עין יעקב - עירובין יג-יד | הרב שמעון משה חי רחמים

 

- - - לא מוגה! - - - 

בשם השם נעשה ונצליח, אנחנו ממשיכים בלימוד העני יעקב, אנחנו מסכת עירובין,

אות יג,

פרק שני, דפים כא עמוד ב, כב עמוד א.

יש פסוק בספר דברים ז, כתוב שם, ומשלם לשונאיו,

אל פניו להאב עידו, לא יאחר לשונאו, אל פניו ישלם לו.

אומרת הגמרא, אמר רבי יהושע בן לוי, אלמלא מקרא כתוב זה, ומשלם לשונאיו,

אי אפשר לאומרו.

מה, וכי הקדוש ברוך הוא, חס ושלום, חס וחלילה,

נושא פנים?

לאדם, וכי הקדוש ברוך הוא, חס ושלום, חס וחלילה, נקמן?

מה זה הוא משלם לשונאיו, אל פניו להאב עידו?

כביכול, כאדם שנושא מסוי על פניו, הוא מבקש להשליחו ממנו,

כבד לי.

פעם שאלו את החמור, כבד לך?

בחיים הוא לא מתלונן.

הוא יושן עם הסחורה,

הולך עם הסחורה, קם עם הסחורה, כל מצב הוא עם הסחורה.

אף פעם אין בו תלונה.

ופה האדם, כביכול, הוא רוצה להשליך את הסחורה מעליו.

הוא מבקש להשליחו ממנו.

ממשיכה הגמרא ואומרת, לא יאחר לשונאו, אמר רבי אלי,

לשונאיו הוא דלא יאחר,

אבל מאחר הוא לצדיקים גמורים.

אדם שהוא בגדר של רשע הגמור, הקדוש ברוך הוא מעריך איתו אפו עד שמגיע זמן שהוא קוטע,

נוטל אותו מן העולם.

אבל אצל צדיק גמור, הקדוש ברוך הוא מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה.

אבל שמה הוא נותן להם יותר זמן.

למה?

כי הקדוש ברוך הוא חפץ בתשובתו של מה של הצדיק,

חפץ בקרבתו של הצדיק.

ראינו הסיפור הידוע בחומש, בפרשיות הראשונות, זה על יצחק ורבקה.

שניהם מתפללים.

זה תפילתו,

אומרים חז״ל, של צדיק בן צדיק, וזאת

תפילת צדיקה בת רשע.

למי הקדוש ברוך הוא עונה לתפילה?

לכאורה, מה היינו צריכים להגיד בשכל האנושי?

אישה, רגש, נו, הקדוש ברוך הוא,

תענה לרבקה, מסכנה כל כך הרבה,

היא בוכה, היא רוצה ילד,

סוף כל סוף, מיקי, אז תענה לה.

הקדוש ברוך הוא לא עונה לה.

למי הקדוש ברוך הוא עונה?

לתפילתו של צדיק בן צדיק. למה? כי הקדוש ברוך הוא מתאבה לתפילתם של צדיקים.

והיות והצדיק הזה הוא מתפלל מקירות ליבו, הקדוש ברוך הוא אומר, רגע, אין שום בעיה, אני אתן לך.

אבל חכה, זה לא הזמן שלך.

אני רוצה לתת לך את זה בעיתוי הנכון, בזמן הנכון,

בדיוק מתי שצריך.

ואיינו דאמר רבי יהושע בן לוי,

מהי דכתיב אשר אנוכי מצוויך היום לעשותם?

היום לעשותם ולא למחר לעשותם.

אסור לאדם להגיד, מחר אני אעשה.

אדם שדוחה דברים למחר,

לא מסודר,

לא הולך לו שום דבר.

היום, עשית היום, נגמר.

היום לעשותם ולמחר ליטול שכרן.

ואמר רבי חגי ואיתם הרבי שמואל בר נחמני, מהי דכתיב בשמות ל״ד ערך אפיים?

ולא כתיב ערך אף.

מה זה? יש שני אפים, יש אף אחד.

אז מה זה ערך אפיים?

אלא ערך אפיים לרשעים וערך אפיים לצדיקים.

בכל אחד ואחד הקדוש ברוך הוא מודד איתו על פי מידתו, על פי מעשיו.

זה מה שאמרו רבותינו, מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך.

אדם עשה מעשה שידע.

הוא מקריב את עצמו לקדושה,

מקריב את עצמו לטהרה, מקריב את עצמו לקדוש ברוך הוא.

עשה חג שלום מעשה שלילי, מרחיק את עצמו ממי?

מהקדושה. מרחיק את עצמו מהפרנוסה, לדוגמה.

חס שלום, אדם פגם בברית קודש.

אדם שפגם בברית קודש, אין פרנסתו מזומנת לו.

פרנסתו מתרחקת ממנו.

פתאום עושים לו קשיים בעבודה, פתאום קרה, מה קרה? תבדוק את עצמך.

ולעומת זה, עכשיו, הייתי, סיימתי את הברית ברמלה,

בא אליי בחור,

יליד השכונה,

אומר לי, כבוד הרב,

ככה וככה, הנה אני לא יודע, פתאום אני מרגיש כאבים עזים בברית, מה אני עושה?

אני לא דוקטור, אתה הולך לדוקטור.

אני יכול להגיד לך, תבדוק את עצמך בעניינים שבינו לבינה בקדושה וטהרה או לא.

האם מקפידים על הכל כמו שצריך בבית?

מקפידים על העניינים של הטהרה?

או שהכל ככה, כאילו, אחר יד?

הוא אומר, כן, בזה אנחנו חלשים.

אז מה אתה רוצה?

גדוש ברוך הוא נותן לך, הוא מאותת לך סימן בגוף שלך.

תתבונן, תראה מה גדוש ברוך הוא נותן לך.

בכל דבר, בכל עניין, אם אדם ישים לב,

הגדוש ברוך הוא מאותת לו.

ולמה זה? כי הגדוש ברוך הוא ערך אפיים, הוא מרבה להיטיב.

אז למה הגדוש ברוך הוא לא נותן לך?

כי הוא מאותת לך.

תשתפר בזה, אני אתן לך.

ראינו לא פעם ולא פעמיים שבאים לרב בהרצאות, מה עושים? כיסוי ראש.

מה הקשר בין כיסוי ראש לבין ילדים?

או מה הקשר בין דבר כזה, ללמוד שערי תשובה?

הקשר הוא, כן, תהיה מחובר לקדוש ברוך הוא.

הקדוש ברוך הוא, יש שכינתו עליך.

ניתן לך את מבוקשך.

וליהודי זה לא קשה, רבותיי, יהודי מורגל במצוות, הוא נולד לדבר הזה.

גוי, מאוד קשה לו.

הוא הורס את פלא, אתה רואה אדם שמתגייר כמו שצריך,

פתאום הוא יכול לעבור אפילו את היהודי.

ואיך הגעת לכזה דבר אתה גייר צדק?

איך הגעת למעלה כזאת גדולה שאתה מצליח לעשות יותר טוב מיהודי?

כי הוא עזב את כל העניינים מסביב, הוא אמר, אני עד הסוף הולך.

זאת אומרת, זה תלוי בהחלטה של האדם.

אם האדם יחליט,

אז הקדוש ברוך הוא ישרי שכינתו עליו, וברכתיך בכל אשר תעשה.

אתה תעשה, אתה תרצה, הקדוש ברוך הוא ישרי שכינתו עליך והכל יהיה.

יו דלת

ישעיהו מהי בעיה עתם, אמר ברבר חנה.

אמר רבי יוחנן מלמד שחלה חזקיהו,

ובא ישעיהו להושיב ישיבה על פתחו.

חזקיהו היה חולה,

וישעיהו רצה להקים ישיבה.

כתוב, בכל מקום שהיה צדיק גר שם, עושים ישיבה על שמו.

אנחנו יכולים לראות את זה בקבר רבי שמעון בר יוחאי, ועוד מקומות אחרים שעשו שם ישיבה על שמם.

מכאן לתלמיד חכם שחלה, אומרת הגמרא, שמושיבין ישיבה על פתחו.

מה עושים בישיבה? יושבים ומתפללים, יושבים ולומדים תורה.

אז התפילה, הכוח של התפילה, הכוח של הלימוד תורה,

משפיע

על הצדיק עצמו, לרפות אותו.

דבר נוסף, אומרת הגמרא,

דילמאת אלא גרויה בשטן.

רוצים להתגרות בשטן.

אתה עכשיו, השטן באת, אתה אומר, זהו, תמו הזכויות שלו.

אני עכשיו בא לקחת אותו, כי הגיע זמנו.

אז הוא עכשיו מרבה בזכויות. איך הוא מרבה בזכויות?

על ידי שהוא עושה ישיבה. אדם בנה בית כנסת.

אדם

הכניס ספר תורה להיכל.

טוב, הנה, ספר תורה, יוציאו אותו פעם בחודש או פעם בשבוע, לפי התור. לא.

להפך, צריך להקפיד במשך שנה שלמה לקרוא בספר תורה הזה. למה?

לבדוק אותו, שאין בו חס ושלום, חס וחלילה, טעות, נוסף למה שבדקו אותו.

אדם הקים בית כנס, עשה בית כנס מפואר,

הוא פתוח לתפילות רק.

שחרית, מנחה וערבית. מה עשת בבית הכנסת?

יבוא אליך, גדוש ברוך הוא, בית דין שלמה להגיד לך, אני נתתי לך עושר.

בנית עם זה בית כנסת, מה עשית איתו? היה פתוח רק לתפילות?

מה אם לימוד תורה? מה אם לקרב את הבנים שלי?

מה אם לעודד אותם?

מה אם שיעשו תשובה?

איך?

נתתי לך כל כך הרבה. לא, אני עשיתי בית כנסת. אני לא צריך שתעשה לי בית כנסת.

לא צריך שתעשה לי בית כנסת, אם הבית כנסת הזה הוא שום דבר.

אז הנה, פה זכו, ברוך השם,

שיש פה כל יום שיעורים.

רק אדם צריך להיות חרוץ.

בחוץ יש סופות, אה?

כולם פוחדים, לא יוצאים מהכביש.

בוא נגיד ריק לגמרי, כי לקח לי זמן להגיע לפה.

אבל פחות או יותר בסדר, זורם.

התנועה זורמת. אז הרבה אנשים חוששים מהסופה.

מה יהיה? אבל הנה עכשיו יש פה מקום חמים,

נעים, בית מדרש,

כל יום יש רב אחר,

יושבים, לומדים תורה,

יום אחד פרש שבוע, יום אחד גמרא, יום אחד עניין יעקב, יום אחד הלכה, יום אחד משנה,

שבתות. אדם צריך לנצל את הימים הללו.

הרב פלאג'י כותב במועד לכל חי שימי החורף ניתנו במתנה ליהודי.

מה המתנה שניתנו ליהודי?

לשבת ולעסוק בהם בתורה. למה?

השמש שוקעת מוקדם, נהיה חושך, אדם עושה,

עושה כבר פיוק לבוס שלו. הבוס לא מסתכל, מה אתה עייף?

כל השעה ארבע-חמש, מה אתה עייף?

הוא אומר, לא, כבר חושך, אדוני הבוס, תשחרר אותי מוקדם.

טוב, הוא בא הביתה מוקדם. נגיד, הגיע הביתה בשבע, מה יעשה?

מה יעשה עכשיו?

עד עשר.

טלוויזיה, ברוך השם, אין.

העיתון,

גם הוא לא קורא, אז מה תעשה?

אז ינצל את ההזדמנות שלו. יש לו הזדמנות לבוא לבית המדרש,

להרוויח שעה יומית.

אם יכול יותר משעה יומית, עוד יותר טוב.

אחר כך יושב, שיחה עם אשתו. מסכנה אישה.

כל הזמן עובדת קשה, מכינה, מבשלת. צריכה איזה מילת פרגון?

צריכה איזה תודה?

צריכה איזה עידוד?

אדם חייב, אז חייב את הדבר הזה לשבת לפחות עם אשתו.

אז קשה לך לשבת שעה, לפחות תשב כמה דקות.

אבל לפחות שתעריך אותה, שהיא כל כך הרבה התאמצה ועשתה.

זה רבותינו הקדושים מלמדים אותנו.

אנחנו נמצאים בפרט בימי החנוכה,

וימי החנוכה אלו ימים מיוחדים. אמרנו, האור של משיח כל יום ויום מתגלה אלינו, בכל שמונת הימים.

אנחנו זוכים לאור המיוחד הזה.

לאור הזה נזכה שוב פעם בגאולה השלמה או לחלופין שנה הבאה?

אם לא נזכה עד אז שיבוא משיח. כולנו תפילה בעזרת השם.

שיבוא מלך המשיח ויגאל אותנו בעזרת השם.

ונזכה שהאור הזה ישפיע עלינו שפע קדושה וטהרה לכל ימות השנה כולה.

ונגיד לשטן גירה בעינך, הנה אנחנו באנו לפה ללמוד, התאמצנו,

למרות שקר, למרות שקשה.

ואנחנו באנו לפה גם כדי לקדש שם שמיים. דבר נוסף, זכות שנפלה בחלקנו,

זה הסיום מסכת של עין יעקב.

כתוב שאדם שמשתתף בסיום מסכת, או-טו-טו עושים סיום השס.

זו שאלה גדולה אם אפשר להשתתף שם

עם כל החינגות שעושים שם, כן מותרים לכם, לא מותרים לכם,

עם כל מה שהולכים שם לעשות.

אבל אם אדם יודע על מקום מסוים ששם עושים סיום השס,

זה מעלה גדולה.

אדם שמשתתף בסיום מסכת, מעלה עליו הכתוב כאילו למד את כל המסכת כולה.

אבל אנחנו לא רוצים שיעלה עלינו הכתוב כאילו.

אנחנו רוצים באמת לסיים.

אז עכשיו עשו מבצע בעושר עד.

מה המבצע, יצחק, שעשו?

לא תאמין.

תלמוד בבלי שלם, שס,

שלם כל הבבלי 176 שקל.

מה זה 176 שקל?

אתה רוכש לך אפילו, אתה לא חייב את השס הגדול של השלושת אלפים שקל.

אה, מיקי?

176 שקל, כל יום אתה לומד דף.

כל יום אתה לומד דף.

הלוואי היה לי זמן, הייתי מגיע ללמד אתכם.

דף היום היא קבועה, אבל אין לי זמן,

אנחנו מקטטים רגליים מקצה הארץ ועד לקצה השני.

אבל אדם יכול לעשות לעצמו קביעות, חברותא.

יש חברותאות בטלפון,

יש אפילו בלי חברותאות, יש קו שנקרא כל הדף.

או יש עוד קווים אחרים, אתה מתקשר לשם,

יש לך רב שהוא מוסר שיעור,

שומעים אותו כמוך עוד אלפים ביום,

והוא מלמד אותך את כל הדף הגמרא, אתה מה שנשאר לך רק להצביע ולעקוב אחריו.

ללמוד.

ככה אדם זוכה בתוך שבע שנים לסיים את השס.

אה, כן, יש גם פה בית כנס גדולה ישראל, מגיע אברה חשוב,

כל יום מוסר דף היומי.

האדם ינצל את זה, יעלה לשמיים אחרי מאה עשרים, יגידו לו, אתה?

אשריך,

מר ברוך, סיימת את כל השס. הוא אומר, אני סיימת את כל השס.

גרסתי את השס, קרעתי.

פעם הרב שאל את הרב שטיינמן, מה לעשות?

האם ללמוד בהבנה וזה ייקח שבע שנים?

או שאפשר גם לגרוס?

אמר לו, גם לגרוס מספיק.

אדם התחיל עם גרסה,

אחר כך עובר למה?

ללימוד,

אחר כך לומד כבר בעיון עם קובץ מפרשים,

מפרשים על הדף,

משתבח שמו, יעלה למעלה, רשי הקדוש,

מארם שיק, מארם שיף,

רמב״ם, ריף, רן, ראש, כולם יוצאים לקראתו.

נו, אתה למדת מהתורה שם, ואנחנו נלמד אותך.

יש פה ילד שיושב,

שהוא סיים מסכת לבד, ילד, ילד,

לא מבוגר, סיים מסכת לבד,

מהרצון של כל יום ללמוד דף גמרא.

אז מה אנחנו?

ילדים?

אנחנו יותר מילדים.

אם יש לנו רצונות לדברים אחרים, כל שקן וכל שקט שאנחנו יכולים להספיק.

עכשיו, אדם, אם יתבונן בזמן שלו, יש לו מלא זמן.

פשוט מה הוא עושה? הוא לא מנצל את הזמן שלו כמו שצריך.

אז אם אדם יעשה לעצמו קביעות, חמש דקות, עשר דקות אחרי התפילה,

עשר דקות בין מנחה לערבית שיש לו,

אישה יפתח גמרא, עשר דקות אחרי ארוחת ערב,

לא חסר הזדמנות.

פותח עוד דף גמרא, עוד דף גמרא, עוד דף גמרא, עוד דף גמרא. הנה, עוד מסרת, עוד מסרת, עוד מסרת,

משתבח שמו סיימת את השס,

סעודה גדולה, בשמחה וכו'.

אז היום, בעזרת השם,

נעשה את הסיום תכף בסעודת מצווה. גם לימי החנוכה יש עניין להרבות בסעודה ולדבר דברי תורה.

אז יהי רצון, בעזרת השם, שהדברים שאמרנו ולמדנו היום יהיו לעיינו נשמת הנזכרים.

הקדוש ברוך הוא יחיש גאולתנו, יבנה בית מקדשנו, נזכה בקרוב ממש לגאולה השלמה.

הקדוש ברוך הוא יעשה עמנו נשים ונפלאות כשם שעשה עם אבותינו בימים ההם ובזמן הזה, אמן ואמן. רבי חננה בקשה אומר,

רצה הקדוש ברוך הוא לזכו את ישראל לפגעי רבים תורה ומצוות שנאמר, אדוני חפץ למען צדקו יגדיל.