מעלות ה' - הכל תלוי בהבנת האדם | ר' חיים שושן

- - - לא מוגה! - - - 

בשם השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמיו ירוויח.

ברשות כבוד מורנו ורבנו, שהשם יאריך ימיו בטוב ושנותיו בנעימים,

אמן.

ברשות מוריי ורבותיי,

שהשיעור יהיה לחזרה בתשובה להוריי ולילדיי ולאלכס אברהם בן אמה,

אמן.

חוכמת המצפון, פרשת מטות, מאמר תפו,

מספר נחלת אליעזר

נקום נקמת בני ישראל מאת המדיינים,

אחר תיאסף אל עמך.

כתוב, כאשר הייתי עם משה,

אהיה עמך.

והיה צריך יהושע לחיות מאה ועשרים שנה כמשה רבנו עליו השלום.

ולמה נתקצרו שנותיו עשר שנים?

בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא למשה,

נקום נקמת בני ישראל מאת המדיינים,

אחר תיאסף אל עמך.

אף על פי שנתבשר בשורת מוות לא איחר הדבר,

אלא נזדרז וישלח אותם משה.

אבל יהושע, כיוון שבא להילחם עם שלושים ואחד המלכים,

אמר אם אני אורגם, מיד אני מת,

כשם שעשה משה רבנו.

מה עשה יהושע?

התחיל מעכב במלחמתם, שנאמר,

ימים רבים עשה יהושע את כל המלכים האלה מלחמה.

אמר לו הקדוש ברוך הוא, וכך עשית?

הרי אני מקצר שנותיך עשר שנים.

אמר שלמה המלך במשלי יט רבות מחשבות בלב איש,

בעצת אדוני היא תקום.

אין ספק שתשוקתו של יהושע לחיים לא הייתה סתם נטייה לחיות חיים עלי אדמות כשאר בני אדם המתאווים לחיים סתם,

בוודאי היו עימו חשבונות רבים שהחיים נחוצים לו לתועלת עם ישראל,

וכפי שבאמת מעיד על זה הכתוב,

ויעבדו העם את אדוני כל ימי יהושע.

ברם, הקדוש ברוך הוא, היודע את תעלומות האדם ומחשבותיו,

מצא אי שם בפנימיות המחשבה של יהושע איזושהי נטייה קטנה של רצון לחיות חיים.

לשם חיים סתם,

ולכן קיצר והפחית עשר שנים מחייו.

וייתכן כי מה שזכה משה רבנו לחיות עד מלאת לו 120 שנה,

הוא מפני שלא השפיעה עליו בשורת המוות כלל,

ותמיד לא היה נחשב בעיניו עניין החיים כשלעצמם בעולם הזה לכלום,

וכל מגמתם לעבודת השם בלבד,

ולכן

גם נזדרז לעשות את המלחמה במדיין,

משום שבכל ענייניו והליכותיו בחיים ידע כי עתידות הן ביד הקדוש ברוך הוא.

אולם יהושע, שלא כמשה ריבו,

בא לחשוב בעת המלחמה שנמשכה שבע שנים,

שהועילה לו עצתו שלא להזדרז ולגמור את המלחמה עם שלושים ואחד המלכים,

מה שבאמת היה היפוכה של האמת,

שדווקא זו הייתה הסיבה,

שקירבה את מיתתו.

וכך קורה הרבה פעמים בחיי האדם,

שהוא בטוח בעצמו שתחבולותיו מביאות לו תועלת,

והכל משום שנעלמו מאיתו ידיעות האמת,

וידיעת הגורמים והתועלת האמיתית.

כי לו היה יודע מחשבות השם,

היה יודע גם שנהפוך הוא,

והעיקר הוא אם יש לו עצת השם, היא תקום.

וכל המחשבות שבלב איש ואינן עצת השם

אינן נחשבות לכלום.

שנו רבותינו שני חכמים עמדו בעולם,

אחד מישראל ואחד מאומות העולם,

אחיתופל מישראל ובלעם מאומות העולם,

ושניהם נאבדו מן העולם,

וכן שני גיבורים עמדו בעולם,

אחד מישראל ואחד מאומות העולם.

שמשון מישראל וגוליית מאומות העולם,

ושניהם נאבדו מן העולם, וכן שני עשירים

קורח מישראל והמן מאומות העולם, ושניהם נאבדו מן העולם.

למה?

שלא היה מתנתן מן הקדוש ברוך הוא, אלא חוטפין אותם להם.

עוד מעט נבהר מה הכוונה חוטפים אותם להם, וכן בני גד ובני ראובן היו עשירים והיה להם מקנה גדול,

וחיבבו את ממונם, וישבו להם חוץ מארץ ישראל. לפיכך,

גלו תחילה מכל השבטים.

עכשיו בואו ננסה לבאר מהו העניין שחכמינו זיכרונם לברכה מגדירים שלא היה מהקדוש ברוך הוא, אלא חוטפים אותם להם.

וכי ייתכן שאדם יחטוף מה שלא נועד לו מהקדוש ברוך הוא?

והרי הכל נגזר מהקדוש ברוך הוא לפני שנולד האדם,

עני או עשיר,

גיבור או חלש, פיקח או טיפש,

העניין הוא כי הכל תלוי בהבנת האדם.

אם הבינו שהמעלות באות לו מהקדוש ברוך הוא,

אז הוא מתייחס אל העניינים בתור שכאלה,

וישתמש בהם על דרך התורה,

ועל ידי זה יגדל ויתפתח, והדבר יהיה לו לתועלת,

לו ולכלל.

אבל אם האדם חושב שהוא חטף לעצמו את המעלות על ידי תחבולותיו,

כי אז הוא משתמש בזה לצורכי התאוות והרצונות שלו,

ונכנס בגדר של רבות מחשבות בלב איש.

ואז אין הוא מביא כבר שום תועלת לעצמו,

אלא רק אבדון מן העולם.

וכמאמר המדרש ששנו רבותינו, שני חכמים עמדו בעולם ושניהם נאבדו מן העולם.

ויש להבהיר עוד שאף על פי שההבדל בין אחיתופל

ובלעם וכך המרחק בין שמשון לגוליית ובין קורח לאמן

הוא גדול ועצום.

ואם כן, כיצד השווה המדרש ביניהם אלא להודיעך שמכיוון שטעו לחשוב שמעלתן על ידי עצמם

ולא מתנה היא מהקדוש ברוך הוא,

על כן גם מעלתן על פני חבריהם לא הועילה להם,

ואף הם אבדו מן העולם.

יהי רצון שנצליח להבין שכל המעלות הניתנות לנו הן מאיתו יתברך

ויזכנו הקדוש ברוך הוא לחיי העולם הבא.

אמן כן יהי רצון.

תודה על ההקשבה.

חזקים וברוכים.