פרקי דרבי אליעזר - י"ג | הרב שמעון משה חי רחמים

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

בשם השם נעשה ונצליח. השיעור בעזרת השם

תהיה לחזרה בתשובה

של רבקה בת רוזה,

חזי בן מזל. זיווג הגון לדוד בן גיד, להצלחה בדימות תורה לפנחס בן רוזה,

לעילוי נשמת שלמה בן חזקיה, סמרקן בת שרה, שרה פור זאדה, בת חווה.

וגם לזיווג הגון של שלהבת בת שמחה,

דמיטרי בן גלינה וכל הרווקים בעזרת השם.

יזכו בעזרת השם לזיווג הגון.

בעזרת השם גם לזרע חי וקיים, למאיטל בתמר ולשאר

נשות ישראל.

כן,

אנחנו בפרק 30. הניסיון התשיעי

ישמעאל נולד בקשת

ונתרבה בקשת,

שנאמר ויהי רובה קשת,

והיה נוטל קשת וחצים והיה יורה אחר העופות,

וכך הוא היה צד אותם.

ופעם אחת ראה את יצחק יושב לבדו

וירה עליו חץ במטרה להורגו. רצה להרוג את יצחק, אח שלו.

רעתה שרה והגידה לאברהם כזה וכזה עשה ישמעאל ליצחק ופספס.

החץ לא פגע.

והיא אמרה, תראה, הבן שלך, ככה, מהגר, מה עשה?

רצה להרוג את הבן היחיד שלך, זה שאמור לרשת אותך.

אלא,

ומה ציוותה עליו? עמוד וכתוב ליצחק כל שנשבע הקדוש ברוך הוא, ליתן לך ולזרעך.

עכשיו תוריש לו את הכול כבר.

מחיים.

ירושה מחיים.

יש אנשים מפחדים לעשות צבא, הם חושבים שמחר הם מתים.

טוב, תעשה צבאה.

אתה מרגיש שכבר אתה הגעת לגיל זקני הגבורות. אתה יודע שאתה לא צריך לעשות צבאה, כל הילדים מבינים לאן הולך, מה הולך. הם יודעים שכולם זה כולם, כולם זה אחד. אתה יודע, כשבאים לנחם,

להבדיל,

אז אצל הספרדים אומרים, תנוחם מן השמיים. למה?

אבא לא משאיר גם ככה כלום, צבאה, מנדכר, שמיהם.

אבל אצל האשכנזים אומרים, המקום ינחם אתכם, הוא משאיר כמה בניינים, כמה דירות.

אז ברוך השם יש במה להתנחם.

אתה מבין? אז זה על דרך מה שאתה מסביר, לא צריך.

צריך!

כדי שלא יריבו. לא יריבו.

כדי שלא. אם אין, אז לא יריבו.

אבל בדרך כלל שיש, תמיד יש יצהרה. איך כתוב? אין כתובה בלא תגרע.

בכתובה יש גם

הרבה ממון.

כן?

יפה. אז אם אין, אז בסדר. אתה יכול להיות רגוע. לא יריבו.

לפעמים רבים למה הוא לא השאיר.

יש, יש. זה גם משהו.

יש. יפה.

אז כתוב ליצחק כל מה שנשבע הקדוש ברוך הוא, ליתן לך ולזהר לך. תכתוב לו.

מה אתה?

חייך שאין במעמע הזה יורש עם בני יצחק.

והיא מצווה עליו שישמעאל שום דבר לא יורש.

הוא לא לוקח כלום.

שנאמר, ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה, כי לא יירש בנה האמה הזאת. אם בני,

אם יצחק.

רשום שם, אם בני, אם יצחק. מה זה אם בני?

שלא תגיד לא, רק אמר למישהו אחר.

אם יצחק.

הדגישה לו.

כמו בארחל ביתך הקטנה. נכון, יפה. כמו בארחל ביתך הקטנה. נכון.

אמרה שרה לאברהם כתוב גט גירושין,

ואשלח את האמה הזאת ובנה מעלי ומעל בני.

מן העולם הזה ומן העולם הבא.

היא לא רק התכוונה שהוא ישלח

מן העולם הזה, אלא גם מן העולם הבא. דהיינו, חלק העולם הזה וחלק העולם הבא.

ומכל הרעות שבאו על אברהם,

היה קשה ורע בעיניו הדבר הזה מאוד.

למה?

מי זאת הייתה הגר?

אז הסברנו בפרקים הקודמים שהגר הייתה בתו של פרעה.

אתם יודעים, לגרש את בת פרעה זה לא פשוט, אה?

כמה עורכי דינים הוא ייקח?

כמה משפטים הוא יעשה? זה פרעה, זה לא צחוק. יש לו, ברוך השם.

ומכל הרעות זה היה הרע הכי קשה לאברהם אבינו לעשות כדבר הזה.

שנאמר, גם פה יש חילול השם. על מה אתה מגרש?

תחנך את הילד.

כן?

שנאמר, ויהיה רע הדבר מאוד בעיני אברהם על אודות בנו.

רבי יהודה אומר,

באותו הלילה נגלה הקדוש ברוך הוא על אברהם אבינו.

ואמר לו, אברהם,

אה אתה יודע שהייתה שרה ראויה לך לאישה ממעי אמה?

אחי, אתה לא יודע ששרה ממנו הייתה ראויה לך עוד מבטן קודם לידתה?

ויהי חברתך ואשת נעוריך.

ולא נקראת הגר אשתך, ולא נקראת שרה שפחתך.

הגר לא נקראת אישה שלך, היא נקראת שפחה שלך,

ושרה לא נקראת שפחה.

אלא היא אשתך.

שנאמר, אבל שרה אשתך יולדת לך בן.

והגר לא נקראת אשתך אלא שפחתך.

וכל שדיברה שרה, אין לה אינטרס פה, היא דיברה מטוב ליבם, באמת דיברה.

לכן על ירה בעיניך על הנער ועל אמתיך, שנאמר,

ויאמר אלוהים אל אברהם על ירה בעיניך על הנער ועל אמתיך, כל אשר

תאמר אליך שרה שמה בקולה, למה?

כי ביצחק יקרא לך זרע.

השכים אברהם בבוקר,

אז לא היה רבנות,

וכתב גט גירושין.

וכתב ונתן לה, צריך לשמה.

אז הוא כותב לשמה וגם נותן לשמה.

וישלחיה מעליו ומעל יצחק בנו מהעולם הזה ומהעולם הבא.

אין להם חלק מהעולם הבא,

ומהעולם הזה נתן להם ושלח אותם. שום דבר.

שנאמר, וישכם אברהם בבוקר,

ומכאן של כל דבר מצווה משקיעים, אפילו

גט גירושין.

אה?

עכשיו הזמינו אותו לרבנות, אל תגיד, אה, אני אלך בעשר, גם ככה יש תור ארוך.

קום בבוקר, תפלל נעץ,

וישכם אברהם בבוקר, לומדים מאברהם אבינו.

ויקח לחם וחמת מים,

שילחה בגט גירושין, ולקח את הדרדור וקשר במותניה.

יפה.

מה זה נקרא דרדור? דרדור זה כמין נוד מים

שהיה על גביה, כמו איזה תיק כזה, ככה, אתם מכירים את התיק מימיה הזה?

בסגנון של כזה דבר, והוא קשר את זה על מותניה,

ושלח אותה, כדי שיהיה סוחף אחריה לידה שהיא שפחה.

זה סימן שהיא שפחה.

ולא עוד,

אלא כשרצה אברהם לראות את ישמעאל בנו ולראות את הדרך שהלכו בה,

אז מה יעשה סימן? הנוד מים הזה שהוא קשר עליו, הרי זה כבד, היא לא תרים אותו כל הדרך.

צריכה להרים את ישמעאל, הוא קטנצ'יק.

מה, עכשיו תיתן לו ללכת? אז לא היה בזמנם נעליים, לא היה זה, היו הולכים ככה יחפים.

אז הדרך הזו, המדבר הלכת, זה כאבים.

אז היא מרימה את ישמעאל,

והנוד מים הזה מזדחה לאחריה, ואז הוא עושה סימן בדרך.

אתם מכירים את זה שילד קטן גורר איזה חתיכת פלטה של עץ?

הוא עושה ככה גומה.

לא לחינם בשבת אסור לשחק, משום משווה גומות, שימא יבוא להשוות גומות.

ובזכות אברהם לא חסרו המים מן החמת.

היה לה גם נס, לא היה חסר לה מים.

כיוון שהגיעה במדבר,

התחילה תורה אחר עבודה זרה של בית פרעה אביה.

אמרה, הדתיים האלה, כרגיל, כמו שכולם,

מתחילים ללכלך. לא נראה טוב? יאללה, מתחילים ישר ללכלך על השני. מה אתה מלכלך?

מה אתה אומר לא טוב? אתה בדקת? חקרת? עשית?

ישר, זה ישר לא טוב.

יש,

אני אגיד לכם פרטים, כן, אבל זה אחד שמזמן כבר דיברתי איתו על זה.

בסוף השתכנע ששש לא בסדר, כמו שהסברתי לו.

אמרתי, או,

כמה עמלתי, היה קשה.

בסוף הבנת שזה לא בסדר. יפה, כל הכבוד.

ומיד חסרו המים מן החמת.

לפיכך,

ותשלר את הילד תחת אחד השיחים,

כיוון שהיא התעסקה בעבודה זרה, כבר אין סייעתא דשמיא. אם אין סייעתא דשמיא ממילא עכשיו נחסר,

נחסרה הקדושה, גם נחסרה הגשמיות, לא רק הרוחניות, גם הגשמיות.

ממילא נהיה לה חסר מים.

אם חסר מים,

אי אפשר לחיות, אה? אתה יכול ללכת במדבר בלי מים.

לפיכך, מה היא עושה? ותשלר את הילד תחת אחד השיחים.

אנחנו יודעים שאדם רוצה להציל מישהו במצב כזה שאין לו עוד מי להציל. זו הכרעה, שאלה מאוד גדולה

לגבי כל מה שהיה בשואה האיומה.

מה לעשות עכשיו, הילד קטן, והיה זה, את מי?

שאלות מאוד קשות היו.

אז גם במקרה הזה,

עכשיו אין מה, עם מה היא תעשה?

תציל את עצמה או את הילד?

אין לה ברירה, היא תוכל עדיין להביא עוד ילדים, אז היא משליכה את הילד תחת אחד השיחים שלו קצת צל,

היא בעצמה ממשיכה הלאה.

אבל עדיין זו אימא,

היא לא יכולה לעזוב בכל אופייה, אז היא יושבת הרחק עם תחווה קשת.

לפיכך, ותשלר את הילד תחת אחד השיחים. בן כמה היה הילד הזה,

שאנחנו מדברים עליו, שהיית צריכה להרים אותו וכו' וכו'? הוא בן 24 שנה היה ישמעאל,

כשיצא מביתו של אברהם אבינו.

גבר.

כן, אצלנו זה כבר נקרא גבר.

בסדר, זה היה נקרא ילד.

למה? שם היו חיים עד מאה פלוס.

יפה.

ויצחק, בן כמה היה? בן עשר שנים היה.

ותלך ותתע,

אין ותתע אלא עבודה זרה שטעתה מדרכה.

דכתיב בהבל המה מעשה תעתועים. זה פסוק ביומי יטווה.

ועייפה נפשו של ישמעאל בצמא,

הלך והשליך את עצמו תחת חרולי המדבר.

ואמר,

מה הוא אומר עכשיו? ישמעאל מתפלל.

לא אמר, אני, סבא שלי זה פרעה. חבר'ה,

תסדרו לי פה עכשיו שולחן.

לא.

מי ישמע אותו? מדבר. למי פונים?

לברוא העולם.

ואמר, ריבון העולמים,

אם יש לפניך רצון להשקות אותי מים, השקני ולא תצא נפשי בצמא.

אם אתה רוצה להכיות אותי, תשקה אותי מים.

כי משונה היא מיתת הצמא,

וקשה היא מכל המיתות.

שמעתם?

אדם לא עלינו, לא עליכם, שנפטר בצמא,

זה מיתה מאוד מאוד מאוד קשה,

ושונה מכל המיתות.

כי מסכן, כולו לא היה לו מים.

והלך.

ישמעאל.

למה הוא מסכן?

אנחנו עוד היום סובלים ממנו, לא? זה עכשיו בני טובים נקרא עדיין. זה לא עדיין ישמעאל שאנחנו מכירים.

זה עדיין בסדר, בן אברהם.

ושמע הקדוש ברוך הוא תפילתו.

הנה, זו ההוכחה שזה בסדר. קדוש ברוך הוא שומע את תפילתו. אם היה רוצה לקחת אותו, היה לוקח אותו.

ושמע הקדוש ברוך הוא תפילתו, שנאמר, וישמע אלוקים את כל הנער,

וכתיב כי שמע אלוקים אל כל הנער באשר הוא שם.

לא מה יהיה איתו.

באשר הוא שם. מה עכשיו?

ושם נפתחה להם הבאר. איזה נס היה להם.

אמרנו, עשרה דברים נבראו בין השמשות.

אחד מהדברים זה היה פי הבאר.

למה היה צריך פי הבאר?

להחיות את ישמעאל ואת הגר.

תראו מה זה. הקדוש ברוך הוא מששת ימי בראשית

מכין באר,

והוא

מעמיד אותה עד מתי שיצטרך אותה. מי?

לא, נגיד, זה גאון גדול.

ישמעאל.

נכד של פרעה.

למה הוא צמא?

נגמר.

נפתחה להם הבאר הזו שנבראה בין השמשות, והלכו ושתו,

מילאו את החמת מים, שנאמר, ויפקח אלוקים את עיניה, ותראה.

ושם הניחו את הבאר.

הבאר הזו יכלה להתגלגל איתם יחד.

השאירו אותה שמה.

ומשם נשאו רגליהם והלכו כל המדבר כולו.

ומשם המשיכו הלאה. עד שהגיעו לאן? למדבר פארן.

ומצאו שם מוצאי מים וישבו שם.

שנאמר, ישב במדבר פארן.

שלח ישמעאל ולקח לו, ועכשיו נהיה ברוך השם שידוכים,

ישמעאל.

שלח ישמעאל ולקח לו אישה מערבות מואב,

ועיפה שמה.

לאחר שלוש שנים הלך אברהם לראות את ישמעאל בנו, לפי הפסים,

כן, שהסברנו.

ונשבע לשרה שלא ירד מעל הגמל במקום שישמעאל שרוי שם.

כאילו אם יורד מהגמל זה כעין

התחרטות.

אז הוא נשבע לשרה שאותו לא מחזיר.

הוא לא יורד מעל הגמל, והגיע לשם בחצי היום, ומצא שם את אשתו של ישמעאל,

העיפה הזאת.

אמר לה, היכן הוא ישמעאל?

אמרה לו, הלך הוא ואימו להביא פירות תמרים מן המדבר.

אמר, תני לי מעט לחם ומעט מים, כי העיפה נפשי מדרך המדבר. תני לאכול משהו ולשתות.

אמרה לו, אין לחם ואין מים. תראו איזה כלה.

אין לחם, אין מים.

אמר לה, כשיבוא ישמעאל, תגידי לו את הדברים האלה.

והאמרי לו, שבא זקן אחד מארץ כנען לראותך,

ואמר,

שסף הבית אינה טובה.

דהיינו, מפתע,

חלף את מפתן הבית שאינה טובה ואינה ראויה לך. דהיינו, הוא המשיל על האישה.

זאת אומרת שהאישה הזו לא ראויה לך, נתן לה רמז. היא גויה, היא לא מבינה.

אבל ישמעאל קצת מבין בעניינים. חציו יהודי, כן?

חציו להשם, חציו לכם זה,

להבדיל.

אז הוא נתן רמז כזה, ומהרמז הזה מסתום ישמעאל יבין. מה הוא אמר? שסף הבית אינה טובה. מה היא? היא לא יודעת, היא יודעת להגיד.

סף הבית אינה טובה, כמו טקסט, גולם.

כשישמעאל בא, היא אומרת לו את זה. הוא כבר מבין את המסר.

וכשבא ישמעאל, הגידה לו אשתו את הדבר הזה,

ומייד שלח אותה.

יאללה, מהר לכי מפה.

לא מתביישת?

בא לפה הזקן הזה, את לא הבאת לו מים, לחם, שלח אותה, לא ראויה.

ושלחה אמו ולקחה לו אישה מבית אביה, ושמה פטומה.

אתם רואים איפה השמות האלה של הערבים? פטימה, פטומה, זה.

מפה.

ושמה פטומה.

עוד לאחר שלוש שנים הלך אברהם לראות את ישמעאל בנו,

ונשבע לשרה כי בפעם הראשונה שאינו יורד מן הגמל,

במקום שישמעאל שרוי שם.

והגיע לשם בחצי היום, ומצא שם אשתו של ישמעאל. אמר לה, היכן הוא, ישמעאל?

זה כבר שיתוך שני.

אמרה לו, הלכו ואימו לראות את הגמלים במדבר. אמר, תני לי מעט לחם ומעט מהים כי איפה נפשי מדרך המדבר.

הוציאה ונתנה לו.

עמד אברהם והיה מתפלל לפני הקדוש ברוך על בנו,

ונתמלא ביתו של ישמעאל מכל טוב, ממין הברכות.

אתם רואים? בסעודיה שמה יש להם זה וכו'.

למה הם מקבלים את כל זה? בזכות התפילה של אברהם אבינו.

מה אתה חושב?

ככה סתם? אתה תגור בקומות והם יגורו בווילה?

זה העולם הזה מקבלים. אנחנו מקבלים את הווילה בעולם הבא.

וכשבא ישמעאל, הגידה לו אשתו את הדבר הזה,

וידע ישמעאל שעד עכשיו רחמי אביו עליו.

ידע שאברהם אבינו עד עכשיו

אכפת לו ממנו, אוהב אותו,

שנאמר בתהילים קג יג, כרחם אב על בנים.

ולאחר מיתתה של שרה חזר אברהם ולקח את גרושתו,

בחזרה את הגר,

שנאמר ויוסף אברהם ויקח אישה ושמה כתורה.

שינוי השם פה היה.

ולמה ויוסף אברהם?

אלא שפעם ראשונה הייתה אשתו.

ועוד הוסיף לבוא עליה ושמה כתורה שהייתה מקוטרת מכל מיני וסמים.

דבר אחר כתורה שהיו מעשיה נאים כקטורת.

וילדה לו שישה בנים

את זמרן ויוקשן ומדן ומדיין וישבק ושוח,

שנאמר ותלד לו את זמרן וכולי.

כאישה שהיא מתגרשת מבעלה, כך עמד אברהם,

ושילחן מעל יצחק בנו.

בעולם הזה ובעולם הבא נתן להם חלק ושלח אותם.

שנאמר ולבני הפילגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנות וישלחם מעל יצחק בנו.

איך שלח אותם? בגט גירושין,

על שם בניו של ישמעאל.

סליחה, בגט גירושין.

ולמה הוא שולח אותיו?

כדי שלא יפריעו ליצחק אבינו בעבודת השם.

הרי יצחק זה עולה תמימה,

הוא צריך

להמשיך את מסורת האב הקדוש, אבי האומה, אברהם אבינו.

ולכן מאוד מאוד חשוב הדבר הזה.

עכשיו למה מקודם גם אברהם שלח את,

אמר לו את מפתן הדלת הזה לא טוב.

אברהם אבינו היה איש החסד, הכנסת אורחים אצלו זה הכי טוב שבעולם, V.A.P.

אז איך אתה ככה, הוא רואה כזה דבר, זה בשבילו הכי גרוע שבעולם.

הוא אומר, מתוך הבית שלי,

שתהיה קלה כזאת לבן שלי שהיא לא מכניסה אורחים,

זה לא מתאים למשפחה.

מיד חותכים, לא מחכים אפילו.

לא נסתדר, אולי תשתפר, אי אפשר.

לא מתאים, חותכים, נגמר הסיפור.

לומדים מאברהם אבינו.

יפה.

על שם בניו של ישמעאל, קדר נקראו על שם בני קדר,

שנאמר לקדר ולממלכות חצור,

וקדמה נקראו בני קדם,

שנאמר אלה בני קדם, על שם שישבו באחוזת קין, נקראו בני קין,

וחבר הקני נפרד מקין, והלא כל בני קין נפרדו בדור המבול,

אלא על שישבו באחוזת קין, במקום הזה שנקרא אחוזת קין,

אז נקראו בני קין,

שנאמר כי אם יהיה לבאר קין, עד מה אשור תשביכה?

אשור מזרעו של ישמעאל.

הם ישביתו ממלכות אשור, אמר בלעם.

משבעים לשונות שברא הקדוש ברוך הוא בעולמו,

לא שם שמו לאחד מהם אלא לישראל. שבעים אומות יש,

אף אחד לא קיבל את שמו של הקדוש ברוך הוא חוץ מאומה אחת,

שנקראת ישראל.

הואיל והשווה הקדוש ברוך הוא שמו של ישמעאל לשמו של ישראל,

דומה בצליל, כן, ישמעאל ישראל.

אוי מי יחיה בימיו, שנאמר, או מי יחיה מסומו אל.

הצהרות שהם יעשו.

רבי ישמעאל אומר, חמישה עשר דברים עתידין הנה הגאולה.

חמישה עשר דברים עתידין בני ישמעאל לעשות בארץ באחרית הימים.

ואלו הן

ימדדו את הארץ בחבלים,

כל הזמן יעשו מדידות,

לבדוק,

ויעשו בית הקברות למרבץ צאן אשפתות.

את הבית הקברות הם יעשו מקום למרעה של הצאן,

כמו אשפתות, לכלוך, הכל וזה.

וואי, וואי, וואי, מה אני יכול להגיד לכם עכשיו?

וימדדו בהם ומהם על ראשי הערים,

וירבה השקר,

ותגוס האמת, ינגסו באמת כל הזמן,

רוצים עוד להקרת ועוד ועוד ועוד,

וירחק חוק מישראל,

אתה רואה מה? ההפך מחוקי התורה,

הכל להפך.

וירבו עוונות בישראל

שני תולעת

כמו צמר,

ויקמל הנייר והקולמוס,

ויפסל סלע מלכות,

ויבנו את הערים החרבות,

ויפנו הדרכים,

מה שעושה דאעש,

מפנה את כל הדרכים,

ויטעו גינות ופרדסים,

ויגדרו פרצות חומות בית המקדש,

ויבנו בניין בהיכל,

ושני האחים יעמדו עליהם נשיאים בסוף,

ובימיהם

יעמוד צמח בן דוד, שנאמר, ובימיון דמלכיה אינון יקים אל ההשמיה, מלכות דיל, עלמין לא תתחבל,

מלכות שלעולם לא תתפרק.

זה מלך המשיח.

ועוד היה רבי ישמעאל אומר, שלוש מלחמות של מהומה

עתידין בני ישמעאל לעשות בארץ, לא בחו״ל, בארץ, באחרית הימים,

שנאמר, מפני חרבות נדדו,

ואין חרבות אלא מלחמות.

אחד ביער,

בערב,

שנאמר, מפני חרב נטושה,

ואחד בים,

זה המקום השני, שנאמר, מפני קשת דרוחה,

ואחד בכרך גדול של רומי,

אמריקה,

שהוא כבד משניהם,

שנאמר, מפני כובד המלחמה,

ומשם

יצמח בן דוד

ויראה באובדן של אלו ואלו, אחד יהרוג לשני,

ומשם יבוא לארץ ישראל,

שנאמר, מי זה בא מאדום,

חמוץ בגדים מבוצרה,

זה הדור בלבושו, צועה ברוב כוחו,

אני מדבר בצדקה רב להושיע.

זה ממש כמו שמדוברת, הונו שמה, ואחרי זה יבוא, עלינו לפה. מה זה ממש?

זה מה שאתה אומר, זה בטוח, זה לא ממש, מה שחז״ל אמרו, זה לא אולי.

לא, לא, אולי. זה ודאי מה ש... ודאי, ודאי, ודאי.

מה השאלה בכלל? ודאי.

הם שמה ואנחנו מזוהרים עלינו. ודאי.

הם מחכים בקבוקי דלק לבית.

למה?

מה?

למה?

בקבוקי דלק, מי שמתערב סורטוס, מי שמתערב סורטוס, מי שמתערב סורטוס, מי שמתערב סורטוס.

הם באים עם בנזין, מה אתה... אני בא עם דלק, 95. דלק מטוסים.

יפה.

עד כאן, בעזרת השם,

יפיר כדי רבי אליעזר,

ואנחנו עוברים למוסר. בלי מוסר אי אפשר לחיות.

אמן.

היום עשינו ברית.

הייתה לנו זכות

בהילולת רבי שמעון בר יוחאי.

בשבוע הבא בלי נדר, אני אוהב אותך את הכרעי.

בעזרת השם.

המואל קראו לו שמעון,

והתינוק גם קראו לו שמעון.

אז יש שלושה.

אוהב ראשי.

אהלן יהיה צדיק גדול תקראי.

כן.

אוהב ראשי.

או!

אנחנו

במילת המפתח

של היהדות והיא אמת.

בואו נראה.

אמר החכם מכל אדם שלמה המלך במשלי יב יט שפת אמת תיכון לעד.

אדם שדובר אמת זה הדבר, השפה הזאת לעד, לנצח נצחים.

אי אפשר להפיל אותה, להכחיש אותה.

הוא מצלט את האדם ממיתה.

כפי שידוע את מאמר השס בסנהדרין צדיק זין א', בהוא אתר דשמי קושטא,

שלא היו, היה שם מקום שנקרא קושטא,

שלא היו מדברים שקר בו.

כלום, לא היו מדברים שם שקר.

ולא מה יתענש בלא זימנה.

לא היה שם מת אדם קודם זמנו.

כולם היו שם מאריכים ימים עד הזמן שלהם ואז נפטרים.

ואמרו רבותינו זיכרונם לברכה

שהמשנה דיבורו, אדם שמשנה בדיבור שלו, לא, לא התכוונתי, לא, לא בדיוק, שיקרת, מה לא התכוונת? הם כעסנים גם, אנשי דוברי אמת הם אנשים כעסנים.

דוברי אמת? דוברי אמת.

כי הרבה... לא, זה כעס מול השקר.

כעס, כן, מול השקר. זה לא שהוא כועס ממידה רעה. לא, לא ממידה רעה. זה ממידה טובה, שהוא לא יכול לסבול את השקר. כן, זהו. אני.

שהמשנה מדיבורו חשוב כעובד עבודה זרה.

שמעתם?

אדם שמשנה מהדיבור שלו,

כפי אדם שעובד עבודה זרה. שנאמר בראשית,

והייתי בעיניו כמתעתע, זה מה שפחד יעקב.

כשהוא נכנס ליצור, איך אני אגיד לו שאני אעשיו?

שאני לא אשקר, מתעתע, כעובד עבודה זרה.

וה' אלוקים אמת, וחותמו אמת, ותורתו אמת.

ושארית ישראל לא יעשו, שארית ישראל,

לא יעשו עוולה ולא ידברו חזיו,

ולא יימצא בפיהם לשון תרמית. ככה מובא בספר צפניה.

ויש רבים מעמי הארץ אשר לימדו לשונם דבר שקר, ונעשה להם כהתר גמור.

יש כאלה כל היום שקר.

עד שיש שמשקרים בסיפורים של הבל בלי שום תועלת עליהם.

וואי, אני הייתי קרן? מה אתה משקר?

על מי?

הם מאמינים לעצמם. או, מאמינים. אתה שומע שהוא משקר והוא כל כך בטוח בשקר שלו.

ועליהם הכתוב אומר בישעיה, הוי מושכי העוון בחבלי השווא.

וכשהוא כדי להשיג תועלת, אם הוא משקר כדי להשיג איזה משהו,

כגון במידה במשקל ובמשורה, אתה יודע איזה לחם זה?

משהו, משהו.

ובפועל שם, זה לחם מלא.

אה, לחם מלא, שמו שם קצת קפה, וזה נהיה בצבע של מלא.

זה לא מלא, זה שקר.

הוא מוכר את זה.

כן, אני סתם לא אומר.

והוא מוכר את זה, והוא מוכר את זה במחיר של מלא. והוא אומר לך, זה ככה, ופה, ושקר, וחזר.

כגון במידה במשקל וכדומה.

אזי לא בשם שקר יקרא.

איך יקראו לו? לא יקראו לו ברחוב שקרן.

מה יקראו לו? חרוץ, חריף, מפולפן, משתדל.

ימצאו כל מיני, ככה, מילים יפות

לתאר את השרץ.

ואומרים שמי שאינו משקר בזמן הזה, יש פתגם כזה, אה, אם אתה לא שקרן, אתה לא מצליח, אה?

הנה, זה מהפה ליועץ, לא אני אמרתי.

ואומרים שמי שאינו משקר בזמן הזה, לא יוכל להרוויח.

אם אתה לא שקרן, איך תצליח? איך תרוויח?

ושקר, אומרים.

שקר אנו

שהרי רבותינו זיכרונם לברכה הומי במדרש בספר משלי

כשנכנס נח לתיבה

בא גם כן

שקרא להיכנס השקר רצה גם להיכנס לתיבה להינצל

השקר

הרי כולם נכנסו לתיבה של נח

האמת נכנסה ראשונה

השקר גם רצה להיכנס הוא אמר כל אחד עם הזוג שלו לא? נכון. באו זכר ונקבה הזוג שלי מי זה?

האמת, תנו לי להיכנס לתיבה. אומר נוח, אין כניסה לשקרנים בו.

אין, לא עשתי חדר, רשום עליו שקר. לא עשתי כזה דבר.

אמר לו, צא!

ובקש לך בת זוג,

שכל הבאים אל התיבה זכר ונקבה באו.

הלך וביקש ומצא את פחתא.

אמר לרצון, האמת התגרשה ממנו, לא רוצה להיכנס איתו לתיבה, התגרשו.

הלך לפחתא.

אמר רצונך שתינשאי עמי,

אמרה לו, מה תיתן לי?

השיב לה, כל מה שארוויח אתן לך.

השקר הזה היה לארג'.

הוא אמר, אני אתן לך הכל, מה אכפת לך?

העיקר תתחתני.

ומשם ואילך כל מאי דמרבך שקרא,

פחתא נקדלה.

כל מי שמשקר, תמיד הפחד מרוויחה.

ואם היצר הרע

החליק אליו בעיניו, הוא מראה לו שמרוויח הרבה על ידי השקר,

סוף סוף בלי ספק שחסר יבואו.

הוא חושב עכשיו הוא הרוויח שהוא שקר. אה, זהו, התחמקתי מהזה.

הצלחתי לשקר, הרווחתי.

טיפש. בוא תחכה עוד קצת, תראה.

אה? גם הוא חשב שהוא מרוויח מלא דירות. בסוף מה?

לשקר אין רגליים.

שמעתם את הבדיחה עכשיו?

ראש הממשלה ונשיא המדינה התלוננו.

משעמם לנו בכלא. אמרו, נשלח לכם זמר.

אמרו, אבל צריכים קצת ללמוד. אמרו, גם נשלח לכם רבנים.

יש לכם את הרב הזה, את הרב ההוא, את הרב הזה שאני אומר לכם.

מה זה זה? רוצים שם חברותות לעשות. משעמם בכלא.

זה לשקר. משקר כל זה נובע.

אם זה היה אמת, הוא היה צריך להיות בפנים?

לא. מהשקר הוא נכנסים. אבל יש מלא בבית סוהר, אני אומר לך, חפים מפשע. אני עכשיו מדבר על הלא חפים מפשע.

בסדר, רק שאלה.

משקר הם חפים מפשע מפשע.

סוף סוף בלי ספק שחסר יבואנו.

ככתוב בדברי קבלה, עושה עושר ולא במשפט.

אם לא עשית את העושר הזה כמו שצריך,

לפי דרכה האמיתית של התורה, לא מה שאתה חושב שזה אמיתי,

לפי דרכה האמיתית של התורה, בחצי ימיו יעזבנו.

זה השם ירחם, זה לפה ולפה. בחצי ימיו יעזבנו או העושר, או שהוא עוזב את הכול

ומשאיר את הכול פה.

ובאחריתו יהיה נבל,

או יהיה עושר שמור לבעליו לרעתו בעולם הזה ובעולם הבא.

והשם לא ימנע טוב להולכים בתמים.

ורעת השקר היא רעה בעיני אלוקים ואדם,

כי מישהו שקרן הוא נבזה ונמאס,

וגנאי הדבר לעין כל עד שאפילו באומות העולם

יש שנזהרים מאוד לעמת דבריהם

ושלא לדבר שקר.

אפילו מגויים נזהרים לפעמים לא לדבר שקר.

והמדבר שקר במשא ומתן שעושה עם גוי גורם חילול השם.

שאומרים הגויים, ידוע הדבר שיהודי שקרן, זה שקרן היהודי הזה, כזבן, עלוון,

עוולן.

וכהנה רעות מדברים עליהם ונותנים מום בקודש.

אתה הרי דובדבן שבקצפת מכל אומות העולם, מ-70 האומות, אה?

איך אתה עושה ככה?

אתה מחלל את השם.

לחלל את השם זה לאו דווקא שאתה עושה מעשה לעיני אחיך היהודים.

גם כשאתה עושה מעשה לעיני אחיך, לא אחיך, כן?

לעיני שאר אומות העולם זה גם חילול השם.

שיוציאו עכשיו לעז על עם ישראל.

וידוע חומר איסור חילול השם,

וכמה איסורים נגררים מן השקר לפי העניין,

כאשר יראה הרועה, וכך עונשו של בדאי,

שקרן,

שאפילו אומר אמת, לא שומעים לו. אתם מכירים את זה שהוא תמיד מתקשר למשטרה?

יש פה זה, יש פה זה, מטרידים.

ואז בסוף, כשבאמת צריך את המשטרה,

או צריך את האמבולנס,

הם חושבים שהוא משקר,

ואז בעל עונשו.

אז זה שאפילו אומר אמת,

אין שומעים לו.

ולמה?

משהו בישל, הוא אחר.

והאמת הוא יסוד בניין, וידוע מה שסיפרו במדרש,

שאחד היה רשע גמור,

ועל ידי שקיבל על עצמו שלא לדבר שקר, חזר בתשובה.

שאם היה הולך לדבר עבירה, היה חושב, אם ישאלוני מה אני אגיד להם,

אם אומר אמת, אבוש ואקלם.

ואם אומר שקר, הרי אעבור על מה שקיבלתי,

ובזה היה נמנע ולא היה הולך בעצת רשעים.

ככה הוא היה נמנע מללכת למקומות לא טובים.

ובדרך הטעים לא עמד.

ולפי גודל מעלת האמת ורוב גנות השקר וההרעות הנמשכות ממנו, ראוי לאדם להתחזק ולחנך את בניו

במידת האמת.

וממנו יראו שמקפיד על דבר אמת וכן יעשו.

איך אתה רוצה לחנך את הילד שלא יהיה שקרן,

שלא יהיה...

הדוגמא דיברנו אתה.

משלח ידו,

ולדי שאבא יתנהג בצורה שכזו.

בדרך ארץ,

ביראת שמיים, אז הבן גם ילמד.

אחד בא לאדמו, אמר, כבוד האדמו, אני לא יודע, אני חושב שהבן שלו יש לו נשמה גבוהה.

נשמה גבוהה, למה?

הוא אומר, לא יודע, הוא לוקח את אבני פלא, הוא שם פה ופה על היד.

אמר לו,

חסיד שוטה, תפסיק להתפלל בבית.

אתה מתפלל בבית, אתה רוצה שהוא? הוא רואה שאתה שם קוביות שחורות, הוא גם שם את הקוביות הצבעוניות.

תפסיק להתפלל בבית.

וכן יעשו ויעמוד על המשמר עליהם,

שלא יימצא בפיהם לשון תרמית.

גם אם אתה שומע את הבן שלך מוציא איזה מילה לא יפה או זה, תן לו!

כמובן, לא.

כן, תן לו, כמו שצריך. תלמד אותו, תתפוס אותו, תסביר לו.

ואם יעשו דבר שלא כעוגן,

תגיד לו, תודה על האמת, תבקש סליחה,

אמרת לא טוב.

ובכן ימחה להם באותו הפעם, ולא יקם, רק יזרזם שלא יוסיפו לעשות.

ואם ידברו שקר,

יוסיף להכותם מכה רבה על השקר.

ויגדיל בעיניהם עוון השקר. תעשה לזה דרשה.

בבית, תושיב את כולם ותגיד, מה זה לשקר?

אוי ואבוי, זה איסור חמור.

באופן שיחרדו בנים וייזהרו מאוד עד שיעשה להם הטבע שלא לדבר שקר. מהפחד הם לא ידברו שקר.

ובכלל, כמו שילד מפחד, הוא אומר משטרה, הוא מפחד.

אותו הבן יגיד לו, שקר! זה יותר גרוע ממשטרה.

משטרה לא צריכה לפחד, זה בשר ודם.

ומכלל מידת האמת לאמת את דבריו הן צדק ולאו צדק.

כי מלבד האיסור שבו,

גנאי הדבר לחזור מדיבורו, ואמרו כי מי שפרע מדור המבול ומדור הפלגה,

הוא עתיד להיפרע ממי שאינו עומד בדיבורו. הבטחת משטור לא כי עמדה,

רק שברור הוא ייפרע ממך.

כי מי שנפרע מדור הפלגה ומדור המבול ייפרע ממי שלא עומד בדיבורו.

ולכן יחשוב מאוד קודם שיוציא דיבור מפיו, אם יוכל לקיימו.

ויש אנשים דברנים.

מה אתה מדבר?

שם לב מה אתה מדבר?

היום הכול מוקלט, תיזהר.

ואם הוציא דבר מפיו,

מוצא שפתיו ישמור כאילו נשבע שבועה. אפילו שלא נשבעת, כאילו נשבעת השבועה, ככה תקיים.

ומאחר שתורתנו הקדושה היא אמת, מה מאוד צריך להיזהר,

להגות בה באמת ולהיות מודה על האמת ולקבל האמת ממי שאמרו, ואפילו קטן שמוכיח אותך לקבל את האמת.

אנשים קשה להם לקבל את האמת.

הם אוהבים לחיות בשקר,

כי זה לא מחייב.

אז עדיף לי לחיות כמו שאני, מה אני צריך לחיות באמת?

וכבר אמרו מודים די רבנן היינו שבחיו,

ולא לפנות דרך כזבים במסעות שב ומדוחים.

רק האמת יורה דרכו,

וזוהי דרך ישרה לכל הולך ישר,

ובזה ימצא חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם,

ונכתוב עוד בזה בערך הודאה ובערך שקר וכדומה, כי כן דרכנו להיות חוזר.

עכשיו תשמעו סיפור, ובזה סיימנו.

המואל שלי

היה צדיק גדול, קראו לו רבי אבנר לוייב, זכר צדיק וקדוש לברכה, אבא של המיליארדר,

אוהב לוייב, כן?

הוא היה מוסר את נפשו על מצוות ברית המילה

בחוצה לארץ, עוד בבוכרה, רוסיה ואגפיה שם,

והם היו במסווה של ספרים,

ובחדר הפנימי הם היו עושים ברית מילה.

והיה דלת ככה מהזה, שכשהיו נכנסים הקגב, לא יודע, כל הקגלסים האלה,

אז מה הם עושים? לא, אנחנו מספרים.

ובחדר השני, ככה, האימא עם התינוק, או אבא עם התינוק, צ'יק עושים את הברית, ומשם בורחים, כאילו לא קרה כלום.

ככה הם היו מוסרים את נפשם.

אז הוא, באחרית ימיו שהגיע לארץ, התגורר בעיר בני ברק.

והיה יהודי מופלא, אוהב תורה, ולומדיה תם וירא שמים.

גם בהיותו בגולה מעבר למסך הברזל, בבוכר הרחוקה שמר על קלה כבחמורה,

ולא ויתר על קוצו של דין,

ועל כל הלכה ומנהג, כי את בני ביתו חינך לתורה ולחסד,

וזכה לראות דור ישרים ובורך.

וכשהגיע ארצה, חשק לגור בעיר התורה בבני ברק,

בקרבת עולם התורה, גדולי הדור האמיתי,

ואת הממון שהצליח להביא איתו, רצה להשקיע בקניית מרקול,

אז עוד סופר,

בשכונת רמת אהרון בבני ברק.

השכונה הייתה בשלבי התפתחות,

פוטנציאל הקונים היה גדול, בבני ברק כל מה שתפתח זה גדול.

הוא ניהל משא ומתן עם בעלי המקום וחתם על חוזה קנייה.

משפחה נוספת מתושבי המקום ניהלה במקביל דין ודברים עם בעל המקום,

ועמדו על סף חתימת חוזה,

אך בעל המקום העדיף לגמור את המכר

עם רבי אבנר,

כי הסכום אותו הציע רבי אבנר היה גדול יותר.

לאחר חתימת החוזה הגיעה לידיעתו הידיעה שהמשפחה החלה משא ומתן לפניו,

והוא נחרד ואמר, וכי אשיג גבול?

וכי אגע במה שמוכן לאחרים?

הרי הם הקדימו אותי.

וכך, בלא להתחשב בהפסד הכרוך בביטול החוזה,

ובלא להתחשב בעסקה המשתלמת שעשה, ויתר על החנות וביטל לאלתר את החוזה.

ביטל את ההסכם, תשלום, לא יודע כמה זה,

סכום גדול מסתורי.

המשפחה הנה לה היא

רכשה את המרכול וראתה ברכה והצלחה במעשי ידיהם, אך

אין הקדוש ברוך הוא מקפח

שכר כל בריאה ובריאה.

וכל שכן אם אדם מוותר ועוד ויתור משמעותי, גם הקדוש ברוך הוא לא מקפח.

וההתגברות על תאוות הממון עוד יותר.

רבי אבנר השקיע את כספו בבורסה ליהלומים.

הוא פתח מלטשה,

בה עבדו בני משפחתו.

עסקיו שגשגו והשם הוריק עליו ברכה עד בלי די.

רבי אבנר ומשפחתו נהפכו לעשירים וגבירים ויעדם הייתה פתוחה לכל דבר שבקדושה.

בנו של רבי אבנר זצל, ייבדל לחיים טובים, הגביר,

רבי לב לוייב ואחיו היקרים, רבי שמואל ורבי משה,

הקימו את ממלכת התורה בארץ ובחוץ לארץ, הנושאת

את שם אביהם לזכרו

ולעילוי נשמתו, הנקראת בשם מוסדות אור אבנר.

וידם פתוחה לכל דבר שבקדושה.

אז אנחנו רואים כמה הדבר הזה, שאדם מוותר על דברים שהם להפך ממה שהתורה הקדושה כתבה,

כמה הקדוש ברוך הוא מפצה אותו.

אז זה פיצוי פה בעולם הזה שהוא לא שווה,

אבל כמה שווה לאדם

בעולם הזה קצת לסבול

ולקבל את הפיצוי הגדול בעולם הבא, ששם זה פי כמה וכמה

בעל ערך יותר גדול ממה שנראה לנו אולי.

יהי רצון בעזרת השם

שזכות רבי שמעון בר יוחאי, התנא האלוקי, תעמוד לנו,

ונזכה בקרוב ממש לגאולה השלמה במהרה בימינו אמן.

רבי חנניה בן הכשר אומר,

עזר גדוש ברוך הוא לדעקות ישראל,

ופיקר לבעלהם תורה ומצוות,

שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה וידיר.