מחלוקת בית שמאי ובית הילל

בית מדרש קהילות פז, בני ברק
תאריך פרסום: 29.11.2013, שעה: 07:40

הורדת MP4 הורדת MP3

http://live.shofar-tv.com/videos/3372

29-11-13

בית שמאי אומרים, יום ראשון מדליק שמונה, מכאן ואילך פוחת והולך, ובית הלל אומרים יום ראשון מדליק אחת, מכאן ואילך מוסיף והולך. גמרא בשבת כ"א.

בדרך העולם אדם שמח בהרבות הון, כשמרויח היום שמח, כשמוסיף להרויח מחר יוסיף בשמחתו, וכן הלאה כתוספת ממונו כן תוספת שמחתו. זה ציור אחד.

ציור שני - יש שיספרו לנו שידידנו הרויח הרבה ונשמח, קשה למצוא כאלה היום, אך כשיוסיפו לספר שהרויח עוד וכן פעם שלישית והלאה, הפעמים האחרונות לא תעוררנה בנו שמחה כמו הראשונה. מה ההפרש? למה אצלנו כשמתוסף הון כל יום אנחנו שמחים יותר ויותר ויותר, ואפילו אם אנחנו שמחים כשידידנו הרויח הרבה, אם יספרו לנו עוד ועוד זה ילך ויפחת, למה? יען שבנוגע לעצמו אין אדם מתרגל בנקל להצלחה, ולכן שמחתו מתוספת והולכת, מה שאין כן באושרם של אחרים האדם מתרגל ורגש שמחתו פוחת והולך, אה עוד פעם הרויח? יפה מאד, כל הכבוד, וככה זה מתרגלים מהר למה שיש אצל האחרים, אבל אצלו הוא לא מתרגל כל כך שהוא מרויח יותר וכל יום י ותר, הוא לא מתרגל, לכן הוא שמח יותר ויותר.

כשנסתכל בנו נראה, כשמגיע איזה חג אז כל אחד מאיתנו שמח בשמחת החג כפי ערכו בשמחת החג, כמה שהוא מעריך את החג ככה הוא שמח, אך השמחה הזו אינה מתוספת מידי יום ביומו, אלא כפי ערך הרגלינו בחג שמחתנו זה הולך ופוחת. ז"א ככל שהחג מתמיד אנחנו מתרגלים, לדוגמא סוכות ביום הראשון לקחת את הלולב ארבעת המינים, מחכים לזה, יום שני זה כבר לא אותו דבר, שלישי רביעי זה, הולך ויורד. גם חנוכה, מחכים להדלקת נר ראשון וכו' וכו', יום שני, שלישי, אה, איזה יום היום? רביעי, אה, רביעי, חמישי זה ככה. אבל לא כך היא דרך גדולי תורה בעבודת ה', אדרבא, שמחתם היא פנימית, למה שמחתם היא פנימית? מפעולת התבוננותם הרבה בענין החג, הם כל הזמן שקועים בענין החג, בענין הלימוד, המצוות, ההלכות התלויות בחג, המנהגים, הכל סביב החג, אז גדולי התורה בעבודתם אדרבא, שמחתם היא פנימית מפעולת התבוננות הרבה בענין החג, וככל שיתוספו ימי החג תתוסף התבוננותם ויוסיפו להרגיש גדולות ונפלאות בתורת החג. ואת המתנה העצומה שנתן לנו ה' יתברך בחג, ואז מתוספת שמחתם דבר יום ביומו, כל יום יש להם שמחה יתרה ונוספת.

אומר המכתב מאליהו, זכור אזכור את מראה קדוש עליון מורינו ורבינו זצ"ל, שביום ראשון של חג היה נפלא מראהו ממש, שמח שמחת עולם עליון, ומידי יום ויום קדושת מראהו היתה מתוספת והולכת כמלאך אלקים למעלה למעלה. והענין הוא כי דרגות העבודה שונות הן כמדרגות בני האדם עצמם, יש שעבודתו חיצונית שלא לשמה, או שעבודתו מלומדה, ואם גם בהרגש ובהתלהבות הוא יעבוד את עבודת הרוח, על כל פנים עבודה חיצונית היא, וההתלהבות פוחתת והולכת כפי הערך אשר יתרגל בה. אבל ישנם בעלי מעלה שעבודתם פנימית, עבודת הנשמה, היינו בהשבה אל הלב, כל דבר הם מפנימים אל תוך הלב, ושמחתם בעבודה הזו מתוספת והולכת תמיד.

כבר אמר הרש"ז מקלם זצ"ל, כי רושמי הרשמים של ההשבה אל הלב מצטרפים, שכל הרגש מוסיף על הקודם, וכך הולך ומתרבה והאדם עולה מעלה מעלה. זהו הענין אשר פרי החג שהם הקרבנות שאנו מקריבים בעד אומות העולם - פוחתים והולכים, עבודתם הם אם גם יעבדו את ה' עבודה חיצונית היא, גם כשהם עובדים את ה' זה עבודה חיצונית, ואינם שייכים אל הסוד של "והשבות אל לבבך" בכלל בכלל, הם לא שייכים לזה. ועל כן אי אפשר לסדר את קרבנותיהם בסדר עבודת הצדיקים הנבחרים, אלא רק כפי הסדר שעל פי המדרגה החיצונית שלהם. בזה פליגא בית שמאי ובית הלל, האם תקנו חכמים את הזכר לנס חנוכה על פי סדר עבודת היחידים שזה הצדיקים עבודה הפנימית, דהיינו הולך ומוסיף, והיינו כנגד הימים היוצאים כדברי בית הלל שבכל יום ויום הכרת הנס מתוספת ע"י ההשבה אל הלב של התבוננות יום יום, וזהו גם העומק של הגדר של מעלים בקודש או שנאמר כשיטת בית שמאי, שהתקנה היתה בעד הכלל כולו, ועל כן זה כסדר ההבחנה של הפשוטים שעבודתם היא חיצונית, ועיקר ההתרגשות זה ביום הראשון ואח"כ פוחתת והולכת, וזהו כנגד ימים הנכנסים. כל שיש עוד יותר מהחג לפנינו נכבד הוא לנו יותר, משא"כ בשעות האחרונות של חג כמעט שאיננו נרגש לנו כלל, כי עוד מעט שיעבור.

כשנבחין היטב בעצמנו נראה, כי כן הוא ממש בקרבנו בדיוק רב, וכן הבחינה הזאת היא כנגד פרי החג, פירוש העבודה הנמוכה החיצונית, כמו שאמרנו, שאי אפשר לאומות העולם להגיע למדרגה למעלה ממנה, כי הנקודה הפנימית האמיתית חסרה להם, כמו שאמרו ז"ל בענין שלא לשמה שלהם.

אז ז"א, למעשה נפסקה ההלכה כבית הלל, אבל האמת היא שאנחנו עובדים ממש כמו בית שמאי, שהולך ופוחת אצלנו, אצלנו זה הולך ופוחת, זה לא עולים ומתוספים ומעלים בקודש, יו ומרגישים וחנוכה עוד נר עוד נר, פשששש ומתפעלים ומרגישים, זה לא הולך ככה אצלנו, אבל נפסקה ההלכה כבית הלל, למה?

ראוי להוסיף שהרי מחלוקת בית הלל ובית שמאי היא במהדרין מן המהדרין, ונראה בבירור הדבר כי בפלוגתא הזאת משתקפת שאלה יסודית בהנהגת האדם שרוצה להתעלות ממצב פחיתותו במעלות עבודת ה', כי שתי דרכים לפניו, האם הוא יחקה במעשה העבודה החיצונית שלו את מנהג היחידים החסידים המעולים, אפילו אם הוא יודע שפנימיות לבבו טרם הגיעה למדרגה של הדבקות בבחינה הזו, האם נכון לעבוד ככה? ז"א אפילו שבפנימיותינו אנחנו לא במדרגה של החסידים היחידים, האם אנחנו צריכים לחקות בעבודה החיצונית את המנהג של היחידים החסידים למרות שזה לא בפנימיותינו או אולי ידקדק לכלכל מעשיו והנהגותיו תמיד על פי אמיתת מדרגת ליבו בדיוק, מה שאתה ככה אתה תעבוד את ה' בדיוק, בלי הצגה כמו שאומרים, בלי לעשות מעשים כאילו ככה וככה ובפנים זה הכל ריק יחסית. מה נכון יותר?

יש בכל אחד חסרון ומעלה, בכל אחד מהדרכים, כי אם יעשה כמעשה המהדרין, כמעשה יחידים, מעלה ומוסיף, יטעה במדרגת עצמו, כי סוף סוף יחשוב עצמו כאילו הוא אחד המצוינים הדולים, הוא יחשוב, אה, אני כמו, אבל מצד שני אם לא יעשה כמהדרין ולא יגביה את עצמו למעלה לפחות בהידור המעשים, הרי בהתרפותו גם ממעשים מצוינים אפילו שהם חיצוניים הוא עלול ליפול עוד יותר, הן בפנימיות והן בחיצוניות, כי רפיון במעשה עלול למשוך אחריו גם מידת העצלות ושאר מידות מגונות. או לאידך גיסא, אולי עליו לבחור בדרך אחרת, כי מה תועלת שיטעה האדם את עצמו, אדרבא, צריך שילמד את עצמו לדעת את פחיתות ערכו, ותמיד יתבונן בזה שהוא במצב פחות ויתחזק לעלות מעלה בדרך אמת, לא רק בהטעאה בעלמא, בענין הזה פליגא בית הלל ובית שמאי, מי שבא להדר בבחינת מהדרין מן המהדרין, סוברים בית שמאי שצריך הוא להזכיר את פחיתותו, כי אם לא ירבה לשאוף אל הפנימיות יעשה רק מעשים בחיצוניות הוא יהיה פוחת והולך כדרך כל חיצוני, וכדרך העבודה של אומות העולם, ודבר זה צריך להזכיר לעצמו תמיד בפרטי עבודתו, וישמור את הכרת פחיתותו ואת סכנתה האיומה מול פניו תמיד, לכן הולך ופוחת, ביום הראשון מדליק שמונה, ביום השני שבעה, ביום השישי ששה, למה הולך ופוחת? שתזכור שאתה כזה, שאתה הולך ופוחת במקום להתרומם, ואז שהוא יראה, יראה את הסכנה שהוא הולך ופוחת יתן אל ליבו לעלות ולהתרומם ולעלות מעלה מעלה.

אבל בית הלל סוברים כי אדרבא, יעשה כמעשה הצדיקים, ויזכיר לעצמו בדרך חיובי, לא בדרך השלילית להזכיר לעצמו שצריך לעלות אלא בדרך החיובי, תוך כדי שהוא הולך ומוסיף נר ועוד שניים, שלש, בדרך החיובי יזכיר לעצמו שצריך להיות מוסיף והולך בעבודת ה', אשר אפשר הוא רק ע"י עבודה פנימית, איך הולכים ומוסיפים? איך מעלים בקודש? אתה מוסיף לך את הרגשות וההשבה אל הלב ואתה הולך ומוסיף, וזה אפשר רק ע"י עבודה פנימית, ואשר לצורך שיבקר האדם את עצמו, לזה צריך שילמד מוסר, ויחזור וילמד, עד שיבין את מדרגתו הפחותה. אבל לענין מעשה, לענין מעשה בל ימעט משום זה, כי למעשה צריכה עבודתו להיות באופן היותר חיובי בלי שליליות כלל, למה? כי בית הלל סוברים כי השליליות שאתה הולך ופוחת תוכל להביא חסרון יותר, מה שאין כן החיוביות אפשר שתמשוך אותו למעלה.

אם נרצה להגיד את זה בדוגמא יותר ברורה, נמליץ לאנשים ללכת בחברת החכמים אפילו שהם לא כל כך חכמים, כי מתוך כך יכירו את פחיתותם ביחס לאלה שמסתובבים איתם, אבל זה יכול לתת להם דרבון ושאיפה להיות כמותם, אבל אם בן אדם יסתובב עם פחותים כדוגמתו, משמה קשה לעלות, אפילו אם הוא יראה כמה הם פחותים ואיזה בדיחות שטויות ואיזה דברי הבלים הם מדברים והכל, מאיפה הוא ישאב את הכח? פה לפחות לשיטת בית הלל המעשים החיצונים שהוא עושה שהם כמעלת הצדיקים, הם יכולים לפעול את פעולתם כי אדם מתפעל ממעשים חיצונים גם, וזה מפעיל את הפנימיות שלו, אז לכן נפסקה ההלכה כבית הלל שהולך ומוסיף. אז שתי שיטות הם שיטות נכונות, השאלה מה נכון לנו יותר. גם בית הלל יודעים שאלה שהולכים בדרך שלהם הם לא אלה שבדיוק עולים במעלות כל הזמן מיום ליום, אבל הם סוברים שזו הדרך הנכונה להעלות את האדם מתוך פחת מעשיו ולשאוף לתיקון עצמו בדרך חיובית, לא בדרך שלילית. וזה גם שיטות במוסר, יש כאלה שרוצים ללמוד תמיד את החיובי שבאדם, ושאדם לא יפול ברוחו, יש לך איזה מידה טובה, יש לך איזה בחינה טובה - תתבונן בה ותראה שאתה לא כזה מסכן, הנה פה אתה טוב, אז תעלה מפה, מהנקודה הזאת, כמו שיש לך פה את הנקודה החיובית הזאת, תתרומם ממנה גם במידות אחרות, תתחיל לעבוד. יש כאלה שסוברים לא, צריך לראות בפחיתותו של האדם בשביל לראות עד כמה הוא ירוד שהוא ישאף לברוח מהמקום הזה ולעלות למעלה, צריך שיכיר את מקומו ויעלה משם. זה שתי שיטות במוסר גם איך להתסכל על החיים. יש אפשרות גם לשלב, פעמים רכה פעמים מכה. החפץ חיים זצוק"ל היה מייסר את עצמו לבד, היה מדבר אל עצמו ואומר, ישראל מאיר, מה יהיה איתך ישראל מאיר, מה יהיה איתך, מה יהיה איתך, היה לו מלא טענות על עצמו, ישראל מאיר, אתם שומעים? אתם יודעים כמה ילדים קוראים להם ישראל מאיר על השם של החפץ חיים? הוא היה בוכה, מה יהיה איתך ישראל מאיר. אתם שומעים? אדם שלא בזבז זמן כהוא זה שנה אחת מספרים שהוא פעם לא מצא בחשבון בשנה שמונה עשרה דקות נעלמו לו, לא יודע להגיד מה הוא עשה איתם, איך הוא יבוא בראש השנה לפני הקב"ה וחסרים לו 18 דקות במשך השנה. מה הוא יעשה? יש לו טענות ישראל מאיר, מה יהיה איתך, מה יהיה, מה יהיה?! ואנחנו טופחים על הכתף, מבסוטים מעצמנו, עשינו איזה משהו אני יודע מה, איזה קשקוש בגרוש וכבר מבסוטים אאאאא, אתה יודע איזה זכות נפלה לי אתמול פשששש ואל תשאל, מספר את זה שבועות אחרי זה, כבר נגמר.

אז זה המצב רבותי, מחלוקת בית שמאי ובית הלל, שניהם צודקים, אנחנו על הפנים. רק יש מי שאומר צריך להכיר מזה ומפה לעלות, ויש מי שאומר - אתה צריך לשים לב, למרות שאתה כזה אבל תעשה את המעשים היותר מעולים, תהדר, תהיה מן המהדרין ותעשה כמה שיותר כמעשה הצדיקים, אבל תזכור שזה המקום שאתה צריך להיות בו גם בפנימיות שלך, לא רק בחיצוניות. יש אנשים עושים מעשים חיצוניים שדומים לצדיקים, אבל בפנימיות שלהם איפה זה, זה בכלל לא מדרגה אצלהם, הם פשוט חקיינים טובים, הם עושים ראו איך הוא עושה גם הם עושים, עושים ככה גם הם עושים ככה, אבל זה לא נובע פנימיות שלהם. זה נקרא מעשה חיצוני, מעשה חיצוני זה כמו הגויים, זה מצות אנשים מלומדה או לא לשמה.

ש. זה שיטה כזאת

הרב: מה השיטה?

ש. לעבוד על החיצוניות ומתוך כך

הרב: נו, זה מה שאנחנו מדברים שיש שיטה כזאת.

ש. על זה הם יענשו? בזמן שהם ככה כאילו הם לא כאלה

הרב: כן, אבל בית הלל אומרים שצריך אדם לעשות מעשים בחיצוניות אפילו שהם לא כאלה בפנימיות, כמו בחינה של מתוך שלא לשמה בא לשמה.

רבי חנניא בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות....

הכרת הטוב לרב שליט"א

כל ההודעות

24.02 10:42
לילה טוב כבוד הרב אחדשה"ט [בהמשך למה שכבודו מזהיר לברך ברכות בכוונה ולא כחברותא כלפי שמיא... להלן ציטוט מגמרא ברכות לג, ב - לד, א] 'אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי: וְדִילְמָא מֵעִיקָּרָא לָא כַּוֵּון דַּעְתֵּיהּ, וּלְבַסּוֹף כַּוֵּון דַּעְתֵּיהּ?' אֲמַר לֵיהּ: 'חַבְרוּתָא כְּלַפֵּי שְׁמַיָּא מִי אִיכָּא?! אִי לָא כַּוֵּון דַּעְתֵּיהּ מֵעִיקָּרָא — מָחֵינַן לֵיהּ בְּמַרְזַפְתָּא דְנַפָּחָא (יש להכותו בפטיש של נפחים) עַד דִּמְכַוֵּין דַּעְתֵּיהּ' שאל רַב פָּפָּא: 'מדוע משתקים את הכופל פסוקי פרשת שמע? אולי בפעם ראשונה לא כיון דעתו למה שאמר. והשתא כשכופל כיון דעתו. והשיבו אַבָּיֵי: 'חברותא כלפי שמיא'?! ופירש רש"י: 'חברותא כלפי שמיא' – מנהג שנוהג אדם בחברו ינהג אצל המקום ולא יזהר בתפלתו?! 'מחינן ליה' – כלומר מלמדין אותו שיכוין ומכין אותו אם ירגיל בכך'. [לכתבה: חדש! פרספקס כוונות שם ומלכות shofar.tv/articles/15301].
24.02 10:36
ב"ה גם לנו קרה אותו דבר עם התרומה ל: 'שופר' בדיוק כמו שהרב פרסם - מרגע שנתנו מעשר 834 כל חודש - זה נכנס ויותר! כשלפני כן גם סכום כזה לא היה נכנס... ברוך ה'! (לקמפיין שופר גדול charidy.com/shofar.tv).
24.02 10:35
שלום כבוד הרב היקר! ב"ה תרמתי מטר בתשלומים, ואני לא מרוויח הרבה כל חודש. ומאז שהתחלתי לתרום 833 כל חודש - השי"ת פותח לי; 1 . רק תרמתי חודש ספטמבר, חבר נתן 1000, אותו חודש אחותי עשתה לי העברה על 1000 שח, לא בקשתי. 2 . חודש אוקוטבר אחי עשה לי העברה 1000, לא בקשתי. 3 . חודש נובמבר אחותי עשתה העברה 1000. 4 . חודש דצמבר אחי עשה לי העברה 1030, גם קבלתי מענק עבודה 5332. 5 . חודש ינואר אחי עשה לי העברה 1100 שח. 6 . חודש פברואר אחי עשה לי העברה 1600 גם קבלתי מענק עבודה 4400. לפני זה אף פעם אחי לא העביר לי כסף... כל חודש השי"ת שלח לי כסף כנגד אותו חודש ופלוס. וגם הרב אמר: 'שיש לנו זכויות מאז שתרמנו - זה מתחיל לעבוד!'. לפני זה לא היה לי כסף "לזוז" אבל מסרתי נפש ותרמתי וב"ה אני מקבל בגדול. תודה רבה לרב שדואג לנו שיהיה לנו זכויות. תודה רבה לרב שמברך אותנו בכל שעה! תודה לרב שהחזיר אותנו בתשובה! תודה רבה על הכל!!! (לקמפיין שופר גדול charidy.com/shofar.tv).
22.02 20:53
כבוד הרב היקר לנו מכל יה"ר שהשי"ת יאריך ימיכם בטוב ושנותיכם בנעימים (אמן), רציתי לומר תודה שבזכותכם יכלתי להתמודד עם הצער על פטירת אבי (דום לב, ל"ע) אבי הובא למנוחות בשישי שעבר, אבי ז"ל היה איש צנוע ושקט תמיד דיבר על גדלות השם יתברך, אהב את כלום וכולם אותו, בעשור האחרון התמודד עם מחלת אלצהיימר ובחסדי השי"ת הוא נשאר במצב יחסית טוב תפקודי גם הרופאים התפעלו שהוא לא התקדם לדרגות מתקדמות של המחלה, ברוך השם על הכל, המחלה הצער והביזון זה היה זכות, ובכלל זכות שלא חלילה ידבר נגד כבוד הרב כפי "שחכמולוגים" שקשה להם לקבל את האמת עושים, ומנחם אותי שעכשיו הוא יראה את האמת הצרופה וגם איך ולמה בתו הקטנה כמעט ולא באה לשבתות ובפרט חגים, כידוע קשה המציאות והתמודדויות, מאוד-מאודד!! בשעת הקבורה אמרתי לאבי: 'שאעזור לו ואעשה הכל בשבילו', בלי נדר ובעזרת השי"ת שאזכה לעשות הרצאה לעילוי נשמתו (אמן), בהזדמנות זו רציתי לשתף גם על נשים צדקניות מפז חברה מבאר שבע הכינה לי וילדים לכל השבוע אוכל ונסעו עם בעלה מרחוק להביא לי, חברה מצפון דאגה שיעשו ביום השבעה סעודת אמנים וקדיש בקפז', וזה היה ממש מרגש ומנחם וזה גם בזכות כבוד הרב, מחילה יש לי עוד הרבה לכתוב אבל כבר הארכתי וגזלתי מזמנכם היקר, שבת שלום ומבורך לכם וכל משפחתכם וכל בית ישראל (אמן).
22.02 20:51
כבוד הרב היקר ב"ה רוצה להודות על ברכת הרב ששומעים אותך בשמים🙌🏽 כמה שעות אחרי שכבוד הרב בירך - התחיל לרדת לי החום…. עכשיו ללא חום בכלל נשארו רק השקדים בגרון (ל"ע) יה"ר שבעזרת השי"ת יעברו במהרה אמן תודה על כל תשומת הלב של כבוד הרב והאכפתיות🌹.
22.02 20:50
כבוד הרב היקר 🌹בוקר שמח "הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ" (תהלים קיח, א)🙌🏽 הרגע קבלתי מהעירייה שנתנה דו"ח (ל"ע) לבת שלי מבחינתי על לא עוול, לא רק שיש לרכב 'תו נכה' כי זה חנה באדום לבן, היא גם השאירה המון מקום שמשאיות יכולות לעבור …והם כתבו ״הפרעה לתנועה״ אבל הפקח ה״חוכמולוג״ צילם מזווית לא טובה שהתמונה תראה שהיא באמת הפריעה לתנועה… לא וויתרתי אמרו: 'אין סיכוי שיוותרו!' ב"ה שומעת את 'עבדו' ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) בלופ קבוע ברכב גם כשמילאתי ברכב את הבקשה לביטול - השיר התנגן… נסעתי לשם צלמתי בעצמי שוב, מכל הזוויות ביקשתי ממנה שתחנה כמו שחנתה (עשיתי אילוסטרציה -שחזור) והראיתי לעירייה שיש המון מקום הקפתי גם בעגול בתמונה: תראו כמה מקום!!! ב"ה הפלא ופלא תודה להשי"ת ששומר את ממוננו ותודה לכבוד הרב על הכל (לסגולת השמחה shofar.tv/articles/15096).
22.02 20:48
בוקר טוב כבוד הרב הבן שלי 'מלאכי' מאושפז מאתמול בלילה בבית חולים ילד עם תסמונת דאון עם קושי נשמתי דלקת ריאות ושפעת (ל"ע) אתמול הרבה רופאים מחברים אותו ממכשיר למכשיר והילד מוריד סיטוראציות שמו לו מכשיר חזק מאוד אמרו: 'ניתן לו הזדמנות'... שמתי את השיר שלך: 'עבדו-בשמחה' ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) רקדתי שרתי לו וב"ה הסיטוראציות הגיעו ל-96 אחרי שהיו 88 עם חמצן אשמח שהרב הגדול יתפלל על מלאכי בן רחלי יה"ר שהשי"ת הגדול ישמור לי עליו בריא אשמח אם תקליט כי הבן שלי שמע אותך שר ואז פתח עיניים! היה 88 שרים לו עכשיו שוב יה"ר שהכל יהיה תקין ישתבח השי"ת אשרינו שזכינו בגדול הדור שליט"א שמאיר לנו את החושך יה"ר שיהיה רפואה שלימה מהרה ל: מלאכי בן רחלי בתוך שאר חולי עמו ישראל אמן ואנחנו נזמר בתהילים בעבורו בעזרת השם יתברך! (לסגולת השמחה shofar.tv/articles/15096).
22.02 20:45
ערב טוב ושבת שלום לרב היקר שלנו! היינו בלי דלק... (ל"ע) כמעט חצי שעה וברוך השם הגענו לבית בבטחה! אחרי תדלוק בסביבת הבית, כמובן! והכל בזכות החיזוק של הרב שליט"א בשירתו של דוד מלכנו בשיר 'עבדו'! ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) (לסגולת השמחה shofar.tv/articles/15096).
20.02 12:21
חד משמעי - ב"ה זה החזיר אותי לצפיה וסיקור של הסמינרים שהרב היקר העביר בשנות התשעים - אווירה נעימה מאוד ותשובות ברורות לשאלות - זו גם המחשבה האישית שלי: הרב היקר - דרשן בחסד עליון! (בית שמש - שאלות ותשובות עם תלמידי "תיכון הרדוף" 19.02.2025 shofar.tv/lectures/1648).
20.02 12:19
ישר כח גדול לכבוד הרב שליט"א ב"ה שמענו את ההרצאה לילדי התיכון הרב הסביר כל כך יפה בכל כך הרבה סבלנות "תיכון הרדוף" (781) גימטריה "אַשְׁפֹּת" (781) ונאמר בתהילים קיד, ז: "מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן" יה"ר שבעזרת השי"ת יביאו פירות טובים! (אמן) (בית שמש - שאלות ותשובות עם תלמידי "תיכון הרדוף" 19.02.2025 shofar.tv/lectures/1648).