חדרה - חדרה - הכל משתלם בשכר היראה
תאריך פרסום: 04.01.2016
חדרה 4-1-2016 הכל משתלם בשכר היראה
בפרשת השבוע אנחנו שומעים את הפסוק הבא "ותיראנה המילדות את האלהים ולא עשו כאשר דיבר אליהן מלך מצרים, ותחיינה את הילדים".
מובא בגמרא בשבת ל"א, "קבעת עיתים לתורה", כשאדם מגיע לבית דין של מעלה שואלים אותו, קבעת עיתים לתורה? האם היה לך זמן קבוע בל יעבור שאתה קבעת זמן ללמוד ואפילו אם יזדמן לך רווח גדול אתה לא הפסקת את הלימוד בגלל זה, אלא זה זמן שהוא גזול לטובת התורה, זאת שאלה שישאלו כל אחד בפתיחה, קבעת עיתים לתורה או לא קבעת.
ציפית לישועה? ציפית לישועה אין הכוונה לשבת במרפסת ולחכות, זה לא כמו עם סיסרא שנשקפה בעד החלון ותייבב, אלא ציפית לישועה פירושו של דבר היית גם מוכן לקבל פני משיח, ודאגת גם להביא לימות המשיח. פלפלת בחכמה? לא רק למדת, אלא גם פלפלת בחכמה,
יש איזה רב מפורסם שלא נזכיר את שמו שאומר שהספרדים לא נהגו בפלפול, אז מה השאלה הזאת פלפלת בחכמה? וכי חכמי ספרד לא פלפלו בחכמה?
הבנת דבר מתוך דבר? אומרים זה לא מספיק, אתה צריך ללמוד, להיות חכם, ואתה צריך גם להבין דבר מתוך דבר, לא הכל כתוב, יש כללים ויש פרטים ויש דימוי מילתא למילתא ויש היקשים ויש דרכי לימוד, הבנת אבל דבר מתוך דבר או לא הבנת? כל זה תובעים מכל בן אדם שיענה כן כן כן כן ויעמוד במבחן. וזה משבע מידות שביקש יתרו ממשה רבינו שיחפש אנשים עם מידות כאלה, ביניהם חכמים וידועים ונבונים, ונבונים לא מצא, לא מצא משה רבינו נבונים. אז פה כתוב, שואלים כל אדם, הבנת דבר מתוך דבר,
זאת אומרת, אדם שהגיע לדרגה של מי שלא מצא משה רבינו במדבר. זה מעלה גדולה, לא? אבל מסיימת הגמרא ואומרת, ואפילו הכי, אי יראת השם היא אוצרו, אין, ואם לאו לאו. כל המידות הנפלאות והטובות וכל המעשים הגדולים הכל זה יפה אבל זה עדיין לא מספיק, צריך שיהיה יראת השם אוצרו. זאת אומרת, צריך להיות אוצר מקום שבו יהיו מאוחסנים כל המידות האלה, ועיקר העיקרים זה היראת שמים. משל לאדם שאמר לשלוחו, העלה לי כור חיטים לעליה והעלה, שאל אותו נתת בהן קב חומטין, שזה ארץ מלחה שהיא משמרת את הפירות שלא יתליעו, לפי רש"י,
"האם נתת?"
אמר לו: "לא".
אמר לו: "מוטב שלא העלית", חבל שהעלית בכלל, הכל ירקב. אם אין יראת שמים שהיא תשמר, אז לא שווה שום דבר, כלום, חבל שהעלית, חבל שלמדת תורה בכלל. והארחות צדיקים מביא שלש דרגות של יראת שמים, יראת שמים הראשונה זה שאדם עושה תורה ומצוות בגלל שלא נעים לו מבני אדם, הוא ירא מהם, הוא ירא מבני אדם, מה יגידו שמה, הוא לא דתי, הוא לא שומר מצוות, הוא לא זה, אז כלפי חוץ הוא עושה את כל מה שצריך, אבל זה נובע מיראת המקום, מיראת האנשים, על אלה נאמר "החוסים בך נגד בני אדם", הם רק חוסים בהשם נגד בני אדם, לפניהם. זה דרגה לא טובה, דרגה גרועה. כי זה ירא מבני אדם, דרגה שניה זה הירא מחמת העונש, הוא פוחד שמע שיש דינים קשים גיהינום וכו' וכו', והוא פוחד מזה, הוא לא רוצה להסתבך עם הקב"ה, לא רוצה עונשים, לא מחלות בעולם הזה ולא צרות לעולם הבא, הוא ירא מהשם. אז הוא ירא מהעונש, אבל הוא לא ירא את השם, הוא לא עושה את זה בגלל יראת השם, אלא הוא לא רוצה לקבל מכות ,לא רוצה לקבל עונש. זה עדיין לא המדרגה.
מדרגה אמיתית זה אדם שיש לו יראת אלקים שהוא ירא את האלקים, והוא עושה את רצונו בגלל שהוא ירא מפניו, לא מחמת העונש, יש אלקים צריך לשמוע בקולו, הוא ברא אותי הוא עשאני, אני חייב לו, אני צריך לעשות כל מה שהוא אומר לי, עד כדי שיגיע לדרגה של יראת הרוממות, שהוא ירא את השם מחמת רוממותו, ולא מחמת הפחד ממנו, כמו שאם רואים מלך שיוצא ברחובה של עיר אז יש יראה של רוממות, של הכבוד שלו, לא מפחדים ממנו שהוא ירביץ, פוחדים פחד של יראה מהכבוד, נרתעים, פוחדים להתקרב יותר מידי קרוב.
אז דרגת יראת שמים היא מדרגה גדולה יותר מכל, לכן חביבים מאד בעיני הקב"ה אלו העוסקים ביראת שמים. חכמים אומרים שאין לקב"ה בעולמו אלא יראת שמים. כי מה השם שואל מעמך? כי אם ליראה.
וכמו שרש"י זכרונו לברכה אומר שם, מה זה יראת השם היא אוצרו? היא אוצרו – היא העיקר החשוב בעיניו לאצור ולעשות סגולה לזכרון. הקב"ה, הדבר הכי חשוב בעיניו זה לאצור ולעשות סגולה לזכרון כדי שישלם שכר טוב ליראים לפניו.
ומה לנו ראיה מפורשת יותר מזה, שקניית היראה הוא לבקש תחבולות ועצות על ידי לימוד המוסר, בהשכל ודעת. שירגיש יראת שמים בליבו כיראה חושית, ואינה נקנית על ידי תורה בלבד. אם תלמד תורה כל היום, כל השנה, כל החיים, אין עדיין בטחון שאתה תקנה יראה. יראה קונים על ידי מוסר.
אמר הקב"ה, בראתי יצר הרע בראתי תורה תבלין לו, איזה תורה ברא הקב"ה תבלין? אומר החפץ חיים במשנה ברורה, תורת המוסר. רק תורת המוסר, לימוד המידות, דרך ארץ, זה המתכון ליראת שמים. בלי מוסר אדם לא יוכל להגיע ליראת שמים, בודדים יכולים, גדולי עולם, אבל אנשים רגילים לא יכולים, אי אפשר בלי מוסר.
וזה מפורש לא על ידי תנועת המוסר, זה לא התחיל אצל רבי ישראל סלנטר זכר צדיק לברכה, אלא זה כתוב בירמיהו הנביא בפרק ב', וכך תרגם יהונתן בן עוזיאל, על הכתוב "ותופשי התורה לא ידעוני", תופשי התורה, זה דרגה בכירה, גדולה מאד, תופשי התורה זה אנשים שלא עוזבים את התורה, "עץ חיים היא למחזיקים בה", אז אם מדובר על תופשי התורה איך אפשר לומר לא ידעוני? אז מה הם עשו בתורה? אם הם למדו תורה ותפשו תורה איך אפשר להגיד בפסוק הנביא אומר לא ידעוני? השם שולח את הנביא להודיע לעם ישראל שאתם אלה שתופשים את התורה לא יודעים אותי.
מתרגם רבי יהונתן בן עוזיאל, "ומלפי אורייתא לא אליפו למדע דחלתי", ולומדי התורה לא למדו לדעת יראתי. זאת אומרת אפשר ללמוד תורה בלי יראה. לומדים. מתפלפלים, סוגיות יפות, ראשונים ואחרונים, הלכות, כללים, נפלא. אתה יודע את החומר. זה אומר שיש לך יראת שמים? לא. אומר מפורש, ותופשי התורה לא ידעוני, לא למדו יראה.
רואים מפה שלימוד היראה זה ענין בפני עצמו חוץ מלימוד התורה. אז איך לומדים יראה? היינו מוסר. כשלומדים ספרי מוסר, שערי תשובה, מסילת ישרים, אורחות צדיקים, רבינו בחיי ועוד. כמו שהודיע אותנו שלמה המלך עליו השלום בפסוק "לדעת חכמה ומוסר". מה חכמה זה לא מוסר? אין בחכמה מוסר? למה צריך להגיד חכמה ומוסר?
אלא על ידי חכמה תהיה לך יכולת לבוא לחכמת היראה שהיא נקנית על ידי המוסר. כמו שכתוב במלאכי ג' "אז נדברו יראי השם איש אל רעהו ויקשב השם וישמע ויכתב ספר לפניו, ספר זכרון לפניו ליראי השם ולחושבי שמו". רש"י מסביר, מה זה אז נדברו? אז נדברו איש אל רעהו, זה מדובר על הדור הזה, בדור האחרון. מה זה אז נדברו? אומר הקב"ה, ואני לא נשכחו דבריכם מלפני, ואע"פ שאיני ממהר להשיב גמול, כי הקשבתי ושמעתי וציויתי לכתוב להם ספר זכרון, והיו לי דבריהם מקוימים ליום אשר אני עושה סגולה אשר אצרתי והנחתי לשלב בו גמולי, שם אראה אתכם מה בין צדיק לרשע.
רש"י מסביר, מה זה אז נדברו? אומר, אני לא שוכח את הדברים שאתם דיברתם ביניכם יראי השם, יראי השם וחושבי שמו, אלה שחשבו על שמו של הקב"ה שעשו לשמו ולא עשו לשמם, אז הוא אומר, אני לא שכחתי את הדברים שלכם, הם רשומים לפני, נכון, אני לא ממהר להשיב שכר מיד לשלם על המקום, זה יכול להשאר עד הדור האחרון, אבל הקשבתי, שמעתי וגם ציויתי לכתוב ספר זכרון, והדברים שלכם שדברתם ותכננתם איך לעשות הרצאות, להפיץ דיסקים, איך לקרב את עם ישראל לאביהם שבשמים, כל מה שתכננתם ורציתם ועשיתם, הכל כתוב בספר הזכרון והדברים מקוימים ליום אש ראני עושה סגולה, אשר אצרתי, יש לקב"ה אוצר מלא מוכן לתת שכר, והנחתי לשלם בו גמולי, אני אשלם לכם גמול גדול מאד לעיני כל העולם, ואז יראו מה בין צדיק לרשע. לא מי שלמד יותר יהיה צדיק, לא, מי שהיה לו יראה יותר. מי שהיה ירא מלפני. ספר זכרון ליראי השם ולחושבי שמו. לא כתוב ללומדים, לתלמידים, לחכמים, לגאונים, ליראי השם ולחושבי שמו.
והנה אין שכחה לפני כסא כבוד השם יתברך, אז למה צריך לכתוב ספר זכרון לפניו? אלא להראות את הפלגת השכר, כמה שכר מחכה שצריך לכתוב ולכתוב ולכתוב כל דיבור ודיבור שדיברו בשביל לעשות יותר. כמו קהילות פז, שמדברים לבנות עוד ועוד ועוד בתי כנסת בעזרת השם, גם מוסדות וכו' וכו', ועוד לקרב יהודים ועוד ועוד ועוד, זה הכל נרשם, גם דברים שלא יצאו לפועל מחמת אונס או אי יכולת, הכל נרשם. אז נדברו, לא אז עשו, עוד לא עשו רק נדברו. כבר כתוב.
כתוב במדרש על שלמה המלך עליו השלום, שנשיו הטו את לבבו, אז חכמים מסבירים, שנשיו באמת לא הטו, כי הוא לא נטה אחריהם, אז למה כתוב הטו? הבזיון הגדול זה עצם זה שהציעו לו הצעות להטות את לבבו. משל למה?
אם יבוא אחד לרב קניבסקי ויגיד לו תשמע, יש איזה הזדמנות לעקוץ באיזשהו מקום לקחת ככה ככה ככה כסף אתה רוצה לבוא איתי? יעלה על הדעת כזה דבר שיבואו בכזאת הצעה לרב קניבסקי? זה נקרא שיבואו להטות אותו, וכי הוא ינטה? אבל אצל שלמה כתוב שנשיו הטו, הם ניסו, הם לא הצליחו, אבל עצם זה שעלה בדעתם שאפשר לבוא לשלמה ולדבר איתו על דברים האסורים על פי התורה, שזה היה העמדת העבודה זרה שלהם והוא לא מחה בהם וכו', זה דבר שנקרא כבר גנאי גדול שאין כדוגמתו וזה נכתב בתורה.
חכמים אומרים: "כל האומר ששלמה המלך חטא אינו אלא טועה", כי הוא לא חטא. אבל עם כל זה מה אמרו חכמים גם? אמרו: "נח היה לשלמה להיות גורף ביבין ולא נכתב עליו המקרא הזה". איזה מקרא? נשיו הטו את לבבו, מה זה הטו? המילה הכי מגונה בפסוק זה הטו, שלש אותיות, היטו. היה עדיף לו להוולד גורף ביבין, אתם היום לא יודעים מה זה גורף ביבין, פעם חוץ מכבודכם השירותים זה לא היה כמו היום פותחים את המים וזה עובר, זה נשאר, והיה בור באדמה הכל נשאר מתאסף. ויש מי שבא גורף את הכל זורק את זה באיזשהו מקום וממשיכים להשתמש באותו בור. זה גורף ביבין. היה נח לו כל ימיו שיהיה גורף ביבין, לא יהיה שלמה ולא מפורסם ולא מלך ולא כלום, ולא יכתב עליו שלש אותיות הטו.
אז מפה אפשר להבין כמה זה גנאי שכתוב על מישהו בכתב, ועוד בתורה שהיא נצחית. עד שכדאי להפסיד את כל המלוכה ולא לשבת על כסא ישראל כאשר דיבר השם.
ולא די זאת, אלא כדאי גם להיות גורף ביבין, יותר ממה שיכתב עליו לשון של גנאי.
עכשיו מפה נלמד, אם מילה אחת – הטו, זה כזה גנאי שכדאי להיות כזה, אז כתוב שמידה טובה מרובה פי 500, זאת אומרת אם מישהו מטה את חברו לדבר מצוה, אפילו לא הצליח, כמה שכר מגיע לו? זאת אומרת אדם צריך להבין, לשון אהבה וחיבה שנכתב בתורה כמה שכר גדול על זה.
אז עכשיו בואו נראה כמה אהבה וחיבה הקב"ה בזבז מילים ואותיות בפסוק, "אז נדברו יראי השם איש אל רעהו ויקשב השם וישמע ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי השם ולחושבי שמו", מה יושב ומקשיב הקב"ה? מה מדברים היראי שמים שיש לו בעולם, הבודדים האלה שיש לו, אותם הוא רוצה להקשיב לשמוע ולכתוב את הספר שממנו הוא אוצר להם שכר עצום לעיני כל העולם שיתן להם ויראו מה ההבדל בין צדיק לרשע.
ועכשיו בואו תראו עד איפה הדברים, החכם שבחכמים והמופלא שבגאונים, הלא הוא רבינו סעדיה גאון, שחי לפני כאלף שנה, שעליו אמר רבי אברהם אבן עזרא, גם הוא מן הראשונים זכרונם לברכה, שכל מקום שנאמר הגאון סתם הכוונה עליו על רבינו סעדיה גאון. בתקופתה גאונים, רב האי גאון, רב שרירא גאון, כל הגאונים שהיו, כשאומרים רק את המילה הגאון מתכוונים לרבינו סעדיה גאון.
בדורות האחרונים זכה לכינוי דומה, הגאון מוילנא, רק כשאומרים הגאון הגאון מתכוונים לגאון מוילנא. והגאון מוילנא עם כל גדלותו אולי אפשר להגיד שהוא הגיע אולי אולי קרוב להרמב"ן. אולי. אבל לא להרמב"ם. זה הגאון. שהיה מלאך, מלאך אלקים, היו יורדים אליו מלאכים, היו יורדים אליו גאונים שהיו לומדים איתו דברי תורה. אז מי זה היה הגאון רבינו סעדיה גאון? ומה הוא אמר? הוא אמר הערה אחת, תשמעו איזה הערה. אם ביציאת מצרים שנאמר רק שתי אותיות, "וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי" דן כמה זה? שתי אותיות, וגם את הגוי אשר יעבודו, דן אנכי, זאת אומרת עם ישראל היו במצרים עבדים 210 שנה, והם יעבדו שמה את הגוי את המצרי, אבל אני אדון את המצרים, ואיך הוא כתב את זה בתורה? בשתי אותיות, וגם את הגוי אשר יעבודון דן אנכי, כמה ניסים ונפלאות זכו ישראל על שתי אותיות האלה? עשרת המכות ויציאת מצרים ואחר כך קריעת ים סוף וכל מה שהיה במדבר, ווי ווי ווי, וכמה מכות קיבלו המצרים ווי ווי ווי ווי, זה בשתי אותיות, דן אנכי. אז אם בשתי אותיות כל כך הרבה ניסים ונפלאות, לימות משיח אתם יודעים כמה כתוב טובות שיהיה לנו? פרקים שלמים, פרקים שלמים כתוב בנביאים פרקים שלמים ובתורה עצמה. כמה מגיע לנו שכר לימות משיח. אז אם שתי אותיות הביאו את כל הניסים של יציאת מצרים, אז כל הפרקים האלה מה מחכה לנו? זה מה שאמר רבינו סעדיה גאון. תלמדו משתי אותיות הכתובות בתורה כמה ערכן, כמה הן שוות, תראו שלש אותיות הטו, כדאי להיות גורף ביבין כל החיים, אז תארו לכם שכתוב תורות והבטחות בתורה ולא פסוק ולא פרק, אלא פרקים. כמה כמה כמה שכר מגיע.
אז אם כן נקל להבין השתוממות הנוראה שמשתומם אדם על דברי ריבוי ההפלגה של אהבה שנכתב בתורה, ורואים מקראות מלאים כמו זה שלמדנו עכשיו, "אז נדברו יראי השם איש אל רעהו", לחזק זה את זה, בהשכל, בדעת, שתתיישב בליבם האמונה, ההשגחה, היראה, והקב"ה שומר הברית והחסד, ליראי השם ולחושבי שמו, ואנחנו צריכים שמחלקם יהיה חלקנו. אז צריכים להתחבר ליראי אלהים, שיראים את השם וחושבים כל היום על שמו הגדול, שיתרבה כבוד שמים בעולם. לרומם את האמת ולהשפיל את השקר. כמה שכר מחכה להם.
טוב, עוד נקודה אחת שאני רוצה לעורר, (אבל אני כבר חייב להוריד את המעיל למה חם, יאבאבאי).
מפורש בפסוקים, שמרים ויוכבד לא עשו כפקודת פרעה להרוג את הילדים, בגלל יראת שמים, ורואים שהם היו זקוקות ליראת שמים כדי לא לעשות מעשה שהוא רע בתכלית, מה ביקש מהם פרעה? להרוג את הילדים, בשביל דבר כזה צריך יראת שמים? צריך להיות טיפה טיפה אנושי בשביל לא לעשות כזה דבר, צריך בשביל זה יראת שמים, ותיראנה המילדות את האלהים ולא עשו כאשר דיבר אליהן מלך מצרים.
רבינו יונה כותב בשערי תשובה פרק ג' סימן ט'. "עיקר השכר הוא במצוות עשה, שאדם עושה מצוות עשה, מברך ברכת המזון, מתפלל, קורא קריאת שמע, מצוות עשה, מתעטף בטלית, בתפילין, כל מצוות עשה, אז עיקר השכר שמקבלים זה על מצוות עשה. וזה שאמרו חכמים זכרונם לברכה בקידושין ל"ט, ישב ולא עבר עבירה נותנים לו שכר כעושה מצוה, אם אחד הזדמנה לו עבירה לעבור והוא לא עבר, היה לו הזדמנות להיות בחנות, הבן אדם יצא, הקופה פתוחה, יכול היה למשוך שטר, והוא לא עשה, ישב ולא עבר עבירה נותנין לו שכר כעושה מצוה. למה הוא מקבל שכר? משום שקיים מצות עשה של "את השם אלהיך תירא", מה גרם שאתה לא לקחת את השטר? כי אתה ירא את האלהים. על זה אתה מקבל שכר, על לא תעשה לא מקבלים שכר, לא עשית כלום, אבל כתוב ישב ולא עשה לא עבר עבירה, נותנים לו שכר כמי שעושה מצוה. אבל הוא לא עשה מצוה הוא רק נמנע, אז למה הוא מקבל? הוא מקבל על זה שהוא קיים מצוה של "את השם אלהיך תירא". בזה שהוא פרש מן העבירה מחמת יראת שמים, כי כל תיעוב של הרע זה בא מיראת שמים. אם הוא לא משך את השטר כי הוא ראה שיש מצלמה – הוא לא יקבל שכר. אם אין מצלמה ואין חשש ויכולת לקחת ולא לקחת, זה מפני היראת שמים, על זה תקבל שכר. למה? כי הכלל אומר שכל תיעוב של רע בא מיראת שמים. אדם שלא מתעב רע אין לו יראת שמים. אדם שיכול לשמוע זמר כמו שווקי אחרי שהוא אמר שאבא שלו בעצמו כבר תיעב אותו וזרק אותו מהבית, והוא יכול לשמוע אותו היום, אין לו יראת שמים. כי הוא לא מתעב את הרע.
אוהבי השם שנאו רע, כתוב בפסוק, מי שאוהב השם שונא רע, איך אתה יכול לאהוב את מה שהשם שונא? אין לך יראת שמים.
ובאמת גם במצות עשה גם כשמשלמים שכר על מצות עשה, יסוד השכר הוא מחמת יראת שמים שבקיום המצוה. וזה מוכח מהפסוק במשלי, פרק י"ג, "וירא מצוה הוא ישולם", למי משלמים? למי שעשה מצוה מיראת שמים, "וירא מצוה הוא ישולם", לא ירא עבירה, לא ירא מהעבירה, אלא ירא ועושה מצוה, הוא ישולם. לא כתוב ועושה מצוה הוא ישולם, אלא כתוב וירא מצוה. אפשר שזה מצד הסברא של התוספות בקידושין ל"א בזה שכתוב שגדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה. מהטעם שהוא תמיד דואג לבטל את יצרו ולקיים מצות בוראו.
למה מי שמצווה ועושה הוא יותר גדול ממי שלא מצווה ועושה? מי שלא מצווה ועושה זה נקרא אצלנו מתנדב, ואנחנו מעריכים את המתנדבים יותר מאלה שחייבים, אחד מתנדב במד"א, אנחנו אומרים שמע, כל הכבוד לו, בן אדם במקום לשבת בבית ולאכול ולשתות ולשחוק הוא הולך בדרכים ונוסע ממקום למקום להציל אנשים בהתנדבות? אז אנחנו מבינים שהוא עדיף על מי שמצווה לעשות את זה. מי שעושה את התפקיד בשכר נגיד. התורה אומרת לא, מי שמצווה הוא גדול יותר ממי שאינו מצווה, כי מי שמצווה יצר הרע לא רוצה שיעשה את הציווי, וכיון שהוא צריך להתנגד ליצרו הרע שלא רוצה שיקיים את הציווי, אז רק מיראת שמים שיש לו הוא עומד מול יצרו ומתגבר עליו. אבל מי שלא מצווה יצר הרע לא אומר לו אל תעשה, הוא לא חייב בכלל. למה שהוא ימנע אותו, הוא בכלל לא חייב. את מי הוא רוצה למנוע יצר הרע? את החייב. לכן גדול המצווה יותר.
אבל מזה מה אנחנו לומדים? לומדים מזה עצמו שיראת שמים וקיום מצוה מגדיל את המצוה עד שאדם מקבל הרבה הרבה יותר שכר. כי אמרנו למה? יצר הרע מתנגד, ואתה נלחם בו, מכח מה אתה נלחם בו? מכח יראת שמים שבך, שאתה רוצה לעשות את ציווי הבורא, ואמרנו שגדול מי שמצווה יותר ממי שאינו מצווה, פירושו שמי שעושה מתוך יראת ש מים מקבל שכר הרבה יותר ממי שעושה בלי יראת שמים.
בפסוק זה גם מפורש פה בפרשה אצלנו, בפסוק "כי יראו", ויטב אלקים את המיילדות, השם הטיב עמם, "וירב העם", הרי שהשכר לא ניתן להם למרים ויוכבד עבור זה שלא עשו את המצוה של פרעה ועבור זה שהם סיכמו את עצמם על ידי זה, גם לא מגיע להם שכר בעבור "ותחיינה את הילדים", על ידי זה שסיפקו להם מים ומזון, לא רק שהם החיו אותם ויילדו את החיות את היולדות, הם גם דאגו להם למזון ושתיה. בזה היתה להם מסירות נפש כפולה, אבל לא על זה הם קיבלו את השכר, הם קיבלו את השכר על היראה שהיתה להם. בשכר היראה כמו שאומר רש"י, הם זכו לטובות נצחיות, בתי כהונה ומלכות וגם לחכמה. ממרים יצא בצלאל בן אורי בן חור, שהקים את המשכן, ויצא ממנה דוד המלך, ומיוכבד, מהאמא של מרים, יצאו משה ואהרן, בתי כהונה ולוי, ומלכות וחכמה, כל זה הם זכו בזכות "ותיראנה המיילדות", לא על המסירות נפש לא על הסכנה לא על זה שהם שמעו לפרעה, לא, על היראה הם קיבלו. כמו שאמרו חכמים זכרונם לברכה במדרש, ומהיכן זכה בצלאל לכל החכמה הזאת, שהוא ידע להעמיד את המשכן כמו שבשמים הכל עומד למעלה, בזכות מרים. שנאמר "ויעש להם בתים ומרים נטלה שכרה בחכמה שהיא העמידה את בצלאל, וזכתה מרים לחכמה, למה? כי שכר היראה הוא חכמה. "הן יראת השם היא חכמה", הן בלשון יווני זה אחת, אז אחת היא היראה היא החכמה. שהיראת שמים מביאה חכמה. לכן היא זכתה שיצא ממנה בצלאל.
הנסיון של העקידה היה הנסיון הגדול ביותר בעולם. העמידה של אברהם אבינו בנסיון הזה היתה פעולה גדולה ביותר, שהרושם הגדול קיים לעד. בזכותה אנו מבקשים לזכות בדין כל ראש השנה, וכמו שאנחנו אומרים בזכרונות, כל זמן שאחד מזכיר את הפסוק "ושחט אותו" מעיד אני עלי שמים וארץ שהקב"ה זוכר העקידה.
ועוד כתוב במדרש, מאכלת שישראל אוכלים בשכרה, המאכלת שלקח אברהם, והמקדש נבנה בהר המוריה, במקום של העקידה, שמה היה העקידה, בהר הבית, בהר המוריה. ונתקדש המקום לעולם ולעולמי עולמים, הכל בכח נסיון העקידה. ומה נאמר שם, מה המדרגה המדרגה מדרגה של אברהם אבינו? "עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה", הרי המסקנה העליונה של הנסיון היותר גדול בעולם, זה היראה, כי היראה היא הכתר של הכל.
היינו אומרים שואלים אותנו תגיד לי מה מה הוא עמד פה בנסיון? אברהם גילה את אהבתו לבורא בצורה יוצאת מגדר הטבע והרגיל, למסור את בנו אהובו יחידו, זה אהבה שאין כדוגמתה, אהבת הבורא. מה השם אומר? אומר לא, יראה.
והיראה היא השורש לסור מן הרע בתכלית גם לגדולי עולם, וגם למעשים היותר גדולים והקדושים של האבות שלנו ולפעולה הגדולה ביותר בבריאה שהיתה – עקידת יצחק. ומה כתוב בילקוט שמעוני, על גדלות העקידה כתוב כך: שניהם מביאים את האבנים, שניהם מביאים את האש, שניהם מביאים את העצים, אברהם דומה כמי שעשה חתנות לבנו, יצחק דומה כמי שעשה חופה לעצמו, ועשיה כזו הלא היא מתכלית האהבה, אך היסוד היה – היראה. למה? כיון שהיו טענות של השטן. השטן בא והקשה קושיות, וניסה להניא את אברהם ואת יצחק מללכת לבצע את העקידה. והיתה לו קושיה חזקה, הוא אמר לאברהם אתה טועה, זה לא הכוונה של הקב"ה, הוא אמר לך את זה בשביל שלא תעשה את זה, הרי הוא אמר לך "כי ביצחק יקרא לך זרע", אז איך יתקיים ההבטחה הזאת שביצחק יקרא לך זרע אם אתה הולך לשחוט אותו... וזה גם סתירה לכל מהלך חייו של אברהם אבינו, הרי הוא שכנע את כל עובדי העבודה זרה שיפסיקו להקריב את הבנים שלהם לעבודה זרה כי היו מקריבים את הבנים שלהם לעבודה זרה, ופתאום הוא הולך ולוקח את הבן שלו, מה שאמר להם לא לעשות הוא הולך לעשות.
ועוד יותר קשה, אברהם הכיר את הבורא, וקיים את כל התורה כולה בהכרה, הרי הוא לא קיבל עדיין תורה. הוא השיג אותה בשכלו, הכל, כל מה שיש לנו כתוב הוא השיג בשכלו. הוא ידע את כל סודות העולמות והיצירה, הרי הוא כתב ספר יצירה, וידעת תיקון של כל דבר ודבר, אז כל דבר הוא הבין בבריאה למה זה ולמה זה ולמה זה, ופה הוא לא ראה שיוצא מזה שום תיקון. איזה תיקון? לקחת את הבן לשחוט אותו? הוא לא ראה מזה שום תיקון. כי הרצון של השם באמת לא היה שישחט, השם אמר לו "והעלהו לעולה", רק תעלה אותו, לא התכוונתי תשחט אותו. אבל אברהם חשב והבין שהכוונה והעלהו זה על מנת לשחוט, והוא לא ראה בשחיטה שום מציאות של תיקון. ואדרבא, ראה שיצא מזה ההיפך, חורבן וחילול השם ומה לא. וכתוב שגם אראלים, מלאכי השרת צעקו חוצה, והעולמות העליונים היו מזדעזעים מאד, ועוד אומרים חכמים, אמר לו השטן לאברהם, למחר יתבע אותך הקב"ה שופך דם אתה ששפכת את דמו של בנך. מה השיב לו אברהם אבינו עליו השלום? אף על פי כן, הטענה שלך חזקה, אבל תדע שאני הולך אף על פי כן, כי מי שיש לו יראה זה מסיר אצלו את כל הספקות. ואחר שכבר קיים מצד היראה, קיים כבר בתכלית האהבה, אבל מה שיבח אותו הקב"ה? ביראה, כי ירא אלהים אתה. כי זה התכלית העליונה והתכלית של המעשים שיעשו מצד יראת השם.
אדם שיש לו יראת שמים ומגיע לחתונה, נגיד שהחתונה היא לא מעורבת ברוך השם ואין זמרים פסולים, רק יש שמה נבלות וטרפות בהשגחת הבד"צ, וכולם אוכלים, ובשולחן של המכובדים יושבים הרבנים הגדולים, אפילו הראשל"צים, והם אוכלים, ומבקשים תוספת, עוד נבלה, אם אפשר גם טריפה מזה, ואוכלים. ובן אדם נכנס מקהילות פז, והוא לא אוכל, ואומרים לו אתה משיגינער? אתה יודע איזה טעים, אתה יודע איזה בשר זה, לא טעמת בחיים שלך, והוא לא מעיז לגעת, למה? מי מונע אותו? אף אחד לא נמצא רק הוא שמה, אף אחד לא יראה אף אחד לא ידע, הוא יכול להשאר בצד. היראה זה הדבר היחידי שיכול למנוע אותו, אם אין יראה הוא טורף. כמו כולם שבטנם אלהיהם.
אמרו בספרי, בשופטים י"ז י"ט, תלמוד מביא לידי יראה, ויראה לידי שמירה, ושמירה לידי מעשה, היינו שהקיום בפועל מצד הידיעה הבאה מלימוד מביא ליראה, הקיום בפועל מצד הידיעה שבאה מלימוד מביא לידי יראה, זה הענין של הנסיונות שצריך להוציא מן הכח אל הפועל, לא רק בשביל לברר בלבד, אלא כיון שצריך להשתמש בריבוי וחיזוק של יראת שמים לעמוד בנסיון, אם כן בזה עצמו נקנית ומשתרשת היראה, וזה מה שכתוב "עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה", לכאורה מה שייך בירור אצל הקב"ה שהוא חוקר לב ובוחן כליות? אלא שמידה זו של יראה באופן עצום כל כך מתחדשת באמת במעשה הנסיון של העקידה שהוצרך להשתמש בה עכשיו, ועל ידי כך מגיע אברהם אבינו למדרגה זו, רק אחרי שהשתמש בה בפועל.
יש ברוך השם בדורנו זה יראי אלקים אמיתיים בעלי תשובה, לא יאומן כי יסופר, זכיתי להכיר רבים מהם, מדקדקים על קלה כבחמורה, שומעים דבר איסור כהרף עין נמנעים, בלי שום פקפוק, שום היסוס, אין שיהוי, לעומתם יש חרדים שקוראים לעצמם מלידה מה שאין כזה דבר, שמלגלגים עליהם, כאילו הגזמתם, כי הם אברכים בכולל ולא מקפידים על אפס קצה מה שמקפידים. מה כתוב שיהיה באחרית הימים הגמרא בסנהדרין ומה כתוב במשנה בסוף מסכת סוטה? כתוב יראי חטא יימאסו והאמת תהא נעדרת וסר מרע משתולל.
היה תלמיד חכם גדול בשם הרב עמנואל חי ריקי זכרונו לברכה לחיי העולם הבא, בעל משנת חסידים, היה מקובל גדול ופייטן לפני כשלש מאות שנה, חי בצפת בין היתר, נרצח בסוף ימיו על ידי שודדים, אבל היה תלמיד חכם גדול כתב כמה ספרים, ויש לו ביאור בספר הון עשיר, זה פירוש על המשניות, והוא מפרש את המשנה הזאת שדיברנו עליה תשמעו לא יאומן כי יסופר, נכון לסוגיות שאנו מתעסקים בהם בשנה האחרונה בענין מאכלות אסורות נבלות וטרפות שקצים ורמשים.
כידוע שיש מי שאמר שלבדוק תולעים זה ביטול תורה, אז בואו תשמעו מה הוא אומר לפני 300 שנה.
יראי חטא ימאסו, למה ימאסו יראי חטא? אם הם יראים מן החטא צריך למאוס בהם? למה למאוס בהם? מתוך שנזהרים הרבה במאכלם, והופכים אותו לראות שלא יהיה בו תולעים, או דבר אחר של איסור, כי יראים לחטוא אפילו בשוגג, נמאסים בעיני הבריות הפחותות. אם אתם רואים אנשים שמזלזלים בבעלי תשובה שכל ירק, כל פרי, כל קטניה לוקחים ובודקים ופותחים ומתבוננים ומפשפשים לראות שאין פשפש בפנים, ותראו אנשים שנמאסים בעיניהם, הם נמאסים על זה אלה אנשים פחותים. עליהם אמרה המשנה, שהם ימאסו ביראי חטא. מה זה, להיות ירא חטא זה מעלה, איך אתה מואס במי שהוא ירא חטא, איך אתה מזלזל בירא חטא? תזלזל בעבריין, במזיד, ברשע, אתה מזלזל בירא חטא? אתה דתי עם מגבעת ועם חליפה, וגם רב וגדול ואתה מזלזל, אין אתה אלא אדם פחות, קל שבקלים. מי אומר את זה? המשנה.
ממשיך וקושר את המשך המשנה, יראי חטא ימאסו והאמת תהא נעדרת, מה זה קשור? מפני שמואסים את יראי החטא שהם מפשפשים במאכלם, והיראי חטא נמנעים לעשות כן בעיני הבריות, כי הם לא רוצים שימאסו אותם, ועל ידי זה אינם יכולים להראות להם מה שהוא אמרת, שיש באותו מין מאכל דבר איסור, הרי שזה גורם שהאמת נעדרת, דלא סלקא דעתייהו שהיא אמת, שיימצא דבר איסור באותו מין מאכל. אז אלה שחושבים שאוכלים תמרים, יש רב אחד שנחשב גדול בעיני הציבור, הוא אוכל תמר בלי לבדוק, ברום מכניס בלי לבדוק, לועס ואחרי זה מוציא את הגרעין ואחר כך מתפלאים מסתכלים עליו הא, איך כבודו אוכל ככה בלי לבדוק? אומר לא, אין פה מיעוט המצוי, וגם לבדוק זה ביטול תורה. אז היראי חטא פוחדים לבדוק ולפשפש בעיני אחרים שלא ילעגו ולא ישחקו עליהם ולא ימאסו אותם, ועל ידי זה האמת נעדרת כי באמת יש תולעים, לא רק זה הוא בעצמו כתב בספרו שיש תולעים, אבל עכשיו בא לו לאכול תמר.
והוא ממשיך ומסביר עוד את המשנה, "ותהי האמת נעדרת וסר מרע משתולל" הפסוק הזה מסייע לנו, כלומר, מפני מה האמת תהא נעדרת? מפני שהסר מרע, מי זה סר מרע? זה הירא חטא שדיברנו עליו, הוא סר מרע, חשוב כשוטה בעיני בני אדם, דכשאומר להם דרך משל, במין הזה של הפרי יש תולעים, בתותים יש תולעים, משיבים לו אתה טועה, מי אמר לך זה? והוא אינו יכול להראות להם בחוש העין ברוב הבדיקות על כי הוא נמאס בעיניהם בהפכו במאכל ההוא כמה פעמים. עזוב עזוב אל תראה, עזוב עזוב עזוב שטויות, עזוב אין פה כלום. כי סר מרע משתולל, הוא נראה בעיניהם שוטה, אתם שומעים? אז זה לא מדובר על החילונים, לא על הרחוקים, זה מדובר על החרדים שמבזים את יראי חטא אלה שמדקדקים. ומי שיודע על מי אני מדבר יודע על מי אני מדבר, וזה רק דוגמא.
אז ראינו שעיקר העיקרים זה היראה, הן יראת השם היא חכמה, צריך לעבוד על זה, בלי מוסר לא מגיעים לזה, כל השכר שקיבלו המיילדות לא על המסירות נפש, לא על זה שלא שמעו לפרעה, על היראה הם קיבלו שכר, כל השכר שאנחנו מתפרנסים עד היום זה מהיראה של אברהם אבינו "עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה", היראה, אם אין יראה כל התורה שלך חבל שלמדת כתוב בגמרא בשבת ל"א, חבל שהעלית. אם אין את המלח שמשמר את התבואה את הפירות, חבל שהעלית הכל ירקב. תורה שאין בה יראה, זה רקבון, זה גאוה סרוחה. זה לשם כבוד, זה לא לשמו יתברך. לכן הפסוק לא אומר אז נדברו תלמידי חכמים, אז נדברו למדים, אז למדו בכוללים, כתוב "אז נדברו יראי השם", ועוד פעם חוזר יראי השם ולחושבי שמו, זה מה שצריך בעת הזאת ודחוף, עוד יראי השם. עוד לומדי מוסר. עוד מפיצי תורת השם, עוד מארגני הרצאות, עוד מחלקי דיסקים על כשרויות, על חיזוק באמונה, על בטחון, על חזרה בתשובה, והיום אלה שעדיין מחזיקים את המכשירים ה"חכמים" במרכאות, יכולים להעביר חומר רב לאלה שרחוקים. שיגור אחד טוז והסרט עבר. והוא מקבל פוש ופותח ונתפס.
אז יהודים יקרים, היום בזמן הזה וברגעים האחרונים של ההיסטוריה, כל מי שיהיה חכם ורוצה גם להנצל מגוג ומגוג, כי השנה גורלית כמו שאמרנו, אז צריך לעסוק בתורה ובגמילות חסדים, ואין גמילות חסדים יותר גדולה מאשר ברוחניות, לתת לאנשים המתים, שהתורה קוראה להם מתים, הרשעים קרואים מתים, לתת להם חיים. איך נותנים להם חיים? תורת חיים, עץ חיים היא למחזיקים בה, כי הם חיינו ואורך ימינו, אשריו של מי שזוכה לעשות כן.
למי שיש שאלות בבקשה.
ש. כבוד הרב, ערב טוב, ושתי סיפורים, יותר נכון לא שאלה, יש לי יותר שתי סיפורים, אחד, כבוד הרב, אני עבדתי עם אדם שלא מאמין לא בתורה ולא בזה, ואחרי שבועיים כבוד הרב שדיבר על כבוד הרבנים לא זה, פיטרו אותו מהעבודה כבוד הרב. אני נשוי פלוס שלשה ילדים, אני מוכן לשתף את כולם, יש לי ילדה מחוץ לנישואין מאשה לא כשרה, כבוד הרב, ואני 14 שנה עם אשתי הכשרה ועם הילדים שלי, אני עובר, אני מאמין בבורא עולם, אני מתחזק, אני הכל, יש לי יראה, כבוד הרב, כל מה שאני רוצה ממך זה ברכה, לא שאלה, לא כלום, כבוד הרב, ושכולם יענו אמן ובעזרת השם תגיד לי מה לקבל עלי ואני אקבל, כבוד הרב.
הרב: אתה שומר מצוות?
ש. ברוך השם
הרב: ברוך השם אתה שומר מצוות?
ש. ברוך השם.
הרב: הוא ברוך השם אני יודע
ש. כן כבוד הרב, כן כבוד הרב
הרב: אתה שומר, תגיד לי משהו, אתה לומד תורה?
ש. כן כבוד הרב, הלכתי קרוב לשלשה חדשים אצל הרב כחלון ובגלל שהייתי צריך להכניס עוד הכנסה, לא הספיק לי ההכנסה שיש לי משבע עד שעה חמש
הרב: הבנתי, כמה שעות אתה למדת?
ש. הייתי לומד אצלו משעה חמש עד שמונה בערב, שמונה וחצי
הרב: והיום מאיזה שעה עד איזה שעה אתה עובד?
ש. היום אני עובד משעה חמש, משעה שבע בבוקר עד חמש, ואחרי חמש אני הולך לשטוף מדרגות עד שתים עשרה בלילה, כבוד הרב
הרב: אתה יכול כבר להמשיך עד הבוקר
ש. אמת כבוד הרב
הרב: וכמה אתה בסוף מרויח?
ש. אני מגיע בסביבות אחרי שתי העבודות, שש בנינים שיש לי והעבודה הקבועה שיש לי, בסביבות התשע אלף, כבוד הרב.
הרב: וזה מספיק? בקושי.
ש. זה מספיק אבל זה הורג אותי
הרב: ואתה רוצה לחיות
ש. אמת.
הרב: ואם תוריד שלשה בנינים
ש. אני גם מוכן להוריד את השישה בנינים כבוד הרב
הרב: כמה יישאר לך, שש?
ש. יישאר לי שש
הרב: אז אני חושב שאתה תסתפק בשש, או בעוד שלשה בנינים מתוך השש, ותלמד שעתיים כל יום, כל יום שעתיים לא תוותר. ואז הקב"ה ישפיע עליך טובה שלא תצטרך גם את העבודות הנוספות.
ש. אמן.
הרב: בסדר?
ש. מה לקבל עלי כבוד הרב?
הרב: ללמוד שעתיים כל יום
ש. אבל אני 14 שנה אני בגלגולים
הרב: אתה רוצה להפסיק להתגלגל, לא?
ש. אמת.
הרב: אז בבקשה, תתחיל אמרת מה אני אגיד לך, אמרתי לך, שעתיים כל יום ללמוד.
ש. תודה רבה כבוד הרב
הרב: תהיה בריא.
ש. תודה.
הרב: כן, פה שאלה בשורה השניה.
ש. ערב טוב כבוד הרב, פשוט אני מודה לך על ההרצאה המאלפת על דברי התוה, אנחנו גם מודים לך שבאת לתלפיות, ההרצאה הזאת ארגנו אותה לרפואת המנכ"ל של תלפיות, שם טוב מסעוד בן רינה, והייתי מבקש ברכה מיוחדת ושהקהל הזה יענה אמן
הרב: מסעוד שם טוב בן רינה, השם ירפא אותו ברפואה שלמה מהרה.
ש. אמן. עכשיו יש לי שתי שאלות, אני יודע שלא יודע איך בעצם לפתור את השאלות האלה, איך יפתרו השאלה האלה, אני יודע שהן שאלות קשות, אנחנו נמצאים בתקופה קשה בעם ישראל, כולם יודעים של פילוגים מקצה לקצה, בין מפלגות, בין דתיים לחילונים, שמאל ימין, כל הסקטורים למיניהם, והייתי רוצה לדעת אם יש לזה פתרון שאנחנו יכולים לעשות אותו, כי זה מאד כואב לראות איך שעם ישראל מתגלגל בתקופה הזאת ורק כאשר באים צרות קשות לעם ישראל אז הוא מתאחד לתקופה או זמן קצר ומסוים. לכן אני שואל את הרב, האם אנחנו צריכים לחכות עד שהקב"ה יעשה את הדבר מצידו ואנחנו נשב ונחכה, או שיש לנו לעשות משהו, אפילו משהו כדי לאחד את העם, כי אנחנו יודעים, רק איחוד העם יביא לגאולת העם ולחזור למצב העם כפי שהיה בעבר. בנוסף לזה שאלה נוספת
הרב: מתי היה בעבר?
ש. אני מניח שכאשר
הרב: אנחנו כבר אלפיים שנה באותה סירה
ש. נכון, אני אומר בעבר, בעבר שיצאנו ממצרים אז היתה איזה אחדות
הרב: גם שם היה רק פעם אחת.
ש. על זה אני מדבר
הרב: אבל כל השאר זה היה ויחנו, ויסעו ויחנו, במחלוקת. כן.
ש. אז היתה אחדות פעם אחת
הרב: פעם אחת
ש. וקיבלנו את התורה.
הרב: כן
ש. עכשיו דבר נוסף שאני שואל, הרב כיון שאני עקבתי אחרי ההרצאות שלו במשך תקופה ארוכה, נסע ממדינה למדינה ודיבר אל עם ישראל לקבץ גלויות, אני חושב שאנחנו זקוקים באמת גם היום הרב יעשה בנושא הזה גם יקח את זה בחשבון להעביר את עם ישראל לארץ ישראל, את הגלות, כל היהודים שבגולה, כי אני חושב, מה שיחזק אותנו גם זה להחזיר את היהודים לארץ ישראל, כי מה שקוראים רואים היום בעצם שהגלות נהפכה לדבר העיקר וארץ ישראל היא התפל.
הרב: אני אגיד לך את התשובה לשתי שאלותיך היא אחת – יראת שמים. כיון שאין יראת שמים ולא יראים את השם, אלא כל אחד ירא שמעמדו יופחת מחברו, וכולם מחוברים לחומר, וכולם מעוניינים בהטבה חומרית ולא רוחנית, ממילא כל אחד הוא אינטרסנט, אגואיסט שדואג לעצמו, ועוד יותר גרוע – עינו צרה בשל חברו, אז ממילא אף אחד לא אכפת לו מהשני והפילוגים הם גדולים וכו', כי כולם בעלי אינטרסים. אלה שבחו"ל לא רוצים לעלות בגלל שמצבם כרגע שפר ביחס למה שהיו בארץ ישראל למי שהיו פה, אז הם חושבים ששמה יש להם יותר פטורים ממה שיש פה, פחות מחויבות, פחות לחץ, ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות וכו' וכו', אבל המוסלמים מזכירים להם אתה מבין, שלא יהיה להם נחת גם כן שם. את זה אמרנו להם בהרצאות שיצאנו אליהם שזה מה שיקרה להם, ואנחנו בפתיחה רק, אז עכשיו זה דבר שהוא מכנה משותף. אם היה לנו יראה מהשם והיינו חושבים על שמו אז נדברו, אז נדברו איש אל רעהו. אבל כמה חושבי שמו יש, חושבי שמם יש, הרבה מאד חושבים על שמם, שיהיה להם שם בגדולים, שהם יהיו מפורסמים, יהיו מכובדים יהיו ככה וככה וככה, רצים מחתונה לחתונה, מרמקול לרמקול, ממיקרופון למיקרופון, זה מה שמחפשים, אף אחד לא מחפש לתת לכלל, לקבל מהכלל רוצים, זאת הבעיה. לכן אנחנו במצב הזה.
ש. השאלה אם אין מה לעשות
הרב: יש, יראת שמים, אבל אף אחד לא רוצה גם את זה, כי זה מגביל אותו, ומה עם כל החלומות שלו והדמיונות ומה שהוא חושב שהוא יכול להשיג וכו', מה יצטמצם עכשיו בד' אמות של הלכה? יהיה מצומצם? אז עכשיו הוא צריך להוציא את הטמבלויזיה מהבית, אז עכשיו הוא לא יכול לשמוע מוזיקה, גם לאכול בקושי הוא יכול, וכן על זה הדרך, כי אם הוא ירא שמים אז הוא צריך אתה מבין להתחיל להתנער מכל ההבלים, אבל הוא לא ירא שמים לכן הוא יכול לאכול מה שרוצה לשחוק וללגלג ולמאוס ביראי חטא וכן הלאה. זה מצב האומה. לצערנו הרב.
ש. תודה רבה כבוד הרב.
הרב: כן, תן לו.
ש. שלום כבוד הרב, יש לי שתי בקשות, אני נמצא בגמילה כרגע, והוציאו אותי להפסקת טיפול בגלל שהבאתי חבר שלא באישור המדריך, מחר יש לי ועדה, שאם מקבלים אותי או מעיפים אותי מזה, אם אפשר את הברכה
הרב: אתה רוצה להשאר שמה
ש. אני רוצה להשאר שם
הרב: ומה אתה עושה כשאתה שם?
ש. קבוצות, יוגה, פסיכודרמה,
הרב: ויש לך זמן פנוי משהו בשבילך או שכל הזמן
ש. יש, יש, בטח אני לומד תורה שם עם חבר
הרב: כן?
ש. כן
הרב: אתה יכול ללמוד שעתיים ביום?
ש. אנחנו לומדים זוהר ביחד
הרב: אוה, ישר הלכתם על הסוף, הא
ש. הוא הביא את הזוהר
הרב: הבנתי, אז תביא לו ספר אחר אתה
ש. אמרתי לו בא תלמד ליקוטי מוהר"ן, הוא אמר לי לא רוצה
הרב: תשמע, תביא לו בן איש חי, תלמדו הלכות, הלכות, שתדעו מה מותר מה אסור. בסדר? תביא בן איש חי, בזכות הבן איש חי יקבלו אותך.
ש. אמן.
הרב: תהיה בריא.
ש. ויש לי חבר שמה קצת מבולבל
הרב: קצת?
ש. קצת הרבה. הוא אומר לי אני מאמין שאני המשיח.
הרב: ברור, כולם שמה זה כאלה
ש. אני לא יודע איך לעזור לו כבוד הרב
הרב: שום דבר, תגיד לו שיתקע בשופר וישחרר אותנו.
ש. טוב כבודו
הרב: תהיה בריא.
כן, תן לגברת שמה בפינה.
ש. ערב טוב כבוד הרב
הרב: ערב טוב
ש. כבוד הרב, רציתי את הברכה שלך על כמה נשות קהילות פז לאור המצב. אין לנו תעסוקה לילדים, אין לנו מעונות לילדים, כי בכל מקום אוכלים נבלות וטרפות
הרב: כמה אתם פה באזור?
ש. אנחנו מ אליכין, מקהילת פז אולי ארבע משפחות זהו
הרב: וברוך השם מזל טוב לכם שהולכים לפתוח בית כנסת של קהילות פז שמה
ש. בעזרת השם, כן אצלנו בבית בעזרת השם
הרב: יפה יפה, אשריכם, שתצליחו, אבל אתן יכולות לרכז ארבע משפחות את הילדים כולם וכל פעם אמא אחת תהיה תורנית ותעסיק אותם, לקנות כמה חומרי משחק למידה ואני לא יודע מה, וככה תתחברו עוד יותר, ותבוא בטח משפחה ותתחבר ותפסיק לאכול נבלות וטרפות ותצטרף וכן הלאה, למה צריך מסגרת חינוכית מיוחדת, אימותינו בתימן גידלו אותנו בחצר ולא הלכנו לבית יעקב ולא הלכנו לפה ולא לשם וגדלו כולם יראים ושלמים, מה הבעיה?
ש. אוקי. אז רק תברך אותנו שיהיה לנו נחת מהילדים
הרב: תצליחו בגדול
ש. אמן, תודה כבוד הרב.
הרב: כן, שמה בסוף, תן לו בסוף שמה בצהוב.
ש. ערב טוב כבוד הרב
הרב: ערב טוב
ש. רציתי לעשות קידוש השם לשם שמים, לשבור את הטלפון
הרב: לשבור, יאלה קדימה, בכבוד. בא בא בא, בא לפה, רגע, שים על הרצפה, רגע שהוא יכוון את המצלמה, כן, יופי. תגיד הריני מכוון לקיים מצות, תן לו מיקרופון, הריני מכוון לקיים מצות ובערת הרע מקרבך. טוז. יפה מאד, יפה מאד. קשה קשה יצר הרע, הא? תודה רבה. תזכה למצוות.
כן, שאלה נוספת. כן, תן לו שמה בצד.
ש. ערב טוב כבוד הרב
הרב: ערב טוב
ש. לגבי הכשרויות ראיתי אותך מדבר וכל זה, אני עוד לא הבנתי אותך שאם אני הלכתי לרב אז הוא אומר לי שמע, זה כשר זה חלק ואני אוכל רק חלק, וכבודה רב אומר לי שמע, זה טרף,
הרב: כן, אז מה השאלה?
ש. זה לא עולה על הדעת, מה אנחנו אוכלים טרפות? אם הרב אומר לי במשחטה שאני הולך קונה עכשיו, אני לא שוחט אני הולך לקנות בסופר, אני רואה חלק, הכל חלק, עכשיו יש לך של פולין, של כל מיני כן, וזה הכל חלק, מה אני צריך לדאוג
הרב: מה חלק?
ש. הבשר
הרב: שקית חלק
ש. לא הבשר חלק, אומר לך הבשר חלק ויש על זה חותמת חלק
הרב: הבנתי, מה קורה אם אתה הולך לחנות פלאפל אומר לו תגיד לי השמן טרי? הוא אומר לך טרי טרי, עכשיו החלפתי אותו, ואחרי זה אתה בשירותים כל היום, מה לעשות, אבל הוא אמר שזה טרי.
ש. רגע, שאתה הולך למוסך ומתקן את האוטו ואתה אומר לו תחליף לי ברקסים אתה פותח את הגלגל לפתוח ברקסים? לא. אתה מאמין לאיש מוסך, אז גם פה אני מאמין למשגיח.
הרב: ולכן הוא גם מחליף לך אלטרנטור, למה? כי הוא מחרית
ש. נו והאיש מוסך אותו דבר וגם המשגיח אומר לי שמע חלק חלק
הרב: גם הוא מחרית, שניהם מחריתים
ש. אבל אתה מאמין למוסכניק, נכון?
הרב: מה פתאום מאמין?
ש. אז מה אתה לוקח את האוטו אומר לו רגע, חכה אני מפרק גלגלים?
הרב: מה פתאום, אני נשאר במוסך לראות מה הוא עושה.
ש. יש לך זמן לשרוף
הרב: למי שמוכן לשלם שישלם, מי שלא מוכן יושב ובודק. אני הלכתי לבדוק בבית המטבחיים, לא סמכתי על חלק חלק חלק חלק,
ש. בסדר
הרב: זהו, אז לכן אני יודע שיש נבלות וטרפות, כי אני הייתי במוסך, אתה לא. כל השקיות הן חלק.
ש. כל השקיות חלק, לא כולם יש חלק שאומרים לך גם בלי הכשר
הרב: והכסף שלך נחלק.
ש. אתה אוכל, לא?
הרב: לא, הוא גם נחלק, למה יש משגיח אחד לארבע כשרויות
ש זה ראיתי גם בטלויזיה
הרב: אתה רואה, אז זה נחלק, הכסף נחלק, זה החלק. הם מחליקים את הכסף לכיס ואתה אוכל נבלות וטרפות. למה אתה ככה נראה בלי עין הרע?
ש. כי אני חי טוב
הרב: חי טוב, זהו. תראה יש לי דיסקים, דיסקים על כשרות, אתה תראה סרטונים, אתה תראה עובדות, עדים, עדויות, ראשי צוותות שוחטים והכל, אתה תקבל הלם של החיים שלך. הלם אתה תקבל. אם אתה אוכל נבלות וטרפות אתה במצב הטוב, תגיד תודה שאתה לא אוכל חמורים וסוסים. כן. כבר הבאנו דוגמאות וסרטונים והכל, וזה כל הזמן רץ ברשת, אתה יכול לראות לבד, תכתוב בגוגל, בשר חמורים בכשרות, תראה כמה תמצא. חזירים בראשל"צ משאית, נפלו כל החזירים באמצע הכביש שבוע שעבר.
ש. שמו אותם בתוך פרות
הרב: ודאי.
ש. הרב, זה כבר לא הגיוני
הרב: נכון לא הגיוני?
ש. זה כבר לא הגיוני
הרב: הכל לא הגיוני, תגיד לי מתחת לאדמה יש מנהרות?
ש. כן
הרב: תהיה הגיוני, מה זה חולדות?
ש. לא,
הרב: זה חיזבאללה
ש. כן,
הרב: תיכף תראה איך הם יוצאים בצפון. זה הגיוני? אני אמרתי את זה לפני שחלמו על זה, אבל זה מי שעירני אז הוא הגיוני. מי שדואג לאכול הוא רק שואל שאלה שתכשיר לו את האכילה, תגיד לי זה חלק
ש. אז אם אני יודע שיש משגיח ואני לא יכול להיות שמה ואני לא שמה
הרב: אין משגיח
ש. אז לא נאכל כלום, אל תאכל כלום שב בבית תגדל לבד
הרב: לא, אני אגיד לך מה תעשה, תכנס לסופר, תסתכל מה יש על כל המדפים, כמה מוצרים אתה מעריך יש על כל המדפים? בערך? אלף אלפיים שלש עשר אלף
ש. משהו כזה
הרב: תוריד רק את הבשר והעוף כמה נשאר?
ש. אבל אי אפשר בלי בשר
הרב: עשר אלף פחות שתיים, חסר לאכול?
ש. אי אפשר בלי זה, אי אפשר בלי זה
הרב: תאכל טופו, טופו, סויה
ש. זה לא נכנס אצלי בבית
הרב: זה הבעיה, בשביל זה זה יוצא אצלך בבטן.
ש. מה לעשות, זה לא נכנס אצלי, אצלי לא נכנס לא גבינות ולא, לא נכנס
הרב: מה לעשות, אז תקח משחיטה של חבורה, כמו שאנחנו עושים בקהילות פז, שוחטים בקבוצה קטנה, מוסיפים עוד משגיחים ובודקים, ועוד בודק סכינים, ודואגים שיהיה הכי הכי כשר בלי שום ספק של ספק, ואז אפשר לאכול. זה עולה קצת יותר, אבל זה משתלם, במקום לאכול נבלות בחצי מחיר. הלאה, מה עוד? שאלה נוספת. כן, הנה פה בשורה שלישית.
ש. ערב טוב כבוד הרב
הרב: ערב טוב
ש. שתי שאלות, אחת קצת קטנה אחת טיפה יותר. קודם כל, בן אדם יכול לקבל ברכה מרב, לא משנה מה הסדר גודל בלי לעשות איזה מצוה, לקבל עליו משהו?
הרב: תראה, לברך אין בעיה, אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך, ברכות יכולות להתפס גם מאדם פשוט. רב שנותן ברכות, סתם ככה, אז זה תלוי, תלוי מי זה בכלל, יש כאלה שהברכות שלהם לא שוות שום דבר, הם תמיד מברכים אבל כלום לא יוצא, כמו שכתוב בפסוק "אלהי עץ ואבן", כמו שעץ ואבן לא מועיל ולא מציל ואין אלהים כאלה, אותו דבר. ויש כאלה שהקב"ה זיכה אותם שאכן הברכות שלהם יועילו וזה כתוב בפסוק, "מוציא יקר מזולל כפי תהיה" מי שמוציא יקר מזולל, מחזיר אנשים בתשובה, ברכותיו מתקבלות בשמים. עכשיו, בד"כ צריך לבקש שאדם יקבל על עצמו משהו, אבל יש מקרים שניתן להבחין שאין צורך או אין טעם, אבל זה תלוי במי שמברך.
ש. אוקי, שאלה שניה, אני יודע את אלהים,
הרב: ברוך השם,
ש. יודע אותו
הרב: מהכתפים ולמטה
ש. מהראש ומטה
הרב: לא, מהראש לא כי אתה משחית את הפאות
ש. מהכתפיים. התורה, התורה עצמה תנ"ך, זה כתוב על ידי מי? על ידי מה? על ידי בורא עולם או על ידי
הרב: התורה חמישה חומשי תורה זה הקב"ה הכתיב למשה רבינו. נביאים וכתובים נכתבו ע"י נביאים.
ש. אוקי, תודה רבה.
הרב: תהיה בריא.
כן, שאלה נוספת. הנה הבחור בפינה.
ש. שלום כבוד הרב
הרב: שלום וברכה
ש. אני לומד בירושלים בישיבה, והרב שמה הוא לא בדיוק מכבד את כבוד הרב, יש לנו כבר שנתיים מאז הבחירות ויכוחים וכל זה, עכשיו, מותר לו לחתן, הוא מחתן שמה את הבחורים בישיבה, השאלה אם מותר לו לחתן את הבחורים שמה?
הרב: אסור לו ללמד, ואסור ללמוד אצלו, הוא אפיקורס לפי הרב עובדיה יוסף.
ש. עכשיו, הרב בירך אותי בזוויל לזיווג בירושלים, ובדיוק כשבאתי להשלים לעשות את השעתיים בתענית דיבור אז הודיעו לי שסבתא שלי נפטרה בדיוק בזה והייתי צריך לנסוע במונית הביתה בשתים עשרה בלילה, אז נקטע לי הרצף
הרב: היה הפסק
ש. היה הפסק כן
הרב: נו, עוד רק התחלת, תתחיל עוד פעם. ללמוד צריכים בלאו הכי,
ש. קשה לי שעתיים רצוף
הרב: למה קשה?
ש. לא יודע, קשה לי
הרב: ואם אשתך תרצה שתשב איתה שעתיים רצוף, מה תגיד? קשה לי?
ש. התורה אמרה שעה לשבת עם האשה
הרב: איפה כתוב? איפה כתוב? שעתיים רצופות ללמוד תורה זה אינפוזיה להתחבר לקב"ה. אינפוזיה, אתה לא רוצה להיות מחובר לקב"ה אז איך תשב בגן עדן? שמה 24 שעות לנצח.
ש. לא, אני לומד תורה, לומד שבע שעות שמונה שעות ביום
הרב: אבל ברצף, אין הפסקות בגן עדן, לא יוצאים לעשן סיגריה. קח את זה רציני
ש. אני לא יודע מה לעשות, אני לא רוצה להשאר שם בישיבה, אני לא יכול לשמוע כמו שאתה אומר לשמוע
הרב: אז תעבור מקום אחר, שנתיים לקח לך להבין את זה?
ש. כי אני שמה בסה"כ אני עוזר לבחורים שמה, בהתחלה הייתי לבד ועכשיו שמה שבעה אנשים לא אוכלים בשר שמה
הרב: ברוך השם
ש. ונראה לי גם בגלל זה הרב לא מעיף אותי כי הם יעזבו, שלא ירצו לעזוב גם הם.
הרב: אם אתם הולכים למקום יותר טוב – עדיף.
ש. השאלה זה בחורים מבוגרים, אין לנו ישיבות
הרב: אז תקימו ישיבה לבד. לא טוב?
ש. איפה נקים?
הרב: מה זה איפה, לוקחים חדר ומתחילים, מתחילים לאסוף צדקות כמו כולם ומכלכלים את החבר'ה. אתה יכול ברגע להיות ראש כולל
ש. אולי אני אבוא לרב
הרב: אתה רוצה לבוא אלי, על העיני תבוא
ש. בעזרת השם.
הרב: תהיה בריא.
כן, תן לו שמה, מי זה? תן לו שמה שמרים את האצבע.
ש. שלום כבוד הרב
הרב: שלום
ש. לי קוראים חן ורציתי להגיד לך תודה שאני מקווה בעזרת השם שהוצאת אותי מהגיהינום ולפחות הראית לי את הדרך לגן עדן, הייתי חילוני ועכשיו ברוך השם חזרתי לפני כמה שנים בתשובה.
הרב: ברוך השם.
ש. ואני מדבר בשם אשתי ובשמי, שנינו באמת רוצים להגיד לך תודה, אנחנו מאד מאד אוהבים לשמוע אותך, ואני אוהב אות,ך באמת מכל הלב
הרב: תודה תודה תודה.
ש. אין לי שאלה, רק אנחנו נשואים ועדיין אין לנו ילדים, רציתי ממך בבקשה ברכה
הרב: כמה זמן?
ש. שנה אנחנו נ שואים
הרב: אתה תלמד שעתיים בתענית דיבור כל יום שלשה חדשים רצוף, כולל שבת וחגים, אשתך תלמד חצי שה כל יום ספר שערי תשובה של רבינו יונה שלשה חדשים רצוף כולל שבת וחגים, ושניכם תזכו לזרע חי וקיים מהרה.
ש. אמן. תודה רבה הרב.
הרב: בשורות טובות.
כן, תן פה עוד שאלה.
ש. שלום עליכם כבוד הרב
הרב: שלום
ש. פניתי לכל השדכנים, לא מוצאים לי עדיין אשה מתאימה, רציתי לשאול את כבודו מה עושים במצב כזה, יש לי קשיים בבוקר לקום מוקדם גם
הרב: כנראה שהיא לא נרשמה אצל השדכנים שאתה ביקרת, אבל כמה זמן אתה מחפש?
ש. מחפש הרבה זמן כבר, לא מוצאים לי, היה לי כמה פגישות אבל זה לא
הרב: תלמד שעתיים בתענית דיבור שלשה חדשים רצוף
ש. אני עובד, איך אני יעשה את זה בדיוק?
הרב: כמה אתה עובד? גם כן עד שתים עשרה בלילה או שמונה שעות?
ש. אני עובד משבע עד ארבע
הרב: שמונה שעות, נשאר 16, נו אז מה הבעיה איפה חסר לך עוד שתי שעות לקחת?
ש. עוד להתקלח ודברים האלה
הרב: תתקלח חצי שעה, נו, אכלת עוד שעה, נו, נשארו לך 14 וחצי שעות
ש. לגבי הקימה בבוקר קשה לי לקום בבוקר, אני קם מאוחר לפעמים אני קם
הרב: באיזה שעה אתה הולך לישון?
ש. אחד בלילה, שתיים בלילה
הרב: מה אתה עושה עד אז? נגמרו התוכניות ב-11. פסוקו של יום. מה אתה עושה עד שתיים?
ש. לא יודע
הרב: לא יודע?
ש. לפעמים בחוץ אני חוזר מאוחר
הרב: לא בחוץ ולא כלום, תלך לישון בשעה שמונה ותקום בארבע ותלך למקרא ואחרי זה תלך להתפלל בנץ ותלמד שעתיים
ש. אני בשעה כזו נמצא בנתניה אצל הרב משה בן משה
הרב: בסדר, אבל תקום בארבע בבוקר, תישן בשמונה,
ש. איך אני אישן בשמונה, שמונה וחמישה יש לי שיעור. בנתניה
הרב: עד איזה שעה?
ש. עד תשע ורבע
הרב: אז איך אמרת שאין לך זמן ללמוד? אז תוסיף רק עוד שעה והכל בסדר, אז תישן בעשר.
ש. בלי נדר
הרב: ותקום אפילו בשש. ואם תקום בשש עוד תספיק לנץ. זה שמונה שעות לישון, זה כמו שני אנשים. נו מה הבעיה?
ש. אין בעיה
הרב: אבל לישון, ללכת לישון
ש. מה לגבי השידוך
הרב: אמרתי, תלמד שעתיים ברציפות בתענית דיבור שלשה חדשים רצוף ותזכה לזיווג הגון.
ש. אן. אמן
הרב: אבל תעשה מה שאני אומר, גם בשינה וגם בלימוד
ש. עכשיו לגבי אכילה, אני אוכל אצל ההורים בשר בשבת
הרב: אצל מי?
ש. אצל ההורים. לגבי הרב דיבר על נבלות וטרפות
הרב: נכון.
ש. השאלה מה עושים עם כיבוד הורים, זה לא נעים, אמא תשאל למה אני לא אוכל
הרב: אתה תגיד לה שאסור גם לה לאכול ואתה לוקח את הכלים להגעלה.
ש. היא תגיד לי מה אנחנו
הרב: מה זה מה אנחנו, עכשיו התברר לנו
ש. היא תגיד לי מה אתה תגיד לי לאכול או לא לאכול, תתחיל להתווכח איתי
הרב: לא, אני לא אגיד לכם לאכול לא לאכול, אני אגיד לכם מה אתם אוכלים, ואני לא רוצה לאכול מזה, ואתה לא עובר על כיבוד אב ואם
ש. ואם היא תגיד אל תכתיב לנו, מה אני יעשה?
הרב: אמרתי לך שתכתיב? אתה תגיד מה הם אוכלים, אל תכתיב
ש. אז מה, לא נאכל בכלל את הבשר?
הרב: למה? אתה יכול לקחת בקהילות פז. ואם לא תאכל דגים.
ש. הם לא רוצים דגים, הם רוצים בשר
הרב: אתה, אתה, הם יאכלו מה שהם רוצים, אתה תגיד להם רק שזה נבלות וטרפות, אם הם לא מאמינים שישמעו את הדיסק של המאכלות האסורות, אם הם לא רוצים זה לא בעיה שלך, אבל אתה לא יכול לאכול.
ש. אני לא עובר על כיבוד אב ואם?
הרב: אמרתי שלא, מותר לעבור על מצוה בשביל כיבוד אב ואם?
ש. לא,
הרב: כתוב "איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמורו אני השם", שאם יאמרו לך אביך ואמך חלל שבת, או שאר ה מצוות אומר רש"י, אין אתה שומע להם, כי אני השם שלך ושל אבו ושל אבו אבו. הבנת?
ש. הבנתי
הרב: זהו.
ש. ואם אני חוזר בסביבות אחד עשרה הביתה, כבוד הרב
הרב: בשביל מה אתה רוצה לבזבז שעה?
ש. תלוי מתי אני חוזר, לפעמים חוזר בעשר וחצי
הרב: לא, תרוץ מהר לישון
ש. טוב
הרב: מהר
ש. כבוד הרב יכול לתת לי ברכה בעזרת השם?
הרב: אמרתי כבר, ברכתי פעמיים, לפחות שאתה שואל אל תישן. תהיה בריא מותק, שיהיה לך בהצלחה.
ש. אמן.
הרב: שב מותק, שב, עוד מישהו לפני שנסגור את הבסטה, עוד מישהו? תן לו שם. אתה כבר שאלת, שאלה אחרת? אז רגע, אז הוא כבר היה קודם לפניך, תן לו.
ש. כבוד הרב, בבקשה אני מבקש ממך תברך אותי לזיווג הגון
הרב: מה שמך ושם האמא?
ש. נאור בן מרגריטה
הרב: השם יזכה אותך לזיווג הגון מהרה בזכות שאתה לומד את השעתיים תורה שלשה חדשים רצוף בתענית דיבור
ש. אמן.
הרב: כן, יוסף בן טובה וורד בת שולמית יזכו בעזרת השם לזרע חי וקיים מהרה.
כן, תן לבחור שמה ששאל בהתחלה.
ש. כבוד הרב, רציתי לשאול בבקשה, חבר שאל אותי ולא ידעתי איך לענות לו, בדור המבול הביא 120 שנה, בדור הפלגה ארבעים יום, וביונה אם אני לא טועה עוד ארבעים יום, איך זה כבוד הרב, למה הפרשים גדולים?
הרב: תראה, אני לא קובע בשמים כמה הסטופר של הקב"ה עובד, אבל הקב"ה נתן הזדמנות לדור שלם, דור שלם מגיע להם קצת יותר, נתן להם 120 שנה, אבל דור שבא אחרי דור המבול, אחרי שראו שהיה מבול ואלה צאצאי ניצולי המבול, לא צריך לתת להם הרבה זמן בשביל שיבינו שהקב"ה רציני, ובנינווה אותו דבר, אחרי שפרעה קיבל את העשר מכות וכו' וכו' וכו', ואחר כך הוא ניצל ונשאר להיות מלך נינווה לא היה צריך התראה יותר מידי גדולה והוא הבין תיכף ומיד.
ש. תודה רבה כבוד הרב.
הרב: תהיה בריא, אז נשאר לנו הבחור בירוק, כן, תן לו. מי שירצה ציצית יוכל לגשת לפה עוד מעט וכיפות
ש. כבוד הרב, יצאתי מהכלא, מה אני יכול לעשות
הרב: מה יש לך?
ש. תנועות, תנועות בכלא
הרב: מאיזה גיל זה?
ש. לא, מהכלא מהכלא
הרב: כמה זמן היית בכלא?
ש. שנה וחצי
הרב: וטיפלו בך בתרופות שמה?
ש. כן, לא, לא
הרב: לא, פחדת שמה?
ש. כן בטח קשה מאד
הרב: קשה מאד. ויש טיפול לזה אומרים הרופאים?
ש. כן, יש לי כדורים
הרב: כדורים, ואתה לומד תורה?
ש. כן, כל יום ...
הרב: טוב, מה שמך ושם האמא?
ש. פנחס בן שרה
הרב: השם יציל אותך מכל תנועה יתרה ותזכה בעזרת השם יתברך לחזור לאיתנך בריא ושלם.
ש. אמן אמן, אמן.
הרב: תהיה בריא, אני מודה לכל הקהל, ברוכים תהיו להשם, מי שרוצה ציציות כיסויי ראש והכל יוכל לקבל פה, מי שירצה להשתתף בהרצאות הגדולות שאנחנו הולכים לעשות בעזרת השם יתברך במניה של 500 שקלים יוכל להתנדב ולהיות שותף בהרצאות הגדולות הראשונה בירושלים, 1700-3000 איש. בבקשה.
רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר השם חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.
שלום וברכה, ב"ה אני בעלת תשובה כבר 22 שנה, בזכות הרב זכינו להתחזק ולבנות בית של תורה!
בס"ד 18.05.2020 (שני, כד' אייר תש"פ) לכבוד הרב החסיד נזר הבראה שליט"א שמי: א. פ. אני מודה להשי"ת כל יום שזכינו אני ובני ביתי לחיות את הרב ולהלך לאורך! ו: 'ברוך שחלק מחכמתו ליראיו' ותודה רבה לך שאתה מחכים אותנו. אני מודה לך על האכפתיות ועל החסדים האין סופיים על החנות (קפז') המוצרים והתבלינים ועל הקהילה הקדושה שקיבצת סביבך. יה"ר שהשי"ת ישמור לנו עליך (אמן) כי אתה יותר מאב ומאם ותודה על המסירות נפש, זה שאתה מסלק מאיתנו את החושך בעמל רב ובאהבה רבה בלי לחשוב שניה על עצמך בכלל. הרבה זמן רציתי לכתוב לרב ולא יצא וב"ה שעכשיו הגיע לי הזכות להודות לרב. שאנחנו מרגישים שאתה כמו אברהם אבינו – ע"י שהיה בעל חסד, ויצחק אבינו – במידת הגבורה, ויעקב אבינו – במידת האמת הצרופה, ומשה רבינו רועה נאמן, ודוד המלך – נעים זמירות ישראל, ושלמה המלך בחכמתו, ופנחס במסירות נפש, ושמואל הנביא שמכתת רגלים כל יום, וכל התכונות הללו נמצאות ביחיד אחד ומיוחד לכבוד הדור המיוחד הזה! ועכשיו אתה לא רק הרועה הנאמן של ישראל אלא של כל האנושות כולה וכמו שאנחנו מצפים למשיח במהרה אנחנו מצפין ליום שיודו כולם הרב אמנון יצחק אמת ותורתו אמת והם (...) בדאים. אנחנו שמחים בשמחתך [וכואבים את כאבך בכל מה שעושים לרב, (בתאריך המכתב ב"ה נמסרה הרצאה: הבחירה בידים שלך, בני ברק 18.05.2020 shofar.tv/lectures/1320, וכן שיעור: כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו - חלק ב 18.05.2020 shofar.tv/lessons/12136) ומי יודע אם זה לא כפרה לכלל ישראל] אוהבים אותך אהבת נפש משפחת פ' באר שבע מבקשים ברכה: שאזכה ש... יהיה השמש בצמוד לכבוד הרב שליט"א כמו שיהושע בן נון שימש את משה רבינו ע"ה זיע"א.
'בעת הזכרת שבחי השי"ת שבברכת: 'אתה גיבור... סומך נופלים... ורופא חולים...' ניתן להשיג ישועה עוד יותר מבקשות מפורשות. מפני שבאמירת השבח אין המלאכים מקטרגים ולכן אם יצטרך להתפלל על רפואה יכון באמירת: 'רופא חולים' להמשיך רפואה ובורא עולם היודע תעלומות לב הנה הוא יעשה בקשתנו'. (ספר בני יששכר, הובא בספר לכתחילה, אמונה ובטחון עמוד קמה', ב"ה ניתן להשיג הספר לכתחילה 'אמונה ובטחון' במשרדי שופר). וכנראה זה אחד מהטעמים לסגולת ה: "עבדו" ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) שע"י שמשבח לבורא עולם אין מקטרגים, ומספיק כוונה למשוך ישועות... ישר כוחכם! (לסגולת השמחה shofar.tv/articles/15096).
ב"ה שיעור מאד יפה, חזק וברוך! הרצאה בבני ברק 20.10.2024 בוני המגדל - הקבלת פני רבו (shofar.tv/lectures/1636).
מחנה שועפט לפני שבועיים... זה בדיוק מזכיר את הדוגמא שהרב נתן על איציק במגדל השמירה (רח"ל): 'איציק במגדל השמירה טרגי קומי' (shofar.tv/faq/1609).
כבוד הרב שליט"א זה כל כך נכון הסרטון הזה: '🎞 צריך סיעתא דשמיא לתת תרומה למקום הגון' (shofar.tv/videos/7000) איך אנשים לא מבינים את זה?!
שלום כבוד הרב ב"ה בשבת האחרונה שכבוד הרב היה כאן (ראה כתבה: סיקור שבת בראשית במחיצת כבוד הרב אמנון יצחק שליט"א בני ברק shofar.tv/articles/15236) בעלי הלך לכבודו ביקש: 'ברכה' בעניין הדירות בירושלים וחובות. כבוד הרב בירך אותנו: 'שניוושע כבר יום למחרת!'. בצפייה חיכיתי לישועה, וב"ה בערב הזדמנה לנו הלוואה כדי לשלם את כל החובות שלנו עם היתר עסקה, רציתי לבקש: שכבוד הרב יברך אותנו שנצליח לשלם את הכל ונוכל לעבור לירושלים במהרה (אמן).
כבוד הרב ב"ה שיעור בוקר, מרגש ביותר 'בלי תפילה לא מקבלים חלק קיא' - שיעור 111 שיעור מספר 1, ב"ה כמות תורמי הנציב, אח"כ המעשיות, שאין רק צריך תפילה להשי"ת, גם אם לא נקבל, עצם זה שאנחנו פונים להשי"ת, ומצפים רק לו זה עניין גדול ולהבין: שרק בזכות תפילה מקבלים זה מודעות גדולה בזכות השיעורים שמשקיע בנו הרב כדי שנייחל לישועת השי"ת, והחלק בסוף שכולם שרים 'עבדו' ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) ושירי שבת והשאלה היפה של פרשת הנח בחלק שאלות תשובה שהצחיקה, גם מאוד קשה להיפרד מסדרת השיעורים אבל זכינו בזכותם להבין את הדבר הכי חשוב שבלי תפילה לא מקבלים כלום שבת שלום ומבורך✨.
שבוע טוב ומבורך כבוד הרב שליט"א זה כל כך נכון מה שכבוד הרב מסביר בשיעור זה. (עמידה בנסיונות shofar.tv/videos/15578) תודה רבה כבוד הרב שליט"א.
הרב אמנון יצחק שליט"א! יה"ר שהשי"ת יברך אותך ואת כל אשר לך (אמן) ברוך השם תודה לבורא עולם התשובה של הבדיקה של הילד יצא תקין בזכות הברכה של הרב ובזכות הסגולות שעשיתי אחד מהם זה ששרתי: 'עבדו' ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) כמו שהרב לימד אותנו ועוד כמה תפילות. תודה רבה רבה "אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ" (דברים ד, לה). (לסגולת השמחה shofar.tv/articles/15096).
© 2024 כל הזכויות שמורות