הפאות במשנת הבן איש חי - חלק ג' [שיעור מתוקן]

 

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום הברכה בלחש

אמן

חובת גידול הפאות במשנתו של הבן ישחי, זכר צדיק וקדוש לברכה,

חלק ג'

אתמול אמרנו פתיח לשעור של היום, תשמעו אותו,

ונשוב לבאר מסיעתא דשמיא את הכתוב

איש על דגלו ואותות לבית אבותם יחנו בני ישראל,

מנגד סביב לאוהל מועד יחנו.

אומר הבן ישחי הקדוש,

איננו דע שיש איסור לאו,

והוא חמור וקשה יותר מאיסור סקלה,

מטעם שזהו אות היהדות.

ואם האדם יעבור עליו,

הרי זה מסלק אות היהדות ממנו,

ולכך הוא קשה וגרוע יותר מאיסור סקלה.

איש על דגלו באותות

לבית אבותם, זה האות

שהאדם הזה הוא יהודי.

הוא מביא את המעשה הידוע

על שר יהודי מבית רוטשילד,

אשר שכר יהודי אצלו לשרת על שולחנו ימים ולילות,

עד משך שבע שנים,

ונתן לו שכרו בתורת מוקדם,

ופרח חובותיו בזה.

זאת אומרת, הוא עשה טובה וחסד

ליהודי הזה שהיה בעל חובות,

והוא שכר אותו כדי שישלם את חובותיו, ונתן לו מראש

את כל הכסף שיפרח חובותיו,

והוא התחייב לו שהוא יעבוד אצלו שבע שנים רצופות, ימים ולילות.

והיה היהודי ההוא דרכו לגלח הפאות והזקן.

והיהי ביום הראשון אשר עמד לפניו לשרתו,

שאל השר ליהודי,

למה תגלח זקנך שצומח מאליו בידי שמיים?

מהי?

מי אומר ראוי לגלחו

מפני שלא היה בגופו בעת שנולד אלא הוא נתחדש בגופו אחר זמן.

על כן דומה לי הבלט שנתחדשה בבשר הגוף

וראוי לחותכה ולהשליכה

כי אינה נחשבת בכלל הגוף.

ואם היה גידול הזקן מרוצה לפני הבורא,

היה בורא את האדם שישלם בזקן מבטן אמו.

ולכן טוב שיגלחהו,

כדי שתהיה גביית האדם

כאשר עשה הבורא בבטן האם.

מה יאמר השר?

קראו לי לרופא שיניים.

שיבוא לפניי אתה עם כלי האומנות שלו.

ויבוא לפניו ויאמר

תוציא את הכלים ותעקור ליהודי הזה את כל השיניים.

ויבהל היהודי ויאמר למה תעשה כל לעבדיך?

ויאמר כמשפט אשר חרצת כי אמרת זקן חשוב כי היא הבלט

שראוי לחותך ולהשליכה

מפני שלא נעשה לאדם מעת היותו בבטן אמו כשאר אברי הגוף

אלא זה בא לאחר זמן.

על כן ככה ראוי לעשות לשיניים,

ליבלות,

לעוקרם ולהשליכם

מפני שלא היו לאדם מן הבטן.

ויאמר היהודי

הנה אנוכי נתחרדתי על הדבר הזה ולא אשחית את הזקן עוד.

ואינני מתקן הדבר להיות זקן חדש במקום זקן הנשחט.

אך אתה כשתעקור השיניים לא תוכל לתקן את המעוות כי לא יצמחו אחרים תחתיו.

ויאמר השר

כמה שנים אתה מגלח כבר את הזקן?

ויאמר עשרים שנה.

ויאמר השר

אם לא תשחית מכאן ולהבא

לא תיקנת את העוון של השחטות עשרים שנה.

לכן אשחית את שיניך כדי שתסבול צער עשרים שנה.

אחר כך תבוא אצלי ואני חייב להחזיר לך את השיניים.

מה יעשו לו כאשר גזל השר ולא השאיר לו אפילו שנה אחת?

והוא קנה אותו לשבע שנים.

אחר כך

העמיד היהודי לפניו

ויאמר לו,

אתה יהודי או נוצרי?

ויאמר, יהודי אני.

אמר לו, אם כן, איפה הפאות המעידים על היהדות?

שאתה גילחת?

ויאמר, אין אני צריך לעדות הפאות,

כי יש לי עד גדול מהם שמעיד שאני יהודי,

וזו המילה בבשרי.

ויאמר השר, כן דיברת,

המילה היא סימן מובהק ליהדות יותר מן הפאות,

אך

קראו לי חייט עם כלי אומנותו.

ויאמר החייט ויאמר לו, הוצא המספריים בחתוך בגדיו של זה לחצאים.

הבגד והכותונת והמכנסיים באופן שלא יהיה גופו מכוסה אלא מראשו עד ערוותו.

ומן ערוותו ולמטה יהיה גלוי,

וככה ילך בבית ובחוץ.

ויאמר היהודי, למה אתה עושה כן?

ויאמר, מאחר כי אתה סומך על עדות המילה,

צריך שהיא תהיה בגלוי.

אין מניחים עדים בתוך תיבה סגורה ומחי דין.

ויאמר היהודי, אני אסמוך מעתה על עדות הפאות שהם גלויים.

ויאמר, אינן הכי נמי.

אך הפאות אתה לא יכול לגדל אותם ביום זה,

וצריך להמתין עד שיצמח.

לכן בינתיים תפרסם את עדות המילה עד שיבוא הזקן ויעיד.

ובעל כורחו הוא צריך ללכת כך.

וואי וואי וואי וואי וואי וואי.

איי איי איי.

איי איי איי איי איי.

והנה ידוע, אומר הבן ישחי,

כי הפאות הן אות היהדות.

ואם יוסרו ממנו הפאות,

נמצא שאיבד את אות היהדות.

ולכן

מקדמת דנא,

אם יש האדם ימיר דתו חס ושלום,

אז תכף ומיד יביאו הגלח להסיר ממנו הפאות.

ובזה הסימן שהוא יצא מכלל היהודים ונעשה נוכרי כמותם.

ככה כותב גם רבי נתן מברסלב

בלקוטי הלכות, הלקוט גילוח ג, ב.

ועל כן עיקר דת ישראל ועיקר היהדות תלוי בזקן וב.

פאות

שבהם ניכר היהודי כי הוא מזרע בירך אדוני,

מזרע ישראל.

ומי שרוח אחרת עמו חס ושלום ורוצה לכפור חס ושלום באלוהי ישראל,

תחילת הכפירה הוא משליך חס ושלום מעליו הזקן מהפאות.

בתימן אם היה מישהו נדיר שהיה מוריד את הזקן,

היה לו שם גנאי מחלוגדיגן מגולח הזקן.

ככה היו קוראים לו.

מחלוגדיגן אין לו שם יותר.

קוראים לו מחלוגדיגן מגולח הזקן.

לא יאומן כי יסופר. ככה היה.

גם הגויים היו מזלזלים.

יהודי,

איך אתה הולך ככה?

אפילו אם היה אדם, נגיד, חס ושלום, עושה משהו בשבת שלא כדין, הם אומרים לו, תשבות.

תשבות.

כאילו שבת.

איי, איי, איי.

ולכן תמצא

את הסיפור שסיפרנו אתמול.

אותו שר הישמעאלים שהיה רודף את הנוצרים

ונלחם עימהם בתחומים של ארץ ישראל.

והם אנשי הדרוז שגזר אומר על החיל שלו. כל נוצרי שיפגעו בו יחתכו

את הגיד והביצים שלו לגמרי בחרב.

ויום אחד הוא הולך במדבר בארץ ישראל

ובאה לקראתו סיעה אחת של ערלים.

היה יהודי הולך עימהם. מה עשה היהודי?

רץ מאליו ובא לפני עשר,

אתה רוכז בפאות שלו יד אחת בפאה זו ויד אחת בפאה זו, והיא אומרת לו בלשון ערבי.

אתה זוכר מה אמרנו?

שוף יסידי

אנא יהודי

ואהדו לה סעודי.

איי, איי, יפה.

אשכנזי זוכר.

תראה אדון, אני יהודי ואלה העדים שלי.

להתנצל.

ואותם הערלים עשה בהם כפי שגזר.

וכן תמצא לעיני הגויים.

אם איש ישראל אוכל מאכלות אסורות עם הגויים,

אין בזה חילול השם בעיניהם,

כמגלח הפאות שלו.

כי כולם יודעים שהפאות הן סימני היהדות בישראל.

ואם אדם יעביר שערות ראשו עם הפאות ביחד

במכונה ולא יישארו שערות כלל,

נראה למראה עיניים, כאילו גילח אותם בתער.

ודא עקא, כי ודאי צריך שיש ערפאות רוחב אצבע.

וגם בעניין הזקן,

יש עושים בתער,

וזה איסור חמור.

ויש עושים במכונה הדקה,

ולמראה עיניים נראה כמו שעשה בתער ממש.

והנה,

יש עושה איסור להנאתו או לכבודו.

אבל כאן,

מה הנעה יש לאדם מזה הגילוח?

ומה כבוד יש לו מזה?

הנה הקדוש ברוך הוא ברא אותו זכר.

צריך שיהיו בו תמיד כל הסימנים

שעשה השם יתברך בזכר.

למה בוחר לדמות עצמו לנקבה?

והאיש הזה מגלח,

מברך בשם המלכות,

שלא עשני אישה.

אז איך הוא משתדל להיות כדמות אישה שאין לה זקן?

יש בספר הדרת פנים זקן.

מה יאמרו האנשים למלך המשיח כשהם נדמים לו לנשים?

החפץ חיים אומר שכשאדם מגלח את הזקן,

או תמרי על פניו.

הוא מראה שהוא מורד בשם.

אבל אם תאמר, אומר הבן איש חי,

זה שמגלח,

הוא בלאו הכי לא מרח ברכות השחר,

לא את זו ולא אחרת.

והוא אוהב ובוחר, רוצה להיות בדמות אישה.

אין זה כלום.

למה?

וכי אם גילח את הזקן,

הוא נעשה כדמות אישה?

הלוא שער השפה הוא מניח.

כולם היו בזמנם מגדלים שפה.

אם כן יצא קרח מכאן, וקרח מכאן.

אין לו דמות של איש כי מגלח את הזקן. אין לו דמות אישה כי יש לו שפה.

אז מה הרוויח?

אז אתה לא דומה לאישה.

ואם תאמר, טוב,

בכל אופן הוא נעשה בראייה אמצעית אנדרוגינוס,

שהוא לא איש ולא אישה, כבר יש מגדר,

כבר אז כבר היה מגדר.

הננה מה הנאה יש לו בזה השינוי.

שהוא משתנה מן האיש ומן האישה.

אם זה בשביל יופי שהוא נראה יפה,

אנחנו לא רואים אותו יפה בזה,

אלא מאוסו.

באה ראיה שיש כמה בני אדם שהם הולכים בדרך ישרה,

והם קרקפתא דלא מנח תפילין,

ואין בידם לא תורה ולא תפילה,

ועם כל זה לא משחיתים את זקנם,

רק מיישרים אותו,

שסניקים,

ומשאירים בשערות הזקן

שיעור הניכר ונראה למרחוק שעדיין יש עליו שם זקן.

ועוד אנחנו רואים אפילו הגויים

לא מגלחים זקנם לגמרי,

וכל מי שהוא נכבד מגדל זקנו שיעור חשוב,

ואין משחיתים אותו.

אפילו אהוד ברק גידל זקן.

שמע אמינא,

השחתת הזקן

היא גירעון וגנאי גם אצל הגויים.

ולמה לא תהיה כהנת כפונדקית?

איי, איי, איי. מי אם נאריך לדבר בעניין הזה עוד דברים?

יש לדבר עוד כהנה וכהנה עשר ידות.

אך מה הטועלת אם נדבר על אוזן לא שומעת?

והנה בוודאי כל הקהל הנמצאים פה,

יש להם אוזן שומעת למיקתון ועד גדול. הוא היה נותן שיחות לארבעת אלפים איש,

בלי רמקולים.

אבל דא עקא,

כי אלו המתנהגים כמנהג הרע הזה של גילוח הפאות והזקן לא נמצאים פה עתה.

אז בשביל מי אני אומרת כל הדברים?

אם לנזהרים והנשמרים?

אין צורך.

ואם כן,

יש פתחון פה לכל אדם לומר,

כיוון שאתה יודע כך,

אז למה אתה מדבר בעניין זה? אין פה עוד שום תועלת.

על זאת אני אשיב לכם. הוא כבר, את השאלות שעולות לאנשים,

בלי שישאלו, הוא כבר עונה ומתרץ.

הנה עתה מצאתי תיקון ותועלת לעניין הזה בזה האופן.

אם כל אחד מן הקהל העומדים פה יסכים בדעתו

ויקבל על עצמו

שאם יראה אדם מגלח זקנו ומעביר הפאות מעליו,

יוכיחו בלשון רכה.

אף על פי שאינו מכירו.

הנה בדרך זה ודאי יהיה תועלת.

יען כי זה האיש הנוהג כמנהג הרע הזה,

אפילו אם הוא יהיה עשפנים עם כל זה,

אם יראה זה מוכיחו וזה מוכיחו וזה מוכיחו,

באופן שהוא ישמע תוכחת מכמה בני אדם בזה אחר זה,

בוודאי יבוש מעצמו ויעזוב דרכו הרע ולא יזיד לעשות.

ובמשך הימים יתוקן העניין היטב, יתבטא למנהג הרע לגמרי מהעיר הזאת ותוסר חרפה זו מעד ישראל.

צודק הבן ישחד.

אחד הולך,

מגיע למכולת,

עומדים בתור, כל אחד פונה אליו, למה אין לך זקן?

מה קרה, נשר לך?

אתה צריך תרופות, מיוחד, משהו?

מה הבא?

אחר כך הבעיה, ועוד אחד, והוא אומר לו, מה עם הזקן?

מה, לא גודל לך?

אתה רוצה שאני אטפלל עליך?

ועוד אחד בא וכל אחד.

וכאן זה יטריף אותו, הוא לא יוכל יותר להישאר בעיר הזאת,

יגדל זקן.

בסוף הוא יגדל, שיהיה בטוח שיפסיקו להציק לו.

פטנט יפה, לא?

עשינו פעם פטנט כזה,

אחר.

אמרתי לאנשים בזמנו, לפני הרבה שנים,

שחייבים לאכול בדצים, זה לא אוכלים מה שיש במכולת וזה וזה, לא ידעו מה זה בדצ אפילו.

אז אחד אמר לי שבאור יהודה אין, אין בכלל. הוא נכנס, שאל, זה, זה, תביא לי, זה בדצ, זה. הוא אומר לי, אני לא יודע מה אתה מדבר בכלל.

אז אמרתי, תיכנסו לבעל המכולת,

ואחד אחרי השני,

לבקש, נגיד, ואפלים עם בדץ.

אין לך טוב להתראות, הולך.

אחד נכנס, תגיד לי, יש לך שמנת עם בדץ, זה וזה.

אין לך טוב, הולך.

ככה עשר, עשרים, שלושים ייכנסו כל היום,

ויגידו לו, יש לך בדץ?

בדץ הוא, מה זה בדץ? תגידו לי, מה זה בדץ?

אין בעיה, אני אביא בדץ. למה אתם הולכים? יש פה ראש המרץ.

לא, אנחנו אוכלים רק בדץ.

הבן אדם הפך את כל המכולת.

הביא כל מה שהם רוצים.

ככה עובדים.

אך לפי טבעם של בני אדם,

הוא ממשיך איתם, כן? הוא אומר להם, אבל לפי טבעם של בני אדם יימצא על הרוב בני אדם שיבושו להוכיח לאחר.

ואפילו לבני אדם פחותים

בוודאי בושה זו טעות בידם

ועליהם וכיוצא בהם המתביישים נאמר בנבואת ירמיה הנביא

והבושת אכלה את יגיע אבותינו מנעורינו

נשכבה בבושתנו

ותכסנו כלימתנו

כי לאדוני אלוהינו חטאנו אנחנו ואבותינו מנעורינו מעד היום הזה.

והכוונה הנביא מתרעם וקורא תיגר על אנשים צדיקים שלא היו מוכיחים לעושה רשע

מחמת הבושה

ועל זה אומר הנביא כי זו הבושה אכלה את יגיע אבותינו מנעורינו

זאת הסיבה שיבואו פורענויות וצרות לעולם לכלות את הטובה

ולא הועילה צדקת הצדיקים לדחות את הפורענות כל זמן שלא מוכיחים

נתפסים בעוון

ואמר טענה ניצחת

כנגד זה

אם נשכבה בבושתנו זאת

שלא נהיה מוכיחים זה את זה

הייתכן

שכלימתנו זה מזה תכסנו ממידת הדין?

יען כי בבושתנו בכלימתנו זאת

שאנחנו בושין זה מזה הנה לאדוני אלוהינו חטאנו בכך

כי אלו בני אדם שאנחנו בושין מהם ולא נוכיח אותם

הם חוטאים לשם

ונמצא

אם אין אנחנו מתקנאים לכבודו של השם יתברך להוכיחם

אנחנו חוטאים לקדוש ברוך הוא

כי יש מצווה הוכיח תוכיח

ומה תשובה ימצא האדם לזה?

והבא די כל אחד יבין מדעתו כי ראוי להיות קנאי לכבודו יתברך

ולא תעמוד לפניו בושת בשר ודם

והרי כל אדם לומד בכל יום בשחרית

יהודה בן תימה אומר

הביא עז כאן נמר

וקל כאן נשר ורץ כצבי וגיבור כארי לעשות רצון אביך שבשמיים

על כן בדרך זה אפשר שיתוקן המנהג הרע הזה

אם יהיה כל אחד קנאי לכבוד השם יתברך

להוכיח כל אדם

שרואה הולך כמנהג הרע הזה כי יש בזה התוכחת

לא צריך לא עדים ולא ראייה

ועל זה נאמר הכרת פניהם ענתה בם

וחטאתם

כסדום הגידו לא כיחדו

רואים את זה על הפנים שלהם אוי לנפשם

כי גם לו להם רע

והיינו יש עוון

שאדם מוכיח בו את חברו שלא צריך להביא עדים וראייה כי הפנים שלו הם החדים

הכרת פניהם ענתה בם איפה הזקן?

איפה הפאות?

ואם כן,

אין לו חטאתם ברורה כחטאת סדום

שלא כיחדו

הם לא יכולים להכחיש

ואמר אוי לנפשם כי גם לו להם רעה

פירוש

מידותיו יתברך

הם מידה כנגד מידה

מאחר שעוון חילול השם גלוי ועומד ונראה בפנים שלהם

לכן מידה כנגד מידה גם הם יהיו בהסתר פנים מלמעלה

שלא יאירו בהם ספירות אורות המכונים בשם פנים

ככתוב הסתרתי פניי מהם

מי שזוכר

את ההרצאה באנגליה

שהיה נכה על כיסא גלגלים

שמיום הולדתו

הוא לקה במחלת הפוליו ונולד עם רגליים משותקות

והן היו גם קצרות

הוא שאל אותי בהרצאה

אם אפשר לצאת מהמצב הזה. בקיצור, בסוף אמרתי לו שיגדל זקן, הוא השתהה קצת ובסוף הסכים

והתחיל גדל זקן

אז זקן גדל והרגליים התארכו לו

בעשר סנטים

והוא הצליח ללכת בסוף על רגליו

והוא בא להרצאה אחרי זה ורואים אותו הולך על רגליו, אמנם עם קביים אבל הולך על רגליו, מה שהוא לא יכול להישען עליהם בכלל הם היו סתם ככה כמו מטוטלת

זקן

לא דברים גדולים, זכן

.

אומר השם לא, אני מסתיר את פניי מכם.

אוי אוי אוי לכן נאמר בישעיה נט ב' כי אם חוונותיכם היו מבדילים ביניכם לבין אלוהיכם

וחטותיכם הסתירו פנים מכם

מידה כנגד מידה.

זאת אומרת

אם עוונותיכם היו מבדילים ביניכם לבין אלוהיכם,

יש כמו מחיצה, הבדלה,

אין קשר בינך לבין האלוקים בגלל העוונות,

אז חטאותיכם הסתירו פנים מכם, יהיה הסתר פנים נגדכם.

אתם הסתרתם על ידי עוונות, ואני אסתיר פניי מכם.

אבל מכלל לאו אתה שומע גם הן.

אם יהיו נזהרים בדבר הזה שהוא גלוי ועומד בפנים זה רחמים,

רחמים.

אז זוכים להארת פנים,

ויש שפע טוב בעולם.

היה מעשה באחד בארצות הברית שסיפר לי שנים, לא היה לו ילדים,

והלך לבבא סאלי וביקש ממנו ברכה.

הוא היה מגולח.

עובד ביהלומים.

47 סטריט.

ושם הסוחרים וזה,

אתה מבין, נכנסים גויים, קונים.

סברה של סוחר.

אז הוריד.

אמר לו, אתה רוצה שיהיה לך ילדים?

תגדל זקן,

שיהיה להם במה לתפס.

אמר לו, אבל אשתי היא לא מסכימה, היא מתנגדת. היא אמרה שהיא תתגרש ממני אם אני אגדל.

אמר לו, תגיד לה בשמי,

אם היא לא מסכימה, יגדל לה זקן.

חנך אמר לה, אני בעלה מרוקאית, פחדת.

הוא גידל חמישה ילדים.

זקן, לא יודעים מה זה זקן.

לא יודעים מה זה זקן.

הקב'ה לא אמר לנו סתם.

דקנה קדישה.

זקן הקדוש.

אחת בדקנה והשתבע.

איך היו נשבעים?

עוזים בזקן ונשבעים.

ככה, בתימן.

עוזים מזה, כמו שאברהם ביקש מנייעזר שיגע בברית.

חפצא דה מצוה.

הוא אחת בדקני משטבע.

זקן זה דבר קדוש, קדוש, קדוש.

אני יודע כבר שהלכה לי אישה אחת שבעלה,

בעקבות השיחות האלה שאמרתי,

כבר החליט לגדל את הזקן גדול,

שיהיה הדור בנימוסו כמו מרדכי יהודי.

ובכן,

לזה אמר את הפסוק שהתחלנו בהתחלה, איש על דגלו באותות,

צריך אות,

באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל, כלומר באותות של בית אבותם. מהם האותות?

הם אותות היהדות שנחלנו מאבותינו הקדושים.

צריך שיחנו תמיד

על בני ישראל.

ואז אפילו אדם

שהוא מנגד,

שמטה אותו יצרו הרע לעשות רעה,

עם כל זה הוא לא יוצא מכלל ישראל.

אלא סביב לאוהל מועד יחנו כולם,

טובים ורעים ביחד,

ככתוב באגודתו

על ארץ יסדה.

עדיין אתה עם הזקן והפאות מאוגד עם עם ישראל,

אפילו אם חס ושלום יצר הרע מטה אותך לעשות דברים רעים,

אבל כל זמן שלא הכרת מעל פניך את סימני היהדות,

יש אחד חזר בתשובה,

בגלל שאני אמרתי לו,

לא אמרתי לו אישית, אמרתי בהרצאה,

שיהודי שמגלח את הזקן מהפאות ומסתובב בחוץ לארץ,

אף אחד לא יודע אם הוא יהודי או גוי.

מה אתה שונה מגוי?

הוא אומר, זה תפס אותו.

ואז הוא התחיל ללכת עם כיפה.

אחר כך הוא בא להיות שכן אצלי פה בירושלים.

הוא סיפר לי את הסיפור הזה.

זה מה שתפס אותו, שבאמת הוא לא ניכר.

אתמול הייתי באולפן,

אקטואליה יהודית טוב,

בפודקאסט עם אליהו יוסיאן.

והיה שם אחד מהמפיקים,

עם זקן,

סובב אותו וקושר אותו עם גומיה,

וקצת שערות ארוכות מאחורה.

הוא אומר לי, אתה יודע,

אני מהולנד.

אדוני היושב-ראש,

היינו אוכלים חזיר בקריסמס והכול רחוקים מהיהדות. הגיעו אלינו ה-VHS שלך,

הקלטות הווידאו להולנד,

ואתה לא תאמין.

בשבת ישבתי לראות את הקלטות, שלוש שעות כל אחת,

וזה משך אותי,

והפכנו את זה למנהג קבוע, כל שבת כל המשפחה מתכנסת.

ורואים את זה,

והיום כל המשפחה שומרי שבת, וכולם זה,

הווידאו שהגיע להולנד.

איי איי איי.

שלח לחמך על פני המים, כי ברוב הימים תמצאנו.

שחרר, תן, תן, תן, תן, תן.

אתה לא יודע איזה משפחות אתה מציף.

דורות של דורות.

הכל יודוך,

והכל ישע וכוכך,

והכל יאמרו, והכל יאמרו, אין קדוש כשם, הכל יודוך,

והכל ישע וכוכך,

והכל והכל יאמרו, והכל יאמרו, אין קדוש כשם,

הכל יודוך, והכל ישע וכוכך, והכל והכל והכל והכל יאמרו, אין קדוש כשם,

הכל יודוך, והכל ישע וכוכך, והכל והכל והכל יאמרו,

אין קדוש כשם ישמחו במלאכותך שמרי שמרי שמרי שבת וקול ענג שבת ישמחו במלאכותך שמרי שמרי שמרי שבת ענג שבת

אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה

אומר נפשו איש חסד דאורייתא, כבד את אביך ואת אימך דאורייתא.

לעשות נחת רוע לקדוש ברוך הוא ולעשות נחת רוע לתנא הקדוש עם שפתותיו דובבות בקבר, ביחד אני אומר מה שאומר.