוסיפו להם לארוג כורי עכביש לכלות ימיהם לריק ולבהלה, אוי להם, הכה עליהם כי הם גומלים רעה לעצמם, והתורה עתידה להתאונן עליהם על כי מניחים אותה את התורה בקרן זוית, ויעשו להם תורה חדשה חס ושלום. עתה השמרו בנפשותם, והזהרו ברוחם מכאן ואילך, לעזוב חברת פועלי אוון, ודי לנו בשירים המצויים אצלנו, ומה שיש להם יניחום בכריסם הפנימית, ולא יוציאום לחוץ לטנף את העולם בריחם המזוהם. השומע ישמע והחדל יחדל ויחוס על עצמו ועל כבוד קונו. והוו יודעין, כי אם אוסיף לשמוע עוד כי אם עודם משוררים בשירי עגבים ונכרים שלהם, אם לא אעשה להחרים ולנדות ואכם וארדפם עד החורמה חס ושלום, הם והשומע ושותק. שמעת גברת? הם והשומע וגם הרבנים השותקים. הלאה, סוף כל סוף לא אדום ולא אשתוק ולא אחריש מדבר זה עדי מדבר זה עדי אראה מאחריתם, אם דבריהם אמת או לאו. עד כאן בינתיים. הבינותם עד כמה זה חמור? וזה כבר בשנת תרפ"ט שלא היה את ה טינופת של מה שיש עכשיו, לא היה תערובת אנשים ונשים חס ושלום. אלא מה, תקנו בשירים כמה דברים כל אחד כפי מה שחשב, והכניסו כל מיני דברים וחידושים, וקיצצו בנטיעות. אז תבינו עד כמה חמור הדבר שלא ליפול ברשת במחליק לשון של יצר הרע שגורם לנו לאסיפת צדיקים רח"ל כשיורד דודי לגנו ללקוט שושנים צדיקים רח"ל.

כן, הנה שאלה אצל הגברת פה.

 

 

ש. שלום כבוד הרב

 

הרב: שלום

 

ש. רציתי לשאול אותך האם מותר לקרוא את הכתבים של הרב קוק, כי קראתי שיש רבנים שמתירים יש רבנים שאוסרים, רוב הרבנים האשכנזים מאותו זמן אסרו.

 

הרב: תראי, יש שאומרים, וככה זה נהוג, לא לקרוא בכתבים שהם השקפות, אבל בהלכות אין בעיה.

 

ש. היו רבנים שאמרו שהוא אומר על טמא טהור ודברים כאלה

 

הרב: יש שאומרים, נכון, לכן לא לומדים בספרי ההשקפה שלו לפי ההנחיה של הרבנים האשכנזים שאמרת, ובספרי ההלכה אין בעיה.

 

ש. אוקי תודה, ואני יכולה בבקשה לשאול עוד שאלה? לגבי הפרנסה, שנגיד הרמב"ם אז הוא היה עובד והוא התפרנס ולומד תורה, רש"י היה גם עובד ולומד תורה, אז זה בשביל רק לקיים את הקלה של "בזעת אפיך תאכל לחם"?

 

הרב: תראי, להגיד לך בשמם של כל אחד ואחד אני לא יכול, אבל היו זמנים בעולם שזה היה בחינת נס ממש לחיות ללא עבודה, בימים האלה שאנחנו נמצאים ברור שזה כבר דבר טבעי לחיות גם בלי לעבוד, ורואים שיש מאות אלפים שבלי לעבוד חיים, ולא רק דתיים ששומרים תומ"צ ולומדים, גם כאלה שאין להם עבודה והם חיים. אז אם זה ככה, אז למה שאדם לא יעסוק בתורה ולא יזדקק למלאכה אם פרנסתו תהיה מצויה?

 

ש. והם לא הופכים לנטל ע"י אחרים?

 

הרב: לא. אדרבא, אם היו מ בינים ומשכילים החילונים עד כמה יש ברכה בשבילם ששומרי התורה לומדים תורה, והיו מבינים שזו הדרך היחידה שהם יזכו בעצמם לחיי העולםה בא ולתחיית המתים, היו משקיעים בהם הון עתק בשביל שילמדו לזכותם.

 

ש. אם הם לא מבינים אז למה הם נותנים להם את הקצבאות?

 

הרב: בגלל שיש לחץ מפלגתי של החרדים

 

ש. זה לחץ חיובי

 

הרב: זה לחץ שמאפשר משהו לאותם אלה שלומדים. אבל אפשר היה להסתדר גם בלי הלחץ הזה, בחו"ל אין תמיכה ויש מוסדות יותר ממה שיש בארץ ישראל ולומדים תורה בלי תמיכה של הממשלות כי שמה יש הפרדת דת ומדינה. ובכל אופן חיים בלי לעבוד, רואים שלא נתנה תורה אלא לאוכלי המן. איך למדו תורה ארבעים שנה במדבר? אכלו מן. מי נתן להם את המן? מי שנותן מן גם לנמלים וגם לבעלי חיים וגם לדגים, מי שנותן "הזן את הכל" הוא נותן לכולם מזון.

 

ש. אם אני בקרון הפרנסה היא על הבעל, אז אם אני לא רוצה ללמוד ובעלי ילמד תורה, אז זה דבר טוב, אז הפרנסה תגיע אלי מה', אני לא צריכה לעבוד במקום בעלי בשביל לקבל את הפרנסה

 

הרב: אם תהיו בעלי דרגה ובטחון מלאה - אכן, אתם תהיו שני צדיקים שודאי כל הסביבה תתפעל איך זוג צדיקים רק התחתנו לא דואגים בכלל, ודאי שירעיפו עליכם מתנות ותשורות כדי שתוכלו לחיות בשלוה ובשלום עד יומכם האחרון.

 

ש. אוקי, תודה רבה כבוד הרב

 

הרב: בהצלחה.

כן, שאלה נוספת, תן לה.

 

 

ש. הרב מקודם דיבר על הרב קוק, הרב מתנגד לשיטה שלו?

 

הרב: תראי, אני לא קראתי בספריו בגלל האזהרה, אני למדתי בכולל חזון איש, ושם הסבירו לי הרבה דברים, כמובן שלא ידעתי קודם, ויש כאלה שחיו בתקופתו ויודעים בדיוק מי הוא היה והכל, והיתה לו אהבה יתרה לארץ ישראל, לא שזה אסור, אבל אהבה לפעמים מקלקלת את השורה, ואז יוצאים קצת יותר מהגדר כי זה מקלקל את השורה - את דרך היושר. והרב חיים זוננפלד זצ"ל שהיה רבה של ירושלים, ושהיה בקשר טוב איתו ניסה מידי פעם ככה להחזיר אותו לשורה, מה שנקרא, אבל זה לא צלח, ואז התפרסם בשם גדולי ישראל דאז שבענין של ההשקפה אין לקרוא בספריו, ובענין של הלכה אפשר לקרוא בספריו.

 

ש. למה שלא תהיה אהבה לארץ ישראל?

 

הרב: יכולה להיות אהבה לארץ ישראל אמרתי, אבל לא לקלקל את השורה. אני רק אגיד לך לדוגמא, שהבן שלו אמר שבן גור גור ראש הממשלה הראשון הוא היה משיח בן  יוסף, הבנת לאיזה מצב אפשר להגיע?! אז אם בן גור גור היה משיח בן יוסף אז בלעם היה משה רבינו. הבנת?

 

ש. אתה יכול להעיף את המצלמה?

 

הרב: היא עפה עפה

 

ש. בסדר, הבן שלו זה לא הוא

 

הרב: לא, אני רק נותן דוגמא, מאיפה הוא ינק את האהבה לבונים הראשונים, לציונות, לבנין הארץ, לכל הדברים, מאיפה הוא ינק את זה? הוא ינק את זה מבית אבא.

 

ש. אבל גם הרב אברג'ל אמר שבן אדם חילוני בארץ ישראל יותר צדיק מבן אדם חרדי שומר תורה ומצוות בחו"ל

 

הרב: אני חולק עליו במאה אחוז, אדם שנמצא במדבר וקיבל את התורה הוא לא פחות מחילוני שנמצא בארץ. אלא מי שנמצא בחו"ל והוא צדיק, הוא אומר בעצם שחילוני כמו טומי לפיד הוא יותר טוב ויותר צדיק מהגאון מוילנא שלא עלה לארץ, והוא אומר שהוא גם יותר מהחפץ חיים שלא עלה לארץ, וכל גדולי ישראל, חילוני הוא אומר, כמו שאת אומרת בשמו, הוא יותר גדול מהם וצדיק מהם. זה עיוות השכל שאין כדוגמתו. ואני מוחה אם נאמרו הדברים מפיו.

 

ש. תודה

 

הרב: תהיי בריא.

כן, שאלה פה ליהודי באמצע

 

 

ש. אני מבקש ברכה לזרע בר קיימא לנאור בן עליזה

 

הרב: נאור בן עליזה זרע חי וקיים מהרה.

 

ש. אמן. תודה רבה

 

הרב: שילמד שעתיים בתענית דיבור כל יום שלשה חדשים רצוף כולל שבת וחגים

 

ש. תודה רבה

 

הרב: תהיה בריא.

כן, תן לגברת שם, בבקשה.

 

 

ש. אני רוצה גם ברכה לבת שלי שני בת ליאת לרפואתה לשמיעה

 

הרב: היא לא שומעת בכלל?

 

ש. יש לה בעית שמיעה, לא, היא שומעת ב"ה

 

הרב: מה כן, אבל איזה שמיעה, שמיעה לצמיתות או זה זמני?

 

ש. יש לה מכשירי שמיעה קבוע

 

הרב: ומה אמרו, שזה לצמיתות?

 

ש. כן

 

הרב: ממש?

 

ש. כן, יש לה בעיה עצבית

 

הרב: וזה לא בר תיקון?

 

ש. לא.

 

הרב: הם לא מכירים מצב כזה שזה יתוקן?

 

ש. לא

 

הרב: את רוצה לנסות לתקן?

 

ש. בודאי

 

הרב: אז בואי תכסי את ראשך בעזרת ה' קבוע, ואני אתפלל שהיא לא תצטרך מכשיר בכלל. מה את אומרת?

 

ש. הרב, אני גרושה

 

הרב: גם גרושה חייבת. מה אכפת לך? העיקר שהבת תשמע את אמא בלי מכשיר שמעוות קצת את הקול.

 

ש. לוקחת.

 

הרב: אשרייך. אשרייך. ווי ווי ווי, היא צריכה לשמוע את הצעקה שצעקתי בשידור חוזר ואז יהיה לך מבחן אם היא כבר שומעת. תברכי בעזרת ה' שהחיינו איפה מחיאות כפיים חבר'ה? אשריהם ישראל, אשריהם ישראל. מה אמא לא עושה בשביל הבת.

 

ברכת שהחיינו

 

אמן.

 

הרב: שני בת ליאת, ה' יזכה אותה לשמוע כראוי בלי מכשירים כלל.

אמן.

 

הרב: ומה שמך את?

 

ש. ליאת בת מלכה

 

הרב: ליאת בת מלכה תזכי לזיווג הגון מהרה!

 

אמן.

 

הרב: הרווחת שתיים.

כן, שאלה נוספת, תן לגברת פה.

 

 

ש. הרב רואה  בעיה בדתי לאומי? ואם כן כאילו במה בדיוק?

 

הרב: אני לא רואה בעיה בשום יהודי אם הוא מקיים שולחן ערוך.

 

ש. ואפשר לבקש ברכה?

 

הרב: כן.

 

ש. יהודה חיים בן אורית שרה שהוא יתפתח בהתאם לגילו

 

הרב: יהודה חיים בן אורית שרה יתפתח כראוי לגילו

 

שאלה נוספת ואחרונה, אה, חוזרים עוד פעם לתימניה. בבקשה.

 

 

ש. הרב, סבא רבא שלי לא רואה טוב, מה אני יכולה לקבל על עצמי בשביל שהוא יראה

 

הרב: ללמוד חצי שעה ספר שערי תשובה של רבינו יונה כל יום כולל שבת וחגים ואני אברכו

 

ש. כמה זמן?

 

הרב: שלשה חדשים

 

ש. אוקי, טוב, קוראים לו יוסף בן לאה

 

הרב: יוסף בן לאה ה' יזכהו לראות במאור עיניו כראוי

 

אמן.

 

הרב: כל הכבוד לכם, עוד לא שמעתי צעקות כאלה. זה נשמע לי ממצוקה. כן.

 

 

ש. רק רציתי לדעת את דעתו של הרב על שלים

 

הרב: שלים?

 

ש. יש רבנים שמתנגדים ויש רבנים שאומרים שזה מעלה של צניעות

 

הרב: כבר עניתי בענין הזה, צניעות זה נאה ויאה לכל אשה ואשה כל זמן שהיא רוצה להצניע את גופה ולא להבליט את איבריה, אבל שזה לא יהפך להיות כת שמי שעושה כך היא צנועה ומי שלא עושה כך היא לא צנועה, או כל מיני דברים כאלה. הרבנים מתנגדים לכתתיות, שזה נעשה בצורה שצניעות זה  טוב מאד, מה יש, אם אשה תצניע את עצמה זה נפלא ומצוין, אבל לא לעשות מזה כיתתיות.

 

ש. מה ז"א כיתתיות?

 

הרב: למה את עושה לי ככה פרצוף? ז"א ככה, תקשיבי, כיתתיות שזה כאילו יש הנהגה מסוימת שכך וכך צריך לעשות ומי שלא עושה כך הוא לא בסדר ולא ראוי וכו'.

 

ש. תודה רבה כבוד הרב ואם אפשר ברכה?

 

הרב: מה השם?

 

ש. מירי בת שרה

 

הרב: מירי בת שרה תזכה לבריאות שלמה ואיתנה ופרנסה טובה

 

ש. אמן.

 

הרב: ואני רוצה לחלק לכם מתנות שהייתם אנשים טובים ונחמדים, ברור שיש אני אענה גם לאחר מכן, אבל בעזרת ה' יתברך אני מודה לקהל הנפלא שהיה פה הערב, והיה שותף לזכויות שעברו לאלה שברכנו בתחילת הערב. אז תשבו במקומכם ואני אתן לכם קצת מתנות, בסדר?