הפאות במשנת הבן איש חי - חלק ד'
- - - לא מוגה! - - -
נציב יום יצחק בן אהרון, ישועות ברוחניות ובגשמיות,
בשמחה, בשם כל ישראל, אמן.
ובכן אנחנו נמצאים עכשיו בחובת גידול הפאות
במשנתו של הבן ישחי, זכר צדיק וקדוש לברכה,
חלק ד',
בדרשה לשבת תשובה.
הוא דיבר שמה על מכשולות
שהציבור צריך להתעורר,
ואחרי זה הוא אומר, ואם גם על חבילות מכשולים אלו
לא נדבר עתה מה שראוי לדבר,
הנה נשימה נגדנו עוון אחר שראוי לבכות עליו יותר,
מפני שהוא עוון חדש,
שנתחדש בשנים הללו,
וגם מצוי לרוב,
והוא גילוח הפאות וגילוח הזקן,
שצרעת עוון זה פרחה מחדש בעירה לזו.
ומקדמת דנא,
אם נתלש לאדם שיער אחד מזקנו,
היה שומרו ומצניעו,
ועתה מגלח הזקן כולו ומשליך להשפה.
ובעוון הזה נעשה חילול השם מאוד בפני הגויים,
כי אצל הגויים היהדות של ישראל תלויה בקיום הפאות והזקן.
ואיסור זה ניכר וקבוע בגוף האדם.
ואיך יקום לפני הקדוש ברוך הוא בתפילות יום הכיפורים,
ובפרט בנעילה?
ואם כל אדם הרואה בחברו תגלחת בפאות, ותגלחת הזקן,
יוכיחהו בלשון רכה,
ודאי יבוש ויפרוש מכאן ולהבא.
ובזה יש תקווה שיתבחר הרע מקרב ישראל,
ותוסר החרפה הזו מעליהם
בפני הגויים.
והשם יתברך יצליח את המזהיר,
ועליו תבוא ברכתו.
בדרשה לפרשת שבת זכור,
הוא מסביר
סומכים את הידיים על ראש העולה.
זה רמז
לשמור על הפאות והזקן.
למה עשה הקדוש ברוך הוא בתכונת הפנים
שיהיו שתי הפאות מעל הזקן?
ולמה הזקן סובב מסביב לפה?
אז הוא אומר, הפסוק אומר, וסמך ידו על ראש העולה.
סומך את ידו על ראש העולה.
ונרצה לו לכפר עליו.
תחילה נבין מה רומז עניין סמיכות ידיים על ראש העולה.
כי נודע שכל הקורבנות,
ניתן ללמוד מהם מוסר,
דעת וכישרון.
מה נלמד מסמיכות ידיים על ראש העולה?
אומר הבן ישחי הקדוש,
נראה לי בסייעתא דשמיא מצינו בצורת הפנים של האדם,
עשה השם יתברך בתכונת הפנים שיהיו שתי פאות עומדות למעלה מן הזקן,
אחת מכאן ואחת מכאן.
ומצינו שעשה את הזקן סובב על הפה.
וצריך להבין
מה הלימוד שיש לנו ללמוד
להשכיל,
וזה הציור שעשה בפנים.
לא כמו רבנים שמורידים את השפה,
כי זה קרוי כל זה זקן
שסובב את הפה, כי יש לזה סיבה.
והקדים מעשה אחד על דרך המוסר.
ופה הוא מספר את הסיפור שסיפרנו
עם רוטשילד,
שבא אצלו לעבוד
מישהו שהוא שילם לו את כל החובות לשבע שנים,
ואז הוא אמר לו, למה אין לך
פאות וזקן?
אז הוא אמר לו, אני לא נולדתי עם זה ואני לא צריך את זה.
אז הוא הזמין רופא שיניים וחקר לו את השיניים, אמר לו, גם זה לא נולדת עם זה.
ובעוד עשרים שנה תבוא אליי, אני אסדל לך את השיניים מחדש,
כי עשרים שנה אתה כבר השחתת את הזקן.
ואחר כך הוא שאל אותו,
תגיד לי, אתה יהודי או נוצרי?
אז הוא אמר לו, אני יהודי. הוא אומר לו, איפה הפאות שיעידו עליך?
ואז הוא אמר, אני לא צריך אותם, יש לי ברית מילה.
אז הוא אמר לו, יפה מאוד, אבל לא רואים, צריך חדים, חדים לא שמים בקופסאות.
אז הוא שלח לקרוא לחייט וחתך לו את הבגדים,
והשאיר לו את החד, את הברית מילה בחוץ,
בשביל שהוא יוכל להחייט שהוא יהודי
עד שיגדלו לו הפאות.
מדהים.
אבל אתם לא תאמינו.
אתם חושבים שרוטשילד התחיל עם זה?
כבר היה מישהו שעשה את זה לפניו.
אם אתם יודעים מי זה,
אני נותן לכם 200 שקלים.
כל פעם אתם נותנים לי להרוויח.
ובכן, כתוב בפסוק
וייקח חנון
את עבדי דוד,
ויגלח את חצי זקנם,
ויכרות את מדווהם בחצי עד שתותיהם וישלחם.
בספר שמואל ב',
פרק י', פסוק ד'.
חנון
היה מלך גוי,
שאבא שלו מת,
ודוד המלך שלח שליחים לנחם אותו.
ואז הוא חשד אותם שהם באו לרגל,
אז מצד אחד הם באו
לנחם זה יפה,
אבל החצי השני לא יפה, באתם לרגל.
כאילו, בסיבה זו.
מצאתם הזדמנות.
אז מה הוא עשה להם?
ויגלח את חצי זקניו.
הוריד להם פאה,
הוריד להם חצי זקן,
השאיר אותם עם חצי.
אז יש להם חד אחד.
ואחר כך, ויכרות את מדווהם.
מדווהם זה החלוקים, המלבוס שלהם.
מדהים.
בחצי חתך להם חצי.
עד שתותיהם, שתותיהם זה האגבות שלהם, שרואים הכול.
למה? שיראו עוד עד אחד.
עד אחד ועד אחד. הנה אותו דבר כמו רוטשילד.
וקשה הוא אומר.
קשה, הוא אומר. למה עשה ככה?
מילא, זה הוריד להם, אז הם חיכו שנה וחצי לחזור מהבושה.
הם לא הורידו את החצי השני.
הם נשארו עם החצי, שנה וחצי.
ורק אחר כך חזרו בחזרה
מהבושה.
מקשה. הבן איש חי וקשה.
בישלמה גילו חזקן, יש בו חרפה.
מעט הגילוח עד שיצמח.
ולכן, מה דבנהו בנהו? אין להם חרפה. בינתיים, בכל הזמן הזה,
הם יהיו בבושה.
אבל חיתוך הבגדים,
מה יועיל לחרף אותם?
למה?
איך שהם יצאו מלפניו,
יחליפו בגדים.
ואין כאן שום חרפה.
בסדר, זה עשית זה באמת בושה וחרפה.
אבל לחתוך את הבגדים. מאותו רגע זה חרפה, ואחרי זה גמרנו.
אומר הבן איש חי, והמעשה נזכר מובן הטעם.
למה הוא גילה להם חצי זקנה?
התחיל מן הפאות והשאיר חצי.
אמר להם, זה עד אחד.
כדי להשלים שני עדים צריך עוד עד אחד, זה המילה.
ולכן צריך שהיא תהיה בגלוי.
ולכן כרת את מדוויהם, את המדים שלהם, הבגדים, בחצי, כדי שהעד גלוי ויהיה להם שני עדים.
שמעתם דבר כזה?
אז זה לא מסיבה
של הבושה אלא גילוי העדים היהודים שבהם.
יש פה בושה ויש פה גם...
והנה ידוע,
הזקן מורה על התורה.
הזקן מורה על התורה.
כי נוטריקון של זקן
זה קנה חוכמה.
זקן זה קנה.
זה קנה חוכמה.
והיא התורה שנקראת חוכמה,
כוחמה.
חוכמה כוחמה.
זאת אומרת,
זה השורש.
הכוח זה השורש והמהות של ההוויה.
זה הכוח של מה.
גוי שעוסק בתורה
חייב מיתה.
לכן ניתנו הפאות בפנים למעלה מן הזקן,
כדי שיעידו על זה האדם שהוא יהודי,
והוא ראוי לעסוק בתורה הרמוזה בזקן.
שני עדים
מעל ה'זה קנה חוכמה',
שהוא ראוי
ללמוד בתורה.
כי רק יהודי יכול ללמוד תורה. גוי לא.
ואלה העדים שמעידים
עם הזקן, שזה קנה חוכמה, יכול לעסוק בתורה.
עכשיו, למה הבורא יתברך
הניח את הזקן סביב הפה?
כל זה קורא לו, הבן ישחי, זקן.
יש אף אחד שמקפיד להוריד את זה, אם אתם מכירים אותו.
הוא לא יודע את הסוד הזה של הבן ישחי.
כמו החמאסניקים, הם מורידים ככה.
וזה שהניח הבורא את הזקן
סביב הפה,
זה מפני שיצר הרע חפץ שאדם יגלח את הזקן.
למה? כדי להראות שזה המגלח, אין לו חלק בתורה.
וזה דבר...
קשה לאדם
לכן קבע את הזקן סביב לפה
למה? יש פה את השיניים
שאי אפשר להעביר אותם
לא כמו אצל רוטשילד שהוא עקר לו את השיניים
ואז מחמת השיניים כשהוא יזכור למה יש לו שיניים
יבין האדם את טענת האבל של היצר הרע
ולא יוכל לחטיא אותו לגלח את הזקן בטענה אני נולדתי בלי זקן אז אני לא צריך אותו
אתה נולדת גם בלי שיניים אז לא צריך שיניים
לכן שם את הזקן מסביב להזכיר לו הלו
אתה זוכר? אתה רוצה שישארו לך שיניים?
אם לא כן יאמרו לו תעקור שיניך
לפי זה
מתכון את הפנים איך שהשם סידר אותנו
יעמיד את שני העדים למעלה מן הזקן
להיות שני עדים
והניח את הזקן שרומז לתורה סביב לפה
שאדם ייקח מוסר מן השיניים שבפה
כמו שאת אלה אתה לא רוצה שיורידו?
אל תוריד גם את זה
ולכן תקשיבו יש פסוק במשלי כג א
לכן אמר שלמה המלך כי תשב ללחום את מושל
זה יצר הרע
כשאתה יושב
והולך להילחם עכשיו עם יצר הרע
בין תבין את אשר לפניך
בין תבין
את אשר לפניך
בפנים שלך
רוצה לומר למה נעשה צורת הפנים שלך ככה
בין תבין ברגע שתבין את זה לא יוכל יצר הרע לפתות אותך
להוריד את הזקן שהוא כנגד החוכמה
נמצא שנעשה בפנים של האדם פאות וזקן
שניהם לצורך התורה שהתורה נקראת מים
נכון? אני קול צמא לכולם מים
עכשיו
האותיות עולה
עין ולמד ה'
לפי סדר תשרק
יהיו ראש אותיות עולה פז
מו
אחרי עין
פה
אחרי וו זן זה פז
למד אחרי זה מם
אחרי הו מו
פז מו
מה זה פז מו?
פז
זה ראשי תיבות פאות זקן
לכן בכפז קהילת פאות זקן
זה נקרא כפז
אין פה הנחות
ומו זה מים
בלשון מצרי אומרים למים מו
אז פז מו
פאות זקן זה התורה כל זה מלמד על התורה אמרנו זקן זה קנה חוכמה
עכשיו היד שלנו
עד הזרוע עד פה
יש בה שישה עשר פרקים חמישה עשר ביד
כן אחת שתיים זה ככה זה חמישה עשר
ועוד עד הזרוע שישה עשר
שניים ביחד
כמה זה?
שלושים ושתיים
שלושים ושתיים כמניין לב
עכשיו
סומך ידו על ראש העולם
העולה אמרנו זה אותיות פזמו
ושתי ידיים זה למד בית
זה כנגד הלב
אז מה הכוונה בזה?
כשאדם ישים לב
תמיד על פזמו על פאות וזקן והתורה
וזה הוא שם בראש העולה לשמור אותם
כי באלה הלב פזמו תהיה היהדות חלוטה לאדם
כי זה כללות היהדות
זה כללות היהדות
ולכן אומר הפסוק בין תבין את אשר לפניך
ככה תבין אם אתה רוצה ללחום
עם המושל יצר הרע
שתדע את הסוד הזה אתה תנצח אותו
לכן כשסומכים ידיים על ראש העולה
לומדים מוסר השכל לצורך היהדות מה ראוי לכל איש ישראל
ולכן הוא פתח ואמר שזה
ושמח את ידו, ושמח ידו על ראש העולה,
ואז, ונרצה לו לכפר עליו.
אז מי שעושה כן ומקפיד על פאות זקן ולימוד התורה,
עם כל הלב,
הוא נרצה
לפני השם יתברך, והשם מכפר לו.
אתם שומעים איזה דברים גדולים?
אנשים חושבים שזה סתם, כאילו, ככה.
זה מעניין
שחנון
עשה ככה
לשליחים של דוד המלך, בדיוק אותו דבר, חתך להם פה,
חתך להם שמה.
תראו לי את שני העדים שלכם, יא בוא.
אה?
מדהים.
הכל ידו חם, והכל ישמעו חם,
והכל יאמרו, והכל יאמרו,
אין קדוש כשם.
הכל ידו חם, והכל ישמעו חם,
והכל יאמרו, והכל יאמרו, אין קדוש כשם.
הכל ידו חם, והכל ישמעו,
והכל, והכל, והכל יאמרו,
אין קדוש כשם.
הכל יודוך והכל נשם לחוכה והכל לא מאזר ולכל לא אמרו
אין כדוש קש
ישמחו במלאכותך שומרי שומרי שמרת שומרי שמרת וקוראי עונג שמה ישמחו במלאכותך
שמרי שמרי שמרי שמרי שמרי שמרי קורא עונק שמר.
מקדשי מקדשי מקדשי מקדשי מקדשי שמר.
ויהי שבת העם מקדיש שבת, מקדיש שבת, מקדיש שבת, מקדיש שבת, יום טוב, בריאות והצלחה.
אמן.
הרי אני מכוון כארצת חכמים דאורייתא ובשמחה דאורייתא.
דומל נפשו יש חסיד דאורייתא, כבד את אביך ואת אביך דאורייתא.
לעשות נחת רוח לקדוש ברוך הוא, לעשות נחת רוח נתנה הקדוש.
שיוסף תותיו לא מעמוד בקבר.
ומי אחד הנראה שאומר?