שנאת אחים - חלק ג | הרב אמנון יצחק

(אין זה התמלול! אלא עיקרי הדברים מהספר 'מצווה ועושה' שחיברו הרב שמואל דוד פריעדמאן שליט"א, חלק ג' עמודים תצה-תצז)

שנאת אחים; "לא תשנא את אחיך" – 'בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך';

השל"ה הקדוש (שער האותיות אות ב' בריות) מביא בשם החכם הר"ר אברהם סג"ל וזה לשונו: 'ולהיות ששתי (2) האהבות האלו הם שני עמודי התורה ראוי שיהיו דומים זה לזה וכמו שאהבת המקום היא בכל לב נפש ומאוד רצה לומר: כי לקיים מצות ה' התלוים בלב ונפש כגון; להרחיק הדעות הזרות והנכריות מלבו צריך להתלהב בנפש משלהבת האלקים והיראה הפנימית עד שאפילו אדם נוטל נשמתו לא יעבור מפקודי ה' ומצותיו וכל שכן שלא יעבור אם יהיה בדבר חסרון כיס כן באהבת הבריות יהיו שלש אלה.

כיצד "בכל לבבך"? היינו; שלא לשנוא שום אדם בלב כמו שנאמר: "לא תשנא את אחיך בלבבך" והשנאה שבלב רובה באה מחמת הקנאה וגדולה השנאה הבאה מחמת הקנאה יותר מהבאה מחמת עלבון ותחרות או דבר אחר כי זו בסור הסבה סור כל חלאתה ויש לה תקומה אמנם הבאה מחמת הקנאה אין שום תקנה לה כי בכל עת תעורר מדנים ויעלה באשה היא אשר החריבה מקדש שני שלא היו בו לא עבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים כמו במקדש ראשון והיא אשר הגלה את פליטת יהודה ומקיימי שארית ישראל בגלות ואשר סיבבה כל הגירושים והרעות והצרות שהיו מעולם בגלות החל הזה כי עדיין צחנתה ועושנה עולה להשחית והשנאה הזאת אשר בלב נקראת: 'שנאת חנם' כי על עסקי חנם וקנאה לבד נכנסת בלבו של אדם והיא קשה שבכולם כי תרתי אית בהו לגריעותא הקנאה שמוציאים את האדם מהעולם והשנאה אשר בלב ועל זה נאמר: "בכל לבבך" כי לא לבד חייב האדם להזהר שלא ידבק בה מאומה מהאדם הרע הזה אמנם לאהוב את האדם בלבו ולהרחיק ממנו שמץ קנאה ותחרות וזו היא האהבה שבלב.

עוד יש שנאה אחרת והיא שהאדם שונא לחבירו לא מפני קנאה או תחרות אלא מפני רוע המדות אשר בנפש המתעורר כי כמו שהטבע נותן שאהבה נופלת בין הדומים כן כשלא ידמו יחד האנשים במדותיהם ובמזגיהם יפול ביניהם שנאה וזו אינה קשה כראשונה אמנם קשה לתקן ולכן אנו מוזהרים להתרחק ממנה לפי שנאמר בכל נפשך היינו אף על פי שחבירך אינו שוה במדות כנפשך חייב אתה לסבול אותו ולאהוב אותו בעבור ה' שככה בראו.

המין השלישי (3) מהשנאה היא הבאה מחמת דררא דממונא וזהו שנאמר: "בכל מאודך" ובזו השנאה גם כן אותה הנופלת בין בעלי האומניות שכל אומן שונא בני אומנתו (בראשית רבה לב, ב) ועל דרך הדבר הזה גם כן מוזהרים אנו וכשיחשוב הבעל אומנות שהכל מאת ה'" העושר והכבוד" 'ואין האדם נוגע במה שמוכן לחבירו' (יומא לח' עמוד ב') לא ישנא לבעל אומנותו אדרבה יאהב אותו מפני הדמותו אליו.

וכן אם ריב ומצה יפול בין אנשים ונגשו אל השופט ושפטום וריב יריבו יחד באותו דבר אשר יפול הריב והאמת יעשה דרכו ולמה ישנאו זה את זה אחר כך כי כל העדה כולם כגוף אחד נבדל באבריו וכמו שאם ידו של אדם תכה את רגלו או שום אבר אחד מאבריו לא ישוב להכות לידו לנקום נקמת רגלו (ירושלמי נדרים פרק ט' הלכה ד') כן אם יחטא איש לאיש מצוה שלא לנקום ולנטור אבל למחול לו מיד ולהתפלל אל ה' עליו: 'שימחול לו!' כמו שעשה הזקן אבינו שנאמר (בראשית כ, יז): "ויתפלל אברהם אל האלקים וירפא אלקים את אבימלך".

ויחשוב גם כן בלבו: כמה אנחנו מוסיפים לחטוא בכל יום ויום לפניו יתברך והוא מוחל לנו על העונות והפשעים! ואם אנו בניו כמה דאיתמר (דברים יד, א): "בנים אתם לה' אלקיכם" ומצווים ללכת בדרכיו מחויבים אנו גם כן למחול כמוהו ולהעביר על מדותינו כי 'כל המעביר על מדותיו מעבירין לו על פשעיו, 'מדה כנגד מדה' (ראש השנה יז' עמוד א') והוכח נוכיח את עמיתינו בדברים המתיישבים על הלב ולא נשא עליו חטא לא במחשבה ולא בדיבור ולא במעשה אבל בשלשת אלה נועילהו וזהו: "ואהבת לרעך כמוך" כי כל הדברים הנאהבים והרצויים לך חייב אתה להשתדל במעשה ובדיבור ולעשות לרעך להביא שלום בין איש לאשתו בין אדם לחבירו כמו שנאמר (תהלים לד, טו): "בקש שלום ורדפהו" ובמחשבה שתחמוד בלבך שיבא אליו טובה ועל זה תתפלל אל ה' תמיד כמו שאתה מתפלל על טובתך' עד כאן לשונו.

שנאת בני משפחה חמור יותר;

בספר הברית (חלק ב' מאמר יג' פרק כ') כתב: '"כי ישבו אחים יחדיו" או אח ואחות יש לפעמים קטטות גדולות בינם ויפרדו איש מעל אחיו בלב ולב ויהי ריב ומדון וישנאו זה את זה תכלית שנאה ופניהם איש אל אחיו להרוג ולאבד זה לזה וחושבים על כי מבטן אחד יצאו אין עוברים על מצות עשה: "ואהבת לרעך כמוך" ועל לאו ד: "לא תשנא" וכמה חסרי לב המה ואין בהם תבונה אם כל ישראל אחים וכל בני אדם ריעים מה גם אלה שנתוסף בהם ברית אחים ולא עוד אלא כי גדולה השנאה אשר בין אחים יפריא יותר ממה שהוא בין אדם לאדם ולא קרב זה אל זה ויוסיפו עוד שנוא זה את זה בכל יום בלבותם וימהר כל אחד להוציא מחשבתו אל הפועל כאשר זמם לעשות לאחיו רחמנא פרוק רחמנא שזיב מהאי דעתא ואם לפעמים יש בן מביש ומחפיר ומצער אב ואח לצרה יולד אף הוא אם כן גם בן ואח אין לו אהבת ריעים ולמה לא יזכרו האחים כי בני אב אחד הם ובכן אנשים אחים אל תקשו לבבכם במריבה והאמת והשלום אהבו והתענגו על רוב שלום.

וכן יש אנשים שמקילים בעבד ואמה ומביישים אותם ומצערים אותם על חנם אף גם אם עושים כל מה שצריך להם לעשות על הנכון וכראוי אומרים להם: 'לא עשיתם בטוב!' וחושבים אין בזה עון כי קנין כספו הוא ובאמת גדול עונם מנשוא והקב"ה ישלם להם 'מדה כנגד מדה'.

באחים לא הזהיר רק על: "לא תשנא";

שמעתי דרך צחות מהה"ק המפורסם בחכמתו מו"ה ברוך הלברשטאם ז"ל אבד"ק גארליץ על מה שנאמר: "ואהבת לרעך כמוך" לשון אהבה אצל רעהו ואצל אחיו נאמר: "לא תשנא את אחיך בלבבך" ולמה אצל אחיו לא נאמר כג לשון אהב? רק כיוון שזה קשה מאוד שתהיה אהבה בין אחים לזה אמרה תורה שעל כל פנים: "לא תשנא את אחיך" וגו' אבל בין ריעים קרוב הדבר להיות ביניהם אהבה לכן ציוותה התורה: "ואהבת לרעך" שיאהב את חבירו באמת ונכון (דברי תורה להרה"ק ממונקאטש זצ"ל חלק ט' אות כו').

עצות ישרות איך להוציא שנאת הבריות מלב האדם;

בספר ראש הגבעה מהגאון מוה"ר פנחס בן מוה"ר יהודה זללה"ה מתלמידי הגר"א זצ"ל כתב וזה לשונו: 'ומפני שאינו מלאכה קלה להוציא שנאת הבריות מלב אדם כי היא הפינה הגדולה אצל היצר לעקור את האדם כי כן אמרו חז"ל (אבות פרק ב' משנה יא'): 'ושנאת הבריות מוציאין את האדם מן העולם' גלל כן באתי להקל עליך להוציא שנאת הבריות מלבבך וכו'.

לא תהיה לו רודף יותר מהקב"ה;

העלה על דעתך מפני מה אתה שונא את חברך אם מפני שראית אותו שאינו מקפיד על המצות לעשותן ואינו עוסק בהן לא תהיה לו רודף יותר מהקב"ה שהרי לא קניס הקב"ה על המעשה אלא בעידן ריתחא וכמה זעמו? רגע! ואתה למה תרתח עליו בכל עת יותר ממנו ית' הרי לא עמלת בו ולא גדלת אותו בכן בני לא תרתח ולא תחטא עליו.

מי שמך לדיין עליו?!

ואם תשנא אותו בשביל שראית שעובר על מצות לא תעשה הרי האדם נידון בראש השנה בבית דין של מעלה ועתה למה תדון אותו בכל יום ובכל עת ובכל שעה ובאמת מי שמך לדיין עליו לשפוט במעשיו.

'הוי דן את כל האדם לכף זכות';

ואם על כל פנים קנאת ה' צבאות בוערת בך ונכנסת לדיינות מעצמך הרי הזהירוך חז"ל: 'הוי דן את כל האדם לכף זכות' ולמה תהיה מן המחייבים ולא מן המזכים והרי אמרו חז"ל (אבות פרק ג' משנה ד'): 'אל תדון את חבירך עד שתגיע למקומו' פירוש: למדרגתו אם עם הארץ הוא יותר ממך הרי אין שכלו גדול כל כך כמו שלך ואם ת"ח הוא הרי אמרו חז"ל (סוכה נב'): 'כל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו' ועוד אמרו: 'שהניח היצה"ר את כל האומות ואינו מתגרה אלא בישראל ובת"ח יותר מכלם!'.

ואם עני הוא יותר ממך הרי אמרו (עירובין מא'): 'עניות מעברת על דעת קונו' ואם עשיר הוא יותר ממך הרי אמרו: 'כי גדול נסיון העשירות יותר מנסיון העניות' וכן בכל מדות בני אדם יש לך ללמד זכות על חבירך ולהיות מן המזכין.

למה לא תשנא את עצמך?!

ואם על כל פנים היצר משיאך לשנוא אותו לפנים משורת הדין מה שלא חייבה התורה למה לא תשנא את עצמך מן הדין שאתה עובר על לא תעשה שבתורה על לא דבר! שנאמר: "לא תשנא את אחיך בלבבך".

זכור שהוא בן אברהם יצחק ויעקב;

ולמען תלמד לאהבה את חברך זכור שהוא בן אברהם ויצחק ויעקב ויש בו "חלק אלוק ממעל" והוא באמונה אחת אתך ובשם: "ישראל" יכונה גם ראה שורש דבר נמצא בו שהקב"ה מחייהו ועושה לו כל חפצו ומסתמא כך ראתה חכמתו וידיעתו שכך ראוי לו ואתה למה לא תבטל רצונך מפני רצונו ית' שהרי אם רצונו ית' להיטיב לו הרי מחוייב אתה להיטיב לו וכו' אחיך ישראל החתום בברית ומאמין באלקי ישראל וכמה צדיקים יכולים לצאת מזרעו ובכן יקל עליך לאהוב את רעך כמוך.

משל; לאחד שבערב פסח תקפו יצרו לשתות יי"ש הרבה ונשתכר מצא בשר חזיר בתנור וסבר שהוא בשר טלה ואכלהו ולא אכל מצה כלל האם תשער כל העונשים הראויין לאיש הזה וגם הוא הלא יבכה יום ולילה ע"ז המעשה שעשה בשטות היין ועתה מה יעשה האדם השונא חבירו שהוא עובר בכל שעה והוא בדעתו ושכלו על מצות עשה הכתובה בתורה: "ואהבת לרעך כמוך" ועל מצות לא תעשה: "לא תשנא" וכו' ועוד כמה לאווין המסתעפין מזה וכו' ומחזיק את עצמו לצדיק ואינו משער לעצמו שום עונש ע"ז הלא טוב ממנו הרשע הזה שאכל את החזיר בכפליים' עד כאן לשונו.