פתיחה לשיר השירים - א' | הרב אמנון יצחק

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום לעילוי נשמת יצחק בן שמרונה, מנוחתו עדן.

מאמרי הזוהר הקדוש

פתח רבי יוסף ואמר

שיר השירים אשר לשלמה

השיר הזה נתעורר עליו שלמה המלך

בשעה שנבנה בית המקדש

ונשתכללו כל העולמות העליונים והתחתונים בשלמות אחת לכולם.

בשעה שנבנה בית המקדש למטה

לא הייתה שמחה גדולה כזו לפני הקדוש ברוך הוא

מיום שנברא העולם.

כשנבנה הבית הראשון

אחר נבנה עמו.

כשנבנה הבית הראשון

אז גם בית אחר נבנה עמו, זה בית מקדש של מעלה.

הוא מתקיים בכל העולמות

ומאיר לכל העולמות.

והעולם נתמלא בושם ונפתחו כל חלוני מעלה להעיר

ולא הייתה שמחה בכל העולמות

כבאותו יום.

אותה שעה פתחו העליונים והתחתונים ואמרו שירה.

מאין הוא שיר השירים,

שיר המשוררים ששרים לקדוש ברוך הוא.

דוד המלך אמר

שיר המעלות.

שלמה המלך אמר

שיר השירים.

שיר המעלות,

כלומר שיר העליונים.

שיר השירים,

כלומר שיר המשוררים העליונים.

מה בין זה לזה?

הרי נראים דומים.

אלא ודאי הכל אחד.

אבל בימיו של דוד המלך

עדיין לא היו כל אותם המשוררים קבועים במקומותיהם לשורר קיאות.

שבית המקדש לא היה בנוי בימיו.

ומשום כך

לא נקבעו גם למעלה במקומם.

אז המשוררים לא היו קבועים על מעמדם למעלה.

שהרי כשם שהמשמרות

קבועים בארץ,

דהיינו משמרות המשוררים פה בבית המקדש בארץ קבועים,

אז ככה הם בשמיים.

ועומדים אלה כנגד אלה.

זאת אומרת,

לא היו המשוררים למעלה קבועים בזמן דוד,

לכן שיר המעלות, שיר העליונים,

ושיר השירים זה שיר המשוררים העליונים,

שהם כבר משוררים באופן קבוע במשמרותם כנגד משמרות הלוויים המשוררים למטה בבית המקדש.

וביום שנבנה בית המקדש,

נעשו כולם קבועים במקומם.

ואור שלא האיר עדיין מעולם,

התחילה העיר.

וקבעו את השיר הזה לכבוד מלך עליון,

מלך שהשלום שלו.

בשבחה זו היא מעולה מכל התשבחות הקודמות.

יום שנתגלה שיר זה בארץ,

באותו יום באה השלמות בכול,

ולקחו קודש קדשים.

יום שנתגלה שיר זה,

באותו יום ירדה שכינה על הארץ,

ככתוב בחנוכת בית המקדש, במלכים א', ח',

ולא יאכלו הכהנים לעמוד לשרת,

כי מלא כבוד אדוני את בית אדוני.

באותו יום ממש

נגלתה תשבחה זו

ואמרה שלמה ברוח הקודש.

שבחו של השיר הזה,

שהוא קללה של כל התורה כולה,

כללם של מעשה בראשית,

הכל כלול בתוך השיר הזה,

כללו של סוד האבות הקדושים,

כל מה שעבר בגלות מצרים,

ואיך שיצאו ממצרים,

בשירת הים,

וכללן של עשרת הדיברות,

והברית אשר קראת אדוני עם ישראל בחורב,

וכיצד שהלכו ישראל במדבר,

עד שנכנסו לארץ

ובנו בית הבחירה.

כללו של הכתר

משמו הקדוש והנעלה באהבה ושמחה,

כלל של כל גלויותיהם של ישראל בין העמים וגאולתם,

ותחיית המתים

עד היום שכולו שבת לאדוני.

מה שהיה,

ומה שהווה,

ומה שעתיד להיות בסוף הימים,

ביום השביעי שהוא שבת לאדוני,

כל הדברים האלה כאן,

בשיר השירים.

לפיכך שנינו,

כל המוציא פסוק

משיר השירים,

ואומרו בבית משתה היין,

התורה חוגרת שק

ועולה לפני הקדוש ברוך הוא,

וכובלת לפניו

עשאוני בניך שיחק

בבית משתיהם.

משום כך,

חייב אדם להיזהר,

ועל כל מילה ומילה

משיר השירים

צריך לעטר עטרה בראשו,

לשים כתר בראשו.

קודם שיאמרנה,

אשרינו שאנחנו אומרים בליל שבת

שיר השירים.

אבל בכל המועד הזה,

צריך לקרוא את שיר השירים ולהבין את הפירושים,

לכן, בעזרת השם ובלי נדר,

ממחר נתחיל

ללמוד את שיר השירים ולהבין עד כמה שנספיק.

בשעה ששלמה המלך גילה לעולם את שיר השירים,

נפסקה מן העולם זוהמת הנחש הקדמוני שהטיל באדם בחווה.

שיר השירים, קודש קודשים.

כל השירים קודש,

שיר השירים קודש קודשים.

בעזרת השם נעשה ונצליח מועדים לשמחה.

רבי חנניהו בן הגשי אומר.

רצוע הקודש ברוך הוא חזק קודש ישראל.

לפי כוח

ירבו לעולם תורו ומצווד.

שנה אמור אדונו וסלמם ען ספגו.

יגדיל תורו ויעדיר.