שלא לדבר בביה"כ! - ג | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 31.05.2019, שעה: 18:30
(אין זה התמלול! אלא עיקרי הדברים מהספר 'מצווה ועושה' חלק ב' שחיברו הרב שמואל דוד פריעדמאן שליט"א, פרק יא' עמודים 104-107)
איסור שיחה בשעת קריאת התורה
קצת פרטי דיני איסור שיחה בשעת קרה"ת יסוד איסור שיחה בשעת קריאת התורה למדו חכמים מהכתובים בספר נחמיה פרק ח' ב' דכתיב שם: 'שנאספו כל קהל ישראל ויביא עזרא הכהן את התורה לפני הקהל וגו' ויקרא בו לפני הרחוב ואזני כל העם אל ספר התורה' וכתיב ה, י: 'ויפתח עזרא הספר לעיני כל העם וגו' וכפתחו עמדו כל העם' ופירש"י: 'כאשר פתח לקרות שתקו כל העם' ע"כ ומקורו בגמרא סוטה דף לט'.: 'אמר רבא בר רב הונא: 'כיון שנפתח ס"ת אסור לספר אפי' בדבר הלכה שנא' נחמי' ח, י ה, י: 'וכפתחו עמדו כל העם' - ואין עמידה אלא שתיקה' וכו' עיי"ש 'ר' זירא אמר רב חסדא: 'מהכא שם ג': 'ואזני כל העם אל ספר התורה' ונפסק להלכה בטור ושו"ע או"ח סי' קמ"ו ס"ב.
א כיון שהתחיל הקורא לקרות בס"ת אסור לספר אפי' בד"ת אפי' בין גברא לגברא שו"ע סי' קמ"ו ס"ב ב.
ב יש מהאחרונים שכתבו: 'דמשעה שנפתח הס"ת אפי' לא התחיל עדיין הקורא לקרות אסור לדבר' כן מוכח לשון הגמרא: 'כיון שנפתח ס"ת' וכו' וכן משמע מלשון הכתוב בנחמיה שם: "וכפתחו עמדו כל העם" מגן אברהם וכן הוא דעת הגר"א מ"ב ס"ק ד'.
ג כשם שאסור לדבר בד"ת כך אסור לפרש דברי תורה או להורות הוראה לאדם השואל פרי מגדים משנה ברורה שם סעיף קטן ה' אבל כדי לאפרושי מאיסורא מותר לומר בדרך קצרה אם אי אפשר להפריש ע"י רמיזה שם.
ד האיסור לדבר בין גברא לגברא הוא אפילו בד"ת כמבואר בשו"ע שם והטעם דשמא ימשך הלימוד גם בעת הקריאה אמנם הב"ח מיקל בלימוד בין גברא לגברא ובפרט בזמנינו שמאריכין במי שבירך והאליהו רבה כתב לחלק דלימוד בינו לבין עצמו אין למחות אבל ללמוד עם אחרים אין להקל דשמא ימשך וכתבו האחרונים דאף שאין להקל ללמוד עם אחרים בין גברא לגברא אבל להורות הוראה לפי שעה אין להחמיר דבזה לא שכיח כ"כ שמא ימשך מ"ב ס"ק ו.
ה בשו"ע סי' קמ"ו ס"ב מבואר דמותר לקרות שנים מקרא ואחד תרגום בשעה שקוראין בתורה כיון שהוא מעין מה שקורא הש"ץ אמנם השו"ע בסוף הסעיף אחר שהביא כמה אופני קולות למי שתורתו אומנותו וכו' סיים בשו"ע וז"ל והנכון שבכל הפרשיות ראוי למדקדק בדבריו לכוין דעתו ולשומעם מפי הקורא וכתב המ"ב שם ס"ק י"ד לפרש דברי המחבר דאעפ"י שהתיר מעיקר הדין להעביר הסדרא שנים מקרא ואחד תרגום בשעת קה"ת אין זה מן המובחר אלא ראוי למדקדק לשמוע מפי הקורא מלה במלה.
ו אמנם דעת הפרי חדש דמצד עיקר הדין אסור לעסוק בשום דבר ואפי' בשנים מקרא ואחד תרגום בשעת הקריאה וכן הביא המג"א בשם השלה"ק שמחמיר בזה אלא צריך לשתוק ולשמוע הקריאה מפי הש"ץ וכן דעת הגר"א במעשה רב מ"ב ס"ק ט"ו והמגן אברהם הביא בשם מטה משה דנכון לקרות בלחש מלה במלה עם הש"ץ דבלא זה אי אפשר לכוון ולשמוע וכן כתבו כמה אחרונים מ"ב שם בשם הלבוש דרך החיים ושולחן עצי שיטים.
ז אין הקורא רשאי לקרות בתורה עד שיכלה אמן מפי הצבור שו"ע סי' קמ"א ס"ה ואפי' יש אנשים שמאריכין באמן צריך להמתין עליהם דהא כולם צריכים לשמוע הקריאה לכן צריך הקורא להמתין אפי' על המיעוט שיגמרו האמן ואח"כ יתחיל לקרוא מ"ב שם ס"ק י"ז ומטעם זה נהגו שהקורא עונה אמן עם הצבור בקול רם וממשיך בו קצת יותר מן הצבור כדי שיבינו שמתחיל לקרות ויטו אוזן לשמוע שם.
ח אסור לצאת ולהניח ס"ת כשהוא פתוח אבל בין גברא לגברא אין איסור לצאת שו"ע סי' קמ"ו ס"א והטעם דבין גברא לגברא שרי משום דאז אין הספר תורה פתוחה והאיסור הוא רק כשהוא פתוח פרישה ואותם שמניחים ס"ת פתוח ויוצאים באמצע הקריאה עליהם הכתוב אומר ישעיה א, כח: "ועוזבי ה' יכלו" ברכות דף ח. ובתרגום על הפסוק: "ועוזבי ה' יכלו" כותב: 'ודשבקו אורייתא דה' ישתיצון' מ"ב בשם התשב"ץ .
ט ומה שמותר לצאת בין גברא לגברא כתב התשב"ץ ח"ג סי' צ"ח דזהו דוקא כשאירע הדבר באקראי בעלמא אבל כשעושין זה תדיר נראה פירוק עול תורה וכמעט שאני אומר שעליהם נאמר שם: "ועוזבי ה' יכלו" ח"ו עכ"ד התשב"ץ ביאור הלכה סי' קמ"ו י בין גברא לגברא היינו מיד שגמר הקריאה אפי' לא בירך עדיין ברכת אשר נתן לנו תורת אמת יכול לצאת פר"ח אבל בספר מטה יהודה חולק על זה דהברכה שייכא להקריאה וצריך להמתין עד אחר הברכה ביה"ל שם.
יא הביאור הלכה מסיק דאפילו עדיין לא התחילו לקרות מכיון שנפתח הספר תורה אסור לצאת עיי"ש שסיים דאין להקל בה"ל סי' קמו
יב כשם שאסור לדבר כשקורין בספר תורה כך כשהמפטיר קורא בנביא אסור לדבר עד שישלים ההפטרה שו"ע סי' קמ"ו סייג ואפי' לדבר ד"ת אסור בשעה שקורא המפטיר שערי אפרים שער ט' סעיף מ"א.
יג צריך לשמוע ולכוון לברכות של העולה לתורה ושל הקורא במפטיר ולענות אמן אחריהם שו"ע או"ח סי' רפ ד ס ג.
תוכחת מוסר מהגה"ק יעב"ץ בסידורו בעניני קריאת התורה
וז"ל הגה"ק רבי יעקב עמדין זלה"ה בסידור יעב"ץ: 'וכשמתחיל לקרות יהיו אזני כל העם קשובות אל ספר התורה ואסור להשיח ולא לצאת כשהס"ת פתוחה אם לא בין גברא לגברא ו: "מסיר אזנו משמוע תורה גם תפלתו תועבה", "כי דבר ה' בזה" מוטב שנהפכה שליתו על פניו והוא בכלל: 'המחלל את התורה - שיהא גופו מחולל על הבריות' כי אין לך חילול גדול מזה ואפי' לעסוק בד"ת אסור כי אין לך לימוד גדול מזה ואל יאמר אדם: 'דברים אלו כבר שמעתי וידעתי אין לי בהם שום חידוש!' כי כל ענין מעניני התורה הוא גדול ונורא והתורה כולה שמותיו של הקבי"ה ובכל קוץ ותג תלויין תלי תלים הלכות ואגדות רזים וסודות שאין העולם ומלואו כדי להכיל!' עכ"ל היעבי"ץ ז"ל שם .
מה יענו ליום הדין המדברים בשעת קה"ת
והבאה"ט סי' קמ"ו ס"ק ג' הביא מ"ש השלהי"ק: 'דאם אסור לספר אפי' בין גברא לגברא אף שהסי"ת סגור א"כ מה יענו ליום הדין הגדול והנורא אותן שמספרין בשעת הקריאה?! אוי להם ולנפשותם! והזוהר האריך מאד בענשם' עייי"ש עכ"ל הבאהי"ט ועי' לקמן העתקת לשון הזוהי"ק.
תוכחת מגולה
ובביאור הלכה סי' קמ"ו: 'תוכחת מגולה לאותן האנשים המפקירים נפשותם ומספרים שיחה בטילה בשעת הקריאה אם בין גברא לגברא שהספר סתום אסור לספר עם חבירו ולכמה פוסקים אסור אפי' בד"ת כמה יגדל האיסור בעת שהספר פתוח שבזיון הוא כשמסיר אזנו מלשמוע דבר ה' וגדול עוונו מנשוא שאפילו מי שיוצא באמצע הקריאה נאמר עליו: "ועוזבי ה' יכלו" כ"ש זה שעומד בביהכנ"ס ואינו רוצה להטות אזנו לתורה עייי"ש שהאריך דכמה פעמים יש בזה עוד כמה עוונות חמורים כגון אם עומד במזרח ביהכנ"ס והכל רואים שאינו רוצה להטות אזנו לתורה יש בזה עוון חילול השם וכמה פעמים שהדיבורים שלו מעורבים לה"ר ורכילות ומלבד זאת יש בזה איסור שיחה בטלה בבית הכנסת ובבית המדרש ומסיים הבהי"ל: 'ראה וחשוב כמה איסורים עובר ע"י זה וגם תפלתו מתועבת עבור זה לפני ד' וכו' ואשרי מי שנותן כבוד לתורה וכמו שנאמר שמואל-א ב, ל: "כי מכבדי אכבד" עכ"ד הבהי"ל שם.
לשון הזוה"ק בדבר חומר השיחה בשעת קריאת התורה
בזוה"ק פ' ויקהל דף ר"ו ע"ב איתא וזלה"ק: 'כד סליק ספר תורה לתיבה כדין בעאן כל עמא לסדרא גרמייהו לתתא באימתא בדחילו ורתת ובזיע כשהס"ת עולה אל התיבה חייבים כל העם לסדר עצמם באימה וביראה וברתת ובזיע ולכוונא לבייהו כמה דהשתא קיימין על טורא דסיני לקבלא אורייתא ולכוון לבם כאילו עכשיו הם עומדים על הר סיני לקבל את התורה ויהון צייתין וירכון אודנייהו ולית רשו לעמא למפתח פומיה אפילו במילי באורייתא וכ"ש במלה אחרא אלא כולהו באימתא כמאן דלית ליה פומא וכו' ואסור למקרי בספרא דאורייתא בר חד בלחודוי וכולהו צייתין ושתקין בגין דישמעון מלין מפומיה כאילו קבילו לה ההוא שעתא מטורא דסיני ויהיו שומעים ויטו אזניהם לשמוע ואין רשות לעם לפתוח פיו בדברי תורה וכל שכן בדברים אחרים אלא כולם יהיו באימה כמי שאין לו פה ואסור לקרות בספר התורה אלא אחד בלבד וכולם שומעים ושותקים כדי שישמעו התיבות מפיו כאילו קבלו את התורה באותה שעה מהר סיני.
'הכל תלוי במזל אפי' ספר תורה שבהיכל'
שמעתי מוסר נאה בשם כ"ק מרן הגה"ק מהר"י טיב זייע אביד סאטמאר דהנה פשטות המאמר הזה הכל תלוי במזל פירושו הוא דכשיש בהיכל הקודש כמה ס"ת ובשעה שמוציאים ס"ת לקריאת התורה כל אחד מהס"ת משתוקק שבו יקיימו ישראל המצוה ויקראו בו ולפיכך אמר: 'שגם זה תלוי במזל' איזה ס"ת יוציאו מארון הקודש לקרה"ת ואיזה מהם ישארו מונחים בהיכל ולא יקראו בהם אמנם לפי מצב הדברים בבתי כנסיות ובתי מדרשות שיש הרבה שמדברים באמצע קריאת התורה יש לפרש כוונת המאמר איפכא דהנה בבהכנ"ס שיש בו כמה ספרי תורה מונחים בארון הקודש אזי בשעה שמוציאים ס"ת מההיכל לקרות בו כל אחד ואחד מהס"ת מצפה ומקוה: שלא יוציאו אותו מהארון לקריה"ת אלא יניחוהו במקומו! כי במקום שמדברים בשעת קרה"ת חילול ובזיון הוא לקדושת התורה שיקראו בו כשמדברים בעת שקורין בו ולכן הכל תלוי במזל אפי' ס"ת שבהיכל היינו הספר תורה שנשאר בהיכל דכשבאים להוציא ס"ת מההיכל כל אלו הס"ת ששפיר מזלם שלא הוציאו אותם לקריאה טוב להם משא"כ הס"ת שלא הי' לו מזל מוציאים אותה לקריאת התורה והבן עד היכן הדברים מגיעים ובספרי שירה חדשה על מצות כתיבת ס"ת הבאתי עוד כמה פירושים בזה עיי"ש.
כבוד הרב, מאור עינינו, אין דף, עט ודיו היכולת להכיל את אשר ליבנו מבקש לומר. ב"ה בזכותכם רואים אנו עד כמה גדול אלוקי ישראל, כמה גדול אלוקי הרב אמנון יצחק, יה"ר שהשי"ת ישמרכם מכל מרעין בישין, וכל אויביכם שהם אויבי התורה הקדושה, שיפלו תחת רגליכם, אכי"ר. קשה ועצוב לראות את התופעה של קריעת מודעות, ואי אפשר להתרגל לכך. מר ממש. ואשרי הבחור שמדביק מחדש. כבוד הרב מלמד שאין אדם מלאך – אלא חצי אדם וחצי מלאך. אך כבוד הרב עצמו – אדם כמלאך. אתמול זכיתי למעט ביזיונות. שעת ניסיון קשה מאוד, אך ב"ה בזכותכם נשארתי שפויה לגמרי. יהי רצון שבזכות הבזיון שקבלתי ונתתי ברכת הדיוט למשפחה שהגיעה מרחוק לישועה – שיהיו להם בשורות טובות. בשורה משמחת נוספת, גיסי הניח ציצית ובירך, ואשתו ואנשים מסביב שמחו מאוד וענו אמן. ועוד כמה דברים יפים אירעו ביום שני. האוכל של א. מ. מטובל בטוב טעם ונדיבות, יה"ר שימשיכו ויצליחו, אמן. שוב אודה לכבוד הרב ולכל העמלים במלאכה – יהי רצון שהשם יתברך יגשים כל משאלות ליבכם לטובה. ותודה מיוחדת גם לרבנית היקרה, שאם לא אודה לה – הרי זו כפיות טובה ממש. ודבר אחרון היום בבוקר עברנו מהמקום, ששמו שלט ענק של מורינו והלב היה מלא שמחה לראות. יה"ר שנזכה ברחמים לקבל פני משיח צדקנו במהרה, אמן.
שלום כבוד הרב, נשלח סרטון של אדם שאינו מוכר, המסביר בקצרה ותוקף בחריפות את התנהלות מועצת הרבנות, בטענה שהיא גורמת להכשלת הציבור בענייני נבלות וטריפות. אמנם הדברים ידועים לרבים, אך ייתכן שהצפייה בסרטון תועיל גם לכמה תמימים שעדיין אינם מודעים למציאות, ותפתח את עיניהם (לקליפ "אתה מוריד לנו את האמונה ברבנים" shofar.tv/videos/10084).
הקנאות הטהורה והכנה של כבוד הרב שליט"א כלפי ה' יתברך נדירה ומייצגת את אהבתו וביטולו המוחלט להשי"ת. כבוד הרב מהווה דוגמה למחויבות מוחלטת לתורה ולקיום מצוות, ופועל אך ורק לשם שמים, ביושר ובאומץ. תודה להשי"ת שזוכים לראות דרך זו בפועל. שבת שלום ומבורך (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
ב"ה זה וסגולת "עבדו" אלו סגולות שממש עובדות חזק... ניסיתי את הסגולה הזאת לא רק על פרנסה אלא על עוד דברים ועובד ממש טוב. תודה כבוד הרב על הסגולות שאתה נותן לנו, על החיזוקים בתשובה, על כל שעה ושעה שאתה זמין עבורנו, יה"ר שהשי"ת יברך אותך בכל הברכות הכתובות בתורה (אמן) אתה כמשה רבנו של הדור שלנו!
בוקר טוב. ב"ה ראיון מרתק ומעשיר – כל מילה של הרב נאמרת בקפידה, בקול מדוד ובדיוק. ניכר שליטה ברוח, התנהגות מרתקת ודקויות שמלמדות רבות, מעבר לדברי התורה המיוחדים והנדירים שמועברים. נוכחותו של הרב בדורנו מהווה מקור חיזוק, ברכה והשראה, במיוחד בזמנים מאתגרים. תודה על ההקשבה, ההכלה, הברכות והעצות – הכל נאמר מתוך לב טהור ומסירות אמיתית. שבת שלום (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
ב"ה זכינו בכבוד הרב, תלמיד חכם מופלג, סיני ועוקר הרים "וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם" (משלי י, כה) יראת השמים, הטהרה והעמידה על האמת ניכרות בכל דבריו. זכותו תגן על כל עם ישראל, אמן (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV). יהי רצון שהשי"ת יברך את כל העוסקים עמו בהפצת תורה ואמונה, בכל ברכות התורה. שבת שלום וחג שמח.
בסיום הראיון אמר המראיין: „אני לא התחנפתי אליך.” דווקא משפט זה הדגיש את ייחודיות הדברים שנאמרו: "אצלי אתה לא מצטרף למניין... זה שולחן ערוך ...!" הרב בחר לומר את האמת בבהירות וביושר, ללא התחנפות וללא ויתור, מתוך נאמנות מוחלטת להלכה ולדרך התורה. גם כאשר הדברים אינם קלים לשמיעה – הם נאמרים בכבוד, בצלילות ובאחריות. ראיון שממחיש כיצד אמירת אמת נקייה משאירה רושם עמוק ויוצרת כבוד אמיתי (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
כבוד הרב היקר, ב"ה עכשיו זכיתי לצפות בראיון, לראות לא רק לשמוע וכל רגע התמוגגתי ושמחתי באיזה רב זכינו לדבוק כמה חוכמה ושנינות. קןדם כל אין מתאים יותר מכבודו להביאו לערוץ שהמראיין כינה אותו ״קול האמת״ אכן רבנו הוא הוא קול האמת שאפשר להשתמש בדמות רבנו כלוגו ״האמת״ שנשמע 40 שנה + ויישמע לנצח אמן. לא צריך להיות מומחה בשפת גוף להבחין איך הרב יושב נינוח בשילוב ידיים שנשאל שאלות והתשובות נשלפות במהירות, שנינות, חינניות בחדות מיוחדת במינה בחיוך ובחן שהשי"ת חננו… מצא חן בעיני ה׳. רק איש אמת כרבנו יושב נינוח ורגוע… כי רק איש אמת שמדבר מהלב שפיו וליבו שוים יושב רגוע מחייך ושולף תשובות חדות כמו תער... זה אחת הסיבות מיני רבות שגרמו לי לדבוק ברבנו כשפגשתי לראשונה ביוטיוב… שעונה בשלוף 40 שנה לאלפי שואלים שמפתיעים בשאלות והתקלות לכאורה, נסיונות שווא להתקלות יותר נכון… …ולא שהרב יודע את השאלות מראש ומסוננים גם עבורו מראש בפתקים חחח חחח ב"ה הרב עומד אמיץ חזק ובלי פחד מול כל שאלה שתשאל כי אמת יש אחת!!! המראיין סיכם את זה ב 4 מילים, כששאל את רבנו על ספייקס (ספק) והרב ענה ״ספק זה עמלק״ - ״אי אפשר להתמודד איתך״ ב-4. המילים האלה המראייין סיכם את עוצמתו של הרב את החוכמה והבינה והשכל החד והחריף שהשי"ת חננו... שאף אחד לא יכל ולא יכול ולא יוכל על רבינו "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן" (בראשית מט, כב). אלפי מיליוני סרטונים של שו״ת ביוטיוב יעידו על כך שכל מי שניסה לקנטר, להפיל, לבלבל, לעצבן, לנסות להוציא מריכוז וכו' וכו' את רבנו לא צלח והשואל חזר הביתה עם זנב בין הרגליים… רק יחידי סגולה מצליחים בכך... יה"ר ברכת ה׳ עליך תמיד תהיה ..ותמיד תמשיך להיות ״וְאִם תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל כְּפִי תִהְיֶה״ (ירמיה טו, יט) קול השי"ת מדבר מגרונך... תודה לכבודו על כל הפרשנות והניתוחים על טראמפ וכו׳ שבזכותו ובזכות פרשנותו מצליחה להבין מה קורה בעולם, מי נגד מי. כל ראיון כזה גורם לשמןח יותר להפנים יותר לעכל יותר (לא מובן מאליו אף פעם) זכות נפלה בחלקנו שאנחנו דבקים בך, בדרכך, בשעורייך בכל! יהי רצון שנזכה תמיד לדבוק באיש יקר וחשוב לעם ישראל בכלל ולנו בפרט... המושיע הפרטי שלנו, שנשתל מלמעלה עבורנו כדברי הגדולים שמעידים על רבנו! וכמו שהרב אמר פעם לבחור בשו״ת שאמר לרב ״איפה אנחנו ואיפה אתה הרב בעולמות העליונים, פה אנחנו זוכים איך שהוא...' והרב ענה; ״אבל יש עצה מי שיידבק בי יש לו חלק ממה שאקבל שם״ יהי רצון שנקבל ולו פיסה... שהשי״ת תמיד אוהב אותך! ותמיד תמצא חן בעיני השי"ת ...חן חן תמצא, חן חן מצא! תודה על שעה ורבע של ראיון של אושר! ישר כוח ועלה והצלח ביתר שאת ועוז אמן (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
כבוד הרב שליט"א. חזק ואמץ!!! השאלה של המראיין על קורח והשוואתו לשואה השאירה אותו בהלם עם התשובה של כבוד הרב על התיקון של 24,000 תלמידיו של רבי עקיבא! יה"ר שהמראיין יחזור בתשובה. אשרינו שזכינו שיש לנו רבי כזה! (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
ב"ה סיימתי לצפות בראיון כולו – ראיון מרגש, מעשיר ומעורר לב. ניכרת הבנה רחבה ועמוקה בכל נושא שהוצג, ותשובות בהירות ונוגעות, הנאמרות מתוך יישוב הדעת ואמונה פשוטה. דברי הרב בביאור שיטתו של רבי יואל מסאטמר זצ״ל בסוגיית הציונות נאמרו בעומק ובאחריות, מתוך נאמנות לדרך התורה. במיוחד בלטה האמירה הברורה כי כל הנהגת השי"ת מדויקת ומכוונת, ודברים אלו נאמרו בכזו בהירות עד שהם מסירים ספק ומחזקים את האמונה. לאורך הראיון ניכרת הנהגה של סבלנות, אהבת ישראל וברכה – כדוגמת הנהגתו של משה רבנו ע״ה, שבירך את העם גם מתוך קושי. למרות אתגרים ומניעות, הרב ממשיך במסירות להאיר את עיני הציבור ולהרבות חיזוק ואמונה. זכות גדולה לעם ישראל שזוכה להנהגה כזו (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).