הלכות חול המועד - ב' | הרב עמנואל טולדנו
תאריך פרסום: 19.10.2016, שעה: 20:43
- - - לא מוגה! - - -
אנחנו ממשיכים בהלכות חול המועד.
כבר אמרנו שיש מחלוקת בראשונים עם מלאכת חול המועד דאורייתא,
כמו שהבאנו, שדרשנו מהפסוקים בחגיגה יח',
או שכל הפסוקים זה אסמכתא ועמא,
וזה רק מדרבונן.
ברמב״ם כתוב זה רק מדרבונן.
מפורש ברמב״ם.
הוא אומר שלמה עצרו רבנן,
הוא אומר גם טעם שלא יהיה חולו של מועד
שנקרא מקרא קודש
ומקריבים קורבנות,
יהיה כמו יום חול.
זה לא רצו חזן, אז זה רק מדרבונן.
הוא אומר שמי שעשה מלאכה שלא לצורך
בחול המועד,
לוקה מכת מרדות.
מה זה מכת מרדות? זה לא מלכות ארבעים
כמו על לאווין,
זה רק באיסורים דרבונן יש מכת מרדות.
הבית דין משער כמה לתת לו ונותנים לו מלכות.
זה הכל דרבונן.
אבל יש ראשונים שאומרים זה דאורייתא.
יש גם הרשב״ם, רבנו שמואל, וגם רשי
אומרים
על הגמרא, כל המבזה את המועדות,
כאילו עובד עבודה זרה.
אומר רשי, מה זה מבזה את המועדות? ורשב״ם, מה זה מבזה את המועדות?
הושם לך בכל המועד שלא לצורך.
שואל הטוסות, מה, אם זה רק, הטוסות שואל, זה דרבנו.
בשביל דרבנו נזו כאילו עובד עבודה זרה, עבר איסור דרבנו?
אז רואים מרשי שהוא סובר את זה איסור דאורייתא.
יש עוד ראשונים, כאן במשנה ברורה,
בהתחלה של הלכות על המועד
סימן טקל מביא את כל הראשונים שאומרים זה דאורייתא, והראשונים שאומרים זה דרבנו.
אבל גם הראשונים שאומרים זה דאורייתא,
אז התוסות הרי שואל,
אז איך יש מלאכה מותרת, מלאכה אסורה?
אם זה דאורייתא, איך מחלקים בין...
אומר התוסות, הרי אומרים הראשונים, הרי מפורש שם בגמרא שהכתוב מסרן לחכמים,
שהם יגידו איזו מלאכה אסורה ואיזו מלאכה מותרת.
לכן זה לא קשה, כי זה על כל פנים זה.
עכשיו אומר המשנה ברורה מיד בהתחלה בלכות חול המועד.
המלאכות המותרות וחול המועד הם חמישה,
לשון מרן מקודם.
חול המועד אסור בקצת מלאכות ומותר במקצתן.
לפי צורך העניין שהיה נראה לחכמים להתיר.
רבנן, הרי כתוב סרן לחכמים והם, נראה להם
מה להתיר. אז חמישה היתרים יש.
כבר עמד, דיברנו בשיעור שלשום
את הרמב״ן,
שזה על דרך,
כמו שבשבת יש ל״ט מלאכות,
גם ביום כיפור,
אבל ביום טוב התורה הקהילה ואוכל נפש.
אז בחול המועד הקהילה יותר ונתנה היתרים אחרים.
מהם ההיתרים? חמישה.
דבר אבד א',
דבר אבד
אם לא יעשינו עתה.
אם הוא לא יעשה את זה עכשיו,
יפסיד כסף, יפסיד הרבה כסף.
למשל, המשנה הראשונה של מסכת מועד קטן,
משכין בית השלחין במועד.
למה משכין את בית השלחין במועד? כי אם לא תשכה יתקלקלו הפירות.
מה זה בית השלחין?
אדמה שהיא צמאה למים.
אז משכין אותה. אבל כתוב במשנה,
ובלבד שלא ידלה.
משכין אותה ממי מעיין.
אם יש מעיין בסביבה, בשדה הזאת,
הוא מושך את מי המעיין לזה.
זה לא עבודה קשה.
אבל אם יש מי באר,
והוא צריך לדלות עם דליים זה עבודה קשה.
לדלות ולהביא
זה עבודה קשה.
אז המשנה אומרת,
ובלבד שלא ידלה. למה? כי טרחה מרובה אסור בדבר האבד.
עוד דבר, אני תכף נראה.
באוכל נפש, בשביל אוכל נפש
מותר אפילו טרחה מרובה
בשביל אוכל נפש.
הרי זה הגמרא בדף דלת שאם יש לו בגינה ירקות
והוא רוצה לאכול את הירקות האלה במועד.
אז הוא בתחילת המועד משקה
איזה יומיים אחרי זה, שלושה ימים אחרי זה, הוא כותב אותם, אוכל אותם בכל המועד.
זה,
ושמה כתוב,
אפילו אם טרחה יכול לדלות מן הבאר,
מה ההבדל בין הדין הראשון של המשנה הראשונה,
כי במשנה הראשונה זה לא לצורך המועד,
יש לו בית השלחין, עלול להאבד.
אז במשנה הראשונה הוא לא בא לאכול אותה עכשיו.
הוא, שלא יאבד לו, הוא לא הולך למכור.
אבל שלא יאבד.
אז בשביל דבר האבד ההיתר הוא בלי טרחה.
אבל אם זה בשביל שהוא צריך את זה למועד, לאוכל נפש,
מותר אפילו עם טרחה, יכול לדלות מים מן הבאר.
זה חילוק אחד,
שאוכל נפש ודבר האבד הם כמעט אותם הדינים. אבל יש כמה חילוקים.
א', שדבר האבד אסור, בטרחה אסור.
בטרחה מרובה.
ואילו בשביל אוכל נפש אפילו בטרחה מרובה.
ועוד נדבר, יש עוד הבדל ביניהם,
שבדבר האבד
אסור לכוון
את ההמלכה הזאת בחלום העד. הוא רואה, בחלום העד אני פנוי.
אני אעשה, יש לו זיתים,
שהוא
אומר, צריך לטחון אותם
ולסחוט אותם.
אני אחכה עד יום אחוז המועד.
אם הוא כיוון מלאכתו למועד, זה דבר אבד. אם אדם יש לו זיתים,
שצריך לסחוט אותם,
אם תשאיר אותם כמות שהם, הם מתעפשים,
מתקלקלים.
גם תמרים אותו דבר, תמרים של היום.
עכשיו יש תמרים לחים,
קוטבים מן העץ,
מהדקלים עכשיו.
אבל אם תשאיר אותם, הם מתעפשים.
אתה צריך להפריד אותם.
אז זיתים גם כן, הם מתקלקלים.
אז מותר לסחוט את הזיתים,
כי זה דבר אבד, בחל המועד.
אבל בלבד שלא כיוון מלאכתו למועד.
אם הוא חשב,
היה לו אפשרות לטחונו ולסחוט לפני החג.
והוא השאיר אותם ביום, בחל המועד. אני אהיה פנוי, אני אסחט את הזיתים.
אסור לו.
ואם עשה כך,
אוסרים לו לסחוט אותם ויפסיד.
הוא כיוון מלאכתו למועד.
אנחנו אוסרים עליו, אפילו זה דבר אבד.
ואוסרים לו לצחוק, ואם שחק
רבנן הפקירו את כל השמן והפקירו את כל הסחורה.
זה הכל דין בשולחן ערוך,
מובא בשולחן ערוך הדין הזה שאם כיוון מלאכתו למועד
הנה בסוף
תוף קלח
המכוון מלאכתו והניחה למועד
ועשאה במועד בדין מאבדין אותה ממנו ומפקירים אותה לכל.
ראשית, אם עדיין לא עשה את המלאכה אסור לו לעשות את המלאכה.
אם הוא השאיר את זה בכוונה לאכול למועד אסור לעשות אפילו, הוא יפסיד.
אפילו זה דבר אבד, זה יתקלקל.
היה לו לעשות את זה לפני אחר כך.
ואם עשה,
רבנן הפקירו את הסחרה הזאת. אם זה שמן, הם מפקירים את זה.
כל הקודם זוכה.
עכשיו כתוב שם דין
ואם מת
אין כונסין בנו אחריו.
אם האדם כיוון, השאיר את הזיתים לכל המועד,
רצה לשחות בכל המועד,
אבל הוא מת.
בחג הראשון הוא מת.
אז לא אומרים לבן
שאסור לו לשחות.
עכשיו זה הרי דבר אבד.
מותר רק מצעד
שהוא כיוון מלאכתו על בשבילה.
אבות אכלו בוסר ושיני בנים תיכהנה. לא כונסין.
יש.
זה לא פשוט.
הגמרא מדברת.
לפעמים כנסו בנו אחריו.
למשל, וצורם אוזן בחור.
אדם שיש לו בחור,
ואם נופל בו,
או אפילו כהן, כהן קיבל בחור.
אבל מה יעשו עם בחור בזמן הזה?
להקריב אותו אין לנו את המקדש.
אז הוא מחכה שיפול בו מום,
ואז יהיה מותר לשחות אותו בלי פדיון, לאכול אותו כמו חולין.
אבל אם הוא בעצמו עשה את המום,
כנסו אותו,
שאסור לו ליהנות מן הבכור הזה,
וגם הפקירו את הבכור.
אז שמה הגמרא דנה שכן כנסנו בנו אחריו. כי שמה זה דאורייתא.
לעשות מום בקודשים זה איסור דאורייתא.
אבל לעבוד ב...
למועד
זה רב בונו
גם או אפילו נגיד שמלאכת העלומה דאור הייתה
אבל זה הרי דבר אבד רק מכיוון שכיוון מלאכתו למועד זה רב בונו
אז הגמרא אומרת על כל פנים הדין הוא שאין כונסין בנו אחריו
אומר רבי עקביגר
הרי יש שני כנסות למי שכיוון מלאכתו למועד
א' שהוא לא יעשה את המלאכה וישאיר את זה
שייאבד
אפילו זה דבר האבד
ישאיר את זה שיתקלקל
בגלל שהוא כונסין אותו, שהוא כיוון למועד
ועוד שאם עשה מפקירים
אז אומר רבי עקב על ההפקר הרי מייד כשהוא עשה הוא כבר הפקירו רבנן
מה שאיך לומר לו קרסו את בנו
זה לא שלא הוא לא ירש את זה הוא ראו ככל אדם אם יכח מה שייכח יזכה
כל אדם יכול לזכות בסחורה הזאת
גם הוא
אבל לא נגיד שהוא יכול לקחת כאילו לא היה הפקר כי כאן
כבר מייד נהיה הפקר
זה בסוף סימן טוב קלח
אמרתי מקודם
שגם מלאכה לצורך אוכל נפש
דומה לדבר האבד
בדבר אחד
שמותר אפילו מלאכת אומן
אפילו מלאכת אומן
אבל אפילו עם טרחה
יש החילוק ביניהם זה מותר גם עם טרחה בשביל אוכל נפש
מותר אפילו עם טרחה ואמרנו אתמול שאפשר אם הגז יתקלקל
הגז או התנור שמבשלים בו
מותר לתקן אותו בחול המועד אפילו עם טרחה אפילו מלאכת אומן
בשביל אוכל נפש אפילו מלאכת אומן
ועוד חילוק
אפילו כיוון מלאכתו למועד
מה שאמרנו שמי שכיוון מלאכתו למועד
קונסין אותו זה רק אם היתר הוא בכלל דבר האבד
אבל אם היתר הוא בכלל זה אוכל נפש
מותר אפילו כיוון מלאכתו למועד
אפילו עם טרחה ומלאכת אומן.
דרך אגב אתמול אמרנו שלעשות תנור
היו עושים במרוקו, חסו תנור, לקחו
קערה קטנה
ובנו עליה ביתית
בנו עליה
מסביב ונותנים לזה להתייבש
ואחרי זה משתמשים בזה.
אז כתוב שמותר לעשות תנור רק בפסח,
שיש שמש
שעד
סוף חול המועד היא כבר התייבשת תנור ואפשר כבר להשתמש בו.
אז זה לצורך המועד.
אבל בסוכות שיש גשם,
אם אין גשם, גם בסוכות מותר, אבל אם יש גשם
אז יש רטיבות, ואז לא מתייבש מהר,
לא יהיה ראוי להשתמש בו בתוך חול המועד, אז אסור לעשות.
אבל אם אפשר להשתמש בו בתוך חול המועד,
מותר לבנות תנור,
מלאכת אומן,
ואפילו כיוון מלאכתו למועד היה יכול לעשות את התנור הזה לפני יום טוב.
אבל בכל זאת מותר. למה? באוכל נפש אפילו כיוון מלאכתו.
רק בדבר אבד
יש הדין שאסור לכוון מלאכתו למועד, ואם כיוון כונסים אותו, אסור לו לעשות את המלאכה, ואם עשה, מפקירים ממנו.
אבל באוכל נפש לא.
אתמול אמרתי שלא כל...
אמרנו הלכה שאסור לעשות מצודה בשביל לצות דגים.
ואפילו אם הוא צריך את הדגים, לאכול אותם.
למה? מלאכת אומן. זה מלאכת אומן. לעשות רשת
בשביל לתפוס את הדגים, זה מלאכת אומן.
הרי זה לצורך אוכל נפש. אמרנו, מותר אפילו מלאכת אומן.
אז על זה כתוב ולכמובן המשנה ברורה מסביר
כי בדגים הרשת לא עושה כלום בדג.
היא לא מתקנת את האוכל, את הדג.
היא רק
עושה שהוא לא יברח ואתה יכול לתפוס אותו.
אבל זה לא תיקון בגוף האוכל. זה לא נקרא מכשירי אוכל נפש.
אבל תנור,
עם התנור אתה מבשל.
אתה שים את תפוח האדם הקשים, לא ראויים לאכילה.
אתה מבשל אותם והם נהיים ראויים לאכילה.
זה נקרא
מכשיר אוכל נפש.
זה מועיל לתקן את האוכל, אבל
אבל ברשת של דגים זה לא מתקן את הדג.
ברשת של דגים
זה לא מתקן את הדג.
אין את הדג, תופס אותו, מקרב אותו שתוכל לתפוס אותו.
זה לא נקרא מכשירי אוכל נפש.
אז מלאכת אומן אסורה.
יש דברים ש...
יש רשתות,
נדמה לי,
שהן לא מלאכת אומן, וזה הרי צורך המועד, הוא רוצה לאכול את זה.
אז מתאים. למשל, רשתות
של עופות, לא יודע, יש שם בשוען ערוך.
יש רשתות שאין בהן הרבה עבודה,
לא רשתות, אולי,
איך זה, זה,
איך שתופסים דג.
איך שתופסים דג ככה עם החקה.
נדמה לי שזה יכול להיות מותר,
כי זה לא מלאכת אומן,
ולצורך המועד מותר.
אז הוא יכול לתקן את החקה,
אם זה לא עבודה של מלאכת אומן,
כי זה, לצורך המועד מותר.
אז אמרנו, רציתי להוסיף עוד הלכה.
אתמול דיברנו,
איך הדין מקרר שיתקלקל.
חשבנו פעם, בצעירותי הייתי חושב שמקרר לא עושה תיקון באוכל, הוא רק שומר את האוכל.
הוא שומר שלא יתקלקל האוכל.
הוא לא עושה תיקון באוכל.
ובסוף החלטנו, מכיוון שאפשר לעשות גלידה
או קרחונים,
זה ממש,
הקור של המקרר עושה תיקון באוכל.
לכן מקרר אפשר לקרוא לו מכשירי אוכל נפש.
ומותר לתקן מקרר במלאכת אומן.
עכשיו אם מדם,
יש לו מכונית והמכונית התקלקלה.
מכונית, מה הוא צריך את המכונית?
לטייל, ללכת להביא דברים,
וכאן לכאורה זה מלאכת,
צורך המועד,
אבל זה לא אוכל נפש.
אבל איך הוא צריך, זה ה...
הוא הולך לקנות בשוק,
והוא הוצע ישר בסחורה, אז הוא לוקח את המכונית.
איך עושים כל אותם שיש להם מכוניות?
אז הם לא נותנים לגברת להתעייף עם ה...
להביא עם העגלות.
הם הולכים בעצמם ומסמים באוטו.
אז האוטו עוזר לאוכל נפש.
אבל האוטו לא עושה
תיקון באוכל,
רק מוביל אותו.
זה לא תיקון באוכל, זה כמו ש...
הרשת תופסת דגים.
לכן אמרנו,
אסור לתקן מכונית
במלאכת אומן.
ממלאכת אידיוט, כן. אם זה תיקון קל,
שכל אידיוט יודע,
אז מותר.
אבל אם זה תיקון שדורש אומנות,
אנחנו אומרים שמכונית, אפילו שהאדם משתמש במכונית להביא אוכל,
זה לא נקרא
מכשירי אוכל נפש.
כי זה רק מביא, מביא את האוכל, אבל לא עושה תיקון בגוף האוכל.
ואם זה לצורך מצווה?
לצורך מצווה.
לצורך מצווה מותר מלאכת אומן.
אני לא יודע איך הדין במלאכת מצווה,
לצורך מצווה,
מכירים אפילו מלאכת אומן.
אה, באוטובוס, באוטובוס.
אה? קוטובוס שלוקח 50. יש פה, יש פה, ואם מלאכת אומן מותר.
זהו העבודה שלנו.
יש חמישה יתרים בחול המועט.
יש, הדבר האביד,
אוכל נפש,
מי שאין לו מה יאכל,
צורכי רבים,
ומה הדבר החמישי?
וכל
היתר יש לו דינים, יש לו תנאים.
אז זה מה שאומר המשנה ברורה בהתחלה.
הנה, חמישה
היתרים יש.
דבר אבד.
צורכי המועד,
ממלאכת אידיוט.
או אם זה אוכל נפש, אפילו מעשה אומן.
מי שאין לו מה יאכל.
לצורכי רבים.
הרי למשל, לא דיברנו, אבל
אדם למשל
נפל לו כפתור.
מותר לתפור את הכפתור בחול המועט?
אולי זה מלאכת אידיוט.
וזה צורך המועט.
הוא לובש את זה בחג.
לא רק בחג, הוא לובש את זה בחול המועט גם כן.
אז אם זה מעשה אידיוט מותר. ואם למשל נקרע לו הבגג,
הוא צריך לתפור.
אז אם הוא לא חייב,
העבודה שלו זה מעשה אידיוט.
אז זה מותר.
והוא צריך את זה לחג, ללבוש את זה לחול המועט.
אבל,
אם הוא חייט, עבודה של אומן,
אז צריך לעשות בשינוי.
מחליף.
עושה תפירות
כמו שיני הכלב.
הכלב אין לו שיניים מסודרים ככה.
יש לו אחד ואחד פה,
ועוד בפנים, יש לו עוד.
השיניים של הכלב הם לא מסודרים.
כך הוא עושה בתפירה,
ככה אתה עובר לכאן ואתה עובר לכאן.
לא תפירה היא מיושרת.
אז זהו, זה לגבי, זה גם כן מלאכת ידיעות מותרת לצורך המים.
לתפור.
מלאכת ידיעות מותרת.
אבל בשביל אוכל נפש אבדו מלאכת אומה.
אני ראיתי פעם
ובקהילה אחת בחוץ לארץ, נשים מבוגרות, נשים, זו מסורת של יהודים שהיו תופרים,
תופרים, אני חושב,
מה היו תופרים?
היו ממלאים את העוף,
עושים חתך בעוף,
ממלאים אותו באורז עם בשר או משהו,
ואחרי כן היו תופרים,
עם מחט.
אז מישהו שם לא צעק, אשכנזי אחד צעק.
אבל זה,
אבל זה היה ביום טוב אפילו.
גם ביום טוב לצורך אוכל נפש התירו אפילו.
אבל זה לא מלאכת אומן שם, זה מלאכת איליוט. מה זה לתפור בבשר, זה מלאכת איליוט.
על כל פנים, מה שאמרתי,
שלתקן מכונית שהתקלקלה, אסור במלאכת אומן.
רק אם זה מלאכת איליוט.
עכשיו אגיד עוד היתר אחד שעוד לא דיברנו בו בכלל.
היתר זה צורכי רבים.
היתר זה צורכי רבים.
אם היינו מוצאים,
למשל, אדם שאין לו מה לאכול,
יהודי,
שאין לו מה לאכול,
יכולנו להביא אותו אפילו
אם אנחנו צריכים בניין,
משהו לתקן בבניין,
עבודה של בניין,
במלאכת אומה.
אם זה יהודי שלא מלא מה לאכול,
מותר להעביד אותו,
אפילו בעל המים,
כיוון שלא מותר לעבוד כש...
שאין לו מה לאכול אבל היה לי איזה דוד זכרונו לברכה אח של אבא היה גר ברחוב יהודה לוי
זה היה לפני חמישים שנה הוא היה מה היה מתפרנס
עבודת דחק שהעירייה הייתה נותנת למובטלים נותנת להם את העבודה בגינות
לעדור בגינה רק כדי להעסיק אותם
והמשכורת זעומה מאוד
היו מקבלים אני חושב מאה לירות
ועובדים שמונה שעות
אז פעם אני באתי
בהול המועד ואני רואה אותו בבית
אמרתי לו למה אתה לא עובד?
הרי לך אין מה לאכול
עם מאה לירות אתה לא יכול להתקיים
ועם מי שאין לו מה יאכל
יכול לעבוד
אתה יכול לעבוד
אמר הוא צעק עליי
חס ושלום
אבזה את המועדות כאילו עובד עבודה זרה
אני אבזה את המועדות?
חס וחלילה
האמת שהיה לו היתר
אבל הוא היה חרד לדבר השם
והיה משפחה חשובה
חמיב היה תלמיד חכם גדול וגם צדיק
והוא אשל מר אבי גם כמשפחה של צדיקים
הוא ככה אומר לי מה? הוא רוצה את המועדות?
כי היא לא עובד עבודה זרה
עכשיו אדבר על
היתר של צורכי רבים
צורכי רבים למשל
התקלקל יש שם הביוב פה בכביש
ביוב יוצא ואנשים נגעלים מהריח
מותר לתקן בחול המועד
ובתנאי שגומרים לפני חול המועד
לא שיעשו את העבודה ויגמרו אחריה
אז זה לא לצורך החג
גם צורכי רבים צריכים להיות לצורכי החג
אז
עבודה שיכולים לגמור אותה באמצע המים לתקן מקוואות
לתקן הינה והלכות צורכי רבים
הלכות צורכי רבים
והיה כאן
אספר לכם סיפור שהיה
בשנת תשנ״ב.
בתשנ״ב
צורכי רבים מותר לעשותם בחול המועל,
כגון לתקן הדרכים,
ולהסיר מהם המכשלות,
ולציין הקברות,
כדי שייזהרו מהם הכוהנים.
אפילו בחול המועל מותר לציין.
ולתקן המקוואות,
ודלכה צורכי רבים, תכף נראה.
היה איזה סיפור פה,
היה אז לפני בחירות,
ומרן הרב שך,
הם רצו לארגן בחול המועד,
פה ברחבה של רחוב בן יעקב,
על יד הישיבה של הרב פיינשטיין.
שם, ברחבה הזאת,
רצו שמה לארגן.
היה שם,
בגבעה, הייתה גבעה קטנה של הגינה,
שם היה עשור.
על כל פנים, זה היה מאוד מתאים המקום.
טוב, אבל רצו,
דגל התורה,
המפלגה, זה היה הרחמיאל בויארד.
הוא רצה להעשות במה כדי שיבואו ראשי ישיבות ותלמידי חכמים,
שיוכלו לעלות על הבמה.
טוב, איזה במה, לבנות במה.
צריך אומנות על זה,
שלא יהיה...
אבל זה שטח.
שטח של...
ואם לא יהיה ישר,
אפשר להיתקל.
אם לא יהיה חזק,
אפשר להתמוטט.
הכול יתמוטט.
והיה צריך גם ליישר את האדמה,
לא רק את ה...
אני אמרתי לרבי, הרבי,
לא יודע, הוא דיבר איתי, לא יודע, לא זוכר.
אמרתי לו שזה... בחלום העין אסור לעשות במה כזאת.
אז היו צריכים, אם כן, לעשות הבמה מערב יום טוב,
וזה כמה ימים.
ואז,
הרי יש חברה שמביאה,
שמשווקת.
צורכי כנסים ובמות אבל זה עולה הרבה יותר כסף אם זה לוקח הרבה זמן ככה יום מעט מחר גומרים לוקחים את הכל אבל אם זה נשאר הרבה זמן זה עולה יותר כסף אבל אני אמרתי לרבי שזה מלאכה וחול המועד הרבי אמר לעשות הבמה רק מערב יום טוב נו הרבי אמר שוב
הרי כן התחילו באו אלי למה החמרת את הכל כך הרי זה צורכי רבים
זה צורכי רבים אז אני אמרתי להם ככה תראה מה כתוב על צורכי רבים
צורכי רבים מותר לעשותם בכל המועד
כגון לתקן הדרכים
ולהסיר המכשולות
ולציין הקברות
ודווקא צורכי רבים כאלו ארמות שהם צריכים לגוף האדם
אתה צריך מקווה בשביל להתרחץ אתה צריך לתקן שלא תיכשל זה לצורכי הגוף
מה עם הכהנים שמה זה גם נקרא צורכי הגוף שלא יתאמרו הכהנים
שלא יתאמרו הכהנים אז זה נקרא צורכי הגוף
אבל בעניין בית הכנסת
לא נקרא צורכי רבים
אם צריכים לבנות בית כנסת
לפי שבית כנסת זה צורכי מצווה
הוא הדין דלשאר צורכי מצווה
אסור לעשות מלאכת אומן במועד
מי שאל מקודם אם זו הייתה מצווה לתקן את האוטו הנה כתוב כאן
אבל זה בטוב קמ' דלת
לעשות צורכי מצווה אסור לעשות מלאכה במועד
נו טוב כאן
כאן זה היה עולה צורכי מצווה
לשמוע את דרשה של הרב שר
אבל אולי אמרתי שכאן
אולי זה יותר טוב מצורכי מצווה
כאן אנשים באים לשמוע
בבית הכנסת
אנשים הולכים בשביל המצווה
הם לא באים בשביל לשמוע חזנות
הם באים בשביל להתפלל לקיים את המצווה
מה שאין כן כאן
אנשים
לא באים בשביל המצווה רק.
אנשים רוצים לשמוע מה דעתו של הרבי,
מה הוא מתכוון, מה דעתו
בעניין הבחירות.
אז אמרתי דוגמה, איך למשל,
אם עשו במה ורוצים להביא עליה איזה בת-חן,
שיעשה תעלולים ואנשים נהנים.
זה עיקרי צורכי הגוף, זה עיקרי צורכי רבים,
לכאורה.
זה צורכי רבים, זה ענת הגוף.
זה לא רק בשביל מזו...
בניין בית הכנסת לא באים בשביל לשמוע חזק,
בשביל מצווה.
אבל אם באים בשביל לשמוע את גדול הדור, מה דעתו,
ואנשים אוהבים לשמוע את זה,
זה לא גרם,
להבדיל,
להביא איזה תעלולן,
שנהנים, גם פה נהנים לשמוע דעתו.
מה ההבדל? אז זה גם הנעת הגוף.
אם שומעים דבר תורה מחוקם ונהנים מזה, זה לא הנעת הגוף.
נהנים.
אבל אני דקדקתי במשנה ברורה כאן בתוך קמ״ד,
שדווקא צורכי רבים שנחוצים,
כמו אם יש
מכשול ברחוב, מכשולות, וצריך,
אם לאו, עלולים להיתקל אנשים.
זה דברים נחוצים. עכשיו, נחוצים זאת אומרת,
יש צורך מיידי.
אבל אם זה,
אתה רוצה תעלולן, תביא אותו במוצא החג.
מה זה נחוץ להביא אותו בעול המועד?
או גם פה,
מה צריכים לעשות כנס בעול המועד?
אלא מה, אולי בעול המועד יבואו יותר אנשים.
אבל לעצם הדבר זה לא כל כך נחוץ.
אפילו אם באים,
עושים כנס
של התעוררות.
אבל מה זה נחוץ כל כך לעשות ההתעוררות הזאת דווקא עכשיו?
אפשר לעשות אחרי זה.
לכן אני פסקתי שזה לא נקרא צורכי רבים,
והרב שך עשה כדבריי שלא לבנות את הבמה בעול המועד רק מלפני המועד.
וככה היה.
רבי חנן יבנן הקשיא אומר, רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל.
לפיכך חירבה להם תורה ומזוות, שנאמר,
אדוני חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויעדיל.
תודה רבה.
בוקר טוב כבוד הרב. ב"ה ההרצאה בברוקלין מרגשת מאוד. כמעט כל הרצאה או שיעור ששמעתי באקראי זה ממש כמו אגרות קודש עונה לכל שאלה שבאותו רגע. תודה רבה ענקית. אין על רבנו הקדוש.🙏 הרב היחיד שדברי תורה חודרים עמוק לתוך הלב ופועלים. זה כמו איפוס ליאוש. ואז דף חדש הכל משתנה. רואים כל דבר בצורה נכונה. אין מילים.
🌹 מעלתה של הארת פנים 🌹״אם אדם לא מאיר פנים כל המתנות לא שוות כלום. אם הוא מאיר פנים נחשב שנתן הכל אפילו שלא נתן... אז מי שמאיר פנים לסובבים בנעימות ובנחת מרוויח בכפל לא רק מצווה חשובה בין אדם לחברו, אלא המצווה הכי גדולה בעולם, קידוש השם.״ ✨ הרב אמנון יצחק שליט״א ✨ ב"ה הרצאה מדהימה, תודה רבה 🙌
לרבנו היקר, אנחנו מודים לבורא עולם ששם אותך בעולמנו ונתן לנו שכל בינה ודעת להבחין ולהכיר בך ברב האמת. תודה שאתה מוסר נפש מדי שעה למען עם ישראל. יהי רצון וכל עם ישראל יזכה להכיר בך ולדבוק באמת. והשי"ת הטוב יאריך ימיך בטוב ובנעימים הרבה מזל טוב לרגל יום הולדתך, אמן! אוהבים משפחת ב. י .
שלום וברכה לרב היקר והאהוב! ב"ה קראתי בעיון רב את כלל הברכות והאיחולים המרגשים שגרמו לשמחה רבה. אני לא מכיר אישיות ראויה ממך לכול החום והאהבה מאנשים יקרים שכתבו, ברכו באפשרויות שונות וכאלה שברכו בליבם. בכל אופן, אני מצטרף ואם יורשה לי מוסיף שבעתיים על כל הברכות החמות והלבביות!!!🌹♥️🙏
לכבוד הרב היקר אמנון יצחק שליט״א, ליום הולדתך אנו רוצים להודות על אור התורה שאתה מפיץ , על הסבלנות על מאור הפנים ועל הדרך המיוחדת שבה אתה מקרב ומחזק את כולנו. יה"ר שהקב״ה ימלא כל משאלות ליבך לטובה ולברכה שיתן לך השי"ת כוחות איתנים להמשיך להנהיג את דרכנו מתוך בריאות איתנה שפע, שמחה ונחת מכל משפחתך. מזל טוב ואריכות ימים ושנים בטוב ובנעימים. מאחלים: משפחת מ. מיבנה, ההורים של נ. מ.
כבודו אבא היקר מפז יה"ר שהשי"ת ישמרכם ויברכם לעד אמן ואמן💐 רצינו לאחל לרב מזל טוב מעומק הלב בבריאות ואריכות ימים ושנים בהמשך עשייה מבורכת ונחת לבורא יתברך, תודה להשי"ת שזכינו בכם אין מילים לתאר את התודה הענקית על כל מה שאתם עושים עבור עם ישראל, תודה להשי"ת שזכינו בכם יה"ר שהשי"ת ישמרכם לאריכות ימים ושנים אוהבים אתכם מעומק הנשמה כל הישועות והברכות וההצלחות בבניין שופר הגדול במהרה ובביאת משיח צדקנו יחד עם כבודו אמן ואמן הרבה מזל טוב ומאחלים לרב שיזכה להיות שמח תמיד ויגשים השי"ת משאלות ליבכם לטובה משפחת א.🩷
תודה רבה לכבוד הרב על כל העשיה למען כבוד ה' יתברך, אנו בטוחים שבזכות העשיה של הרב מתמתקים הדינים מעל עם ישראל בכלל ובפרט, על השפלת השקר והעמדת האמת, על שמחזיר אותנו בתשובה יום יום, על שמלמד אותנו דעת בינה והשכל מא' ועד ת', מלמדנו לדייק בדברנו, על הדאגה והאכפתיות לכל יהודי ובפרט לנו, היריעה קצרה מהכיל את כל התודות שאנו חייבים וזה המעט שאנו יכולים להשיב כהכרת הטוב לרב. מאחלים לרב חודש טוב ומזל טוב עד 120 בבריאות שלמה ואיתנה, יהי רצון שחפץ ה' עליכם יצלח ותמשיכו בזיכוי הרבים ובהחזרת כל עם ישראל בתשובה שלמה לאביהם שבשמים, תזכו לנחת רוח מכל המשפחה והתלמידים ותזכו לראות בעבודת כהן גדול בבית המקדש ולחזות פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן כן יהי רצון! נ. מ. ומשפחתו.
לכבוד הרב האהוב והיקר לי מכל. אני מאחל לך שאת כל הברכות שבירכת ואיחלת לכולם יה"ר שהשי"ת ישפיע מטובו ויברכך. לנחת מכל משפחתך, בריאות עד 120 שמחה והגשמת כל היעדים והמשאלות שיש לרב, בקודש - ומה שהוא רוצה בשביל עם ישראל. כי כזה אתה רבינו כל כולך זה נתינה לבנים של הקב"ה. אוהב מוקיר ומעריך, י. ח.
בס"ד, עליכם השלום והברכה מו"ר, רציתי לעדכן בקידוש שם שמים בזכות כבוד הרב. ב"ה עשינו השגחה של כשרות על אולם ארועים גדול. שזה כולל את כל הדרך של הרב: הכשרה של כל הכלים במטבח התעשייתי, בקיצור עשינו הכשרה כמו בפסח לאולם. והגיע צוות של כ-10 אברכים לבדוק את כל הירקות מתולעים על ידי שולחנות שיקוף באור, וחיתוך של כל הגמבות פלפלים ושיקוף. ובירור האורז והקוסקוס וכל הבדיקה של כל פרט ופרט עד גרגיר השומשום. וכמובן שהבאנו תבלינים ממשפחת ש. הי"ו אמן. וכל המשגיחים הן מטעם הרבנות והן מטעם כשרויות אחרות והספקים ועובדי האולם מאוד התפעלו לטובה ואמרו "שמעולם לא ראו דבר כזה אף כשרות ואף השגחה לא עושה כמונו!" וזה אולם שעובד עם כל ההשגחות החרדיות "בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן" (תהלים פט, נג) תודה רבה לרב על הכל מכל כל, אשרינו שב"ה זכינו בזכותך.
לכבוד הרב היקר והאהוב, יום הולדת שמח! תודה מעומק הלב על הזכות שנפלה בחלקי להכירך, ועל כך שב"ה בזכותך זכיתי לחזור בתשובה, להתחזק באמונה ולגלות מחדש את הדרך אל השי"ת. אתה שליח נאמן של הקדוש ברוך הוא, המאיר את לבבות, מחזק את עם ישראל ומפיץ אור ותורה בעולם. מאחלת, שתזכה לבריאות איתנה, לאריכות ימים ושנים, לשמחה גדולה, לפרנסה טובה, ולנחת מכל יקיריך. שתמשיך להיות צינור של אור, אהבת השי"ת וקדושה, ושכל מילה טובה שתוצא מפיך תחזור אליך בברכה כפולה ומכופלת. ♡ מזל טוב, הרב היקר! שתזכה לראות את פירות עמלך, ולהמשיך להאיר את העולם כולו, אמן! בהערכה עצומה, באהבה ובהכרת הטוב.