מצוות צריכות כוונה - חלק יב | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 11.03.2023, שעה: 22:45
(אין זה התמלול, אלא עיקרי הדברים ע"פ הספר 'כאשר ציוה השם' פרק ז עמודים לט-מה לכתבה על הספר - לחץ כאן)
מצוות שצריכים לכוין טעמם;
א] נפסק בשולחן ערוך: 'שבמצות ציצית תפילין וסוכה יש לכוין בשעת קיומה מלבד הכוונה לקיים את מצות ה' גם את טעם המצוה ואם לא כיון לא יצא ידי חובתו (א) והטעם מבאר הב"ח: 'משום שבשלש (3) מצות אלו נכתב בתורה: "למען" ובא ללמדנו: שבמצות אלו כוונת טעם המצוה הוא חלק עיקרי במצוה ולפיכך כוונת טעמי המצות במצות אלו הוא לעיכובא'.
מקורות ועיונים:
(א) כתב בשולחן ערוך (סימן ח סעיף ח): 'יכוין בהתעטפו; שצונו הקדוש ברוך הוא להתעטף בו כדי שנזכור כל מצותיו לעשותם'.
ועיין בב"ח (שם סעיף ז) שכתב: 'שהמצוות שמפורש טעמן בתורה וכתבה בהן התורה לשון: "למען" דהיינו; מצות ציצית דכתיב בה (במדבר טו, מ): "למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי והייתם קדשים לאלהיכם" ומצות תפילין דכתיב בה (שמות יג, ט): "והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת ה' בפיך כי ביד חזקה הוציאך ה' ממצרים" ומצות סוכה דכתיב בה (ויקרא כג, מב-מג): "בסכת תשבו שבעת (7) ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכת למען ידעו דרתיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים" בא הכתוב להורות: כי עיקר המצוה וקיומה תלויה בכוונת הטעם שיכוין בשעת קיום המצוה מלבד הכוונה שמכוין בשאר המצוות שרוצה לקיים את רצון ה'.
ועיין עוד בספר דרך פקודיך (הקדמה א אות ה) שהמשיל את המקיים אחת (1) מהמצוות הנ"ל בלי כוונת טעם המצוה; למי שנוטל לולב לבדו בלי ערבה - שלא יצא ידי חובתו! אף על פי שלא חיסר כלום בעצם נטילת הלולב כיון שהוא תנאי שאינו יוצא בנטילת הלולב אלא אם כן נוטל שאר המינים עמו.
ב] ויש אומרים: 'שכוונת טעמי המצוות היא רק לכתחילה ואינה מעכבת בדיעבד אם לא כיון' (ב).
ג] בדרך פקודיך (ג) כתב: 'שיש לכוין את טעמי המצוות בכל המצות שנזכר טעמן בתורה אף על פי שלא נכתב בהן: "למען" (ד).
ד] גם בלאוין שנזכר טעמם בתורה יש לכוין את הטעם בשעת מניעתו מהם מלבד הכוונה לעשות את רצון ה' שציוה להימנע מלעשות אותו דבר (ה).
ה] גם במצוות שלא נתבאר טעמם בתורה צריך לחפש במושכלות טעמיהן (ו). ועל פי זה יש תועלת גדולה ללמוד בספר 'החינוך' שמבאר בכל מצוה ומצוה שרשי המצוה וטעמיה.
מקורות ועיונים:
(ב) משנה ברורה (שם סעיף קטן יט בשם הפרי מגדים ובשו"ת מנחת שלמה תנינא סימן ה אות ג) מבאר טעמו של הפרי מגדים שהוא סובר: 'שהכונה הנוספת שיש בציצית תפילין וסוכה היא כמו כוונת המצוה למאן דאמר: 'מצוות אין צריכות כוונה' דאף שברור הדבר שמן התורה ודאי מצווה כל אדם לעבוד את ה' בכל לב ולכוין לשם מצות ה' אפילו הכי אין זה לעיכובא בעיקר קיום המצוה והרי זה נחשב רק כעין הידור מצוה שבלי ההידור חיסר רק מצות: "ואנוהו" אבל אין זה לעיכובא בעיקר המצוה כמו כן בטעמי המצוות הואיל והתורה כתבה גם את טעם המצוה מצוה על כל אדם לכוין אותם אבל לא נתכונה התורה שבלי זה לא עשה כלום'.
(ג) הקדמת הספר הקדמה א אות ה.
(ד) שהרי ודאי כל המצוות יש להם טעמים עד אין סוף וחקר ואף על פי כן לא נתפרש טעמן בתורה וכיון שבמספר מצוות פרטיות פירש ה' יתברך טעם - על כרחך הכונה היא שצריך לכוין את הטעם בשעת קיום המצוה.
ובהקדמה לספר שערי תפילה מביא ראיה לכך מדברי רבן גמליאל שאמר (פסחים קטז): 'כל שלא אמר שלשה (3) דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו ואלו הן; פסח, מצה ומרור. פסח - על שום שפסח המקום על בתי אבותינו במצרים' וכו' הרי שצריך לבאר טעם אלו הדברים ואינו יוצא בהזכרתם בלבד.
(ה) דרך פקודיך (הקדמה ב אות ג).
(ו) שם הקדמה ד אות א והא דפסקינן: שאין טעם למצוה היינו; שאין לסמוך בדיניהם על הטעם ולומר כיון שהטעם הוא כך אם כן במקום שאין שייך הטעם הזה יפטור מהמצוה שחלילה לומר כך! כיון שהטעמים אין להם סוף ומי יכול לבא על מחשבתו של יוצר בראשית?! אבל אף על פי כן מהראוי להתבונן בטעמי מושכלות כל מה דאפשר ויהיה שכרו אתו ופעולתו לפניו.
טרחה עבור צרכי הישיבה - היא מצוה!
הגה"צ ר' יהודה זאב סגל זצ"ל שימש כאחד מחברי הנאמנים של ישיבה במנצסטר וחתימתו נדרשה על כל צ'ק פעם הביאו לו מספר צ'קים לחתימה והתנצל המביא על כך: 'שהוא גוזל מזמנו היקר של ראש הישיבה!'
- 'אנא! הבן' ענה לו ראש הישיבה: 'שכל אות שאני כותב בצ'קים האלו - זוהי מצוה! ולכן אין זו טירחה כלל עבורי'.
(מתוך הספר 'ראש ישיבת מנצ'סתר' הועתק ברשותם האדיבה של הוצאת ארטסקרול).
פרק ח: כללים ודינים שונים;
א) סתמא לשמה
א] העושה מצוה בלי כוונה לא יצא ידי חובתו וצריך לחזור ולעשותה (א) אבל אינו חוזר ומברך עליה (ב).
ב] גם המסופק במצוה דאורייתא אם כיון בה צריך לחזור ולעשותה דספיקא דאורייתא לחומרא (ג).
ג] כתב החיי אדם (ד): 'שאפילו אם בודאי לא כיון אם מוכח מתוך מעשיו שעושה כדי לקיים את המצוה כגון; שקורא קריאת שמע בבית הכנסת בסדר התפילה (ה) או שומע תקיעת שופר בראש השנה בבית הכנסת (ו) או שאכל מצה בהסיבה (ז) וכדומה יוצא בדיעבד ידי חובה אפילו אם לא כיון בפירוש'.
ד] מצוה שמברכים לפניה חשובה הברכה להיכר שנתכוון לשם מצוה (ח) ומכל מקום לכתחילה צריך לכוון בפירוש ואינו יוצא על ידי היכר הברכה רק בדיעבד.
ה] בערוך השולחן כתב: 'שאין לסמוך על מה שמוכח מתוך מעשיו רק אם הוא מסופק אם נתכוין ולא כשבודאי לא נתכוון' (ט).
[ב] מעשה הכולל כמה מצוות;
מעשה מצוה הכולל בתוכו כמה מצוות כגון; מצות קריאת שמע שנכלל בה גם המצוה של קבלת עול מלכות שמים צריך לכוון על כל מצוה בפני עצמה ואם לא כיון - לא יצא ידי חובת אותה המצוה שלא כיון עליה (י).
[ג] מצות לא תעשה
גם במצות לא תעשה יש לכוון: 'שנמנע מלעשות מעשה זה מפני ציווי ה'!' כגון; כשנמנע מלאכול מאכל האסור באכילה צריך לחשוב: 'הריני מכוון לקיים מצות איסור מאכלות אסורות כאשר ציוה ה'' וכן כשהולך ממקום שמדברים שם לשון הרע צריך לחשוב: 'הריני מכוון לקיים מצות איסור לשון הרע כאשר ציוה ה'' (יא).
[ד] מצוה שבמחשבה
מצוה שבמחשבה כגון; מצות אהבת ה' או אמונה בה' וכן מצות: "ואהבת לרעך כמוך" צריך לכוין לפני המצוה לקיים את המצוה (יב).
מקורות ועיונים:
(א) שולחן ערוך (סימן ס ומשנה ברורה שם סעיף קטן ח) ואם לא כיון לצאת ידי חובתו בעשיית המצוה לא יצא מן התורה וצריך לחזור ולעשותה.
(ב) משנה ברורה (סימן ס סעיף קטן י) וביאור הלכה שם דיבור המתחיל וכן הלכה דלענין ברכה יש לחוש לדעת האומרים שמצוות אין צריכות כוונה.
(ג) משנה ברורה (שם סעיף קטן ח) ואפילו אם ספק לו אם כיון אם הוא מצוה דאורייתא ספיקא לחומרא כן כתב הפרי מגדים (סימן תקפט) עיין שם.
(ד) סימן סח סעיף ט הובא במשנה ברורה סימן ס סעיף קטן י.
(ה) ובמקומות שמקדימים להתפלל בליל שבת וקורין קריאת שמע בברכותיה בבית הכנסת קודם זמנה וסומכים על מה שיקרא אותה עוד הפעם בזמנה אז אף אם אירע שאחרו להתפלל וקרא אותה בבית הכנסת בזמנה אם לא התכוון בפירוש לא יצא שהרי לא מוכח מכך שקראה בסדר התפלה שדעתו לצאת כיון שדרכו לקרותה תמיד בסדר התפלה אף שלא בזמנה כדי לסמוך גאולה לתפלה (ביאור הלכה סימן ס ד"ה וכן הלכה).
(ו) ודוקא כשעומד בתוך בית הכנסת אבל אם עומד מאחורי בית הכנסת לא יצא בסתמא אם לא כיון ביאור הלכה שם.
(ז) ביאור הלכה שם ד"ה וכן הלכה.
(ח) ביאור הלכה שם דמה שכתבנו במשנה ברורה היכא שמוכח וכו' כגון; בקריאת שמע על ידי סדר התפלה ובשאר מצוות על ידי הברכות או על ידי ההכנה להמצוה.
(ט) כן כתב בסימן תקפט (סעיף יד) וזה לשונו: 'עיין מגן אברהם (סעיף קטן ה) שהביא ירושלמי במהלך בדרך לא שנו אלא בעובר אבל בעומד חזקה כיון כלומר אם שכח אם כיון אם לא כיון דאז בעובר חזקה שלא כיון ובעומד חזקה שכיון.
(י) ספר מצות הלבבות (מאת הרה"ג ר' מרדכי ליכטשטיין זצ"ל מחוז בריסק) המצוות כוונת להלכות בהשמטות וכגון; במצות קריאת שמע יש לכוין גם על מצות קריאת שמע וגם על קבלת עול מלכות שמים שמקיים בזה מצות יחוד ה'.
כתב בכף החיים (סימן רלב סעיף קטן טו): 'כשאדם מסתפר יכוון לקיים י"ד (14) מצוות! "לא תקיפו פאת ראשיכם", "ולא תשחית" וכו' והם שתי (2) מצוות בפאת הראש; אחת מכאן ואחרת מכאן. וה' (5) מצוות בפאת הזקן כמו שמבואר בגמרא: שחייב על כל אחת ואחת! והחינוך מונה עוד שתי (2) מצוות והם: "בחוקותיהם לא תלכו", "ולא ילבש גבר" וגו' הרי ט' (9) וכשהוא נותן שכר המגלח יכווין: 'שהוא מקיים מצוות: "ביומו תתן שכרו", "ולא תבא עליו השמש" וגו' וב' (2) לא תעשה: "לא תבא עליו השמש", "ולא תלין" ואם הוא עני יש עוד לאו אחד (1): "ולא יקרא עליך" וגו' וכשהוא ערב שבת או יום טוב ומקיים בזה מצות עשה מדרבנן הרי שמקיים י"ד (14) מצוות! עוד יכוין: שהוא מספר שער ראשו להיותן דינין תקיפין.
(יא) דרך פיקודיך (הקדמה ב) ומביא ראיה מלשון הפסוק (דברים כו, טז): "ושמרתם ועשיתם אותם בכל לבבכם ובכל נפשכם" דלב ונפש מורים על הכונה לעשותם לשם ה' והלשון "ושמרתם" מדברת במצות לא תעשה והיינו; שצריך לעשותם כלומר להימנע מהם לשם ה' ועיין שם עוד שמביא ממה"ר חיים ויטאל שכתב: 'אין אדם מקיים מצות לא תעשה כתיקונה אלא בבוא דבר עבירה לידו ונמנע ולא עשאה מפני מצות המקום אבל ביושב ובטל לא מיקרי קיום מצות לא תעשה' ועיין עוד בחרדים (לא תעשה פרק כו) שכתב: 'בשעת מניעת אדם עצמו מן האיסורין יכוון בלבו: 'שמפני צווי השי"ת הוא נמנע לעשות רצונו!' וישמח בחלקו'.
(יב) דרך פיקודיך (הקדמה א אות ז) יש מצוות שקיומם רק במחשבה כגון; "אנכי ה' אלקיך" (שמות כ, ב) כאשר יבואר במקומם והנה לדעתי ודאי צריכין כוונה לצאת ידי חובת המצוה אפילו למאן דאמר: 'מצוות אין צריכות כוונה' זהו דוקא מצוה התלויה בעשיה.
ובספר מצות הלבבות (מאת הרה"ג ר' מרדכי ליכטשטיין זצ"ל ממחוז בריסק) השמטות למצוות צריכות כוונה כתב: 'שאלה; מצות הלבבות כגון; שאוהב ישראל או ששמח בחג אם צריך לכוין לשם מצות עשה או לא? תשובה: נראה פשוט שצריך כוונה דוקא לשם מצוה דחזינן דמה שיש בהמצוה יותר מעשה צריך כוונה ביותר'.
וכן הוא בספר יראה ודעת (מאת הרב סגל ראש ישיבת מנצ'סטר דף פו) שנוקטים להלכה: 'שמצוות צריכות כוונה', והוא הדין גם במצות של יראת שמים ושארי מצוות הנלוות עמו שצריכין לכוון בהן וממילא יוצא שלפני התחלת לימוד המוסר יש לנו לומר: 'הנני מוכן ומזומן לקיים מצות: "את ה' אלקיך תירא".
שלום כבוד הרב, נשלח סרטון של אדם שאינו מוכר, המסביר בקצרה ותוקף בחריפות את התנהלות מועצת הרבנות, בטענה שהיא גורמת להכשלת הציבור בענייני נבלות וטריפות. אמנם הדברים ידועים לרבים, אך ייתכן שהצפייה בסרטון תועיל גם לכמה תמימים שעדיין אינם מודעים למציאות, ותפתח את עיניהם (לקליפ "אתה מוריד לנו את האמונה ברבנים" shofar.tv/videos/10084).
הקנאות הטהורה והכנה של כבוד הרב שליט"א כלפי ה' יתברך נדירה ומייצגת את אהבתו וביטולו המוחלט להשי"ת. כבוד הרב מהווה דוגמה למחויבות מוחלטת לתורה ולקיום מצוות, ופועל אך ורק לשם שמים, ביושר ובאומץ. תודה להשי"ת שזוכים לראות דרך זו בפועל. שבת שלום ומבורך (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
ב"ה זה וסגולת "עבדו" אלו סגולות שממש עובדות חזק... ניסיתי את הסגולה הזאת לא רק על פרנסה אלא על עוד דברים ועובד ממש טוב. תודה כבוד הרב על הסגולות שאתה נותן לנו, על החיזוקים בתשובה, על כל שעה ושעה שאתה זמין עבורנו, יה"ר שהשי"ת יברך אותך בכל הברכות הכתובות בתורה (אמן) אתה כמשה רבנו של הדור שלנו!
בוקר טוב. ב"ה ראיון מרתק ומעשיר – כל מילה של הרב נאמרת בקפידה, בקול מדוד ובדיוק. ניכר שליטה ברוח, התנהגות מרתקת ודקויות שמלמדות רבות, מעבר לדברי התורה המיוחדים והנדירים שמועברים. נוכחותו של הרב בדורנו מהווה מקור חיזוק, ברכה והשראה, במיוחד בזמנים מאתגרים. תודה על ההקשבה, ההכלה, הברכות והעצות – הכל נאמר מתוך לב טהור ומסירות אמיתית. שבת שלום (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
ב"ה זכינו בכבוד הרב, תלמיד חכם מופלג, סיני ועוקר הרים "וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם" (משלי י, כה) יראת השמים, הטהרה והעמידה על האמת ניכרות בכל דבריו. זכותו תגן על כל עם ישראל, אמן (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV). יהי רצון שהשי"ת יברך את כל העוסקים עמו בהפצת תורה ואמונה, בכל ברכות התורה. שבת שלום וחג שמח.
בסיום הראיון אמר המראיין: „אני לא התחנפתי אליך.” דווקא משפט זה הדגיש את ייחודיות הדברים שנאמרו: "אצלי אתה לא מצטרף למניין... זה שולחן ערוך ...!" הרב בחר לומר את האמת בבהירות וביושר, ללא התחנפות וללא ויתור, מתוך נאמנות מוחלטת להלכה ולדרך התורה. גם כאשר הדברים אינם קלים לשמיעה – הם נאמרים בכבוד, בצלילות ובאחריות. ראיון שממחיש כיצד אמירת אמת נקייה משאירה רושם עמוק ויוצרת כבוד אמיתי (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
כבוד הרב היקר, ב"ה עכשיו זכיתי לצפות בראיון, לראות לא רק לשמוע וכל רגע התמוגגתי ושמחתי באיזה רב זכינו לדבוק כמה חוכמה ושנינות. קןדם כל אין מתאים יותר מכבודו להביאו לערוץ שהמראיין כינה אותו ״קול האמת״ אכן רבנו הוא הוא קול האמת שאפשר להשתמש בדמות רבנו כלוגו ״האמת״ שנשמע 40 שנה + ויישמע לנצח אמן. לא צריך להיות מומחה בשפת גוף להבחין איך הרב יושב נינוח בשילוב ידיים שנשאל שאלות והתשובות נשלפות במהירות, שנינות, חינניות בחדות מיוחדת במינה בחיוך ובחן שהשי"ת חננו… מצא חן בעיני ה׳. רק איש אמת כרבנו יושב נינוח ורגוע… כי רק איש אמת שמדבר מהלב שפיו וליבו שוים יושב רגוע מחייך ושולף תשובות חדות כמו תער... זה אחת הסיבות מיני רבות שגרמו לי לדבוק ברבנו כשפגשתי לראשונה ביוטיוב… שעונה בשלוף 40 שנה לאלפי שואלים שמפתיעים בשאלות והתקלות לכאורה, נסיונות שווא להתקלות יותר נכון… …ולא שהרב יודע את השאלות מראש ומסוננים גם עבורו מראש בפתקים חחח חחח ב"ה הרב עומד אמיץ חזק ובלי פחד מול כל שאלה שתשאל כי אמת יש אחת!!! המראיין סיכם את זה ב 4 מילים, כששאל את רבנו על ספייקס (ספק) והרב ענה ״ספק זה עמלק״ - ״אי אפשר להתמודד איתך״ ב-4. המילים האלה המראייין סיכם את עוצמתו של הרב את החוכמה והבינה והשכל החד והחריף שהשי"ת חננו... שאף אחד לא יכל ולא יכול ולא יוכל על רבינו "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן" (בראשית מט, כב). אלפי מיליוני סרטונים של שו״ת ביוטיוב יעידו על כך שכל מי שניסה לקנטר, להפיל, לבלבל, לעצבן, לנסות להוציא מריכוז וכו' וכו' את רבנו לא צלח והשואל חזר הביתה עם זנב בין הרגליים… רק יחידי סגולה מצליחים בכך... יה"ר ברכת ה׳ עליך תמיד תהיה ..ותמיד תמשיך להיות ״וְאִם תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל כְּפִי תִהְיֶה״ (ירמיה טו, יט) קול השי"ת מדבר מגרונך... תודה לכבודו על כל הפרשנות והניתוחים על טראמפ וכו׳ שבזכותו ובזכות פרשנותו מצליחה להבין מה קורה בעולם, מי נגד מי. כל ראיון כזה גורם לשמןח יותר להפנים יותר לעכל יותר (לא מובן מאליו אף פעם) זכות נפלה בחלקנו שאנחנו דבקים בך, בדרכך, בשעורייך בכל! יהי רצון שנזכה תמיד לדבוק באיש יקר וחשוב לעם ישראל בכלל ולנו בפרט... המושיע הפרטי שלנו, שנשתל מלמעלה עבורנו כדברי הגדולים שמעידים על רבנו! וכמו שהרב אמר פעם לבחור בשו״ת שאמר לרב ״איפה אנחנו ואיפה אתה הרב בעולמות העליונים, פה אנחנו זוכים איך שהוא...' והרב ענה; ״אבל יש עצה מי שיידבק בי יש לו חלק ממה שאקבל שם״ יהי רצון שנקבל ולו פיסה... שהשי״ת תמיד אוהב אותך! ותמיד תמצא חן בעיני השי"ת ...חן חן תמצא, חן חן מצא! תודה על שעה ורבע של ראיון של אושר! ישר כוח ועלה והצלח ביתר שאת ועוז אמן (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
כבוד הרב שליט"א. חזק ואמץ!!! השאלה של המראיין על קורח והשוואתו לשואה השאירה אותו בהלם עם התשובה של כבוד הרב על התיקון של 24,000 תלמידיו של רבי עקיבא! יה"ר שהמראיין יחזור בתשובה. אשרינו שזכינו שיש לנו רבי כזה! (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
ב"ה סיימתי לצפות בראיון כולו – ראיון מרגש, מעשיר ומעורר לב. ניכרת הבנה רחבה ועמוקה בכל נושא שהוצג, ותשובות בהירות ונוגעות, הנאמרות מתוך יישוב הדעת ואמונה פשוטה. דברי הרב בביאור שיטתו של רבי יואל מסאטמר זצ״ל בסוגיית הציונות נאמרו בעומק ובאחריות, מתוך נאמנות לדרך התורה. במיוחד בלטה האמירה הברורה כי כל הנהגת השי"ת מדויקת ומכוונת, ודברים אלו נאמרו בכזו בהירות עד שהם מסירים ספק ומחזקים את האמונה. לאורך הראיון ניכרת הנהגה של סבלנות, אהבת ישראל וברכה – כדוגמת הנהגתו של משה רבנו ע״ה, שבירך את העם גם מתוך קושי. למרות אתגרים ומניעות, הרב ממשיך במסירות להאיר את עיני הציבור ולהרבות חיזוק ואמונה. זכות גדולה לעם ישראל שזוכה להנהגה כזו (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
כבוד הרב היקר ב"ה עוד ראיון מעלף חד ברור ואמיתי וכל מי שזוכה לראיין אותך פשוט זכה תודה לרב היקר שמראה לציבור את הדרך הישרה והבטוחה (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
