צדיק וטוב לו, רשע ורע לו | ר' יונה כהן

- - - לא מוגה! - - - 

בשם השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו הוא ירוויח.

ברשות כבוד הרב וברשותכם

אנו נדרוש מספר חוכמת המצפון,

פרשת תזריע, מאמר קייח

דבר אל בני ישראל לאמור אישה כי תזריע וילדה זכר ויקרא יב' ב'.

אישה כי תזריע הדה ודכתיב

אחור וקדם צרתני

אמר רבי יוחנן

אם זכה אדם נוכל שני עולמות

עולם הזה ועולם הבא

הדה ודכתיב אחור וקדם צרתני

ואם לאו בא ליתן דין וחשבון

שנאמר ותשת עלי כפיך

זאת אומרת

שאם הוא לא זוכה לשני עולמות

עולם הזה ועולם הבא הוא עתיד ליתן את הדין

וחשבון

לתת את הדין וחשבון על זה שהוא לא זכה לשני עולמות

הוא מקשה בעץ יוסף

אה רבי יוחנן אמר בברכות ה׳ ב׳

לא כל אדם זוכה לשני שולחנות

אז איך זה שאתה אומר שמי שלא זוכה לשני עולמות עתיד ליתן את הדין?

ונראה לעניות דעתי שהרי רגילים לשמוע

מדוע צדיק ורע לו, רשע וטוב לו

מזכיר לכם משהו?

מצלצל קצת?

איך אומרים אנשים?

תראה אותם, את החרדים האלו, מסכנים בקושי מעבירים את החודש

אין להם רכב

אין להם דירה חיים בשכירות בקושי חיים

אויש איזה מסכנים

אין להם בשר אין להם עופות

אין ממתקים

בקיצור אין להם מסכנים

למה רע להם כל כך?

למה רע להם ככה?

אבל הם חרדים

למה מגיע להם לסבול ככה?

ומתלוננים על ההנהגה העליונה כאילו יש כאן חלילה סילוף הדין.

מה הם אומרים?

זה לא צודק.

זה שהוא צדיק צריך להיות עשיר

ולא לסבול את כל הדוגמאות האלה שהזכרנו

ועוד רבות

וזה הרשע צריך לסבול ולקבל עונש

על מעשיו הרעים.

איך ייתכן? לא מסתדר לי.

עכשיו נשמע בעזרת השם תשובה ויסתדר לכולנו.

אבל באמת אין כאן בעיה.

טעות גמורה לחשוב שהצדיק רע לו בעולם הזה

ואילו לרשע טוב לו.

מי שחושב כן אינו אלא טועה.

בדרך כלל רגילים למדוד את הטוב ואת הרע במידה גשמית,

במידת הכסף והרכוש

שיש לפלוני.

אה, ראית איזה דירה יש לו?

ראית איזה רכב יש לו?

וואו, להתעלף.

איך זה ייתכן, הרשע הזה?

איך, איך, לא מסתדר לי?

ואם הוא מחוסר אמצעים, הכוונה לצדיק,

הרי זה רע מוחלט לדעתם.

אבל טעות גמורה לחשוב כך.

חכמינו זיכרונם לברכה ביומא מבארים

כי בשביל צדיק אחד נברא העולם,

כמו שנאמר, וירא אלוקים כי טוב,

ואין טוב אלא צדיק.

אז איך רגילים אנו לשמוע שצדיק ורע לו?

הרי נאמר שבשבילו נברא העולם.

ומה רשום? וירא אלוקים כי טוב, ואין טוב אלא צדיק.

ועכשיו אתה בא ואומר צדיק ורע לו?

הרי

כי הצדיק הוא הסמל הטוב והנעלה שבעדם.

כי באישיות הצדיק מתגלם ומתגשם כל הטוב.

הוא מרגיש את זה,

אבל אתה, שחושב עליו ככה, אתה לא מרגיש את זה.

ומתוך כך הוא מרגיש בכל מאורעות חייו אך טוב,

כיוון שחייו אינם חיי הבל,

שטויות והבלי העולם הזה,

כמו שהזכרנו,

אלא חיים של תוכן,

חיים נעלים ונאצלים,

חיים רוחניים עילאיים,

וכל רגע הוא עולם מלא בשבילו.

הוא מרגיש שטוב לו בעולם הזה לעשות רצון כנו.

מתענג ומתעדן בעבודת השם יתברך.

לא עושה את קיום מצוות התורה כמצוות אנשים מלומדה,

אלא כמו שהשם רוצה באמת.

וכאומרם,

יפה שעה אחת בתורה ובמעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא.

ואף על פי שאין לו כלום מהבלי העולם הזה,

הרי מרגיש אך טוב,

נזכור את מידת התענוג והשמחה שיש לצדיק

בקדושת שבת,

הסיפוק הרוחני והשמחה הפנימית שזו מביאה לו,

וכן בכל מצווה ומצווה,

עד שכל תענוגי העולם הזה בטלים לעומתה.

לרשע חסרות כל אותן הרגשות על מושג הטוב.

הוא רואה רק את הצד הגשמי,

את האמצעים החומריים,

הקצף והרכוש.

הוא רק שוכח

שיום יבוא ויצטרך למסור ציוד בעל כורחו,

וכל החומריות,

הקצף והרכוש והדירות וכל מה שרחש כאן, הכל הכל הכל,

יישאר פה,

והוא מחכה לו מסיבת הפתעה.

וכמה רחוקים הם אותם האנשים מההרגשה הנפשית

סיפוק רוחני.

זה אף פעם לא נגמר,

כי כל מה שיגיעו, ירצו יותר ויותר ויותר,

ולא מסתפקים במה שיש להם.

ולמה הם מרגישים חסרים?

כי אין להם סיפוק רוחני.

כי כל התענוגים החומריים של עולמנו העובר,

אין בכוחם להביא את האדם לאותו מצב רוח של השמחה האמיתית,

הרגשת הסיפוק הרוחני שבחיים.

הכל עובר.

כל תענוגות העולם הזה הם זמניים וחולפים ועוברים.

טעמתי, אכלתי, שתיתי,

ביליתי, טיילתי, עשיתי, קניתי.

לעומת זה, ברוחני זה נצחי,

ועושה סיפוק אמיתי לאדם.

כל חיי העולם הזה,

אין בכוחם לתת סיפוק רוחני לאדם,

כי הנפש מקורה בנצח,

ומעולם הנצחי חוץ בה,

והיא ניזונת רק במזון נצחי שמקורו בנצחיות,

ולא בדבר ההווה והנפסד.

ואם יאמר לך הרשע כי טוב לו בעולם הזה,

אל תאמין לו,

כי שקר בפיו,

כי הוא נמצא תמיד תחת שלטון הרע,

היצר והמידות הרעות,

כמו שנאמר,

והרשעים כי ים נגרש.

כל ימיו, בכעס ובמכעובים,

המידות הרעות ממררים את חייו.

אך,

תראה איזה רכב יש לו,

אך, אני לא הגעתי לזה,

אך, תראה איזה בית.

בקיצור, הוא תמיד בצער,

בגלל המידות הרעות שיש לו.

אבל הצדיק,

המכניע את שלטון הרע שבאדם,

ועוקר המידות הרעות,

אין מאושר כמוהו בעולם,

וחייו הם חיים מאושרים.

כי אם עקירת הרע והיעדר הרע בא במקומו הטוב,

וזה ברור ונכון.

בשם הסבא רבי שמחה זיסל, זכר צדיק לברכה, שמעתי

שבני אדם טועים בזה שחושבים אם חייהם מרים בעולם הזה,

יהיה להם טוב לעולם הבא.

אין הדבר כן,

והמשיל הדבר לאחד שנוסע לחתונה.

גם בשעת הנסיעה הוא שמח וטוב לב,

אף על פי שבשעה שנוסע בעגלה,

דגידן, דגידן, דגידן, כל הדרך, לא נוח לו,

וגם האוכל לא בסדר.

בכל זאת הוא שמח וטוב לב,

ביודעו כי בחתונה כבר מוכן לפניו כל טוב,

וכן אדם בעולם הזה אל טוב העולם הבא.

צריך להיות שמח

וטוב לב,

ואם איננו כן, זה סימן שיש לו לפחד מאחריתו.

ובזה אפשר לבאר את המדרש שהתחלנו.

כי לזכות לשני שולחנות,

זאת אומרת שיהיה לו דברים גשמיים,

כסף וזהב ואכילה ושתייה,

על זה שייך לשון שולחן,

ולא כל אדם זוכה לזה.

אבל להיות נוחה לשני עולמות,

ושיחיה חיי עונג ונחת ולב טוב ושמח,

לזה כל צדיק וצדיק זוכה,

אם הוא באמת צדיק גמור.

ברוך אדוני לעולם, אמן ואמן.

-מחיאות כפיים