פרקי דרבי אליעזר - י"ב | הרב שמעון משה חי רחמים

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

בשם השם נעשה ונצליח, השיעור יהיה בעזרת השם להצלחת קהילות פז חולון, והצלחת מורנו הרב

רפואה שלמה לכל החולים

ובכללם

לקטיה בת זולאי וגם אליעזר בן אסתר

וזרע חי וקיים

למיטל בת תמר מהרה

וגם שלמה רבקה בת רוזה בעזרת השם

תזכה לחזרה בתשובה, זיווג הגון לדוד בן גיטלה,

הצלחה בלימוד התורה לפנחס בן רוזה,

רפואה שלמה לדקלה בת מזל,

מינא בת סימה, כל הרווקים בעזרת השם יזכו לזיווג הגון הראוי להם מהרה,

כתוב המתפלל על חברו נענה תחילה, אז קחו את זה בחשבון.

כן.

לעילול נשמת שלמה בן חזקיה, סמרקן בת שרה, שר הפור זדה, בת חווה.

כן. יפה.

אנחנו בפרק 28 כמניין כוח.

כוח להשפיע. כוח להשפיע. יפה.

וגם גיבורי כוח עושה דברו, זה מי שעושה רצון השם יתבעם. הוא גיבור.

יפה. אנחנו בניסיון השביעי מתוך עשרה ניסיונות שעבר אברהם אבינו.

ניסיון השביעי אחר הדברים האלה היה דבר השם אל אברהם במחזה לאמור אל תירא אברהם.

גם אברהם אבינו פחד.

אנוכי מגן לך סחרך הרבה מאוד.

לכל הנביאים היה נראה בורא עולם בחזון הלילה לאברהם נראה בחזון ובמראה.

בחזון מניין שנאמר במחזה.

לאמור אל תירא אברהם אנוכי מגן לך בעולם הזה סחרך הרבה מאוד בעולם הבא.

אמר לו אברהם אל תירא

שימיני מגנת לך בכל מקום שאתה הולך כמו תריס לפני הפורענות.

יש את הכידון ויש את המגן שהיו נלחמים איתו. זה היה תריס

לפני הפורענות. לפני שיבוא, שולחים את המגן.

ככה היה הקדוש ברוך הוא מגן בימינו על אברהם אבינו.

כתריס לפני הפורענות. כל מי שמנסה להתחיל עם אברהם,

הקדוש ברוך הוא עוזרו.

ככה הקדוש ברוך הוא גם מגן עלינו.

כל יהודי ויהודי יש לו הגנה.

מהי ההגנה שלנו? שכפץ?

לא. צהל?

מי ההגנה שלנו? משטרת ישראל.

אנחנו אומרים שעד שאנחנו מתקשרים כבר הספיקו המחבלים מהשם ירחם

כבר לא נותר זמן

אז מי לא מגן עבורנו אלמלא הקדוש ברוך הוא?

לא רק בגשמי אלא גם ברוחני כלפי היצא הרע

אומרת הגמרא אלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו אינו יכול לו

לפתח אתה תרובץ מבטן ומלידה כבר הוא בתוכו

בתוך האדם הוא מחכה לו

לתקוף אותו, תמיד להוריד אותו ברוחניות

ככה תעשה פה, תעשה מחלוקת, ככה תעשה ככה, סכסוך, עניינים וזה, יצא הרע

כל רגע ורגע הוא מנסה

ואלמלא התריס הזה שהגוש ברוך הוא שולח אותו להגן עלינו מפני הפורענות, אוי ואבוי

והבטיח לו לתת לו שכר טוב בעולם הזה ולעולם הבא שנאמר שכרך הרבה מאוד

אתה מתייסר פה בעולם הזה, קשה לך? אבל או הנחת שלך לעולם הבא, אני תמיד רגיל לספר את הסיפור על חפץ חיים הקדוש,

זכותו תגן עלינו אמן.

שיום אחד הגיע אליו איזה גביר ואמר לו כבוד הרב חפץ חיים ראדין חשבתי רב ראשי של ראדין מינימום היום נושא הלקסוס

אז איך אתה לא אין לך בית וזה מה זה השולחן הרעוע הזה כיסא בקושי לאורך יש איזה כיסא ככה אפילו בלי משענת

אה זה היה חפץ חיים ששמעו יוצא מסוף העולם ועד קצהו

אמר לו החפץ חיים מי כבודו אמר לו אני גביר של לא יודע מה ירח של עזה

תגיד לי איפה כל הרכוש העבדים הסוסים חמורים גמלים בתים

הכסף הזהב שלו אומר לו כבוד הרב אני פה אורח אמר לו החפץ חיים

ישמעו אוזניך מה שפיך מדבר אתה פה אורח גם אני פה אורח מה חשבת שרק אתה אורח גם אני אורח פה איפה הכל

שלי לא נמצא כמו אצלך פה בעולם הזה שלי נמצא שמה

אני כבר מעכשיו חושב לרחוק

מכין יש כאלה חושבים יאללה בוא אני אעבוד עוד עבודה שיהיה דירה לילד

או שאני אוכל לבדות עוד חדר על הגג כדי שאם יתחתן שיהיה לו איפה לגור

זה חשיבה חיובית אה?

הוא מסתכל מרחוק עוד צעד ועוד שלב ככה חפץ חיים הקדוש היה לא בעניינים גשמיים

אלא איך לאגור מצוות איך לאסוף עוד שכר עוד מצווה עוד תורה עוד דקה עוד לימוד תורה עוד פחות לשון הרעון למה?

כדי שיהיה לי שם וילה כמו שצריך

אם אדם יעלה אמרנו לגן עדן ולא למד כל חייו תורה רק היה מגיע לבית הכנסת ורק היה עושה איזה מצווה משהו פשוט אז יכול להיות שהוא יישב בגן עדן אבל איזה גן עדן זה אם אתה יושב ושותק

ולא יכול ללמוד תורה ולא יכול ליהנות מזיו השכינה ולא יכול לדבר עם רשבי הקדוש ומשה רבנו ורבי מאיר בעל הנס

איזה גן עדן זה?

זה גן עדן בדרגה הכי פחותה זה לא שווה שום דבר

לעומת אחד שישב ולמד ועסק בתורה וסיים ש״ס והכל והשתדל

ומסר את נפשו והקפיד בדקדק על העקב החמורה

ובכל אופן היה לו ניסיונות וקשיים ובבית ובחוץ והכל ועפרו אותו ומה לא וקיללו אותו וביזו אותו והכל איזה שכר כפול זה?

זה שכר כפול?

אווה!

אתה לא מבין איזה עוצמה זה בשמיים זה מקבל בריס אחר כזה בעזרת השם אם תתמיד אם תתמיד בהכל

זה לא הולך לחצאים ו... אתה יודע אם יש תרק רובים ככה אתה יודע איזה חברים המתחברים? אנחנו אומרים בקורבנות כל היום לשליש ולרביע לא שמענו

אם זה עושה רק מה שנוח לו לשליש ולרביע זה לא שמענו על שכר

אם אנחנו עושים מאה אחוז מאה אחוז

אז זה קשה מאוד צריך השתדלות גדולה צריך למסור נפש בשביל הדבר הזה הלאה

ונותן לו שכר הרבה בעולם הזה ולעולם בה שנאמר שכרך הרבה מאוד ובמראה מיניין שנאמר ויהיה רע אליו אדוני

רבי יהודה אומר אותו הלילה שנגלה הקדוש ברוך הוא על אברהם אבינו היה ליל הפסח והוציא אותו לחוץ ואמר לו

יש לך כוח לספור את כל צבא השמיים?

הראה לו את כל הכוכבים, השתקפות של כל הכוכבים, תתחיל לספור, יש לך כוח לספור אותם?

אמר אברהם לפני הקדוש ברוך הוא וכי יש מספר לגדודיך אפשר בכלל לספור את הגדודים

של צבא השמיים שאתה בראת בכלל? אי אפשר לספור את זה

אמר לו כך לא יספר זרעך מרוב

כשם שאתה אומר שאי אפשר לספור את שבע השמיים, כך זרעך אברהם אבינו לא ייספר מרום.

לזרעו זה כל העולם. כן, ודאי.

יהודים, עם ישראל, בני ישמעאל וכו'.

רבי עקיבא אומר, הקדוש ברוך הוא לאברהם אבינו, בן הבתרים.

מלכויות, בזמן בן הבתרים, כן, שהוא עשה,

הראה לו מלכויות מושלין ועובדין. הראה לו סדאם חוסה,

היה לו שירותים מזהב,

היה לו אמבטיה,

היה לו זהב, הכל היה לו זהב שם.

הכל היה לו זהב.

הכל, הראה לו את הכל, שום דבר. מה יש לנו? אפילו לא עץ.

הכל שם, הכל מזהב, ומלכויות מושלין ועובדין. היה משה, נא, רודן, כולם פחדו ממנו. בסוף

מצאו אותו לא מסופר, כאילו שמר ארבעים ותשע יום,

ספירת העומר, להבדיל, כן,

באיזה בור שם מצאו אותו, כולו ככה רועד מפחד, מת מפחד.

מת מפחד.

מצאו אותו שם, בסוף

גזר דין מוות.

וזה אחד שפתח את פיו וצפצף על כל העולם, וקטיושות, ומה לא, ואיפה לא נפל, ומי לא פחד ממנו.

רק שמעו סדה,

משתחווים.

וזה הרגש ברוך הוא הראה על הכל לאברהם אבינו. מלכויות מושלות ונאבדות מן העולם.

יוון לא הייתה אימפריה,

רומא לא הייתה אימפריה.

ושנאמר, ויאמר אליו קחה לי עגלה משולשת זו מלכות רביעית,

שהיא מלכות אדום שלנו,

שהיא כעגלת דשא אמריקה אמריקה אמריקה שהיא כעגלת דשא ועז משולשת זו מלכות יוון שנאמר וצפירה עזים הגדיל עד מאוד יוון איזה אימפריה הייתה ועיל משולש זו מלכות מדי הוא פרס.

ותור אלו בני ישמעאל לא נאמר תור זה מלשון תורה אלא בלשון ארמית תור הכוונה לשור.

תור, בארמית זה השור.

שכשהצמיד שור זכר עם נקבה יפתחו וישדדו את כל העמקים, יהיה בלאגן.

וגוזל, מי זה הגוזל? הקמצוזה והפספוס הזה? אלו ישראל שנמשלו כגוזל.

כולם רוצים לטרוף.

שנאמר יונתי בככבי הסלע

וכתוב אחר אומר אחת יונתי תמתי רבי אחה בן יעקב אומר לו נאמר לשון זה משולשת אלא גיבורי כוח שנאמר והחוט המשולש

לא ממירה יינתק זה פסוק בקהלת ד יב.

רבי משרשיה אומר משולשת משולשים יהיו שלוש פעמים עתידים למשול בארץ ישראל פעם ראשונה כל אחד ואחד בפני עצמו

פעם שנייה שניים שניים פעם שלישית כולם כאחת להילחם עם בן דוד זה הגאולה עתידה כולם

באים להילחם עם מלך המשיח שנאמר יתייצבו מלכי ארץ ורוזנים וכולי על השם ועל משיחו

כולם באים להילחם את מלחמת הקדוש ברוך הוא ועל משיחו על בן דוד מה פתאום שמשיח יגיע לא רוצים אותך

השם ירחם

מה שעושים עכשיו

במקום לקרב את הגאולה מרחיקים את הגאולה

רבי יהושע אומר

לקח אברהם חרבו וביטר אותם כל אחד ואחד לשניים לקח את החרב שלו וחתך אותם לשניים שנאמר ויוותר אותם בתווך אילולא לא ביטר אברהם לא היה העולם יכול לעמוד

שמעתם?

אם אברהם אבינו היה עושה את הטיקון הזה שחותך אותם שמה בברית בין הבתרים העולם לא יכל לעמוד מפניהם זאת אומרת היו כובשים את העולם אותם אומות

בסדר?

זאת אומרת בחיתוך שהוא עשה הוא כיוון

לשמו

שיהיה לשמה לעבד אותם מן העולם

הואיל הוא ביטר אותם התיש את כוחם יהיה להם כוח כי הם צריכים בכל אופן בסופו של דבר להיענש

אחרי שבו יעניש אותם אז נותן להם עכשיו את המתוקים

כדי שייתן להם אחר כך את הצ'פחות

ועל ידי הביטור הזה התיש את כוחם

והקריב כל בטר ובטר לקראת רעהו אחרי שהוא חתך הצמין את זה בחזרה כאילו זה נקרא שלם שנאמר וייתן איש ביטרו לקראת רעהו

וגוזל בן יונה הניח בחיים אמרנו זה עם ישראל שנאמר ואת הציפור לא בתר

מכאן אתה למד שאין לך ציפור בתורה מה הכוונה לציפור שכתוב ציפור בתורה?

הכוונה לבן יונה בלבד

ירד העית

עליהן לפורדן ולאבדן

העית הזה רצה לגנוב חתיכת בשר

ואין עית, מי זה העית הזה?

תנו ניחוש, מי זה העית הזה?

ואין עית אלא בן דוד

שנמשל לעית שנאמר עית צבוע נחלתי לי

כצאת השמש היה אברהם יושב ומניף עליהם בסודרו

כדי שלא ימשל בהם העית עד שיבוא ערב

זאת אומרת עכשיו לא הגיע הזמן של הגאולה

שהעית יבוא וייקח את הבתרים האלה ויכלה אותם, יאכל אותם, לא,

לא הגיע הזמן בן דוד, עכשיו לא לעת ערב, מה זה נקרא לעת ערב? ימות המשיח

זה נקרא לעת ערב

לא יאמר, יש פסוק בנביא שכותב

לא ייאמר יום ולא לילה,

יהיה ככה משהו לא מובן, פתאום יהיה חושך

פתאום יהיה אור, יהיה משהו לא מובן, אנשים לא יבינו

לא יודע, זה חברת החשמל תמיד אומרת, אם ידליקו יותר מדי חשמל אז יהיה חושך

פנס זה מגבלה, בסוף נגמר הסוללה,

כן?

אז זה הרגש ברור לעשות באחרית הימים,

בזמננו, כן? חשיכה מוחלטת נגמר,

כן? שם זה וימש חושך, זה עובי היה.

יפה. אז אברהם אבינו היה יושב ומניף עליהם בסודאו כדי שלא ימשול בהם היית עד שבא הערב.

רבי אלעזר בן עזרא אומר מכאן אתה למד שאין משלן של ארבע מלכויות האלו אלא יום אחד מיומו של הגדוש ברוך הוא.

כמה כל השנים שהמלכויות הללו משלו בעולם, כמה זה בפני הגדוש ברוך הוא? אפילו לא יום אחד.

כל חיי חיותם שמשלו אותם ארבע מלכויות, אפילו לא יום אחד.

כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבור,

זה רק לסבר את האוזן שלנו,

שאנחנו אומרים כי אלף שנים בעיניך גם אתמול כי יעבור.

זה פי כמה יותר

בעיני הקדוש ברוך הוא, כי כל ארבע המלכויות הללו מלכו יותר

מהזמן הזה, ובכל אופן אנחנו רואים שזה אפילו לא יום אחד של הקדוש ברוך הוא.

אמר לו רבי אלעזר בן ערך ודאי כי דבריך, שנאמר נתנני שוממה כל היום דבר, זה פסוק באחר יג, חוץ משתי ידות שעה,

תדע לך שהוא כן,

בואו ראה כשהשמש נוטה לבוא במארב שתי ידות שעה, תש כוחו ואין נוגה לו.

החוזק של השמש,

כמו שהיא זורחת, או באמצע היום זה כמו שהיא שוקעת?

כשהיא שוקעת כולם רוצים להצטלם איתה.

למה היא נעימה?

אה?

רוצים לגעת בה, רוצים פה, זה נעים, זה לא חם.

אבל לך באמצע היום,

אה? לך משעות הבוקר ככה שהוא מתחיל את הקיפוח שלו,

הם רוצים לברוח מהשם, משמים כל מיני מטריות כאלה,

שמשיות.

לא רוצים לקבל כל מיני, זה,

קרניים לפרצוף.

כך עד שלא יבוא הערב יצמח בן דוד,

אורן של ישראל, שנאמר,

והיה לעת ערב יהאור, זה פסוק בסכריה יד ו',

שמה יד ז', שמה כתוב הפוך, לעת ערב יהאור.

פתאום, צריך להיות חושר, פתאום נהיה אור חזק. אה,

מה קורה פה? מה זה?

והדליקו את הפרוז'קטורים של האצטדיון.

איך נהיה אור?

לא, ככה גדוש ברוך הוא רוצה, יהיה אור.

עמד אברהם אבינו והיה מתפלל לפני הקדוש ברוך הוא כדי שלא ישתעבדו בבניו ארבע מלכויות הללו.

תפילתו התקבלה או לא?

מה אומרת התורה? והנה תרדמה חשיכה גדולה נופלת עליו, נרדם.

גדוש ברוך הוא

נותן לו עכשיו ליפול ולישון.

למה? כך צריך להיות גזירה היא מלפניי.

שיצטרכו עם ישראל בניך להתייסר באיסוריהם של ארבע מלכויות.

נפלה עליו שינה תרדמה וישן שנאמר וישן מכוח התפילה.

כיוון שעברו בניו על ארבע מלכויות הללו שנאמר והנה אימה חשיכה גדולה נופלת עליו.

אימה חשיכה גדולה נופלת.

ארבע

אימה זו מלכות רביעית דכתיב בדחילה ואימתנה ותקיפה. זה פסוק בספר דניאל.

חשיכה זו מלכות יוון שהחשיכה את עיניהם של עם ישראל מכל המצוות שבתורה. לא שבת,

לא טהרת המשפחה,

לא ברית מילה,

לא ציצית, לא רצו שיהיה כלום. זה חושך.

אם יהודי לא יקיים את המצוות הללו יהיה לו אור.

זה המצוות שהם יאירים אותו, מקיפים אותו באור של קדושה. לא יקיים את זה, יהיה לו חושך.

זה יוון.

החשיכה עיניהם של ישראל מכל מצוות שבתורה.

גדולה זו מלכות מדי ופרס שגדלה למכור את ישראל בחינם,

כמו שהיה עם אחשוורוש ועשרת אלפים כיכר כסף אשכול וכולי להביא את זה למלך ביהודים לעבדם בחינם. מה זה עשרת אלפים בשביל כל היהודים בעולם?

איך עשרת אלפים אתה רוצה למכור את כולם?

זה משתלם? זה לא עסקה משתלמת, איך אחשוורוש הסכים?

אז אתה רואה שבחינם הוא מכר את כל עם ישראל.

נופלת זו מלכות בבל שבידם נפלה עטרת ישראל.

עליו אלו בני ישמעאל, זה החמישי כבר,

שעליהם בן דוד יצמח.

אלא ישמעאלים ישלטו בעולם.

נכון?

מספר חודשים ועליהם בן דוד יצמח שנאמר אויביו אלביש בושת

ועליו יציץ נזרו.

זה הכוונה פסוק רומז על עניין של בן דוד.

רבי עזריה אומר לו נבראו המלכויות הללו אלא כעצים לגיהנום.

איך ישבורי עשי שיהיה בגיהנום חם?

מה צריך הרבה עצים לא?

אז את מי לוקחים? לוקחים את אותם אומות העולם הרשעים

והם כמו עצים לגיהנום שנאמר והנה תנור עשן ולפיד אש אש עבר בין הבתרים.

ואין תנור ולפיד אלא גיהנום שנאמר נאום השם אשר אור לו בציון ותנור לו בירושלים.

פרק תשעה ועשרים.

הניסיון השמיני ויהי אברהם בן תשעים ותשע שנים.

אמר לו הקדוש ברוך הוא התהלך לפני ויהיה תמים.

אמר לו הקדוש ברוך הוא עד עכשיו לא היית תמים לפניי אלא

מול בשר אורלתיך מעליך והתהלך לפניי ויהיה תמים.

בוא נראה אותך עכשיו מוסר נפשך בגיל תשע ותשע תעשה ברית מילה.

וואי וואי וואי וואי.

מה היה אומר הזקן הכי נורמלי?

ריבונו של עולם.

אני כבר יצאתי לפנסיה.

עזוב אותי.

תן לי למות בשקט.

תן לי, תן לי למות כדרך כל העולם.

זה אמר לו עד יוסף יצחק. אה, כן, לא היה עוד הארגון, עד יוסף יצחק.

עד עכשיו לא היה תמים לפניי.

לא היה מושג של תמימות לפני הקדוש ברוך הוא,

שמישהו עושה משהו בתמימות בלי שיגידו לו ככה בזה.

אתם יודעים שאלוף העולם מגרוף היה אצלנו בחדר ניתוח.

רעד כולו מפחד.

מפחד.

רעד. ולמו מה אתה רועד?

אתה עולה על הבמות שם, שולח ידיים,

ושלחי הרגל לשור והחמור, אתה לא מפחד מאף אחד. ופה אתה רועד.

הוא אומר, תראה, יש איזה משהו שאני עדיין צריך לפחד ממנו.

תראה מה זה, יהודי שעושה מצווה כל כך בשלמות והכול.

שבר עצמות של אנשים, פרצופים, הכול.

בא לעשות ברית מילה על חדר הניתוח, שורה הניתוחים, רועד מפחד.

אמרתי, אם היריבים שלך ידעו מזוהי וארוי לך,

שאתה רעדת פה, לא מספר.

שומר את זה בשתיקה.

אז בוא תהיה תמים לפניי. עד עכשיו לא היה תמים לפניי.

אז איך תהיה תמים?

מול בשר אורלתיך מעליך, והתהלך לפניי ויהיה תמים.

שהעורלה טמאה היא מכל הטומאות.

אתם שומעים מה זה?

אדם שחס שלום חס וחל אל נון אימול כהלכה,

מהלך וטומאתו עליו.

שנאמר לו יוסיף יבוא בך עוד ערל וטמא. פסוק בישעיה נב א.

שהעורלה מומיה מכל המומים.

מול את בשר אורלתיך, והתהלך לפניי ויהיה תמים. רבן גמליאל אומר, שלח

וקרא לשם בנוח.

שם נולד מהול, כתוב.

היה מעשרה שנולדו מהולים שהם בנוח.

קרא לו, אמר לו,

כך וכך אני הצטוויתי לפני הקדוש ברוך הוא. אתה הצטווית כזה דבר? לא.

אני נולדתי מהול.

פה יש גרסה,

בואו נראה עוד פעם רגע.

פה יש גרסה שמי שעשה לו את הברית מילה זה היה שם בנוח.

למרות שאנחנו מכירים את הגרסה האחרת,

כמו שאמרו, שבעים פנים לתורה,

שאברהם אבינו בכבודו ובעצמו מל את עצמו, אנחנו נראה את הטעם הזה בהמשך.

מאיפה הראייה?

בנוסף לזה, כתוב במפרשים שמי היה הסנדק של אברהם אבינו?

שאלה יפה.

היה צריך להיות סנדק, לא?

היום רבים על סנדק האור, משלמים הון תועפות.

מי היה הסנדק של אברהם אבינו?

מה?

אבא שלו חזר מישהו, אבל הרוקם אז אולי הוא יקבל את זה. כבר נפטר אבא שלו, תשעים ותשע היה.

זקן כבר, לא נשאר זה.

תרח.

הוא היה בעצמו, לא? לא. אז כתוב, מי שנתן לו את העצה לעשות ברית מילה. היו שלושה חברים, ענר, אשכול וממרא. ענר ואשכול אמרו, עזוב, אל תיקח סיכונים.

אין בית חולים, אין פה, אין שם, עזוב.

ממרא אמר לו, לך על זה. אם הקדוש ברוך הוא נתן לך הבטחה?

מה אתה? לך.

לכן, ויירא אליו אדוני באלוני, לא ענר, לא אשכול, ממרא. מה קרה? הוא אישרה את שכינתו שמה.

אתה הכנסת את בני תחת כנפי השכינה בקדושה ותערה. אני אשרה את שכינתי בבית שלך, במקום שלך.

תראו מה זה.

אז פה כתוב גרסה שהוא שלח וקרא לשם בנוח,

ומל את בשר אורלתו. מהמוהל של אברהם אבינו, לפי גרסה של הפרקת אריהווי אליעזר שם.

וגם את בשר אורלת ישמעאל בלו.

שנאמר, בעצם היום הזה נימול אברהם וישמעאל בנו. מהו בעצם היום הזה?

אז אמרנו, יש פירוש של אחידה בספר מדבר כדמות. הוא רושם, בעצם היום הזה,

איך אברהם אבינו בכל כך איסורים והכל מסר את נפשו?

אומר האחידה, הקדוש רבנו יוסף חיים דוד אזולאי, זכותו תגן עלינו.

אמן. הוא אומר, מה עשה הקדוש ברוך הוא? זימן שם עקרב ועקץ אותו במקום עורלתו. עשה לו כעין הרדמה שם. אילחוש,

זה נקרא.

וככה רשבוכות תפס את ידו עם האבן הזו שנקראת

צור ועשו את הברית במילה והכל בספר, ואברהם

כהתה הרגשתו. כאב לו, אבל

מאיפה הראיה? אומר החידה, כתוב בעצם. בעצם ראשי תיבות, בעקיצת הקרב, צדיק מעל.

זה לפי החידה.

פה אומר אפיר כדרבי אליעזר,

בעצם היום הזה נימול אברהם וישמעאל בנו. מהו בעצם היום הזה?

בגבורת השמש בחצי היום.

למה עכשיו בואו נעשה בצהריים,

בואו נעשה בבוקר שאין שמש. בגבורת השמש.

והוא עבר כצד השמש בגבורתו. אתה אוהב את הראש ברור? תעשה את זה בצד השמש.

כמו שהשמש יוצאת ככה בגאון, ככה אתה תצא בחוזקה, תעשה את המצווה.

ולא עוד אלא עתיה עצם עצם מיום הכיפורים. לימוד עושים. מה להלן וכל מלאכה לא תעשו בעצם היום הזה כי יום כיפורים הוא?

שביום הכיפורים נימול אברהם.

מתי הברית מילה של אברהם אבינו הייתה?

ביום הקדוש בשנה.

יום הכיפורים.

בעצמותו של יום נעשתה ברית מילה.

בתורה נאמר אסור לעשות שום מלאכה בעצם היום הזה.

ופה אנחנו לומדים שכן, מלאכה שכזו כגון ברית מילה, שזה מצווה ביום השמיני, לא דחוי, ביום השמיני,

בעצם היום הזה מצווה לעשות את זה.

אה, זה מלאכה, כן, מלאכה שצריכה לגופה.

שהגוף צריך לה.

יותר נכון.

יפה.

שביום הכיפורים נימול אברהם, וכל שנה ושנה הקדוש ברוך הוא רואה את דם הברית של המילה. למה הקדוש ברוך הוא מוחל לעוונותינו, אה?

עשבתם סתם, בגלל שצועקים אדון הסליחות בוחן לבבות. מי אמר שזה באמת?

הרי מיד במוצאי כיפור אתה כבר הולך ו...

אין לך זמן לקיים מצוות, אין לך זמן להתפעל במניין, אין לך זמן לעשות הכל כמו שצריך, כמו שצחקת חמש תפילות בבית הכנסת.

אז מי אמר שהקדוש ברוך הוא ימחה לך?

אולי זה תולים ועומר, ריבוננים תלויים ועומדים.

אלא בזכות מה הקדוש ברוך הוא מוחל? בזכות מצוות ברית המילה שאברהם אבינו עשה.

בעצם היום הזה,

עצמותו של היום שעשה אברהם אבינו ברית מילה, את הדם הזה הקדוש ברוך הוא נמצא לפניו, וכל שנה ושנה ביום הכיפורים הוא מכפר לנו על העניין הזה של העוונות שלנו בזכות

ברית המילה שעשה אברהם אבינו שהוא אבי אבות האומה.

לוח הרצל.

אברהם אבינו,

שנאמר כי ביום הזה, ביום הזה יכפר עליכם לתאר אתכם מכל חטאותיכם,

לפני השם תטהרו.

ובאותו מקום שנימול אברהם ונשאר דמו,

שם נבנה המזבח.

ולכן כל הדם שופכים אל יסוד המזבח שהתערב עם הדם הברית וכולי.

ולכך נאמר, ואת כל דמו ישפוך אל יסוד המזבח. לא ראיתי וניחשתי והנה,

ברוך השם, כיוונתי.

ואומר לך בדמאיך איי, ואומר לך בדמאיך איי, זה שני דמים, דם מילה ודם קורבן הפסח אבל פה זה דם הקורבנות.

רבי חנינא בן דוסה אומר, כל הנימולים ביום השלישי כאב הוא להם.

כדור שנאמר, ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים. יום השלישי זה היום הכי כואב לתינוק.

היום בימינו זה קצת פחות.

אומנם התורה לא השתנתה, אבל היום בסטנדרט הרפואה,

אז שמים כל מיני חומרים וכל מיני דברים בזה שכמעט

מיד אחרי הברית כבר אין לו כאב, אז כל שכן וכל שכן בשאר הימים.

כואב לא, הכוונה שהכאב הפנימי זה הכאב הפנימי שבגוף,

כן? כי זה המשך הריפוי, אמצע הריפוי הזה כאב.

שנאמר ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים ולכך שאנו חמים מרחיצין את הקדם בשלישי שיכלו להיות בשבת,

עשו לו ברית מילה ביום רביעי,

ביום השלישי שלו לברית מילה זה יום שבת,

עשו לו מקלחת עושים לו מקלחת.

למה זה?

היות שזה כואב, כואב פה בגדר של פיקוח נפש,

תינוק וכולי, לכן יעשו לו מקלחת בשבת.

וכל ערל לא יאכל בו ולא ייגע במקדש.

והפורש מן העורלה, מי שלא עושה ברית מילה,

סליחה,

והפורש מן העורלה, והאדם שעושה ברית מילה, כפורש מן הקבר.

כן?

יפה.

רבן גמליאל בנו של רבי יהודה הנשיא אומר,

ביום שנימול אברהם,

ביום השלישי כאב היה לו מאוד כדי לנסות אותו.

למה שהוא רואה לנו את הכאב הזה? סתם?

לא, בוא נראה אותך עומד בניסיון ולא מתחרט

שעשית ברית מילה בגיל כזה.

מה עשה הקדוש ברוך הוא? נקב חור אחד בגיהנום.

עשה חור בגיהנום.

והרתיח את היום, חימם שמה את היום,

כיום של רשעים.

כאילו היום רק רשעים יש שעושים שם אמבט יארו תחת.

ככה עשר עוד אחת.

והיא יצאה וישב לו בפתח האוהל לרוח היום, אברהם.

חיפש אוויר.

שנמר והוא יושב בפתח האוהל כחום היום.

אמר הקדוש ברוך הוא למלאכי השרת, בואו ונבקר את החולה.

למה? שמידת גמילות חסדים גדולה מלפניי.

מיד ירדו המלאכים וביקרו את אברהם.

אומר הפרק דרבי אליעזר, בואו וראה כוחה של מילה,

שעד שלא נימול אברהם אבינו,

היה נופל לפני הקדוש ברוך הוא ואחר כך מדבר איתו. למה?

כי יש את החתיכה של העורלה.

חתיכה של העורלה, אי אפשר לתקשר איתו פנים מול פנים גילוי.

לכן הוא צריך ליפול כדי לכסות את הדבר הזה,

ואז הוא יאכל הקדוש ברוך הוא, השכינה תוכל לדבר איתו.

אבל לאחר שהוא עשה את הברית מן העכשיו שנימול, היה יושב ועני עומד.

אברהם אבינו יושב, ומי עומד? אברהם אבינו בכבודו ובעצמו.

אברהם אבינו עומד מול אברהם אבינו ומדבר איתו.

שנאמר, והוא יושב פתח אוהל כחום היום.

וכתיב הישא עיניו היער, והנה שלושה אנשים ניצבים עליו.

רבי זעירא אומר, חמש עורלות בעולם.

יש חמש סוגים של עורלות.

עורלה ראשונה, ארבע באדם ואחד באילן.

ארבע באדם מנין? עורלת האוזן.

שנאמר, הנה ערעלה אוזנם.

אוזניים ערלות.

שנאמר, ואני ערל שפתיים, אצל משה רבנו.

עורלת הלב, שנאמר, ומלתם את ערלת לבבכם.

ועורלת,

כן, ועורלת בשר מניין, שנאמר, וערל זכר אשר לא ימול את בשר ערלתו. ואומר,

כי כל הגויים ערלים וכל בית ישראל ערלי לב.

יהודי, קשה לו לעשות רצון השם.

יתברך. זה נקרא ערל לב.

לא רוצה לעשות מה שהקדוש ברוך הוא מבקש ממנו. קשה לו עם זה.

ועורלת הלב אינה מנחת לעשות רצון בוראו.

קשה לו עם זה.

זה יהיה צערה.

ולעתיד לבוא הקדוש ברוך הוא מסיר את עורלת הלב מעליהם.

ואינם מקשים את עורפם לפני בוראם.

יהיה כל כך טוב שיסור עורלת הלב מהאדם, ישתבח שמו, האדם יעשה את רצון השם יתברך בכיף.

ירוץ לעשות.

לא רעב ללחם ולא צמא לרעים, כי אם לשמוע דברי ה'.

ירוץ ולקיים מצוות, מעשים טובים, ירדפו. תברך שהכל. תעשו את הטווח מזונות. תעשה פה. תעשה מצוות. מה כל הדבר הזה?

תהיה תאווה למצוות. לא תאווה כמו שעכשיו לממון, לכל מיני דברים אסורים.

יפה.

ואינם מקשים את עורפם לפני בוראם. שנאמר ועשירותי את לב האלב עם מצרכם. ונתתי לכם לב בשר.

ואומר ומלתם את עורלת לבבכם. אחת באילן שנאמר וכי תבואו אל הארץ ונתעתם כל עץ מאכל וערלתם עורלתו את פריו.

שלוש שנים יהיה לכם הרעילים לא יאכל. רבי זרקא אומר אין עץ האמור כאן אלא עץ הגפן.

אם אינם כורתים את עץ עורלתו כל הפירות שהוא עושה עוללות כתופים ולא טובים למראה.

אתה רוצה שהגפן שלך תצא טוב?

תכרות את העץ של העורלה שלו. תשליך אותו, זה יצא טוב.

אם לא זה יצא עוללות כתופים ולא טובים למראה

ויפסל יינו מעל גבי המזבח ואם כורתים את הצרלתו כל פירות שהוא עושה טובים למראה

ונבחר יינם להקריב על גבי המזבח כך אברהם אבינו עד שלא נימול

הפרי שעשה לא היה טוב במעשה ונפסל מעל המזבח

כשנימול הפרי שעשה היה טוב במעשה ונבחר יינו על גבי המזבח כיין נסך

שנאמר ויין לנסך

רבי יוחנן אומר כל מכחישי השם יתברך

הבאים בישראל נימולים בטובתם וברצונם."

אחד שמכחיש את הקדוש ברוך הוא אומר אין כזה מציאות חס שלום חס שלום אסור להגיד את הדבר הזה אפילו לחשוב

אין הקדוש ברוך הוא אין פה אין שם אין זה כל אלה נימולו וברצונם

ובטובתם

וביראת שמיים הם נימולים ואף על פי כן אין מאמינים בהם עד שבעה דורות

שלא ישובו המים למוצאיהם אלא

עבדים נימולים שלא בטובתם או, סליחה

כן, עד שלא ישובו אבאים למוצאים, עד שלא יחזרו למקורות שלהם להאמין בה' יתברך, אין בהם אמונה.

אבל עבדים נימולים שלא בטובתם ושלא ברצונם. שואלים את העבד?

לא.

האדון הוא בעל הבית שלא עושה בו מה שהוא רוצה.

ואין אמונה בעבדים.

אי אפשר להאמין לעבד.

כך כל... אתה אומר לו, תביא את היין מה... זה, אני מביא לך את הבירה.

מה אמרתי לך, תביא את היין?

אין אמונה.

כך כל עבדים שנימולו עם אברהם אבינו,

לא שמעת עליהם, שמעת עליהם בהיסטוריה. איפה כל הגרים שאברהם אבינו החזיר בתשובה, והעבדים שהוא, כל ילידי ביתו, מקנצי כספו,

נימולו איתו, כתוב שם. איפה כולם?

למה כולם לא נמצאים?

מה התשובה היא?

שאין בהם אמונה. ולמה לא נתקיימו הם ולא זרם, שחזרו לסורם, כתוב.

חזרו בחזרה וחזרו לדבר שלהם.

ומנין שמלן שנאמר וכל אנשי ביתו, יליד בית, נימולו איתו.

ולמה מל אותם? אז אם קרקע על עמו מעול הוא מל אותם, הוא היה משאיר אותם ערלים, מה זה משנה?

בשביל הטהרה, שלא יטמאו את אדוניהם במאכליהם ומשתיהם.

אדם נוגע במאכל ומשתה וערל, מטמא את המאכל ואת המשתה של האדון שלו.

האדון שלו יהודי כשר, רוצה לאכול טוב כמו שצריך,

צריך שיהיה כמו שצריך, אם העבד שלו מעול, אז בסדר.

לכן אברהם מל אותם, כדי שלא יטמאו את המאכלים.

תראו איזה הקפדה על הדבר הזה.

שכל מי שאוכל עם העבד, כאילו אוכל עם הכלב.

מה הכלב שלו נימול?

ככה עבד לא נימול.

וכל הנוגע בעבד,

כנוגע במת.

וכל המתרחץ עמו,

הוא הולך איתו לג'קוזי,

סאונה, אני יודע מה, בבריכה. וכל הרוחץ עמו, כי הוא רוחץ עם המצורע.

שהם בחייהם כמתים ובמותם כמו נבלת השדה.

ואין תפילתם נכנסת לפני הקדוש ברוך הוא, ועליהם הוא אומר לו המתים יהללויה.

על מי זה נאמר? על עבדים.

בגדר של מת.

אבל ישראל שהם נמלולים, תפילתם נכנסת לפני הקדוש ברוך הוא.

ועליהם הוא אומר, ואנחנו נברך יא מעתה ועד עולם הללויה.

רבי אומר,

יצחק מעל את יעקב ועשיו מאס במילה כשם שמאסת בכורה. אתם מכירים את החידוש של רב חיים קניבסקי?

יש לרב חיים קניבסקי ספרים שנקראים טעם הדקרא.

שם הוא כותב חידוש, מה זה בומבה?

כל שנה אני מזכיר את החידוש הזה בשמו.

כתוב, כל האומר דבר בשם אמרו מביא גאולה לעולם.

אז כל שנה אני מזכיר את הדבר הזה, שמה כתוב

אצל יעקב אבינו,

ויקרא שמו יעקב.

ואצל עשיו, מה כתוב? ויקראו שמו עשיו.

אז אני שאלתי שאלה,

וברוך שכיוונתי,

ואחר כך הראו לי את זה בספר של רב חיים קניבסקי.

מי קורא את השם לתינוק?

אה?

היום היינו בברית.

ויקרא שמו בישראל, למי מפנים את הרמקול?

לקהל?

לא, לאבי הבן.

ואבא אומר, קוראים לו אברהם, קוראים לו יצחק, קוראים לו יעקב, כל מיני שמות טובים.

לא כל מיני שמות שאין להם בכלל משמעות.

שיר, ירח, כוכבים, לא יודע, כל מיני שמות כאלה.

אחד קרא לבן שלו,

משהו הזוי.

שדה? לא, משהו כזה.

נבהלתי לרגל.

מה?

איך?

לא הבנתי. מה זה השמות האלה? מאיפה הבאת אותן?

אנשים מחפשים משהו מיוחד, מיוחד.

מיוחד זה אברהם, מיוחד זה יצחק, מיוחד זה משה רבנו,

שישאף כמוהם, כמו השבטים הקדושים,

תנאים, אמוראים. אהה, אתה עכשיו מחפש משהו שהשם ירחם.

אז מי קורא את השם האבא? לכן אצל יעקב כתוב, עשו לו ברית מילה, ויקרא שמו יעקב. מי קרא יצחק?

אבל אצל עשו, מה כתוב שם בלשון? ויקראו שמו עשו.

נשאלת השאלה, רגע, אבל השם קורא אבא, אז למה כתוב אצל עשו, ויקראו?

מה זה, היה לו כמה אבות?

היה לו כמה אמהות? מה קורה פה?

היה לו אבא ואימא אחד.

אומר פריימגניבסקי, תשובה נפלאה.

עשו לא רצה לעשות ברית מילה.

ממילא, היות והוא נולד עשוי, יצאה לו סטיגמה.

עשו, מלשון עשוי.

ממילא,

לא עשו לו זה, עשו לו קריאת שם, מי יקרא לו שם? אבא לא עשה ברית מילה, לא קרא לו שם.

לא קרא לו שם, הרחוב קרא לו שם. לכן כתוב ויקראו שמו עשו, החבר'ה לך.

הם עשו לו שם, לכן כתוב ויקראו.

כי בדרך כלל צריך לכתוב ויקרא.

שכתוב ויקראו, משמעו שזה העולם.

ראו שהוא עשוי, עשו מלשון עשוי, לכן כתוב ויקראו שמו עשו.

אז עשו מאס במילה כשם שמאס בבכורה, הוא לא עשה ברית מילה.

ולמה שם יצחק לא עשה לו ברית מילה? בגלל שהוא היה אדום.

סכנה.

פחד שמא ינטל מנות דמו וכו' וימות.

אדמוניק, הוא לא כעדרת שיער, מסוכן.

שנאמר, ויאבד סב את הבכורה, ויעקב דבק בברית המילה ומל את בניו ואת בני בניו, ומניין היו בני יעקב נימולים,

שנאמר, שם בעניין של שכם וזה,

בני יעקב, אך בזאת ייאותו לנו האנשים, אתם רוצים להתחתן איתנו? אין בעיה, תעשו ברית מילה.

שאמר שכם וחמור אביו לכל החמורים שם.

מכאן אתה למד שבני יעקב היו נימולים ומלו לבניהם והנחילו על לחוק עולם,

עד שעמד פרעה וגזר עליהם גזרות קשות ורעות ומנע מהם ברית מילה.

וביום שיצאו מארץ מצרים,

מישראל ממצרים, נימולו כולם מגדול ועד קטן.

זה בזכות ברית המילה.

שנאמר, כי מולים היו כל העם היוצאים ממצרים.

במדבר שהלכו לא נימולו,

ויש דעה שאומרת

שלא נעשה להם פריאה. פריאה זה לקרוע את הקרום הדק שמתחת לאור העורלה בציפורן.

לקרוע אותו.

ולכן, ושוב יהושע נצטווה שוב למול את בני ישראל, ושוב למול את בני ישראל,

ועשה שם גבעה שנקראת גבעת העולות. אתה יודע מה זה? כמה בריתות יהושע עשה?

יהושע היה המוהל הכי מפורסם.

עשה עשרות בריתות מכל הסוגים.

גבעה שלמה, אתה יודע מה זה לעשות גבעה של עורלות?

אשתבח שמולן.

והיו לוקחים דם עמילה ודם פסח, והיו נותנים אותו

על המשקוף בבית שלהם.

וכשעבר הקדוש ברוך הוא לנגוף את מצרים, ראה את דם הברית

ודם הפסח, ונתמלא רחמים על עם ישראל, שנאמר,

ואעבור עלייך,

ואראך מתבוססת בדמייך, ואמר לך בדמייך חיי,

ואמר לך בדמייך חיי. אמר רבי אליעזר,

וכי מה ראה כתוב לומר שתי פעמים בדמייך חיי?

אלא אמר הקדוש ברוך הוא, בזכות דם ברית מילה ודם פסח גלתי אתכם במצרים, ובזכותם אתם עתידים להיגאל בסוף מלכות רביעית.

זאת אומרת, אותם רחוקי

או רשעי עם ישראל שלא עושים ברית מילה בימינו לילדיהם,

ויש כאלו, כן, יש כאלה משוגויים,

שהם אומרים זה מוריד מתאוות הגוף

פרופיל, נכון? רושמים 97. אם אני לא אעשה ברית מילה, אלא אם 100, הם חושבים.

הם לא יודעים שבלי זה זה 100,

ואם זה זה מינוס 100. זה כל הסטרא האחרון נמצא.

והם מעדיפים לא למול את הילדים שלהם,

נוסף לזה שגורם כל מיני מחלות והכול.

אז איך הם יגאלו במלכות הרביעית?

אנשים שכאלה לא יכולים להיגאל במלכות הרביעית.

כי רק בזכות המצוות הללו, שדם פסח ודם ברית מילה,

הם יגאל בסוף מלכות רביעית.

ואם אין לאדם את זה, לא יכול להיגאל.

לכך נאמר שתי פעמים, בדמייך חיי.

רבי ישמעאל אומר,

כשנולד יצחק,

סליחה,

רבי ישמעאל אומר, לא עיכב אברהם מכל אשר ציווהו, וכשנולד יצחק בן שמונה ימים, הגישו למילה שנאמר, וימול אברהם את יצחק בנו,

בן שמונת ימים, כאשר ציווה אותו אלוקים.

והגישו למנחה על גבי המזבח,

ברית מילה זה כמו שהאבא מקריב קורבן על גבי המזבח.

ועשה שמחה ומשתה.

רוחמים חייב אדם לעשות שמחה ומשתה באותו היום

שזכה למול את בנו כאברהם אבינו. יש וורד יפה.

שמעתי, כמדומני בשם הרב לוינשטיין,

אנחנו,

כשנולד בת עושים קידוש הרבה.

כשאדם עושה ברית,

והוא השתבח שמו עושה ברית, גם על זה יש לי קידוש. רגע.

אז כשאדם עושה, או נולדת לו בת, אז מנחמים אותו, מה שנקרא, כן? לאותם אלה שמתנחמים, שבת זה לא טוב.

יש כאלה שאוי, מה עוד פעם בת? אוי ואהב, אוי, מה זה?

כאילו שהוא בא מהאוויר, הוא לא בא מהבת.

הוא בא מהאוויר, לא אימא שלו ילדה אותו, הוא נולד מהאוויר.

מה שבא, תודה רבה, מה שבוש ברוך הוא נותן לך.

יתרו גם היה לו שבע בנות ולא בכה.

בסוף קיבל בן כמו משה רבנו, השתבח שמו.

שהיה שקול כנגד כל עם ישראל.

אז אומר הרב לוינשטיין, בדרך הלצה, כשהוא עושה קידוש, הרי מה הם מביאים?

קצת קרקרים, דגים מלוכים,

ארבסט של האשכנזים, ושתייה ולחיים משהו, ליקר או יין.

אז כדי לא לבזות אותו לעומת ברית שעושים אחרי סעודה, פותחים שולחן, השתבח שמו,

כשרות טובה וכולי, שחיטה פרטית והכול.

עושים את זה כמו שצריך, אה?

אז כדי לא ככה לבאס את האבא,

אז אומרים לו קידוש הרבה,

כאילו קידוש גדול, רבה זה גדול.

כאילו קידוש הרבה, גדול, או הוא שם קידוש הרבה.

אבל באמת זה בקטנה, ככה, נותנים ככה קצת דגים, קצת זה.

לעומת זה, אנחנו מברכים את התינוק, כשם שהכנסתו לברית, האבא,

כך תזכהו ותכניסהו לתורה, לחופה, למצוות ולמעשים טובים. אמרתי לכם את זה?

אני חושב שאמרתי לכם את זה.

איזה בומבה.

תקשיבו טוב.

מה זה כשם שהכנסתו לברית, כן תכניסהו לתורה, לחופה, למצוות ולמעשים טובים?

כשנולד לאבא, ילד, בן, מה הוא עושה?

מחפש את המוהל הכי טוב, אה?

חפש את האולם הכי טוב, את התזמורת הכי טובה עליו. הבן, אוי, הגיע לו בן, סוף סוף, השתבח שמו.

כל מקום שהוא הולך, מגיע לי מזל לו, מראה את הצמין, נולד לי בן, שמח, מאושר, בן.

ולמה? יש המשכיות, קדיש, מי שיגיד, וכולי וכולי.

יש יורש העצר,

שמח השתבח שמו, למרות שלא משאיר כלום,

אבל הוא שמח.

אז אנחנו מברכים אותו כשם שהכנסתו לברית,

כמו שבברית לא היית פראייר, השקעת,

נתת הכל.

כך תכניסהו לתורה, לבר מצווה, מחפשים את המורה הכי זול.

אה, רגע, זה 500 שקל, יאללה, בואו ניקח אותו. בשביל מה נשלם 1,500?

בשביל מה נשלם 2,000 שיקרה כמו שצריך? בואו ניקח את ה-500, גם ככה זה רק עליית שלישי או מפטיר.

אז לא צריך להשקיע יותר מדי.

לדרשה, אז הוא לא חייב להגיד, דרשה, נעשה לו את זה, ואולם, נלקח אותו לכותל, נחסוך.

כשם שהכנסתו לברית, כך תכניסו לתורה.

ככה, בר מצווה תכניס אותו ככה, באותו מחיר, באותו זה, בלי לחסוך בעלויות.

ולחופה, אל תפיל את הכול על הצד של הכלה. היום זוג יוצא, אומרים, רגע, כמה את משלמת? את רוצה חתן בן תורה?

תתני לו דירה, תתני לו זה. סליחה, מה אתה מפיל? זה בן שלך?

היא בת שלך? הוא ייתן מה שהוא יכול לתת לו מחותן. אתה?

תשתדל, זה בן תורה. להפך, אתה תגיד לעצמך, בן תורה יש לי, בן תשקיע תיתן,

כי לבן משקיעים נותנים.

אז למה אתה מפיל את זה תמיד לצד של הכלה? כך תכניסו לתורה ולחופה.

כמו שעשה לו בר מצווה, בברית, השקעת ככה, גם בחתונה תשקיע.

ואז, אם תעשה את הדבר הזה, אז גם יהיו מצוות ומעשים טובים.

על ידך, על ידי הפעולה שהוא עושה, יהיו מצוות מעשים טובים. כי אם לא,

אז אין לא מצוות ולא מעשים טובים.

כל פעם אמרו שלהפך,

כך תכניסו לתורה, לחופה, למצוות מעשים טובים. הלאה.

אז לכן אומר הפרקי דברי אליעזר,

חייב אדם לעשות שמחה ומשתה באותו היום שזכה למול את בנו כאברהם אבינו,

שנאמר ויעש אברהם משתה גדול ביום היגמל את יצחק.

שלושה עינויים הן

עינוי הצום ועינוי בית האסורים ועינוי הדרך. עינוי הצום מן העין שנאמר עיניתי בצום נפשי.

עינוי בית העסורים מן העין שנאמר עינו בר זה בכבל רגלו.

אתם מכירים את הבדיחה עכשיו, שרצה

נשיא מדינה בכלא, ראש ממשלה בכלא,

מה, לא ישלחו להם זמר?

אז עכשיו שולחים להם זמר פסול

שישאר להם בכלא, שמרחם.

כן,

במקום להגיד שיעשו תשובה ומעשים טובים,

אז שולחים להם זמר, שיהיה להם כיף שם בכלא.

זה בדיחה, כן.

השם יחזיר את הדתיים בתשובה, כתוב.

אז אנחנו צריכים להתפלל על הדבר הזה.

וכל שכן, גם אותם החילונים.

איי, איי, איי.

אם לא היה מחטיא את הרבים עם אותו פלוני,

אז לא היה צריך להיכנס היום לכלא.

זה אותו אחד, לא?

שבא לכנס, זה לא אותו אחד

שבא לכנס של ההוא,

עולם הזה. זה אותו אחד.

זה אמור להיכנס לכלא, כן.

זה אחד מהזמרים, לא?

בלי שמות, בבית כנס לא מזכירים כאלה דברים.

אפילו בצחוק לא.

הלאה.

שנאמר, עיניתי בצום נפשי, עינוי בית העשורים, מניין שנאמר,

עינו בכבל ברגלו, עינוי הדרך מניין שנאמר, עינה בדרך כוחים. מעינוי הדרך לא מלו בני ישראל, שנאמר,

כי לא מלו בדרך. רבי שמעון אומר, וכי ישראל שלא נימולו,

שמעו קולו של הקדוש ברוך הוא על הר סיני ונתן להם את התורה?

מה פתאום?

איך ייתן תורה לערל?

תורה ניתנת לערל? מה פתאום חס ושלום?

אלא חס ושלום נימולים היו.

אלא שלא הייתה להם פריאה, וכל מי שלא מל ולא פרה את המילה, כאילו לא מלו. כשבאו

ונכנסו לארץ ישראל, אמר הקדוש ברוך הוא ליהושע,

אה אתה יודע שאין ישראל נימולים כתקנן?

חזרו מל אותם פעם שנייה. אז עשו פעמיים ברית,

שנאמר מל את בני ישראל שנית,

וקיבץ כל הערלות עד שעשה אותם כגבעה,

שנאמר ויעמו לבני ישראל אל גבעת הערלות.

והיו ישראל לוקחין את הערלה ואת הדם, ומכסים אותם בעפר המדבר, זה מצווה.

וכשבא בלעם הקוסם,

ראה את כל המדבר מלא בערלות של עם ישראל.

אמר מי יוכל לעמוד בזכות ברית דם המילה שהוא מכוסה בעפר, שנאמר מי מנה עפר יעקב? מי ספר את הערלות הללו שפה עם יעקב

עשה ברית מילה? מי ספר את זה?

ומי ספר רובי ישראל,

ואז מה הוא ביקש?

תמות נפשי מות ישרים ותהיה חריטי כמוהו, רשע מרושע.

יודע את האמת,

והולך נגד קודשא בריחו.

קיבל נבואה יותר ממשה רבנו,

והוא הולך נגד קודשא בריחו.

ולמה גדוש ברוך הוא נתן להם?

אז יש שאלה מפורסמת בגמרא, למה גדוש ברוך הוא נתן להם? כדי שלא היה להם פתחון בהם. אם היית נותן לנו כמשה רבנו נביא, היינו שווים בתשובה.

בא גדוש ברוך הוא ואמרו, נתתי לכם יותר ממשה רבנו, שידע דעת עליון, יודע מתי גדוש ברוך הוא כועס.

משה רבנו לא ידע דעת עליון, מתי גדוש ברוך הוא כועס, ובלעם כן ידע. ולמה?

כדי שאם תגידו, יכלנו ולא היה לנו נביא, קיבלתם נביא יותר, קיבלתם נביא יותר ולא שבתם בתשובה.

עכשיו תקבלו עונש כפול.

הלאה.

אמר מי יוכל לעמוד בזכות דם,

המילה שהוא מכוסה בעפר שנאמר, מי מנה עפר יעקב, ומכאן אמרו חכמים מכסין את עורלת הדם בעפר הארץ.

ולא עוד,

אלא שנמשלו לעפר שנאמר, ויהיה זרעך כעפר הארץ.

וכך היו ישראל נהוגין למול עד שנחלקו לשני ממלכות,

ומלכות אפרים מנעו מהם את המילה.

ועמד אליהו הנביא זכור לטוב,

וקינא קינה גדולה ונשבע על השמיים שלא להוריד טל ומטר על הארץ,

אם לא יעשו ברית מילה.

ושמעה איזבל וביקשה להרוג את אליהו. עמד אליהו והיה מתפלל לפני הקדוש ברוך הוא. אמר לו הקדוש ברוך הוא,

טוב אתה מאבותיך.

עשיו ביקש את יעקב להורגו, שנאמר יקרבו ימי אבל אביו, והרגה את יעקב אחי וברח.

מלפניו ונמלט שנאמר ויברח יעקב שדה ארם פרעה ביקש להרוג את מוישה.

הוא ברח מלפניו ונמלט שנאמר ויברח משה מפני פרעה למדיין.

שאול ביקש להרוג את דוד.

הוא ברח מלפניו ונמלט שנאמר ודוד ברח וימלט ללמדך שכל מי שהוא בורח נמלט.

שכל מי שהוא בורח נמלט.

עמד אליהו

וברח מארץ ישראל. אמר אם עבודיי יעשו כזה דבר אני לא אעשה כזה דבר.

ברח מארץ ישראל ונמלט שנאמר ויקום ויאכל וישתה נגלה אליו הקדוש ברוך הוא ואמר לו מה לך פה אליהו?

מה אתה עושה פה?

אמר לו קנו קינאתי אמר לו הקדוש ברוך הוא לעולם אתה מקנא

קינאת בשיטי מהגלגול של פנחס פנחס הוא אליהו

על גילוי עריות שנאמר פנחס בן אלעזר בן אהרון הכהן השיב את חמתי

וכאן אתה מקנא חייך שאין ישראל עושים ברית מילה

עד שאתה רואה בעיניך שמעתם כל ברית מילה וברית מילה

אלף מקומות בעולם פלוס אליהו הנביא נמצא

שאין ישראל עשוי ברית מילה עד שאתה רואה בעיניך ומכאן נתקנו חכמים שיהיו עושים מושב כבוד למלאך הברית כיסא מיוחד אליהו הנביא

עושים

יש שנהגו שהכיסא של הסנדק הוא כיסא של אליהו הנביא וקודם כשישב עליו הסנדק

מזמינים את אליהו הנביא הוא יושב עליו ואז הסנדק יושב עליו

על אליהו הנביא, ושניהם מחזיקים את התינוק.

בנוסף לזה ראיתי שאלה נפלאה ביותר.

האם מותר לאליהו לצאת חוץ לתחום בשבת?

היום הוא הולך לעשרות מקומות שעושים ברית בשבת,

איך הוא יוצא חוץ לתחום בשבת?

אז יש לזה כמה וכמה תירוצים נפלאים.

אחד מהתירוצים שגופו פה,

בעולם הזה,

מה שנקרא, לא נראה לעין, אבל הגוף נותר פה,

והוא נעלה בגדר מלאך, עלה בסערה השמיים, בגדר מלאך, הגוף נותר פה,

כי זה שייך לפה,

לעולם הזה.

אדם לא עולה עם גוף למעלה.

הגוף נותר פה, והנשמה למעלה.

עתיד הקדוש ברוך הוא להקים את אותם נפטרים,

והגוף יקבל שכר.

כך אליהו, לכל המקומות שהוא הולך, יוצא חוץ לתחום, זה בלי הגוף.

ואז הוא מגיע לשם, גופו מתחבר עמו וכולי, אבל הוא לא נראה לנו בעין.

כן, רק צדיקים וקדושים והכול.

אז לכן אין את הבעיה שהוא יוצא חוץ לתחום.

אין בעיה, כי במלאכים אין את הבעיה הזו של יציאה מחוץ לתחום. זה אחד מהרבה תירוצים שראיתי.

מכאן התקינו חכמים שיהיו עושים מושב כבוד למלאך הברית, שנאמר, מלאך הברית אשר אתם חפצים, הנה בא!

רק תקבלו אותו בשמחה. לכן צריך שיהיה כמו שצריך הברית, לא בעיר בוביה וכולי. להשתדל, גברים, נשים, זה קשה אומנם, אבל להשתדל, לעשות, להגיד להם לפחות,

לא מחיצה בכל אופן, אבל להשתדל שיהיו רחוקים זה מזה.

ואלוהי ישראל יחיש ויביא בחיינו, משיח לנחמנו,

ויחדש לבבנו, שנאמר, וישיב לב אבות על בנים,

ולב בנים על אבותם. אמן ואמן.

כן, אנחנו עוברים בזריזות, בעזרת השם, לפה ליועץ.

אי אפשר בלי מוסר. בלי מוסר, זה לא...

התורה לא מתקיימת.

חייבים מוסר, כמו שאנחנו בימים הללו לומדים פרקי אבות.

אנחנו עכשיו עוסקים בענייני אכילה ושתייה.

מעניין.

אכילה ושתייה יש בהם שלושה סוגים מצווה, היתר ואיסור.

מצווה לאכול, כגון סעודת מצווה.

היתר,

אוסר לאכול, כדי לקיים את גופו.

איסור, דברים שאסורים באכילה.

ויש ביד האדם לעשות את כל סעודותיו כסעודות מצווה בהצטרף אלו התנאים הנאמרים באמת מפי סופרים אשר מפיהם אנו חיים.

ראשונה צריך לכוון באכילתו שיהיה בריא וחזק לעבודת האל יתברך שמו ולהיות גומל נפשו איש חסד.

דהיינו לברר ולהוציא לאור כל נסוצות הקדושה הדבוקים באוכל הזה אשר יתברך.

יאכל וישתה, הרי יש נשמות שמתגלגלים באוכל.

אז איך אתה לא אוכל בלי ברכה?

איך אתה שותה בלי לברך?

אתה לא מתקן את הנשמה, הנשמה יאז אוכל שלום, תתבע אותך למעלה, בבית דין של מעלה.

אחרי מאה ועשרים, וצריך להתפלל על מזונו קודם האכילה, והוא חיוב גדול כמובן בזוהר הקדוש.

ופה הרב סידר תפילה להוציא הכוונות שאמרנו בפה,

כי יש תועלת בהוצאת הפה לזכירת הלב,

וגם יועיל להשרות קדושה על האכילה ובפרט שכוונתו לשמיים והקורא בספר ראשית חוכמה שרה קדושה ט׳ו. בעיניו יראה כוונת האכילה אשר שבו בשיעוריהן עם הקורבנות.

אדם אוכל זה כאילו היה צריך להקריב קורבן, הוא היה צריך להקריב כקורבן.

אשרי ילוד אישה אשר ידו משגת להיות בונה בשמיים על איותיו על ידי אכילותיו,

ובלבד שיכוון ליבו לשמיים ויעשה דברים כדת וכהלכה.

וטהור ידיים יוסיף אומץ להיזהר בנטילת ידיים כהוגן וכתיקון חז״ל.

כן, אני לא רוצה להאריך, אמנם עייפים,

אבל הנה אני אקריא לכם פה איזה קטע על השחיטה,

אתם אוהבים את זה, נכון? ועל התולעים.

כתוב, ושמת סכין בלועך עם בעל נפש אתה. מה מאוד צריך להיזהר מכל נדנוד איסור התלוי באכילה, כי נמצא הגוף גדל באיסור ואשמה הנפש ההיא.

מרעה אל רעה יצא כי טומאתה בשוליה ולא תוכל להשיג רוחות חיים ליראה ולאהבה את השם הנכבד והנורא לעובדו עבודה שלמה.

לכן צריך להיות זהיר וזריז ולעמוד על השוחטים

שיהיו אומנים ובקיאים ויראי השם מרובים.

ויזרז את בני ביתו שיבדקו יפה יפה עד מקום שידם מגעת על איסור תולעת.

ולא יאכל פרי שגדל בו תולעים עד שיחתכנו תחילה ויבדקנו היטב.

וכן צריך להיזהר הרבה מתערובת של יתושים ופרושים ומיני שקצים ורמסים.

דקים הנופלים במאכל בימות הקיץ גם בלי ידיעה.

וצריך להיות בקיא בדיני עינות ומאכלים במגע עם עכו מובד כוכבים הזלות ונעלם מן העין.

וכדומה, ומה טוב ומה נעים להתנהג בפרישות

ולברוח מהשערים של היתר.

שומעתם?

ולברוח מהשערים של היתר כדי שלא ייכנס אפילו בשער אחד של איסור.

לא, זה אפשר, זה מותר,

זה מקלים פה, ככה, וזה,

בטל בפה, בטל בשם.

תברח מאה שערים של היתר מבעיה אחת של איסור. כדי שלא ייכנס לשער אחד של איסור. למה?

כי כל עמלו של האדם,

כל העמל של האדם, בשביל מה זה? בשביל הפה שלו, לפיהו.

ושומר פיו ולשונו, שומר מצרות נפשו. וצריך להיזהר שאו להקפיד על בני ביתו,

על שום דבר, ואין בכלל האכילה אם הקדיח תבשילו,

ולא עשה אשר יוכשר לו, ולא הרק שוגג.

כמזיד ואונס כרצון. נשרף לה דייסה, אז מה אתה צועק מסכנה?

תאשים את הגז, מה אתה מאשים את זה? תאשים את עצמך, תכין את הדייסה.

למה אתה כועס?

מה לעשות?

ולא יכעס עם אשתו ומשרתיו ואנשי ביתו, כי איש כמידתו מן השמיים דנים אותו. כעסת? כעסת. מה עשת? מה עשו בך?

וכתיבי במאס משפט עבדי ואמתי בריבה ממדי, ומה אעשה כי יקום אל וכי יפקוד? מה אשיבנו?

אם הקדוש ברוך הוא יתבע אותך על זה שכעסת עליהם, מה תשיב לו?

מה תגיד לו? לא, לא התכוונתי, לא בדיוק, הייתי חייב, קרקרה לי הבטן, מה תגיד לו?

העמק בזה ותעביר על מידותיך, כי יותר ממה שאשתך ומשרתיך חייבים בכבודך ובעבודתך, אתה חייב בכבוד ועבודת קוניך.

לכן מאוד צריך בדבר הזה להיזהר.

הרב פה מדבר על עוד כמה עניינים שצריך להיזהר עליהם, ברכת המזון,

להכניס עני לתוך ביתו, יתום ויתומה,

לא לדבר חס ושלום דברי בטלה וליצנות על השולחן, מים אחרונים,

ברכת המזון שזה דאורייתא, דברי תורה על השולחן,

ועוד כהנה וכהנה דברים שאדם חייב מאוד מאוד מאוד להיזהר בהם, ובפרט באכילה גסה,

בכל הדברים הללו שאדם מאוד צריך להיזהר בדבר הזה. יהי רצון בעזרת השם,

שהקדוש ברוך הוא יזכה אותנו לשמור פינו ולשוננו,

וגם נזכה להישמר מהאכילות לא טובות, מייסורים, מכל מיני תאוות,

ועל ידי זה,

יכיש גאולתנו, יבדה בית מקדשנו, במהרה בימינו,

אמן ואמן. רבי חנן המקשייה אומר, אזרש ברוך הוא לזכות ישראל,

שיגר בהם דבר המצוות שנאמר, עונה רחבה וסמנת צדקו יגדיל, תורה ויעדיר.