חובות הלבבות | שער עבודת האלהים - שער שלישי - פרק ו | הרב אמנון יצחק שליט"א

(אין זה התמלול, אלא עיקרי הדברים מהספר 'חובות הלבבות' לרבנו בחיי זיע"א)

פרק ו

אמרה הנפש: כבר הבינותי מה שזכרת ובמה שפרשת די אך באר לי על כמה פנים אני חייבת בתוספת העבודה לאלהים יתברך?

אמר השכל: כי תוספת העבודה על אנשיה מתחלקת מדרך הכלל והפרט בטובה עליהם והטובה על המדברים על ארבעה (4) ענינים: 

הראשון (1) טובת הבורא הכוללת כל האדם והוא המציאם אחר שלא היו דבר נמצא והחיותם והטובה להם בכל אשר הקדמנו זכרו בשער השני מן הספר הזה וע"כ הם חייבים לבורא יתברך עבודה כוללת והיא כל התורות השכליות אשר נהג בהם אדם וחנוך ונח ובניו ואיוב וחבריו עד ימות משה רבינו ע"ה ומי שדבק בהם כלם לעבודת האלהים ייטיב לו האלהים בטובה מיוחדת משאר בני אדם ויתן לו עבודה יתירה בעוה"ז והגמול הגדול בעוה"ב כמו אברהם שאמר לו האלהים: "אל תירא אברם אנכי מגן לך שכרך הרבה מאד" 

ומי שימרה האלהים בטובותיו יפול ממדרגת המדברים ומעלותם אל שפל מדרגת החי שאינו מדבר ויהיה דינו כדין הבהמות בעולם כמו שנאמר: "ואויבי ה' כיקר כרים" וגו' ודינו בעוה"ב הרע שאין למעלה ממנה כמו שנאמר: "רוחכם אש תאכלכם" 

והענין השני (2) טובות הבורא על עם מן העמים ואומה מן האומות כמו שהטיב לבני ישראל בהוציאם מארץ מצרים והביאם אל ארץ כנען וחייבם בזה עבודה יתירה על העבודה הראשונה והיא התורות השמעיות אחר שהזהיר והעיר על התורות השכליות ומי שקבלה לכבוד האלהים, יחדהו האל בטובה וחייבו עליה עבודה זולתי עבודת אומתו ושאר שבטו 

כמו שמצאנו שבט לוי כשאמר משה: "מי לה' אלי ויאספו אליו כל בני לוי" הוסיף להם האל טובה יתירה ובחר מהם לשרת כבודו אהרן ובניו וצוה אותם בתורות יתרות משאר האומה ויעד אותם בגמול הגדול לעוה"ב 

ומי שימרה הבורא יתעלה מהם יפול משתי (2) המעלות ויענש בשני (2) העולמים כמו שאמר החכם: "וטוב לא יהיה לרשע ולא יאריך ימים" 

והענין הג' (3) טובות האלהים על משפחה ממשפחות האומה בכהונה ולויה וזרע המלוכה בבית דוד וחייבם על זה עבודה יתרה ותורותיו הכהונה והלויה ידועות ומבוארות בספר תורת האלהים אך תורת בית דוד כמו שכתוב: "בית דוד כה אמר ה' דינו לבקר משפט והצילו גזול מיד עושק" 

ומי שהשלימם לאהבת רצון האלהים ייחדהו האל בטוב בעולם הזה ובגמול הגדול לעוה"ב ויהיה נדיב נבחר או מורה צדק כמו שאמר הכתוב על פנחס: "ויעמד פנחס ויפלל ותעצר המגפה" ותחשב לו לצדקה לדור ודור עד עולם ואמר: "והכהנים הלוים בני צדוק אשר שמרו את משמרת מקדשי" וגו' 

ומי שהמרה האלהים מהם נפל מכל המעלות בעוה"ז ויגיע לו צער גדול בעוה"ב כמו שידעת מדבר קרח ועדתו.

והענין הרביעי (4) טובת האלהים על איש מאישי בני אדם נתיחד בה משאר משפחתו ועמו ושאר המדברים כנביא מובחר או נגיד מצווה להנהיג אומה או חכם העיר אלהים את רוחו בחכמה ותבונה ועצה ודומה לזה ועל כל טובה מהם יתחייב בעבודה יתרה לאלהים ומי שהשלימה מתמידות לו כל הטובות הכוללות והמיוחדות בעולם ויוסיף לו האלהים כח עליהם ודעת בהם כמו שנאמר: "נשבע ה' לדוד אמת לא ישוב ממנה מפרי בטנך אשית לכסא לך אם ישמרו בניך בריתי ועדותי זו אלמדם גם בניהם עדי עד ישבו לכסא לך" 

והגמול לעוה"ב כמו שנאמר: "לולא האמנתי לראות בטוב ה' בארץ חיים" ומי שימרה האלהים בטובה אשר יחדהו בה יפול מכל המעלות היתרות וידקדק עליו הבורא בחשבון יותר בעוה"ז כמו שנאמר: "הוא אשר דבר ה' לאמר בקרובי אקדש ועל פני כל העם אכבד וידם אהרן" ואמר: "רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה על כן אפקד עליכם" 

ויהיה עוד ענשו בעוה"ב יותר קשה כמו שנאמר: "כי ערוך מאתמול תפתה גם הוא למלך הוכן העמיק הרחיב" וגו' 

ועל אלה ארבעה הענינים חייבים בני האדם בעבודת האלהים וכל אשר יוסיף הבורא טובה לאדם חייב עליה עבודה ומן הראיה על זה כי התבואות חייבות במעשר שנאמרו: "עשר תעשר את כל תבואת זרעך" ומי שנתן לו האלהים מאה (100) כור של תבואה חייב ממנה עשרה (10) כורים לאלהים ומי שנתן לו האלהים עשרה כורים חייב לאלהים מהם כור אחד (1) ואם יוציא האחד תשעה וחצי (9.5) והשני אחד יהיה הראשון ענוש והשני יקבל שכר.