הרב שלמה רביבו: שיעור בגמרא 06.08.13
תאריך פרסום: 06.08.2013, שעה: 13:41
הרב שלמה רביבו: שיעור בגמרא 06.08.13
הרב שלמה רביבו: שיעור בגמרא 06.08.13
\n
- - - לא מוגה! - - -
\nנתחיל, אנחנו עכשיו אמרנו הלל, ראש חודש
הים רעב וינוס, הירדן יסוב לאחור, הערים רקדו כאלים,
גבעות כבני צאן.
מה הפסוק אומר? מה לך הים כי תנוס?
הירדן תיסוב לאחור, הערים תרקדו כאלים, גבעות כבני צאן.
קודם כל, למה סתם להבין
מה קרה פה? למה הים רעב וינוס ולמה הירדן הלך אחורה?
ולמה פתאום הערים רקדו כאלים הם כן שמחים?
הבנתם את זה פעם?
מה קורה פה?
הים ראה בינוס, הים ברח.
הירדני סוב לאחורה, הלך אחורה.
אבל הערים רקדו כאלים, היו מרוצים.
מה קרה? ממה?
יש דין בגמרא שמי שבא על נערה מאורסה,
המענה נערה מאורסה חייב סקילה.
עם ישראל היו נערה מאורסה לקדוש ברוך הוא.
המצרים עינו אותם, את כלל ישראל.
מה הדין של המענה נערה אמורסה?
חייב סקילה.
הים ראה וינוס, הים ראה את המצרים בהם, הוא ברח. מה זה קשור אולי? אני יכול לעשות סקילה?
סקילה זה אבן, זורקים אותו מהגובה וזורקים עליו אבנים.
מה קשור לים?
הירדן גם זה מים, יסוב לאחור.
אבל הערים רקדו כאלים, אנחנו יכולים לקיים את הדין של התורה.
הערים רקדו כאלים והגבעות כבני צאן.
או, אנחנו יכולים לקיים בהם סקילה.
בא הפסוק ואומר, מה לך הים כתנוס? למה הים תבורח והירדן תיסוב לאחור,
כן?
והערים תרקדו? הערים, אתם שמחים שרק בכם כאילו אפשר ובמים אי אפשר. מה אתם שמחים?
מה לך הים כתנוס? הירדן תיסוב לאחור?
הערים תרקדו כאלים. מה המשך הפסוק?
ולפני ה' חולי. הרי הופכי הצורה גם מים. אני הפכתי צור למים.
הפכתי צור, שזה סלעה למים.
אז יש לי בעיה להפוך מים לצור?
גם במים אפשר לקיים סקילה.
אז מה, אתם בורחים, ואתה רק שמח שבך אפשר.
גם במים אני יכול לקיים סקילה. ההפר, כבר הופכי הצור להגע מים. אני גם צור הפכתי למים, אז גם מים אני יכול להפוך לצור.
מובן?
זה הפתיח של הנושא של היום. אני רואה, מתקדם קצת בגמרא, חייבים כל יום, אבל אני רוצה לדבר יותר על ראש חודש, על ההלל.
כתוב במדרש,
הים ראה וינוס, נכון? מה הוא ראה?
מה ראה, אומר המדרש, אתם יודעים?
ראה ארונו של יוסף.
אמר לו הקדוש ברוך הוא, נוס מפני נס.
מה כתוב פה?
כתוב פה שעם ישראל הגיעו לים,
הים לא רצה להיפתח, אבל פתאום הוא ראה את מה ארונו של יוסף.
הוא ראה את הארון של יוסף, אז הקדוש ברוך הוא אומר לו,
נוס מפני נס, תיפתח להם,
כי הם מפני נס. מה זה מפני נס?
הם מזרעו של יוסף שנס מאשת פוטיפרה.
אז כיוון שהם מזרעו של יוסף שנס מאשת פוטיפרה,
אז אומר הקדוש ברוך הוא לים,
נוס מפני נס.
פה אנחנו יודעים שהגאולה היא בגלל שמונות הברית,
כי הגאולה התחילה בגלל יוסף.
כן. זה היה התחנה של יוסף.
אבל מה כתוב פה? נוס מפני נס.
תברכו. אני רוצה לשאול לכם כמה שאלות.
שאלה ראשונה,
מה זה קשור?
בגלל שיוסף
ברח מאשת פוטיפרה, הים צריך לנוס מפני נס?
מה זה קשור זה לזה? יוסף ברח מאשת פוטיפרה,
מה זה קשור שהים צריך לברוח מהם?
מה הקשר בין הדברים?
אולי תגיד גם, בגלל שמשה רבנו נס מפני הנחש.
מפני, אז גם.
שהיה ימינוס בגלל ישראל. מה זה קשור? בגלל שהוא ברח אז גם הוא צריך לברוח הים? מה זה קשור זה לזה?
מה הקשר בכלל?
דבר שני,
למה באמת יוסף ברח מאשת פוטיפרה
והוא השאיר אצלה את הבגד?
הרי מה קרה? יוסף ברח, ומעיניו היא תפסה את הבגד והוא ברח.
היא שאירה את הבגד ואחרי זה היא סיפרה סיפור שהוא רצה לבוא עליה,
ואחרי זה הכניסו אותו לבית האסורים עם איזה חילול השם.
מה אתה בורח? תחטוף את הבגד ותברח.
הוא מיד ברח, תפסוק לנו את הבגד, ברח.
תחטוף את הבגד, ותברח.
הוא באמת ברח.
כן, אבל למה לברוח ולהשאיר את הבגד ביד שלה? הוא באמת ברח.
כשאני ברח ממשהו, אני לא מעניין אותי אש. כן,
אז תברח, אבל תיקח את הבגד שלא תצבר אותך אחרי זה. תחטוף את הבגד ותברח איתו.
תברח עם הבגד. אתה משאיר פה דברים שיכול היה הרי הרשעה הזאת,
היה צעקה, תמישהו,
היא תעשה לך צרות,
כמו שהיה אחר כך, והכניס אותו לבית האסורים.
אז באמת יש רב חיים, על השאלה הזאת,
על השאלה הזאת יש רב חיים שמואלביץ.
רב חיים שמואלביץ, על השאלה הזאת, הוא אומר, אנחנו נגיד תירוץ אחר, אבל הוא אומר, רב חיים שמואלביץ אומר,
כשאדם בשעת סכנה של עבירה,
צריך לברוח. כל שנייה זה סכנה.
אפילו שנייה אחת, טבעה, זה סכנה.
כן, זה רב חיים שמואלביץ.
שאלה שלישית, רבותיי, שאני רוצה לשאול אתכם.
והשאלה הזאת היא,
שואל אותה אבן עזרא,
למה בעצם, שואל אבן עזרא,
עם ישראל לא נלחמו עם המצרים?
וכי תמא חלשים היו?
אם כן ראינו אחרי זה מלחמת עמלק, ויכולו שישוע את עמלק,
אז למה עם ישראל לא נלחמו עם המצרים? באים שכנסו ואין להם כוח.
היו המערכים שלהם.
פה כתוב היסוד לכל השאלות, רבותיי.
ושימו לב.
כתוב בתורה,
לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו.
לא לתעב מצרי כי היית גר בארצו. לכן,
אחרי
כי היית גר בעצמי, דור שלישי כבר מותר לבוא, להתחתן עם מצרים.
למה? לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו.
כן? לא לתעב אותם. למה? כי גר היית בעצמו. מה זה כי גר היית בעצמו? הכירת התורה, תורה מלמד אותנו.
לא לתעב. מה זה? אנחנו יודעים מה מדובר פה?
היו לנו לאכסניה, אבל איזה צרות הם עשו לנו?
אוי, איזה עינויים.
היו לך לאכסניה? אל תתעב מצרי.
זה כלל ישראל.
כן? לא לתעב מצרי.
מידות, מידות.
אתם מסיימים למה שכתוב פה?
יש מדרש.
כתוב המדרש, מעשה.
שהיה אחד, כשעקץ אותו,
לא נחש. קוראים לזה בחז'ל ערוד.
ערוד זה משהו מיוחד.
אם הוא עוקץ מישהו,
מי שמגיע ראשון למים,
הוא חי והשני מת.
ערוד זה הטבע, שאם ערוד עוקץ בן אדם,
אז אם הערוד מגיע ראשון למים, הבן אדם מת. אם הבן אדם מגיע ראשון למים, הערוד מת.
-לאיזה מים?
איזה מים שתהיה, לאיזה ים? -לאיזה ברז.
מים, כשאתה מגיע למים, מעיין, מים, אז מי שמגיע, כן, זה ערוד, ודאי, ערוד,
ערוד, מי שרוקץ אותו, מי שמגיע ראשון למעיין מים,
יש גמרא הרי על רב חנין,
מי זה היה, לא, על...
לא, לא רב חנין, רוח מילה בן דוסה,
שאין החטא ממית אלא, שלא הערוד ממית אלא החטא,
מה קרה, הוא שם את זה ויצא הערוד,
ונעשה לו נס ונפתח לו מים,
מי שמגיע ראשון למים,
אז המדרש מביא סיפור שאחד עקץ אותו ערוד,
ואז הוא רץ לים כדי להציל את עצמו,
והגיע לים,
ברוך השם ראשון, אבל פתאום הוא רואה שם מישהו טובע,
קפץ למים, שחה, הציל אותו.
אומר המדרש, כשהכיר לו תודעה,
אמר לו, אל תכיר לי תודה,
תכיר לערוד, שבזכותו הגעתי לפה.
הערוד עקץ אותך, אבל.
אבל בהכרת הטוב רואים,
אפילו, לא משנה מה,
יצא לך טובה ממנו?
עם ישראל עינו אתכם, אבל היו לכם לאכסניה,
נתנו לכם מקום לישון,
זה גדרים של הכרת הטוב, רבותיי, שהתורה מחייבת אותנו.
מכל מקום בואו נחזור לענייננו. עכשיו לפי זה אנחנו קצת נבין.
גם, נכון.
עם ישראל, רבותיי, הם בדרגה
שעם ישראל, העם הנבחר ביותר בכל הבריאה,
יש להם את המעלה הגדולה של הכרת הטוב.
אומר הקדוש ברוך הוא,
לים. למה אתה לא רוצה להיפתח להם? למה הים לא רצה להיפתח לכליל ישראל?
הוא לא סוקק.
כי הים, לא, למה הוא לא נפתח להם?
לא על העונש למצרים. למה הוא לא נפתח להם מישראל שרצו לעבור?
הים, כמו שאבן עזרא טוען, למה שאני אפתח להם?
שיילחמו.
זוהי הייתה סיבת עקשנותו של הים.
למה שאני אפתח? שיילחמו.
אומר הקדוש ברוך הוא לים, נוס מפני נס.
תברח, כי הם מזרעו של נס.
הם מזערו של יוסף.
יוסף גם יכל לחטוף את הבגד ולא להסתבך ולברוח.
למה הוא לא עשה את זה?
הוא גדל בבית של פוטיפרה.
הוא לא יכול לעשות מעשה חטיפה ממקום שגידלו אותו.
שם גידלו אותו.
שם הוא אכל ושתה וישן והכול. הוא היה האיש הכי חשוב בבית שלו, כן?
אז הוא לא היה מסוגל לעשות
חטיפה של בגד ממי שנתן לו והעניק לו.
אשת פוטיפרה, הוא גדל שם.
אומר הקדוש ברוך הוא לים,
הוא יכל הרי לחטוף מו יוסף והוא לא עשה את זה. למה הוא לא עשה את זה? כי יש לו הכרת הטוב. זה פסוק מפורש.
שמה? שאיך אני אקח ואיך אעשה הרע,
הרע הזה,
שיש פסוק שלקח אותי לעבד.
אה, כשהוא אמר לה, כן. רק חוץ מאיך הוא השאיר אותי, נתן לי את הכל, איך אני אעשה את זה? ודאי. איך אני יכול להיות כפוי טובה? זה מה שהוא אמר לה. מהאיסור, כן?
אז רבותיי, ממילא זה הפשט.
זה הפשט, עכשיו להבין את המדרש הזה. אמר לו הקב' ברוך הוא רוס מפני נעש.
אומר הקב' ברוך הוא לים, כל הסיבה של העקשנות שלך,
כי אתה אומר שהם יכולים להילחם. נכון שהם יכולים להילחם ויש להם כוח,
אבל אין איזה חומר אחר.
עם ישראל זה חומר אחר, הם מזרעו של נעש,
הם הבנים של יוסף. יוסף גם יכל לחטוף את הבגד, אבל הכרת הטוב שהייתה לו, הוא לא יכל לעשות מעשה חטיפה.
גם הם לא יכולים להילחם איתם, כי גדול כבוד אכסניה, זה התורה אומרת.
המצרים היו להם לאכסניה.
ממילא הם לא יכולים להילחם איתם, כי יש להם הכרת הטוב למצרים,
שהרי את זה התורה אומרת לנו,
שלא תתאהב מצרי כי גר היית בארצו.
ממילא אז הם לא יכולים להילחם איתם, אפילו שיש להם כוח,
כי יש להם כבוד להכרת הטוב, כי הם נתנו להם אכסניה.
אז זה הפשט, נוס מפנינס.
עכשיו, לפי זה כל השאלות גם יובנו. מה שאלנו אחרי זה?
ראינו עוד שאלה.
מה הייתה השאלה השנייה?
הייתה השאלה השנייה,
לא רק החלק של נוס מפנינס,
אלא על יוסף, למה באמת יוסף חטף. מובן
וגם מובן למה הייתה סיבת עקשנותו של הים ומה הקשר בין הדברים. הכל מובן עכשיו.
נדמה לרבותיי, לפי זה שעם ישראל יש להם הכרת הטוב,
יש,
בפרשת יתרו כתוב,
וישמע יתרו את כל אשר עשה השם.
אנחנו נשאר פה עוד שאלה יפה.
כתוב, וישמע יתרו את כל אשר עשה השם. יתרו שמע מה?
הכל.
כל מה שהקדוש ברוך הוא עשה הוא שמע.
אבל מה כתוב הפסוק? וישמע יתרו את כל אשר עשה השם. אומר רשי, מה שמועה שמע הוא בא.
איזה שמועה שמע יתרו ובא?
מה זה מה שמועה שמע הוא בא?
שמע את הכל!
לא, אבל מה שמועה שמע הוא בא, מה הביא אותו?
נו, מה אומר רשי?
מה שמועה שמע הוא בא? פרדוקסים. מלחמת עמלק וקריעת ים סוף. שתיהן הביאו אותו. מה קרה במלחמת עמלק וקריעת ים סוף?
מלחמת עמלק וקריעת ים סוף, זה מה שהביא אותו?
היה כל כך ניסים. הוא שמע את הכל!
הוא שמע את כל המכות, את כל הניסי ניסים.
מה פתאום תפס אותו דווקא מלחמת עמלק וקריעת ים סוף?
חסר דברים שהיו?
למה רק שתי אלה? רש״י אומר, תראו, מלחמת עמלק וקריעת ים סוף.
התשובה היא פשוטה, רבותיי. אני לא מבין, כי בדבר שעושה אתם יודעים. כן, אבל מה רק דבר אף כשתי אלה?
חסר דברים. קריעת ים סוף, למה צריך את מלחמת ים סוף? כן. למה את שתיהם, בדיוק, מלחמת ים קריעת ים סוף?
התשובה היא פשוטה.
הוא שמע את הכורן,
אבל אנחנו יודעים היום בחיים האזרחיים שלנו, השם האחרון. אדם שעולה לגדולה,
אדם חבר שלך, פתאום הוא נהיה איזה שר, איזה משהו, שורח את כל החברים, היום הוא מרגיש למעלה.
זה טבעו של עולם. פתאום מישהו עלה, היינו ביער, מה קרה?
פתאום הוא תופס עליו אישיות, פתאום הוא, מה קראת?
נהיית שר, פתאום אתה שכחת את החברים שלך, נהיית איזה משהו חשוב, זהו.
אבל זה הטבע של האנשים, פתאום נהיים משהו חשוב, שורחים את השני.
יתרו, ידע, רצה לבוא מההתחלה, שמע את הכל, הוא רצה לבוא, אבל אמר, מה, מי יקבל אותי? משה, אז היה זרוק, והיה להם, הוא נהיה המלך שלהם,
מי אמר שיסתכל עליהם בכלל?
היום הוא מלך, פתאום יבוא איזה אחד גוי, מה פתאום שהוא יסתכל עליי?
יגיד, לא, מה אתה? יתכחש אליי.
אבל פתאום הוא שומע את מה מלחמת עמלק וקריעת ים סוף.
אז יתרו עושה חשבון מתמטי פשוט.
אם יש מלחמת עמלק, כי עמלק שיהיה להם כוח כזה,
אז מה הם צריכים את קריעת ים סוף?
שיילחמו איתם.
זה החשבון שעשה יתרו.
מלחמת עמלק וקריעת ים סוף, מה הם צריכים? יש מלחמת עמלק, יש להם כוח?
אז מה הם צריכים נס לשנות את הטבע, קריעת ים סוף?
אה, יש להם הכרת הטוב למצרים.
הם לא יילחמו איתם, יש להם הכרת הטוב.
אז אם יש להם הכרת הטוב, אז גם לאיש,
אני הצלתי אותו, אז אתן תתקוט את הבת שלי.
אז הוא שמע את הכול אבל מה שמועה שמע הוא בא מה הביא אותו מלחמת עמלק וקריאת ים סוף כי פה הוא עשה את החשבון המתמטי היה פשוט אם יש מלחמת עמלק מה צריך קריאת ים סוף?
אה צריך קריאת ים סוף כי יש להם הכרת הטוב למצרים יש להם הכרת הטוב למצרים אז אם ככה אז הם יקבלו אותי גם לי יש להם הכרת הטוב גם אליי והם יקבלו אותי אם להם יקבלו אותי אז מה שמועה שמע הוא בא מלחמת עמלק וקריאת ים סוף
ובאמת... כתוב על אותו עניין,
שהוא שמע מלחמת עמלק בפרץ המסופה.
אחרי זה כתוב כי בדבר אשר זדו עליהם.
הוא לא הבין איך יכול להיות שאם אתה רוצה לעשות טוב, יוצא טוב. אם אתה רוצה לעשות רע, יוצא לך.
אבל איך מהרע יוצא טוב ומהטוב יוצא לך?
את זה הוא לא יכול.
את זה הוא לא יכול להבין.
גם יוסף לא הבין, גם יוסף אמר לזה לאחים שלי.
אתם חשבתם עליי לטובה?
למה?
ראש המצב?
אפילו אם אני רוצה לשלם לכם מידה כנגד מידה, אני לא יכול.
איך אני יכול לעשות לכם דבר?
אם אני אעשה לכם דבר טוב, יצא טוב, אם אני אעשה לכם דבר רע, יצא רע.
אבל לא יכול להיות שאני אעשה דבר כמו אלוקים.
אתם חשבתם עליי לרעה ואלוקים... ולא לטובה.
הוא אמר, הם במים האלה שהם
הרביעו את המצרים,
באותם המים הצילו את משה רבינו.
באותם המים,
עכשיו אנחנו נביאים את
הקדוש ברוך הוא מפליע את המצרים.
זאת אומרת, איך זה יכול להיות?
באותם המים
פעם יכול להביא מבול, פעם יכול להביא הצלה,
פעם יכול...
את זה הוא לא הקליט.
וזה יכול להבין רק יהודי.
גולי לא יכול להבין בכלל. הקדוש ברוך הוא יכול לעשות
דבר טוב.
טוב. באותו דבר, גם טוב וגם רע.
באותו דבר, שיפה על שני דברים. אז זה רבותיי, אנחנו רואים פה יסוד גדול של מושג הכרת הטוב.
זה עם ישראל, העם הנבחר, יש להם את המידות,
יש להם את הכרת הטוב.
המידות המיוחדות שלהם, זה העם.
רק ישראל, מידות כאלה, עם הכל, אבל איזה מידות.
פה אנחנו רוצים רק להגיד לכם יסוד אחד.
זה צריכים לדעת, יסוד חשוב לחיים.
זה גם ככה, הוא מתחיל עם רבנו יונה, ברבנו יונה כתוב,
זה המשנה באבות, שלב טוב עולה על כולם, הוא רואה אני את דבריו,
כן? שלב טוב זה הכל, המידות המיוחדות.
וכתוב ברבנו יונה, שעל ידי המידות הטובות זה בסיס
ללימוד התורה.
הגמרא אומרת, מה רעתה רחל ברבי עקיבא? למה רחל לקחה את רבי עקיבא?
אומרת הגמרא, גם בכתובות וגם בשבת, נכון?
מה רעתה רחל ברבי עקיבא?
דמעלה אומצנה.
מה זה דמעלה אומצנה?
שיש לו מידות טובות.
זה מה שהיא ראתה רחל ברבי עקיבא,
שיש לו מידות טובות.
מדובר פה באחד שהיה לה את כל... מי שהיא רצתה, הבעיה שלה היה שוב גדול, קל בסבוע.
כל גאוניה, מידי חמים באו, אבא שלה הביא לה להתחתן, לא רצתה אף אחד. מה ראתה אותו?
למה אותו? דמעלה אומצנה, יש לו מידות טובות.
ראתה אותו?
רבותיי, מדובר פה באישה שיש לה השגה בתורה, שתבינו.
מדובר באחת שיש לה השגה גבוהה בתורה. רחל, אלה השגות גבוהות ביותר בתורה.
הרי מה כתוב? שרבי עקיבא הלך ללמוד תורה, נכון?
הלך ללמוד 12 שנה.
אתם יודעים מה זה לעזוב את האישה 12 שנה וללכת ללמוד תורה?
רבי עקיבא הולך ועזוב את האישה 12 שנה.
הוא חוזר אחרי 12 שנה,
הוא שומע מהדלת שהשכנה אומרת לאשתו, היי, תראי כמה זמן בעלך עזב אותך.
מסכנה.
היא אומרת לה, רק עכשיו הוא, היא יודעת שהוא צריך לחזור, רק עכשיו בעלך יחזור, אחרי 12 שנה, תראי איזה מסכנה את.
היא אומרת לה, הלוואי
ובעלי ילמד עוד 12 שנה.
רבי עקיבא שומע את זה, עושה פרסה, לא נכנס הבית אפילו,
עושה פרסה וחוזר לישיבה,
ללמוד עוד 12 שנה.
שואל רב חיים שמולוביץ, אני לא מבין,
כבר הגעת, תכנס,
תגיד שלום עליכם, מה נשמע, מה שלומך, את הכול.
אחרי זה תחזור, מה קרה?
אומר רב חיים שמולוביץ את היסוד הגדול,
12 שנה ועוד 12 שנה זה לא 24 שנים רצופות.
יש רצף של לימוד, אם הוא היה נכנס הביתה, הוא עושה הפסקה.
זה עוד 12 ועוד 12 שנה.
זה לא כמו 24 שנים רצופות של לימוד.
כן?
ואני תמיד לא הבנתי את רב חיים שמולוביץ הזה.
אתה צודק, זה לא אותו דבר. אבל למה הוא בא?
הוא בא בשביל אשתו.
אז בשבילה תיכנס. הרי באת בשבילה.
אז אתה צודק שזה 12 ועוד 12, זה חשבון שלך.
אבל באת בשבילה, אז בשבילה תיכנס, תגיד שלום.
אלא מבואר פה, רבותיי, כתוב פה שרבי עקיבא הכיר את רחל.
והוא ידע את ההשגות שלה בתורה,
שגם היא מבינה ש-12 שנה ועוד 12 שנה זה לא כמו 24 שנים רצוף.
אז מדובר פה באישה שיש לה את ההשגות הגבוהות ביותר בתורה.
היום לך תגיד לי אישה שבעלה לא חוזר שבוע ובכל אלה. היא תגיד לך, מה קרה?
כמה ימים הולך זה כבר קשה לה. קשה, לא משוגלת, כמה ימים. אתם יודעים מה זה 12 שנה, רבותיי?
איזה השגות היה לרחל.
וזאת רחל, רחל הצדיקה.
אז עם כל ההשגות הגבוהות של רחל, רבותיי,
שהיא מבינה ש-12 שנה ועוד 12 שנה זה לא 24 שנים רצוף,
עם ההשגות הגבוהות האלה, בכל זאת, כשהיא בוחרת חתן, מה היא בוחרת?
שיש לו מידות טובות.
אבל יש לה השגות בתורה.
כן, היא יודעת שמי שיש לו מידות טובות,
הוא יכול לזכות.
בקיטרה של תורה.
הזכות לתורה זה מי שיש לו מידות טובות.
המידות זה הבסיס לתורה.
וזה רבנו יונה אומר, וזה המשנה בעבוד וזה הכל.
גם על פי הפשט.
אבל איך אפשר לדעת מי ש... פשט, הפשט, לא צריך להגיע לסוד.
סוד השם ליראיו.
כן? ולמה על פי הפשט? כי אדם שיש לו מידות טובות,
אתה מוותר אתה הכל, השם גם מתנהג איתך טוב. נותן לך להשיג תורה, זה מתנת הקדוש ברוך הוא.
כשאדם יש לו מידות טובות,
זה מידה כנגד מידה. אתה מתנהג יפה, אני נותן לך דברים, אפילו שלא מגיע לך,
כשברוך הוא נותן לך. כי אתה נותן לאחרים, אתה מוותר לאחרים.
זה היסוד הגדול ביותר,
כן?
זה היסוד הגדול ביותר, מידות טובות.
וזה אם אנחנו מדברים פה, רבותיי, צריכים לדעת. כשאני מדבר על מידות...
הוא ידע שבישור של משפטה.
ועל זה אנחנו אומרים, רבותיי, המידות טובות, רבותיי,
אני רק רוצה להגיד לכם פה דבר נורא.
מידות טובות זה דבר חשוב, אבל אני רוצה להגיד לכם דבר, אולי קצת זה יקפיץ אנשים,
אבל כותב את זה רב חיים ויטל.
רב חיים ויטל, אתם יודעים מי זה רב חיים ויטל?
תלמיד המובהק של האריזעל.
רב חיים ויטל כותב
שמידות טובות זה יקרה, אבל עיקר המידות טובות זה צריך להיות בבית של הבן אדם.
אומר רב חיים ויטל, אם אדם יעשה חסד עם כל העולם,
ניתן לך דוגמה, חסדי נעמי, או עכשיו ישמח משה, אני יודע,
יעשה חסד עם כל העולם,
המשפחות, אלמנות, מיליונים עכשיו נוכלים מזה, נהנים,
כן?
הנה ישמח כמו שהוא עושה בלי סוף חסד.
וחסדי נעמי ועוד כל הארגונים, הארגונים הכי גדולים.
אם בא לארגון הזה, רבותיי, עושה חסד עם כל העולם, אומר רב חיים ויטל,
ולא עושה חסד עם אשתו ובני ביתו,
אומר רב חיים ויטל, וכל זה איננו שווה כלום.
הגיע לשמיים, אין לך שום דבר. מה? תראה כמה אלמנות, כמה זה.
אם אדם לא עושה חסד עם אשתו ובני ביתו, ולמה?
כי בחוץ אדם אומר חסד. אה, הוא מפורסם בעל חסד, אבל בוא נראה בבית. בבית אף אחד לא יודע.
אתה עם האישה והילדים לבד.
אם שם האדם עושה חסד עם בני ביתו,
העיקר החסד והטוב זה עם בני ביתו, עם האישה והילדים.
אישה מחכה בבית,
מחכה לבעל, בעל בא, עסוק, וואי, זה,
קרה פתאום אין אוכל. מה קרה? מה קרה?
יש לך אישה שמשקיעה,
איתה זה עיקר החסד, עם האישה בבית זה עיקר החסד.
אנשים מחפשים חסד. א', כל עם בני ביתו.
בוודאי צריך לעשות חסד עם כולם, אבל הדבר המודד זה עם בני ביתו. מה איך כתוב אצל אברהם?
כתוב אצל לוט. כתוב הפסוק, כי חסד לאומים חטאת.
חסד של הגויים זה חטאת. למה?
כי החסד שלהם זה רק רעש לבחוץ, לא בפנים. למה?
הנה לוט.
מה? זה חסד. באו לקחת. כולם באו.
כולם שם.
בסדום רצו להיכנס למלאכים, להרוג אותם שם. הוא לא ידע שזה מלאכים, נכון?
מה עשה לוט?
מה עשה לוט?
אמר להם, אני אתן לכם את הבנות שלי. תראו, הוא מוכן להקריב את הבנות. תעשו בהן מה שאתם רוצים,
ורק אל תעשו לאנשים האלה כלום.
אז אנשים מסתכלים, פשוט תראה איזה לוט, איזה אדם מיוחד הוא.
היה מוכן להקריב את הבנות שלו בשביל שלא יהרגו את האנשים. זו הרשעות שלך.
כי חסד לאומים זה חטאת.
מה הבנות שלך? למה הן אשמות?
למה אתה נותן אותם שיעשו בהם מה שרוצים?
תן את עצמך. תן את עצמך, לא את הבנות.
החסד זה עם הבית. חסד לאומים של הגויים זה חטאת.
זה רק רעש ופרסום, זה לא אמיתי.
עם ישראל זה אמת, זה חסד אמיתי.
החסד הגדול זה עם בני ביתו בבית.
אדם חוזר הבית, אומר אשתו מילה טובה.
האישה זקוקה לזה.
אישה היא צריכה, גבר ואישה זה שתי עולמות שונים.
אישה צריכה את הערכה של הבעל.
הערכה, זה מה שיש לה.
וגם לאלה שלומדים כל היום תורה, אברכים שלומדים כל הזמן תורה.
כן? אתה לומד כל הזמן תורה, חוזר הביתה.
אשתך לא נהנית מאלימות כמו שאתה לומד. אתה צריך לבוא ולתת לה את המילה הטובה, לשמח אותה, להעריך כל דבר.
להרגיש, להקשיב לקול של האישה. אישה זה משהו אחר מאיש.
היא צריכה כל דבר להגיד, או, זה היה טעים האוכל.
ככה השם ברא את הבריאה, זה הטבע של אישה,
שצריך להעריך ולהגיד איזה אוכל טעים,
או איך היה היום, להתעניין בשלומה, מה נשמע, מה קרה, איך היה.
לא באים הביתה, הכל הפקר.
זה התורה, זה המידות, וזה הכי חשוב בבית, עם בני בית, זה הדבר הראשון,
ואחרי זה להוציא את זה גם החוצה.
אנשים שיודעים להתנהג בבית, הילדים שלהם גודלים גם אחרי זה בצורה בריאה.
אדם שמכבד את אשתו, עושה אותה מלכה, היא עושה אותו מלך,
ואז הם זוג מיוחד.
אדם צריך לדעת, צריך לכבד את האישה,
לכבד את הילדים,
צריך להעיר, צריך הכל, אבל האישה, הכל בכבוד.
להבין שהיא שותפה שלך לכל החיים.
זה לא איזה חיים, לא פועלת שלך ולא עוזרת ניקיון שלך.
היא עושה את זה כדי שתלמד, היא עושה את זה כי אתה מביא פרנסה,
אז היא עוזרת לך, אבל אתה צריך להעריך אותה,
לכבדה יותר מגופו.
ואישה צריכה את הפרגון,
זה היה מיוחד, זה היה טוב.
זה מה שהיא, זה היא זקוקה, השם ברא אותה.
כתוב בזוהר, היא תעלת לה מדידה כלום.
זה כמו סיער, הירח. הירח מקבל את הכל מהשמש.
אין לירח אור עצמי.
כל הירח מקבל את האור שלו מהשמש.
אבל השמש הוא אור עצמי. אז אם אתה מסוגל עם אשתו זה בגללו.
ודאי.
הוא צריך לתת לה. אדם לא נותן לאשתו.
אישה, אדם שלא, בדרך כלל על פי הטבע זה בגלל שהאדם לא יודע להתנהג.
אם הוא היה יודע להעריך את האישה,
נותן מה שהיא צריכה לאישה, היה הכל טוב.
אני אומר, זה היה בדרך כלל. יש משהו מיוחד, אבל בדרך כלל זו הבעיה בגב.
הוא לא יודע לכבד, הוא לא יודע להוקיר,
הוא לא יודע להעריך.
אדם צריך להכיר, להעריך. אם אדם יכיר ויעריך,
אז בדרך כלל זה יהיה בסדר גמור.
מכל מקום, רבותיי, אז זה נכנסנו לנושא של המידות, כן?
אשתו של רחל,
עם כל ההשגות שלה בתורה, מה היא רואה, מה היא זה?
דמעלה אומצני.
היא ידעת שבשביל להתחתן צריך מידות טובות.
אם יש מידות טובות, זה הבסיס לתורה.
מה זה מצנעה, אומר המהרשו, שזה מידות טובות?
מידות טובות. כן, מידות טובות. אבל רואים את זה שזה הרב בטח יודע על העניין הסוד שהם היו שכמת חמור. כן, אני לא מדבר על סוד, אני מדבר על פשט.
קטונתי מלדבר על סוד. אבל זה מסתדר. מסתדר יפה, הכול מסתדר, כל הפרדס מסתדר ביחד. בסדר, בסדר. אבל אנחנו קודם כל הדברים,
הפשוטים, ונכנסים לסוד.
כן?
אתה ראית, היית פה כשדיברתי על הגמרא, על המעשה הגדול ומעשה הקטן?
לא היית פה.
מבור חבר,
עם הרופא שלו, לא היית פה. דיברנו על הנושא, אנחנו פשט,
כן?
מילא רבותיי, זה הנושא של מידות טובות.
אדם צריך לדעת
שהבסיס להכל זה מידות.
ואם אדם שקשה לו לשנות מידות, צריך לעבוד על זה.
זה יכול להיות קשה.
אבל זה המטרה שלנו, להתקדם.
לשנות את המידות, ובזה יהיה לנו הצלחה.
האדם צריך לעבוד על עצמו, לשנות את המידות,
ואז יהיה לו הצלחה בהכול.
ורבותיי, עוד יותר, אנחנו אומרים שרבי עקיבא, היו לו מידות טובות.
יש פעם, מישהו שאל אותי,
הרי כתוב שרבי עקיבא אמר, מי יתן לי תלמיד חכם ונשכהו?
כחמור. כחמור. מה זה כחמור?
לשבור את העצם. לשבור את העצם אפילו, אה? אז איך אתה אומר שיש לו מידות טובות?
אז פעם דיברנו על זה בארוכה, לא זה הזמן עכשיו, אבל הבאנו שהפוך,
איש ירושלמי, יש זה שרבי עקיבא, למה הוא שנא תלמידי חכמים?
הוא הרגיש שהם מתייערים על האנשים הפשוטים.
כשהוא היה עם הארץ, אז הוא הבין שהם כאילו מתגאים על האנשים הפשוטים.
זה מה שהפריע לרבי עקיבא, הוא חשב שהם מתגאים עליהם. אז לכן הוא אמר, אני אטפל בהם, למה?
זה הכל נבע מהמידות הטובות שלו,
שהוא חשב שהם מתייערים על האנשים הפשוטים.
אז לכן הוא אמר את זה. אבל רבי עקיבא, כמו שרחל ראתה, היה לו מידות טובות.
כיוון שהיו לו מידות טובות, היא ידעה, איתך אני יכולה להקים בית.
יש עילוי למדן, אבל אם אין לו מידות טובות,
איתו אני לא, אי אפשר להצניח.
מה? כי כתוב כל מונתן ביטות,
לעם הארץ. ודאי, זה ודאי שאסור, אבל הפשט הוא כזה, זה אני אומר, ודאי, צריך את המתחם, צריך הכל. אבל אם היא ראתה, אם היא ראתה שיש לו מידות טובות, היא ידעה שהכל ישתנה.
שהכל ישתנה, כשיש מידות טובות,
הכל הכל ישתנה, זה הבסיס. יכול להיות שאין לו מידות טובות?
יכול להיות, הוא דבר מוכשר,
הוא מבין בלימוד ואין לו מידות טובות. הגמרא אומרת,
תלמיד חכם,
תלמיד חכם שאין בו דרך ארץ, זה המידות, הדרך ארץ,
מה כתוב?
תלמיד חכם שאין בו דרך ארץ,
נבלה טובה אמנו.
אתם יודעים מה שכתוב פה?
תלמיד חכם,
הוא יודע גמרות, הוא אומר, שאין בו דרך ארץ נבלה טובה עימנו. פעם שמעתי ממורי ורבי, מרן הרב שך,
רבן של כל בני הגולה,
שך זה היה מלאך השם, אני בהזדמנות אספר לכם דברים עליו, הוא, הוא, מרן הרב שך.
היה לי איתו קביעות, השם זיכה אותי בלילה שבת,
בלילה.
איתו קביעות, תקופה.
זה בזכות הנכד שלו,
הרב ברגמן,
שהוא נשוי לגונדנטל, הרב נחום ברגמן נשוי לגונדנטל,
וגונדנטל הזאת היא אח שלה למד איתי.
אח של הרב חיים למד איתי בישיבה בתור בחור, ואז, אז ממילא היה לי קשר עם הבית של הרב שך, ואז הוא סידר לי פעלה נחום גונדנטל, שהוא היה גיל של החברותא שלי, חיים.
נחום ברגמן סידר לי איתו בלילה שבתות.
אי אפשר להבין מה זה הרב שך, אין בדורות האלה דברים כאלה. זה משהו שבהזדמנות אני אספר לכם מי זה מרן הרב שך,
אבל היה לי איתו קביעות באיזה שבתות בלילה.
הוא הסביר פעם, הוא אמר, מה זה תלמיד חכם שאין בו...
דרך ארץ, נבלה טובה ממנו. למה יותר טובה מתלמיד חכם? מה קורה?
הוא אומר פשוט, הרב שך אומר, נבלה יש בה מעלה אחת
שהיא מסריחה. היא אומרת לך, תתרחק ממני.
נבלה יש לה ריח, אוף!
יש לה מעלה, אבל תלמיד חכם, אין לך את זה. למה אתה תלמיד חכם? אנשים מתקרבים אליך.
אתה לא נותן להם מזרה, תזרחו.
אז נבלה יותר טובה ממך, כי היא מזהירה את האנשים. אני מסריחה, תברחו.
אתה לא מזעיר את האנשים שאתה מסריח. אם אין לך מידות טובות, זה סירחון. אם אדם אין לו דרך ארץ, אז זה סירחון.
אז נבלה טובה ממנו, אמר מרן הלבשח. זה הפשט.
את זה צריכים לדעת, רבותיי. היסוד זה מידות טובות.
ובזה אפשר להצליח בתורה, בכל הדברים.
מי שיש לו מידות טובות,
הקדוש ברוך הוא גם מתנהג איתו טוב.
אדם מוותר,
ואני אסיים פה בסיפור, הזמן כבר מאוחר לי.
אני רק רוצה לסבר לכם סיפור קצר.
מרן הרב אלישיב,
באחת התקופות שלו, הוא בא, קחו אותו לבית חולים בהדסה.
זה היה חשש, משהו בלב נורא,
והיה בבית חולים בהדסה.
והזמינו פרופסור גדול ללב מחוץ לארץ.
אחד הכי גדולים כדי שיבואו לראות איזה חשש של משהו.
טוב,
אז הוא היה ביום חמישי שמה,
ביום שישי בשבת.
היה ילד
שגר בירושלים,
שבבית כנסת, בבית כנסת, הגבאי
היה מי שצריך לקבור בתורה, אז מתקשרים בר מצווה, אז ראש הממשלה יוצא לגבאי.
והיה ילד אחד,
כן?
והילד אחד,
גם בבית כנסת אחת שהיה גבאי, היו שתי בר מצוות.
אחד התקשר והוא לא רשם,
שכח מהראשון בלילה ושכח, ואחרי זה עוד משפחה אחרי כמה שבועות התקשרה לתארך אותו תאריך,
ואז הוא רשם רק אחד מהם.
מגיעה השבת של הבר מצווה, שתי החתנים מגיעים,
ואז פתאום הוא קולט שאיכן מהם הוא שכח.
הוא ידע מה הוא עושה, שתיהם הכינו את הפרשה, הוא בא לאחד ואומר, תשמע,
לא נעים לי, אולי הכנת את הפרשה, אבל יש עוד מישהו,
אולי אתה תקרא חצי והוא חצי.
אז הילד, הוא מדבר עם המשפחה של האחד, אז המשפחה אומרת, מה תשמע, אתה יודע, זה השקיע,
השקענו בשבילו מורה פרטי, עד שלמד כל הפרשה, שעות,
אל תעשה לנו את זה לילד, מה פתאום?
מה, אתה, כמה השקענו עד היום? התקשרנו אליך, למה לא אמרת? היינו הולכים לבית כנסת אחרת.
מה, אתה לא אחראי?
הוא ראה שעם המשפחה הזאת יש לו בעיה, הלך למשפחה השנייה.
אמר, האם אתה בעיה שמה
על ההורים?
קראו אל הילד, אמרו לו, תשמע, אתה מוכן לוותר?
תשמע, שלא יהיו מריבות וזה, תן להוא לקרוא.
וזה היה בפרשת יתרו, רבותיי.
אז
הבחור הזה אמר,
בסדר, הוא מוכן לוותר.
זה היה שנה לפני שהרב ידושב היה בבית חולים.
שנה אחרי זה, באותה תקופה, הרב ידושב בבית חולים.
ואותו ילד הזה שוויתר,
רבותיי, בליל שבת,
האימא הרגישה לו טוב, בלב,
והזמינו אמבולנס.
האבא יצא עכשיו עם כל המשפחה הגדולה,
שלחו את הילד עם האימא.
משפחה קטנים, תינוקים, והם בביתה, היה חייב שמישהו יישאר.
הילד נוסע אימא לבית חולים.
הרופאים בודקים את האימא וזה.
אומרים לה, תשמעי, את צריכה לעשות ניתוח דחוף להציג את החיים שלך. יש משהו עם חסימות רציניות בלב, יש משהו מסובך פה.
צריכה לעשות ניתוח בלב, את צריכה לחתום.
לאימא? כן, לאימא.
הבן עשה איתה רק.
אז האימא אומרת, מה נעשה? שבת אי אפשר להתקשר לבית, אמרה,
התפרסם שהרב ידושב בא לבית חולים.
אז היא אמרה לבן שלה, תלך, תגיד לרב ידושב מה כן לעשות, יכול לעשות.
אומרים, צריכים לעשות מחר ניתוח, שיברך אותי.
הילד הלך שם על הרב אליושב לעלות,
אין מי מכניס אותו.
אין כניסה, אגב, אמר לו משהו דרוש, שום דבר.
הוא חזר מאוד מצוברח, וזו הייתה פרשת יתרון גם.
הוא פתאום חוזר ואומר, רגע, מחר הרב ידושב צריך להתפלל.
אולי אין להם פה בעל קורא, אולי אני אקרא, זו פרשה שלי.
הוא הולך בחזרה לשם, אומר להם, רבותיי, יש לכם בעל קורא מחר?
אתם עושים פה במיין? אמרו לו, לא, המתפללים פה נץ, אין לנו בעל קורא.
מישהו, נביא מישהו, אמר לה, אני יודע לקרוא, אני יכול לקרוא.
הוא לוקח, מצוין, אתה אומר.
ככה היה, למחרת הבוקר הוא מתפלל איתם.
הוא קרא טוב.
אחרי שהוא גומר, אז הוא אמר,
הוא הלך לגיד שעה בסלרה ולהיות שם.
ואז הוא אומר לו, שקראת יפה.
אז הוא אומר לרב,
זה הפרשה של הבר מצווה שלי, בבר מצווה לא קראתי, השם זיכה אותי לקרוא עכשיו.
אמרו לו, למה לא קראת בבר מצווה?
הוא סיפר לו את הסיפור.
הרב יושב התפעל.
אמר לו, ומה אתה עושה פה? אמר לו, כן, באתי ל... הוא פוגש ברכה,
אימא שלי צריכה לעשות ניתוח,
רוצים לנתח אותה בלב וזה וזה.
אמר לו, הרב יושב, תראה,
בבוקר היום צריך להגיע אליי הפרופסור שלי.
אחרי שהוא יבדוק אותי, אני אשלח אותו לאימא שלך. תגיד להם שיחכו, אני אשלח אותה שיראה אותה.
פרופסור גדול מחוץ לארץ.
הוא בא,
פרופסור, הבוקר בשבת זה היה שהוא הגיע לבדוק את הרב אליושב. גוי, אין בעיה.
הוא בא בבוקר,
הוא בודק, הוא אומר לרב אליושב, תגיד לי, מי ששלח אותך פה, אומר לרב אליושב, הוא סנלר.
אתה בריא לחלוטין.
זה רק, ישנת על הצד, נתפס פה משהו.
זה שום דבר בלב, אין כלום.
ראוי איש, הוא אומר,
טוב, אני מבין למה הגעתי לפה.
אומר לו, רב יושב, אני קודם כול מבקש ממך, יש פה אישה, אם כבר הגעת ושאומרים לך הכול,
אני רוצה שתבדוק, תטפל בה מה קורה בה. חדר זה וזה, משפחה זה וזה.
הולך אותו פרופסור לאישה שם,
הוא בודק,
ואז צריך לעשות ניתוח, הוא אומר, והוא עושה את הניתוח,
כמו הבקשה של מרן הרב אלישיב,
והוא, הפרופסור הזה של הרב אליושיב, עשה לה את הניתוח.
אחרי הניתוח, גמר הכול, הוא חוזר לרב אליושב ואומר לו, תשמע,
היה ניתוח מסובך. אם פה הרופאים היו עושים,
אני לא מאמין שהייתה יוצאת חיה.
אם היו יוצאת חיה, המצב היה קשה גם.
אמר לו, זה אחד הניתוחים המסובכים ביותר שעשיתי.
היה לה סיבוך.
הרב ליאש ואמר, איי, איי, איי, איי, אני מבין למה באתי לפה.
לא הבנתי מה, כאילו, רופא טעה,
נרדם לי פה בצד, חשבו שיש לי בעיות של בלב, לא.
הילד הזה ויתר.
כיוון שהילד הזה ויתר לאימא שלו, ויתר אז בפרשה,
הקדוש ברוך הוא ויתר,
שלח אותי לפה, שיביאו את הפרופסור הכי גדול, כדי שיצילו את אימא שלו.
מה זה כוח של ויתור? אדם מוותר?
אז אני דיברתי את זה אז, בזמנו, שזה היה, לפני שנים זה היה,
דיברתי את זה אצל אחד ממשפחה של רב חיים קנייבסקי.
אחד הנכדים שם, היה איזו שמחה, אז דיברתי את זה בעוף. אז שם אחד מהמשפחה אומר לי,
הוא צועק לי,
הרב,
כי אמרתי להם את הפרשה, את הכול, אז את התאריך, הכול.
אמרתי להם, הוא אומר לי, הרב,
פרשת יתרו זה אותיות ויתור.
אמרתי להם, יפה מאוד, זה היה פרשת יתרו, גם אז,
אמר לי לו, פרשת יתרו זה אותיות ויתור.
הוא ויתר,
הקדוש ברוך הוא הציל אותו. אדם לא יודע, כשהוא מוותר, כשהוא עושה חסד,
מה השם עושה לו. השם מוותר גם על הגזר דין.
אתה מוותר לשני, השם מוותר על הגזר דין שיש לך.
אנחנו נצא מפה היום בעד השם.
אפשר להבין, אם לא היה, זה יהיה.
מה השאלה, איזה אבא יש לנו לקדוש ברוך הוא. אבא שבשמיים, אתה צריך להקריב, אתה תכריע? הוא יכל לתת לו ביקורת שלום. כן.
הוא יצא, אתה מקריב, אדם שמקריב, עושה.
אדם שעושה לשני,
השם מוותר לך.
ובכל החיים תראו, אדם שיוותר,
הוא יצליח, אולי אתה לא רואה את זה ברגע הראשון.
כשהילד הזה ויתר, הוא לא ראה שום דבר מזה, רק אחרי שנה הוא ראה והוא שמע מה שהרב א-לא יושב אומר.
שבזכות שוויתרת על אימא שלך, אתה ויתרת לקרוא את התורה, אתה הצלת את אימא שלך. הביאו פרופסור מחוץ לארץ. מי יכול להביא פרופסור בסכום כזה? איזה משפחה פשוטה בירושלים.
שולחים את הרב אליושיב לבית חולים,
ואז, אתם רוצים, אתם יודעים מה שזה? היה לי סיפור גם דומה.
ואני אספר לכם מאוחר, אני אסיים לכם, אבל אני אסיים את זה בקצרה.
סיפור של הקב'ה שולח אנשים בשביל, אני אגיד לכם, בקצרה.
אפשר מעריכות, אנחנו סבבה לנו פה.
אני רוצה לספר לכם סיפור. כשאני, בדידי היה עובדה, זה היה לפני כמה שנים. הבן שלי,
אלעזר מנחם קוראים לו,
זה היה לפני...
על שם מרן הרב שך, הרב שלי, אלעזר מנחם.
אז הבן שלי הזה, כשהוא היה בגיל חודש וחצי,
הוא היום כבר בן ארבע, כשהוא היה בגיל שלוש,
לא,
ארבע, בקומה ארבע.
כשהוא היה בגיל ש... חודש וחודש ומשהו,
אז הבן שלי הגדול,
אתם מכירים אותו, כן?
רב מיכאל, אתה מכיר את הבן שלי הגדול שהיה פה בשיעורים, בתפילות כל יום? הגדול, הבר-מצווה, שמתפלל פה.
הוא החזיק את הבן שלי הקטן, שהיה בגיל חודש ומשהו.
עכשיו יש לנו במטבח, יש לנו קלפה למעלה.
אז הוא החזיק אותו ביד, והוא פתח את הקלפה,
הוא נפל לו מהלילת בגיל חודש על הראש.
וזה היה בליל שבת, כמעשה לפני שבת.
כמעשה שלחתי למנחה לערב שבת.
הילד ככה צרה, בהתחלה התייבש בכלל והכול,
אשתי צעקה, אני באתי, ישר הלכנו, יש לנו שכן לידינו, דוקטור ארט, אמר בית חולים,
יצאו לבית חולים.
טוב, הזמנו מעד מונית, נסענו לבית חולים,
בית חולים זה פה, בתל השומר היה.
הגענו בליל שבת,
היינו במיון שם,
מחכים עם הילד.
בקיצור, היה שם קצת כמה אנשים,
היה שם אחד,
אמרו לכם שאני ואישני נבהלנו.
קראו לו שחק, חילוני גמור,
שחק.
פרטי אני כבר לא זוכר,
וקראו לו שחק.
והבן שלו היה שם במצב קשה.
היה לו שם,
אחרי זה התברר, זה חיידק, השם מרחם.
והרופאים ניסו לטפל וזה, ולא זה על שום דבר.
וטוב,
אז הוא, באמצע של כמה שעות, המצב היה ממש קריטי,
התחיל אפילו לצעוק עליהם שם. תעשו משהו על הצרחות, הביאו עד כדי כך שומר ביטחון, שישחרר אותו.
הבעיה בהיסטריה נוראה, השם מרחם, שאף אחד לא יעבור לידי ניסיון.
הוא ראה שהמצב, הילד פרפר שם. אני אומר לכם, זה היה נורא נורא עוד.
טוב, אני עם אשתי בצד שם היינו, וראינו את הצעקות, כי נכנסנו, הרי הבן שלי היה גם בחדר, כאילו, במיון למטה, ונכניס אותו לרופא אחר, בצד שם, אז...
אחרי זה יצאתי עם אשתי והיינו בצד.
יושבים פתאום, אני ניגש אליהם, ככה, שחק כזה, הוא אמר לי, יש לכם ספר תהילים אולי?
אמרתי לו, כן, אשתי הוציאה מיד, נתנה לו ספר תהילים. הוא הלך, קרה כמה פרקים.
אחרי זה חוזר, נכנס לחדר,
שום דבר לא עוד. אמרו לו ששאלות של,
ככה, הרופא אמר לו שם, אין הרבה מה לעשות.
כאילו, לא נתנו להיכנס, זה היה בוטר, אבל אמרו לו, תשמע, אין מה לעשות. שמחים זה כבר...
לא משתלטתי, זהו, אני לא יודעים מה, עוד לא עלו על הבעיה בכלל, ולא...
הוא בא אליי אחרי זה, אמר לי,
אפשר לדבר איתך?
אמרתי לו, כן, עזבתי את אשתי, קמתי איתו, הוא אומר לי, תשמע, הבן שלי יצא,
מצב גמור, זהו, זה.
תגיד לי, מה אפשר לעשות? אני מוכן, תגיד לי מה אפשר לעשות, אני רוצה שהבן הזה יהיה חי.
אף פעם לא נתקלתי בדברים האלה, אני לא מתעסק בדברים האלה, אני באמת אף פעם, פתאום דבר כזה בא אליך ברם בעיר.
אבל, לא יודע, הרגשתי פתאום כוח, אמרתי לו, אתה רוצה שהוא יהיה חי?
אמרתי לו, אתה שומר שבת?
הוא אמר לי, לא.
אמרתי לו, תקבל עליך שמירת שבת?
אמרתי לו, אני מבטיח לך שהבן שלך יהיה חי.
אמר לי, מה?
אמרתי לו, כן, תקבל עליך שמירת שבת. אם אתה שומר שבת, הכול יהיה בסדר.
הוא הולך איתי בדרך בבית חולים שם,
כשאני מדבר איתו.
אז עכשיו, כשהלכתי איתו, אז אני הולך פה והוא הולך פה. כשהולכים פה, אתה יודע, משלטות שנפתחות,
כשאתה עובר לידם.
אבל אני הלכתי בצד והוא הולך פה.
הוא אומר לי,
ואלוקים יסירו אותו. בקיצור, אמרתי לו, תערב, אתה שאני אתפלל.
שבמה אתה מתרגש ממנו, שאפשר לעזור לך.
אני אומר לך, אם תקבל שבת, בוודאי שהשם יעזור לך.
אתה יודע מה זה השבת?
הוא אומר לי, אתה יודע מה?
אני מקבל עליי שבת, אני שומר שבת.
אמרתי לו, אתה שומר שבת, בעזרת השם הכל יסתדר.
וחזרתי איתו,
אשתי אמרה, מה קרה? סיפרתי לה, אני איך אתה, מה אתה, נהיית פה,
באבה,
מה הדברים האלה? אתה מבטיח לו?
עוד מעט, השם יהיה פה משהו, הרופאים אמרו, נגמר הסיפור. יבוא אליך, יעשה לך פה צרות.
אמרתי לה, תשמעי, אמרתי לה, את חושבת שאני הבטחתי התורה?
אנחנו שומרים את השבת, השבת שומרת עלינו יותר ממה שאנחנו שומרים עליה.
ככה אמרתי לה.
ואחרי זה העלו אותנו לחדר, הייתי שם בחדר,
אבל היא קצת הלחיצה אותי, אשתי, מה אתה מבטיח, עוד מעט, הרופאים אומרים, נגמר הסיפור, זה כולם, יש פה בלגן, אתה אומר לו, אמרתי לה, לא אני, זה השבת, זה התורה, הוא שומר שבת השם.
עליתי למעלה.
בקיצור, רבותיי, אחרי כמה שעות בלילה אמרו לי, הסתגרנתי, מה קורה, מה העניין?
אני אחרי שלושה שעות יורד למטה לחדר הזה,
במיון,
אני שואל, היה פה אחד שחק, איפה הוא?
היא אומרת לי, תשמע, היה פה נס, הבן אדם במחלקה למעלה, לא יודעים,
התאושש העסק והוא למעלה.
כל כך נרגעתי,
אחרי כמה שעות עליתי שם, פגשתי אותו, הוא חיבק אותי, הוא אמר לי, זה, ברוך השם, הוא אמר לי, מה אתה אומר?
זה היה בשבת.
אני בבוקר, בצהריים, יש לי קביעות עם הרב שטיימן פה בשבת. אמרתי, אני לא מוותר.
פשוטי הייתה פה, הלכתי ברגל לבני ברק,
באתי לרב שטיימן.
סיפרתי לו את כל הסיפור,
ואמרתי לו שאני עם הבן שלי, וברוך השם, רצו לעשות סיטי, אבל הוא כתוב בתינוק בן חודש, בהתחלה הוא התייבש, חיכו קצת בבוקר,
ואפילו לא עשו סיטי, הוא חזר לעצמו,
סיפר את הסיפור שהיה עם המשחה כזה וכולי.
הוא אומר לי, הרב שטיימן, אתה חושב שהלכת בשביל הבן שלך?
השם יפיל לך את הבן כדי שההוא בזכותך ישמור שבת. ככה אמר לי מרן הרב שטיימן.
אותו סיפור עם הרב אליושיב.
הוא אומר לי, השם יפיל לך את הבן כדי שהוא ישמור שבת.
חזרתי אחרי זה לבית חולים, ואמרתי לו, תזכור, צריך ללמוד ללכות שבת,
צריך ללמוד ללכות שבת, זה לא סתם.
אחרי תקופה התקשרתי אליו,
ואמרתי לו, נו, הוא אומר לי, כן, אני לומד, אני מתקדם עם מישהו וזה.
הוא אמר שמה עכשיו, חברה, הצטער להתייחס כשהוא ניתן לי קצת את הקשר.
אבל
לפעמים אדם חושב שהוא הולך למשהו. השם שולח, השם מנווט את הכול.
השם שולח, עוזר, אי אפשר להבין, אנחנו לא רואים צעד אחד קדימה, אנחנו, כלום.
אבל יש בורא, הוא מנהיג את הכול, הכול זה בהשגחה פרטית.
ומי ששומר שבת, הוא לא שומר את השבת. היא שומרת עליו יותר ממה שהוא שומר אותה.
הקדוש ברוך הוא יזכנו בעזרת השם שנשמור את השבת. מידות טובות, זה היסוד רבותיי, מידות טובות ונזכה כולנו בעזרת השם לגדול בתורה וביראת שמיים.
אמן ואמן.
הבהרה קטנטנה, תודה על הזכות להאזין לנציב יום של היום בשופר קול, בשידור החוזר. ערב טוב אנו מבקשים למסור תודות מעומק הלב בראש ובראשונה - לכבוד הרב, על הזכות להאזין לנציב היום של היום 🙂. אשמח להעביר תודותינו לכל העוסקים במלאכת הקודש... על ההענות, היחס, המסירות והסבלנות... לא ברור מאליו. תהיה משכורתכם שלימה מן השמים. אמן. תודה ושבת שלום💐 משפחת ...
רבנו הטהור והקדוש! אני בהלם. ב"ה בהריון חודש 9 ואחרי 3 חודשים רצופים שבהם השתעלתי ללא הפסקה (ל"ע) עם שיעולים שההרגשה שנקרע הבטן בכל שיעול. לא היה לי יום ולא לילה. יום רביעי ביקשתי מרבנו שיברך: שיעלמו לי השיעולים והכאבים. ותודה רבה לבורא עולם שהעתיר לברכת הצדיק וגם עשיתי כעצת רבנו ושתיתי תה עם דבש והשיעולים פחתו באופן פלאי ממש!!! וגם אם יש שיעול אחת ל... זה לא כואב כפי שכאב. - אין מילים בפי. לא ברור לי איך לא פניתי לפני לרבנו שיברך. אני מודה לבורא עולם ולך רבנו היקר!! תודה על הברכה היקרה מפז! שתהיה שבת שלום ומבורכת לרבנו ולכל משפחתו💐💐 (אמן).
כבוד הרב היקר ב"ה אני באמצע בישולים לשבת קודש שומעת שו״ת ביוטיוב ועצרתי להקליט את הקטע הזה שריגש עד דמעות, כמה הרב איש חסד ועזרה לזולת, איך אכפת לו מכל יהודי. ושמחת את הבחור שלא היתה ידו משגת לתפילין והוא ממש הודה שמעו את השמחה שלו! איך הרב מתקתק את הענינים בכיתי מהשמחה של הבחור, והנדיבות של הרב והאכפתיות שיהודי יניח תפילין וגם הגדיל ודאג לו לתיק!! יה"ר שנזכה לדבוק בך ובאורחותיך תמיד לנצח! ישר כוח לרבנו הצדיק והיקר שהשי"ת ישמרהו אמן התרגשתי ממש!! זכינו בזכות גדולה שקשורים לכבוד הרב!!🌹
כבוד הרב היקר שליט"א שלום וברכה! רציתי לשתף לתועלת הציבור, היה לנו מקרה שהבת שלנו בכיתה ב' חזרה מצוברחת ושיתפה אותנו שיש ילדה שמציקה לה ואף שוברת לה את חפציה האישיים ועוד... (ל"ע) ב"ה בזכות כבוד הרב היקר שליט"א שלימד אותנו 'וקנה לך חבר...' - החלטנו לקנות מתנה קטנה בצירוף שוקולד קטן עטוף יפה באריזת מתנה עם פתק שהבת כתבה: "לחברה הכי טובה שלי" והיום מסרה את המתנה לילדה ה "מציקה"... - הילדה הייתה בהלם מוחלט וב"ה מאותו רגע השתנה בהתנהגות כלפי הבת שלי 360°, במקום שנאה מצאנו דרך להרבות אהבה! תודה רבה לכבוד הרב היקר שליט"א שמלמד אותנו חכמת התורה, הדבר הכי יקר בעולם!!!!!
כבוד הרב, יישר כוח על המסירות וההשקעה בהדרכת הציבור. כל מי שמבין את הדרך האמיתית של התורה והערכים שלה, יודע שכבוד הרב הוא חלק בלתי נפרד מכבוד התורה וזיכוי הרבים. לעיתים מופיעים כותבים או פעולות מתוך עין צרה, אך המסר החשוב נשאר – ב"ה הרב מוביל בדרך נכונה, חכמה ומחנכת, ומאיר את הדרך לכלל הציבור (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).
פששש, רבנו הטהור והקדוש! ב"ה מהרגע הראשון הרב ידע כיצד להתמודד עם השאלה המאתגרת מצד הבחורים, ומצליח להאיר את החכמה הגדולה שלו לכל הנוכחים. בזכות הרב, גם כאשר מופיעה עזות פנים או חוסר הבנה, ניתן ללמוד כיצד להבחין ולכוון את הלבבות בדרך התורה. גאווה גדולה להיות חלק מהדרך שהרב מתווה לנו, וללכת בעקבות חכמתו והדרכתו (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).
תודה לרבנו היקר על מסירותו הבלתי נלאית למען הציבור ולמען התורה. ב"ה הרב מקדיש מזמנו הפרטי והאישי כדי ללמד, לעודד, לחלק ספרי קודש ולחנך – לעיתים כמעט 20 שעות ביממה למען כולם. הסיפור עם הבחורים שמתקשים להבין את המסירות הגדולה שלו ממחיש עד כמה רב ההבדל בין העשייה הגדולה של הרב לבין התנהגות חסרת ניסיון או חוסר הבנה של צעירים. הרב ממשיך להוות דוגמה חיה של מסירות, השקעה ונחישות למען התורה והציבור (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).
שלום וברכה, יישר כוח לכבוד הרב על המסירות וההשקעה בהדרכת תלמידי הדור. גם כאשר מופיעות שאלות או התנהגויות לא מכבדות מצד צעירים, ב"ה הרב ממשיך להאיר את הדרך בחכמה ובסבלנות. מי ייתן ונראה עוד רבים לומדים להעריך את כבוד הרב ולשאוף בעקבותיו בדרך התורה והיראת שמים (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).
שלום וברכה לכבוד הרב שליט"א, תודה על ההדרכה וההרצאה המרתקת (פתח תקוה 8.12.25) גם כאשר הופיעה קנאה או חוסר הבנה מצד צעירים, ב"ה הרב ממשיך במסירות ובחכמה לקרב יהודים רחוקים לאביהם שבשמים. נאחל לרב שכל מה שעבר יהיה לתועלת ולכפרה. ויה"ר שימשיך בכל הכוח ובבריאות איתנה, ושהקב"ה ישפיע עליו שפע וברכה, כפי שהיה לרבי יהודה הנשיא זצוק"ל ואף יותר (אמן) תודה על המסירות, החכמה וההשקעה בחינוך ובהדרכה (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).
תודה לרבנו על ההדרכה הנבונה ועל היכולת לענות גם לשאלות שמקורן בחוסר בשלות ובהשפעות חיצוניות. במקום שבו צעירים מושפעים ממראית העין ומתפיסות חיצוניות, ב"ה הרב מצליח להאיר את הדרך ולהעמיד את הדברים על דיוקם. אשרינו שזכינו לרב שמכוון, מחנך ומיישר את הלבבות בדרך טובה ובהירה (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).