אקטואליה מן הפרשה • תולדות | הרב אורי יצחק

 \n - - - לא מוגה! - - - \n 

‫ערב טוב, ברוכים הבאים. ‫בהמשך לשיחה האחרונה שדיברנו, ‫נתחיל במה שסיימנו. ‫בשיחה האחרונה נתנו כמה וכמה דוגמאות, ‫בסיום, של גימטריאות בקשר לעניין ‫של המילה אמת לעומתה השקר. ‫אני רוצה להראות לכם משהו מעניין. כתוב במשלי ‫ "אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח וְצֶדֶק מִשָּׁמַיִם נִשְׁקָף" (תהלים פה, יב) ‫מה מיוחד בדבר הזה? ‫‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬

תשימו לב שאני ניקדתי את זה, ‫עשיתי סימונים "אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח" ‫יוצא שבכל האותיות האלה, ‫הכול מלא ב: "אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח". ‫כתוב "אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח", ‫ו: "אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח" ‫זאת אומרת, אין פה עוד אחת מיותרת, ‫הכול מלא ב: "אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח" מדהים. ‫‬‬‬‬‬‬‬‬

זה פסוק במשלי (תהלים פה, יב) "אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח". 

‫כתוב ש: 'חותמו של הקדוש ברוך הוא אמת' "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" (בראשית א, א) מסתיים בסופי תיבות, אֱמֶת, ‫"בְּרֵאשִׁית" תו, "בָּרָא" א', אלוקים, מ'. ‫אז יש לנו את האותיות אֱמֶת, ‫אבל לא לפי הסדר, ‫כי זה יוצא לנו תו, תא, מ'. ‫אז זה שורש המילה תאום מתאים, ‫אבל זה עדיין לא אֱמֶת. ‬‬‬‬‬‬‬

‫בסוף הבריאה כתוב, סוף ששת ימי בראשית, כתוב "אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת" (בראשית ב, ג) ‫ "בָּרָא" מסתיים באלף, "אֱלֹהִים" במם, "לַעֲשׂוֹת" בתו. ‫האמת מסודרת בסוף הבריאה. ‫אנחנו רואים שחותמו של הקדוש ברוך הוא אֱמֶת. ‫‬‬‬‬‬

***

ב-13 מידות של רחמים ‫כתוב שם, כתוב שם "וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת" (שמות לד, ו) ‫וזה מאוד מפליא. למה? ‫כי אמת זה מידת הדין. ‫מה זה עושה ב-13 מידות של רחמים?‬‬‬‬

 ‫ואם תסתכלו שם על הפירוש של המילה אמת, ‫ב-13 מידות של רחמים, ‫כתוב: שהקדוש ברוך הוא נותן שכר למי שמגיע. ‫אז זה צדק, זה אמת, ‫אבל זה לא חסד ולא רחמים. ‫אז מה זה עושה ב-13 מידות של רחמים? ‫אה? קושייה עצומה. ‫‬‬‬‬‬‬‬‬

עידת הדין נמצאת ב-13 מידות של רחמים? ‫איך זה הולך? ‬

‫אלא מה? ‫בין כל סוגי האנשים יש סוג של בני אדם ‫שמשחקים אותה צדיקים. ‫יש להם עניין להראות את עצמם כצדיקים. ‫אני לא מדבר על הבבות, ‫אני מדבר על אנשים רגילים. ‫שכשהוא רואה שמסתכלים עליו איך שהוא מתפלל, ‫אז הוא כבר שם יד על יד ככה, ‫לא בגלל שצריך, ‫אלא בגלל שמסתכלים. ‫הוא מאריך בתפילה ששירו שהוא צדיק כזה. ‫הוא עושה כל מיני פעולות כדי שיראו שהוא צדיק. ‫זה סוג של אדם מסוים. ‫‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬

יש אדם אחר ‫שלא שהוא עושה את עצמו צדיק,‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬ ‫אנשים טועים בו שהוא צדיק.‬‬ ‫חושבים שהוא צדיק. ‫באמת, הוא לא צדיק.‬‬‬‬ ‫אבל הוא נראה צדיק.‬‬ ‫הוא לא עושה משהו מיוחד בשביל להיראות צדיק,‬‬ ‫אבל אנשים טועים בו, חושבים שהוא צדיק.‬ באמת הוא לא צדיק, השם ירחם.‬ הוא לא מספר לאנשים מה הוא עושה. אז כלפי חוץ הוא נראה צדיק. זה סוג שני של אנשים אחרים. ‬‬‬‬‬‬‬

סוג שלישי של אנשים אחרים זה אדם שחושב שהוא צדיק. הוא חושב שהוא צדיק. חז"ל הקדושים אומרים שאדם צריך תמיד להסתכל על עצמו כעל בינוני. חציו זכאי, חציו חייב. עשית מצווה, היתה צדיק ('יראה אדם עצמו כאילו חציו חייב וחציו זכאי עשה מצוה אחת אשריו שהכריע עצמו לכף זכות' קידושין מ, ב) אז כל פעם שהוא עושה צדיק הוא אומר, הנה אני צדיק. והוא בטוח שהוא צדיק. והאמת היא שהוא לא צדיק. זה שלושה סוגי אנשים מסוימים. 

אז אמרנו, סוג אחד שמשחקים אותה, סוג שני שטועים בהם, סוג שלישי שחושבים שהם צדיקים. 

עכשיו שימו לב כתוב "וּסְבִיבָיו נִשְׂעֲרָה מְאֹד" (תהלים נ, ג) חז''ל הקדושים אומרים על הפסוק הזה: 'שהקדוש ברוך הוא מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה! "וּסְבִיבָיו נִשְׂעֲרָה" מלשון שערה, "נִשְׂעֲרָה מְאֹד". 

יוצא שאם הקדוש ברוך הוא היה דן את השלושה סוגי האנשים האלה לפי מה שהם חושבים או לפי מה שהם‬‬ מראים את עצמם או לפי מה שאנשים טועים בהם, הם היו מקבלים השם ירחם וזכון נשים. למה? כי "וּסְבִיבָיו נִשְׂעֲרָה מְאֹד". 

מה עושה הקדוש ברוך הוא? עושה איתם חסד, חסד גדול. מה החסד הגדול? שהוא הולך איתם על פי האמת. מה האמת? שהם לא צדיקים. אז אם הם לא צדיקים אז לא מגיע להם עונש חמור. מגיע להם עונש אבל לא כזה חמור כמו של: "וּסְבִיבָיו נִשְׂעֲרָה מְאֹד". יוצא בעצם שמידת האמת היא גם חסד גדול. למי? לפחות לשלושת הסוגים האלה. וזה הרבה מאוד אנשים. אז יוצא שגם האמת זה חסד גדול של הקדוש ברוך הוא. ישתבח שמו לעד. 

***

אנחנו יודעים שיעקב אבינו שר התורה זה מידת האמת. תראו כשאנחנו קוראים בשמחת תורה את ההקפות תסתכלו שם מה כתוב בנוסח אצל יעקב בהקפות של יעקב מה כתוב? "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב" (מיכה ז, כ) יעקב זה מידת האמת זה התורה הקדושה 

מעניין אצל משה מה כתוב? משה נותן התורה מה אצלו כתוב? אצל משה לא כתוב שם האמת אצל משה כתוב מידת הנצח משום שמשה הנציח את התורה לדור דורים עד סוף כל הדורות עד ביאת משיח ועד בכלל ישתבח שמו משה הנציח את התורה לנצח נצחים אז גם משה שייך לאמת אבל אצל משה זה עניין גם של נצח 

***

מעניין שלשורש נצח יש ארבעה (4) פירושים לפחות שאני מכיר; 

א. יש נצח מלשון ניצחון ניצחון במלחמה 

ב. יש נצח מלשון התנצחות שאני מתנצח איתך אני נחלק עליך אני מתווכח איתך על ההתנצחות 

ג. ויש נצח מלשון נצח נצח זה לאו העד 

ד. ויש נצח מלשון למנצח יש את המנצח שמנצח על הלהקה, על התזמורת אז הוא בעצם זה שמכוון את כולם, מאגד את כולם מנהיג את כולם 

***

אז הנה אנחנו רואים שיש ארבעה פירושים למילה למנצח ברשותכם אני רוצה להקריא לכם גמרא שכולם מכירים היא מראה במסכת בבא מציעא שם מסופר על הסיפור הידוע עם תנורו של עכנאי ושם אנחנו רואים לפחות כמה פעמים את הלשון נצח 

שם כתוב כך שבאותו היום כשהם התווכחו על התנור של עכנאי השיב רבי אליעזר כל תשובות שבעולם ולא קיבלו הימנו החכמים לא קיבלו ממנו את כל התשובות שהוא נתן

 אז הוא אמר להם 'אם הלכה כמותי חרוב זה יוכיח' היה חרוב ליד בית המדרש 

אמר אתם רואים את החרוב הזה שגדל פה הוא יוכיח שאני צודק 

נעקר החרוב ממקומו מאה (100) אמה 50 מטר החרוב זז הצידה ואמרי לה יש אומרים ארבע מאות (400) אמה 200 מטר 

אמרו לו החכמים: 'אין מביאים ראיה מן החרוב!' בסדר אתה עושה ניסים הכל טוב ויפה אשריך אבל זה לא אומר שמה שאתה אומר אתה צודק 

חזר ואמר להם: 'אם הלכה כמותי אמת המים יוכיחו' זרמו שם המים בתעלה חזרו אמת המים לאחוריהם 

אמרו לו חכמים: 'אין מביאים ראיה מאמת המים' 

חזר ואמר להם: 'אם הלכה כמותי כותלי בית המדרש יוכיחו!' אתם רואים את הקירות הם יוכיחו מה קרה? היטו כותלי בית המדרש ליפול עמדו ליפול 

גער בהם רבי יהושע בקירות אמר להם: 'אם תלמידי חכמים מנצחים זה את זה בהלכה אתם מה טיבכם?!' מה אתם מתערבים? אנחנו עכשיו תלמידי חכמים מנצחים זה את זה בהלכה מה אתם מתערבים? אתם מה טיבכם 

לא נפלו מפני כבודו של רבי יהושע ולא זקפו מפני כבודו של רבי אליעזר ועדיין מטים ועומדים נשארו ככה איך שהם, שיפוע 

חזר ואמר להם: 'אם הלכה כמותי מן השמים יוכיחו1' אתם לא רוצים הוכחות פה מהארץ? אני אביא לכם ראיה מהשמים מן השמים יוכיחו 

יצאה בת קול ואמרה: 'מה לכם אצל רבי אליעזר שהלכה כמותו בכל מקום!' מה אתם בכלל לא מתווכחים איתו? 

עמד רבי יהושע על רגליו ואמר: "לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא" (דברים ל, יב) תורה לא נמצאת כבר בשמים, מאז שמשה הוריד אותה לפה היא כבר פה, אנחנו קובעים לא בשמיימי 

שואלת הגמרא: מאי "לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא"? 

אמר רבי ירמיה: 'שכבר ניתנה תורה מהר סיני אין אנו משגיחים בבת קול!' אפילו שבת קול מהשמים בא להגיד אנחנו הולכים לפי הכללים של התורה, אנחנו לא הולכים לפי בת קול שבאה מהשמים שכבר כתבת בהר סיני בתורה "אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת" (שמות כג, ב) 

אשכחיה רבי נתן לאליהו מצא אותו רבי נתן את אליהו הנביא אמר לה שאל אותו: 'מאי עביד קודשא בריך הוא בהאי שעתא?' כשהיה את הקטע הזה בבית המדרש תגלה לי מה היה בשמים באותו רגע, מה עשה הקדוש ברוך הוא באותו רגע? 

אמר ליה: קא מחייך היה מחייך ואמר: 'ניצחוני בניי ניצחוני בניי!' 

שמעתם? מה הכוונה פה ניצחוני? ראינו שיש מנצחים זה את זה בהלכה, זה פירוש אחד שאמרנו להגיד שהחכמים ניצחו את הקדוש ברוך הוא מלשון ניצחון בוודאי לא שייך אז למה כתוב בסוף ניצחוני בניי ניצחוני בניי פעמיים (2)? 

אלא אתם רואים שבעצם רבי יהושע, כשעמד ואמר את דברו הוא בעצם אומר לקדוש ברוך הוא, מרגע שנתת לנו את התורה אנחנו כבר לא משגיחים בבת קול למה יש לנו את הכללים של התורה יוצא שכביכול הוא מתנצח עם בורא עולם ומאידך הוא עושה אותו נצח וזה שמח הקדוש ברוך הוא שהחכמים לא מתפעלים מניסים ונפלאות ואפילו לא מבת קול אלא הולכים לפי כללי התורה ברגע שהולכים לפי כללי התורה לא זזים ולא מתפעלים מכל מיני עניינים זה הנצח "כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ" (דברים לא, כא) זה יישאר עד הסוף, למה? אם אתם הולכים לפי הכללים אז בעצם התורה ישתבח שמו לעד! תישמר ותהיה נצח נצחי 

כמה המעשה הזה של תנורו של עכנאי בא ללמד אותנו איך צריך להתנהג בחיי היום-יום ואיך לא להתפעל מכל מיני דברים שעולם השקר יש לו את העניין להכניס לנו את השקר בכל דבר כמו שלמדנו בשיעור הקודם שהשקר לא נמצא רחוק, הוא הכי קרוב לאמת, הוא הכי מטעה אז לכן רק מי שדבוק כמו שצריך לתורה הקדושה, להלכות, לכללים לא מתפעל מכל מיני ניסים ונפלאות זה אחד שיישאר דבוק לנצח הנצחים בתורה הקדושה, לישתבח שמו 

***

אז זה רציתי לומר לכם בהקשר למה שנאמר בפעם שעברה בשבוע שעבר לא היה שיעור ברשותכם לפני שאני אגיד משהו מפרשת השבוע שלנו נגיד משהו שקשור לפרשה הקודמת שיש בו מסר עצום בעבודת השם יתברך 

מי שיבדוק בתורה הקדושה יעבור מילה מילה יראה שבכל חמישה חומשי תורה רק ארבע (4) פעמים מופיע הטעם שלשלת בתורה איך נראה הטעם שלשלת? הוא נראה ככה שפיצי כזה איך מנגנים את השלשלת? לא מסלסלים בה רועדים בכל בשלשלת, צריך לרעוד בכל למה? כי הטעם שלשלת מסמל יראת שמים מסמל יראה תראו עכשיו את הדבר המדהים ארבע פעמים כשמופיע הטעם הזה שלשלת בתורה זה דווקא על ארבע מילים; 

א. אחת (1) מופיעה אצל לוט אצל לוט כתוב "וַֽיִּתְמַהְמָ֓הּ ׀" (בראשית יט, טז) אז שמה יש שלשלת. 

ב. הפעם השנייה 2) שזה מופיע בתורה זה מופיע בפרשה הקודמת ששם אצל אליעזר, עבד אברהם כשהוא עמד על הבאר והתפלל אז כתוב "וַיֹּאמַ֓ר ׀ " (בראשית כד, יב) השלשלת מופיעה שם ("וַיֹּאמַ֓ר ׀ ה' אֱלֹהֵי֙ אֲדֹנִ֣י אַבְרָהָ֔ם הַקְרֵה־נָ֥א לְפָנַ֖י הַיּ֑וֹם וַעֲשֵׂה־חֶ֕סֶד עִ֖ם אֲדֹנִ֥י אַבְרָהָֽם"). 

ג. גם בהמשך (3) אנחנו נמצא את זה אצל יוסף הצדיק כשזליכה נסה לפתות אותו אז על המילה "וַיְמָאֵ֓ן ׀" (בראשית לט, ח) שוב אנחנו מוצאים את השלשלת. 

ד. והפעם הרביעית (4) בפרשת "צו" חומש "ויקרא" שם תראו על המילה "וַיִּשְׁחָ֓ט ׀" (ויקרא ח, כג) תמצאו שוב את השלשלת. 

מה הקשר? רבותיי התורה באה להגיד לנו כלל עצום בעבודת השם יתברך כשיצר הרע בא לתקוף אותך רוצה להחטיא אותך בעבירה מה אתה צריך לעשות? 

ארבעה שלבים; שלב ראשון "וַֽיִּתְמַהְמָ֓הּ ׀" 

יצר הרע בא אליך, תגיד לו רגע, רגע, רגע, חכה רגע, מה אתה? אתה תשגע אותי, אתה רגע חכה חכה תן לחשוב, חכה קודם כל "וַֽיִּתְמַהְמָ֓הּ ׀" אל תהיה פזיז מה אתה קופץ ראש? תבדוק אם יש מים בבריכה קופץ מה אתה קופץ? דבר ראשון "וַֽיִּתְמַהְמָ֓הּ ׀" 

דבר שני "וַיֹּאמַ֓ר ׀ " תתפלל אל השם, תגיד רבונו של העולם! רבונו של העולם תציל אותי מהיצר הרע רב הלא הוא תוקף אותי, רבונו של העולם תציל אותי תציל אותי זה השלב השני 

אחרי שני השלבים האלה מגיע השלב השלישי של "וַיְמָאֵ֓ן ׀" אתה צריך להגיד לו שבשום פנים ואופן חבל לך על הזמן, מזמן ולכל הזמן אתה צריך להיות החלטי בלי שום היסוס בלי שום ספק ספק גימטריה "עמלק" שום ספק החלטה חדה וברורה, "וַיְמָאֵ֓ן ׀" אין על מה לדבר זה היה השלב השלישי 

אז השלב הרביעי זה "וַיִּשְׁחָ֓ט ׀", אתה כבר יכול לשחוט את העץ שערון 

שמעתם? איך התורה רמזה לנו איך עומדים בניסיונות הכי קשים ארבע שלבים ארבעה שלבים? דבר ראשון "וַֽיִּתְמַהְמָ֓הּ ׀" השני "וַיֹּאמַ֓ר ׀ " תפילה בשלישי "וַיְמָאֵ֓ן ׀" שבה "וַיִּשְׁחָ֓ט ׀", איי איי איי איי איי איי איי איי איי 

השם יזכה את כולנו לעמוד בניסיונות זה לא פשוט אנחנו באנו פה לעולם הזה להתנסות אנחנו לא באנו לנוח

***

 אגיד לכם רעיון יפה שעכשיו עולה לי שנזכרתי בו תשימו לב שהמילה ניסיון מתחילה בנון ומסתיימת בנון מתחילה בנון כפופה ומסתיימת בנון פשוטה 

שלמה המלך עליו השלום אומר: "לֵב חָכָם לִימִינוֹ וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ" (קהלת י, ב) תגידו אתם ראיתם פעם מישהו שיש לו לב בצד ימין?! כולם יש להם לב בצד שמאל על מה מדבר שלמה המלך? מה זה "לֵב חָכָם לִימִינוֹ וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ"? מה הולך פה? 

ועוד תראו בחז״ל כתוב: 'כל פניותיך יהיו לימין' ('כל פינות שאתה פונה לא יהיו אלא דרך ימין למזרח ' יומא יז, ב) מה זה כל פניותיך יהיו לימין? יעני, מה אם אני עכשיו נוסע לבני ברק צריך להגיע לאיזשהו מקום לא יודע לאן צריך לנסוע לחפש את המקום הגעתי לצומת T לקחת ימינה או שמאלה? כל פניותיך יהיה לימין. אבל רגע, ואם זה בצד שמאל? מה, זה מה שהתכוונו חז״ל כל פניותיך יהיו לימין? 

בכל מצב לקחת ימינה? מה פתאום? אמנם "יְמִין ה' עֹשָׂה חָיִל" (תהלים קיח, טז) וכולי, הכל בסדר, ימין. אבל זה לא בפשט ככה פשוט. אז מה זה כל פניותיך יהיו לימין? מה זה "לֵב חָכָם לִימִינוֹ"? "וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ"? 

רבותיי, כשאנחנו עומדים בניסיון, המילה ניסיון עומדת מולנו. כשמחלקים אותה לשניים (2), אז המילה ניסיון הופכת לשתי תיבות, נס ויוון. בתוך המילה ניסיון יש נס, ויש יוון. שלמה המלך אומר, תמיד תלך לכיוון ימין, תלך לכיוון הנס. מה הוא מתכוון? תראו איזה דבר מדהים. 

למילה נס יש שלושה (3) פירושים לפחות; 

א. הראשון (1) זה מה שאומר דוד המלך בתהילים: "נָתַתָּה לִּירֵאֶיךָ נֵּס לְהִתְנוֹסֵס" (תהלים ס, ו) מטרת הנס זה בעצם להעלות אותך למעלה. כשהקדוש ברוך הוא נותן לך ניסיון, הוא רוצה שתדלג מעל. 

תראו, אנחנו אומרים אצל רבי יְהוּדָה בֶּן תֵּימָא 'וְרָץ כַּצְּבִי' (אבות ה, כ) למה לא אומרים רץ כאייל? מי רץ יותר מהר, הצבי או האייל? ידוע, האייל רץ יותר מהר. אז למה כתוב 'וְרָץ כַּצְּבִי'? משום שיש הבדל בין הצבי לאייל. האייל אומנם רץ מהר, אבל אם הוא מגיע לתקלה, הוא מגיע לאיזה מחסום, הוא עושה סיבוב פרסה וחוזר. הצבי לא, הצבי מדלג מעל. חז"ל הקדושים באים ללמד אותך, רבי יְהוּדָה בֶּן תֵּימָא אוֹמֵר, זה לא חוכמה לרוץ מהר סתם. חוכמה לדלג! הגעת לניסיון? דלג! תקפוץ! מה אתה מתייעל שעושה סיבוב חוזר? הרי 'אין הקדוש ברוך הוא מעמיד את האדם בניסיון, אלא אם כן אתה מסוגל לעמוד בו!' לכן רבי נחמן אומר: 'אין ייאוש בעולם כלל!' כי אם כל דבר שאנחנו עומדים בניסיון אנחנו מסוגלים לעמוד בו, מה שייך ייאוש? לא שייך ייאוש, כי אתה מסוגל לעמוד. 

יש בדיחה כזאת, שאיזה ברסלבר אחד עבר ליד מגדלי עזריאלי, אז הוא שומע שם מישהו מלמעלה צועק, מגדלי עזריאלי, 

צועק מלמעלה: 'אין לו אישה! אין לו ילדים!...' עכשיו בינתיים התחילו להגיע מכבי אש, מגן דוד, משטרות, והוא צועק: 'אין לו בית! אין לו כסף!...' וככה אנשים מתאספים וכוחות ההצלה כולם ככה עומדים למטה וכולם ככה מפחדים שהוא לא יעשה שטות מנסים לדבר איתו והוא ממשיך לצעוק: 'אין לו ככה! אין לו ככה! הכל אין לו ואין לו ואין לו...' 

אז הברסלבר החליט שהוא עושה מעשה הרים את הראש, צועק לו: 'אחי! אין ייאוש בעולם כלל!' 

אז ההוא מלמעלה צועק לו: 'מה? גם ייאוש אין לי!...' 

לא ייתכן שאימא תבוא לבן שלה, תיקח אותו לחניה למטה, יש בחניה מכונית מרצדס, תגיד לו: 'תיכנס מתחת לרכב, תרים אותו ביד אחת (1)!'. אימא יכולה להגיד דבר כזה לבן שלה?! אם היא תגיד דבר כזה היא צריכה בדיקה. 

נו, אז אם התורה הקדושה, אם השם יתברך מצווה אותנו לעשות דברים, זה בוודאי אך ורק דברים שאנחנו מסוגלים לעמוד בהם. לא ייתכן שהקדוש ברוך הוא יבקש מאיתנו משהו שאנחנו לא מסוגלים לעשות. בלאו הכי, ככל שהניסיון שאדם עובר הוא ניסיון יותר גדול, ונראה לו שהוא לא מסוגל לעמוד בו, אדרבה, זה מוכיח שכוחות הנפש שלך הם עצומים ואתה אפילו לא מודע אליהם. כי הרי אחרת הקב"ה לא היה מעמיד אותך בניסיון כזה. אז בטח שיש לך כוחות. ועצם הניסיון צריך לחזק אותך להבין שמצפים ממך. 

אז אמרנו, המילה "נֵּס לְהִתְנוֹסֵס" זה פירוש אחד. 

ב. מה הפירוש השני (2) של המילה נס? דגל. הדגל נקרא גם כן נס. מה עושים עם הדגל? מניפים אותו למעלה. 

ג. הפירוש השלישי (3) של המילה נס הוא פלא. כשאדם רואה נס, רואה פלא, אז הוא מתפעל. הוא מרגיש כזאת עלייה רוחנית, פשש, פשש, התפעלות, פשש. 

אנחנו רואים שבשלושת הפירושים של המילה נס, כל המהות זה עלייה. לכן גם תראו שהאותיות נס, נ' וס', באות אחת אחר השנייה באלף ב', אחרי הנ' בסמך. למה? כי כל המהות זה עלייה. אז כשהקדוש ברוך הוא נותן לך ניסיון זה בשביל שהוא רוצה להעלות אותך דרגה? לא בשביל להפיל אותך. בשביל להעלות אותך. אז תשמח בניסיון. 

אבל צריך לדעת שבכל ניסיון יש גם את השמאלה. יש את השמאל, את יצר הרע. מה לעשות? במה הוא מתבטא? יוון. למה דווקא יוון? תראו, איך נראית המילה יוון? יו' וו' נ' סופית. נכון? יו' קטנה, וו' יותר גדולה, נ' הרבה יותר גדולה, נכון? שלוש (3) מקלות. מקל קטן, אחר כך מקל יותר גדול, אחר כך וואחד מקל. המילה יוון מלמעלה שווה, אותו גובה. מלמטה, מדרון תלול. 

יצר הרע בא לאדם ואומר לו, אחי, יש 22 אותיות, אל תהיה טמע... משחרר משהו. מה, לקחת הכל? תביא משהו. אם אתה מתפתה ונותן לו אפילו את האות הכי קטנה, באלף-בית, את היוד, קטנה. הוא לוקח את היוד, הופך את האותיות יוד, מערבב אותן. תערבב את המילה יוד, תערבב אותה, יוצא דיו. מה הוא עושה? הוא שם טיפת דיו בתחתית של היוד. מה נהיה? וו. ואז מהיוד שנהיה דיו, הוא הופך את זה, מערבב את זה לצד שני, יוצא ודי. נון, סופי. הוא שם עוד טיפה רחת עליו... 'כך דרכו של יצר הרע...' 

לא אומר לאדם: 'לך עבוד עבודה זרה!' אלא מורידו קמעא-קמעא עד שמביאו לידי עבודה זרה. שמעתם? זה גמרא. זה הדרך של יצר יוון. על קצת-קצת, אבל כשאתה מתחיל בסטייה קלה שמאלה לכיוון היוד, תסתכל על הנון סופית. תראה לאן הוא רוצה להביא אותך. אז יש נון בהתחלה, נון בסוף. 50 שערי קדושה מול 50 שערי טומאה. זה בכל ניסיון יש. קטן וגדול. אל תיתן לו צ'אנס, אל תיתן לו פתח. אז זה תכלית הניסיון. תכלית הניסיון, להעלות אותנו, ישתבח שמו לעד, להעלות אותנו דרגות. אבל יש סכנה, תיזהר, תיזהר, לא ליפול, לא ליפול. איי, איי, איי, איי. 

***

טוב, זה היה הקדמה למבוא. פרשת השבוע. כתוב: "וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ וַתֹּאמֶר אִם כֵּן לָמָּה זֶּה אָנֹכִי וַתֵּלֶךְ לִדְרֹשׁ אֶת השם" (בראשית כה, כב). 

אם תשימו לב כתוב "וַיִּתְרֹצֲצוּ" לא כתוב ויתרוצצו מתחת לצדיק הראשונה יש חטף פתח לא כתוב ויתרוצצו "וַיִּתְרֹצֲצוּ" זה בא ללמד אותנו מה שכתוב בחז״ל שהם היו בפנים לא רק רצים שם, הם היו רבים. אחד רוצה לרוצץ את ראשו של השני. היה שם חביט על חביט בפנים. מלחמות! למה? עשיו רוצה להרוג את אמא שלו. יעקב מגן עליה. 

***

כתוב בחז״ל שכשהיא היתה עוברת ליד בית השם יעקב רוצה לצאת. עוברת ליד בית עבודה זרה, עשיו רוצה לצאת. 

שואלים חכמים מה פתאום רבקה עוברת ליד בית עבודה זרה? מה יש לה לחפש שם? רבקה אימנו? למה היא עוברת ליד בית של עבודה זרה? מה יש לה לחפש שם? אתם יודעים מה יש לה לחפש שם? 

רבקה למדה משרה אימנו. שרה אימנו היתה מגיירת את הגרות. רבקה היתה הולכת לחפש איך היא מקרבת לעבודת השם יתברך אז היא היתה עוברת ליד מקומות כאלה כדי להציל נשמות לא חוכמה תשב לך ותחכה שיבואו אליך רד לעם לך תזכה את הרבים איפה האכפתיות? אתה דואג רק לעצמך? 

כתוב "צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה" (תהלים צב, יב) מה ההבדל בין התמר לבין הארז? הארז זה אחד העצים החזקים הוא תמיר, הוא גבוה, הוא מטפס, חביבי, הוא רוצה להגיע לקדוש ברוך הוא, כמה שיותר לקדוש ברוך הוא, עולה, עולה, עולה, צדיק, חבלנו. 

כן, אבל מה עם לזכות את החבר'ה, מה עם לקרב אנשים לעבודת השם? זה התמר. תראו, גם התמר עולה גבוה. אבל התמר עולה שנה, נעצר. עושה צל לחבר'ה, מביא להם פירות, איזה פירות, המשובחים ביותר. אחרי שהוא דאג לחבר'ה, 

הוא אומר: 'הכל בסדר, חבר'ה, אני יכול להמשיך לעלות?' עולה. שנה הבאה עוד פעם, נעצר. עוד פעם צל. עוד פעם דואג לחבר'ה. הוא לא דואג רק לעצמו, הוא דואג לכל הסובבים אותו. אז מי עדיף? ודאי "צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח" אם לא "כַּתָּמָר" לפחות "כְּאֶרֶז" אבל "כַּתָּמָר" זה המשובח, המשתבח שלו. 

***

יש שאלה שתמיד התקשיתי בה. יש פסוק במשלי אצל שלמה המלך, שכמה שהייתי קורא אותו, חוזר וקורא אותו, לא מסתדר לי. מפריע לי. מה כתוב שם? "שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ" (משלי א, ח) 

כל הזמן זה היה מפריע לי. איך זה יכול להיות שכתוב "תּוֹרַת אִמֶּךָ"? ואבא נותן רק "מוּסַר" מה נראה? שלמה המלך כאילו מצייר חלילה את האבא כמו איזה בעל בית כזה שעבד כל היום, הגיע בערב, עשה קצת דעווינים והלך לישון. והאימא היא זאת שהשקיעה בילדים, נתנה להם דוגמה אישית. היא לימדה אותם את כל התורה. איך זה יכול להיות? הרי היא לא מצווה בכלל על לימוד תורה. 

מי מצווה על תורה? שכתוב "וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ" (דברים ו, ז) על מי מדובר? על האבא. אז איך זה? זה לא מסתדר. מה אבא נותן רק מוסר? והאימא נותנת את התורה? אז נכון שהיא נותנת דוגמה אישית וכל מה שאתם רוצים, אבל זה לא הסתדר ל: "תּוֹרַת אִמֶּךָ" זה לא מתחבר. 

עד שיום אחד בשבת קודש ישתבח שמו לעד, איך אומרים? נפל לי האסימון. והבנתי שהמדובר בפסוק הזה זה על מה שהתינוק, מה שהגמרא במסכת נידה אומרת, שהתינוק למד מן המלאך בבטן האם ('דרש רבי שמלאי למה הולד דומה במעי אמו... ומלמדין אותו כל התורה כולה' נדה ל, ב). 

ואז פתאום התחבר לי ואמרתי, רגע, רגע, רגע. למה הקדוש ברוך הוא ישתבח שמו לעד עשה שהתינוק למד את כל התורה דווקא בבטן של האימא? מה, הוא לא היה יכול לעשות שהתינוק ילמד בעולם הנשמות לפני שהוא יורד לעולם הזה? אם הקדוש ברוך הוא מצא לנכון שהאכסניה הכי טובה למלאך ללמד את הילד את כל "מִי יִתְּנֵנִי כְיַרְחֵי קֶדֶם" (איוב כט, ב) אותם תשעה (9) חודשים דווקא בבטן האם? (נדה ל, ב) אז בעצם הכוילל הוא על שם בעלת הכוילל. מי בעלת הכוילל? מי בעלת האכסניה? האימא. יוצא שכל התורה שלנו, אנחנו קיבלנו אותה איפה? בבטן של האימא. אתם שומעים איזה דבר?

 אז כתוב "שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ" ואז התחיל להתחבר. "שְׁמַע בְּנִי מוּסַר" זה כתוב באיזה לשון? בלשון הווה. הווה מתמשך "שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ וְאַל תִּטֹּשׁ" כשאומרים "וְאַל תִּטֹּשׁ" זה לא לעזוב משהו שכבר קיבלת בעבר. אז "וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ" שקיבלת שם אצל האימא שלך בבטן. 

הגמרא בנידה אומרת שהמלאך מלמד אותו את כל התורה. נר על ראשו וכולי ('ונר דלוק לו על ראשו וצופה ומביט מסוף העולם ועד סופו שנאמר (איוב כט, ג) "בְּהִלּוֹ נֵרוֹ עֲלֵי רֹאשִׁי לְאוֹרוֹ אֵלֶךְ חֹשֶׁךְ") אחרי שהוא לומד בא המלאך וסוטר לו על פיו ומשכחו ('וכיון שבא לאויר העולם בא מלאך וסטרו על פיו ומשכחו כל התורה כולה ' נדה ל, ב). 

בלשון הזוהר יש תוספת ומחזירו להיות גולם. מה זה גולם? מה זה פרפרים? גולם הכוונה חומר גלם. זה גלום בתוכך. זה נמצא אצלך בתאים האפורים ב-memory. כן? בזיכרון. אבל משכיחים ממך. אבל זה הסימן הזה שיש מתחת לאף השקע הזה פה. 

כלומר הגאון מוילנא: אז למה יש גם לגויים פה סימן? ולמה יש גם לנשים פה סימן? 

כלומר הגאון שגם הם למדו, הם למדו שבע (7) מצוות בני נוח. והאישה למדה את כל מה שקשור אליה. אבל גם אותם השכיחו. כי גם להם יש בחירה. 

אבל שימו לב. התינוק היהודי למד את כל התורה ('ומלמדין אותו כל התורה כולה') את כל התורה. אז יש כאלה שאומרים שאת כל התורה ששייכת לו, לאותה נשמה, ויש שאומרים את כל התורה כולה! הכול! יא וואלה, יש לנו פה את כל התורה פה. וואי וואי וואי וואי. 

***

אתם יודעים שעשו פעם מחקר ולקחו שני אנשים, אחד יהודי ואחד גוי. עם אותה רמה מה שקוראים איי-קיו. אותה רמת משכל. אבל שניהם, המכנה המשותף, אף אחד מהם לא ראה אף פעם דף של גמרא. לא היהודי ולא הגוי. נתנו להם ללמוד את הדף ובחנו אותם. היהודי ידע את הדף גמרא הרבה יותר טוב מהגוי. ולחוקרים זה היה פלא גדול. עם שניהם אותו מנת משכל. ואף אחד מהם לא ראה אף פעם דף גמרא. 

איך יכול להיות שהיהודי מבין יותר טוב את הדף גמרא? מה הם לא ידעו, החוקרים? שבאמת לגוי זה פעם ראשונה שהוא רואה דף גמרא. אבל היהודי הוא נזכר. שכשהוא לומד הוא נזכר. אתם שומעים? 

יש תופעה כזאת שקוראים לה דז'ה וו. שמעתם על התופעה הזאת. מה זה דז'ה וו? אדם עכשיו נמצא באיזו סיטואציה, באיזה מצב מסוים, הוא פתאום מסתכל ואומר בוא'נה אני הייתי בקטע הזה פעם. בדיוק עכשיו איך שאני יושב עכשיו וכולכם מסתכלים עליי ראיתי את התמונה הזאת פעם. הייתי בקטע. זה לא שכמעט דומה. לא, לא, אני הייתי בקטע הזה. חוויתי אותו. אבל לא יכול להיות. אני אף פעם לא הייתי בגיל הזה. לא הייתי בבית כנסת הזה. לא מכיר אתכם. אז איך זה? זו תופעה שקוראים לה דז'ה וו. 

החוקרים לא מכירים את התופעה, לא יודעים להסביר אותה. לפי מה שאנחנו יודעים זה פשוט. 

לפני שהאדם מגיע לעולם הזה מראים לנשמה מה היא הולכת לעבור ושואלים אותה האם היא מוכנה לעמוד בניסיונות הללו. והנשמה מוכנה העיקר לתקן ולא להיענש שהתיקון יהיה מיוזמתה בבחירה אז מראים לה מה היא הולכת לעבור אבל משכחים ממנה כאשר אדם, איך אומרים, מחטיא את הכיוון מרחיק קצת לכת מה עושים לו? משחררים לו איתותים הלו תחזור תחזור איבדת את הכיוון אז אחד האיתותים זה דז'ה וו מה עושים? מקפיצים לו תמונה מהממורים, מהזיכרון עם המציאות אחד מול השני ואז עומד אחד מול השני ואתה אומר, אה, כבר הייתי בקטע וכל זה בשביל מה? בשביל לעורר אותך להתבוננות מה זה היה? מה זה היה? הלו, תתעורר! השאלה אם אנחנו מתעוררים... 

***

נחזור לענייננו "שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ" והנה אחרי שכמו שאמרתי לכם התבוננתי בעניין יום אחד אני לומד רש"י על פרשת "ויחי" אתם מכירים את זה שאנחנו הרבה פעמים לומדים משהו קוראים אותו מאה (100) פעמים, אלפיים (2,000) פעם, לא משנה כמה זה לא מתחבר לך למה שצריך להתחבר אתה יודע את זה, אבל פתאום כשזה מתחבר למשהו איזה יופי תשמעו רבותיי 

שם בפסוק בפרשת ויחי כתוב: "בִּרְכֹת אָבִיךָ גָּבְרוּ עַל בִּרְכֹת הוֹרַי" (בראשית מט, כו) מה רש"י כותב על המילה "הוֹרַי"? אז הוא אומר שהעניין שם של הריון "הוֹרַי" מלשון הריון הוא כותב 

אני תמיד ידעתי, והייתי אומר את זה בהרצאות שהריון זה קשור לאימא, הרי מי אומרים שהיא בהריון? האימא, נכון? פשוט אז הריון בגימטריה 271 כמניין תשעה (9) חודשים זה הריון 

אבל פתאום אני קורא את רש"י ואני אומר רגע מה הוא כותב אחרי זה? מה פירוש המילה הריון? הוא אומר מלשון "הֹרָה גָבֶר" (איוב ג, ג) בכלל לא בכיוון שאני הבנתי זה לא מדבר על ההריון? הוא לא מדבר על האימא ההריון מדבר על מי? על התינוק שלומד תורה בבטן אימו זה מלשון הוראה לא מלשון הריון שהאימא בהריון כך רש"י מבאר בפשטות הוא אומר שזה הריון על מה שהתינוק לומד בבטן אימו מלשון "הֹרָה גָבֶר"

עכשיו אתם מבינים למה האבא והאימא מרגע שהם הביאו את הילד לעולם הם נקראים הורים למה? כי הם עכשיו צריכים להורות לו את הדרך עכשיו זו משמעות אחרת לגמרי המילה הריון 

ואז התחבר לי לעוד מילה שקשורה לזה מה אנחנו אומרים בראש השנה? מה אומרים? 'הַיּוֹם הֲרַת עוֹלָם!' מה זה 'הַיּוֹם הֲרַת עוֹלָם!'? האשכנזים אומרים היום הרס עולם איזה בעיה בראש השנה להגיד ככה אה? 'הַיּוֹם הֲרַת עוֹלָם!'! מה זה הֲרַת עוֹלָם? 

מלשון הריון! שמה? שהיום הזה מורה לנו את הדרך תראה איך אתה נראה בראש השנה, אה? איזה התחילו הרחימו ומכתבי לחץ וואי וואי וואי מה הולך להיות איתי מה יכתבו עליי אה? מי שלא בלחץ קצת ב... לפחות קצת בראש השנה מצבו קשה נכון? 

כשאומר הפסוק על העניין של איך כתוב שמה על אותו אדם שמגיע לראש השנה על אותו אדם שמגיע לראש השנה ואתה רואה שהוא... יש לו ברוך השם "שָׁלוֹם יִהְיֶה לִּי כִּי בִּשְׁרִרוּת לִבִּי אֵלֵךְ" (דברים כט, יח) אחד כזה שמגיע לראש השנה ואומר "שָׁלוֹם יִהְיֶה לִּי" זה הדבר הכי גרוע אתה מרגיז את השופט, אתה יודע מה זה? 

לעמוד לפני שופט ולהגיד לו: 'אני לא דואג ממך בכלל אני לא דואג הכל יהיה בסדר מה שנה שעברה היה בסדר לפני שנתיים בסדר גם השנה יהיה בסדר...'

 - זה הקטרוג הכי גדול שיכול להיות על עצמך כשאתה לא מגיע כנוע ליום הדין אז 'הַיּוֹם הֲרַת עוֹלָם!' כמו שבראש השנה אתה 'בדחילו ורחימו' ואתה כנוע ואתה מבין מה זה ראש השנה היום הזה צריך להורות לך איך אתה צריך להתנהג כל יום בשנה 

כי הרי כתוב שכל לילה כך כתוב בזוהר הקדוש כל לילה אדם נידון אם הוא יקום מחר בבוקר או לא שנאמר: "בְּיַד כָּל אָדָם יַחְתּוֹם" (איוב לז, ז) אדם מחתים כרטיס כל לילה וכל לילה בדין של מעלה דנים האם מגיע לו לקום מחר בבוקר או לא מגיע לו לקום מחר בבוקר 

***

זו הסיבה דרך אגב שלפני שאנחנו הולכים לישון בתיקון של קריאת שמע אנחנו מסיימים שם בפסוק ואומרים: "בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי פָּדִיתָה אוֹתִי ה' אֵל אֱמֶת" (תהלים לא, ו) 

שמים לב מה אנחנו אומרים? "בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי" ריבונו של עולם! אני מפקיד את רוּחִי עכשיו אצלך, אני הולך לישון אז אני מפקיד את רוּחִי אצלך? מה אני מבקש ממך ומה אני בטוח שאתה תעשה לי בעזרת השם? "פָּדִיתָה אוֹתִי" תפדה אותי, תפדה אותי במשפט בלילה "פָּדִיתָה אוֹתִי ה' אֵל אֱמֶת" השם זה מידת הרחמים אל מידת החסד אמת מידת הדין 

אומרים לקדוש ברוך הוא, ריבונו של עולם! את מידת הדין תשים בסוף, תקדם את הרחמים והחסד שכשאני אקום מחר בבוקר שלא יהיה הפתעות, יש לי עוד תוכניות 

לכן כשאנחנו קמים בבוקר בן אדם קם ואומר להם, ישתבח שמו, וואלה קמתי, זה אני? אה? אה? לא דמיון, לא חלום הנה אני צובט את עצמי, זה אני? אה? מה אומר? 

'מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶֽיךָ, מֶֽלֶךְ חַי וְקַיָּם...' שמה? 'שֶׁהֶחֱזַֽרְתָּ בִּי נִשְׁמָתִי בְּחֶמְלָה!' מה זה חמלה? חמלה זה שילוב של רחמים וחסד שהקדמת את מידת הרחמים והחסד, שמת את הדין בסוף! אז בזכות זה קמתי, כי באמת באורגנל לא מגיע לי לקום. 

אם אדם יעשה חשבון של כל העוונות שלו של היום, אין צ'אנס שתקם מחר בבוקר. אילולא חסדיו ורחמיו המרובים של הקדוש ברוך הוא. בלאו הכי מה התוצאה? 'רַבָּה אֱמוּנָתֶֽךָ!!' אז עכשיו אני ארבה את האמונה, תחזק! 

תראה, איך אנחנו אומרים כל בוקר? מה קורה עד הערב? השם ירחם. שכחנו מה אמרנו בבוקר. 

***

נחזור לענייננו. אומר הורים זה מלשון הוריי הוראה ישתבח שמו. 

והנה אחרי כמה זמן זכיתי לראות את דברי הגאון מווילנא על הגמרא שאומרת: 'כל שלמד תורה ואינו משמרה טוב לו שנתהפכה שילייתו על פניו ולא היה יוצא לאוויר העולם'. זה גמרא. שומעים? כל שלמד תורה ואינו משמרה ואינו משמרה טוב לו שנתהפכה שילייתו בפניו לא היה יוצא לאוויר העולם. 

אומר הגאון על זה דבר מדהים. הוא אומר מה הכוונה פה? עכשיו תראו איך זה מתאים למה שאמרנו. הוא אומר כל שלמד תורה איפה? בבית עיניים על ידי המלאך ואינו משמרה עכשיו על ידי זה שילמד תורה לכן כתוב טוב לו שנתהפכה שילייתו בפניו שם בתוך הבטן אצל המלאך ולא יוצא לאוויר העולם אז בשביל מה למדת שם? 

אם אתה פה לא משמר את זה על ידי זה שאתה לומד תורה ואתה לא מוציא את זה מפה לפה כמו שאומרים מתת ההכרה להכרה אז בשביל מה לימד אותך המלאך את כל מה שלמדת שם? מדהים זה הגאון מווילנה אומר 

תראו איך זה מתאים לכל המהלך שאמרנו אומר הגאון מווילנה במקום אחר על הגמרא הידועה יגעת ומצאת תאמין לא יגעת ומצאת אל תאמין ('וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק, אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם: יָגַעְתִּי וְלֹא מָצָאתִי — אַל תַּאֲמֵן. לֹא יָגַעְתִּי וּמָצָאתִי — אַל תַּאֲמֵן. יָגַעְתִּי וּמָצָאתִי — תַּאֲמֵן.' מגילה ו, ב) 

מה אומר על זה הגאון? הוא אומר איך יכול להיות שחז״ל אומרים דבר כזה אם יגעתי מה שייך שחז״ל יגיד מצאתי חז״ל לא מה שייך מציאה אצל יגיעה הרי מציאה זה אצל אבדה מה אתה מוצא? דבר אבדה אבל פה אם יגעתי למה חז״ל נקטו בלשון מצאת? שמעתם את השאלה? מה אומר הגאון על זה? השתבחתם על ה... 

עוד פעם כמו שאמרנו שאם אתה היום יגע בתורה אתה תמצא את מה שהמלאך שם לך פה מה שהוא לימד אותך בתוך הבטן תראו איך הפאזל נסגר שאתה בא שם עולן מדהים

***

 יש שיר שאנחנו שרים אותו בפסח מתי שרים אותו? אחרי שכבר כמעט כולם רדומים בדרך כלל שירים מתי שרים? לפני ברכת מזון נכון? שרים שירים בין האוכל לבין ברכת המזון בליל הסדר לא את השיר 'חד גדיא' ואת: 'אחד מי יודע?' אמרו לנו תשירו בסוף עכשיו מה שרים שמה? 'אחד מי יודע?' מי אלוקינו אז כביכול מה אנחנו אומרים? שזה האלוקים שלנו אלוקנו נכון? 'שניים' מה זה? 'דיבריא' אה? כן? לוחות הברית שתי לוחות הברית של מי הם? שלנו 

שלושה אבות של מי? של עם ישראל, שלנו, נכון? ארבע אמהות שלנו, חמישה חומשי תורה שלנו, שישה סדרי משנה שלנו, שבעה ימי שבתה שלנו, שמונה ימי מילה שלנו, 

תשעה ירחי לידה מה רק שלנו? למה הגויות לא יולדות בתשעה חודשים? אה? יולדות בתשעה חודשים, נכון? אז מה, תשעה ירחי לידה זה של כולם? לא. 

לפי מה שאמרנו, מה יוצא? אמרנו שהתשעה ירחי לידה זה לא לעניין ההיריון של האימא, זה הולך על הלימוד תורה של התינוק. יוצא שתשעה ירחי לידה זה גם שלנו, ורק שלנו. כי רק התינוק היהודי, העובר היהודי, לומד תשעה חודשים נטו תורה! אבל הגוי מה לומד? שבע מצוות בן-נוח? זה שלוש דקות אני נותן לו. אז תשעה ירחי לידי הגם שלנו! הכל שלנו, השתבשנו. 

***

נסיים. דרך אגב, מקודם אמרנו על יעקב ועשיו לפני הסיום. הזכרנו את יעקב ואת עשיו בפרשה על "וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ" (ברשאית כה, ב) אז אם באמת התינוק לומד תורה מהמלאך ועל זה "מִי יִתְּנֵנִי כְיַרְחֵי קֶדֶם"? (איוב כט, ב) אז למה יעקב רצה לצאת מהבטן של אמא שלו? אם זה בעצם התקופה הכי יפה ואתה לומד תורה מהמלאך, למה אתה רוצה לצאת מהבטן? 

אומר יעקב אבינו, נכון שראש הכולל צדיק, מלאך, מה זה, אם הרב "כִּי מַלְאַךְ ה' צְבָאוֹת הוּא" (מלאכי ב, ז) 'תורה תבקשו מפיהו'? (חגיגה טו, ב) הבעיה זה החברותא, עשיו הרשע החברותא. מי רוצה כולל כזה? השם ירחם. אז אפילו שראש הכולל הוא כזה, אבל תראה מי החברותא. אז לכן הוא רצה לצאת. אי, אי, אי, אי, אי, אי, אי. 

***

נסיים. אנחנו אומרים בתפילת שמונה עשרה (18): 'הֲשִׁיבֵנוּ אָבִינוּ לְתוֹרָתֶךָ וְקָרְבֵנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ וְהַחֲזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ' איך יכול להיות שקודם מדברים על תורה, אחר כך עבודה ואחר כך על חזרה בתשובה?

 הרי כתוב מפורש בחז"ל שאסור ללמד מישהו תורה אלא אם כן החזרת אותו למוטב! (רמב"ם הלכות תלמוד תורה ד, א) קודם כל תחזיר אותו בתשובה אחר כך תלמד אותו תורה אז למה אנחנו פה אומרים הפוך? 

ותשימו לב שיש הבדל בין חוזר בתשובה שמתחיל את דרכו לבין מה שכתוב פה 'וְהַחֲזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ' חזרה בתשובה שלמה בלי תורה זה לא שייך תשובה פה מדובר על תשובה שְׁלֵמָה, תשובה שְׁלֵמָה זה רק עם תורה 

לכן כתוב 'הֲשִׁיבֵנוּ אָבִינוּ לְתוֹרָתֶךָ וְקָרְבֵנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ וְהַחֲזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ' 

ועל זה שואלים: אז למה כתוב בהקשר למה שדיברנו למה כתוב 'הֲשִׁיבֵנוּ אָבִינוּ לְתוֹרָתֶךָ'? 

כשאתה אומר 'הֲשִׁיבֵנוּ' זה כאילו תחזיר אותנו, שימו לב תחזיר אותנו ללמוד תורה איך אנחנו אומרים מגיל אפס תחזיר אותנו ללמוד תורה למה מתי למדנו לפניכם? בבית עיניים הבנתם למה כתוב 'הֲשִׁיבֵנוּ אָבִינוּ לְתוֹרָתֶךָ'? כמו שלמדנו בירחי קֶדֶם, בבטן אנחנו מבקשים מהקדוש ברוך הוא תן לנו לזכות להמשיך ללמוד תורה כמו בבטן בכולל של אמא "וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ".

***

 דרך אגב מה ההבדל בין 'הֲשִׁיבֵנוּ' לבין 'וְהַחֲזִירֵנוּ'?

 בתורה נאמר 'הֲשִׁיבֵנוּ אָבִינוּ לְתוֹרָתֶךָ' בתשובה נאמר 'וְהַחֲזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ' למה פה 'הֲשִׁיבֵנוּ' ופה 'וְהַחֲזִירֵנוּ'? מה ההבדל? 

כתוב אצל שמואל הנביא "וּתְשֻׁבָתוֹ הָרָמָתָה" (שמואל א ז יז) שמואל הנביא כשהיה יוצא לזכות את עם ישראל הוא היה יוצא מצד אחד עושה סיבוב ומגיע מצד שני חזרה הביתה הוא לא היה חוזר באותה דרך הוא היה עושה ככה סיבוב זה נקרא שיבה שיבה זה לא באותה דרך זה לחזור אבל לא באותה דרך חזרה זה בדיוק באותה דרך למה? 

תראו אצל הרמב״ם הרמב״ם בהלכות תשובה כותב כדי שזה יהיה תשובה חזרה בתשובה צריך שאותו אחד אם הוא רוצה שזה יהיה תשובה גמורה צריך להגיע לאותו מצב באותו עניין הכל זה ולעמוד בניסיון אז חזרה זה באותו דרך שיבה לא באותו דרך 

ולמה זה כך בתורה? משום שכתוב 'אין אדם למד אלא איפה שליבו חפץ' ('אָמַר רַבִּי: אֵין אָדָם לוֹמֵד תּוֹרָה אֶלָּא מִמָּקוֹם שֶׁלִּבּוֹ חָפֵץ, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי אִם בְּתוֹרַת ה' חֶפְצוֹ"(תהילים א, ב) עבודה זרה יט, א)   אז לכן אם אתה רוצה לחזור מדרך המוסר או מדרך השקופה או מדרך הגמרא או מאיפה שאתה מתחבר, אתה מתחבר מתהילים, לא משנה, מאיפה שאתה מתחבר לתורה, משם תיכנס אתה לא חייב לחזור באותה דרך שמשם עזבת תחזור מאיפה שנוח לך, מאיפה שמתאים לך, מאיפה שאתה מתחבר לתורה ומשם אתה כבר תתפרס ותגיע לכל ישתבח שמו לעד. 

השם יזכה את כולנו שנזכה לקיים את כל מה שאמרנו בשיחה הזאת כדבעי, כמו שצריך. אמן כן יהי רצון. חזקים וברוכים. ‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬