חודש ניסן וחג הפסח - חלק א - 30 יום קודם הפסח...
- - - לא מוגה! - - -
נציב יום הילה דורית בת מלכה רפואה שלמה פרנסה טובה זיווג הגון השנה בהצלחה לכל הילדים אמן
אנחנו מתחילים בחודש ניסן
בחג הפסח
משלושים יום קודם הפסח
יש להתפלל ביותר על גאולתנו ועל פדות נפשנו
כך אומר הפלא יועץ
ומשלושים יום קודם הפסח יש להיזהר בכל פעולה
לא לפזר חמץ
לא להותיר חמץ שלא ניתן להסיר אותו אחר כך בקלות
ככה מביא המשנה ברורה
משלושים יום קודם הפסח יש להקפיד במיוחד
שלא ייכנסו פירורים
לתוך הספרים
ככה מביא ערוך השולחן
ובמעשה רב להגאון
מובן מכיוון
שיש קושי רב לבדוק את הספרים
לכן במשך ימות השנה ייזהר לא להשתמש בעת הסעודה בספרים שהוא יודע שיצטרך ללמוד
בהם בפסח
כי אז הוא יגיש את זה על שולחן של פסח
ויהיו לו פירורים בתוך הספרים
שאר הספרים שלא צריכים לו לפסח
יסגור בארון
או יעמיד מחיצה ביניהם וימכור לגוי
מי שמעיין בספר בעת האכילה
נכון שמפורים בהלאה יקפיד יותר לנקות הפירורים שנפלו
על הספר
בכלל לא להניח ספר על השולחן
לא להניח ספר
אם יש לך סטנדר שים על הסטנדר ולא לאכול בשעה שאתה קורא לומד וגם לא לגעת בידיים שנגעו בחמץ ואז אתה מעביר דפים
ואתה מדביק קצת חמצים וכולי
מי שצריך לסייד את הבית
יעשה זאת לפני פסח
לא לחכות לרגע האחרון
ולמה
צריך לפני פסח.
בדומה לבית המקדש, היו מסיידים אותו כל שנה לפני פסח.
משלושים יום קודם הפסח
יש להתקדש
ולהיטהר
כדי להגיע לחג
בקדושה ובטהרה.
אז ללמוד ספרי מוסר והכול, להתעלות ולדקדק במעשים והכול,
להשתמר מדברים אסורים וכו'.
שואלים ודורשים בלכות פסח קודם לפסח שלושים יום. זה דין בשולחן ערוך.
ומצווה על כל אחד ואחד שילמד בעצמו את הלקות החג קודם החג,
כדי שידע את המעשה אשר יעשה.
הלומד
את הלקות וענייני הרגל בטרם
בוא הרגל.
הבורא יתברך
יערה עליו שמחה ברגל
ויזכהו לקיים את המצוות התלויות ללא מכשול.
כי אם ביראה טהורה ובאהבה שלמה בגילה ברנה בשמחה רבה.
מי שיודע שהוא לא יספיק ללמוד את כל ההלכות
המעשיות בשלושים יום
ראוי שיתחיל ללמוד מוקדם יותר.
לא לחכות שלושים יום לפני,
עוד חודש, חודשיים לפני, אם אין ברירה.
גם מי שלמד הלקות פסח
לפני הפסח,
יש להוסיף ללמוד הלקות פסח גם בימי הפסח.
כשיש שיעור תורה
שלושים יום לפני הפסח,
מותר לשאול בענייני הפסח באמצע הלימוד
הגם שעוסקים בעניין אחר.
ואין בזה דין שואל שלא כעניין.
כי חשוב מאוד להיות ערוכים ומוכנים
לקראת הפסח.
בכל עת בשנה ראוי ללמוד מסכת בש״ס שנוגעת לאותו זמן.
וכך
נוהגים צדיקים ויראי שמיים
בכל מועד ללמוד את המסכת השייכת
לאותו מועד.
וחסידים ואנשי מעשה נוהגים
בכל מועד ללמוד בספרי יראה,
מוסר וחסידות
השייכים לאותו מועד.
בפסח נידון
על התבואה.
נו, במה ניתן לזכות בדין, בדין התבואה?
כמה פרנוס זה יהיה לכל אחד ואחד?
בנתינת קמחא דפסחא לעניים.
אז ידונו את האדם על הצד הטוב ביותר, כפי שהלב והמתת שלו.
המשתמטים מליתן קמחא דפסחא לצורך עניים
עוון בידם.
גם מי שפטור
לתת צדקה
מפני שאין לו כדי פרנסתו,
חייב לתת קמחא דפסחא.
מי זה פטור?
כתוב עני.
הוא חייב פעם בשנה לתת צדקה,
לקיים מצוות צדקה.
פעם אחת בשנה.
אין לו.
אני מסכן.
אז מי שפטור אפילו לתת צדקה קמחא דפסחא הוא חייב.
למה?
היסוד של חיוב קמחא דפסחא זה לא משום מצוות צדקה בלבד.
אלא זה גם מדין שמחת יום טוב.
כמו שמבאר הרמב״ם
בפרק ו' מלקות יום טוב.
הלכות יז יח.
וחייב אדם להיות בהם שמח וטוב לב.
וכשהוא אוכל ושותה
חייב להכין לגר,
ליתום,
ולאלמנה,
עם שאר העניים האומללים.
אבל מי שנועל דלתות חצרו
ואוכל ושותה הוא ובנה ואשתו,
ואינו מאכיל ומשקה
לעניים ולמראי נפש,
אין זו שמחת מצווה
אלא שמחת קרסו.
וזריתי על פניכם פרש חגיכם.
כך אומר הנביא.
אדם נפטר, מתבקעת לו הבטן,
וכל מה שהיה לו בפנים,
פף על הפנים.
למה?
כי זה חגיכם.
אתם עושים חג רק לעצמכם, לא דואגים לאחרים.
והבאנו את הזאת.
כבר בכמה מקרים
שאומר על מה נענש
אברהם אבינו
שהיה לו הניסיון של העקדה
בשעה שוויגמל יצחק
אז הוא הזמין את כל גדולי העולם
ופתח שמה שולחנות כידוע ונתן, בא השטן
ועמד בפתח
ואברהם לא הבחין בו
אז הוא לא הזמין אותו
ישר עלה למעלה לקטרג
ואמר
ריבונו של עולם תראה
הייתי אצל אברהם כולם זה זה ואותי הוא לא הכניס לא הזמין אותי לו כלום
אמר לו יש לך עוד מישהו יותר מאברהם אבינו בעניין זה?
אמר לו אבל עובדה עמדתי שמה הוא לא
ולא זז משם עם הקטרוג
עד שכתוב ויהי אחר הדברים האלה
הקדוש ברוך הוא ציווה אותו לעשות עקדה
יא ביי ביי
אז אומר הזוהר הקדוש
שהקדוש ברוך הוא מסתכל על שברי כלים שלו
מי אלה?
אלה העניים
מתי הוא מסתכל? בימים טובים
שאנשים כולם בבתים ספונים אוכלים ושותים ושמחים
והם לא מביטים על העניים
כי חייב אדם במועד, בחגים,
חייב
או להזמין אורחים על שולחנו שאין להם
או ליתן להם מעות
ואם לא,
הקדוש ברוך הוא מקפיד ועל זה אמרנו את הפסוק וכו' וכו'.
אז פה בכמחא דפסחא זה לא רק מדין צדקה
אלא מדין שמחת יום טוב, והקראנו את הרמב״ם ונחזור עליו שוב
וכשהוא אוכל
בשוטה
חייב
להאכיל לגר, ליתום ולאלמנה עם שאר
העניים האומללים.
אבל מי שנועל דלתות חצרו
ואוכל ושותה הוא ובנה באשתו
ואינו מאכיל ומשקה לעניים ולמרן נפש,
אין זו שמחת מצווה אלא שמחת קרסו.
וזה אמרנו שגם
אדם שפטור לתת צדקה
כיוון שאין לו כדי פרנסתו
הוא חייב לתת כמחא דפסחא
ומשם כך מביא ארמו את החיוב לתת מעות חיטים בהלקות פסח
שכן חיוב זה אינו בהלקות צדקה בלבד
אלא אף בהלקות פסח
לכן זה מופיע בהלקות פסח
אם לא, היה מביא את זה בהלקות צדקה ואומר שבפסח צריך לתת
אז אם ככה
צריך לדעת את הדבר הזה כי הרמב״ם אומר חייב אדם להיות בהם שמח וטוב לב אבל לא אתה לבד
תדאג גם לאלה שסביבך תתבונן
ואל תתעלם כי השם יתעלם ממך
ואמרנו שאם אתה רוצה להיות מבורך
בעניין התבואה כי בפסח נדונים על התבואה
תן כמחא דפסחא לאני
לדעת
הגאון
רבי שלמה זלמן אוירבך זכר צדיק וברכה
והגאון רבי ניסים קרליץ זכר צדיק וברכה
הם פוסקים שבזמננו אפשר לתת כמחא דפסחא ממעשר כספים
למה?
מה זה לא פורע חובו?
הוא אומר משום שבזמננו אין סדר גבייה קבוע לקמחא דפסחא
וגם אין סכום קבוע אותו מחייבים לתת
ולכן אפשר לתת
ממעשר כספים ואינו נחשב פורע חובו בכספי מעשר
כי אם יש חוב
אז אתה לא יכול לתת את זה ממעשרות
כמו במשלוח מנות
מתנות לאביונים זה חוב, אתה צריך לעשות את זה
אז אתה לא יכול לתת את זה ממעשר כי אתה פורע חוב
במעשר כספים
מעשר כספים במצוות שאתה צריך לקיים
אתה לא יכול לעשות
אבל אם אתה מוסיף על משלוח מנות אחרי שיצאת את החיוב
אז אפשר גם ממעשר.
ופה זה לא חוב שהוא מוגדר ממש כמה ואיך ואיך גובים ממנו וכולי.
אז לכן הם נוטים לומר,
וככה הם פוסקים,
שאפשר בזמננו גם לתת מכספי מעשר.
אם אתה יודע שיש לך קרוב,
קרוב משפחה שהוא עני,
חייב ל...
לתת לו קמחא דפסחא לפני שאר עניים
קיימת מעלה גדולה
לתת קמחא דפסחא
לאלמנה נזקקת
באופן הנכון והראוי
כך אומר הרב דביליצקי זכר צדיק ברכה
בזמננו
שאין כל אחד אופה מצות לעצמו
אלא רוכש אותם
יש לתת לעניים מעות
לקניית מצות
הגאון רבי ניסים קרליץ
זכר צדיק ברכה
ככה אומר
ובנהר מצרים
בעלקות פסח כתב
בזמנו היו נוהגים במצרים לחלק לעניים דווקא את המצות האפויות כבר
משום שצער להם לטפל בטחינה ובאפייה
וכתב שכך נהגו גם בירושלים
וכך נוהגים גם בכפז
מחלקים
מצות מוכנות אפויות של כפז
למשפחות רבות בכפז
מי מחלק אתם רואים?
מי?
כן איך קוראים לזה?
בצדקה תיכונני
יש מצווה לתרום להם גם כדי שזה, אז אם רוצים לצאת ידי חובת קמחא דפסחא
אפשר גם לתת להם, בצדקה תיכונני
מישהו שלח לי עכשיו שהוא מאושר שנתנו לו חמש קילו
מצות
זה באלף שקל
אז שלחתי לאיתן
שיראה שברוך השם
אנשים שמחים, הוא אומר הוא לא יודע עוד שזה רק הפתיח
כי הסלים עוד לא הגיעו
יפה מאוד
הרוצה לקיים את מנהג קמחא דפסחא באופן מהודר ביותר
ייתן לעניים
לא רק מצות
אלא גם שאר צורכי החג
אז למה הזכירו קמחא, קמחא,
קמחא דפיסחא? למה הזכירו רק את הנתינת חיטים והקמח?
כי זה הנתינה המועטת ביותר.
זה המינימום שמקיימים עם זה את המנהג הזה.
ככה פוסק הגאון הרב ניסים קרליץ.
ונשאיר אתכם בטעם הטוב הזה עד מחר, ותחשבו
איך אתם חוסכים כסף בצד
בשביל לתת קמחא דפיסחא כראוי,
ותתברכו
בכל השנה מהקדוש ברוך הוא, שהוא שמח,
שנותנים לבנים שלו,
שאין להם.
מה כתוב?
מלווה השם
חונן דל.
השם אומר,
אם אתה חונן את הדל,
אתה נחשב מלווה לי כסף.
והשם לא מחזיר?
אם הוא לקח הלוואה הוא לא יחזיר?
חונן דל.
זאת אומרת, אתה בא עכשיו ומקדים אותי, נותן לו.
אז אני חייב לך.
נו, והקדוש ברוך הוא תמיד נותן להם תוספת.
לא מתאים.
אפילו אדם עשיר לא נותן בדיוק.
תמיד לארג'.
והקדוש ברוך הוא על אחת כמה וכמה.
אז הנה תתכוננו, יש לכם חודש ימים להכין בצד
קופת קמחא דפיסחא,
שיהיה מוכן
בשביל להרבות אהבה ואחווה ורעות ושמחה בעם ישראל,
ושכולם יהיו שווים בשמחה בחג.
הכל ידוך והכל ישר וחוכה והכל יום הוא והכל יום הוא.
אין קדוש כשם הכל ידוך
והכל ישר וחוכה והכל יום הוא.
הכל יום הוא. אין קדוש כשם הכל ידוך והכל ישר וחוכה והכל והכל והכל יום הוא.
אין קדוש כשם הכל יום הוא. הכל יום הוא. והכל והכל והכל והכל יום הוא. אין קדוש כשם יום טוב ומוצלח.