חסד של אמת

- - - לא מוגה! - - - 

נציבי יום,

אלעד בן עינן וימית,

יזכר זיווג הגון מהרה, עלייה ברוחניות,

כל מילי דמיטב,

ולכל הישועות,

מהרה,

אמן.

אמן.

תורוסהו,

בת אימי,

רפואה שלמה בכל האיברים והגידים, בפרט בשיניים, ברגליים,

וזיווג הגון בקרוב, בתוך כלל ישראל, במהרה, אמן.

זיווג הגון, להודיה אזולאי בת אביגילי,

לזכות עוד השנה לעמוד תחת החופה עם הזיווג הראוי,

הנכון והמדויק עבורי,

ברחמה ובחסדיו הרבים של הקדוש ברוך הוא,

ולהקים בה את דמי אמן בישראל במהרה, אמן.

אמן.

חסד של אמת.

הגמרא בסוטה י״ד,

דרש רבי שמלאי,

תורה תחילתה גמילות חסדים וסופה גמילות חסדים,

תחילתה גמילות חסדים,

ויעש אדוני אלוהים לאדם ולאשתו קטנות עור וילבי שם.

זה גמילות חסדים?

וסופה גמילות חסדים,

ויקבור אותו וגיא.

קבורת אמת, זה חסד של אמת.

עוד אומרת שם הגמרא,

אחרי אדוני אלוהיכם תלכו,

וכי אפשר לו לאדם להלך אחר שכינה?

כי אדוני אלוהיך אש אוכלה הוא.

אלא הלך אחר מידותיו של הקדוש ברוך הוא.

מהו מלביש ערומים?

אף אתה הלבש ערומים.

מהו קובר מתים?

אף אתה קבור מתים.

חכמים אומרים

שתחילת התורה הייתה בחסד שהלביש הקדוש ברוך הוא את אדם וחווה,

קטנות עור.

אבל מוזכר לפני כן כבר חסד קודם.

ותראה האישה כי טוב העץ למאכל,

וכי תאווהו לעיניים,

ונחמד העץ להשכיל,

ותיקח מפריו,

ותאכל,

ותיתן גם לאישה עימה.

ויאכל חסד,

האישה מתחסדת עם בעלה.

הפרי שהיה תאווה לעיניים ונחמד להשכיל, לא אוכלת לבד,

נותנת גם לבעל.

לא כמו באקה ובקתה.

למה לא ציינו חכמים את החסד הזה כחסד ראשון?

רש״י מביא דברי חכמים שלא היה כאן חסד כלל.

הסיבה מאחורי הנתינה שלא תמות היא לבד

והוא יחיה ויישא אחרת.

נשאלת השאלה,

בפסוק כתוב

מעשה הנתינה פשוט.

מה ראו חכמים?

להגיד שהנתינה לא של חסד

אלא ממניעים פסולים.

ותיתן גם לאישה עימה.

חסד אמיתי זה כשאדם רואה לנגד עיניו את הזולת

ועושה עימו חסד,

בלי לערב עצמו כלל.

אם הוא מכליל עצמו כחלק מן העניין התוצאה ההפך הגמור מחסד.

לא התחסדות

אלא יש פה כוונות אחרות

ויכול להיות אפילו זדוניות ואפילו להזיק עד כדי מיתה.

במלחמת העולם הראשונה שרר רעב נורא ברחבי אירופה.

פסח התקרב,

צריך קמחא דפסחא,

והגבאים של האדמו״ר האימרי אמס, מיגור.

הלכו לעשירה הקהילה לבקש קמחא דפסחא,

והם קימצו את ידם

לשעת מלחמה,

איש אינו יודע מה ילד יום,

ושומרים את הכול לעצמם ליום מחר.

חזרו הגבוהים,

הרבה,

ואמרו לו קופה ריקה.

תן לנו עצה.

איך נפתח ליבם של העשירים?

אמר להם,

תאמרו להם, הברירה בידכם.

מה אתם מוכרים להיות?

חסידים או רשעים?

הגבויים טמאו, וכי אין מצב ביניים.

בין חסיד לרשע יש עוד הרבה דרגות.

ענה להם הרבה,

הגמרא בחולין סג אומרת, למה נקראת שמה חסידה

שעושה חסד עם חברותיה?

מפרש רשי,

מחלק את מזונותיה.

ומצאנו בירושלמי, בבא מציע ד' ה',

העכברים רשעים.

לא די שהם אוכלים,

הם כורגים גם לחבריהם לאכול.

האם זה לא סותר את הגמרא בחולין?

למה זכתה חסידה לשם מכובד כזה,

שרומז על חסידותה?

מתחסדת עם חברותיה.

ובירושלמי עכבר, שקורא לחבריו

לאכול עמו, נקרא רשעה.

התשובה,

החסידה לוקחת מהפרוסה הדלה שלה

וחולקת אותה יחד עם חברותיה.

מי שנותן מפיו לזולת,

זו תכונת התחסדות.

העכבר אוכל לבדו,

אחרי שהוא שבע ונשאר עוד,

אז הוא נזכר בחברים, קורא להם לאכול מן הנותר.

זה לא התחסדות, זה רשעות.

התורה מחדדת עוד יותר מה זה חסד.

כשאדם נזכר שיש לו חברים רק אחרי שהוא גמר לדאוג לעצמו,

זו לא התחסדות.

החידוש הוא שאפילו אם הוא חולק את שלו עם הזולת,

זה לא התחסדות אמיתית.

מה זה התחסדות אמיתית?

חסד של אמת,

כשאדם מבטל את עצמו ורואה לנגד עיניו את הזולת ואת צרכיו

מבלי לערב את עצמו ואינטרס שלו.

רוצים דוגמה?

בבקשה.

ערב מלחמת העולם השנייה.

בעקבות המצב נוצר מחסור עצום במזון.

לא היה שייך להשיג חיטה לאפיין מצות.

האדמו״ר ריבי אליעזר זוסיא מסקולין.

זכר צדיק ברכה

היה רב בעיר צ'רנוביץ

רכש בכספו כמות גדולה של חיטים

עפה מהם מצות מהודרות

והכריז

כל הרוצה יבוא לקבל מצות לסדר

כל יום מבוקר עד ערב עמדו יהודים בתור אצל הרבה

ועקב הכמות המוגבלת בביקוש הרב

הוא חילק לכל משפחה מצה אחת

חוץ ממשפחה אחת.

הגיע נער צעיר ממשפחת אדמו״רה בית ויז'ניץ

שבא בשם אביו רבי בורג מסרט ויז'ניץ

ודרש שלוש מצות.

רב מסקולין

הסביר לו הכמות מצומצמת, אין אפשרות

לתת לכל משפחה יותר ממצה אחת

אבל הנער בשלו

כך ציווה אבא

לדרוש שלוש מצות

בלית ברירה

הרבי נתן לו שלוש מצות.

בערב פסח הגיע לבית האדמו״ר מסקולין שליח

עם חבילה עטופה

פתח מצא שתי מצות

בחבילה היה פתק

שתי המצות מיועדות אחת לך לרבן ואחת לבן שלך הנשוי.

מי שלה?

האדמו״ר מסרט ויז'ניץ שלקח שלוש.

מסתבר שהוא הכיר

את המסירות ואת החסד של האדמו״ר מסקולין לצורכי הזולת

וידע שהוא יחלק את כל המצות עד למצה האחרונה ולא ולבנו לא ישאיר מצות כלל.

לכן הוא התחכם לדרוש

שלוש מצות,

לשמור שתיים לאדמו״ר מסקולין ולבן שלו שלפחות להם תהיה גם מצה אחת.

זה חסד של אמס.

הוא צדק.

הרב מסקולין לא השאיר לעצמו אפילו מצה אחת.

אבל החוכמה של הרב מסרט ויז'ניץ

גילתה איזה חסד של אמת

היה פה.

זה התחסדות אמיתית.

גם של האדמו״ר מסקולין שחילק הכל לטובת הרבים

ולא ראה על נגד עיניו את עצמו רק צורכי הזולת.

אתה יודע מה האדמו״ר מסרטוויז'ניץ ש...

וחוכמתו ראתה נולד ודאג שהרבם מסקולין לא יישאר בלי מצל ללינסן.

ועוד דוגמה אחת.

בשנת תשמט

פגעו כמה פרחחים בכבודו של האדמו״ר בעל הלב שמחה

מגור

זכר צדיק וברכה.

היה כינוס בעולמי הפריון בירושלים מחאה על ביזוי כבוד התורה.

ורבי שמחה זיסל ברוידה זכר צדיק לברכה ראש ישיבת חברון

השתתף בכינוס

וסיפר בהתפעלות על הלב הגדול של הרבה מגור בעל הלב שמחה

שביזו אותו פרחחים, פרחחים.

הוא סיפר שהייתה משפחה,

התייתמה מאביהם

ונשארו בלא כלום.

הרבה בצניעותו נטל את עול הבית על שכמו

בלי שאיש יודע.

דאג ליתומים,

הכניס אותם לישיבות טובות,

וכשהגיעו לפרקם

דאג להם לשידוכים טובים.

אחד היתומים

זכה בשידוף מכובד.

החותן היה אדם עמיד,

והתחייב

לממן את כל הוצאות הנישואין.

אחר האירוסין

הגיע רבה בעצמו לישיבה של החתן היתום,

נעשה לו מעטפה עם עשרת אלפים דולר.

אמר לו, גש

לבית חותנך לעתיד,

תן לו את המעטפה,

ותאמר לו שזו השתתפות שלך בהוצאות הנישואין.

תמה הבחור,

רבה,

המחותן אדם עמיד,

והתחייב לממן את כל הוצאות החתונה.

אמר לו הרבה,

אחרי הכל,

עלולה להתגנב לליבו תחושה לא נעימה,

הוא לקח מחור יתום לקריאה.

והוא צריך לממן אותו מכף רגל ועד ראש.

אסור שתיכנס לחופה עם תחושה לא נעימה כזו.

כעת שיקבל את המעטפה, ירווח לו.

הוא יאמר לעצמו, או,

לא הכל נפל עליי,

גם החתן ישתתף בהוצאות.

אה,

זו דוגמה נפלאה לחסד של אמת עם הזולת.

לא רק להיטיב עימו,

אלא גם לחיות איתו,

להרגיש אותו,

עד כדי הרגשות דקות

שאחרים בכלל לא מתעוררים אליהם כלל וכלל.

זה חסד של אמת.

חסד צריך להיות דאגה לזולת בלי שותפות שלך.

כשאתה רואה רק את הצרכים של השני.

אבל אם זה מעורב איתך,

יכול להיות שיש לך אינטרסים כאלה וכאלה, זה כבר לא חלק.

חסד של אמת

זה נתינה.

כשהשם נתן כותנות עור,

אז הוא לא הרוויח מזה שום דבר, הוא דאג להם.

כשאתה קובר בן אדם,

הוא לא יחזיר לך.

זה חסד של אמת.

אז לכן צריך לראות,

כשאדם בודק את עצמו אם הוא רוצה לעשות חסד

או לא,

אז צריך

לבחון את זה לפי הכללים האלה שלמדנו.

‫ישמחו במלאכותיך שומרי שומרי שבת וקוראי עונג שבת.

‫ישמחו במלאכותיך שומרי שומרי שבת וקוראי עונג שבת.

‫עם מקדשן, מקדשן, מקדשן, מקדשן, שבת,

‫עם מקדשן, מקדשן, מקדשן, מקדשן, שביעי שבת.

‫הרלי,

מכוון, מקיים, מצווה.

ולעשות נחת רוח לתנא הקדוש יהיו שפתותיו דוברות בכלב.