מהות ט"ו בשבט - הרב שמעון משה חי רחמים

 - - - לא מוגה! - - - 

בשם השם נעשה ונצליח. אית במשנה במסכת ראש השנה בפרק א' משנה א'. ארבעה ראשי שנים הם באחד בשבט ראש השנה לאילן כדברי בית שמאי. בית הלל אומרים בחמישה עשר בו. המרורדכי ברש מסכת ראש השנה כותב ציבור שביקשו לגזור תענית בשני וחמישי ושני הוא פגע ב בתענית ביום טו בשבט יש לחוש לראש השנה ולדחות התענית או לא כותב המרדכי כך דעתי ותה ש התענית נדחת עד השבת האחר ואין קובין תענית בו ביום שלא מצאנו תענית בראש השנה ארבעה ראשי שנים הם ותו דקטנה בהדדה וכי היחידי דשאר לתנה בתענית הארבע נמי ליטנו בתענית ואף עלגב דהיניו נמי עדיף מינה כיוון דקטנה בהדדה בהדמיה הדדה עד כאן לשונו של המורדכי שולחן ערוך באור החיים בסימן קלא בסעיף ו כותב נהגו שלא ליפול על פניהם בתו באב ולא בתו בשבט כותב על זה הגרא בביאור שלו הטעם הוא כיוון שזה ראש השנה לאילנות וכמו בכל ארבעה ראשי שנים שהם כעין יום טוב כך גם בכללם טו בשבט ועל כן לא נוהגים ליפול על פניהם החתם סופר בדרשותיו כותב כתב בעלייה רבה וזה לשונו אפשר 15 באב שהוא ראש השנה על האילנות לחניתת האילנות מכל מקום הוא יום שמחה ויום טוב וכן כתב הגאות מימוניות בראש שלכות ראש השנה והסברה נותנת כי הוא כעין יום של כתר מלוכה שבו חוזרת הבריאה לקדמותה וחונתים להם האילנות בפעם הראשונה כמו שהיה בזמן בריאת העולם והוא כאין יום גינוסיה של מלכים ובספרים הקדושים מובא שעתידין ישראל לעלות ביום טו בשבט לרגל לראות את פני השם אלוהים רבי יונתן איבשיץ בספרו יערות דבש בחלק בדרוש יב כותב בשם המדרש על הפסוק בישעיה סוכ והיה מדי חודש בחודשו וכולי לעתיד יהיה כל חודש חודש וחודש רגל כדי שיעלו לציון דהיינו לבית המקדש ובכללם גם תו בשבט. בספר שנות חיים לגאון רב חיים נאה כתב באות א' פרק לא המונה עם טועים כי בטו בשבטו יום הדין לאילנות וזהו אינו ומכל מקום יש רמז לבקש אז על פירות האילן כדי שיתברחו בספר אדני פז לגאון רבי אפרים הקשיר שהיה היה מוץ של הטולנר. בסימן קלא סעיף ה כותב, טו בשבט הוא ראש השנה לאילנות והוא יום הדין לפירות. ועל כן ביום הזה ראוי לכל אדם להתפלל על הצלחת גידול האילנות. ואף על פי שהיום הזה הוא יום דין לאילן, סליחה, ואף על פי שהיום הזה הוא לא יום דין לאילן, אלא בחג השבועות, כפי שמבואר במשנה, בראש שנה טזא, מכל מקום ב-15 באב, יש דין ומשפט נוסף קטן כיוון שזה יום תחילת גידול פירות האילנות ועל כן ראוי לכל אדם ואדם להתפלל ביום זה עליהם. בספר הקדוש טור ברקת זה היה תלמידו של רבי חיים ויטל רבי חיים הכהן קראו לו בסוף סימן תקעב כתב בשם הזוהר הקדוש שמה שנאמר ראש השנה לאילן על טו בשבט לא שנינו ראש השנה לאילנות כן אלא ראש השנה לאילן משמע שהוא ראש השנה לכל אדם ואדם ישראל ולמה היות והאדם קרוי כי האדם אדם עץ השדה הוא קראוי אילן פי שמופיע בפסוק בדברים כ יט ועל כן ראוי לכל אדם ואדם להרגיש כעין ראש השנה הוא להתפלל כך כתב גם האוהב ישראל מאפטא זכותו תגן עלינו אמן המארם חגיז זכר צדיק וקדוש לברכה אומר הודיעך דכאשר האדם עץ השדה נהגתי גם כן מה שראיתי מרבותיי נשמתם עדן וממורו ורבו הרב גלנטי שהיה נוהג בטו בשבט להרבות בברכות פירות האילן ואף מוסיף להתפלל להשם יתברך שיחדש עלינו ועליהם דהיינו על האילנות שנה טובה והיה נוהג לאכול 15 מיני פירות על השולחן בספר צמח צדיק לרב הקדוש רבי מנחם מנדל מביש על חלק טו בשבט בעמוד ש לא כתב והיו אומרים על יום טו בשבט שהוא ראש השנה היות וכתוב הפסוק כי האדם עץ השדה ובספר אמונת עיתך כתוב בפרשת בחוקותיי כתוב על הפסוק ועץ השדה יתן פריו מפרש שם ראשי הקדוש בשם חכמנו זל שלעתיד לבוא עתידים אילנות שרק להוציא פירות זה אמרנו בשנים עברו מה שמובא הפסוק בפרק שירה, אז ירננו עצי היר מלפני אדוני כיו לשפוט את הארץ. אותם אילנות סרק שנמצאים ביערות לאו דווקא של פירות, הם ישמחו, ירננו לפני השם יתברך שהקדוש ברוך הוא דן את הארץ על שלא עשתה את דברו. שאמר במעשה בראשית א תוצא הארץ דשא עשב מזריע זרע. עץ פרי עושה פרי למינו. אלא יצא בגדר של מה? ועץ עושה פרי למינו. דהיינו שהעץ עצמו, הגזע עצמו הוא לא אה אה אה נו בטעם של הפרי דווקא למעט א אילנות מסוימים. האחד מהם זה אתרוג, יש אומרים גם זית וכולי. ולכן גם האילנות של השרק עתידין כולם להוציא את הפירות. וכל זה היה מחמת קיללת האדמה. המהרל זכותו תגן עלינו. אמן. בספרו נצח ישראל כותב בפרק נעל כן ביום ראש השנה לאילנות נשפטים האילנות אם יזכו להוציא פירות בקיץ הבא כלומר דהיינו אם תהיה עבורם גאולה ואז ממילא גם אילנות השרק יזכו להוציא פירות ובוודאי שביום הזה ראוי לשפוך שיח כל אילנות הרגילים של הפירות וגם על אילנות הסרק ועל ידי זה נזכה לגאולה השלמה וכפי שהזכרתי ביום 15 באב דנים כפי שכתוב הפסוק אז ירננו כל עצי הריום 15 באב דנים את כל אילנות השרה כי אם יקוים בהם המקרא שכתוב עץ השדה יתן פריו או לא והיות וידוע כי האדם הוא עץ השדה אז מי שמרגיש את עצמו אומרים רבותינו מבחינת אילן שרק שלא שורה בו תורה הקדושה הוא מסוגל להתפלל ביום הזה להיפקד ולהיות עמל בתורה הקדושה לזכות לתורה הקדושה כדי שגם הוא יזכה להוציא פירות הכוונה דברי תורה מפיו, ספרים קדושים וכולי. עד כאן מה שכתב בספר אמונת עיתך. רבי אהרון מקרלין בספרו הקדוש בית אהרון מפרש את דברי המשנה בראש שנה א'א ב-15 בא בשבט ראש השנה לאילן בלשון יחיד. על פי המדרש יש משל למלך אחד שהיה לו פרדס והיו לו בפרדס הזה שני אילנות קרוחים של שם חיים ושם המוות. וכך הוא פירוש המשנה. אומר רבי אהרון מקרלינו ראש השנה לאילן לאילנה דחיה כדי שיקבל חיות מאילנה דחיה על כל השנה כולה ואם הוא יקבל חיות ממילא גם אותו אילן שהוא בגדר של שם מוות שלא מוציא פירות בוודאי ובוודאי גם הוא יזכה לקבל את החיות האמיתית החידושי הרי מיגור זכותו תגן עלינו אמן היה אומר כי 15 בשבט הוא ראש השנה לאדם וביום הזה דנים כל אדם בשמיים על חידושי התורה שיוכל לחדש למשך כל ימות השנה כולה. כך מובא בספר הקדוש אורחות אהרון על חלק טו בשבט. ולסיום נביא את דבריו הנפלאים של כבוד קדושת מרן האדמור מפינקסק קרלין זכותו תגן עלינו אמן. שכתב בספרו אורחות אהרון יום זה עיקרו להשריש בלייבותיהם של בני ישראל את עניין האמונה בהשגחה הפרטית בהשם יתברך על כל ברוראיו ומפעליו וכדברי הזוהר הקדוש בחלק א' דף לו ובבראשית רבא יוסב ועסב יש עליו מלאך הממונה שמכה ואומר עליו ואומר לו גדל ובלא זה אותו עסב אינו יכול לצמוח להורות לך כי השם יתברך משגיח על כל הבריאה כולה בהשגחה פרטית ואף מתבונן על כל אילן ואילן ועל כל פרי ופרי ועל כל ירק וירק וזהו עניינו של יום טו בשבט להורות לאדם ולהכניס בתוך ליבו אמונה במעמקי הלב לדעת שעל כל דבר ודבר ואפילו על גרגיר שקטן ישנה השגחה פרטית על כל מה שבא ואף יבוא ברוכים תה יהיו להשם תו בשבט שמח