פרקי דרבי אליעזר - ט"ז | הרב שמעון משה חי רחמים
תאריך פרסום: 05.07.2016, שעה: 09:42
\n
- - - לא מוגה! - - -
\nבשם השם נעשה ונצליח, היום אנחנו ממשיכים בלימוד הפרקת דרבי אליעזר, אנחנו בפרק
שלושים ושלוש, כמניין ללאג.
רבי יוחנן אומר, עלו ישראל לבבל ולא הניחו
את מעשיהם הרעים.
אחיו בן קוליה וצדקיה בן מעשיה נעשו לרופא שקר.
כמו שיש בזמננו רופאים,
זה לא רופאים, הכוונה לרופאים, אלה שלמדו תואר לרפואה,
אלא הכוונה כאלו שקוראים את עצמם רופאים
והם שקרנים,
דהיינו מרפאים ועושים כל מיני, כאילו מויפטים, כאילו.
והיו מרפאים את נשי קסדים ובאים עליהם,
לא עלינו, לא עליכם, מעשים מגונים.
שמע המלך ואמר לשרפן, המלך שמע את זה ככה, אתם עושים מעשים מגונים?
כאלה דברים, אתם באים אליהם כאילו בלשון רפואה, כאילו עושים מסאז'
כמו שיש היום כל מיני מקומות כאלה
שכאילו עושים ריפוי והשם ירחם, חס ושלום, חס וחלילה עושים שם. פעם סיפר לי מישהו שהוא נסע לחוץ לארץ,
הוא אומר, אמרו לי פה עושים מסאז', עושים זה, אז הלכתי בשביל הבריאות.
גברים, הוא אומר, פתאום התחילו השם ירחם.
הוא אומר, מיד קמתי מהמיטה, אמרתי, פושעים,
בשביל זה באתי לפה?
אתם רשמתם פה רפואה, ואתם רוצים לעשות חס ושלום, כל מיני דברים שלא רצויים. חילוני, סיפר לי את זה, חילוני, מחוץ לארץ.
אמרתי לו, אם ככה, אתה צריך לדבר ברבים, להזהיר, לא לנסוע למקום הזה.
באמת, הוא דיבר בבית הכנסת,
ברבים, לא לנסוע למקום הזה, שם השם ירחם.
אז שמע המלך הזה,
מלך בבל,
ואמר לשורפן,
אמרו שניהם, זה כגזירת התורה,
הוציאוה ותישרף.
אה, אצל יהודה שם.
זנתת אמר כה לתרע וגם מנהרה לתורים, מה פוסק יהודה? הוציאוה ותישרף.
דין של אדם שמזנה, עושה דברים שכאלו, דינו בשרפה.
אותו דבר לגבי בת כהן.
את אביה היא מחללת, לא רק היא עצמה מחוללת,
אלא גם היא מורידת אבא שלה מדרגת קדושתו של הכהן. ראינו את זה בשיעור השבוע ברמלה,
בהלכות נשיאת כפיים, שאנחנו לומדים שם בשולחן ערוך,
שאפילו היא מחללת את אבא שלה.
היות שהיא מחללת אבא שלו, הוא ירד מדרגת כהונתו, עד כדי כך שהוא לא יכול לעלות לדוכן.
כזה דבר, מה התיקון של אחת כזאת?
באש תישרף.
אז הנה פה, מלך כשדים גם מוציא אותם לשרפה. את מי?
את אחיו בן קוליה ואת צדקיה בן מעשיה, בגלל שנעשו אנשי שקר.
אמרו שניהם, יהושע בן יהוד צדק, איש צדיק הוא.
יבוא עמנו ובזכותו אנו ניצולים.
חשבו זה אברהם בכבשן האש, אה?
אמרו בוא ניקח את יהושע בן יהוד צדק.
הוא צדיק, באמת לא עשה שום דבר לא טוב.
כנראה הזכות שלו תעמוד לנו שלא נישרף באש.
אמרו לו, אדוננו המלך,
לא רק אנחנו היינו, אלא האיש הזה.
יהושע בן יהוד צדק גם היה איתנו בכל המעשים.
ציווה המלך לשרוף את שלושתן באש.
אמר ככה, גם הוא, הדתי הזה, גם הוא ייכנס איתם.
אין פרוטקציות לדתיים.
ציווה, אבל פה לא מדובר ברשע, פה מדובר בצדיק. בוא נראה.
ציווה המלך לשרוף את שלושתן באש, וירד המלאך מיכאל והציל את יהושע בן יהוד צדק משרפת האש,
והעלהו לפני כיסא הכבוד.
שנאמר, ויראני את יהושע, זה פסוק בסכריה ג' א',
ויראני את יהושע הכהן הגדול וכולי.
ושניהם נשרפו באש.
שני הרשעים הללו,
כדין שמיים, כדין מלך,
מה שגוזר מלך גם מקיימים בשמיים, נשרפו באש,
ויהושע בן יהוד צדק ניצל ועלה עד כיסא הכבוד.
שנאמר, ולוקח מהם כללה אשר כלם.
אשר שרפם אין כתיב, אלא אשר כלם.
מה זה אשר כלם? כמו כליאה שעושים לפיצוחים.
הלמדנו שנדחרו,
סליחה, שנדחרכו שערותיו בעוונותיהם.
היה שוכן, שוכן, אה?
טוב שכן, טוב.
מה היה שכן?
עצם השכנות הזו,
זה קצת מהשערות שלו כרה נשרף.
שנאמר, הלא זה אוד מוצל מאש.
זה גם המשך של הפסוק.
רבי יהודה אומר, כשהביא נבוכד נצר עלילות דברים על ישראל להורגה, מעמי צלם בבקעת דורא,
והוציא כרוז ואמר,
כל אומה ואומה, זה בספר דניאל, תשלח נציג, שהנציג הזה צריך להשתחוות לפסל הזה
שהוא הקים בבקעת דורא.
כל מי שלא השתחווה לצלם הזה, יישרף באש.
אבל עם ישראל בטחו בצל יוצרם,
סליחה, וישראל לא בטחו בצל יוצרם.
ובאו הם, ונשיהם, ובניהם, והשתחוו לצלם. פחדו מנבוכת נצר.
למה נבוכת נצר היה...
כמעט כבש את כל העולם.
כולו, פחדו ממנו.
אפילו חיות השדה פחדו מנבוכת נצר.
לכן כולם באו, השתחוו. חוץ ממי?
ארבעה.
דניאל,
חנניה, מישאל ועזריה.
שהם היו קוראים בשם אלוהיהם, והיה גנאי להם לשרפו באש.
איך אנחנו קוראים?
שנאמר, ועד אחרין אל קדמאי דניאל וכולי. ונטלו לחנניה, מישאל ועזריה, ונתנו אותן בתוך כבשן האש.
מה היה עונש להם? לא משתחווים?
המלך ציווה להישרף, זורקים אותם גם באש. אין פרוטקציות.
אז מה עם דניאל מהמלוכה?
אין אפליות.
גם השר הכי חשוב נכנס.
אמר להם, וירד גבריאל המלאך להצילן מכבשה לאש.
אמר להם, נבוכדנצר, הייתם יודעים שיש לכם אלוה משזב ומציל?
אחרתם יש הקדוש ברוך הוא שלכם מציל? ידעתם את זה?
יש בן אדם אומר, אני מכיר את הקדוש ברוך הוא, אני יודע שיש אלוקים.
אבל השאלה אם אתה יודע גם בזמנים הקשים,
כמו שאנחנו אומרים בקריאת שמע,
ואהבת את השם אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודיך,
האם אתה רק אומר בכל לבבך?
האם אתה רק אוהב אותו בכל נפשך?
או רק כשיש מינוס בבנק בכל מאודיך?
או שאתה זוכר הגבלות או כפרה עליך בורא עולם אני אוהב אותו? לא.
הרי בכל צעד ושעל יהודי חייב לאהוב את השם יתברך.
ואם אתה לא אוהב את השם יתברך,
ואם אתה לא אוהב את תורת השם יתברך, אז אתה לא אוהב את השם יתברך, אם אתה לא אוהב את השם יתברך למה שקדוש ברוך הוא יגן עליך.
אבל הקדוש ברוך הוא ערך אפיים וערך חסד.
הוא מוותר, ועוד פעם מוותר, ועוד פעם, ועוד פעם סולח, ועוד פעם, עד שהכוס מתמלא.
כוס בירה כזו גדולה.
זה מתמלא עשה עד הסוף, נגמר, אחר כך מגיע הגשם.
קצף.
הקצף יוצא ומגיע הגשם.
אז הוא אמר להם, וכי אתם ידעתם את האלוה שלכם,
שהוא עד כדי כך בעוצמה שכזו, שהוא מציל אתכם?
אתם יודעים מה זה הכבשה נאה שהוא הפעיל שמה?
שהוא הדליק שמה?
משהו מבהיל, מפחיד.
למה הנחתם אלוהיכם והשתחוויתם לצלם שאין בו כוח להציל?
אלא כדרך שעשיתם בארציכם והחרבתם אותה, ככה אתם מבקשים לעשות בארצי ולהחריב אותה.
וציווה נבוכדנצר, למי הוא דיבר את זה? הוא דיבר את זה לעם, לעם, לא לנביאים. הוא ידע שהנביאים הקדושים אי אפשר לגעת בהם, אם באש לא נשרפו אז כל שכן בחרב לא יהרגו, כי יש ברוך הוא רוצה להציל אותם.
אבל הוא אמר לעם, אתם היהודים, אתם בלאגניסטים, אה?
אז איך אתם הנחתם את האלוקים שלכם, ראיתם שהוא מציל את האנשים הקדושים האלה ולא עשה להם שום דבר.
וכי, לא בטחתם בו?
היה לכם ספק בו?
לא האמנתם? אולי אמרתם לא?
אולי על האש הוא לא יכול.
אולי אנחנו נשרף?
אולי? אז בוא לא ניקח חיזיקה, בוא נשתחווה?
זה מה שעשיתם.
אלא כדרך שעשיתם בארצכם והחרבתם אותה. למה הארץ שלכם נחרבה?
אה?
למה ונתתי ארצכם שרמה ואת עריכם וכו'? למה זה?
בגלל שאתם לא האמנתם, יען לא האמנתם, ככה מובא בספר דברים, בפסוקים שם.
בגלל שלא האמנתם בהשם יתברך. אה, אם לא האמנת בהשם יתברך, לכן הגעת למה שהגעת.
אז אתם רוצים לעשות לי ככה בבבל? אומר להם נבוארד נצר.
ככה? מיד תוציאו את כולם להורג.
ככה אתם מבקשים לעשות בארצי להחריב אותה?
הרי כל מה שקושב-ברוך-הוא עושה בעולם רק בשביל עם ישראל.
וציווה נבוארד נצר ונהרגו כולם, ומניין שהיו כולם הרוגי חרב,
אולי הרגו אותם בסם המוות או בשאר דברים.
שנאמר, ויאמר אלי ינבא בהרוגים האלה וחיו.
זה גם בפסוקים בספר יחזקאל עמד ז'ט.
מכאן שהרגו את כולם בחרב.
רבי פנחס אומר לאחר עשרים שנה שנהרגו כולם בבבל,
שרתה רוח הקודש על יחזקאל. זה הסיפור של העצמות בבקעת דורא.
זה הסיפור הזה.
שרתה רוח הקודש על יחזקאל והוציאו הקדוש-ברוך-הוא לבקעת דורא.
והראו את העצמות היבשות הרבה מאוד.
אין סיכוי שנשאר בהן בכלל לאכלוכית.
לא יכולים להפיק מזה DNA. בדרך כלל בעצמות נשאר
לאכלוכית שממנה מפיקים DNA, לזהות.
פעם היה לנו מקרה שהגענו ל...
ברחוב,
באחד הרחובות בתל אביב,
הייתה שם משחטה של עופות,
לא יודע אם זה היה כשר או לא, נגיד של רבנות.
ושם כנראה זה היה מבנה מגורים של אנשים חסרי בית.
והודיעו לנו שיש שם גופת אדם.
הגיעו לשם מתנדבים של זקא וכולי, ואנחנו גם נכנסנו לשם.
אנחנו רואים לא גופת אדם, זה מבנה ככה רעוע, קומה שנייה, אנחנו רואים שלד עצמות.
משהו מדהים. זו הייתה פעם ראשונה, אני חושב,
אי פעם,
שמצאו שלד עצמות בתוך מבנה נטוש.
בדרך כלל מוצאים שלד עצמות באיזה יער בצפון,
או באיזה יער בדרום,
או באיזה מקום בים, אני יודע מה, אבל ככה למצוא באמצע עיר, רחוב וולפסון בתל אביב,
למצוא באמצע עיר תוססת ככה שלד עצמות של בן אדם,
וכל חלק וחלק עצם ועצם מונחת ככה לפי הסדר.
זה היה פלאי פלואים לראות כזה דבר.
וביקשנו רשות שם מהקצין משטרה לצלם את הדבר הזה.
שמרתי את זה, יש לי תמונה של זה, זה משהו פילה פלאים.
למה? אתה רואה את הבן אדם,
מעפר באת ואל עפרת שוב.
התולעים שם אכלו, נשארו הפיאורים,
מסביב ככה מסגרת לדמות של הגוף עצמו,
ואתה רואה את כל העצמות מסודרות. עכשיו, כשאתה רוצה להזיז, זה הכל מתפרק.
אז אתה מוציא אותו ככה בשקית.
ככה קטנה, זה לא יאומן.
אתה רואה כזה שלט גדול, אתה מוציא בשקית.
והיה לנו שם ספק אם זה יהודי או לא.
למה? בחדר היה תלוי שרשרת שתי וערב.
ולא ידענו אם זה יהודי או לא.
היה לנו ספק.
בסופו של דבר הפיקו מזה DNA במכון לרפואה משפטית וגילו שזה אכן יהודי.
והגיע לקבורה כדת וכדין.
אבל תראו מה זה פילי פלואים. אז פה,
בבקעת דורף, העצמות כל כך היו יבשות שאפילו אי אפשר להפיק מהן DNA, לדעת מי זה ומה זה.
אם היה את כל הטכנולוגיה של היום.
והראו עצמות יבשות הרבה מאוד.
אמר לו, בן אדם, מה אתה רואה?
אמר לו, אני רואה כאן עצמות יבשות. עכשיו, זה היו שם המונים, אה? שהרגו שם.
הוא מלא מלא מלא מלא עצמות.
אמר לו, יש בי כוח לחיות אותן?
ככה שואל הגשבור ואת יחזקאל.
יש בי כוח לחיות את העצמות הללו?
והיה לו לומר,
לא.
היה צריך להגיד לא? מאיפה הוא יודע?
הוא יודע?
לא יודע. ספק. לא. עדיף שיגיד כן.
לא, לא יודע.
אמר הנביא, ריבונו של עולם,
יש בך כוח לעשות יותר מאלו.
אני לא יודע מה לגבי העצמות,
אבל יש לך כוח לעשות יותר ממה שפה.
אלא אמר השם אלוקים, אתה ידעת כאילו לא האמין.
הוא לא אמר את זה בלשון שהוא 100%,
הוא אמר ככה בלשון של ספק.
כאילו לא האמין.
לפיכך,
לא זכה יחזקאל
להיקבר בארץ ישראל, שעצמותיו ייקברו בארץ ישראל.
איפה נקבר?
בחוץ על הארץ, בבבל.
למה?
ספק.
אתה מסתפק בקדוש ברוך הוא?
יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל, לכן לא תיכנסו לארץ ישראל.
אנחנו רואים שבגלל ספק
שיש לאדם כלפי קודשא בריחו,
כלפי כוחו, קיומו,
הנהגותיו של הקדוש ברוך הוא. הקדוש ברוך הוא מעניש אותו שלא תהיה לו קבורה בארץ ישראל.
עד כדי כך.
שנאמר, ועתה על האדמה תמאה תיקבר.
אמר לו, ינבא על העצמות האלה. אמר לפניו, ריבונו של עולם, מה הנבואה מביאה לעולם? ממה אני צריך לנבות?
בשר וגידים ועצמות, או כל בשר ועצם שאכלו מהם בהמה וחיה ועוף ומתו בארץ אחרת?
מיד השמיע הקדוש ברוך הוא קולו ורעשה הארץ, שנאמר, ויהי קול כנבאי, והנה רעש.
והייתה הארץ, האם מקרבת עצם אל עצמו? אתם זוכרים את הסרטון שעשה הרב?
זוכרים את זה?
תסתכלו בקעת דורה.
זהו, עשה את הסרטון הזה.
והייתה הארץ, האם מקרבת כל עצם אל עצמו? כל חלק היה מתקרב לחלק שלו.
רבי יהושע בן קרחה אומר, מה ירד עליהם? ירד עליהם דחיית
טל השמיים, שהוא נובע ומוציא מים.
כך היו נובעים ועולים עליהם לאט-לאט בשר ועצמות וגידים.
שנאמר, וראיתי והנה עליהם גידים.
אין כלום, פתאום הכל מתחיל להיכרם,
נהיה הכל חדש, ממש, נהיה גוף ממש מושלם.
שנאמר, וראיתי והנה עליהם גידים, אמר לו, ינבא לרוח.
באותה שעה
יצאו ארבע רוחות השמיים ופתחו אוצרות הנשמות.
זה מה שאתם זוכרים, ראינו בפרקים הראשונים, שהאדם הראשון, איך נוצר מארבע רוחות השמיים. למה?
גם מעפר של ארבעה קצוות העולם. למה?
שאם ימות במקום אחד, שהאדמה לא תגיד, סליחה, זה לא שייך אל היכול הזה.
לא מקבלת אותו, תעבירו אותו לשם.
צריכים להזמין אמבולנס עכשיו של זקה לעשות העברה.
לא, כל מקום שהוא ייפטר, שם האדמה תקבל אותו.
אותו דבר פה לגבי הרוחות.
נתן לו קצת מפה, קצת משם, מכל אוצרות הרוחות. למה?
לא, אני לא שייך לפה, לא שייך לשם, רק שם אני טוב, פה אני לא טוב.
שלא יהיו תירוצים.
כלום, אין שום תירוץ. אדם מושלם מכל הכיוונים.
יעצו ארבע רוחות השמיים ופתחו את אוצרות הנשמות, והחזיר כל רוח ורוח לגוף בשר איש.
כל נשמה ונשמה איפה שהייתה מתחילה,
שמה נכנסה בחזרה לאותו גוף.
לא זייפו, לא הלך מקום אחר.
שנאמר, והנבאתי כאשר ציווני.
כתיב אחר חיל גדול מאוד, וכתיבו בני ישראל פרעו וישרצו וכו'. מה להלן שישים ריבו?
אף כאן היו שישים ריבו. אז כמה שם עצמות היו של גופות שישים ריבו?
שנבוכדנצר מלך בבל נתן הוראה להרוג אותם.
וכולם עמדו על רגליהם חוץ מאיש אחד.
אה?
רק אחד לא עמד שם.
אמר הנביא יחזקאל, ריבונו של עולם, מה טיבו של זה?
אמר לו הקדוש ברוך הוא, בנשך נתן.
באותה שעה היו ישראל בוכים ואומרים, היינו מקווים לעמוד עם כל ישראל בתחיית המתים. ועכשיו,
הפוך מהשיר,
עבדה תקוותנו.
ובאותה שעה אמר הקדוש ברוך הוא לנביא, לך אמור להם, חי אני,
שאעמיד אתכם בתחיית המתים לעתיד לבוא,
ומקבץ את כל ישראל לקיבוץ גלויות לארץ ישראל, שנאמר,
הנה אני פותח את קברותיכם.
מה צריך את הפסוק הזה, הנה אני פותח את קברותיכם?
זו תשובה לכל המצבות הכבדות שהיום אנשים משקיעים ועושים.
זה רוצה שיש כזה מפואר, ראו כמה קומות, וזה שם את התמונה שלו, וכל מיני שטויות והבלים.
אתה לא תצליח לצאת, זה כבד. איך תרים את השיש הזה? ממנוף מביאים את זה שמה להניח.
התשובה היא, אני השם פותח קברותיכם. הגוש ברוך הוא מבטיח שהוא בכבדו ובעצמו, טיק, טיק, טיק, טיק, טיק,
נפתח ככה את כל הקברות וכולם ייצאו.
אבל ראיתי באחד הספרים הקדושים שכותב
שרק מי שקיים מצוות בגופו ממש,
תפילין,
טהרת המשפחה וכן על זה הדרך,
גופו יקום בתחיית הבריתים.
ולמה?
כי ימות המשיח זה לשלם שכר טוב לגוף על המצוות שהוא עשה באיילמא, בעולם הזה.
יוצא מפה שאם אדם לא קיים מצוות בגופו,
עשה רק עבירות, אהבות, כל מיני דברים,
ולא לרצון השם יתברך. לא הייתה לו כוונה טובה, לא הייתה לו מחשבה כלפי קוד שבריחו.
הגוף לא יקום בתחילת המתים.
יישאר.
המשפחה לא יפתח את הקבר שלו. ככה יוצא.
הלאה.
פרק ארבעה ושלושים.
ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלוקים עימדי.
מה ראה הקדוש ברוך הוא לומר פעמיים, אני אני?
אחי לא יודעים,
לא יותר נכון לכתוב,
ראו עתה כי אני הוא ואין אלוקים עימדי.
מה זה אני אני?
אלא אמר הקדוש ברוך הוא, אני הוא בעולם הזה ואני הוא לעולם הבא.
אני הוא שגאלתי אתכם ממצרים, אני הוא שעתיד לגאול אתכם בסוף מלכות הרביעית.
לכך נאמר אני אני הוא.
כי כל מי שיאמר שיש אלוה השני,
אני עמיתהו במוות שני שאין בו דחייה.
אתה מאמין שיש אלוק השני?
בוא נראה אותך כאן.
אין לך דחייה,
יהיה לך את האופציה השנייה.
יש דחייה ויש ההפך מדחייה.
מוות.
וכל מי שיאמר שאין אלוה השני,
אני אחייהו לחיי העולם הבא ולעתיד לבוא.
הוא ממית לאלו שראויים למיתה, שלא יקומו.
ומחיה לאלו שראויים לתקימה.
לכך נאמר אני אמית ואחיה מחצתי את ירושלים ואת עמה ביום חרון אפי וברחמים גדולים ארפה להם.
לכך נאמר מחצתי ואני ארפה.
וכל מלאך ושרף לא יצילו את הרשעים מדינה של גיהינום.
אין פרוטקציות של מלאכים.
אין סיכוי שאיזה מלאך יבוא ויציל.
שנאמר ואין מיידי מציל,
אומר הקדוש ברוך הוא, אין סיכוי להציל.
רבי יונתן אומר כל המתים עולים חוץ מדור המבול.
כולם עולים, דהיינו קמים, חוץ מדור המבול.
שנאמר מתים בל יחיו,
זה הכוונה בפסוק בישעיה על דור המבול.
מתים בל יחיו אלו הרשעים שהם כנבלת הבהמה שיקומו ליום הדין,
המשפט שלהם,
זה אחרי שנה,
כשהאדם נפטר אז יש לו משפט בעולם.
אבל לא יחיו.
לא יקבלו חיות לעתיד עבור. רשעים.
אבל דור המבול,
אף ביום הדין הם עומדים.
מתי היה יום הדין שלהם?
לפני המבול.
לא קיבלו את הדין.
לא שמעו לנוח, לא שמעו לקדוש ברוך הוא.
הנה עשה איתם את הדין. באותו זמן לא צריכים לעשות את דם דין שני.
שנאמר רפאים בל יקומו.
וכל נפשותם נעשים, מה נעשה עם הנפשות שלהם? מה עושים עם הנפשות שלהם?
בל תשחית, אה?
מה עושים עם זה?
רוחות ומזיקים לאדם.
מי שלא שומר דור המצוות, אז הם נהפכים למסייעים שלו.
רוחות ומזיקים.
ולעתיד לבוא, גם אותם הקדוש ברוך הוא מאבד מן העולם, כדי שלא יהיו מזיקים לבני אדם מישראל עוד.
שנאמר לכן פקדתי ותשמידם ותאבד כל זכר לעמו.
רבי זכריה אומר, שנת הלילה,
הנה יש אנשים שאוהבים לישון בלילה, בואו נראה.
היינו ערים כל הלילה.
בבוקר, בשבועות, כמה שיושנים,
אם מעט ואם הרבה, זה לא כמו שנה של לילה.
נכון?
בואו נראה.
שנת הלילה דומה לעולם הזה.
וכיצד הבוקר, כשאדם מקיץ משנתו בבוקר לנץ,
לתפילה,
דומה לעולם הבא.
ומה שנת הלילה? אדם שוכב וישן,
ורוחו שוטטת בכל הארץ, ומגדת לו בחלום כל דבר שיהיה. לפעמים אדם חולם על דברים שיהיו.
שנאמר באיוב, בחלום חזיון לילה,
אז יגלה אוזן אנשים, ככה מתים,
רוחם משוטטת בכל הארץ, ומגדת להם כל דבר שיהיה.
לפעמים נפטר בבא חלום למישהו, אומר לו, יהיה ככה, וכאלה, וכאלה.
אה, חלומות עכשיו ידברו פה, יש בזה משהו.
לא כמו שהם חולמים כל מיני חלומות.
זה חולם ככה, הוא חולם ככה, זה חולם שראה אותו, והוא חולם שזה... לא מדובר על כאלה חלמנים.
מדובר על חלומות אמיתיים, לא חלומות שאין לדברו.
אבל הן נותנין שבח לקדוש ברוך הוא שהוא עתיד לאחיותן, שנאמר יעלזו חסידים בכבוד.
כיצד הבוקר דומה לעתיד לבוא שנאמר? שבענו בבוקר חסדיך.
יפה.
שישה קולן הולך מסוף העולם ועד סופו, ואין קולן נשמע.
שש דברים.
קולן הולך מסוף העולם ועד סוף, ולא נשמע בני אדם. ואלו הן בשעה שכורתים את עץ האילן, עץ שהוא עושה פרי,
לא עץ סרק,
הקול שלו זועק ויוצא מסוף העולם ועד סופו, ואינו נשמע בני אדם.
ובשעה שהנחש מפשיט את עורו,
הקול יוצא מסוף העולם ועד סופו, ואין הקול נשמע.
ובשעה שהאישה מתגרשת מבעלה,
קול פנימי זועק
מסוף העולם ועד סופו ואין הקול נשמע.
ובשעה שהאישה עם בעלה בעילה ראשונה,
הקול יוצא מסוף העולם ועד סופו ואין הקול נשמע.
ובשעה שהוולד יוצא ממאה אמו,
הקול יוצא מסוף העולם ועד סופו ואין הקול נשמע.
ובשעה שהנשמה יוצאת מן הגוף,
הכל יוצא מסוף העולם ועד סופו, ואין הכל נשמע.
ואין הנשמה יוצאת מן הגוף עד שתראה את השכינה,
שנאמר כי לא יראני האדם וחי.
ואיך הגשבור ייקח נשמתו? על זה שמראה לו שכינה, ואז ממילא,
אינו חי.
יוצאת נשמתו.
רבי עזריה אומר כל הנשמות חוזרות ונאספות איש אל דור אבותיו ואל עמיו.
יש קטגוריות שם, הולכים לשם.
הצדיקים הם הצדיקים,
הרשעים הם הרשעים.
שכן אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם אבינו ואתה תבוא אל אבותיך בשלום.
וכי כשהנפש יוצאת מן הגוף זהו השלום?
חורבן, כולם בוכים.
או, חבל על דעבדין, פה, קרה שם.
אלא שהמלאכים מקדימים ואומרים לו שלום, בוא, בוא, ברוך הבא.
שנאמר יבוא שלום,
ינוחו על משכבותם. וכתוב אחד אומר,
ונאספת אל קברותיך בשלום.
רבי חנינא אומר כל הצדיקים שמתו בחוצה לארץ,
נפשותם נאספות לארץ, הנפש מגיעה לארץ, שנאמר, והייתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים.
וכל המתים מן הרשעים בארץ ישראל,
נפשותם נשלחות בכלא בחוצה לארץ.
הם לא זוכרים אפילו לכף כלא של ארץ ישראל,
כף כלא של קרוץ לארץ, לא רוצים אותם פה.
שנאמר, ואת נפש אויביך יקלענה בתוך כף הכלא,
ולעתיד לבוא הקדוש ברוך הוא אוחז בכנפות ארץ ישראל,
ומנער אותם מכל טומאה,
כי האדם שמנער את הבגד הוא משליך כל מה שבתוכה הוא משליך אותן לחוץ. את כל הדברים הלאומיים שהוא ישליך.
פעם שמעתי את זה בשם הרב לוינשטיין.
מה זה נקרא חבלי משיח?
דבורים נפלואים.
הוא אומר, עתיד הקדוש ברוך הוא למתוח חבל
מקצה העולם,
ומלך המשיח יחזיק את החבל בקצה השני,
ויגיד לכולם אפשר לאחוז בחבל, כולם רשעים, צדיקים, כולם אפשר לאחוז בחבל.
ואז מתחילים להרים את החבל.
הם מתחילים להרים את החבל, אז הגבוהים, יש להם עוד מקום לעמוד על זה,
ואחר כך הם עוד קצת עולים על קצות האצבעות כבר, נמוכים, כבר תופסים.
אז מי שיקיים תורה ומצוות, יהיה לו כוח לאחוז בחבל,
חבל רוחני, יהיה לו כוח לאחוז בחבל.
כי את החבל הזה הם שניהם ינהרו, הקדוש ברוך הוא מלך המשיח ינהרו.
וזה חבלי משיח של אחרית הימים שאנחנו נמצאים.
ינהרו את החבל הזה. מי שתופס חזק,
אוחז במצוות השם יתברך, רמח איברים של שגידים, יהיה לו את הכוח לתפוס בחבל.
מי שלא, טאח,
נופל, נופל, מהנפילה אין תקומה.
זה אמר הרב לוינשטיין.
אז הנה פה כנגד זה הקדוש ברוך הוא אוחז בכנפות הארץ ומנער אותה מכל טומאה כאדם שמנער את הבגד.
המפה של מוצאי שבת, אה?
מנערים אותה.
מכל טומאה כאדם שמנער את הבגד ומשליך כל מה שבתוכה ומשליך אותן לחוץ.
שנאמר לאחוז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה, זה פסוק באיוב ל״ח י״ג.
יפה.
אה, עכשיו תקשיבו, מוסר.
כלומר, עד עכשיו היה מוסר, אבל עכשיו עוד יותר מוסר.
שלושה אוהבים יש לו לאדם בחייו, ואלו הם, מי אוהב אותו?
בניו
ובני בניו
וממונו ומעשיו הטובים.
זה שלושה, מעשיו הטובים זה אחר כך.
בניו, זה כולל
אשתו וכו', ובני בניו,
כן?
ממונו ומעשיו הטובים.
ובשעת פטירתו מן העולם,
הוא נכנס לבניו ולבני ביתו ואומר להם בבקשה,
בואו ותצילו אותי מדין המוות הרע הזה.
והם משיבים אותו ואומרים לו, ולא שמעת שאין שלטון ביום המוות?
אין מפלגות.
אין פרודקסט. לא יכול לפנות למפלגה הזו, לאור,
לעומד בראשה,
אם תם ואם ישר ואם להפך.
לא יכולים לפנות לאף אחד. אין קשורים, אין פוליטיקאים.
אין.
ולא כך כתיב, אך לא פדו יפדי איש. זה פסוק בטילים, אתה שכח את האבא.
ככה אומרים לו.
ואפילו ממונו, שהוא אוהב אותו, אינו יכול לפנותו. אה, כמה רץ לבנק?
כמה התחנן להלוואה
כדי לשמור את הממון שלו? ומכר את הבניין הזה כדי להציל פה ושם? מה לא עשה?
כמה רדף, כמה עבודות, כמה זמן מהחיים שלו בזבז בשביל הממון.
ואפילו ממונו, שהוא אוהב, אינו יכול לפדותו.
היום אומרים צריך כסף.
בלי כסף אי אפשר.
אנחנו רואים שבאחרית הימים גם כסף לא עוזר.
גם כסף לא עוזר.
גם הכסף לא יכול לפדות אותו. מה יביא? דירה, עוד שתיים, עוד בניין, עוד שכונה?
עוד עיר, מה יביא?
שנאמר לא ייתן לאלוקים כפרו.
הוא יכול לתת
כופר לקדוש ברוך הוא?
למה? ועיקר פדיון נפשם וחדל מדבר זה לעולם.
אלא לך לשלום ותנוח על משכבך ותעמוד לגואלך ולקץ הימין ויהיה חלקך עם חסידי אומות העולם.
וכשהוא רואה כן, הוא מכניס את ממונו ואומר, אוי,
כסף הרבה טרחתי עליך על לילה ויום.
בבקשה ממך,
תמצא לי איזה מקובל.
פדני מן המוות הזה ואצילני, תציל אותי.
והוא משיבו, הכסף פתאום מדבר.
עד עכשיו המנהל בנק היה מדבר.
עכשיו הכסף מדבר. מה אומר לו?
והלא לא שמעת כי לא יועיל הון ביום עברה.
מה צריך להגיד לו? לך לעזאזל.
מה עכשיו נזכרת לדבר?
איפה היית מהעשרים שנה?
פתאום עכשיו אתה נזכרת לפתוח את הפה.
זה לא אחת מהפיות שנבראו בבין השמשות.
אומר לו הכסף, לא יועיל הון ביום עברה.
אחר כך מכניס מעשיו הטובים,
זה האופציה השלישית.
ואומר להם, בואו ואצילוני מן המוות הזה, בואו תצילו אותי.
ויתחזקו עימי ואל תניחוני לצאת מן העולם. תשמרו עליי.
שעדיין יש לכם תוחלת עליי, מנצל.
אם אני אחיה,
יהיה המשכיות למעשים.
אז כדאי לכם, משתלם לכם שאני אחיה.
ואין אומרים לו, לך לשלום.
עד שלא תלך לשם, אין אנו מגדינים אותך.
אנחנו לא יכולים שתשתמש בנו.
זה עומד כרגע באוויר, לא משפיע.
עד שלא תעלה לשם. לך, לך, לך.
זה איך שאנחנו...
ואז את החלק שלנו. אתה רוצה, אה? להשתמש בנו, בבקשה.
שנאמר בישעיה נחח,
והלך לפניך,
כספיך?
לא רשום כספיך.
בניך? לא רשום. בנותיך?
אשתיך? לא.
משפחתיך? מה רשום?
והלך לפניך צדקיך,
הצדקות, המעשים הטובים שאדם עשה,
וכבוד השם יאספיך.
יפה.
עכשיו מה קורה בקבר?
פעם ראיתי איזה סרטון שהראו לי, נשל ג'וגרפיק.
הם חוקרים על כל מיני... בבריאה, כן?
הם גם חקרו מה נעשה בקבר. החדירו ככה מצלמה בפנים, לראות
מתי הגוף מתנפח, מתי פה, מתי התולעים באים.
הכול עשו משהו מדהים.
אז הנה, המקור פה.
מפיל כדי רבי אליעזר. לא צריך אותם כדי להבין.
שבעת ימי האבל מתחיל הגוף להתליע,
ונמס וחוזר לעפר כשהיה, שנאמר, וישוב העפר העפר על הארץ כשהיה.
חוזר בחזרה.
ומניין אנו למדים שהנפש ניתנה מן השמיים?
אולי גם הנפש הולכת עם העפר.
בואו ראה, כשיצר הקדוש בורכו את האדם, לא היה בו רוח נשמה.
מה עשה?
נפח.
ברוח פיו ונזרקה בו נשמה,
שנאמר, ויפח באפיו נשמת חיים.
רבי שמעון אומר,
כל הגופות נוגעים בעפר הארץ עד שאינו משתייר מן הגוף,
עד כמלוא תרווד רקב.
שיעור קטן.
והוא מתערב בעפר הארץ כמו שאור שהוא מתערב בעיסה.
ולעתיד לבוא,
כשיקרא הקדוש בורכו לארץ, שתיתן את הפיקדון
של כל הגופות.
ההוא שמתערב בעפר הארץ
כשאור שהוא מתערב בעיסה, מייפה ומרבה ומעלה את כל הגוף בלא מום,
כשאור שהוא מייפה ומרבה את העיסה.
הוא שטבח שמו ברור העולם.
אה, שם את הגרעין אחד עם כמה קליפות, וואלה.
איזה יופי החיטה עולה.
איזה יופי שאר הצמחים עולים. שם את הגרעין. מה שמת? שם את הפרי? לא.
איך זה יוצא ככה? אפרסק יפה,
והאשקולית.
אה, ראיתם את הזקיקים הקטנים שיש שם?
תשאלו את ויסוצקי כמה זמן לוקח להם להכין את התה.
את הזקיקים של התה, לא את התה.
תראו את זה מר אבו מעשיך השם. שקיק, שקיק, שקיק, צמוד, אחד, אחד, אחד, אחד, אחד.
ובאיזה תנוחה הוא, חצי בננה כזה ירח, ואחד ככה קטן, ואחד קטן על הקטן.
ופתאום ככה, וזה מתחבר, ואם אתה רוצה לפתוח אותו, אז פותחים אותו מאחורה.
ואז הוא נפתח ככה יפה, נפרס לצדדים,
ואז אתה יכול לאכול אותו, אחרת ככה אתה תכנף אותו, אז זה יתפנצ'ר.
יצא כל המיץ החוצה, לא שווה.
השתבחנו, מה רבו מעשיך השם?
אותו דבר החלק הזה שנותר, התרווד רקב הזה שנותר, נשמר בעפר,
והוא לעתיד לבוא, כמו שברור יגיד לאדמה, נו יאללה, בבקשה, תחזירי את הפיקדון שנתתי לך. הנה, קיבלת שכר.
הרבה שנים, תחזירי בבקשה את הפיקדון.
והוא מתערב באפר הארץ כשאור שמתערב בעיסה, הוא מייפה ומרבה ומעלה את הגוף בלא מום כשאור שהוא מייפה ומרבה את העיסה. זאת אומרת, גם אם אדם היה בעל מום, הורידו לו חסר שלום רגל, יד,
חסר לו עין, חסר לו שן, עשה איזה תאונה,
באמת מיטה משונה,
איברים איברים, עולם מושלם.
מיד הארץ רעשה והערים מזדעזעים,
והקברות נפתחים ואבני הקברות מתפזרים אישה מאת רעותה.
לא יצא מצב שאיזה מת יקבל את השיש של החבר שלו לראש.
אין מצב כזה.
הכול מתפזר וכולם יוצאים בריאים ושלמים. מי שצריך לקום.
שנאמר, ואושיעם השם אלוהיהם ביום ההוא.
רק לחשוב על זה, תראו, יש בית עלמין כמו הירקון ככה גדול, או הר המנוחות.
זה פתאום קם, חוטף איזה חתיכת מצבה עליו.
זה צריך להיות פה משהו לפלואים.
להקים את כל זה.
רבי עזריה אומר, כל הנפשות בידו של הקב' ברוך הוא, שנאמר, אשר בידו נפש כל חי.
איוב, יב' יו'.
משל למה הדבר דומה?
לאחד שהיה מהלך בשוק ומפתח בידו.
כל זמן שהמפתח בידו,
כל ממונו בידו.
זוכרים את השכן של יוסף מוקיר שבת?
בגמרא בשבת זה.
אה?
זוכרים את המפתח, את זה ששם את היהלום בתוך הכובע?
היה בטוח שכל הרכוש אצלו.
עד שעבר על הנהר, ובהרוח לקחה את כל הכובע הזה ובלע איזה דג, והדג הגיע לסוף מוקיר שבת, וסוף מוקיר שבת נהיה בן יום עשיר.
אז משל למה הדבר דומה? לאחד שהיה מהלך בשוק ומפתח בידו. כל זמן שהיה מפתח בידו, הוא בטוח שכל ממונו בידו.
כך הקב' ברוך הוא מפתח של בית הקברות בידו.
זה גמרא בברכות.
ג' מפתחות, תענית, סליחה.
ג' מפתחות בידיו של הקב' ברוך הוא. מפתח של חיה, יולדת, גשמים ותחיית המתים.
ויש אומרים,
מפתח של פרנוסה.
המפתח של אוצרות נשמה לעתיד לעבור הקב' ברוך הוא, פודר את הקברות ופודר את אוצרות הנשמה.
עשו שם צילינדר, לא לשכוח.
הוא מחזיר כל רוח ורוח לגוף בשר איש,
שנאמר תשלח רוחך ייברעון.
והנפש דומה ליוצרה.
מה הקב' ברוך הוא רואה ואינו נראה? כך הנפש אינה נראית. אתה יכול לראות את הנשמה?
גם במצלמות הנסתרות אפשר לראות את זה.
כך הנפש רואה ואינה נראית. מה הקב' ברוך הוא לפניו אין שינה?
כך הנפש הרוחנית הזאת אין שינה.
דומה לקב' ברוך הוא.
מה הקב' ברוך הוא סובל את עולמו?
עולמו,
כך הנפש סובלת את הגוף.
מה אני צריכה לרדת לגוף כזה?
הקדוש ברוך הוא אומר לה, תרדי,
לאותו מלאך תוריד אותה, לאותה נשמה,
לאותו זוג שנוהגים בקדושה וטהרה.
תוריד, תוריד את הנשמה, מה אני צריכה לרדת לשם? אבל תראה מה יהיה סופי, מה אני צריכה, יהיה רשאי, יהיה פה, מה אני צריכה, את זה, עזוב.
בואו שם תשאירו אותי למטה. לא, לא, כך נגזר עלייך, תרדי.
אז הנפש סובלת בגוף,
ולכן זה ככה משא ומתן בין הגוף לנפש.
איך ידון אותם בקדוש ברוך הוא?
הנפש תגיד, אני לא רציתי לחטוא, זה הגוף השם.
הגוף יגיד, מה, אני בלי הנפש אני יכול לעשות משהו?
רק בגלל הנפש.
היא גם השמה, היא הייתה שותפה.
מה יעשה הקדוש ברוך הוא?
מה יעשה הקדוש ברוך הוא?
הקדוש ברוך הוא ייקר את שניהם
ויחבר אותם יחד?
וידון אותם יחד.
למה אתם הייתם שותפים?
אפשר לזייף.
רבי יהודה אומר, שנאמר, סליחה,
מה הקדוש ברוך הוא סובל את עולמו? גר הנפש סובלת את הגוף וכל הנפשות משלו הן שנאמר? אין כל נפשות לי הנה.
רבי יהודה אומר, מיום שחרב בית המקדש ארץ אומללה מרעת יושביה.
כי אדם שהוא חולה ואין בו כוח לעמוד,
כך הארץ אומללה ואין בה כוח ליתן את פירותיה,
שנאמר, והארץ חנפה תחת יושביה.
אתם חושבים שהארץ צריכה את כל הטומאה הזאת שיש?
את כל האנשים העקומים האלה?
הארץ צריכה אותם? היא סובלת שהיא מחזיקה אנשים כאלה.
לכן הרבה הולכים לחוץ לארץ,
שמה מתאים להם.
ארץ טומאת העמים.
פה בארץ,
קדושים וטהורים,
רק מי שמתאים.
ותקי הארץ את יושביה. את מי אלה שלא?
בטמאכם אותה. לא צריכה עוד.
ולעתיד לבוא הקדוש ברוך הוא מוריד, תחייה תלו מחיי המתים, שנאמר, יחיו מתיך, נבלתי יקומון וכו'.
אלו ישראל שמתו בטוחים על שמו יתברך,
נבלתי יקומון.
אלו הרשעים שהם כנבלת הבהמה, שיקומו ליום הדין, אבל לא יחיו.
הקיצו ורננו שוכני עפר, אלו הצדיקים שהם שוכני עפר.
כי טל אורות עליך אין טל צדיקים טל של חושך, אלא טל של אור.
והוא נותן רפואות לארץ, שנאמר, וארץ רפאים תפיל.
ומה הוא נותן רפואות לארץ?
אמר רבי תנחום אדרע.
תפלוט טל לתחיית המתים. מה התפקיד של הארץ?
לפלוט טל לתחיית המתים. אז לא רק מלמעלה ירד הטל, אלא גם מלמטה, לאותם הנצרכים לקום.
כי זה יפגע בשיש, מה זה עוזר?
אה, אז גם מלמטה צריך.
ומאיזה מקום הוא יורד מראשו של הקדוש ברוך הוא?
כביכול, כן?
ולעתיד לבוא מנער, כביכול. שיעה ראשו, מוריד תחיית טל ומחיה את המתים,
שנאמר בשיר השירים ה״ב,
אני ישנה ולביער
עד שראשי נמלטה.
זה הרמז לתחיית המתים.
ונמשיך בעזרת השם בפה ליועץ, כי אי אפשר בלי מוסר.
בלי מוסר אין חיים ליהודי.
אז נמשיך בעזרת השם.
או, ארץ ישראל.
יפה.
ארץ ישראל היא הצבי.
ידועה במעלתה כי רבי כמבואר בזוהר הקדוש ובשאר ספרי הקודש אשר יבחר בו השם יקריב אליו
לחזות בנועם השם ולבקר בהיכלו. וצריך כל אדם שיהיו עיניו ולבוש שם כל הימים.
על דרך הכתוב צמאה נפשי לאלוקים לאל חי.
מתי אבוא ואראה פני אלוקים? מה זה פני אלוקים? ארץ ישראל.
ובכן, נשתדל בכל עוז לקבוע דירתו בארץ ישראל.
רק יפקח עיניו תחילה שלא יבוא להיות טועה על הראשונות ושלא להצטרך לחזור ולצאת.
שלא ייסע לחוץ לארץ, יגיד שם מה טוב, שם צומח כסף על העצים.
בסוף קצת נבוא לפה לקנות. לא.
יתאמץ פה.
וגדר לזה שלא ללך אלא לעת זקנה. גם שלא ילך שהוא רק זקן, יאללה.
אז מכירים את אלה שהיו זקנים? אמרו, טוב, נו, בוא.
אמרנו, למה עומת מתים? אז רוצים להיקבר פה.
לאחר שחדל מיוד לישתו אוחקן נשים ועיני יולדת,
ולא יוליך עימו ילדים, בנים ובנות, ואם ירחיב השם גבולו יוכל להוליך בת שהיא מוצאת וניצול למנה.
אבל בן לא יוליך כלל שמתרבה עד תף ולא ידע מה ילד יום.
ואין אמת שאוויר עד ארץ ישראל מחכים.
אמרה רבא בתרא.
אבל לפי מה שאיננו הרואות קשים מזונותיו של אדם בארץ ישראל.
באמריקה, איך אמר לי אחד?
כולם חושבים באמריקה אוכלים דבש.
ההוא, שהדוד שבא מאמריקה, מה הוא עושה? הוא קונה לפני כן חליפה שם בשוק הפשפשים של אמריקה.
ככה יפה, שם עניבה, חולצה לבנה, שם חפתים,
כובע כזה של בורסלינו,
שם איזה חצי מחיר, לא כמו פה 1,550.
שם נעליים לק,
והוא יורד מהמטוס.
תראה, בטח הביא איתו מזוודות, אה?
בטח הביא איתו מזוודות.
איזה מזוודות? מה אתה מדבר? איזה מזוודות?
מה הביא איתו? מה יש שם?
הלחם שיש שם, יש פה, של פה יותר טוב.
הירקות ששם, אולי
הכל בא מפה.
משובחים, כולם טובים.
אבל קצת קשים מזונותיו של אדם בארץ ישראל. למה? שידע להעריך את ארץ ישראל.
אין שכר בלא קושי.
מה אתה חושב?
ועל הרוב הם נצרכים לצאת עד שחוטפים השליחות של מצווה לצאת לקריית חוצות כעשר שנים או יותר.
וחיי צער יחיו אמון שעותיהם יותר מהם, ורבה רעת עוברי דרכים לגוף ולנפש.
וכידוע לו, כינו יושבים בחוץ לארץ מוצאים כדי פרנסתם במקומם.
וכשילכו זקן וזקנה כאשר יעוט יוכלו לחיות שם בשיבה טובה.
ואפילו אם חיי צער יחיו, לחיים טובים יחשוב לפי רוב הטובה.
ולכן מצווה גדולה על הבנים להשתדל בכל מאודם ובכל נפשם למה בדנאי הכרוכה לאביהם ולאמם לעשיאם לארץ ישראל. גם אם נפטרו בחוץ לארץ,
יביא את הגופות שלהם לארץ ישראל. כי כבוד גדול זה מאלפי זהב וכסף.
וכן איש את אחיו יעזור ברוב עוז ותעצומות. אם אח בין האחים רוצה לקבוע דירתו בארץ ישראל, יעזור לו.
מה טוב ומה נעים שבט אחים עזרת הלו כי אחיו בשרו וכתיב מבשרך אל תתעלם וגדול המעשה.
ובאשר רעות רבות הנגררות מהיות פקיד ומורשה מהולכי ארץ ישראל.
משום זה צריך לדון עם אחרים בדינא ודניא על ריב לו לו. ולפעמים יצטרך לתן למות רגלי האיש אשר הוא מתמוטט קצת.
ומה לא לאדם ולצרה הזאת?
כי אין אמת כמצווה רבה היא אבל החכם עיניו בראשו יראה אחרית דבר מראשיתו שלא להיותו אלא מה אני צריך עכשיו לעלות? יהיה קשיים, יקחו את הכסף, יקחו פה, יקחו שם.
וחזיר הרב
אם לא תעלו בזמן לא יישאר מזומן.
הכל ילך, כדאי לכם לעלות. אז כמה צרפתים ככה, לא אגיד כולם,
קצת חכמים.
הם באו כבר קנו פה דירות, עוד כמה מלונדון מזה כבר קנו דירות.
אבל בינתיים לא עולים.
וכשלא יהיו אחר כך מטוסים,
הוא אומר, אוי, חבל, קנינו דירה, אבל אנחנו לא בארץ ישראל.
ומי אמר שיינצלו?
וכל ערום יעשה בדד אם יכול להישמץ במקום שיש אחרים, הנה מה טוב, ואם לאו ידע את אשר יעשה ואת הדרך אשר ילך בה.
כמה אבותינו היו רצים.
נישקו את עפר הארץ. היום אנחנו יורקים על הארץ.
אדם יורק, זורק, מלכלך.
מה אתה עושה? זה ארץ ישראל.
אבותיך נישקו פה,
ליחכו את עפר הארץ, ואתה יורק, מבזה, מלכלך, דורך.
הולך עם הזה, פעם סיפר הרב לאו, הוא אומר,
הלכתי בזה, הוא אומר, אני משלם ב... שם, בכיכר המדינה הוא גר,
הדירה של רב העיר.
אז הוא אומר, אני משלם ארנונה יקרה, אני לא יכול ללכת.
אני הולך ככה, צעדים פה, קפיצה, שם קפיצה. למה? כל מקום יש סימנים של הכלבים,
את השאריות שהם משאירים.
הוא אומר, על מה אני משלם מארנונה?
מה זה פה, אני צריך לדלג במקום ללכת בנחת? בשבת אסור לרוץ.
הוא אומר, ואני הולך ככה, מדלג מפה לשם לזה, מה זה זה, השם ירחם?
ככה זה ארץ ישראל?
לתת לכלבים לעשות מה שזה? ליבם חפץ?
קדושה, לשמור את הכל, להכניס כל מיני חיות טמאות.
לאחרונה שמעתי, נכנס,
נכנסו לראשונה, הכניסו לראשונה כמה משפחות כלבים באלחד.
עד לפני כמה חודשים, אולי שנה, לא היה כלבים.
עכשיו הכניסו לאחרונה כלבים.
מה, זה לא מספיק בני אדם שהם מתנהגים?
ככלבים שמה? צריכים גם להכניס כלבים?
מה קורה פה?
זה נקרא עיר חרדית?
אבל למזלנו בבני ברק אין כלבים. עכשיו כולם מפחדים מכלבים.
אתה הולך עם כלב בבני ברק, כולם בורחים למדרכה השנייה. למה לא רגילים לכלבים שם?
אבל פה אתם קוראים עיר תורה, עיר פה, עיר שם. מה אתם מכניסים כאלה דברים טמאים?
אז נכון שתנו לחיות לחיות צודקים, שאסור פה, ואז להציק להם צער בעלי חיים וכולי.
אבל מי צריך לגדל כזה דבר בבית? גדל את הילדים שלך קודם כמו בן אדם.
אחר כך תוסיף כלב.
הוא קונה לכלב דוגלי ב-200 שקל,
והילד שלו מבקש 20 שקל קרומפלקס, הוא אומר לו לא.
משקיע בכלא יותר. אחד ראיתי, קנתה שמלה לכלב שלה.
מה קרה לו? יש לי בר מצווה של הבן שלי, אז היא גם צריכה להתלבש יפה.
היא זמינה בחנות מיוחדת לבקדי כלבים,
סיפור אמיתי, לא צוחק.
היא הזמינה לשמלה.
עד איפה הגענו, השם ירחם?
מה נעשה פה?
אתה דואג לכלב יותר מאשר לילד שלך.
אבל תכלת נכנסה לך מול צ'קל,
של בוטיק, של בוטיק, אה?
אה, תארוז לי את זה, הוא שואל למה.
שיהיה הפתעה, אל תגיד לי שהכלב לא יישון, שלא הפתעה.
לכבודו יום הולדת.
כן.
מזל שלא הולכים להביא עוגה גם לכלב.
הלאה.
ואם יוכל להישמד מקום שאחרים,
הנה מה טוב, ואם לאו, ידע את אשר יעשה ואת הדרך אשר אלך בה.
ויתנה באופן שיהיה קרוב לשכר ורחוק להפסד, וכל האמור בעניין הזה הוא לאיש זר.
אבל האח הוא עצם העצמה ובשר מבשרו.
על כן חובה מוטלת על אחיו להיות בעזרו, ואי אפשר לא לומר שהוא ינוכה מדינה של ג... ונכה לא ינכה, כן.
מי אמר שאתה תנוכה מהדבר הזה שלא עזרת לאחיך?
ומיהו טוב למי שהרחיב השם את גבולו,
שלא ימנע מלסייע ביד הולכי ארץ ישראל כי יד השם הטובה עליו.
בין בשעת הליכה בין נשלוח מעין מנות ומצווה רבה להיחשב.
ואין אמת כי לכאורה נראה כי לא יאפי עושים ההולכים מעיר לעיר,
ומכבידים על הקהילות כדי שיסיימו ללכת לארץ ישראל. עושים הכנסה קלה.
לא הכנסת קלה.
הכנסה קלה.
עושים הכנסה קלה, רוצים לעלות לארץ ישראל.
עושים כל מיני איסופים.
ומכבידים על הקהילות כדי שיסיימו ללכת לארץ ישראל, ומרנני אינשא אבטריו, ובאמור, מי ביקש זאת מידכם שתכבידו על אחרים כדי ללכת לארץ ישראל?
אם אין להם משלהם, לא ילכו.
אין לך, אל תלך.
הרי כמה גבירים, כמה רבנים, גאוני עולם, ומנוחתם כבוד בחוץ על הארץ.
והאם גדולה ממצווה זו מצוות לולב?
וכדומה, מתארו מצוות דאורייתא?
ויש עוד מצוות דאורייתא, תקיים אותן.
ואף על פי כן, כי מי שאין משיג ידו אינו מחויב ואינו חוזר על הפתחים בשביל לקיימה.
כי באמת אמרו, חשב אדם לעשות מצווה ונאנס, ולא עשה.
גמרא ברכות ו',
מעלה עליו הכתוב כאילו עשה.
וגמרא בשבת קי״ח אומרת, עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות.
אז אם יש בכוחך, כן, אין בכוחך, מה אתה הולך לקבץ נדבות?
ואם הוא איש נגוע, מוכה אלוקים ומעונה אשר מצאו רעות רבות וצרות, הנה חינם היא שהליכה לארץ ישראל היא לצורך לו,
כדי להפיק צערו ולרתיעה למכתו, אבל בלאו הכי נראה דלאו שפירא עבדיה, ואין מקום לרחם עליהם.
אבל מאחר שאנו רואים שאין הכל עושים כן,
רק יש אחד מאיר אשר נאור רוחו ונפשו יפתה ויעש,
וזה לך עוד כי מהשם הייתה לו,
שמיים זכו לו,
ורגלו היא דבר אנש אינון ערבין ברגליו ערבות לו.
לאתר דמת בית אמן מובילין יתר, מובילין אותו לדרך שצריך ללכת שמה, וראוי לסיוע בכל עוז לעשות רצון על הריב שבשמיים.
וכבר כתבו הפוסקים כי מה שאמרנו בעצם עניי עירך קודמים, הוא,
על עניי ברוקלין, לא,
מונסי,
ניו יורק,
על עניי ארץ ישראל,
כי הם נקראים עניי עירך באמת, והם יושבים שם כתרנגולים בלוליהם.
אינם יכולים להרוויח, ואין בנמצא כל כך מי שירחם עליהם.
ועיניהם תלויות על יושבי חוץ על הארץ, בין להגרות לדעת את שלום קרוביהם, בין אלמנות להחיות נפשם ולשמח את ליבם.
וצדקה וחסד גדול עושה הכותב להם והשולח להם מתנות עם מעט ועם הרבה איש, כמטה ידוד, כברכת השם אלוקיך.
למצווה רבה ייחשב לו כי טוב לגבר שכותב לעיר אחרת שיכתוב ויזכיר את כל הנמצאים איתו מיושבי אותה העיר
כי לפעמים יאירע שעל ידו איגרת ידעו אחרים משלום קרוביהם וישמח לב את האומללים
וישא ברכה מאת אשר ומבני אדם ומצוותו עומד לעד
ועיקר ההליכה לארץ ישראל היא תיקון הנפש
והרוח תשוב אל האלוקים אשר ניתנה כמו שניתנה והנשמה תעליליה
כי קדושת המקום והמנוחה מטרדות הזמן אין סיוע גדול לעניין זה
הנה כי כן מי שיזכה ללכת שם קדוש יהיה פרוש יהיה
ואף אם הרחיב השם את גבולו לא יתענג בדשא נפשו רק חיי צער יחיה ודרכי התשובה יתנהג
ובכל דרכי חסידות ומי שאינו בקי ילך אצל חכם וילמדנו
וינחנו מעגל לצדק ויהיה הצדק עזור מותניו ויהיה מצטמק ויפה לו
ויוציא מגופו ויכין לנפשו
וייזהר בכל עוז לקיים מצוות התלויות בארץ בכל נפשו בשביל מה באת לארץ ישראל?
אה?
בשביל להגיד יש לי דירה בארץ ישראל לקיים מצוות ארץ ישראל, מצוות התלויות בארץ
כי זה כל פרי שבעת ארץ ישראל וכבר אסף איש טהור הרב בעל ספר חרדים
בסופו כל מצוות התלויות בארץ כדי שאדם ידע ויוכל לקיימה
וזה מלבד מה שלמדנו
תרייג מצוות בליל שבועות
וידוע כי החוטא בארץ ישראל עונשו כפול מהחוטא בחוץ לארץ זה מה שעשה פה עבירה
כפל כפליים של עונש מחוץ לארץ
כי היכל השם הוא, זה כמו בית המקדש, קודש הקודשים, זה ארץ ישראל.
על כן כל בעל נפש יחוס על נפשו, ולילה כיום יהיה דבק בהשם ובתורתו, אל ניתן דמי לו.
ויכפר עליו מאשר חטא על הנפש כל ימיו, כי עת לחננה ולהתרחק מן הבטלה הרחק מאוד.
רק קדוש יהיה גדל פרע חובת גברה כי רבה.
והכלל הוא יום הכיפורים,
ממש יהיה להם כל הימים אשר הם חיים על האדמה, מורש שמים יהיה חופף עליהם.
וגדול כוחה של תפילה במקום ההוא, ארץ חפץ.
וכבר יש להם תפילות נוראות שמתפללים על כל בני הגולה, ומפיהם אנו חיים.
וכל אחד יתפלל על קרוביו לפי צחות לשונו,
ויתפלל על בניין בית המקדש וקיבוץ גלויות, ושיגלנו היה להתברך שמו גאולה שלמה במהרה בימינו, אמן.
וכבר אני, אני סידרתי תפילה וסמכתייה בבית תפילותיי, כך גודל הפלא יועץ.
וצריך היושב בארץ ישראל להיות שמח ותדיר במצוותו התדירה,
וכל הייסורים יהיו קלים בעיניו באהבתו לארץ ישראל.
רוצים סיפור?
הנה סיפור על השלה הקדוש.
רבנו ישעיה הלוי הורוביץ, זכותו יגן עלינו.
השלה הקדוש ישב על כס הרבנות בעיר פרנקפורט,
אשר על נהר מיין,
ומצודתו הייתה פרוסה על כל בני הגולה, היה מרביץ תורה לעדרים, ורבים היו תלמידיו.
וביתו היה בית ועד לחכמים, אמרנו לא מזמן תפילת השלה, זה שלו.
ועל שולחנו הישבו תלמידיו,
תדיר שם הם סעדו את ליבם ביד רחבה, ופעם אחת נעלמו כפות כסף מבית הרב.
בני משפחתו חיפשו אותם בכל הפינות הבית, אך האבדה לא נמצאה.
חשד נפל על אחד מתלמידי הרב כגנב,
שהיה יוצא ונכנס בביתו באורח מחשיד.
רבנו סירב להאמין לדברי החושדים.
הוא ביקש לברר ולדרוש את הדבר היטב.
כשחיפשו בין חפצי התלמיד נמצאה הגנבה בידו.
הדבר היה לשיחה בפי הבריות.
התלמיד נכלם ובושה חיסתה את פניו, ומחמת הבושה עזב תלמיד את הישיבה והלך מדחי אל דחי
עד שהמיר את דתו.
הוא לא מצא מנוח לכף הרגלו בעיר פרנקפורט.
הוא הגיע לעיר יפו בארץ ישראל.
שמח חריצותו ופיקחותו הגיע לאוזני המושל והוא התמנה לראש פקידי המכס
בנמל יפו.
לימים חשקה נפשו של השלע הקדוש לחון את הפרה של ארץ ישראל.
הוא נטל את מקהל הנדודים, ולאחר תלאות רבות הגיע רבנו באונייה לנמל יפו.
כשירד מהאונייה הכירו תלמידו
המומר איך הרב לא הכירו?
אך הרב לא הכירו וכשעזב התלמיד את הישיבה הייתה לו חתימת זקן ועטה פניו היו מגולחות.
הפך מיוסף הצדיק כשאחיו לא הכירו.
התלמיד נהק אבות גדול ברבו והזמינו לנוח בביתו מעמל הדרך. בעיתו היה סמוך לחוף הים בית גדול ומפואר, חדרים רבים היו בבית.
וכשסייר התלמיד עם רבו בין חדרי הבית הכניסו לחדר אחד
נעלו מבפנים ופניו השתנו לבלי הכר.
צעק ואמר רבי יהודי
קרא התלמיד קרא וידוי כי לשוחתך הבאתיך הנה.
אני רוצה לשחוט אותך.
כך הוא אמר להשלה הקדוש.
התלמיד הוציא מבין בגדיו חרב ארוכה
וחדה והציגה לפני הרב.
השלה הקדוש ביקש רחמה והכלה הקשיח את ליבו לשווא.
תחבל דברי רחמים אל אוזן לא שומעת מהר להתוודות.
ולא אדקע סכין זאת בלבבך בלעדי הווידוי.
זו ההזדמנות להתוודה עוד. לא תוודה, סכין בלב.
השלה הקדוש הראה כי חלתה אליו הראה הסב פניו אל הקיר והתוודה ממעמקי ליבו.
ולאחר שסיים אמר תלמידו המומר שכב על הארץ בפישוט ידיים ורגליים
פשוט שברך ואכן עצמך לשחיטה.
השלה הקדוש עשה כי דבריו שכב על הארץ, סגר את עיניו
וקיבל עליו עול מלכות שמיים בקול גדול. שמע ישראל!
ונשמתו כמעט שפרחה במילה אחד.
או אז הרקין המומר את ראשו ונשקו ואמר לו מורי ורבי, קום ושווה.
אנא,
סלח עומך לי כי לטובתך עשיתי זאת.
רבנו פתח את עיניו ושאל אותו, מי אתה?
אולי ציר שלוח מאת השם להציל את נפשי מרדת שחד אתה?
לא.
מלאך אלוקים אנוכי.
אני לא מלאך אלוקים.
כי אם תלמידך פלוני בן פלוני שהתאבק באפר רגליך הרבה שנים ולבסוף יצא לתרבות רעה,
כשמוע הרע ודברי תלמידו,
זכר את תלמידו שהמיר דתו מפני הבושה ובשרו נעשה חידודין חידודין.
שאלו רבנו מדוע בתחילה אמרת להורגני ולבסוף התחרט איתה ממחשבתך זו.
אמר לו מורי ורבי, מעולם לא חשבתי להורגך. מכיר אני אותך ואת מעשיך הטובי ויודע כי צדיק גדול אתה.
כשירדתי היום מהאונייה אמרתי בלבבי חבל על מורי ורבי שהוא כולו קדוש ובא הנה לארץ ישראל,
כשכתם על בגדו
של הלבנת פניי.
לכן חפצתי למחוק את הכתם הזה מעל נשמתך הקדושה,
כדי שנכנסת פה לארץ, זה יהיה
בלא שמץ של חטא.
אשלה הקדוש עלה לירושלים וישב שם על התורה ועל העבודה והרבה לתקן.
את המעוות.
ברוך ה' לעולם,
אמן ואמן. רבי חנן בקשר אומר, עזבו ישברוך לדקות ישראל,
שיגר בעליהם תורה ומצוות שנאמר ה' חפץ ומלצדקו יגדיל תורה ויעדיל.
הבהרה קטנטנה, תודה על הזכות להאזין לנציב יום של היום בשופר קול, בשידור החוזר. ערב טוב אנו מבקשים למסור תודות מעומק הלב בראש ובראשונה - לכבוד הרב, על הזכות להאזין לנציב היום של היום 🙂. אשמח להעביר תודותינו לכל העוסקים במלאכת הקודש... על ההענות, היחס, המסירות והסבלנות... לא ברור מאליו. תהיה משכורתכם שלימה מן השמים. אמן. תודה ושבת שלום💐 משפחת ...
רבנו הטהור והקדוש! אני בהלם. ב"ה בהריון חודש 9 ואחרי 3 חודשים רצופים שבהם השתעלתי ללא הפסקה (ל"ע) עם שיעולים שההרגשה שנקרע הבטן בכל שיעול. לא היה לי יום ולא לילה. יום רביעי ביקשתי מרבנו שיברך: שיעלמו לי השיעולים והכאבים. ותודה רבה לבורא עולם שהעתיר לברכת הצדיק וגם עשיתי כעצת רבנו ושתיתי תה עם דבש והשיעולים פחתו באופן פלאי ממש!!! וגם אם יש שיעול אחת ל... זה לא כואב כפי שכאב. - אין מילים בפי. לא ברור לי איך לא פניתי לפני לרבנו שיברך. אני מודה לבורא עולם ולך רבנו היקר!! תודה על הברכה היקרה מפז! שתהיה שבת שלום ומבורכת לרבנו ולכל משפחתו💐💐 (אמן).
כבוד הרב היקר ב"ה אני באמצע בישולים לשבת קודש שומעת שו״ת ביוטיוב ועצרתי להקליט את הקטע הזה שריגש עד דמעות, כמה הרב איש חסד ועזרה לזולת, איך אכפת לו מכל יהודי. ושמחת את הבחור שלא היתה ידו משגת לתפילין והוא ממש הודה שמעו את השמחה שלו! איך הרב מתקתק את הענינים בכיתי מהשמחה של הבחור, והנדיבות של הרב והאכפתיות שיהודי יניח תפילין וגם הגדיל ודאג לו לתיק!! יה"ר שנזכה לדבוק בך ובאורחותיך תמיד לנצח! ישר כוח לרבנו הצדיק והיקר שהשי"ת ישמרהו אמן התרגשתי ממש!! זכינו בזכות גדולה שקשורים לכבוד הרב!!🌹
כבוד הרב היקר שליט"א שלום וברכה! רציתי לשתף לתועלת הציבור, היה לנו מקרה שהבת שלנו בכיתה ב' חזרה מצוברחת ושיתפה אותנו שיש ילדה שמציקה לה ואף שוברת לה את חפציה האישיים ועוד... (ל"ע) ב"ה בזכות כבוד הרב היקר שליט"א שלימד אותנו 'וקנה לך חבר...' - החלטנו לקנות מתנה קטנה בצירוף שוקולד קטן עטוף יפה באריזת מתנה עם פתק שהבת כתבה: "לחברה הכי טובה שלי" והיום מסרה את המתנה לילדה ה "מציקה"... - הילדה הייתה בהלם מוחלט וב"ה מאותו רגע השתנה בהתנהגות כלפי הבת שלי 360°, במקום שנאה מצאנו דרך להרבות אהבה! תודה רבה לכבוד הרב היקר שליט"א שמלמד אותנו חכמת התורה, הדבר הכי יקר בעולם!!!!!
כבוד הרב, יישר כוח על המסירות וההשקעה בהדרכת הציבור. כל מי שמבין את הדרך האמיתית של התורה והערכים שלה, יודע שכבוד הרב הוא חלק בלתי נפרד מכבוד התורה וזיכוי הרבים. לעיתים מופיעים כותבים או פעולות מתוך עין צרה, אך המסר החשוב נשאר – ב"ה הרב מוביל בדרך נכונה, חכמה ומחנכת, ומאיר את הדרך לכלל הציבור (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).
פששש, רבנו הטהור והקדוש! ב"ה מהרגע הראשון הרב ידע כיצד להתמודד עם השאלה המאתגרת מצד הבחורים, ומצליח להאיר את החכמה הגדולה שלו לכל הנוכחים. בזכות הרב, גם כאשר מופיעה עזות פנים או חוסר הבנה, ניתן ללמוד כיצד להבחין ולכוון את הלבבות בדרך התורה. גאווה גדולה להיות חלק מהדרך שהרב מתווה לנו, וללכת בעקבות חכמתו והדרכתו (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).
תודה לרבנו היקר על מסירותו הבלתי נלאית למען הציבור ולמען התורה. ב"ה הרב מקדיש מזמנו הפרטי והאישי כדי ללמד, לעודד, לחלק ספרי קודש ולחנך – לעיתים כמעט 20 שעות ביממה למען כולם. הסיפור עם הבחורים שמתקשים להבין את המסירות הגדולה שלו ממחיש עד כמה רב ההבדל בין העשייה הגדולה של הרב לבין התנהגות חסרת ניסיון או חוסר הבנה של צעירים. הרב ממשיך להוות דוגמה חיה של מסירות, השקעה ונחישות למען התורה והציבור (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).
שלום וברכה, יישר כוח לכבוד הרב על המסירות וההשקעה בהדרכת תלמידי הדור. גם כאשר מופיעות שאלות או התנהגויות לא מכבדות מצד צעירים, ב"ה הרב ממשיך להאיר את הדרך בחכמה ובסבלנות. מי ייתן ונראה עוד רבים לומדים להעריך את כבוד הרב ולשאוף בעקבותיו בדרך התורה והיראת שמים (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).
שלום וברכה לכבוד הרב שליט"א, תודה על ההדרכה וההרצאה המרתקת (פתח תקוה 8.12.25) גם כאשר הופיעה קנאה או חוסר הבנה מצד צעירים, ב"ה הרב ממשיך במסירות ובחכמה לקרב יהודים רחוקים לאביהם שבשמים. נאחל לרב שכל מה שעבר יהיה לתועלת ולכפרה. ויה"ר שימשיך בכל הכוח ובבריאות איתנה, ושהקב"ה ישפיע עליו שפע וברכה, כפי שהיה לרבי יהודה הנשיא זצוק"ל ואף יותר (אמן) תודה על המסירות, החכמה וההשקעה בחינוך ובהדרכה (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).
תודה לרבנו על ההדרכה הנבונה ועל היכולת לענות גם לשאלות שמקורן בחוסר בשלות ובהשפעות חיצוניות. במקום שבו צעירים מושפעים ממראית העין ומתפיסות חיצוניות, ב"ה הרב מצליח להאיר את הדרך ולהעמיד את הדברים על דיוקם. אשרינו שזכינו לרב שמכוון, מחנך ומיישר את הלבבות בדרך טובה ובהירה (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).