סגולות ט"ו בשבט - חלק ב' - הרב שמעון משה חי רחמים

 - - - לא מוגה! - - -

בשם השם נעשה ונצליח. אנחנו ממשיכים בסגולות ומעלות מיוחדות ליום טוב בשבט. רבותינו הקדושים כתבו בכללם על כל מעלות והעלת הפעירות הקדושים דווקא של ארץ ישראל ולא של חוץ לארץ ביום הקדוש הזה. ואף הזהירו ביותר לברך על הפירות כהוגן את ברכתם ומנהגם ומנהג ותיקין. בכל קהילות ישראל נהגו בכך הן הספרדים, הן אשכנזים ושאר עדות לעלות וכבר הרחיבו כפי שפתחתי רבותינו בדברים הללו. רבנו האריזל זכותו תגן עלינו אמן היה נוהג לאכול 15 מיני פירות כפי שגילה לנו המרם חגיז וזה לשונו והיו נוהגים לאכול טו פירות מיני פירות אלו כנגד חמישה כנגד בריאד והם תאנה גפן תפוח אגסים וחבושים שאלו נאכל בקליפתן וחמישה כנגד עולם היצירה תמרים זיתים ענבים גודגדניות ועוזרדין שאלו נאכלים בלא קליפה וקליפתן בפנים והם הגרעינים וחמישה נוספים כנגד עולם העשייה והם רימון שקדים אגוז חרמוס וסודרה ובפרי עץ חיים כתב רבנו חיים ויטל זכותו תגן עלינו אמן שיש להוסיף עוד 15 מיני פירות סך הכל 30 מיני פירות כי ישנם 30 מיני פירות בעולם כותב הרב עשרה שנאכלים בקליפתם ותוכם כמו ענבים שאוכלים את כולם עשרה שנאכל תוכנם כן סליחה עשרה שנאכלים מבחוץ ותוכנם נזרע כמו זיתים ותמרים ועשרה שתוכם נאכל וקליפתם נזרקת כמו שקדים אגוזים וכולי אומנם אלו שמקפידים על מספר הפירות כתבו שאם אין לו הרבה לא יחסיר על כל פנים יב מינים למה על פי הסוד יש עניין להביא דווקא יב מינים כנגד יב שם הוויה ויש שמקפידים להוסיף עוד אחד כנגד יג מיני פירות והם בכוח סגולת השם הקדוש אחד שבקריאת שמה אומנם יש אחרים שלא נהגו בכך ומעלים רק שבעת המינים מפירות של ארץ ישראל ומעלתם בידיהם רבי צדוק הכהן מלובלין כותב בספרו פרי לצדיק על ידי אכילת הפירות הללו אדם עושה מצווה ומתקן את כל האכילות שפגם בהם שלא בקדושה ועל כן מעלים את כל הפירות מן האילנות ביום הזה על גבי השולחן ומנהג ישראל תורה הוא ומכניסין באכילתן קדושה לאכילה ועל ידי זה יתקן יזכה אדם לתקן את כל האכילות שהיו שלו בקדושה היעבץ בסידור שלו בחלק ב' לחודש שבט באות טו יז כותב בארץ ישראל נהגו להביא כמה מיני פירות האילן ולברך עליהם ביום הזה שהוא ראש השנה לאילן והוא כדי שיתברחו גידולי האילנות היום ונהגו אף להוסיף ולהרבות על הפירות לומר שירות ותשבחות והוא תיקון גדול בעולמות העליונים ואמנם מסיים הרב ויזהר מאוד מברכה שאינה צריכה רבי מאיר שפירה מלובלין כתב בספרו אור למאיר בסוף פרשת בשלח בנושא של טו בשבט וזה לשונו ידוע מספרי הקודש אשר כל חיות הנחש הקדמוני הוא רק מה שאכל אדם הראשון ולא ברכה וידוע שחודש שבט הוא תוקף הדינים והוא גמר משלושה חודשים של תוקף הדינים כן שהם תמוז אב ושבט חלק מהשלושה וידוע כי כל דבר שהוא באמצע הוא בתוקף והראיה מפסח ומסוכות ובזה נבין את אשר תו בשבט יש כוח לסמ ולכן אנחנו עושים ברכה למעליותה ביום הזה ומברכים על כל מיני הפירות כולם ועל ידי זה זוכה האדם אומר רבי מאיר שפיר מלובלין מבטל את כוח הסמ את כוח הסטרה אחרה הוא מתקן את פגם חטא אדם הראשון שאכל חל מעץ הדעת בלא ברכה. רבנו חיים ויטל זכותו תגן עלינו אמן כותב בשער רוח הקודש בדף ט בשם רבנו הארי זל רוב ורבו כי עיקר השגת האדם אל רוח הקודשי תלויה על ידי כוונת האדם וזהירותו בכל ברכות הנהנין. ועוד כתבו בספרי קדמונים בשם רבנו הארי דולפעמים ישנם נשמות שנתגלגלו כגון אבי ואמו אחיותיו או שאר אנשים שנתגלגלו דווקא בפירות הללו שמעלים אותם על השולחן בלילה הזה של טו בשבט וביום זה ועל ידי שאדם זוכה ומברך בכוונה מילה במילה עם ביאור הדברים בדעתו זוכה ואותם נשמות המגולגלות בפירות הללו נתקנים ונכנסים ומאירים בסופו של דבר את נשמתו לאדם של האדם לעתיד לבוא. ועוד כותב רבנו הארי זל שעל ידי שמברך האדם בכוונה הוא מעלה את ניצוצות הקדושה שמתפזרים על ידו במעשיו הלא טובים. בספר ברכת מועדיך לחיים כתב בחלק ב' בדרוש לחודש שבט דבר בעיתו מה טוב שיום טו בשבט דווקא מתי חל בימי השובבים ואז זהו זמנו של האדם לתקן ולהרבות בברכות בכוונה וזהו גם כללו ועיקרו של התיקון של ימי השובבים הפסקי תשובות בסימן קעב בסוף אות א' כתב הברכות הנ נאמרות כהוגן ובכוונה ובשמחה סגולתן להשריש בליבו של האדם את עיקרי האמונה ואף לפעול פעולות גדולות ונצורות בשמיים ולעורר רחמי שמיים ולהמתיק את הדינים מעליו ועל ידיהם האדם מתעלה ומתקדש על ידי כך וזוהיא סגולה בדוקה לפרנסה טובה שיזכה לאדם ברווח ובנקל ישנם המקפידים להעלות על השולחן פרי חדש כדי לזכות להוסיף בברכה שהחיינו וקייבנו והגענו לזמן הזה. הירושלמי בקידושין בדף נג עמוד בסוף פרק רביעי כותב רבי חזקיה רבי כהן בשם רב עתידין איתא כן עתיד אדם ליתן דין וחשבון על כל מה שראתה אינו ולא אכל רבי אלעזר חשש להדשמועתה ומץ מתלה פריטין ואכיל בהון מכל מי לחדה בשטא מפרש הקורבן העדה שהיה חושש להלכה הזו והיה מקבץ פרוטות לקנות בהם כל דבר חדש פעם אחת בשנה. לשון אחרת יש. עשה כן רבי חזקיה רבי כהן בשם רב לברך שהחיינו ולתת שבח ועוד להשם על שברא בריות טובות ואילנות טובות לענות בהם בני אדם. ברוך אל ההודעות. המשנה ברורה מביא את זה בסימן רכה בסעיף קטן יט וזה לשונו כתבו האחרונים בשם הירושלמי דמצווה לאכול מכל מין חדש בשנה והתם להראות לקדוש ברוך הוא שחביבה עלינו בריאתו שברא בעולמו יתברך המסילת ישרים כותב חכמינו זכרונם לברכה אמרו את דברי הירושלמי בקידושים סוף פרק ד' עתיד דעתם דלת דין וחשבון לפני המקום על מה שאיניו ראו ולא רצה לאכול ממנו ואפילו שהיה מותר לו והיה יכול לאכול והסמכו הקרא את הפסוק בכהלת ב י וכל אשר שעלו עיני לא הצלתי מהם ולכן פוסק הפסקי תשובות ברכט וזה לשונו מצווה לחזר אחר פירות חדשים כדי לברך שהחיינו והוא סגולה גדולה ועצומה לאריכות ימים ובספר כתב מלכות כתב באות קנ טוב שיאכל חרובין לפחות פעם אחת בשנה כידוע דברי הגמרא חרובין מחריבין מאב של אדם עשה עם רב שמעון וכולי ולכן טוב שיאכל חרובים לפחות פעם אחת בשנה לכוון בהם ויותר טוב שזה יהיה ביום טוב בשבט שהוא ראש השנה לאילנות בחסידות סביקרא קברה סליחה נהגו לברך ברכת שחיינו דווקא על חרובים ובהקשר לזה לאכילת החרובים כפי שהזכרנו ידוע כי אכילת החרובים בטו בשבט ישנה יש בה משום סגולה לניסים בשנת תשנא כאשר היה יום טו בשבט בעצם ימי המלחמה נקראת מלחמת המפרץ אמר כבוד קדושת האדמור מילובביץ' זכותו הגן עלינו אמן שהשתדלו לאכול חרובין בטו בשבט כי חרובין היו מאכל חלו של רבי חנינא בן דוסא כפי שמזכירה הגמרא במסכת תענית בדף י עמוד ב רבי חנינה בן דוסא היה מלומד בניסים ועוד מקור יש לזה בגמרא במסכת בבא קמה בדף נ עמוד א' ועל כן יש לכל אדם לאכול חרובים ולצפות שיעשה איתו הקדוש ברוך הוא ניסים ונפלאות כשם שעשה עם אבותינו ובהקשר לענייני המלחמה שהזכרנו מלחמת המפרץ מי שיעיין בפרטי המלחמה יראה שהיו נזקים ממשים בארץ הקודש ורק קודם תו בשבט אבל לאחר תו בשבט כבר לא היו נזקים ממשיים ופעלה סגולת הניסים כפי שהזכיר הרבי מלובביץ' זכותו תגן עלינו אמן בספר קניין תורה כתב בזכות שקונה האדם פעירות מיוחדים לכבוד ובשבט הוא יזכה על ידי כך בעשירות גדולה הוא מביא מעשה שהיה בפריז שבצפת. היה יהודי אחד שנקל לרגל עסקיו בערב 15 באב לפריז שבצפת. ומכיוון שהוא עמד לחזור באותו יום לארץ ישראל, הוא התעכב בשוק המקומי וקנה פירות נדירים ומיוחדים על מנת להביא מעמו לסעודת הוא בשבט. מוכר הפירות בפריז דווקא היה יהודי והוא התפלא. למה הוא רוכש הלוקח היהודי כל כך הרבה פירות לקראת נסיעתו שהיא נסיעה של כמה שעות בלבד הביע את מייתו בפני הלוקח וכשענה לו הלוקח שהוא קונה פירות לכבוד טו בשבט הוא התרגש מאוד ואמר לו בוא ואספר לך מעשה שהיה עם זקני הוא זכה לעשירות גדולה בגלל העסק בפירות ובשבט זקנו זכרונו לברכה הזדמן פעם לעיר מוסקווה שברוסיה לרגל ענייניו זה היה ב-15 בשבט. כמנהג ישראל הקדושים הוא פנה לשוק לקנות פירות והוא התעכב בדוכן פלוני וקנה פירות רבים. וכיוון שזה היה תחילת העונה של הפירות הוא הגיע מחיר שכרם עבורו לשלם הון רביו. אבל הוא לא שת ליבו למאומה לעצת יצרו והעמיס בסלו עוד ועוד פרירות ממינים וסוגים שונים. בעל החנות הגוי התפלא מאוד על היהודי הלוקח פעירות בלי חשבון והרשה לעצמו אף להביע את פליו לפניו ואמר לו שאפילו הוא כמו כבעל החנות איננו מניח לעצמו לטעום את הפירות הללו כיוון שאין עדיין אינם בשלים די השיב לו מורזקני שגם הוא לא היה מרבה לקנות את הפירות הללו והוא קונה את הפירות הללו לכבוד מנהג ארץ ישראל הקדושים שנהגו לכבוד טו בשבט כששמ הזאת בא לחנות. הגוי התפעל מאוד מיופיו של המנהג. הוא ביקש ממנו להיכנס איתו רגע לחדר צדדי. אחר הפרגוד הוא מראה לו פטיש שבאמצעותו הוא חותך ומפצח את הפירות. ושואל אותו האם אינחי יודע איזה פטיש אני מחזיק? אני מחזיק בתוך הפטיש הזה. ובתוך כך הוא פותח את הכת של הפטיש והיא הייתה מלאה במטבעות של זהב. מוכר הפירות אמר לזקנו, מטבעות עלו הם החיסכונות שחסכתי לעצמי במשך כל השנים ממכירת הפירות ואני שומר על הכסף, על המטבעות הללו כבבת איני ואיני מבזבז אותם ואתה מוציא בשביל מנהג כל כך הרבה כסף. אותו זקן, סבא של אותו מוכר יהודי, שמר את הדברים בליבו. עברו להם שנים והוא נקלה שוב פעם למוסקוה, לרגל עסקה והגיע לאותו שוק. ומרחוק הוא רואה התקהלות של אנשים שהתקרב למקום הוא רואה התגודדות סביב אותה חנות של פעירות שבה קנה לפני כמה שנים את פירות ובשבט וכששאל לפשר ההתקהלות נענה שבעל החנות הגוי נפטר בפתאומיות יורשיו מוכרים את כל התכולה במכירה פומבית נכנס החנות היהודי לחנות ושאל האם יש להם פטיש למכירה הבנים שמצאו את הפטיש ההוא מושלח בפינה צדדית גיחחכחו מהיהודי ואמרו לו שהפטיש זה ישן אוש אין לך מה לעשות לעשות בה אם רוצה אנחנו מוכנים לתת לך איזה חינם בלי כסף הזקן הזה לקח את הפטיש ומזה פתח אותו והתעשר אושר רב ממטבעות הזהב שהיו תמונות בתוכו וכשנתו להן רק בזכות הקפדתו על כשנתוודה להן רק בזכות הקפדתו היא על המנהג של אכילת פעירות טו בשבט במסירות נפש עוד סגולה ידועה וגדולה בשם רבי נפטלי מרופשיץ זכותוות תגן עלינו אמן. זה מופיע בספר גיליון תורה שעל ידי שמקיים את המנהג של אכילת אתרוג בטו בשבט ובפרט אתרוג שהוא בירך עליו והכין ממנו מרכחת של ריבה מחג הסוכות כן שבירך עליו יזכה אדם לחזור בתשובה שלמה ועל ידי זה גם יזכה שבניו וצאצאיו ישובו לדרך הישר אם חס ושלום נטו את ליבם למה כי במילים פרי עץ הדר הדר פירוש בארמית זה חזר דהיינו שישוב אותו ילד חס ושלום או אותו אדם מקרב משפחתו ששר מדרכו הרע אותו אדם שהוא בא לעבירה ישוב מדרכו הרע בזכות האתרוג שהוא פרי עץ הדר ובפרט אם זכה ובירך עליו בארץ ישראל שאז קדושתה של ארץ ישראל מועילה וכפולה ומכופלת האחד על הברכה והאחר עכשיו על עצם ואני אנוע והאחד על עצם האכילה ובזה בוודאי בוודאי שיכול לפעול ישועות גדולות לכל אדם ואדם הוא כבר כפי שהזכרתי ידועה היא סגולתו של אכילת האתרוג דווקא בטו בשבט עד להפלגות מיוחדות בכך כפי שהזכרנו היהודי הקדוש מפשיסרה היה אוכל אתרוג מבורך מחג הסוכות בטו בשבט ואמר מי שיאכל ויעשה כן מובטח לו שישלים את שנתו ובספר אוהל יסכר לרבי יסכר דוב ברי מבלזצהל כתב בשם היהודי הקדוש מפשיסך שמי שאוכל את רוקטו בשבט יזכה להשלים את שנתו ובספר הקדוש עוללות אפרים החדש כתב הגאון הצדיק רבי זוסמן סופר זצל שהיה מהדר למצוא אתרוג מהפרי של האתרוג כדי לאכול אותו בשטו בשבט. והיה אומר כי סגולת אכילת האתרוג היא להשפיע כוח בפרי העץ ולזכות את האדם לזכות לאתרוג נאה. יש מרבותינו אף שכתבו שזוהיא סגולה נפלאה לזכות לתורה על ידי שיאכל את האתרוג. רבנו חיים פלג'י בספרו יפה ללב כותב בחלק ב' ב בסימן רכה מעלה גדולה היא ליתן מהארוג בטו בשבט לאישה הרע שצריכה ללדת וגם לתת ממנו לאישה מקשה ללדת וזוהי סגולה שתלד ברווח ולא בצער ויצא הולד בר קיימה לחיים טובים ולשלום הסגולה הזאת לאו דווקא בטו בשבט אלא כל ימות השנה ואף כתב שוב בספר יפה ללב להגאון רבי יצחק פלג'י שהאתרוג שעושים אותו מרכחת עם סוכר אחר החג מעלים משיירים ממנו מעלים אותו הן בראש השנה כפי שהזכרנו בשיעורים והן בטו בשבט שאז מעלים אותו ראש השנה לאילנות ומיברכו עליו איש ואישה עם יש הרע מקשה לילד כפי שהזכרנו וזה סגולה שהיא תלד ברווח ולא בצער והמצא ולד בר קיימה לחיים טובים ולשלום כשהוא אוכלת ממנו דוקה באותה שעה הגמרא בכתובות בדף סו סא עמוד א' כותבת אישה דאכלה אתרוגה הבלני ריחנה היא זוכה לילדים מה שנקרא ריח טוב מה שנקרא מריחים טוב כוונה רוחני וגם גשמי בספר רפאל המלאך ובספר רפואה וחיים כתוב שסגולה לתינוק שלא מדבר או ילד שמגמגם לתת לו מדי פעם לאכול פיסטוקים ולתינוק יקטוש אותם כן שלא יחנק ובעת שהוא לועס אותם יאמר את הפסוק ביחזקאל מז יב והיה פריו למאכל ועליהו לתרופה ושמים בפיו בזמן מט קליפת האתרוג ובכך ישנה גם מעלה גדולה ועצומה רבי נחמן מברסלב בספר המידות בערך ראייה בחלק שני באות יות כתב הסתכלות על האתרוג היא רפואה לכאב העיניים הבני שכר זכותו תגן עלינו אמן במאמריו לחודש שבט במאמר ב אות כותב קבלה מרבותינו הקדושים שיתפלל האדם ביום טו בשבט ראשית יסוד הצמיכה שיזמין לו הקדוש ברוך הוא בעת המצטרך למצווה אתרו אשר יפה ומועוד כי היום הזה עולה השרף באילנות והוא כפי הזכות של כל אחד ואחד מעם ישראל הוא כפי כוח תפילתו ומעשיו ועל כן הוא יזכה לאתרוג ולזה רמוז דברי המשנה בראש שנה אא 15 באב הוא ראש השנה לאילן לאיזה אילן למה לא לאילנות בלשון רבים. למה בלשון יחיד? אלא להורות על האילן המיוחד שנוטלים אותו למצוותו והוא האתרוג. שרק הוא נלקח למצווה ותפילתו של האדם תעשה פירות. כידוע מרן הבן איש חי זכותו תגן עלינו אמן בלשון חכמים הביא את התפילה ידועה לטו בשבט ובא ישנה מעלה גם לתפילה על האתרוג כדי שיזכה כל אדם ואדם לאתרוג טוב והכל בכוח התפילה הבניסכר סליחה בספר אוהל ישכר הרב הקדוש רבי סכר בריש מולברוז זצל היה אומר בשם צדיק אחר שיום טו בשבט ראוי לכל אדם ואדם להתפלל שיזכה לפסח למצות כשרות מהודרות הראויות לו לאכילה ללא כל חשש חמץ חלילה וחס יזכנו השם על דבר כבוד שמו ונזכה בעזרת השם שבאכילת הפירות נהיה ניזונים בנשמתנו ובגופנו בקדושה וטהרה לעבוד את השם בשמחה ויום טו בשבט הזה ישפיע עלינו שפע ברכה והצלחה עם כל סגולותיו הקדושות. אמן.