מהו נהר דינור? | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 10.11.2013, שעה: 08:41
"והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו". על הכתוב הזה אומרים חכמים ז"ל, שאותם מלאכי אלהים שראה יעקב בחלומו אלו היו המלאכים שבאו לבקר את אברהם אבינו לאחר שמל את עצמו ולאחר מכן הלכו להפוך את סדום ועמורה, אולם אומרים חכמים ז"ל בגלל שאותם המלאכים אמרו ללוט, "כי משחיתים אנחנו את המקום הזה" ולא אמרו שהקב"ה שלח אותם להשחית בתחילה, לפיכך נענשו על דבריהם ונדחו ממחיצתו של הקב"ה 138 שנים עד לחלום יעקב, ז"א מאז שהם ביקרו אצל אברהם עד חלום יעקב עברו ;38 שנים, ואז זכו המלאכים לתיקון על החטא שלהם שכשלו בלשונם ואמרו "כי משחיתים אנחנו". שואלים חכמים מי היו אותם המלאכים שכשלו בלשונם, ומדוע זכו לתיקון דוקא בחלום יעקב?
על הכתוב בפרשת וארא "והנה שלשה אנשים ניצבים עליו, הכוונה על אברהם, שואלים חכמים בגמרא בבא מציעא פ"ו, מיהם שלשת האנשים? משיבים מיכאל רפאל וגבריאל, מיכאל בא לבשר לשרה על הולדת יצחק, רפאל בא לרפא את אברהם שהיה ביום השלישי למילתו וגבריאל בא כדי להפוך את סדום. מקשה הגמרא, הרי כתוב בהמשך הפרשה "ויבואו שני המלאכים סדומה בערב" מכאן שלא רק מלאך גבריאל הלך להפוך את סדום אלא גם מלאך נוסף, מתרצת הגמרא שהמלאך מיכאל הצטרף אליו בהליכה לסדום כדי להציל משם את לוט.
אם כן מבואר שמיכאל וגבריאל הם המלאכים שהלכו לסדום והם אלה שחטאו בלשונם שאמרו ללוט "כי משחיתים אנחנו את המקום הזה", ויש לתמוה איך יתכן שמלאכים כל כך קדושים כמיכאל שר החסד וגבריאל שר האש ייכשלו בכשלון כה קשה לתלות את הגדולה בעצמם "כי משחיתים אנחנו את המקום הזה", הרי אין להם יצר הרע, אם כן איך אמרו דבר שלכאורה נשמע כגאוה?
נראה לבאר את הענין הזה על פי מה ששנינו במשנה באבות, פרק ג' משנה שניה, שניים שיושבים ואין ביניהם דברי תורה הרי זה מושב ליצים. הבעש"ט דקדק על הכתוב ושאל, מדוע שניים אלו שיושבים ואין ביניהם דברי תורה זה מושב ליצים? הרי יכול להיות שהם יושבים שם אך אינם מדברים דברי ליצנות, מדוע מכנה המשנה את מקום ישיבתם כמושב ליצים?
ביאר הבעש"ט בדברי קדשו, כי המקום שאדם נמצא בו משפיע עליו אם לטוב ואם לרע חס ושלום. אם המקום הוא מקום שישבו בו קודם רשעים המקום משפיע לרעה על האדם שנמצא שם, שכן אותו מקום ספג את טומאתם של אותם רשעים, אם המקום הוא מקום שיש בו צדיקים משפיע המקום לטובה על האדם שנמצא שם. וזה פירוש המשנה, שניים שיושבים ואין ביניהם דברי תורה הרי זה מושב ליצים, שניים שיושבים כדי לעסוק בתורה ולא מצליחים לעסוק בה כראוי תדע שהסיבה לכך שהם יושבים במקום שישבו לצים, והמקום הזה שבו ישבו משפיע כיון שהוא מקום מושבם של רשעים, הוא משפיע לרעה על היושבים ללמוד בו תורה. זהו שאמר דוד המלך, "אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד ובמושב לצים לא ישב" משום שאפילו ההליכה, העמידה והישיבה במקום מושבם של רשעים משפיע לרעה. וזאת למרות שאדם לא משתתף במעשיהם הרעים, על כל פנים המקום עצמו משפיע עליו.
עתה יתבאר לנו היטב איך נכשלו המלאכים בסדום, כיון שהם נכנסו לסדום שהיתה עיר של רשעים מושחתים במעשים ובהתנהגות, השפיע המקום לרעה אפילו על המלאכים הקדושים כמיכאל וגבריאל, לכן הם כשלו בלשונם כשאמרו "משחיתים אנחנו את המקום הזה", על כך נענשו ונדחו ממחיצתו של הקב"ה עד חלום יעקב, ומדוע זכו הם לתיקון דוקא בחלומו של יעקב? על כך אמרו חכמים ז"ל, ישן יעקב במקום שעליו עתיד להבנות בית המקדש, וזכה לגילויים גדולים מאין כמוהם, גם זכה ל"והנה ה' ניצב עליו", למרות זאת יעקב החזיק את עצמו כאין וכאפס וכאחד שאינו ראוי לכל הגילויים שראו עיניו, כמו שנאמר אחר כל הגילויים הללו "ויקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש ה' במקום הזה", זכיתי לגילויים גדולים אולם "ואנכי לא ידעתי", איני יודע באיזו זכות קיבלתי כל זאת לראות את הגילויים העצומים האלה. על ידי כך, למרות שהוא זכה להשגות גדולות מאד והוא לא תלה את הגדולה בעצמו, חשב שאינו ראוי לכל מה שראה, ע"י הענווה והשפלות בבחינת "ואנכי לא ידעתי" ע"י כך גרם יעקב אבינו תיקון לאותם המלאכים שנדחו ממחיצתו של הקב"ה, עד שתלו את הגדולה בעצמם באמרם "כי משחיתים אנחנו את המקום הזה", אולם את התיקון הסופי הם קיבלו כשליוו את יעקב אבינו לחרן ששם היה מקום מושבם של רשעים גמורים, מקום משכנו של לבן הארמי, שכח טומאתו היה עצום ובכל זאת למרות שהיה זה מושב ליצים ורשעים, נשמר יעקב אבינו שלא לעבור על שום עבירה בעולם. כשראו המלאכים במו עיניהם את גודל קדושתו של יעקב, איך בשר ודם ולא מלאך נשאר בקדושתו ואין מקום מושבם של רשעים גמורים משפיע עליו כלל לרעה, הגיעו לתיקונם השלם על שכשלו בלשונם. אז אחד מצד הענווה שהם ראו שהוא לא מחזיק מעצמו שמגיע לו לראות גילויים, זה תיקון לגאוה שלהם שהם ראו במו עיניהם איך אדם ילוד אשה, ודבר שני כשהם מגיעים לחרן, למקום מושבם של הטמאים בתואל ולבן וכו' וכל אנשי המקום, ושמה לא עובר שום עבירה יעקב אבינו, הם לעומת זאת נכנסו לסדום ונכשלו, זה סיים להם את התיקון על שכשלו בלשונם.
יוצא מכאן שמקום מושבו של אדם מושפע ממי שישב שם, מי שהיה שם, ובאיזה סביבה שנמצאים היא משפיעה, רק צדיקים גמורים, ואין הרבה כאלה, כגון יעקב אבינו, יכולים להיות במקום של טומאה בלתי היותם מושפעים, מלאכים הושפעו והם לא. כמו המלאכים עוזה ועזאל שירדו וראו בבנות האדם וירדו ממדרגתם וגם הם נתקעו כאן, אז ז"א כשנספגים באוירה של העולם הזה גם מלאכים עלולים להתפס, ולכן כל מלאך שיורד בשליחות לפה כדי לחזור למקומו הוא חייב לעבור את נהר דינור, זה נהר שכולו אש ושמה האש קשה מאד, והוא חייב לעבור דרך שם כדי שאם יש בו סיגים מן העולם הזה כולם יישרפו ולא יעתיק אותם איתו אל מקומו. השבעה יש בעולם הזה עד שמלאכים יכולים להגיע למצב כזה שהם יידחו ממחיצתם, או כמו עוזה ועזאל שהיו תקועים פה בין שמים וארץ. אבל צדיק כמו יעקב אבינו, בחיר שבאבות שדמות דיוקנו חקוקה בכסא הכבוד, זכה לא להיות מושפע והיה עשרים שנה אצל לבן ואמר תרי"ג מצוות שמרתי ולא עבר על אחתן מהן. אשריהם הצדיקים אבל מי שלא צדיק במדרגה כזאת צריך להזהר מכל מקום איפה שהוא נמצא, אם הוא נמצא בסביבה שיש בה רשעים או בסביבה שהיו בה רשעים או בסביבה שישבו שם רשעים, זה כבר ישפיע עליו אוטומטית, הוא לא יכול להבין למה פתאום הוא מרגיש כל מיני מחשבות לא טובות וכו', אבל הסביבה עושה את זה, מיד שיברח משם.
רבי חנניה בן עקשיא אומר...