חובות הלבבות | שער עבודת האלקים פרק ג חלק ג | הרב אמנון יצחק

"ומי שיבחן טובות האלוהים עליו אשר ישתווה בהן עם כל בני אדם, יאמין בחיוב קבלת עבודת האלוהים בכל מיני השכליות".
-    אז מי שיבחן את טובות הבורא, שהוציא אותנו מארץ מצרים, אז ודאי שאנחנו מחויבים להוסיף עבודה על עבודת שאר האומות, והן המצוות השמעיות, ואפילו אם לא נבין את טעמם - עם כל זה אנחנו יודעים שעם חמת נביא השם שראינו את אותותיו, כי מפי עליון נצטווינו עליהם יאמין בחיובו במצוות.
"מי שיבחן טובות האלוקים עליו, טובות השם עליו, והוא משתווה בהן עם כל בני אדם",
-    זאת אומרת זה אותו סוג הטבה שהוא מטיב לכולם, אז ודאי שהוא יאמין בחובתו לקבל את עבודת האלוקים בכל מיני השכליות. אמרנו אתמול שיש מצוות שכליות, שהם מכנה משותף לכל בני אדם, שאדם יכול להשיג בשכלו את המצוות האלה, הוא לא צריך לקבל אותם על ידי התורה או על ידי נביא, כל אדם יכול להשיגם. אז כל בין אדם שבוחן את הטובות של הקב"ה והוא משתווה בזה עם שאר בני אדם,
"הוא יאמין שיש לו חוב לקבל עליו "עבודת האלוקים" בכל מיני השכליות - בכל מיני מצוות שכליות שברור לו שצריכים לקיים אותם. וכשיבחן את טובות הבורא עליו במיוחד שייחד את עמו יותר משאר העמים"
-    אז אם הקב"ה ייחד אותנו יותר מכל העמים זה שהוציא אותנו מארץ מצרים ונתן לנו את התורה וכו', אז הוא יאמין בחיובו במצוות השמעיות מה שאין לשאר אומות העולם. אז במכנה המשותף כולנו מאמינים, יודעים שצריכים לעבוד את הבורא המצוות השכליות כי בר השגה לכולם וכולם שותפים בזה. אבל כיוון שעם ישראל התייחד מכל העמים, והשם הוציא אותם לו לעם, באותו ומופתים, ונתן להם את התורה, אז מחייב אותם גם במצוות שמעיות שהם שמעו בהר סיני, וקיבלו את התורה.
"אשר וכן על אותה דרך כאשר יבחן טובות האלוהים עליו, אשר ייחד בהן שבטו מבלעדי שבטי שאר עמו"
-    עכשיו אנחנו נכנסים לעם ישראל, בתוך עם ישראל יש שתיים עשר שבטים, ואם יש איזה שבט שהקב"ה ייחד אותו יותר משאר השבטים, כמו כהנים ולווים,
"אז יאמין בחיובו במצוות שייחד בהן האלוהים את שבטו יותר",
-    אז יש לו יותר חיובים. למה? כי מיוחד מהאחרים בדברים נוספים.
"ועל כן תמצא תורות כהונה ארבעה ועשרים, כנגד ארבעה ועשרים טובות שהטיב בהם הבורא לכוהנים, והם ארבעה ועשרים מתנות כהונה".
-    כמו שנותנים לכהן הזרוע והלחיים והקיבה וכו', זה ארבעה ועשרים מתנות כהונה,
"אבל יש לכהן ארבעה ועשרים תורות כהונה, עבודות כהונה, לא מתנות כהונה. ומה הם: היציקות והבלילות, והפתיתות והמליחות, והתנופות והגשות, והקמיצות והקטרות, והמליקות והקבלות, וההזאות והשקאת סוטה, ועריפת עגלה וטהרת מצורע, ונשיאת כפיים בין מבפנים ובין מבחוץ, תרומת הדשן וסידור מערכה, ושני גזרי עצים ודישון מזבח הפנימי, והמנורה ולחם הפנים, ובזיכי לבונה. ויש כתבו עוד שאין לחשב שחיטה ... עבודה שמסורה לבני אהרן, ועוד חשב הרמב"ם במצוות עשה, וכתב בפרק ט' בהלכות "בניית המקדש" לחזן, שמצווה לכהן לערוך את הנרות במקדש, אז כל אלה ביחד שלוש ועשרים עבודות, ועם "הולכה" שעליה אמר אין לי אלא זו, כמו שפרש רש"י בחולין הרי ארבעה ועשרים עבודות, ולפי זה יש לפרש ארבעה ועשרים מעלות שבפרקי אבות גם כן על ארבעה ועשרים עבודות כנ"ל, וזה נקרא עשרים וארבע מתנות שנזכרין בחולין דף קל"ג.
-    זה רק לידיעה מה הן הדברים. מכל מקום ברור שהכהנים נתחייבו בעשרים וארבע עבודות שאין לאף אחד מישראל. אז לכן כל מי שמיוחד יותר - יש לו חובות יותר, והעבודה שלו כלפי השם היא יותר. אז אמרנו שאנחנו ואומות העולם שווים בשכליות, אנחנו יתרים עליהם בשמעיות, וכל שבט ושבט יותר בעבודה בגלל שהוא מיוחד כגון הכוהנים בעשרים וארבע עבודות.
ש: (לא ברור)
הרב: השכליות כמו שבעה מצוות בני נח, ועוד נוספות כמו נגיד היינו יודעים אותם גם בלי התורה: "לא תרצח, לא תגנוב" וכו'
ש: ...
הרב: שכליות זה אלה, השבע משיגים את כולם בשכל. ככה אומר רבי אלחנן וסרמן זכר צדיק לברכה. ועל ההקשה הזאת, כל מי שייחד האלוהים אותו בטובה מבלעדי שאר בני אדם, צריך שיחייב את עצמו עבודה שיתייחד בה מבלעדיהם, עם השתדלו בעבודה הכוללת אותו עימהם, כפי יכולתו והשגתו, להודות להשם יתברך, על מה שייחד אותו מן הטוב, ויהיה גורם התמדתה, התמדת העבודה, ולהוסיף לו עליה, ולגמול על עבודתו בבא, {אני קצת לא מרגיש טוב אז תמחלו לי כן}
ש: השכליות - זה בן אדם לחברו והשמעיות זה בין אדם למקום?...
הרב: אמרנו שמעיות זה כאלה שלא היינו יכולים להשיג על פי שכל, כמו שעטנז, פרה אדומה, כל מיני מצוות שאתה לא יכול להבין על פי שכל למה לא. אומרים לך: "לא לאכול חזיר", מאיפה אתה יודע למה לא לאכול חזיר, למה? רק אם התורה תאמר לך שיש טומאה ויש טהרה, ויש ככה, ויש כשר ויש טמא ויש כזה, אם תקבל מושגים כאלה - זה רק המשמעיות שאתה שומע את זה שבא אליך הנביא ואומר לך או שנותן לך תורה אתה יכול להבין. אבל בלי זה אתה כאילו לא יכול להבין.
ש: אבל אי אפשר לחלק את השוויון כאילו בין אדם למקום,
הרב: לא! לא זה בלי לחלק זה לא קשור לבין אדם לחברו או בין אדם למקום, יש דברים שבין אדם לחברו כולם יכולים להבין, ויש דברים שלא כולם יכולים להבין. "השבת אבדה" למה אני צריך להשיב אבדה? כמו שאומרים החילונים "המוצא בשבילו" המוצא בשבילו,
ש: תלוי מה יש סימנים אין סימנים
הרב: זה לדתיים
ש: ...
הרב: כי אם נפל לו סימן שרוצים שאני אקבל את זה, "לא! אני נכנסתי ולקחתי", הפיצוץ, הפיצוץ. אז ההקשה היא: אם נקיש הלאה לפי זה, שכל מי שמיוחד על ידי הקב"ה שהשם ייחד אותו, והיטיב לו במיוחד, אז ודאי שהוא חייב בעבודה יותר מאחרים. אז אמרנו שהאומות שווים עם ישראל בשכליות, אמרנו שאנחנו יותר מיוחדים מהם בשמעיות, כי הוציאנו מארץ מצרים ונתן לנו את התורה, ואמרנו שבעם ישראל יש מיוחדים יותר כגון הכוהנים אז יש להם עבודות יותר. על דרך הקשה הזאת, כל מי שהקב"ה ייחד אותו בטובה, מה שלא ייחד את האחרים מבני אדם, צריך שהוא יתחייב בעצמו בעבודה מה שהם לא התייחדו בעבודה בהשתדלו בעבודה הכוללת אותו עמהם, מה שהוא רגיל איתם זה ודאי, מה שהוא צריך איתם, מעבר לזה אם הוא מיוחד במשהו שהשם ייחד אותו, אז הוא צריך להחזיר לקב"ה לפי כן יותר כפי יכולתו והשגתו, להודות להשם יתברך, על מה שייחד אותו מן הטוב, וכיוון שייחד אותו בטוב זה צריך להיות הגורם להתמיד ולהוסיף לו עליה, ולגמול על עבודתו בבא, ואז הקב"ה גם יתן לו יותר כפי מה שהוא השתדל והיטיב בעבודת הבורא. מי אתם יכולים להגיד עוד שהקב"ה ייחד אותו והוא יהיה חייב בעבודה יותר?
ש: הלוויים...
הרב: לא! לא דווקא, הפוך בגלל שהכהנים הם כהנים אז הם התייחדו ביותר עבודה.
ש: ....
הרב: אז אמרת בהבלעה שהוא עשיר לדוגמה, שהעשיר מוטלות עליו חובות יותר מאשר העני, כי היכולות שלו יותר גדולות והשם ייחד אותו בטובה יותר משאר הברואים,
ש: וגם בעל שכל
הרב: גם בעל שכל, אז יש ציבור גם, אז אם הוא ייחד אותו ונתן לו תפקיד אז הוא צריך להשתמש עם השררה לטובה, בשביל להיטיב לציבור.
הרב: ומי עוד?
ש: תלמיד חכם
הרב: תלמיד חכם, אדם זכה ללמוד תורה - צריך להעניק אותה לאחרים,
ש: מי שקיבל סייעתא דשמיא
הרב: כן, אז מי שקיבל סייעתא דשמיא ומי עוד?
ש: ...
הרב: אם אחד מצא מאגר מים וכולם צמאים הוא צריך להודיע לכולם?
ש: אם יש לו לתת לכולם למה לא אדרבא,
הרב: אם אדם יש לו נר, הוא יכול לתת לאנשים להאיר מהנר שלו?
ש: למה לא? אדרבא
הרב: הוא חייב?
ש: אני חושב שכן
הרב: אם אדם חזר בתשובה, השם ייחד לו טובה?
ש: כן...
הרב: למה הוא היה צריך ללכת לגיהינום נכון?
ש: כן
הרב: "והשם יורה חטאים בדרך" עכשיו הוא צריך להדליק כמו שהוא נדלק הוא צריך להדליק אחרים נכון? אז למה לא כל החוזרים בתשובה הולכים להחזיר בתשובה?
ש: יש כאלה שעושים
הרב: אני מדבר על אלה שעושים? אני מדבר על אלה שחוזרים בתשובה,
ש: הם עוד לא טעמו ...
הרב: אז אם הם לא יודעים להחזיר בתשובה - למה הם לא תומכים באלה שעושים תשובה ומחזירים בתשובה? לפחות את זה הם יכולים, או בגוף או באון או בממון, אבל הם חייבים להיות נצמדים בשביל להועיל ולעזור כדי שיוכלו כולם לזכות כמו שהם זכו, אז הם ראו את האור אבל הם לא יודעים להאיר, אין להם פנס מספיק עם עוצמה, אבל הם יכולים להתחבר ולהוות כח שיוכל לפעול ולהשפיע על אחרים.
ש: כל אחד והדרגה שלו
הרב: בדרגה הכי קטנה אפשר לצרף קש למדורה, וזה נותן עוד הדלקה והעצמה של האש, בכל מקום רואים אבל צריכים שכל הבעלי תשובה יתאחדו יחדיו בשביל לפעול ולקרב עוד רחוקים שלא יודעים, אז יכולים להפיץ קלטות לדוגמא, יכולים להביא להרצאות, יכולים לארגן הרצאות, יכולים לתת צדקות לעניין זה, יכולים לעשות כל דבר, יכולים להירתם, יכולים להדביק מודעות הכול יכולים. אני שהרגשתי שהקב"ה הטיב לי וגילה לי את האמת - מאז לא נחתי ולא שקטתי להאיר לעוד יהודים שידעו את האמת, למה? בגלל שהשם ייחד אותי בטובה הזאת, שהייתי יכול להישאר חילוני, בלי להרגיש בלי לדעת בלי להיתקל, ולך תדע איפה הייתי היום. אבל הקב"ה סייע אותי, שזכיתי להכיר את האמת, אז מה אני אשמור אותה לעצמי? אז לוקחים את האמת שהשם נתן, וגילית מאגר של מים, מאגר של מים חיים, התורה זה מים חיים, "והוי כל צמא לכו למים", ואן אתה רואה שלא הולכים למים אז תביא את המים על אליהם ותשקה את העדרים. זאת אומרת: כמה שהאדם מרגיש שהשם ייחד אותו בטובה כלשהי יותר מאחרים, זה מחייב אותו יותר ויותר. ולא יהיה כמי שנאמר בו: "וכסף הרביתי להם, וזהב עשו לבעל". הקב"ה הוציא את עם ישראל מארץ מצרים יחד אותם בטובה, הציל אותם מעבדות, הביא אותם לגאולה, נתן לכל אחד 90 מהם חמורים מלאים כסף וזהב, נתן להם את ביזת הים, התן להם את כל זה, מה עשו עם זה? "וכסף הרבתי לה וכסף עשו לבעל" להכעיס אותי עושים בעל? עבודה זרה. אז זאת אומרת אדם יכול לא רק להחזיר טובה לקב"ה, יכול להשתמש עם הטובות שנתן לא הבורא, לעצמו, לאגו שלו, ולא יתן לאחרים ולא יחלוק עמהם, זאת אומרת משתמש בהשפעה הטובה לרעה. ומי שמקצר בעבודה על מה שיוחד בו מן הטובה, יגרום לו לקצר במה שיוחדה בו משפחתו, ואחר כך במה שיוחד בו עמו, ויניח את התורה. וכיון שאינו מקבל את התורה, אינו מקבל את חיובי השכליות. זאת אומרת: אדם שיתחיל לקצר, בעבודה המחויבת ממנו, לפי מדרגתו, לפי הטובות שהעניק לו הבורא, אם הוא יקצר וישתמש עם הטובות לעצמו - סופו שהוא שיקצר גם בעבודות שמיוחדות לו. נגיד שהוא כהן, אז יתחיל לא לבוא לבית הכנסת ולא נשיאת כפיים ולא שום דבר. ואחר כך הוא ילמד לקצר מה שיוחד בו עמו, יפסיק גם לעשות מצוות בכלל, יעזוב את התורה, וגם את השכליות שכל אומות העולם חייבים בהם גם זה הוא יעזוב. זאת אומרת: אם בן אדם מתחיל לרדת - אז הוא יורד עד הסוף. ישראל או שהם עולים עד לשמים או שהם יורדים לתהום תחתית. אז לכן ראינו שחייב אדם להכיר טובה ולהרבות בעבודת הבורא יותר ויותר כפי מה שיוחד בו, אם זה בשכלו, אם בשמעיות שהוא קיבל יותר מהשכליות של שאר האומות, אם זה ייחוד שבטו, אם זה בייחוד משפחתו, אם זה בייחוד תפקידו, אם זה בייחוד זכותו, אם זה בייחוד שייחדו אותו בעושר בגבורה בחכמה, כל מה שקבלת מהקב"ה - אתה צריך להחזיר לקב"ה על הטובה, ואם אתה חלילה מקצר, אתה עלול לרדת לחלוטין מטה מטה מטה. וכשאינו מקבל מה שמחייבו השכל, עם הימצאו לו והתעורר עליו, יצא לו מתכונת החי המדבר. אם בן אדם כשהוא לא מקבל גם מה שהשכל מחייב אותו, ויש לו שכל, והוא מתעורר לדבר הזה שיש לעשותו והוא לא עושה - יצא מתכונת החי המדבר, ויהיו הבהמות מבינות דרך תקנתם יותר ממנו. כמו שאמר ישעיה הנביא: "ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו ישראל לא ידע עמי לא התבונן". ויהיה דרכו כדרך מי שנאמר עליו "כי רשעים יאבדו, ואויבי השם כיקר כרים, כלו בעשן כלו". אז זאת אומרת: זה אחריתו אבדון לשאול תחתית. וכל זה בגלל שהוא מנצל את הטובות שנתן לו הבורא ולא לעבודת הבורא שהוא מחויב בה.
ש: יש לי בעיה
הרב: אנחנו יודעים כל פעם אתה מתחיל עם זה שיש לך בעיה
ש: השכל הוא דבר מוגדר הוא לא אמתי והקניבלים אוכלי אדם, האסקימואים זורקים את הזקנים שלהם, היוונים עושים מצעדי גאווה, שכל זה טעם...
הרב: אתה שכחת את מה שאמרתי אתמול וחבל ואחרי שמתרצים לך אתה שוכח, אמרתי: השכל זה לא אמת והשכל זה אמת, זה לא אמת אם מעקמים אותו", אבל כמו שנברא האדם "האלוקים עשה את האדם ישר", אז אם הוא לא יעבד את שכלו - אז השכל שלו זה אמת ואמרנו, "למה לי קרא? סברא הוא" ואמרנו שיישבו חכמים בין הפסוק לסברה, סברה נכונה, סברה ישרה היא כמו פסוק, רק אם האדם לוקח את הסברה לכיוון אחר בגלל נגיעות שיש לו, רצונות שיש לו, אז הוא ישתמש עם השכל למה שהוא החליט שהוא רוצה, הוא לא שואל את השכל מה עלי לעשות, הוא אומר לשכל תן לי את התוצאה הזאת והזאת, כמו אנשים שרוצים ללמוד תורה - ומחפשים בתורה שהם צודקים, אז הוא חי באיזושהי צורה והוא מחפש פסוקים שהוא צודק,
הוא שואל את התורה: "מה את אומרת?"
וישנה את עצמו לפי התורה, הוא מתחיל עקום. זה נקרא שהשכל יכול להטות את האדם מאורחות יושר, אבל השכל הוא שכל ישר. זה שיש קניבאלים ואסקימוסים ויוונים כמו שאתה אומר ויש כל זה, זה כבר עקימות השכל מאבות אבותיהם, זה אנשים שהתעקמו, וברגע שהם מתעקמים אז זה ככה. זה כמו עכשיו שילד יגדל בבית חילוני, שילמדו אותו נגיד לשנוא חרדים, נו אז מה, מה הוא יודע? מה שלימדו אותו, והוא ילמד את האחרים, גידלו בן אדם אתה מבין לאהוב את הבריות, אז הוא יאהב את הבריות כי ככה לימדו אותו שהוא יאהב את הבריות.
ש: זה סברה...
הרב: אנחנו עם סברה יכולים להגיע לחקר האמת בלי שום בעיה, הראייה:
שרוב בני אדם אומרים לך: "תשמע אל תבוא לי עם סיפורים, אל תבוא לי עם זה, בא תשכנע אותי לוגיקה",
אני שאתה תשכנע אותי לוגית למה? זה מכנה משותף,
"אתה יש לך שכל גם לי יש שכל, תן לי לבחון את הדברים", ככה אומרים בני אדם שלא מכירים את התורה נגיד, הוא מבקש ממך אדרבא תדבר אלי בשכל. וכשאתה מדבר איתו בשכל, בגלל שהוא עקום השכל, כי הוא מתכוון לקבל את האמת, הוא מוכן לשמוע אותך, אבל אם תגיד לו דבר שיחייב אותו במה שהוא לא רוצה –
הוא יתחיל להגיד: "מי אמר? איפה זה כתוב מאיפה אתה יודע דגדגדגדגדגדה..."
אתה מבין מה קרה? דיברנו שנדבר עם שכל לא? תנטרל את הרצונות שלך תזרוק את הרצונות בצד, תעמוד עכשיו תענה על דבר - דבר ובא נתקדם! אז מישהו לא רוצה לקבל - אז זה לא יעזור, תגיד ל"מערך" שישמעו מה ה"ימין" אומר,
-    "לעולם לא!"
תגיד לימין שישמעו מה שהשמאל אומר
 - "לעולם לא!"
יש להם אג'נדה, הם החליטו על דרך ואמרו: "זה הדרך שלי! וכל דרך אחרת לא מקובלת, ככה החלטנו, אני מאמין שככה והוא מאמין שככה",
חלק מאמינים שלשמור על ערבים - זה הרבה יותר חשובה מלשמור על החרדים, יריקה של חרדי בבית שמש זעזעה את העולם, אבל זריקת אבנים של ערבים כל יום על מכוניות - זה לא מזעזע את השמאל, אדרבא! הם הולכים לעזור להם, ואם באים למנוע אותם - אז הם באים "בצלם", אלה שעובדים לצלם, שהם מצלמים לתפוס את היהודים, שמתגוננים בפני משליכי אבנים, שרוצים להרוג היהודים. נו זה לא עוות השכל? יש להם שנאה כזאת לאחיהם שזה לא ברור אם הם לו "ערב רב" איך יכול להיות בן אדם שרואה את האויב שמשליך אבנים עדיף על מי שמתגונן בפניו, איך יכול להיות על פי שכל דבר כזה? רק שנאה יכולה להיות, רק שנאה! אז זאת אומרת: אלה עקמו את השכל, יש להם שכל אבל לרעה. "אוי" אומר ישעיה הנביא: "אוי חכמים בעיניהם ונבונים נגד פניהם" אוי, למה אוי? כי הם חכמים בעיניהם, לא אחרים אומרים שהם חכמים, הם החליטו שהם חכמים.
ש: ...
הרב: נכון זה באמת הסיסמא שלהם: "תנו לחיות לחיות" ובאמת הם חיות ועושים מעשה חיות, אבל לא כל החיות עושות אפילו מעשים כאלה, זאת אומרת כל חיה הולכת מין במינה, ואלה משנים אפילו מה שהחיות עושות, זאת אומרת הם גרועים מן הבהמות. אז זאת אומרת: לא זה לא הולך חייה ותן לחיות, אתה רוצה לעשות מה שאתה עושה תעשה בבית,
ש: ...
הרב: כן אבל אתה רוצה לעשות מצעד באמצע הרחוב אתה מבין של טינופת, תאר לך שאנשים יעשו מצעד עכשיו שהם רוצים לעשות מצעד הקאה, הם אוכלים אוכלים אוכלים והם רוצים ללכת לירושלים ורק להקיא על הכביש כל הזמן. פה צעד שאנשים רוצים לעשות צרכים, הן עומדים באמצע עושים צרכים וממשיכים, כמו בפעור שהיו עובדים לפעור, נו אז כל מפגר שירצה לעשות משהו באמצע הרחוב אז יתנו לו? רק לכלבים נותנים לעשות צרכים באמצע הרחוב.
ש: ...
הרב: כן בשווייץ מקבלים קנס, אם אתה רוכב עם סוסים והוא עשה גדולים - אתה צריך לעצור ולאסוף את הכל, ונותנים לך בשווייץ גם פינות חמד שיש לך שקיות, שאתה מכניס את היד לשקית ואתה אוסף את הגדולים מכניס לכיס והולך.
ש: ...
הרב: נו בטח יש הרבה כלבים שמה, אז זאת אומרת: אתה חושב שכל שיגעון שאדם יכול להעלות בדעתו אז צריך לאפשר לו את זה? בסוף לא נלך ברחובות, בסוף כל קבוצה שיש לה טירוף הדעת, תחליט שהיא רוצה לעשות הפגנה, ולעשות מה שהיא רוצה ושלום על ישראל...
ש: אני בכיף עושה את זה...
הרב: שמענו שבעי פעמים שאתה בכיף שלך, אבל בסך הכללי את הכיף תעשה בבית אל תעשה ברשות הרבים.
ש: אל תחפש את השכל ...
הרב: בשביל זה ניתנה התורה, שהתורה היא המכנה המשותף שמחייב את האנשים, אז מי שהולך על פי התורה, יודע מה נכון, מה כשר, מה לא מה טהור מה לא, מה פסול מה לא, הכל הוא יודע, בתורה יש את הכל מה מותר ומה אסור.
ש: ...
הרב: בודאי, בשביל זה אנחנו לומדים שבע מעלות יש לתורה על השכל, שבלעדי התורה עם תשתמש רק השכל תוכל להגיע לקיצוניות כזו, ולהגיד מה אכפת לך מה אני עושה, אני עושה ככה וככה וככה וככה. אז לכן אומדן של התורה שאומרת במפורש מה עושים ברשות היחיד ומה עושים ברשות הרבים, מה מותר ומה אסור, מה מגונה ומה לא, ומי יקבע מה. אבל כשלא הולכים על פי התורה אז אתה מגיע לקיצוניות כזאת שאתה יכול לטהר את השרץ, זאת אומרת: אתה יכול לעשות ממנו במקום להיות בזוי ושפל קוראים לזה "גאה". כתוב: "יסח השם בית גאים" יסח השם, אז זאת אומרת זה בית גאים, כל הגאים האלה, העולם הבא שלהם אתה מבין - מחוק - אם הם היו יודעים איפה ידונו אותם אחרי שהם יגיעו - תאמין לי שהן היו מפסיקים, אבל הם לא יודעים.
ש: למה לשכנע אותי לחשוב עם השכל, תגיד לי דבר הפוך, אל תחשוב עם השכל אין לך שכל, יש תורה יש דרך יש...
הרב: צריך גם שכל צריך, גם שכל בשביל לדעת שיש תורה, אתה רואה שהרבה פרופסורים אין להם שכל אפילו שיש תורה, הם מבינים שיש חוקי פיסיקה - זה הם כן מבינים, הם יודעים שיש כימיה - זה הם כן מבינים, הם יודעים שיש בוטניקה - זה הם כן מבינים, הם יודעים הרבה דברים - זה הם כן מבינים, אבל שיש מכנה משותף לכולם - זה הם לא רוצים להבין. מה יותר ברור, אם אני לוקח עכשיו את העינית הזאת של המצלמה, ואני רואה אותה כיונית בפני עצמו, אני לוקח את הקן שעליה יושבת העינית ואני רואה אותו בפני עצמו, אני רואה עכשיו את הסטנד ואני רואה אותו בפני עצמו, אני רואה את המקום שמנחים שם את הכרטיס - ואני רואה אותו בפני עצמו, כשאני רואה כל אחד בפני עצמו אני רואה איזה יופי זה נפתח נסגר זה פה שם, אה מה זה? רואים עם זה, אה? אה? אה? אה? יופי, עכשיו אני אומר לך אה, אה, אה? בא אני אראה לך אההההההההה!!!!!!! אה: תראה - מחבר אחד ועוד אחד ועוד אחד הופ! נהיה מצלמה! ועכשיו אתה יכול לצלם וידיאו H. DHIGH DEFINITION, נו אתה רואה, לא תגיד אה? מי.. זה ודאי שמישהו עשה את זה ואת זה ואת כל הנפרדים הוא עשה בשביל שזה ישתלב ויהיה מצלמה אחת! מה יותר ברור מזה, צריך בשביל זה שכל? אם יש לך שכל להבין את הפרט הזה את זה ואת זה למה כשמתאחדים אתה לא מבין שיש פה מישהו שעשה את המצלמה עם תכנית? אז אם אתה יודע שיש פיסיקה ויש כימיה ויש זה ויש ויש ויש ויש... ואיפה המכנה המשותף?! הרי כל זה נועד למי? לאדם שנברא בעולם, שבלעדי האדם אין מה לעשות כל החוקים מיותרים כמעט, כל אוצרות הטבע מיותרים, הרבה דברים בעולם מיותרים, אז למה זה נברא אם לא האדם? אז מי עשה את הכל שיהיה כל זה לאדם? מי עשה שהמצלמה הזאת תהיה מושלמת? והאדם יוכל דרך המצלמה הזאת לראות את הבורא, מי עשה? אין לו שכל,
אתה אומר: "בשביל צריך שכל צריך תורה?"
הנה אני מראה לך - התורה מאחדת ומאגדת את כלל החוקים, את כלל המצבים, במשך כל ימות החיים, ומסדרת את הסידור בין האומות, בין המשפחות, בים הפרטים, בין החברה בין השלטון, בין המלכות בין העבדים, בין האיש והאישה, והכל - התנהגות חינוך ילדים, הכל מאוגד בתוך מאגר אדיר שמתאים לכל הדורות ואין רשות לשנות מילה, הכל נאמר מראש עד סוף הדורות. מי יכול לעשות דבר כזה? לתת מערכת חוקים כזאת, הרי כל מערכת חוקים שקיימת היום בעולם כל יום מוסיפים עוד חוקים ומורידים, מוסיפים מורידים לפי העניין, מוסיפים מורידים, סימן - שאדם לא השכיל, לעשות חוקה אחת, שתקיף את כל המצבים כולל המשתנים ושעתידים להיות ושהוא לא צפה אותם. והתורה אומרת מראש את הכל עם כל הצפי, של כל המצבים, ועם כל השינויים, שיחולו בעולם עד סוף הדורות, כל יום איך להתנהג ומה לעשות. זה יד אנוש יכולה לעשות? ודאי שלא, שהרי כל העולם כולם חיברו חוקים, ולא התאחדו החוקים של כולם לאוגדן אחד שיאמרו - זה החוקים שמחייבים את כל העולם כולו, למה? כי זה לא מסכים עם זה, וזה לא מסכים עם זה,... למה? כי כל אחד מה שהוא מחליט לפי האינטרס שלו.
 באה התורה הקדושה ואמרת: "זה חוקי האלוקים, לא של אדם, אני בראתי אתכם ואני יודע מה מתאים למתכונתכם, אני יודע, לכן אמרתי לכם, אתם רוצים לחיות, אתם רוצים להאריך ימים, אתם רוצים שיהיה לכם טוב - הנה תקיימו את מה שאני אומר. אתם רוצים שיהיה לכם צרות, אתם רוצים מחלות, רוצים בעיות - בקשה, אל תעשו את זה ואת זה ותראו מה יקרה, וכן הלאה. עשיתם טעות - אני נותן לכם אפשרות לתקן, תחזרו בתשובה ואני מחזיר את המצב לקדמותו!",
מה אתה רוצה יותר טוב מזה?
ש: זה רק מוכיח זה השכל, השכל
הרב: תגיד אתה מבין מה אני מדבר? שעה אני מסביר לך ואתה חוזר לאותו דבר? אם לא יהיה לו שכל הוא לא יבין שיש תורה! אתה לא מבין?
ש: ואם יש שכל קטן?
הרב: שכל קטן? אז לפרופסור אין שכל קטן, לראש ממשלת ישראל - אין שכל קטן שאתה אומר? ולפרס שחושבים שיש לו שכל - אין לו שכל אפילו קטן לפי מה שאתה אומר
ש: הוא לא רוצה
הרב: אה הוא לא רוצה, מה אני מדבר שעה? שאדם יכול לעקם את השכל אפילו יש לו שכל גדול! לכן אמרנו: לא יספיק שכלו של האדם אפילו אם הוא גדול, לכן צריך תורה שתורה לו אם הוא משתמש על השכל נכון! אתמול נתתי דרשה, מי ראה אותה אתמול? אחד היה פה, היה עוד אחד שאמר לי נכון, הדרשה היתה על שכל. פרעה היה לו שכל? כן, הוא היה חכם יותר מכולם הוא היה חכם עצום, חכמים אומרים שהוא היה חכם גדול מאוד, בכל מיני חכמות לא רק... היו לו חוכמות גדולות. אבל לשכל יש דבר ששולט עליו לפעמים, קוראים לזה "שאור שבעיסה" זה יצר הרע, מה זה שאור שבעיסה? יש עיסה ואם רוצים להתפיח אותה, שמים שאור, מה זה שאור? שמרים, כששמים שמרים, מה זה שמרים? חיידקים, ששמים חיידקים בעיסה - היא תופחת, פשששששש. נהיה לך חלה של שבת פששששש. אם אתה לא שם את השאור - אתה מקבל מצה כמו קרש, זה המצב האמיתי, קמח ומים זה מה שזה נותן, שמים שאור פששששששש. "כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו" למה? השאור זה שקר זה רמאות זה מתפיח, זה גאווה סרוחה, זה אדם מרגיש עצמו אבועלי אבוטנוז ככה הוא מרגיש, צריך להחזיר אותו אתה מבין לאפס אותו פסססססס. להוציא לו את האוויר. זה כמו שבאתי פעם אחת להרצאה, והיה שמה מישהו שהמתין לי ככה עם שאלות,
אז אמרו כבר מההתחלה: "תדע יש מישהו פה הכין שאלות חבל על הזמן!",
בסדר נכנסתי, אני אומר: "בעזרת השם"...
אז אומר: "יש לי שאלה!"
אמרתי לו: "רגע תן לי רק להתחיל, בעזרת השם נעשה ונצליח והשם ברחמיו עלינו ירוויח, יש לך שאלה - לא בטוח שיש לי תשובה",
-    "מה, אבל אמרו שאתה יודע לענות על שאלות!"
אמרתי: "טוב מי שאמר לך שיענה לך",
אמרתי לו: "אבל אתה יודע מה? שאל שאלה",
שאל שאלה: "תגיד לי למהבלבלבלב...?
אמרתי לו: תרריירריירריי, סיימתי את הז... ועשיתי לו תססססססס.
אמר לי: "מה אתה עושה?"
אמרתי: "מוציא לך את האויר, יש לך עוד שאלה?"
אמר כן תררררררר. עניתי לו פססססססס. קם והלך. יצא לו האוויר. אדם תופח לפעמים יותר מהממדים שלו, למה? יש לך שאלה תשאל, למה ההתנפחות ופפפפהאאאאאאההה, מה קרה תשאל. "כי כל שאור וכל דבש" דבש זה מתיקות, מתיקות זה תאוות גוררות את האדם ומטות את שכלו, "אלה לא תקטירו מהם" זה לא הולך במקדש, בעבודות המקדש זה לא הולך. זאת אומרת: שכל, פרעה היה לו שכל גדול ועצום, אבל גם בעל שכל גדול, למי שיש שכל יותר ממנו, יכול לרכב לו על השכל, הקב"ה יודע מה זה המידות של הבן אדם, אתה יודעים מה הכוח הכי גדול של בן אדם? שהוא יודע לנתח את המידות של השני, ולהשתמש עם המידות של השני נגדו, זה החכמה הכי גדולה. כשאדם יודע את המידות, כשאדם יודע את המידות של שני, את החולשות האנושיות, את המעלות שלו, אם הוא יודע לאתר אותם - הוא יכול לרכב עליו עם המידות שלו. פרעה כמה שהיה אזער - היה בעל גאווה, הוא היה בעל שכל, הוא הבין שלא משתלם להתעסק עם ישראל אחרי 10 פעמים, אחרי 10, הוא ועוד איך היה חכם, הוא ועוד איך היה חכם, מה היתה החכמה שלו משולבת בגאווה,
אז הוא אמר: "עברה המכה - עברנו עכשיו הכל בסדר". באה עוד מכה,
אז הוא אומר: "עברה – זהו".
אבל כשהתחילו להרוג לו את הילדים במכת בכורות, אז הוא הגיע למסקנה שהגאווה גרמה לו רק צרות והוא החליט לוותר. כמו שאומרים כשאדם מרגיש שהוא הולך להפסיד בנקודות, ואין סיכוי שהוא ינצח את הקרב, אז בשביל מה הוא צריך שיתנו לו גם נוקאאוט וישברו לו את הלסת ואלי גם ימות, הוא כבר יודע במצב של המערכות שהוא הולך להפסיד בנקודות, אין! אין טעם להמשיך ואתה גם יודע שאין לך כוחות, ואתה לא מסוגל, ואתה בקושי עומד על הזירה, אז בשביל מה לקבל עוד אחת ולשכב כמו פלטה? אז כדאי להפסיק. ככה היה פרעה. קיבל פאך פאך 10 מערכות, במערכה העשירית
אמר: "אני יוצא מהמשחק! פוס, להתראות. אמר: "קומו צאו מתוך עמי" קומו קומו קומו, קומו קומו לא לישון, "קומו וצאו מתוך עמי"
אז הוא הגיע להחלטה, מוותר על העם של העבדים האלה,
"לא רוצה אותם, תעופו מפנה וגם תתנו לי "מי שברך", ילה' בי בי", בקיצור.
אבל הקב"ה ידע מי זה פרעה, מה עשה הקב"ה?
אמר לעם ישראל: "אתם לא תיקחו להם את הכסף והזהב שאני הבטחתי לכם, לא תיקחו מהם בכוח, אתם תשאילו, אני במכת חושך אני אתן לכם אור, בכל מקום שתלכו יהיה לכם אור, יהודי הולך עם פרוז'קטור בתוך החושך, החושך שמה לא היה העדר אור, החושך שמה היה ממשות, ממשות!",
אז היהודים נכנסו לבתים של המצרים טיילו במשך כל הימים של החושך, ראו איפה יש להם כסף איפה יש להם זהב, פתחו פרטו בדקו הכל, בקיצור לא נגעו לא נגעו רק ראו.
אחר כך השם ציווה אותם: "כשאתם יוצאים תשאילו, תשאילו כלי כסף כלי זהב שמלות מה שאתם יכולים תשאילו",
אז העברייה באה אצל המצריה ואמרה לה: "אנחנו יוצאים שלושת ימים ואנחנו הולכים רחוק במדבר וזה... ואנחנו צריכים לעבודה קצת כסף קצת זהב",
-    "אבל אנה בדאלק אין לי! אין לי",
היא אומרת לה: "למה את אומרת אין לך? יש לך שמה במזנון, ויש לך שמה מתחת לכרית, ויש לך שמה..."
-    "אי! מן איפה את יודעת?"
היא אומרת לה: "מן איפה אני יודעת? אני טיילתי פה כשהיה מכת חושך, אז היה לנו משעמם באנו לראות מה קורה פה",
אז אמרה: "כן את ראית הכל ולא לקחת?"
אמרה לה: "מה, אנחנו גנבים? חס ושלום אנחנו לא גנבים!",
אז היא אמרה: "אם הם כאלה אז אפשר לסמוך עליהם!",
השאילה לה הכל, לקחו את הכל, הכל מכל כל והלכו. טוב עכשיו עם ישראל תקועים המדבר מול ים סוף "סגר עליהם המדבר", סגר עליהם המדבר, צועקים, חלק רוצים לשוב חלק רוצים פה חלק לקפוץ, בלאגן ארבע כיתות, למה הקב"ה עושה את זה? בשביל למשוך את מי? את פרעה,
מה אומרים לו דתן ואבירם? "נבוכים הם בארץ סגר עליהם המדבר" זהו! עכשיו אתה יכול לתפוס אותם. "ויוגד לפרעה כי ברח העם"
-    "אה! גנבים ברחו הם לא מתכוונים לחזור?" הגאווה שלו, "עשו לי ככה? לי עשו ככה?! אני אשתוק?"
תתםתתם דנדיגדן רררררם, אבל רגע הוא לא יכול לרוץ לבד, צריך להביא את העם, אבל העם קיבל כל כך הרבה מכות כבר, המצרים אין להם חשק כבר: "זה מלחמת יחיד אתה יש לך בעיה עם האגו, לנו אין בעיה לא רוצים כלום עזוב אותנו לא רוצים!",
מה הוא עושה? מוציא את כל האוצרות, ומחלק להם לכל אחד נותן חבילות חבילות של כסף וזהב,
ואומר: "אם אתה יוצא למלחמה ונלחם - כל מה שנתתי לך שלך!",
וככה הוא פיתה וכולם יצאו איתו. ומה עשה הקב"ה? רכב על המידות שלו על הגאווה שלו, אבל אתה בעל שכל, אתה חכם,
אתה לבד אמרת: "לא כדאי להתעסק איתם "קומו צאו מתוך עמי"
אתה שילחת אותם, אתה דאגת שיצאו, אמרת שיתנו לך "מי שברך" שלא יחזרו לעולם! "רק תעופו מפה". מה קרה? כשבאה המידה של הגאווה - מכסה על השכל, השאור היצר הרעה תפיחה, אה... ככה עשה לי? אה... דנדיגדן הסוס הלבן זהו.
ש: ...
הרב: היא אומרת לשכל מה לעשות לא שהשכל יגיד לה מה לעשות, ואז המידות גוררות אותו לסיני, למה השם עיכב את ישראל בסיני מול הים? כדי שיהיה סיבה שהוא יבוא, כי תקועים, לכודים, הם לא יכולים לחזור אחורה כי מצרים אחוריהם, הם לא יכולים קדימה כי הים מפריע, הם לא יכולים ללכת לצדדים - חיות רעות וכו', השם גרר אותו לים בשביל להטביע אותו לשלם "מידה כנגד מידה", איך השם יעשה את זה? אז הוא עשה לו תרגיל של השאלה. בשביל שהוא יבין שגנבו אותו, ואז המידה שלו תגרום לו לרדוף אחריהם, אם הם היו לוקחים בכוח - הוא היה יודע שאין לו כוח עליהם, כי אם היה לו היה מונע את זה מההתחלה, כיוון שלא הצליח בהתחלה איך הוא יצליח בסוף, אז הוא מוותר, אבל שעשו לו איזה תרגיל שכאילו הם יחזרו והם ברחו אז המידה מיד התעוררה, והוא הגיע לשם, וכל זה היה בשביל מה? גם לשלם להם מידה כנגד מידה, וגם לא להטריח את ישראל לסחוב את כל הזהב והכסף, שגדולה ביזה הים שכל אחת לקח 90 חמורים מלאים כסף וזהב ביציאת מצרים,
ואז התקיים מה שהשם הבטיח לאברהם: "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול"
אז רואים הנה אדם חכם, יש לו שכל לכאורה, אבל ברגע שבא לו יצר הרע כמו שאומרים עם מידת הגאווה שהיא תופחת, אז היא קוברת אותו, "לפני שבר גאון" מה גורם לשבר? גאון, "משפיל גאים עדי ארץ" את הגאים השם משפיל עדי ארץ, זה נקרא לנצל את המידות. עם ישראל מגיעים למדבר,
צועקים: "מה נשתה!?"
-    מה קרה? מה זה "מה נשתה" יש לכם ספק שתשתו? מה קרה? תאוות השתייה, הפחד פתאום נכנס מי זה עשה? היצר הרע, אבל הרי אם השם מוציא אתכם ממצרים הוא לא הוציא אתכם למות, אם היה רוצה שתמותו - במכת חושך הייתם גם מתים כמו השמונים אחוז (80%), אבל הוא לא עשה את זה, הוא אמר: "שאתם תעבדו את האלוקים על ההר הזה", והוא יתן לכם את התורה, אז מה? ברור שאתם תוכלו להגיע להר בבריאות והכל ולא יחסר לכם כל, אז זה שיש כרגע איזה הפסקה איזה מניעה זמנית - נו אז מה יש, יש לו חשבונות, הוא רוצה לנסות אתכם, ואחרי מה שראיתם 10 מכות וקריעת ים סוף נו, אתם עומדים בניסיון? ניסיון קטן לא נותן להם מים, "וילכו שלושת ימים במדבר ולא מצאו מים" כבר פפפפפפפה מה קרה? מה קרה מה קרה? כשהייתם בשעבוד מאות שנים, כשהייתם בעינוי 86 שנה, נו - התרגלתם, אפילו לא רציתם לצאת, עכשיו שאני משחרר אתכם נותן לכם כל הכבוד, וכבר סוחבים את כל הזהב מה חשבתם שמים יהיה חסר לי? לא אוכל לתת לכם? סבלנות ניסיון קטן עוברים ממשיכים,
אבל כשיצר הרע מתלבש על הבן אדם - הוא מטריף אותו: "לא! הנה, איפה, תראה, מציאות, זה לא בא, מה אני אעשה? חובות משכנתא, באו דפקו לקחו התראה, אדום צהוב ירוק הלך, עכשיו כבר קיבלתי הזמנה לבית משפט, מה אני עושה?"
הקב"ה מנהל את העולם, אתה צריך לחייך ולגחך לכל המצבים, בתנאי, בתנאי שאתה מקיים את התורה ככתבה וכלשונה, יש לך שמירה מהקב"ה "לא יאונה לך כל רע", כל רע, אבל אם אתה רוצה להיות שומר תורה ומצוות וגם עושה מה שאתה לא מאמין שהשם יכול לעשות, ואתה רוצה לעזור לו - בחלק הזה תמשיך לרוץ ולחפש לך פתרונות, אבל אם הייתי משליך על השם יהבך תחילה ועד סוף - הוא היה מכלכל אותך, ככה הוא מבטיח. מי שכו לראות את זה? אלה שמאמינים לו בחיים, מי לא זכה לראות את זה? מי שאין לו סבלנות. אז רואים שאתה יכול להיות בעל שכל גדול כמו פרעה, וברגע אחד יצר הרע יכול לסמא את עיניך, ואתה לא תבין מה אתה עושה, הוא ירכב על המידות שלך
ויביא אותך לדברים שאתה אחר כך תגיד: "מה אני טיפש? מה נכנסתי לזה? מה אכפת לי? מה אני מתערב? למה עשיתי את הדבר הזה?"
החכמה זה להיות חכם שרואה את הנולד. מי מחנך את האדם לראות את הנולד? התורה הקדושה, "היא מחכימת פתי" אדם הוא פתי, אפשר לגרור אותו לאן שרוצים, אתם רואים המון הוא נבער מדעת, אומרים לו סיסמאות אפשר להוציא את ההמון הזה לכל כיוון, יכולים איתו לעשות מהפכות, יכולים לרצוח אנשים, מה לא יכולים לעשות? המון אין שכל אין שיכול דעת, מי מנצל אותם? אלה שיש להם שכל. אז לכן אדם צריך להבין, שכל יש אבל זה לא מספיק, צריך שהתורה תגיד לנו איך להשתמש אתו גם, לא להפריז על המידה, כי אדם יכול להפריז על המידה ויכול לקלקל ולעוות.
ש: יש אדם שיש לו יותר מידי שכל?
הרב: יש אדם שרוצה לסמוך על שיכלו יותר מידי ולא רוצה לשמוע לתורה, הוא חכם, הוא יותר מהחכם.
ש: אני רוצה צידוק לבעיה שלי...
הרב: אה, עוד צידוק אתה רוצה לבעיה שלך? בסדר,
ש: בשביל מה צריך שכל תעשה וזהו בלי שכל...
הרב: תראה מה אתה עושה, אתה מדבר פה כבר כמה ימים, ההפך ממה שאתה עושה, למה? אתה אומר לא צריך שכל צריך לעשות מה שהתורה אומרת וכל מה שאתה אומר זה הפך מהתורה, כי התורה לא אומרת כמוך, מאיפה אני יודע? זה מה שאנחנו לומדים פה. "שבע מעלות לתורה", ושבע מעלות למדנו קודם לשכל, ואמרנו שצריך את השכל, וצריך לדעת רק להשתמש בו, עכשיו כתוב בתורה דבר, וכתוב עוד דבר, ולמקרה מסוים לא כתוב, מה אני עושה עכשיו? לא כתוב,
ש: (לא ברור)
הרב: אתה שמעת על "שלוש עשרה מידות של רבי ישמעאל"? מה יש שמה? כללים, הכללים האלה צריך להשתמש בהם עם שכל, אם אין לך שכל לא תוכל להשתמש בכללים, לא תדע איך לעשות "גזרה שווה" לא תדע לעשות "קל וחומר" ואיזה קל וחומר אשפר להגיד ואיזה קל וחומר אי אפשר להגיד, ומה החילוקים בין גזרה שווה לגזרה שווה? אתה צריך לדעת צריך שכל, זאת אומרת: מה שנעדר מן הכתוב, השכל משלים כדי לדעת מה לעשות לפי תורת ההיקשים, אני רוצה להקיש מדבר לדבר, אז אומר לך פה יש לחלק זה לא בדיוק כמו הציור פה, זה ל5ר ככה, למה איך תעשה את החילוק? אם יש לך שכל אתה יכול להבחין בחילוק אם אין לך שכל אתה לא מבחין בשום דבר. לכן חייבים שכל, והשכל זה המחבר בינינו לבין הקב"ה.
המהר"ל מפראג אומר דבר שאנחנו לא יכולים להגיד אותו, אבל כנראה זה לצורך ההסתברות, הוא קורא לתורה "השכל האלוקי" אז חס ושלום להגיד רק, רק השכל האלוקי, אבל זה השכל האלוקי כביכול שהקב"ה אומר לנו: "זה מה אני רוצה" עכשיו אתה רוצה להתחבר לשכל שלי כאילו כדי שנדבר באותו תדר, אותו שכל כמו שאומרים? נתתי לך שכל גם, מעין זה שהוא שלי, כדי שתוכל להתגבר, לכן, "אורייתא וקוב"ה וישראל - חד הוא". אז אתה עם השכל שלך - אם תתחבר לתורה בלי ניגוד, בלי המידות הרעות, בלי הגוף אלא רק עם שכל - אתה תקיים את זה בלי שום בעיה, רק אל תיתן לגוף שלך לרכב עליך, זה הנקודה! מתי בן אדם מפסיד את שיכלו? מתי שהוא נותן למידות הרעות שבו לשלוט עליו. אז לכם חייבים את השכל, והוא הבסיס האנושי המשותף, ועליו יש חיובים לפי הייחוד שהקב"ה ייחד על כל עם ועם ועל כל שבט ושבט, על כל משפחה ומשפחה, ועל כל יחיד ויחיד. עד כה הבנו? אז הבנו שבעה ושבעה, תצטרכו לחזור על זה, עושים פה דיסקים, ותוכלו לחזור על החומר ולשנן.
ש: ...
הרב: כן, התורה אומרת מתי תשתמש בשכל ומתי גם אל תשתמש בשכל,
ש: ...
הרב: אני רואה את זה בדיוק הפוך, כשאתה רואה כל כך הרבה טומאה, כל כך הרבה שטויות, כל כך הרבה ליצנות - אז גם אם אין לי שכל אני מבין שאני צודק,
ש: ...
הרב: כל בין אדם בעולם יודע שעד לפני כמה שנים עשרות שנים, אנשים שהיו במצב כזה של גאות ושפל מה שנקרא, לא היו לוקחים אותם לשרת בצבא, לא בצבא הישראלי ולא בצבא האמריקאי ולא בשום מקום, כי זה השכל האנושי, והשכל האנושי מבין שנבראו זכר ונקבה, וזה בכל הברואים לא רק באנשים, ועל כמה וכמה באנשים, אתה מבין וזה לא אנושי, וזה לא הגיוני וזה הפך טבע של האדם, ואנשים עוותו את עצמם. זה לא חדש זה היה בדור המבול, ולכן נמחו מן העולם.
ש: ...
הרב: זה בגלל המוטציות הספונטניות של סטיב הוקינג,
ש: ...
הרב: לא בגלל השכל לא, בגלל הגאווה שעלתה על השכל,
ש: ...
הרב: אז מה השאלה? אין שום בעיה אף אחד לא אמר סתירה למה שאתה אומר, אבל זה לא שולל את השכל, זה שאנשים מעוותים אותו זה זבש"ם (זה בעיה שלהם!),
ש: ...
הרב: שום דבר, שום דבר, אני משתמש עם השכל ברוך השם טוב מאוד, לומד אתו תורה, מקיים מצוות, משפיע על אחרים, עושה אתו רק כל מה שאפשר, אם לא הייתי משתמש בשכל והייתי רק לומד ועושה את מה שכתוב - אין לי פנ חיוב לעשות את מה שאני עושה, אין בתורה חיוב לעשות את מה שאני עושה, מה אני עושה אני עושה...
ש: ...
הרב: אסור מה?
ש: ...
הרב:
אז אני שואל אותך שאלה: יכולתי לתת שיעור תורה נגיד, הנה אני נותן שיעור תורה, אני חייב לעשות "ארגון"? לא חייב לעשות ארגון, איפה כתוב שאני צריך לעשות ארגון? אני לא מונע... אני גר פה בשכונה, אני פה בשכונה למדתי שני דברים
אני אומר לאנשים: "הנה שני הדברים שאני יודע אתם רוצים לשמוע? בקשה זה שני הדברים שיש לי, שלום!".
אני צריך ללכת לעיר אחרת? אני צריך להיות בשדרות? אני צריך להיות בלוד? אני צריך להיות בטירת הכרמל? אני צריך להיות אני כבר לא זוכר איפה הייתי, בחדרה? זה רק השבוע, אתה מבין? ועכשיו רוצים לקחת אותי על טרקטורונים וכל מיני דברים, מה אני חייב בדברים האלה? אני לא חייב,
אני צריך לבקש נדבות מאנשים? "תתרמו!" תתרמו תתרמו תתרמו כדי שאני יציל יהודים?
אני צריך לעשות את זה? תעשו כולכם, כולכם יש לכם שכל, כולכם חזרתם בתשובה, כולכם תעשו כמוני, למה אתם לא עושים? כי אתם לא משתמשים בשכל, זה השכל עושה, זה לא החיוב עושה, זה השכל! אתה מיוחד אתה מיוחד, כולם מיוחדים פה אין אחד לא מיוחד, אבל אני משתמש בשכל, הייתי יכול להשתמש בשכל לעשות רק כסף,
אתמול אמרתי בהרצאה: "אחת מבקשת ממני ברכה לשידוך, אחד מבקש ברכה לשידוך, אחת מבקשת ברכה לשידוך",
אמרתי: "אם הייתי שדכן הייתי מיליארדר, כל שידוך 1000$ מכל צד, שלום. כן, מה השם שלך תרשום, מה השם שלך תרשום, תשאירו טלפונים ואחר כך עושה שידוכים, שלום, סופר כסף כל יום, יש בעיה? אבל אני לא רוצה, אני רוצה שיהודים יתקרבו לאביהם שבשמים, אם הייתי רוצה לעשות ביזניס - עם אותו שכל הייתי עושה ביזניס, אבל לא מעניין אותי! למה? למה, כי יש לי שכל, ועם השכל אני מנצל אותו למה שהשם רוצה שאני אשתמש איתו, לא למה שאני הייתי רוצה להשתמש אתו, למה שהוא רוצה שאני אשתמש איתו!".
ואתם גם יכולים לעשות ככה, אבל אין לכם שכל, אם היה לכם שכל לא הייתם נחים, כי אם נתנו לכם כבר שכל תשתמשו אתו! נתנו לכם אוצר בלום, שאתם יכולים להגדיל את הזכויות שלכם לאין שיעור,לאין שיעור! אז למה אתם עושים מעט? למה אתם מסתפקים במעט? כל היום לחשוב: "איך אני מרבה עוד כבוד שמים?, איך אני מרבה עוד?" ...
ש: ...
הרב: אם אתה מנצל את כל כוחותיך לעבודת הבורא, כמו שאני משתדל לעשות - אז אין טענה עליך, ואני אומר עוד שאני מנוצל 5%
ש: אתה כמו ארבע חמש אנשים, ואתה אומר...
הרב: אני 5% רק מנוצל, וזה בגללכם אני מנוצל רק 5%
ש: למה?
הרב: כן, כי אם יש לי שתי ידיים אני יכול לפעול רק עם שתי ידיים, אם יש ארבע אני יכול לפעול יותר, אם יש לי עשר אני יכול לפעול... אם יהיה לי חיילים כמו שאומרים שעומדים לימיני, אם יש לי צבא של שרים למרותי, לעשות את מה שאני עושה ומבינים שמה שאני עושה זה טוב - היינו הופכים את העולם!
ש: זה לא אומר שהיינו יכולים כמו הרב
הרב: אתם לא צריכים לעמוד בכל המשימה, יש קודקוד, ואחר כך פקודים, וכל אחד עושה את החלק שלו וככה הצבא מתנהל. אז זאת אומרת: אם היה מצב כזה, הייתי מצליח הרבה יותר למה? היה לי משאבים של אנוש יותר, משאבים ממוניים יותר, והייתי יכול להגדיל פי כמה וכמה ולא הייתי צריך לחכות עד שאני אגייס כסף לעשות אצטדיון, עד שאני אגייס כסף לחלק תקליטור, עד שזה ייקח שנה שנתיים, עד שזה שנה שנתיים הלכנו להתראות, לא הספקנו כלום. אבל אם היה אנשים והיה ממון והיה הכל - תיק תק היה אפשר לגמור הכל! זה הבעיה לכן אני מנוצל רק 5% המבין יבין, אם יש לו שכל אבל מבטיח לך שזה יישאר על מתכונתו. אין שכל, אין שכל.
ש: ...
הרב: לא צריך הרבה ממון, תקשיב: אם החוזרים בתשובה, שהשם זיכה אותי להחזיר אותם בתשובה, היו תורמים לי רק שקל כל חודש לא כל יום כל חודש - היה לי בין חצי מיליון למיליון שקל בחודש, שקל, אם היו נותנים 10 שקל היה 5 מיליון בחודש, וזה לא הרבה נכון? 10 שקל בחודש זה טוב נכון? על כל אחד שזכה לחזור בתשובה דרכי לא יותר, מי שלא זכה לא צריך. אם היו רק מכירים טובה על מה שהם חזרו בתשובה וקיבלו גן עדן - 10 שקלים לחודש היו נותנים, אתה יודע איזה מהפך הייתי עושה בעולם? אבל אין הכרת הטוב, ואנשים לא עושים ושום דבר, ולכן אנחנו עומדים בחמש אחוז (5%).
ש: ...
הרב בחיית דינק אני ילך להגיד לבן אדם, אני רק אומר לך אם לאנשים היה להם שכל - זה הבעיה אין שכל, הנה אני אומר לך עכשיו.
ש: ...
הרב: למה אתה לא תעשה את מה שאמרתי ואת כל מי שאתה מכיר תגיד לו את מה שאמרתי? וכל מי ששומע אותי עכשיו למה לא יגיד, ואם כל אחד לכל אחד: "בא! בואו נתארגן כל אחד יתן 10 שקלים! 10 שקלים מי שיכול יותר מי שיכול פחות, תתנו תתנו תתנו, ובואו נהפוך". הנה עשינו עכשיו "קופת העם", שכל אחד יכול לזרוק כל כסף שיש לו, מה שהוא יכול כל מה שמיותר לו אפילו עודף מהמכולת תזרוק "לקופת העם" אין לך קופה - תעשה כוס חד פעמי אפילו, כוס חד פעמי שים בצד זה "לקופת העם" תכניס שמה 10 אגורות 20 חצי שקל 5 שקלים 10 שקלים, כל חודש תאסוף את זה תהפוך את זה לשטר, או שתעביר את זה בהוראת קבע או באשראי שלום לארגון שופר, קופת העם, תיתן לאברכים כסף שילמדו עם בעלי תשובה, חברותות יהפכו עולם התורה ועולם התשובה יהפכו להיות יחדיו, נקים קומפלקס של ישיבות, נכניס לשמה בעלי תשובה וכן הלאה, נהפוך את העולם. בקשה! הנה קופת העם יצאה לדרך כבר, תראו ב"גנזי המלך" קיבלנו ברכה מהרב שטיינמן, ילהה, אז אפשר להגיד לכל בן אדם מה הבעיה להגיד לכל בן אדם: "יש לך כמה שקלים?"...
ש: ...
הרב: אין לי, כוס חד פעמי, למה צריך קופה?! שיהיה כתוב קופת העם ושצריך להוציא כסף על הקופות! וצריך להפיץ וצריך ג'אדתי, קופה זה כוס חד פעמי! גמרנו תשים שמה את כל הכסף ופעם בחודש תשלח את הכסף לקופת העם שלום על ישראל! מה הבעיה?
ש: ....
הרב: בטח שיש, יש אשראי, ויש הוראת קבע, ויש מה שאתה רוצה, ואתה יכול לשלוח דרך בנק הדואר, אתה יכול לבוא ולתת, יש ישיש , יש ישיש בקיצור, אתם רוצים הנה צוברי יביא לכם,אתם רוצים שאני יהיה מנוצל יותר, ואתם חושבים שאני יכול לפעול יותר? בקשה תפעילו את השכל לפי הקריטריונים שאמרתי לכם, ובואו תראו איזה מהפכה אנחנו עושים בעזרת השם יתברך.
"רבי חנניא בן עקשיא אומר: "רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר: "השם חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר".