כח התשובה | ר' איתן אזולאי

- - - לא מוגה! - - - 

בבקשה?

בעזרת השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח.

מאמר שד מהם, פרשת חוקת ספר חוכמת המצפון.

אני אקרא את הפסוקים המקדימים שנבין את הפסוק שעליו אנחנו רוצים לבייר.

אז זה מתחיל,

ויסעו מאור ההר דרך ים סוף לזבוב את ארץ אדום,

ותקצר נפש העם בדרך.

וידבר העם באלוהים ובמשה,

למה העליתונו ממצרים למות במדבר,

כי אין לחם ואין מים, ונפשנו קצה בלחם הקלוקל.

וישלח אדוני בעם את הנחשים, השרפים,

וינשכו את העם, וימות עם רב מישראל.

ויבוא העם אל משה, ויאמרו חטאנו,

כי דיברנו בה' ובך,

התפלל אל אדוני,

והסר מעלינו את הנחש,

והתפלל משה בעד העם.

עד כאן.

אז הפסוק שלנו זה האחרון שקראנו,

ועכשיו אנחנו נברר, והתפלל משה בעד העם.

אז והתפלל להודיעך נבנתנותו של משה,

שלא נשתה לבקש רחמים,

ולהודיעך כוח התשובה.

כיוון שאמרו חטאנו,

מיד נתרצה להם

שאין המוכל נעשה אכזרי.

ורש״י, על הפסוק גם אומר,

מכאן למי שמבקשים ממנו מחילה,

שלא יהיה אכזרי מלמחול.

יש לציין כאן את אינבנתנותו של משה,

שצריכה לשמש לנו לדוגמה.

והיינו,

שאינבנתנותו של משה לא הייתה רק בזה שנתרצה להם,

אלא כיוון שנתרצה לא נשתה אף לרגע קל.

ההתרצצות הייתה ברחמים גדולים ובאהבה רבה.

ואף רגע אחד לא נשארו בני ישראל לפני משה בבושה ובכניעה.

בין רגע הרגישו שלפניהם עמד רועה נאמן,

המוכן להשליך נפשו עבור כל אחד ואחד מעם ישראל.

מכאן יש לנו לימוד גדול,

גדול מאוד,

שלעת מצוא,

בעת הסתבכותנו, באיזה דין ודברים,

עם חברנו, ראשית נטה אוזן,

קשבת לדברי מחילה והתפייסות ולמחול תכף ומיד.

לא נשתהה אף רגע שחברך לא יישאר בבושה ובהכנעה

בעומדו לפניך לבקש סליחה.

שלא ייתן רווח זמן להסס במחילה,

שבזה מביט את חטאיו ואת כלימתו.

סליחה צריכה להיות שלמה ומושלמת בלי כל כתם של טינה,

עד כדי כך שנוכל תכף ומיד להתפלל עליהם.

וזאת צריכה להיות תכונתו של לב האדם מישראל,

שהמחילה והסליחה לא תהיה מזויפת ומעורבת ברחשי קפדה.

כי מהי התפילה?

עבודה שבלב.

ואם הלב אינו טהור בכל הטהרה הנכונה,

איך יוכל להתפלל על חברו?

וחכמים זיכרונם לברכה מבליטים לנו את גדלותו וצדקתו של משה,

שלא נשתאה

אף לרגע דק מן הדק להילקט חלילה בענה קלה בכניעתם ובבושת פניהם של עם ישראל.

אחרי שבאו אליו בווידוי, חטאנו.

הענב מכל אדם, תנועתו מזורזת ונתעצה מיד.

מיהר למחול ומיהר להתפלל להם.

ובנקודת הזריזות אצורה כל חן הענבה והמדרגה העליונה שלא נשתאה.

כן זה מצינו אצל אליעזר.

שהציג את עצמו בפגישה הראשונה עם משפחת לבן.

ולא נשתאה אף רגע מלומר, עבד אברהם אנוכי.

וידוע מה שאמרו חכמים זיכרונם לברכה,

שקלסתר פניו

של אליעזר דומה לקלסתר פניו של אברהם.

והיה מקום לטעות,

לטעות, שאנשים יחשבו לזמן מה שהוא אברהם.

זוהי מין הנאה של התקשטות אף לזמן קט,

שבני אדם להוטים לנשיאת חן וכבוד בלתי ראוי להם,

אף שהתגלה סוד אמיתת הדבר אחר כך,

כדאי להם להתעטף אף באנרגית,

תאווה.

וברעם אליעזר היה בעל מדרגה כזאת, שאף לרגע קלוש לא היה רוצה ליהנות מכבודו של רבו אברהם.

אליעזר מנע את עצמו מלמעול בקדושת הכבוד הנשגב על הזה,

ולכן הצהיר גלויות, תכף ומיד,

עבד אברהם אנוכי,

ולא השתמש אפילו במחכי מחכים, במקום שבני אדם יכירו בתגה הגדולה של אברהם על ראשו.

ולא נניח מקום לטעות לבני אדם אף על דקה קלה שהוא אברהם,

אלא מיד, טרם שיפול הטעות, נענה לומר עבד אנוכי,

ורק עבד של אברהם.

עלינו להתלמד

ולהיזהר עד מאוד,

לא להיות שוהים כשחברנו מוזקק אלינו בבקשת סליחה.

תכף ומיד, להבוא עד כדי נכונות להתפלל עבורו בלב טהור ושלם.

וחלילה לנו מלשמוח בלבנו על הכנעתו,

בהימצאו במצר וידויו האמיתי.

להיזהר מאוד לא להתהדר במעלות

שאינן עולמות אותנו לשם התגדלות בעיני הבריות.

אף במקום שאינם מכירים אותנו,

והרחמן יהיה בעוזרינו בכל מצעדינו והליכותינו.

שנדע לכוון לעמיתו של הקדוש ברוך הוא

וללכת בדרכיו של ויתור ומחילה שלמה לחברנו.

אמן.