כיצד תוקן יוחנן כהן גדול? | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 02.12.2018, שעה: 07:16
בס"ד 02/12/2018 חנוכה: כיצד תוקן יוחנן כהן גדול?
נציב יום: דניאלה בת רונית, שיעלו לרצון 40 ימי התענית והתפילות, למילוי משאלות לבה לטובה, ותזכה לבן זכר השנה לעבודתו יתברך אמן.
"בימי מתתיהו בן יוחנן כהן גדול החשמונאי ובניו"
הגמרא בשבת כא אומרת: "פתילות ושמנים שאמרו חכמים "אין מדליקין בהם בשבת" מדליקין בהן בחנוכה".
על זה אומר המאור עינים: שחכמים זכרונם לברכה רמזו כאן על נשמות ישראל, שהן בבחינת נרות. ככתוב: "נר השם נשמת אדם". לכן אומר ה"מאור עיניים" פתילות ושמנים אלו נשמות ישראל שאמרו חכמים "אין מדליקין בהם" בשבת דהיינו: שאין להם תיקון בשבת, מכל מקום מדליקין בהן בחנוכה. למרות זאת על ידי מצות הדלקת נר חנוכה, יש לנשמות הללו תיקון בחנוכה. שכן השם מוריד את שכינתו למטה בחנוכה, כדי להאיר ולתקן את הנשמות הללו.
וצריך להבין עומק העניין: מדוע דוקא בחנוכה מאיר השם אור גדול לתקן אותן נשמות? ושאין להן תיקון בשבת קודש. יום קדוש שבת קודש, אין להם תיקון רק בחנוכה?.
אומר על זה הרב פנחס פרידמן: הנה הכהנים הקדושים בני החשמונאים, תקנו לנו לומר נוסח "על הניסים, בימי מתתיהו בן יוחנן כהן גדול חשמונאי ובניו",
תמהו כל המפרשים. כתוב בגמרא בברכות עט': "אל תאמין בעצמך עד יום מותך" שהרי יוחנן כהן גדול, שימש בכהונה גדולה 80 שנה, ולבסוף נעשה צדוקי, לא מאמין בתורה שבעל פה, אז מה ראו הצדיקים ההלו להזכיר בנוסח "על הנסים" בברכת "ההודאה", ועוד בברכת "שמונה נעשרה" את שמו של יוחנן כהן גדול, שנעשה לבסוף צדוקי? "בימי מתתיה בן יוחנן כהן גדו"ל, מתתיהו היה בן של יוחנן כהן גדול, אז מה ראו להזכיר אותו?
אומנם יש חכמים שמתרצים: שזה לא אותו יוחנן,
אך יש חכמים שאומרים שאכן זה אותו יוחנן, אותו יוחנן כהן גדול שנעשה צדוקי, אלא שדוקא כאן בנס חנוכה, זכה יוחנן כהן גדול לקבל תיקון לנשמה שלו, על ידי מתתיהו בנו. לכן מזכירים אותו שהוא זכה לתיקון.
צריכים להבין מדוע דוקא על ידי נר חנוכה תוקנה הנשמה של יוחנן כהן גדול?.
על כך אומר הרב הקדוש רבי ברוך ממאזיביז זכותו תגן עלינו בספרו "בוצינא דנהורא": כשאדם עובר עברה, ורוצה לשוב בתשובה, אין לו תשובה כי אם באותו מעשה שהוא חטא בו, אז יועיל התשובה. שהוא עומד בניסיון בתיקון "באותו מעשה"
הרמב"ם מגדיר: "באותה אישה באותו מקום בכוחו" וכו' וכו' זה תשובה מעלייתא
במה נעשה יוחנן צדוקי? הוא הביא אש מבחוץ {תכף נבין} והתיקון של יוחנן היה בימי החשמונאים - על ידי שנעשה נס חנוכה.
נבאר את הדברים שלו: אז למדים, יוחנן כהן גדול חטא ועשה כמנהג הצדוקי, שמדליקים את הקטורת מחוץ לקודש הקדשים, ונכנסים ככה. למרות שחכמים פסקו שצריך להדליק את הקטורת בתוך קודש הקדשים,
ולכן ביקשו מתתיהו בנו ושאר החשמונאים, לתקן את הפגם של יוחנן כהן גדול, על ידי זה שתיקנו לנו להדליק את נר החנוכה מבחוץ, כמבואר בגמרא בשבת כא': "תנו רבנן: נר חנוכה מצוה להניח על פתח ביתו מבחוץ", ולכן כיוון שיוחנן כהן גדול קלקל והדליק באיסור את אש הקטורת מבחוץ, חוץ מקודש הקדשים, התיקון יהיה בנר חנוכה שמצוותו להניחו על פתח הבית מבחוץ. הוא קלקל מבחוץ התיקון יהיה מבחוץ.
על פי האמור, ממשיך רבי ברוך ואומר: "סוד זה רמוז בכתוב בגמרא, סוד זה רמוז בכתוב בגמרא בשבת כא': "גמל שטעון פשתן, והוא עובר ברשות הרבים, ונכנסה פשתנו לתוך החנות, {מרוב שהגמל היה עמוס בפשתן לכל הצדדים, אז כשהוא עבר ליד חנות נכנס הפשתן לתוך החנות}, ודלקה פישתן בנרו של חנווני, היה נר דלוק בתוך החנות, בעל הגמל חייב,
למה?
הוא נכנס לתוך הרשות של בעל הבית.
אבל אם הניח חנוני את נרו מבחוץ, החנוני שם נר בחוץ - חנוני חייב,
רבי יהודה אומר: בנר חנוכה – פטור, אבל אם הוא הוציא של חנוכה לא מימות החול, נר חנוכה שצריך להיות בחוץ - הוא פטור. אם ידלק הפשתן של מי שעובר בחוץ, הוא חייב לא בעל הבית.
במאמר הזה אומר הבוצינא דנהורא: רמזו חכמים זכרונם לברכה על יוחנן כהן גדול, חנוני זה אותיות יוחנן, היות ויוחנן כהן גדול נעשה צדוקי - והדליק את הקטורת מחוץ לקודש הקדשים, כמו שרמזו חכמים: הניח חנוני - הכוונה יוחנן, את נרו מבחוץ - חייב. כלומר: מחמת שהדליק יוחנן אותיות חנוני את נרו, את האש של הקטורת מבחוץ, הנה הוא חייב על כך שלא עשה כדת על פי חכמי התורה,
ועל כך הוסיף רבי יהודה להוסיף, איך זכה יוחנן כהן גדול לתיקון?
רבי יהודה אומר, בנר חנוכה פטור. דהיינו: על ידי מצות הדלקת נר חנוכה, פטר עצמו יוחנן כהן גדול מן הדין. החשמונאים התכוונו לתקן את נשמתו של יוחנן כהן גדול, בכך שהם תקנו להדליק נר חנוכה מבחוץ. הוא קלקל בחוץ - התיקון יהיה בחוץ. והם כוונו על זה כדי לתקן את נשמתו של אביהם.
עדיין צריך באור: מה הקשר בין נר חנוכה לבין התיקון של יוחנן כהן גדול? איך דוקא על ידי מצות הדלקת נרות חנוכה קיבל יוחנן תיקון לנשמתו?
נקדים להבין את הכתוב בספר "עירין קדישין תנינא" מאת הרב הקדוש רבי ישראל מרוז'ין זכותו תגן עלינו אמן: ידוע שצדוקי אינו מאמין בתורה שבעל פה, התורה שבעל פה נקראת נר מצוה, מצוה לשמוע לדברי חכמים, ונמצא שיוחנן לא האמין בנר מצוה. צדוקי לא מאמין בתורה שבעל פה, זה אחרי שהוא היה 80 שנה כהן גדול!, בסוף ימיו נעשה צדוקי, לא מאמין, אז הוא לא האמין בנר מצוה בתורה שבעל פה.
לפי זה מפרש הרב הקדוש רבי ישראל מרוז'ין את הגמרא: הניח חנוני את נרו מבחוץ -חייב, דהיינו יוחנן הניח את נרו מבחוץ ופגם בנר מצוה שזה התורה שבעל פה, כך שלא האמין לדברי חכמים שצריך להדליק את הקטורת בפנים.
אולם רבי יהודה אומר בנר חנוכה פטור.
על ידי נר חנוכה שהוא נר מצוה - פטור זה פטר אותו מתתיהו את נשמת אביו יוחנן כהן גדול מן הדין ותיקן אותם. הוא חטא בנר מצוה - והוא תיקן אותו בנר מצוה. כי נר חנוכה זה מצות חכמים.
עדיין צריכים באור: מדוע סיבב הקב"ה שיוחנן כהן גדול יזכה לקבל תיקון לנשמתו דוקא בנס חנוכה?
וזה ניתן לבאר על פי יסוד וסוד גדול שגילה לנו הבעל שם טוב הקדוש זכותו תגן עלינו אמן, כפי שהביא תלמידו "התולדות יעקב יוסף",
והוא אומר כך: קבלתי ממורי {הכוונה מהבעל שם טוב} כשהרע גורם טוב - נעשה הכל טוב גמור, כשהרע עושה טוב - אז נעשה הכל טוב גמור. אם חוטא עושה דבר טוב - הוא זוכה לתיקון וסופו טוב. כאשר חוטא עושה דבר טוב, חוטא עושה דבר טוב - הוא זוכה לתיקון, וסופו טוב.
והנה יוחנן כהן גדול שימש במשך רוב ימי חייו בכהונה גדולה, ועל פי התורה הקדושה, וחינך את מתתיהו בנו ואת כל החשמונאים למסור את נפשם על קיום התורה בכל פרטיה ודקדוקיה. והוא חינך אותם לא להיכנע לתרבות יוון, "שהם ביקשו לשכחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך",
על כן נמצא: שכל עניין חשבון החשמונאים, שנלחמו נגד היוונים בחירוף נפש, מעטים כנגד רבים, וחלשים כנגד גיבורים, זה היה בזכותו ובכוחו של יוחנן כהן גדול. הוא השריש בהם את זה!.
והנה למרות שבסוף ימיו התקלקל ונעשה צדוקי, מכל מקום כיוון שעל ידו יצא קידוש שם שמים כל כך גדול - אז הוא זכה להיות בבחינת מה שאמר הבעל שם טוב: כשהרע גורם טוב - נעשה הכל טוב גמור.
לכן ודאי שהוא ראוי שיתוקן על ידי בניו שהם הלכו בדרכיו, שכן על ידי ניצחון החשמונאים, חזרו בתשובה רבבות ישראל, שנפלו ברשת של היוונים, ולכן ראוי שגם הוא יתוקן. אם הוא היה הגורם שבניו היו כאלה, והם עשו את התיקון הגדול שיחזרו בתשובה רבבות ישראל - אז לא מגיע לו?! הרי אמרנו: כשהרע גורם טוב - אז נעשה הכל טוב גמור.
ידוע לנו על רבי מאיר בעל הנס שהוא תיקן את הנשמה של רבו אלישע בן אבויה שנתפס למינות בסוף ימיו, והוציא אותו מהגיהינום, כל זה בזכות התורה שלימד אותו אלישע בן אבויה. בזכות התורה שהוא לימד אותו הוא הוציא, אומנם זה רבי יוחנן שכתוב שם בסוף וכו'.
כעת יומתק לנו להבין על פי זה: מה שסיבב הקב"ה שנס הנרות יהיה דוקא שמונה ימים. למה שיהיה דוקא שמונה ימים? למה לא פחות ולא יותר? נו למה?
כתוב בתורה: "חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים".
פירש האלשיך הקדוש: שהפסוק הזה רומז על חייו של האדם בעולם הזה שבעים שנה, שהן בבחינת דירת עראי, כמו הסוכה, יוצא שכל יום הוא כנגד עשר שנים. נמצא ששבעת הימים של חג הסוכות הם כנגד "שנותינו בהם שבעים שנה".
לפי זה יש לומר: מטעם זה סיבב הקב"ה שיהיה כך שנס חנוכה יהיה שמונה ימים, וזאת כנגד שמונים שנה ששימש יוחנן כהן גדול בכהונה גדולה בקדושה גדולה, ובכל השנים הללו, הוא חינך את בנו מתתיהו ואת החשמונאים למסור נפש על קידוש השם. ולמרות שבסוף ימיו נעשה צדוקי - מכל מקום למדנו מה"בעל שם": "כשהרע גורם טוב, נעשה הכל טוב גמור", לכן ראוי היה לתקן אותו. וכדי להזכיר זכותו שישמש כהונה גדולה שמונים שנה - סיבב הקב"ה שנס החנוכה יהיה שמונה ימים.
- חנוכה שמח!.
"רבי חנניא בן עקשיא אומר: "רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר (ישעיה מב, כא): "השם חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר".