תמלול
פרשת בראשית תשפ"ז - מה גרם לאדם הראשון לחטוא - חלק ב'
- - - לא מוגה! - - -
נציבי יום
לעינוי נשמת יורי חנינה בן סופיה ודוד,
זיכרונו לברכה,
ואחיו זויה, זיווה ואנדרי אברהם בן אלה,
השם ייקום דמם,
ותהא נשמתם צרורה וצרור החיים מהרה, אמן.
אמן.
תומר בן אילנה,
מנדב נציב יום זה להעניק זכות בשותפות,
בזיכוי הרבים העומד לעד לכלל ישראל.
יהי רצון שבזכות התורה הקדושה יזכו כולם לדעת האמת,
נחזור בתשובה שלמה ולגאולה שלמה במהרה בימינו, אמן.
אמן, אמן.
בזכות חיים לוי בן שרה ומשפחתו, תשובה שלמה, רפואה שלמה בנפש ובגוף.
זיווגים הגונים וזרע שקיימה,
ללמוד תורה וללמדה,
יזכו לארגן הרצאות ונציבי יום זיכוי רבים,
לגאולה שלמה, לבניין בית המקדש, על כלל ישראל, אמן.
אמן.
פרשת בראשית תשפז.
מה גרם לאדם הראשון לחטוא?
חלק ב'.
בעיה גדולה הייתה
בהחלטה שקיבל אדם הראשון לפי המכתב מאליהו,
שרצה שהבחירה שלו תהיה בחירה ממשית בשוויון בין יצר הטוב ליצר הרע,
ולכן אכל מעץ הדעת והכניס את יצר הרע בקרבו,
כדי שהמלחמה תהיה פייר פייט.
בעיה גדולה זו.
למה?
הטענה שלו הייתה חזקה, כי לנצח את יצר רשו בחוץ, שאתה בגן עדן, וכל עשייתא דשמיא של הקדוש ברוך הוא במדרגה כמו שהוא היה,
קטן עליו לנצח אותו.
הוא הבין שקידוש השם זה הדבר הגדול,
ולהוכיח
כן
את מציאות הבורא על ידי בחירה.
אבל הוא לא לקח בחשבון
דבר אחד.
כל זמן שהוא לא היה מחובר לרע,
הוא לא הבין את העוצמה הרבה שיש ליצר הרע.
הוא חשב שזה כמו חושך שאפשר לגרש אותו,
אפשר לסלק אותו.
אבל לא רק הוא טעה בכך,
לא רק הוא טעה בכך,
גם מלאכי השרת טעו.
שאלו תלמידיו
את רב יוסף,
מהו עזאל,
ילקוט שמעוני בראשית רמ״ד.
אמר להם, כיוון שעמדו דור המבול,
ועבדו עבודה זרה, היה הקדוש ברוך הוא מתעצב.
מיד עמדו שני מלאכים, שם חזאי ועזאל,
ואמרו לפניו, ריבונו של עולם,
הלא אמרנו לפניך כשבראת עולמך,
מה אנוש כי תזכרנו, ובן אדם כי תפקדנו.
אמר להם, ועולם מה יהיה עליו?
אמרו לו, ריבונו של עולם, היינו מסתפקים בו.
אמר להם, גלוי וידוע לפניי, אם אתם שרונים בארץ,
היה שולט בכם יצר הרעה,
ויהייתם קשים מבני אדם.
אמרו,
תן לנו רשות ונדור עם הבריות,
ותראה איך אנחנו מקדשים את שמך.
אמר להם, רדו.
ותדורו עימן.
מיד קלקלו עם בנות האדם שהיו יפות,
ולא יכלו לכבוש את יצרן.
הרי לנו שאפילו המלאכים לא הצליחו להכיר בכוח הרע ובעוצמת השפעתו.
הם היו בטוחים, אם ירדו לעולם, יצליחו להתגבר.
רק כאשר התנסו באופן מעשי,
ראו שיצר הרע מצוי בתוך האדם,
קשה מאוד להתגבר על האדם.
בזה אדם הראשון גם כן לא הבין עד שנכנס יצר הרע לתוכו,
ואז הבין את העוצמה האדירה שיש לו.
וזה מה שכתב בעל חובת הלבבות,
רבנו בכי הקדוש בשער ייחוד המעשה, פרק ה'.
בן אדם,
ראוי לך לדעת,
כי השונא הגדול שיש לך בעולם הוא יצרך הנמסך בכוחות נפשך,
והמעורב במזג רוחך,
והמשתתף עמך בהנהגת חושיך הגופניים והרוחניים,
המושל בסודות נפשך,
וצפון חובך,
בעל עצתך בכל תנועותיך הנראות והנסתרות,
שתהיינה ברצונך,
האורב לפתות פסיעותיך,
ואתה ישן לו והוא ער לך,
ולבש לך בגדי הידידות,
ועדה עדי האהבה לך,
ונכנס בכל נאמניך ואנשי עצתך וסגולת אוהביך,
רץ אל רצונך בנראה מרמיזותיו וקריצותיו,
והוא מורה אותך בחיציו הממיתים
לשרשך מארץ חיים,
וילחם אותך בהם במצפון ענייניך,
שישתדל לספק עליך אמיתתך,
כל מה שאתה יודע שזה אמת, הוא יטיל לך ספק,
ולשבש מה שנתברר לך,
גם מה שברור הוא ישבש,
ולערבב את נפשך במחשבות כזבים וטענות שקרים,
יטריד אותך בהם מתועלות.
ויספק עליך מה שנתברר לך מאמונתך ודתך.
בקיצור,
זה השונא הכי גדול שיש שרוצה לעקור את האדם מארץ חיים,
להביא אותו לגיהינום ולצעוק עליו,
הוא נמסך בתוך כל האיברים שלנו.
וכשאתה אומר אני, זה הוא אומר.
איך אני יודע מתי זה אני, מתי זה הוא?
תכף נדבר.
בפטירתו של רבי ישראל מסלנט,
זכר צדיק לברכה,
הספיד אותו רבי איצלה פטר בורגר,
זכר צדיק לברכה,
אמר שבחוכמת הרפואה יש שני עניינים עיקריים.
דבר ראשון זה הדיאגנוזה.
ההבחנה,
להכיר מה טיב המחלה ומה שורשיה.
ולאחר שאתה יודע או מכיר,
צריך לדעת דבר שני,
את אופן ומהלך הרפואה.
והוא אמר על רבי ישראל,
רבנו
ידע את שתי החוכמות הללו, רבי ישראל ידע את שתי החוכמות האלה.
גם לאבחן
וגם לרפא.
ואמר,
אנו יודעים רק את החלק הראשון.
זאת אומרת, אנחנו יודעים לאבחן מתי זה יצרה, מתי זה זה, אבל לטפל בו זה כבר,
זה הוא ידע, אנחנו רק בחלק הראשון עדיין.
ורבי רוח הממיר,
המשגיח,
הוא אמר,
ובאמת,
אילו ידענו את החלק הראשון, דיינו.
גם זה אנחנו לא יודעים בדיוק.
ובאה חובת הלבבות ללמד
את הדיאגנוזה האמיתית על מהותו של היצר.
שתדע לך שהוא השונא הגדול שיש לך בעולם.
הוא נמסך בכוחות.
נפשך ומעורב במזג רוחך.
תדע לך, כל מה שאתה שומע, עצות וזה,
וספקות אולי כן, זה הוא, הכל זה הוא,
הוא, הוא, הוא, הוא, הוא.
מתי אנחנו נדע אם זה אני, אני, אני?
כשאני אומר אני, מה זה אני? אני זה סמך אלף,
גימטריה, סטרה אחרונה, אני,
אני, אני,
בפרט שאומר, אני, אני,
בוודאי זה הוא.
כן, גאווה זה יצר רע, הוא רוצה שאתה תהיה בעל גאווה,
ואפילו במידה קטנה,
כי הוא יודע שתועבת השם כל גבע לב,
כל גבע לב.
אז ממילא הוא נותן לך קצת ככה מדי פעם, כאלה קטנות של גאווה כזאת, אני, ואני, מספר על עצמך, ואני, ואני,
זה ודאי זה הוא.
עכשיו,
מתי זה אני?
אם אני שואף לקדושה, ורוצה להתעלות,
ואני דבק בזה, ועושה פעולות בעבור זה,
זה אני,
האמיתי.
אבל אם זה גשמיות,
וכל מיני ענייני עולם הזה,
וכל מיני קשקושים וזה וזה וזה,
עם הצדקות כאלה ואחרות, כמובן,
ועם כשרות ודברים מותרים,
זה הוא.
זה הוא.
זה הוא.
למה גדולי עולם הסתפקו במועט? מה זה במועט? הם הבינו.
לא רוצים להימשך
למה שהוא מציע.
לא רוצים מה שהוא מציע.
איך כתוב שם על הנביאים, אליהו ואלישע?
סידרו להם מיטה,
בשולחן, בכיסא,
במנורה.
זהו.
למה?
מה צריך יותר?
יש לך ספר?
אתה יכול לשבת?
אתה יכול לקרוא?
כל מילה, תרי״ג מצוות.
אתה באמת חושב שזה ככה?
אז למה אתה לא כל הזמן ממלמל?
דברי תורה ואתה עושה תרי״ג, תרי״ג, תרי״ג, תרי״ג, תרי״ג.
למה אתה לא עושה את זה?
במקום זה אתה אוהב לדבר בטלפון וזה?
אה, מה יש לך? כי חייבים קשרי חוץ, קשרי פנים.
צריך לשמור קשרים עם אנשים, מה שלומכם, מה זה, איך היה, שמעתי שנסעתם, הלכתם, מי אמר לך על צוחך?
זה עצר הרע אמר לך, תבזבז את החיים, תבזבז את הזמן,
תעביר את זה, תשלה את עצמך שאתה קושר קשרים, אתה עושה את זה.
הרבנים הגדולים, הרב שטיינמן וזה, לא הרימו טלפונים וקשרו קשרים, וכל העולם היה קשור אליהם,
בלי להרים טלפון אחד, בלי להרים טלפון,
כל העולם נקשר אליהם.
מי שהשם רוצה שיתקשרו אליו, יהיו קשורים אליו, וזה,
הם עשו איזה פעילות בשביל להשיג כסף?
כל הכסף של העשירים מגיע דרכם מהם אל הישיבות, מה?
אתה לא צריך לצרוח, אתה לא צריך, אל תשמע לו,
תשמע לבורא, הוא יודע לסדר לך את העניינים,
פי אלף אלפים יותר טוב,
כי הכל בידיים של הקדוש ברוך הוא.
אבל יש כוח ליצר לפתות, לתת מזומן.
אם לא היה לו את המזומנים,
אז הוא לא יכול לפתות.
יצר אותו אומר לך, שמע, העולם הבא, העולם הבא יהיה לך, העולם הבא, תהיה לי יד רבי, שמעון בר יוחאי,
תהיה,
אני אומר לך,
וואטר, יש גלידה במקרר, אתה יודע, לא אכלת הרבה זמן כבר את הגלידה,
ויש לך פה, ויש לך זה,
ומסדר לך, ועוגת גבינה מיוחדת,
ופה ושם, שמעתי שיש מקום שמוכרים זה ועושים זה.
וואי וואי, כמה הצעות הוא מביא לך ביום, וואי וואי וואי.
הוא אומר, אני, אתה יודע, אתה יודע מה בא לי? מה בא לי? מי זה אומר, אני, בא לי?
בא לי זה הוא, זה לא אתה, אתה.
אתה בקושי שומעים אותך, אתה בכלל לא מדבר, הוא משתלט לך על המוח, על הכול, עושה את הכול.
איי איי.
אז ברגע שאתה תרגיש,
שאתה רק מדבר בעניינים שהם רוחניים, ועושה,
זה אתה.
אם יש סטייה מזה, נגיד אתה היית דרייבר, והחלטת לשבת ללמוד, זה לקח זמן עד שהחלטת, ובסוף החלטת, וישרת כמה ימים.
אז הוא כבר בא אליך ביום חמישי, ואומר לך, תשמע, אולי שעתיים, ככה משהו קצת, ככה דרייב קטן,
שיהיה כמה הכנסה, קצת משהו שלא, חסות שלום.
הנה, הוא מתחיל, דריסת רגל, כבר הוא בא עם איזה הצעות וזה.
מה צריך להגיד לו?
אני מוסיף.
את השעתיים האלה לשבע שעות שאני לומד, תשע, אני אלמד היום,
תבוא אליי עוד עם הצעות כאלה,
אני דווקא אתחזק מזה מאוד.
זה נקרא חכם.
כן, אז הוא לאט לאט יבין שלא כדאי להעסק איתך, אתה הופך לו את הקערה על פיה.
אז זאת אומרת, בן אדם צריך להבין, יש מלחמה,
הוא בפנים, זורם, זורם בכל, חושב הכל, בלב, בכל.
הוא נמצא בכל.
והוא אני, הוא האני, הוא האני, הוא האני, הוא האני.
אתה,
לפעמים הוא גם אומר לך, תעשה זה, תעשה זה,
תקבע לך עתים לתורה, כאילו מפייס אותך, אתה דתי, אתה דתי.
תשמור על קשר עם הקדוש ברוך הוא בקטנה,
כן, לא להגזים, לא להגזים, אתה לא בעל ביטחון כזה שאתה יכול,
בוא,
מסדר לך עבודה פה, שמעתי שיש משהו,
הוא יוציא אותך טמבל,
בקיצור, בסוף הוא יעמוד שם ליד הבאר שחת,
ויעמוד ככה בשילוב ידיים, ויגיד לך,
holy,
פלוני,
you remember?
I'm the sidrach,
איי איי איי, מה זה?
לכן הבויסאי להיום,
תתחילו להכיר אותו,
תנסו לזהות אותו במשך היום,
תצחקו לו בפנים,
ותעשו לו דווקא.
ישמחו במלאכותך שומרי,
שומרי,
שומרי שבת וקורא עונג שבת,
ישמחו במלאכותך שומרי,
שומרי שבת וקורא עונג שבת,
אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה
הקדוש שיהיו שפתותיו דמות בקבר רבי יחנן נאווים שלו.

