מעלתם של ארבעת הפרשיות שבחודש אדר - התשפ"ה | הרב שמעון משה חי רחמים

 

- - - לא מוגה! - - - 

השם נעשה ונצליח, היום נעסוק

בהנהגות

וכל העניינים הקשורים לשבת מברכין של חודש אדר

ומעלת ארבעת

הפרשיות

בשבתות של חודש אדר.

כתב רבנו הבן אישחי, זכותו תגן עלינו אמן,

וכן הזכיר את דבריו,

רבי יואל טיילטלבוים,

זכותו תגן עלינו אמן,

כי שבת מברכין של חודש אדר היא גבוהה למעוד,

ועת רצון גדולה היא

שבו ישנה התעוררות על גאולתן של ישראל,

שבמעט תשובה

שעושים בחודש הזה זוכים לגאולה,

כיוון שמזלם של ישראל גובר.

ועל כן בחודש הזה ישנה מסוגלות למחיית

זרעו של עמלק.

וכיוון שכך,

הזכיר כבר הפסוק

שצריך התעוררות גדולה כדי שיתקיים בו לא תצא

כצאת העבדים.

חכמינו זיכרונם לברכה תיקנו לקרוא את ארבעת פרשיות בחודש אדר.

הראשונה הינה פרשת שקלים,

זכר למחצית השקל,

באחד בשבת יום השמיעין על השקלים.

שנייה,

פרשת זכור,

שיש בה זכירת עמלק,

כפי שאנחנו עושים כל יום ויום,

קריאתה היא סמוכה לפורים,

כיוון שהמן היה מזרעו של עמלק,

וכל מטרתו הייתה להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים.

הפרשייה השלישית היא פרשת

פרה אדומה,

כדי להזהיר את ישראל מטומאתם,

כדי לעשות את קורבן פסח בטהרה,

ועל כן,

היות ולא שייך בנו הדין הזה, עדיין אנחנו קוראים.

והסיבה שעדיין אנחנו קוראים את הפרשה הזו, כדי להורות

שאנחנו בטוחים שיזע הקדוש ברוך הוא עלינו מים טהורים

במהרה בימינו,

ויטהר אותנו כדי שנוכל לאכול את קורבן פסח בקדושה,

כך כותב הרב הלבוש,

זכותו תגן עלינו, אמן.

הפרשייה הרביעית הינה פרשת החודש,

והיא סמוכה לראש חודש ניסן בשבת שקודם לכן.

פרשה זו נאמר בה את קידוש החודש, קורבן פסח,

הלכות פסח וכו'.

הזוהר הקדוש

כותב בפרשת ויקל רשב א',

בקריאת התורה שתיקנו לנו רבותינו זיכרונם לברכה, הן בשחרית

של שבת, והן במנחה,

והן בימים, ימי החודש.

יום שני ויום חמישי, מתגלים להם סודות עילאיים

הנעלמים על ידי הטעמים,

הנקודות, האותיות הקדושות של התורה.

וכל אלו מורידים שפע של אורות מלמעלה יחד עם הסודות שכבר נמסרו

עוד בסיני למשה רבנו,

עליו השלום, על ידי הקדוש ברוך הוא.

ולכן התורה הקדושה מקבלת לה כמין כתרים ועטרות מפוארים

הנרשמים בה על ידי הקורא.

וכיוון שכך,

הקורא צריך להגות בצורה נכונה ולקרוא בצורה מדוקדקת.

והיא מתעברת

בשומעים

כמו אישה מעוברת שנתעבר בה בן חכם וקדוש.

וכיסא הכבוד ובית הכנסת מתמלאים גם אורות חדשים ועצומים.

עין הבשרית לא רואה את זה,

אבל ההשפעה היא השפעה מיוחדת.

ועוד השכינה מתקדשת בהם.

כך כותב מראנה בן אישחי בספרו עטרת תפארת כתר מלכות,

אות רייב.

כתב בעל החמדת ימים בחלק ב' דף סד א',

וזה לשונו, הוקבע כוח ועוז

באותם הזמנים

להיות מזומנים ומיד בהגיעם

כפעם בפעם חוזר וניעור אותו האור אשר

כתוב

במגילת אסתר,

ט'

כ' ח'

והימים האלה נזכרים ונעשים, שימו לב ללשון,

בכל שנה ושנה.

איזה ימים נזכרים ונעשים בכל שנה ושנה?

אלא שאני מזכיר פה בעצם קריאת התורה שאני קורא,

את הזכר של הימים הללו למטה, נעשה בפועל רושם גדול למעלה,

וזהו שכתוב בכל דור ודור ובכל שנה ושנה.

וכל שכן בחודש הזה,

כי היה בו את עיקר קבלת התורה שחזרו, קיימו וקיבלו.

ואין ספק כי קרנו תרום בכבוד והדר רב להיות חוזר וניעור,

אותו האור ממש,

כפי שזכו להם עם ישראל בקבלת התורה.

ולכן הוא קובע כחוק בל יעבור במקור העליון להשפיע את

השפע שלו על העוסקים והקוראים והשומעים אותו.

ולכן בימים הללו של ארבעת השבתות,

אדם צריך לנהוג בקדושה וטהרה,

להיות מזומן בהכנה רבה במשפט ההורים למעלה.

לייחד ייחודים למעלה,

לא יודעי כן,

להמשיך ולמשוך שפע מהעולמות,

ובמיוחד לשמש את אותה פרשה שעליה נמנו

מחנות מלאכים או מרכבות עליונות.

וכפי שכתב הזוהר הקדוש,

שהזכרנו ביקל ר׳ו״ל,

אשר משם ישכיל האדם ויבין שלכל אחד יש שפע מיוחד לאותם הכוחות שבשמיים שמשתלשל על ידי הקריאה והמצוות

שנמצאים באותה פרשה שקורא או שומע.

ועל ידי זה מתגבר הקדושה,

הסיטרא דקדושה,

על הסיטרא האחריו ושובר ומכניע את מטה הרשעים,

ומזלם של עם ישראל עולה ומתעלה, וזאת הסיבה לכך.

בספר הקדוש אמרי פנחס, בשער ד', אות רכה,

כתב בשם רב פנחס מקוריץ,

זכותו תגן עלינו אמן, שהיה מגדול לעולם,

שהוא היה מצפה

וכל כך מכין את עצמו להגיע לארבע פרשיות הללו של חודש אדם,

והיה אומר בפיו,

הייתי רוצה שכבר יגיעו הארבע פרשיות הללו, למה?

כי בהם אני זוכה ומתראה עם הקדוש ברוך הוא.

ובספר הקדוש, חכה ליצחק,

מובא ביור על כך.

הרי במה היית מצפה?

אתה לא רואה את הקדוש ברוך הוא, אז איך אתה מרגיש?

אלא אמר רב פנחס מקורי, זכותו תגן עלינו אמן.

זה גם מובא בספר קדושת הלוי, לרבי יצחק לוי.

אך את שבתותי תשמורו.

הארבע פרשיות הללו נאמר עליהם תשמורו. למה? כי אות היא

כל שבת

מארבע הפרשיות הללו היא אות

אחת משמו של הקדוש ברוך הוא, דהיינו יהודה רב ה.

וזה ביני וביניכם לדורותיכם,

שאפילו אם תהיו בגלות, חס ושלום,

אתם עדיין תזכו להתראות,

כן? להיות סמוכים אצל בורא עולם.

לדעת כי אני השם מקדישכם.

על ידי מה? על ידי

הפרשיות הללו.

כך בייר גם הצדיק רבי ישראל מרוז'ין,

זכותו תגן עלינו, אמן,

בספר שלו, כנסת ישראל, ארבע פרשיות,

שבארבע הפרשות הללו מיוסדים להם ארבע אותיות שם הוויה ברוך הוא,

אשר כל אות ואות מבטאת לנו דרגה אחת

בעבודת הבורא ודרגה אחת שונה מחברתה.

למה? כי בעבודת הבורא ישנן ארבע קומות.

יש מייסה שאדם עושה,

יש רגש,

יש דבקות

ויש ביטול.

המקבילות לארבעה חלקים,

הארבעה חלקים הללו של מעשי רגש,

דבקות וביטול,

מקבילים לארבעה חלקים שנמצאים באדם, והם נפש,

רוח,

נשמה וחיה.

ולכן ארבעתם נרמזים בשם הקדוש, שם הוויה ברוך הוא, שהוא שורש

לכל השורשים.

ועל כן באו חז״ל ותיקנו את ארבע הפרשיות הללו.

האחת זה שקלים.

מה יישא? תן מחצית השקל.

לאחר מכן, זה הרגש, זכור, תזכור, לא לשכוח.

ברגש שלך כל הזמן לזכור את אשר עשה לך עמלק, אין הכיסא שלם.

לאחר מכן פרד, להיות דבק בקדוש ברוך הוא על ידי הטהרה שאתה מטהר את עצמך.

ולאחר מכן, זה החודש שאתה מבטל את עצמך ביטול גמור

לקודשא בריחו משחו, קחו לכם וכולי.

פסח,

פשסח עם הקדוש ברוך הוא נטו,

שום דבר של חמץ הוא לא מכליל, וחמץ זה דבר שהוא גאווה,

הוא מנופח, הוא חשיבות.

בגלל שאתה מבטל את עצמך מהזה, כלום,

ממילא אתה קרוב אצל הקדוש ברוך הוא, וזו

פרשת החודש כנגד

הביטול הגמור שאדם מבטל.

לכן זה י' כו' כה'.

בספר אהבת שלום, פרשת חוקת כתב,

ולכן תיקנו חז״ל את ארבע הפרשיות הללו קודם לפסח.

כל ארבע הפרשיות האלו, סודם, למה?

כדי להיות מוכנים בעצם לחג הגדול והנורא, ראשון הוא לכם לחודשי השנה, שנאמר עליו,

שזה חג הפסח,

כדי לתקן את ארבעת הרגלים מקודם.

ועל ידי זה אתה זוכה לגאולה, על ידי התיקון,

אתה זוכה לבחינה של גאולה אמיתית ושלמה.

ובספר נתיבות שלום,

הרי במסלונים,

בעניין קריאת פרשת ארבע פרשיות כתב,

עניין ארבע פרשיות גנוזים בהם עניינים נשגבים ביותר.

כדי איתו בספרים הקדושים ומקובלן ומהצדיקים,

צדיקי האמת,

ששבתות אלו הינם במדרגה גבוהה מאוד.

או כמו שאמר הרב הקדוש רב פנחס מקורי,

זכותו תגן עלינו אמן, שבמשך כל השנה

אין לו גילויים של רוח הקודש

כה בהירים כמו בשבתות הללו.

בארבע השבתות הללו.

למה? כי זה למעלה מהשגתנו להבין את המשמעות התמונה בהם.

וכאשר קוראים בתורה בפרשת שמות ל' יב',

כי תישא את ראש בני ישראל, עניין של מחצית השקל,

אנחנו מקיימים את חלק הנשמה של מצוות מחצית השקל,

התמונה בפרשה זו.

על ידי הקריאה הזו נפעלים כל העניינים של מצוות מחצית השקל,

כמו בזמן בית המקדש.

וזה כאילו שאדם נותן ממש את מחצית השקל ומקיים את המצווה.

ובמה ששייך לחלק של הנשמה שלו.

וכן בפרשת זכור,

שעניינה מחיית עמלק,

שאת חלק הנשמה של מצוות מחיית עמלק אפשר לקיים גם בזמן הזה, כמו מה שכתוב.

אשר יניח השם לך השם אלוקיך,

על ידי הקריאה שאנחנו קוראים, פרשת זכור,

על ידי זה מתעוררת בנו

עניין תיקון הנשמה בזה,

שמקיימים את חלק הנשמה של המצווה התמונה בפסוקי התורה.

ובכלל זה יהודי צריך לעקור את החלק הרע, את העמלק שבתוכו,

השייך אליו ולנשמתו.

וכן במצוות אפר פרה אדומה,

על ידי קריאת פרשת פרה,

אנחנו מקיימים את החלק של הנשמה של המצווה,

כפי שכתב בספר הקדוש, עבודת ישראל,

על הפסוק במדבר יטב, זאת חוקת התורה אשר ציווה השם לאמור,

שיהיו זמנים

אשר כל קיום מצווה יהיה על ידי לאמור,

בעת שלא יהיה הפר.

ולא יוכלו לקיים את המצווה הפועל, אז איך אתה מקיים את המצווה הפועל?

אתה תקרא את הלמור, אתה תגיד את הפסוקים,

ובכך אתה תקיים את החלק של הנשמה הגנוז במצווה הזאת.

ולכן כל המצוות הקדושות כולם

טמונים מה שנקרא בעניין הזה של טהרת אפר הפרה.

ועל ידי הקריאה שבה אנחנו מתקנים,

מקיימים את חלק הנשמה של המצווה,

כאילו הוא מקיים אותה בפועל.

כנל פרשת החודש.

חז״ל תיקנו גם בזמן הזה שקוראים פרשת החודש בתורה,

לקיים את עניין קיום החודש

בחלק של המצווה,

חלק של הנשמה הנוגע למצווה,

וזה כמו להבדיל בית דין שיושב פה עכשיו, בית דין אמיתי, כן, לא פשוט,

השם ישמור,

בית דין אמיתי שיושב ומקדש את החודש, כזה ראה וקדש.

וזהו עניין קריאת ארבע פרשיות

שקבעו לנו חז״ל,

כדי שיהיה לישראל לכל הפחות חלק של הנשמה של המצוות,

ובכך יתקרב היהודי לבורא עולם.

ולכן,

כל תיקון וקריאת עניין הפרשיות הוא לא ביום חול, רבותיי.

הוא דווקא נמצא בשבת.

למה? רק בשבת, אומר הזוהר הקדוש,

בזוהר חדש, חלק ב', דף ה', עמוד א',

הוא אומר רק בשבת,

אהיו דהיו יומה דנשמתה ולא אהיו יומה דגופה.

בשבת יש את החלק של הנשמה, לכן אתה חייב לקרוא את הארבע פרשיות הללו בשבת ולא ביום חול.

שם יש את החלק של הנשמה שאתה יכול להביא לידי התיקון שלו.

אבל ביום חול אין את החלק הזה, יש את החלק של גופה,

אין את החלק של הנשמה.

וזהו מה שכתוב, זכור את יום השבת לקדשו.

ועל זה כותב הרמב״ם, זוכרהו בדברים, בכניסתו, ביציאתו.

ושמרו בני ישראל את השבת,

לעשות שבת דורותם ברית עולם.

כל זה על ידי ההשפעה שהאדם עושה,

הוא מתקן בכך.

היה בדיבור שלו את כל העניינים מושך אליו שפע מהקדושה העליונה של ארבעת

הפרשיות הללו.

כתב רבנו חיים פלאג'י, וכך גם אמרנו בשיעורים של ההלכות,

בספר מועד לכל חי, ל״א ב׳ בשם ספר מעשה הצדקה,

בדף קכט, אות מ״ה, בערב שבת שקלים, מפריש

26 פרוטות לצדקה כמניין שהם הוויה ברוך הוא.

גם מי שלא הפריש עדיין יכול להפריש

למוצאי שבת.

ובראש חודש אדר מפריש עוד 13 פרוטות כמניין אחד,

וזה כנגד שלושה פעמים,

והם כנגד שלושה פעמים אחד,

נגד שלוש תרומות שהיו תורמים,

ובכך הוא ניצול מל״ט קללות

וזוכה לטל של דחייה.

כך כותב הרב פלאג'י, כדאי לעשות זאת.

ובשבת שקודם, ראש חודש אדר, שנקראת שבת שקלים,

תיקנו לנו רבותינו לקרוא מעניין פרשת שקלים וכו'.

ועל זה נאמר דברי הגמרא הזאת, עולת חודש בחודשו לחודשי השנה שעליהם כל אדם ואדם מביא מבין 20 שנה ומעלה,

מביא את המעות למחצית השקל ומשתתף

בעניין הזה,

ובכך הוא נכנס, מה שנקרא, להיות חלק

בחלק הקדוש של עם ישראל.

אפיר כדא רבי אליעזר הביא טעם נוסף.

אחת הסיבות

מלבד להיות שייך בעם ישראל,

מלבד החיוב שהתורה הקדושה אומרת,

זה דברי הכתוב. רבי פנחס אומר,

צפה הקדוש ברוך הוא שעתיד לעמוד מהגג איש צר ואויב גדול ליהודים.

ואיזה הוא? זה המן הרשע.

שנאמר באסתר טכד כי המן בנמי דת האגגי צורר כל היהודים.

מזרע שאול יקום גואל ונוקם ליהודים מיד המן.

ואיזה הוא? זה מרדכי,

שנאמר איש יהודי היה בשושן הבירה.

ובירושלמי מסכת מגילה,

פרק ג' הלכת ד', אמר רבי לוי בשם רבי שמעון בן לקיש,

צפה הקדוש ברוך הוא שהמן הרשע עתיד לשקול כספו על ישראל.

אמר,

מוטב שיקדים כספן של בניי לכספו של אותו רשע.

וכיוון שכך,

תיקנו לנו רבותינו להקדים ולקרוא את פרשת שקלים.

כך מובא גם במסכת סופרים,

פרק כב הלכה ד'.

המדרש תנחומא, לעומת זאת,

מביא בפרשת כי תישא סימן ג', איתא,

וכן אמר רבי שם בן לקיש, אמר רבי עקיבא, וכן אמר רבי שם בן יוחאי, בר יוחאי, תלמיד חכם שנפטר,

אין תלמידיו מניחים אותו לישון בקבר.

שנאמר בשיר השירים דובב שוותי ישנים, דהיינו כל הזמן מדברים מתורתו

הוי

והשבע לעשיר איננו מניח לו לישון

כך כתוב בקהלת ה' יא' וכן משה לימד את התורה לעם ישראל והדריך אותם למצוות ונתן להם את כל הסודות

ואת הפרשיות שקורים בכל שבת ובכל חודש ובכל מועד

והם מזכירים בכל פרשה ופרשה ופרשת שקלים

אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא ריבונו של עולם

בפרשה הזאת אני עכשיו עוזב את עם ישראל

אם אני מת אין אני נזכר

אמר לו הקדוש ברוך הוא חייך כשם שאתה עומד עכשיו ונותן להם את פרשת שקלים

ואתה זוקף את ראשן כדי שאני אמנה אותם כך בכל שנה ושנה שקוראים אותה לפניי

כאילו אתה מצוי ועומד שם באותה שעה וזוקף את ראשן מנין?

שנאמר וידבר השם אל משה לאמור כי תישא את ראש

שא את ראש לא נאמר אלא כי תישא את ראש

אלא שעל ידך מה שנקרא הם נושאים את ראשם כביכול שאתה

מצוי ועומד כל פעם ופעם שקוראים לפניי בפרשה זאת

וכתב בספר הקדוש חמדת ימים חלק ב' דף סד עמוד ה'

הנה כי עניין השקלים האלו היו תועלת עצומה לאישי ישראל טעם נוסף ולא קבעו קריאתם בציבור אשר בקריאה ההיא

תרוממנה קרנו צדיק וסיטרא דקדושה

ואל יחשוב הישראלי לאמור מאי דהווה הווה

מה שהיה היה כבר נשתתה כמה וגם המקדש המעוז חרב בטלו השקלים

אז מה עכשיו אני צריך עכשיו סיטרא אחרא סיטרא דקדושה

להביא שקלים לא לא לא לא לא לא לא אלא תדע לך בעצם נתינת

המעות הללו מה כותבים רבותינו שאתה מציל את עצמך מכל מיני דינים קשים שעתידים להיות

וגם אתה מרגיל את עצמך במצוות כשיבנה בית המקדש

ויצטרכו להביא והכול אז עניין השקלים זה פדיון נפש לאדם

מיד כל האויבים הרוחניים לא רק הגשמים הרוחניים

ולכן עצם הקריאה שלה מסלקת מה שנקרא את הסיטרא האחרא ומקרבת את הסיטרא דקדושה

רבני סוכור זכותו תגן עלינו אמן כתב במאמרי חודש אדר מאמר ב'

כתב

החוזה מלובלין רבי יעקב יצחק

זה ייתנו כל העובר על הפקודים וכן אחר כך כל העובר על הפקודים ייתן תרומת השם

יש לומר דיני איתא בגמרא ותענן

כז עמוד ב תינך

בזמן שבית המקדש קיים כל העוסק בתורת עולה כאילו הקריב עולה וכאן מה יש לומר?

אלא פה יש לומר כי השקלים היו נוהגים

בזמן שבית המקדש היה קיים לקורבנות אבל כשאין בית המקדש קיים

ודאי הקריאה עצמה שאנחנו קוראים נחשבת לנו כאילו

נותנים שקלים בפועל לכפר

ואני בעוני פירשתי את הפסוק כך כותב הרב

והיה לבני ישראל לזיכרון לפני השם לכפר

דהיינו אפילו בזמן שאין נותנים את השקלים

היינו בזמן שאין בית המקדש קיים אם כל זה זיכרון הפרשה בפיהם

הוא מכפר בעדם

והיינו

שנחרב בית המקדש פעמיים ודאי על

ידי העוונות

וזה יש לומר זה פירוש זה ייתנו

גם כי גם כי ייתנו בגויים פסוק בהושע ח' י דהיינו מלשון לימוד כל העובר על הפקודים פירוש שכולן עברו על המצוות

לכן הם צריכים לתת את המחצת השקל כי הם היו עוברי עונשים

הם היו צריכים להגיע לענש עכשיו ולכן כל העובר על הפקודים

מה זה פקודים?

ופיקודים זה מקום בית המקדש כי בית המקדש נחרב פעמיים בעקבות העוונות הללו

הוא חייב לתת זה ייתנו את תרומת השם ובכך מתחפר להם העוונות.

בעל הישמח ישראל כתב דיור אחר

על דברי המדרש בתנחומא שציינו אמר הקדוש ברוך הוא למשה חייך

בכל שנה ושנה היינו יהיה באיזה זמן שיהיה ובאיזה מצב שיהיה

שישראל יקראו לפניי פרשת כי תישא וישימו על ליבם

עניין

מחצית השקל אני מעורר בקרבם רוח

וכוח אש אשר בקרבם

ובכוח בקשתך משה רבנו זו המלא עליהם רחמים

לעורר בקרבם רוח אלוקי השופע בקרבם

ויבואו לבחינת דעת ולא יפלו אחור חלילה

וידעו כי השם גואלם ובכוח האש אשר בקרבם יהיה בית יעקב לאש

ובית יוסף ללהבה ובית עשיו לקש

ויזכו עוד לאור עולם מבהרה בימינו אמן.

ועוד כתב בספר ישמח ישראל שבשבת שקלים אנחנו מסוגלים לכפר

לזכות לכפר על נפשותנו לתקן את שלמות נפשנו בחלק של הנפש

שעל ידי קריאת הפרשה מתחפרים כל מה שעובר על הפקודים על המצוות שזה נקרא פקודים פקוד פקודים וגם על הפגמים שעליהם לא מועילים תשובה בשבת הזו זה מתחפר

ולכן השבת הזו יש בה כוח לאור ולחזק

כל אדם ואדם באשר הוא לבל חס ושלום יבוא לידי נפילה רחמנא ליצלן

ולידע בנפשו שיכול

לשוב בתשובה שלמה ולהיות אהוב וקרוב ונחמד למעלה. ואני אמרתי בערב שבת,

שלכן

כתבו רבותינו שהשבת הזו היא שבת מיוחדת.

שבת שקלים, למה?

כי מצד אחד היא כמו שבת אחרונה של השנה, של חודש אדר,

כן, כל ארבעת השבתות האלה, לא רק השבת הזאת,

היא כמו שבת אחרונה של חודש אדר וכמו של אלול,

שאנחנו, נכון,

אומרים שבת אחרונה של השנה,

להתפלל טוב,

עכשיו זה יתקן את כל התפילות,

שבוע אחרון, כל יום ויום תיקון של כל השבוע.

בשבת הזאת תיקון לכל ימות השנה כולה,

כל השבתות כולם,

כל השנה כולה, הכל בארבע פרשיות הללו מתקבץ לנו לקראת ההתחדשות, שזה חודש ניסן, החודש הזה לכן

הוא ראש חודשים שאדם מתחיל בו כביכול דף חדש.

ובספר אהבת שלום, פרשת כי ניסה כתב, ולכן תיקנו חז״ל לקרות בכל שנה ושנה בסוף ימי השובבים,

אחרי שאדם תיקן את נפשו, את פרשת שקלים,

להורות שיש נשיאות ראש,

גם אחרי הקלקול, כביכול, כשאדם תיקן,

בשבועות הללו אתה יכול להרים את הראש שלך,

ולכן תקרא את פרשת שקלים אחר ימי השובבים,

כי על ידי שאתה מתקן את עצמך בימי השובבים,

אתה זוכה לבחינת חוכמה, וזה היוד

שמרומז בפרשת שקלים, שהוא בבחינת חוכמה, בבחינת קודש,

בשקל הגודש.

בספר עטרת ישועה כתב,

שבת שקלים מסוגלת לפרנוסה.

שקלים כנגד שקלים?

בעל הגנזי ישראל!

זכותו דגן על המן כתב, שבכל שבת ושבת של ארבע פרשיות יורד לו שפע לעולם,

ובפרשת שקלים יורד לו שפע של עושר והרחבה.

ובספר אמרי יוסף כתב,

בשבת שקלים אפשר לבקש שיתקבלו כל התפילות

שבכל ימות השנה לרחמים ולרצון.

וכתב בספר נתיבות שלום סלונים.

עניינה של פרשת שקלים הוא קשר בינינו לבין בית המקדש.

כדי לחדש את הקשר

שבו נוצרת דבקות בינינו,

בין עם ישראל לקודש הבריחו, אתה חייב להביא את המעות

של השקלים.

היות ואנחנו

היינו בראש חודש אדר,

אז נגיד גם סגולה נפלאה.

כתב בספר תהילה לדוד,

שזה ספר שהוא מפרש את הפסוקים של התהילים.

הספר הזה נתפס בליבורנו בשנת תרכו בהקדמה שלו באות מ״ז.

כתוב, אני הצעיר מצאתי כתב יד.

וזה לשונו, וקיבלתי מפה לפה משני המאורות הגדולים.

הרב מרק שישה,

כמורנו ורבנו הרב רבי אליהו הכהן זל,

והרב המופלא כמורנו ורבנו רבי חיים אבולאפיה זל,

שהם קיבלו מתלמידי מורנו חיים ויטל, זכותו תגנו על הנועמיהם,

להתענות ביום המשמרת של ראש חודש אדר,

מה שנקרא ערב ראש חודש,

ולכרות בו את כל התהילים כולו.

וזוהי סגולה נפלאה לנשמה,

וקיבלתי עליה עניינים נוראיים.

עד כאן לשונו.

וכיוון שהדבר הוא מסוגל מאוד בסגולה נפלאה, הנה מה טוב ומה נעים לעשות חבורה

האחת על הדבר הזה מיראי השם, חושבי שמו,

ולהתענות ביום ערב ראש חודש אדר, וללמוד בו ביום את כל התהילים כולו.

עד כאן

לשונו של בעל התהילה לדווין.

רבי יעקב כולי,

זכותו תגן עלינו, בעל המעם לועז,

כתב בפתיחה שלו לספר התהילים את הסגולה הזאת

בשם רב חיים ויטל.

ובספר אהבת שלום בראש חודש אדר כתב ההכנות לפורים כבר מתחילות מאיפה?

מראש חודש אדר.

וזה לשונו.

ההכנה לזה הוא מראש חודש. על דרך אומרם זל, שקלי ישראל קדמו לשקלי המן.

והיינו איש המשכיל צריך להבין ולהכין את עצמו מראש חודש על פורים,

על גאולת גופו

ומחיית עמלק.

ועוד כתב בספר אהבת שלום,

והוא הבצמח צדיק,

כי עדה ראשי תיבות רעבה דרעבין השתכח. דהיינו, כל החודש כולו הוא עת רצון שיכולים לפעול בו בדבר ישועה ורחמים.

החוזה מלובלין,

בספרו דברי אמת בפרשת תרומה, כתב

שיום ראש חודש אדר הוא גדול מאוד,

והרוצה שיתקיימו נכסיו איתה בהן אדר, כך

מובא בגמרא בביצת טו״ב.

כי נכסיו זה העניינים הנשארים כקניין רוחני בידי אדם לנצח.

ומה זה הנכסים? זה המעשים הטובים.

אבל כסף וזהב זה לא נכסים לנצח.

לא במותו ייקח הכל וירד אחריו כבודו,

אומר הפסוק בתהילים מט יח.

ולכן התפילות שהן ברומו של עולם עומדים.

כפי שאומרת הגמרא בברכות ו׳, רש״י דיבור המתחיל דברים.

לכן הם בגדר של נכסים,

ויש בהם משום כיסוי והצנאה.

ולכן כתבו, הרוצה שיתקיימו ויתקבלו לרצון נכסיו, שזה התפילות, איתה בהן אדר. מה הכוונה? התפלל מעומק ליבו בראש חודש אדר.

יפלה השם את תפילתו שנאמר אדיר במרום

שהתפילה הזאת עומדת ברומו של עולם ונעשה כולו

בכוח התפילה עליו רחמים ובקשותיו מתקבלות ומשאלותיו מתגשמות.

ובספר מאור בשמש

כתב בחודש אדר יש כוח גדול לישראל שאפילו בהבל פיהם

יכולים למתק את כל גבורות הדינים והרוחות הרעות שלא ישלטו כלל וכלל בעולם.

כי בחודש הזה לא שולט סדרה אחרה.

וכו'.

ולכן

אנחנו מכריזים משנכנס אדר מרבין בשמחה ומשוררים.

הגמרא בתענית כט עמוד א' אומרת אמר רב משנכנס אדר מרבין בשמחה ואמר אף פעם בהיל כך בר מישראל דאית לדינה בהדה נוכרי לישתמית מיני באב

דריה מזלה ולמצא נפש בהדר דבריה מזלה דהיינו מי שיש לו דין ודברים נוכרי

ידחה אותו מחודש אב לחודש אדר שם מזלו

של עם ישראל גבוה.

הריטווה

במקום כתב ואף על גב שאין מזל לישראל הרי ישראל מעל המזל.

האנה מילה בשאר ימים כותב הריטווה אבל בשני החודשים הללו שזה חודש אדר ואב יש מזל לישראל

כי כך נגזר עלינו מן השמיים

ומזל זה כי אין גזירה

גזירה זה נקרא מזל בלשון בני אדם.

המהרשה לעומתו כותב

באדר דבריה מזלה גם שאמרו שאין מזל לישראל מכל מקום מגלגלין זכות ליום

זכאי וחובה ליום חייו.

ולכן

אנו למדים מכך את מעלת סגולתו של החודש הזה חודש שאירעו בו ניסים ונפלאות גדולים וישועות לעם ישראל

והוא מזומן עבורנו ועבור כל בני ישראל לדורות עולם

לטובה ובפרט בעניינים

שבינינו לבין אומות העולם ואנחנו רואים את המתרחש עכשיו.

ובספר מגלה עמוקות כתב בשם ספר סודר עזה,

שם המלאך הממונה על חודש אדר

הוא על פי האותיות הבאים, אסור להגיד שם של מלאך,

א', ב', ר',

כ', י', א', למד.

תחתיו נמנים עשרים וחמישה מלאכים,

כולם שמם לטובה.

ולפי שהמלאך הזה שמו כלשון ברכה לכן

כתיב בדברים ל״ג א', וזאת הברכה אשר ברך משה מתי בירך אותם?

בחודש אדר.

העלשך הקדוש זכותו תגן לנו לאמן בספרו מסעת משה כתב

השפע שנקנה בחודש אדר בהיוולד בו משה

רבנו עליו שלום לא נתבטל בסילוקו אלא הוא חי בהווייתו לעד וקניינו עומד

וזה מה שחשב המן הוא חשב שבכל זאת אנחנו נקרא את זה בפיוט

בשם רבותינו אנחנו נקרא את זה בפיוט של מי כמוך ואין כמוך

חשב אביע תעודה וכולי וכולי זה הזדמנות וכולי ואז לא ידע שביום הזה לא רק שנפטר משה רבנו חשב להם לרעה אלא גם נולד משה רבנו

וכמובן שנולד מזלם של עם ישראל הוא קיים ועומד בשפעו כך כותב רבנו אלשיך

ועוד מזלו של החודש הזה הוא דגים

בספר היצירה פרק ה' משנה ה'

בשם המדרש באסתר אבא ז' יא' כתוב הדגים מסמלים להם ברכה ושפע

משום שהינם פרים ורבים ולא שולט בהם עין נמצאים בים

ולמה נאמרה הברכה בדגים כך המדרש מביא בראשית רבה

היות והם סמויים מן עין כך החודש הזה הוא חודש אדר הוא סמוי בשאר חודשי השנה והוא חודש יקר ונשגע ויש בו סימן להצלחה בסייעתא דשמיא

בכל מה שעם ישראל עושים ובפרט בעניינים שבינם לבין אומות העולם

זולנסקי, טראמפ, רוסיה,

סין וכולי,

חמאס לא חמאס

ומצינו שעם ישראל נמשל לדגים כפי שהגמרא בברכות אומרת סא עמוד ב'

כפי שנזכר בעוד מקום בגמרא בעבודה זרה ג' ב'

וכך אמרו רבותינו ז' חכמי המדרש במדרש רבה צדיק ז' ג'

הדגים הללו גדלים במים

כיוון שיורדת טיפה אחת מלמעלה הם פותחים את פיהם לקבל אותה בצמאון

זה מהות כזו של הדגים בגשם

יש להם מלא מים, מה הם עושים?

עולים למעלה למים וקופצים ופותחים את הפה שלהם כדי לקבל את הטיפה מה אתה צריך את הטיפה?

אם יש לך, לא, לא, לא, זה משהו, מתנה מבורא עולם

הם מקבלים אותו בצמאון כמי שלא שמע אף פעם דבר תורה מימיו כך ישראל גדלים במים שהיא התורה כל פעם שהם שומעים חידוש חדש

דבר תורה חדש, מאמר חדש, מקבלים אותו בצמאון כמו שלא שמעו אף פעם

דברי תורה מימיהם ולכן גם צדיקי הדור שמתגלגלים במה מתגלגלים? בדגים

והם נקרעו דגים כפי שאומרת הגמרא בחולין

כז עמוד ב',

על הפסוק הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם אם את כל דגי הים יאסף להם, עוד צאן,

דהיינו זה סתם אסיפה, אסיפה דעלמא סגליהו

ודרשו המפרשים הצאן ובקר ישחט להם אלו עמי הארץ שנמשלים לבהמות, משל כבהמות נדמו

אם את כל דגי הים יאסף להם אלו תלמידי חכמים הגדלים

המים מהתורה הקדושה שבהם נאמר לשון אספה יאסף אהרון אל עמיו עוד כהנה וכהנה הרבה מקומות

שמוזכרים בתורה וכתב רבנו חיים פלאג'י

בספרו מועד לכל חי החודש הזה שבטו בנימין

ומן דאמר שבטו יוסף

והנה נכון דמאומזל דגים

ומה גם טוב לפי זה החודש הזה דהו בבחינת יסוד כמידתו של יוסף

ואם כן צריך להיזהר בימים הללו ביותר שלא יהיה פוגם בבריתו

ומה גם דהרבה יין עושה

חס וחלילה מעוטד להיכשל אם הוא שותה לשוכרה יכול חס ומכשל

ושומר נפשו ירחק הרחק אם תחבק

והמקום יהיה בעוזרו עד כאן לשונו וכתב בספר קדושת הלוי

מטעם זה נבחר דווקא חודש אדר להתעבר שכן יב חודשי השנה היא כנגד יב השבטים

וחודש אדר שהוא מזל דגים הוא כנגד יוסף שלא שלטה בו עין הבישה

עין ארקמו הדגים ויוסף הוליד שני שבטים

שהם מנשה ואפרים דג ודג

ולכן בשנה מעוברת גם אנחנו רואים שיש לנו תוספת

בשונה מחודשים אחרים שאין בהם תוספת רק באדר

יש שני חודשי אדר, חודש א',

אדר א' ואדר ב'.

וכתב בן איש חי בספרו אדרת אליהו

ולכך חז״ל עיברו חודש אדר דווקא כי מזל ישראל גובר

ואם לא יספיקו לעשות תשובה באלו השלושים יום יעשו בשלושים יום של האדר השני

כי במעט תשובה שעושים באדר יכולים עם ישראל לזכות ולהביא את הגאולה.

וכתב רבי אליהו הכהן האיתמרי מאזמיר,

שזכינו להיות בציון שלו סמוך לרבי חיים פלאג'י בספרו אורה ושמחה

ואעשה דמיון מה בין חודש אדר לבין חודש אב על פי דברי התלמוד בתענית כט עמוד א',

אמר רבי יהודה ברדה רב שמואל בר שילד משמדה רב כשם שנכנס אב ממעטין בשמחה כך

משנכנס אדר מרבין בשמחה וכתב

שכשם שבחודש אב הימים פחות טובים הם מראש חודש ועד עשירי באב

כך בחודש אדר הימים מסוגלים לטובה ולברכה והולכים ומתעלים בהם החל מראש חודש מיום האחר לחברו במשך כל ימי החודש.

וכתב הגאון הצדיק הרב הקדוש ברוך מז'יבוז'

זכותו דגן לנו לאמן כי משנכנס אדר מרבין בשמחה דהיינו

שמרבה אדם את כל הטוב על ידי שמחה כי הימים הללו מסוגלים לשמוח.

וכבר ידוע חלוקת החודשים בין עשיו ליעקב עוד שהיו בבטן

רבו על זה.

יעקב ועשיו חילקו ביניהם את חודשי השנה עשיו נטל את חלקו טבת שבט ותמוז ומחודש אב

תשעה באב.

יעקב לעומת זאת נתן את הדר ניסן שהם שייכים לעם ישראל וטובים הם עד למעוד.

שאר חודשים של בור העולם.

וכן ניתה בתנא דווה אליהו זוטה.

פרשה יט אמרו כשהיו יעקב ועשיו במי עימן אמר לו יעקב ועשיו אחי.

שניים אנחנו להבינו ושני עולמות לפנינו.

העולם הזה והעולם הבא.

העולם הזה יש בו אכילה ושתייה ומשא ומתן

לשאת אישה, להוליד בנים ובנות.

אבל העולם הבא אינו כן בכל המידות הללו.

רצונך? טול אתה העולם הזה ואני טול העולם הבא.

ומניין שכך הוא, שנאמר בראשית

מכרח היום את בכורתך לי.

כשם שהיינו אומרים בבטן ומיד כפר עשיו בתחיית המתים. אמר מה החיים שיש בהם רוח ונשמה מתים?

שמתו ומניין שיחיו.

באותה שעה נטל לו עשיו את חלקו של העולם הזה ונטל יעקב את חלקו בעולם הבא.

וכתב הזוהר הקדוש על כך שחילקו ביניהם גם את חודשי השנה.

וזהו יעקב נטיל ברזה דלה תרן ירחין ניסן ואייר,

ויתקליל יהוא ברזה דסיוון דהיו תאומים,

ועשיו נטיל ברזה דלה תרן ירחין תמוז אב,

ויהו לא ישתכח ויתאווי דה אלול,

לאו דלהו,

ואפילו אב תשעה יום אינון דלה ולא יתיר ויתאיבד ולא ישתכח.

דהיינו,

מה ההסבר לדברים?

יעקב לקח בסודו שני חודשים ניסן ואייר,

ונכללו בסוד סיוון שהוא מזל תאומים,

ששייך

ליעקב ועשיו תאומים.

עשיו, לעומת זאת, לקח לו שני חודשים שהם תמוז ואב, ולא נמצא,

והוא לא נמצא ועבד, שכן אלול לא שלו.

ואפילו חודש אב,

רק תשעה ימים יש לו, אז גם לא שלו.

אז יוצא שהוא איבד את מה שהוא לקח.

ואליו יהיו ברזה דה תאומים, הוא לא שייך בעניין הזה של תאומים, אלא יתפר ישלחו דה, הוא פרש.

וסטה לסטרא אחריו.

אז הוא נותר באפס ושממה.

וזה מה שכתוב בתהילים טז,

האויב תמו, חרבות לנצח.

דהיינו, האויב תמו, בגין יעקב יהיו תאומים,

היא תאיבת אורייתא לבנוי בחודש תאומים.

ואורייתא ברזה לתאומים תורה שבכתב ותורה שבעל פה בחודש תליטאי לעם תליטאי,

בדרגין תליטאי, תורה תליטאי, תורה לבים כתובים וכל אחד.

היות ויעקב הוא נטל את התאומים,

ניתנה תורה לבניו בחודש תאומים, שזה חודש סיוון.

ומה היא התורה שיש בתאומים? תורה שבכתב, תאום אחד,

ותורה שבעל פה.

בחודש השלישי היא ניתנה לעם השלישי, בדרגות שלישיות, תורה משולשת,

שהיא תורה נביאים וכתובים.

וזהו סוד החלוקה בדיוק, ויש בזה עוד סודות, אז לא רק...

הקדוש כותב והתצפניהו שלושה ירחים דהיינו שהקדוש ברוך הוא הצפין את שלושת החודשים הללו של תמוז ואב וטבת שיש בהם דינים קשים חס ושלום מאורעות קשים שקרו לעם ישראל חורבן בית המקדש תחילת החורבן וכו'

וכל זה כנגד והביא לעולם את משה רבנו

והתצפניהו שלושה ירחים שהוא יבוא ויתקן את השלושה חודשים הללו

כדי שמה שהם יהיו לתועלת עם ישראל ללא חס שלום

לרעתם

יפה מאוד

ונסיים

ברמזים של חודשי אדר

כתב בספר פורים בציון הרב מוצפי

יב חודשי השנה נרמזים ביב האותיות של א' ב' חודש ניסן רומז השכינה

נרמז באות ה' חודש אדר בו זמם המן הרשע הוא הנחש

להשמיד זירה ישראל חיילה נרמז באות ק'.

הסטרה אחרם מנסה כל הזמן להידמות לקדושה כמו

קוף בפני בני אדם

ולכן

ההפרש במספרים

בין הקוף

לבין ההי זה צדיק ה',

צדיק א', סליחה צדיק ה', כן צדיק ה',

זה 95 וזה כמניין אותיות המן.

ובספר היצירה כתב המליך המליך אות ה' בשיחה וקשר לו כתר וצירפן זה בזה

וצער בהם תעלה בעולם שזה ניסן בשנה ויד ימין בנפש ועוד כתב מוליך אות ק',

המליך אות ק' בשחוק

וקשר לו כתר

וצירפן זה בזה וצר בו דגים בעולם והדר בשנה כקורבן

כקורבן בנפש.

ולכן אנחנו אומרים את הפסוק, כך קודם החוזה מלובלין, לשם רב צבי אלימלך מדינוב,

כן?

שהיה תלמיד שלו.

לא, סליחה, רב צבי אלימלך מדינוב כותב בשם רבו, החוזה מלובלין,

בספרו בני ישכר,

הוא אומר,

זה אחד הסיבות שמה שההפרש זה צדיקי שאמרנו, שזה המן,

וזה כנגד האותיות כסייה.

אין הכיסא שלם עד שיבוא הקדוש ברוך הוא וימחה את שמו של עמלק.

איך הוא ימחה את שמו של עמלק ויחזור לשלמות?

על ידי שהוא יכונן את כיסא דוד, כי כיסא דוד גם כן בגימת ראי הצדיק.

יזעקנו השם על דבר גבות שמו,

נזכה שהשפעת הימים הללו תשפיע עלינו שפע של שמחה,

ונזכה בעזרת השם לקדושה,

הצלחה וסייעתא דשמיא,

אמן כן ירצה.