וכאשר יהיה לב המאמין ריק מאהבת העולם... | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 25.09.2020, שעה: 17:00
\n
- - - לא מוגה! - - -
\nנציב יום לעילוי נשמת רבי שלמה טיירי בן סאלם ואשתו מרת רומיה בת סאלם,
ולעילוי נשמת רבי שלמה בן שוקר ואשתו מרת שרה בת רבי יחיא גורח,
מנוחתם עדן. אמן.
וכאשר יהיה לב המאמין
ריק מאהבת העולם
ופנוי מתאהבותיו,
תתיישב אהבת הבורא בליבו ותהיה תקועה בנפשו,
כפי יכספו לו והכרתו אותו.
חובת הלבבות
שער אהבת השם בפתיחה.
הוא אומר ככה
כאשר יהיה לב המאמין
ריק
מאהבת העולם
זאת אומרת המאמין צריך לרוקן
את ליבו מאהבת העולם
לא להימשך לא להימשך אחרי העולם, אחרי החומר,
ופנוי מתאוותו.
והלב פנוי מהתאוות. אין לו תאוות בלב לעולם הזה ולכל מה שהוא מציע.
כאשר יהיה לב המאמין במצב כזה שהוא ריק מאהבת העולם ופנוי מתאוותיו,
אז תתיישב אהבת הבורא בליבו
ותהיה תקועה בנפשו,
וזה תלוי,
כפי יכספו,
תלוי כמה הוא נחשף
וכוסף
לאהוב את הבורא וכמה הוא נמשך אליו
בהכרתו אותו.
גם תלוי בגודל ההכרה שיש לאדם.
לא כולם יש להם אותה הכרה
בשם יתברך.
אז אם אדם רוצה שאהבת השם לא תהיה רק בפסוק ואהבת את השם אלוקיך בכל לבבך,
אפילו שהוא מתכוון להגיד הרי אני מכוון לקיים מצוות עשי דאורייתא
של אהבת השם.
רגע אחרי זה איזה אהבה? ישר הוא בחשבונות שלו ובמחשבות וטס לו לאיזשהו מקום שהוא רוצה.
אם אדם רוצה שתהיה אהבה תקועה בליבו
ושתתיישב שם לא פעם ביממה היא מגיעה והולכת
אם בכלל.
בשביל זה צריך
לפנות את הלב מתאהבות
ולרוקן אותו מאהבת העולם.
אבל זה גם תלוי אם הוא כוסף בכלל לקדוש ברוך הוא, בכלל מבין על מה מדברים,
יש לו הכרה בזה,
כמה הכרה יש לו בזה.
אמרתי לכם כשאני קראתי את הפתיחה של השולחן ארוך בגנצריד והרב גנצריד
זכותו תגן עלינו אמן
שהוא מביא מדברי המורה נבוכים
שהעתיק אותם הרמה בפתיחה לשולחן ארוך
אם יסתר איש במסתרים ואני לא הראינו
הלא את כל הארץ אני מלא.
זאת אומרת
הקדוש ברוך הוא
רואה אותנו
ואם הוא רואה אותנו
אז איך אתה יכול לזוז לא נכון?
איך אתה יכול להתנועע לא שכרצונו?
אז מי שיש לו את ההבנה הזאת
אז באמת הוא יכול לשנות את מעשיו מן הקצה לקצה.
זה כמו היום ששמים מצלמות בכל מקום
אז אתם רואים שתופסים את כל האנשים צ'יק צ'וק
עוקבים ממצלמה למצלמה ורואים את התנועה של הבן אדם ומעשיו
אז היום זה מואשי מאוד
אז השם לא צריך מצלמות הוא רואה אותך כל הזמן
ולא רק זה הוא יודע את המחשבות שלך
הכוונות שלך בדיבור שלך
הכל הוא יודע
חופש כל חדרי בטר רואה איך להיות בלב
אין דבר נעלם ממך
ואין נסתר מנגד עיניך
אז זה אמור להספיק לבן אדם
אם אתה מאמין בשם ואתה יודע שהוא הכל יכול וכמו שהסברנו את הפסוק
אז אתה לא יכול לעשות עבירה לא ייתכן שאתה עושה עבירה
שיוויתי השם לנגדי תמיד
אז מי גורם לזה
שיוויתי השם לנגדי תמיד
אם אני משווה
לנגד עיניי את השם כל הזמן
הנה הוא פה לידי כל הזמן הוא לידי
אם אני יודע שהוא לידי ולא צריך להיות לידי ממש כן הוא לידי בעצם מציאותו
בעצם נוכחותו לית אתר פנוי מיני
אז אם אני יודע שהוא לידי איך אני יכול לעשות משהו שהוא לא על פי רצונו
אז זה מספיק בשביל היראה
וזה גם מספיק בשביל הבושה שלא לעשות דבר התמיד נגד רצונו בשעה שהוא נותן לך את הכוח לעשות את מה שאתה עושה
הרי הוא יכול ברגע אחד לשלול ממך את הכוח
ואז הבן אדם אבוד
אז זה מספיק בשביל היראה
בשביל האהבה צריך לפנות
את הלב מתאהבות ולרוקן אותו מאהבת העולם הזה
אוה
אז אם אין לך משיכה ונטייה כבר אתה הצלחת להתגבר
אז עכשיו
יכולה להתיישב
אהבת השם בלבך בשני תנאים
כמה אתה כוסף אליו באמת
וכמה הכרה שלך
ברוממות השם
זה בקצרה ההסבר על מה שאמר החובת הלבבות
כשאנחנו מתבוננים
בנוהג שבעולם
אנחנו מגלים דברים מוזרים בכוחה של השפעה
יש רבנים
אומר הרב אייזיק, זכר צדיק לברכה, ראש ישיבת סלובודקה
יש רבנים העסוקים בתיקון הפרצות
בחומת היהדות
במניעת חילול שבת
בעמידה על משמר החינוך
בשמירה על חומת הכשרות
ואף על פי כן אינם מצליחים לפעול ולהשפיע על הציבור בדברים האלה
למה?
למה?
הסיבה לאי-הצלחתם
ובאשר כל מעשיהם בשקר יסודם
כיוון שהם מדברים על אודות תיקון פרטים
תיזהר בשמירת שבת, זה אסור בשבת
זה אל תקנה, זה לא כשר, זה כן כשר, זה ככה
חינוך צריך לחנך ככה, לעשות ככה, ככה הם מדברים על פרטים
בו בזמן שהכלל כולו מקולקל
וטעון תיקון מן היסוד
אין לאנשים יראת שמיים,
אין להם בכלל מידות טובות,
אין בסיס בכלל
ואתה בא להם עם פרט מסוים ואתה רוצה להשתקן כשכל כולו מקולקל, לא אחד,
הכלל מקולקל
הכלל פרוץ בענייני כשרות,
הכלל פרוץ בענייני חינוך
הכלל
אז אם אתה מדבר
על פרטים ואתה חושב שבזה תתקן
זה לא עובד
כי הכלל כולו מקולקל וטעון תיקון מן היסוד זאת אומרת אם לא בונים את האנשים כמו שלימדנו
קודם כול דרך ארץ
אחר כך תיקון המידות
אחר כך מצוות
בלי זה זה לא יעבוד
הבאנו את מה שמבין נפש החיים
שאומר
אחד שעלה קור של חיטין לעלייה שאל אותו
שמת שם קו של חומטין?
חומר משמר
בפני התולעים
אמר לו לא, אמר חבל שעלית
הכל יירקב
אם אדם אין לו יראת שמיים שילמד את כל השס כולו
וידע הכל
הכל יירקב
אין יראת שמיים אז מה מועיל? מה ישמר?
יראת השם היא אוצרו
צריך שיהיה מחסן, אוצר גדול של יראת שמיים
שלשמה תיכנס התורה
אבל אם אין לך אוצר לשמר
היא לא תתקיים
הכל יירקב, ניסיון קל אתה נופל
ולא עוד אומר
אלא שהם עצמם שותפים לדעה עם אותם כופרים המקולקלים ביסודם
וצועדים הם יחד עם הכופרים בדעה אחת
בבניין הארץ
ובזה הם מרבים בעצמם כופרים ומחנכים את העם בחלישות הדעת באמונה
ובהיות כלל הציבור דלי אמונה יוצא מהם בהכרח חילול של כל דבר קודש
ושוב לא יהיה אפשרות ביד הרבנים הללו
לתקן את הפרטים
מכיוון שהפרוץ מרובה על העומד
זאת אומרת יש פרצות גדולות מאוד בחומת הדעת
הרבה יותר ממה שעומד, עומד הכוונה קיים
הפרוץ
מרובה על העומד
נגיד מפה עד לקיר
היה צריך להיות מחיצה ואז הייתה חומה
נגד פרצות בדת
אם הייתה חומה כזאת
אז החומה שומרת שלא יהיו פרצות
אבל אם הפרוץ
מרובה על העומד
יש לך פה טפח וכל זה פרוץ
מה יחזיק? איזה חומה? על מה מדברים?
כל אחד עושה מה שהוא רוצה הולך ויוצא ועושה מה שהוא רוצה
זה רואה מזה וזה רואה מזה וכולם הנה גם הם גם הוא יודע וזה נגמר
נגמר
אז לא מעמידים את היסודות
אם אין את היסודות
אין אמונה בשם באמת
אין יראת שמיים?
שלא לדבר על אהבת השם?
מה יחזיק?
מה יחזיק את מה שהאנשים עושים?
יצירה בקהל לוקח את האנשים לאן שהוא רוצה
אמרתי לכם פעם שמדברים בצניעות, צניעות של הציבור החרדי, צניעות
והייתי פעם באחד
סופי שבוע זה נקרא
חרוקים יותר
בנירוונה של אחד מהלייצים של משרדי הפרסום שהיה מארגן שם
מארגן שם סופי שבוע בשביל כסף כמובן
אבל בשביל ככה
שיהיה קצת יידישקייט שיגידו שהיה פה זה לא הכוונה
רק נופש לשם התבהמות
אז מביאים כמה רבנים
ביניהם הוא החליט להביא אותי כאטרקציה
טוב נתתי את הדרשה בערב
לא הקפידו שם על
הפרדה
ציבור חרדי
אנחנו אצל החילונים מקפידים על הפרדה
לא הקפידו על הפרדה
ולמחרת בבוקר
אני מסתכל מהחלון למטה
בבריכה גברים ערומים
למה ערומים?
הם עושים מקווה
מקווה
אין שם מקווה אז הם עושים מקווה בבריכה
עכשיו אתה השתגעת? מה אתה עושה?
מכל חלון רואים את הדברים האלה
הוא אומר בשביל זה אנשים באים
אז בשביל מה הבאת אותי?
לא יאומן כי יסופר, זו התשובה של הדביל הזה
ואחר כך במשך היום אני רואה אנשים יורדים
לבריכה עם חלוקים
החלוקים האלה שנותנים במלון, הלבנים האלה, כן?
קושרים פה את הזה
עם בגד ים וכל הסוערות, מלא סוערות במעלית
אנשים שעירים
והם יורדים
ונשים גם יורדות במעלית
איפה צניעות?
אני לא מדבר על נשים, מדבר על גברים.
איך אתה?
ופה הכל זה סגור ושני מעילים וחם ומזיע פה בבני ברק ובירושלים
מגיע לשם המתפשט
ואין מעיר ואין כלום ואין שום דבר
לא יאומן לי ספק
אז זאת אומרת אם אין יראת שמיים באמת
אם בכלל יסודות הדת
זה רק דברים שמורגלים לעשות
כאילו אתה בציבור כזה אז אתה לא יכול לעשות לעיני כולם הכל
אבל כשאתה נמצא בחופשה כולם באו להיות בחופשה
אז אתה רואה בדיוק מה הם שווים
כמו אנשים מגיעים לבית הכנסת
ישר תולים את המגבעת המחים זהו בגדי עבודה מתיישבים
עם גמרות וזה
כוס סטייק כוס קפה בסדר
אין בעיה
זהו ככה עכשיו הם מרגישים חופשיים ללמוד
אני לא רוצה ללמד זכות ואני גם לא רוצה להביא דוגמה מזה אבל
כשנכנסים לדון
בבית משפט
ציוני
יושב השופט או שופטת עם גלימה שחורה
עורכי דין חייבים לבוא עם חליפה שחורה ועניבה שחורה
יש כאלה שלובשים גלימה תלוי אם אתה במחוזי או בשלום
כי אם אתה במחוזי אתה צריך להיות
יותר מחוזי יותר חזותי
שיראו
דנים יש דיון
דיון
בהלקות גורנישט
זה דנים
זאת אומרת הם שומרים על הסטטוס על המעמד על הכבוד של המקום על הדנים
דינים דיונים
בבריטניה
יושבים שופטים עם פאה עם טלטלים
עם כל מיני מקומות עם משהו מרובע כמו כובע הליצן
טקסיות
חשיבות המקום והמעמד למה שפועלים פה ומדברים
נו אז למה בן אדם שלנו לא יישב עם כובע ועם חליפה בשעה שהוא לומד? חם הוא אומר לך חם
אבל יש מזגנים ארבעה מזגנים
מה חם?
בשביל מה משלמים כסף?
חם!
בגיהינום יותר חם
תכבה את המקום, אתה לפני השכינה,
אתה לא בא למקום עבודה,
אתה לא במקום עבודה, תכבה את המקום
אין הסתכלות, אין התבוננות, אין הבנה, אין כלום
אז הולכים צעד אחר צעד עם הציבור, בהתחלה מרגילים אותו לקנות חליפות ואחר גם מרגילים אותו שלכבוד שבת צריך מקבעת
אחרי שהוא תרגל וכבר הוא מאמין שזה באמת הוא במראה
כן זה אני,
פעם הוא היה עם קוקו ופעם היה ככה והיה ככה,
אה תראה איך אני נראה
וואי דווקא יפה ואז הוא מתרגל מתרגל מתרגל,
טוב, התרגלת? יופי, תמשיך,
תשמור על הסטטוס שלך, תשמור על הפיגורה.
זה אתה!
זה אתה עכשיו.
אתה בן תורה?
תראה, חיילים מקפידים שייצאו עם כומתה, שיישימו אותה פה,
שילחו ייצוגיות לצבא,
לזה,
בכל מקום,
אפילו אלה שהם בילבורד,
אלה שהם נערי מעלית,
יש להם חליפה,
הם פסים פה ופסים פה וזה,
משרתים ציבור,
אתה רואה?
למה בן אדם מזלזל בעצמו?
אין לו ערך עצמי בכלל, הוא לא יודע בכלל מה התפקיד שלו בעולם,
הוא לא יודע מה רוצים ממנו בכלל.
בסדר, טוב, אתה רוצה שאני אשמור שבת?
טוב, בסדר.
מה לקנות? חלות וזה? בסדר.
זה מה שמעניין אותו.
איך עושים שבת?
חלות, זמירונים, וזה, ופה ושם, יופי, נשאיר קצת וזה יופי.
איפה העבודה של שבת? איפה ההתקרבות לבורא? איפה הניקיון של הראש מכל ההבלים של השבוע ושל כל הטרדות?
איפה הקדושה של השבת?
זאת אומרת, אנשים, אין להם את זה ביסוד.
מנהגים, כן.
הוא ראה את אבא שלו עושה ככה, אז הוא אומר ככה,
לכבוד שבת קודש, לכבוד שבת קודש, לכבוד שבת קודש. בסדר, אז הוא גם אומר, לכבוד שבת קודש. כל דבר שהוא מכניס, יפה, מצוין.
טוב מאוד.
אם אתה לא חושב, אתה אומר, מזכיר לעצמך,
יפה.
אבל השאלה אם זה כמו,
כמו בעזרת השם של bbd, כי
גם הוא למד להגיד, בעזרת השם, בעזרת השם.
מה הבעיה להגיד? אם זה מביא עוד שתי קולות מהחרדים,
אז הוא יגיד, בעזרת השם, מה הבעיה?
אמרו לי שאתמול הוא אמר, גמר חטיבה טובה.
עוד פליטת חטיבה, כנראה הולכים לעשות מלחמה ביום כיפור או משהו,
גמר חטיבה טובה.
ככה אמרו לי שהוא אמר.
לא שמעתי אותו, אני כבר לא יכול לסבול את הצליל שלו. אני רק שומע אותו, המחריט הזה,
זה כולו פקה פקה.
הוא הכל צודק, אף אחד,
אף אחד לא יכול להעיר לו מה פתאום, הוא לא טועה בכלל.
הכל זה רק
זכויות וניצחונות והכול הוא מאה אחוז.
הרסת הכל, הרסת אנשים, הכל, והוא צודק, הכל צודק. הוא דואג לחיים שלהם. אל תדאג לי לחיים, לא רוצה שתדאג לי לחיים.
לא הרגתי אף אחד ולא עשיתי שום דבר, אל תדאג לי לכלום. ממתי אתה דואג למחלות? דואג למחלות?
אתה יודע כמה סרטן הורג?
כמה מחלות לב הורגות? כמה עישון הורג?
אתה יודע כמה זה הורג?
איפה דאגת לזה עד היום? איפה הוצאת על זה כסף?
התחננו משרד הבריאות, אין לנו מיטות, כולם.
עוד מברק המחריט
יש אישה זקנה שם במסדרון, איזו אישה זקנה.
ומשקרים, משקרים, הכול מפוצץ, די, לא יכולים, אין קיבולת לקבל את החולים והקורונה.
מחלקות שלמות ריקות, אין כלום.
גם אין חולים אחרים מתים בבית לבד מהפחד להגיע,
שלא ימותו מהקורונה.
הוא דואג לציבור, הוא דואג לציבור.
אמר פקה פקה.
לא יאומן כי יסופר.
אוי, כמה אנחנו רחוקים מהכרת המציאות. אפילו מציאות אנשים לא יודעים לנתח.
מציאות אנשים לא יודעים לנתח את המציאות.
רואים מציאות
ומבינים אותה הפוך.
לא יאומן כי יסופר.
טוב, אז שיהיה גמר חטיבה טובה.
אז אמרנו, למה הרבנים האלה לא מצליחים להשפיע?
לא אני אומר, כן?
כי הם עצמם שותפים לדעה עם אותם כופרים המקולקלים ביסודם,
וצועדים הם היחד עם הכופרים בדעה אחת בבניין הארץ.
מי שמבין
על מי הוא מתכוון פה,
אז מבין מי אלה שדואגים כל הזמן לבניין הארץ.
ובזה הם מרבים בעצמם כופרים ומחנכים את העם בחלישות הדעת באמונה.
זאת אומרת, מה שחשוב זה ארץ ישראל וזה,
לבנות את הארץ, לבנות מקומות,
להשתלט על מקומות.
והוא אומר, הם דלי אמונה.
למה? כי הם מאמינים בכוחי ועוצם ידי,
ואנחנו צריכים לבנות, ואנחנו צריכים לפעול,
אבל כלל הציבור דלי אמונה. הרי אם תדבר איתם שאפשר לחיות בלי לעבוד, יגידו לך שאתה כויפר.
שאפשר לחיות בלי לעבוד, אתה כויפר.
שיש אברכים שלומדים תורה ולא דואגים לכלום, אתה כויפר.
אנו באנו ארצה לבנות ולבנות.
רבנו בחייא אומר שכן, הם אומרים שלא.
מה הוא מבין?
הוא לא שייך למפלגה שלנו בכלל, הם חרדים.
הוא לא שייך למפלגה שלנו.
אז בגלל שכלל הציבור דלי אמונה יוצא מהם בהכרח חילול
כל דבר קודש,
ושוב אין סיפק ביד הרבנים
לתקן את הפרטים,
כמו שנתנו דוגמאות בעניין שבת, בעניין חינוך, בעניין...
כאשר מנגד הפרוץ מרובה בקלקולו על העומד.
וגם הפרוץ מעוטר בגושפנקה
וחותמת
של שיתוף הרבנים בדעותיהם.
מדי פעם שומעים את השויטים האלה, מדברים בתשקורת ואומרים כל מיני דעות,
הכל הפוך מהתורה,
הכל הפוך מהתורה.
נו, אבל הציבור שלהם זה הרבנים שלהם, הם אומרים. מה אני יכול לעשות? הרב שלי אמר לי.
המשנה אומרת, עשה לך רב, לא ערב רב.
זאת אומרת, בן אדם צריך לבדוק אם זה רב. אם הרב דומה למלאך ה' צבקו, תורה יבקשו מפי וואם לאו לא יבקשו. אם תוכו כברו,
אז הוא תלמיד חכם,
ואם אין תוכו כברו, הוא לא תלמיד חכם,
ועוד הרבה דוגמאות איך בודקים מי זה רב בכלל.
בהיבט הזה יש לנו להתבונן
ולשים עין על עצמנו, נפשנו והנהגתנו.
בשעה שאנחנו באים בימים האלה לתקן את מעשינו,
מי שבאמת מתכוון,
אני לא מכיר הרבה אנשים שמתכוונים.
וכשמקבלים עלינו לשוב מכמה חסרונות שיש בידינו,
הנה בזאת ייבכח המתבונן, מי שבאמת יתבונן,
שאין חפץ ותועלת
בכל אותן הקבלות שהוא מקבל על עצמו.
למה?
כי אחרי כמה ימים כבר נשכחים כל הקבלות וכל ההתחייבויות וההבטחות לעצמו ולהשם יתברך.
וממשיכים לנהוג כמקדם, כמו שהסברנו בשיעור של הבוקר.
וכל ההשפעה אם הייתה בהתרוממות
בימים האלה בראש השנה וכולי
חולפת והולכת כלא הייתה,
ונשאלת השאלה מפני מה כך הם הדברים.
אז אנחנו מקבלים פה זווית נוספת,
מפני שאותו הכלל שממנו יוצאים הפרטים,
פגום ומקולקל.
וכל זמן שהכלל לא בא לידי תיקונו,
אי אפשר לתקן את הפרטים.
כי האדם, בדרך כלל אמרנו, הוא מדיני, חברתי.
הוא מתמזג עם החברה.
הוא לא רוצה להיות יוצא דופן.
קוראים לו יוצא דופן,
או מייד מעתירים אותו בשם קיצוני.
אז הוא לא רוצה לצאת
מהדופן,
כמו בניתוח קיסרי.
אז מה?
אז הוא מתמזג.
אצלנו זה לא ככה.
ככה עונים לך. אצלנו זה לא ככה.
אצלכם זה ככה?
לא, אצלנו זה לא ככה.
מה זה אצלנו?
מה זה אצלנו?
מה זה, החברה קובעת? מה זה אצלנו?
יש שולחן ערוך, תסתכל מה כתוב.
אם כתוב שככה צריך להיות, מה זה אצלנו? מי זה אצלנו?
אצלנו מדליקים אור בשבת.
אצלנו. אז אם מדליקים אצלנו, אז זה מדליק.
ומה עם מה שכתוב?
אצלנו קובע.
אז אצלנו זה הקדוש ברוך הוא, אצלנו.
אצלנו זה הקדוש ברוך הוא.
עכשיו למדנו שיש
הגדרה חדשה לקדוש ברוך הוא, אצלנו.
אתם יודעים מה זה אצלנו.
אם מכניסים דגש בנון,
זה אצלנו.
אני אצלה אותו באש.
אצלנו.
מהו הכלל הגדול ביסוד עבודתנו?
מה הכלל הגדול?
מה היסוד של העבודה שלנו שאנחנו עובדים את השם? מה היסוד? מה הכלל הגדול?
זה השורש שהעמיד חבקוק הנביא על כל התורה כולה.
בא חבקוק והעמידן על אחת,
וצדיק באמונתו יחיה.
אבל הכלל הזה מגלה שהרוב, הרוב, חלושים מאוד מאוד
באמונה לפי ערכנו.
אפילו אם יש לנו אמונה נטועה בלב,
ככה קיבלנו מבית אבא.
אני אומר לכם, אני גם הייתי מאמין,
אפילו שלמדתי בית ספר חילוני, וזה שיש אלוקים אפילו לא הרהרתי,
כי ההורים השרישו לי את זה מקטנות.
מה זה אומר?
כלום.
ידיעה שיש אלוקים.
ומתי שצריך פונים אליו, מדברים איתו,
פללים אליו.
זהו.
יותר מזה.
אז האמונה,
תקועה בלב, כאילו, קיבלנו את זה, זה תקוע.
בגנים כבר, שלום.
אבל האמונה חלשה, כי אין לה שום בסיס לכלום.
אז מה אם אתה יודע שיש אלוקים?
אז מה?
יש כאלה אפילו שיהיו מוכנים למסור את הנפש
בשביל הקדוש ברוך הוא.
יש כאלה.
אבל בחיי היום-יום
לא מוסרים את הנפש
אפילו בשביל ביס.
ביס.
אה, זה ריח של מאפה.
אני חייב להיכנס לכו.
אין תעודת כשרות.
אפילו אם הייתה, זכרת.
אבל אין.
אבל נהיה רעב.
אה!
אבל אתה מוכן למסור את הנפש אפילו למות על קידוש השם, נכון? אם יבואו ויאנסו אותך לעבור על הדד, כמו הכללים,
בעשרה וכו' וכו', אתה מוכן למסור את הנפש, נכון?
ועל ביס, אתה לא מוכן?
איך זה?
איך זה?
ככה זה.
אתה מאמין בשם, נכון?
אז למה אתה הולך לעבוד?
ואז הוא ממציא לך כל מיני חרטות
שדקלמו לו אחרים,
כולל הרבנים שלו.
ואז,
אבל איך זה מסתדר עם האמונה והביטחון שכתוב ברבנו בחייה וכל הראשונים והכול?
איך זה מסתדר?
זה, וזה, והתפלפל איתך, והכול.
נהיה זרגו.
חסרה אמונה בחייה יום-יום.
היינו צריכים לחיות בשמחה.
איך שקמנו מהבוקר צריך להיות שמח עד שהולכים לישון.
מי זה? אתם מכירים אחת כזה?
אנשים מסכנים היום, בשביל להיות קצת שמח, צריכים לקחת כל מיני חומרים,
כל מיני כימיקלים.
קוראים לזה סמים,
לא שלקטורת.
או שטייה חריפה,
או כל מיני דברים, בשביל להיות שמח.
אתם יכולים להיות שמחים.
צריך לקום בבוקר שמח.
למה?
שיש לך אבא בשמיים.
נגיד אחד,
הוא בן של עשיר גדול.
יש לו סיבה להיות בצער.
כשהוא קם בבוקר, הוא רואה את הבית המפואר שהוא נמצא בו,
ושכל מה שהוא רוצה נמצא בתוך הבית, וגם יש לו משרתים.
כשהוא קורא להם בשם במיד, מריצים לו את כל מה שהוא מבקש.
והכל בסדר.
הוא לא צריך להיות שמח?
שמח?
הוא לא יכול להיות ממש שמח, כי אבא שלו יום אחד גם ימות.
הוא לא יודע אם הוא יוריש לו או לא יוריש לו,
ישאיר לו או לא ישאיר לו.
הוא לא יודע.
אבל אנחנו, יש לנו אבא,
הוא לא מת אף פעם, חס ושלום.
וגם הוא דאג שאם אנחנו נמות, נגיע אליו.
אבא הכי עשיר בעולם, כל העולם שלו,
הכי חכם, הכי טוב, הכי... מה אין? הכי בכל דבר שתגיד,
אחי.
זה אבא שלך.
אבינו מלכנו.
אבינו הוא מלך על כל העולם.
השם מלך, השם מלאך, השם ימלוך לעולם מעל.
איך אתה לא שמח שיש לך אבא כזה?
בנים אתם לשם אלוהיכם.
אתם בנים של השם אלוהיכם.
אז אתה הבן של המלך, של האבא הגדול הזה.
איך אתה לא שמח כל היום?
וזה אבא שחפץ בטובתנו.
וברא לנו גן עדן.
כל העולם הזה זה גיהינום ביחס,
עם כל הטובות שיש בו, זה גיהינום ביחס לגן עדן.
והקדוש ברוך הוא ברא את העולם
על כל תפארתו, כשעוד לא היה רע בעולם.
לא היה רע בעולם.
גן עדן נקי וטהור וזך,
עם כל ההנאות שאפשריות,
בגשמיות ורוחניות,
בשביל בן אדם אחד.
אדם הראשון.
וכשהוא ברא אותו, איפה הוא שם אותו ישר?
בגן עדן.
אז מה הוא רוצה, הקדוש ברוך הוא?
שכל הברואים שלו יהיו בגן עדן?
ולמה צריך כל כך הרבה דגים? ולמה כל כך הרבה עופות, והרבה ציפורים, והרבה... מכל דבר הרבה,
הרבה... ופירות, מכל הצבעים, מכל הגוונים, מכל הטעמים.
וירקות, ומה זה?
וריחות, ופרחים, וכל זה, בשביל בן אדם אחד.
הוא טוב או לא טוב?
יש בית מלון כזה?
לעולם יאמר אדם, אני נבראתי יחידי בעולם.
כל העולם נברא בשבילי.
כי הקדוש ברוך הוא לא ברם מיליארד בהתחלה.
אפילו לא מיליון, אחד.
אז כמה הוא מוכן לתת?
יש אבא כזה טוב?
כזה חסד?
מישהו נתן לבן שלו דירה?
מלך אפילו.
נתן לבן שלו דירה עם
אלף חדרים, כמו שעשה ארדואן עכשיו לעצמו? לא לבן שלו, לעצמו.
יש מישהו שעושה כזה דבר?
אז זאת אומרת, יש לנו אבא כזה גדול,
כזה טוב.
איך אנחנו לא שמחים מהבוקר עד הערב?
אה, כי יש לך בעיות וכל מיני קשקושים?
זה בגללך, לא בגללו.
זה בגלל שאתה מסבך את עצמך, אתה לא הולך בדרכו.
אם היית הולך בדרכו בשביל המלך,
בשביל שהמלך עשה,
אז תגיע על מחוז חפצו וחפצך לגן עדן, גם בעולם הזה.
אבל אם אתה סוטה לדרכים שמקצרות,
או הרפתקאות, או כל מיני דברים, רוצה לטעום, רוצה לגעת, רוצה להרגיש, רוצה זה,
אז זה מתחיל הבלגן. יש קוצים בדרכים.
ואתה נדקר פה ונדקר שם, מסתבך פה, מסתבך שם.
עזבת את הדרך.
טוב השם.
על כן יורה חטאים בדרך.
אפילו אם חטאת כבר, הוא מראה לך את הדרך.
מורה לחטאים את הדרך.
בוא, תעשה תשובה. הנה, אתה רשע, מרושע, על פי חוק, כמו שאומרים.
בוא, תעשה תשובה, תקבל עליך. תחרט על העבר, תקבל לעתיד, תתוודה,
ויאללה, סגרנו את התיק,
כתינוק שנולד דמי, תתחיל מחדש. בוא, אני נותן לך עוד פעם צ'אנס.
קדימה.
גם זה לא עושים.
אז מה הטענות שלנו בכלל?
תדפוק את הראש בקיר.
תדפוק את הראש בקיר.
הוא מלא קש ותבן.
הבלי העולם הזה מלא הראש שלך.
אין לך כוספות לקדוש ברוך הוא, אין לך אהבה אליו,
אין לך אפילו טיפה יראה ממנו, אין לך כלום.
העיקר אתה סוחב על אוכל זקן ופאות.
אנחנו היינו צריכים לקום בבוקר
מתוך שמחה שיש לנו אב בשמיים החפץ בטובתנו לקיים אותנו באושר הנצחי.
ומזה לבוא לאהבה ודבקות בשם
ולידי יראה וביטחון בשם
ולא לפתוח בשום אדם
כי אין לו תשועה.
הוא בעצמו, מי יושיע אותו?
לפתוח בשם.
יש אחד, מנהיג לכל הברואים, בעל הבית על הבירה,
הוא קובע הכול.
אשליך על השם יהבך והוא יכלכל לך.
אדם שנמצא בים,
ונסחף בים עשרות קילומטרים בפנים עם חסקה.
יש אפשרות שהוא
ישתדל
לצאת,
אבל הזרמים מכניסים אותו יותר עמוק.
והוא רק מכלה את כוחותיו.
מה העצה?
מה העצה?
זה לשכב על החסקה,
להחזיק חזק שהגלים לא יפילו אותו,
ורק להתפלל לאבא,
תוציא אותי מפה.
מי שיכניס אותו אל בפנים,
יכול להוציא אותו.
מי שהכניס את יונה למעי הדגה,
פלט אותו אחרי שלושה ימים בחוף.
אין בעיה לקדוש ברוך הוא,
אבל זה בתנאי שאתה מאמין ובוטח בו.
מכל צרה הוא יכול להוציא אותך.
מדברים שאתה לא יכול לחלום, מהגיליוטינה.
כמה אנשים שמו אותם מול אקדח בשואה, לירות להם בראש,
ונתקע.
והם ניצלו.
לכן הם נרתעים ממת חום,
שמכוונים להם עוד פעם.
כדי לנסוח את היסודות של האמונה האלה
על נימי נפשנו,
אנחנו חייבים ללמוד את הספר חובת הלבבות.
יש חובות ללב.
יש חובות לאיברים.
יש חובות לשכל.
חובות.
ואהבת את ה'
יראת ה'
זה בלב.
יש חובות איברים.
תפילין,
ציצי,
פרקת המזון.
זה חובת האיברים.
עובדים את ה' עם האיברים.
ויש חובות שהן עם הלב. לא תשנא את אחיך בלבביך,
ואהבת לרעך כמוך.
זה חובות בלב.
הספר הזה נקרא חובת הלבבות. זה שולחן ערוך ללב.
איך עובדים עם הלב? מה החובות המוטלות על הלב?
בלי לב אתה לא שווה כלום. רחמנא ליבא בעי.
מה רוצה הקדוש ברוך הוא?
אם תעשה לו את כל הפעולות באיברים בלי לב,
לא שווה שום דבר.
בפיו ובשפתיו כיבדוני ולבו רחק ממני לא שווה כלום. גורנישט מת גורנישט.
לכן הפלא הפלי אתכם, הפלא ופלא.
אז חייבים ללמוד ספר חובת הלבבות.
ושם רואים איך בעל הספר,
רבנו בחייה הקדוש, שהיה חי לפני אלף שנה,
איך הוא חש את האמונה הטהורה בכל פרט מהצעדים של חייו.
ולנו אין בכלל מכל זה שום רגש.
שער חשבון הנפש,
שער עבודת האלוקים, איזה שערים,
איזה הבנות, איזה דברים, איזה התבוננות.
וכמה אנחנו רחוקים מזה.
העצה האמיתית שתביא אותנו לידי הקרבה לאמת הזו שאני מדבר עליה כרגע,
היא לימוד מוסר בכל יום,
בכל יום,
מינימום שעה,
מי שצריך יותר,
כי הוא עוד רחוק רחוק, אז צריך להוסיף יותר.
ומכוח הלימוד הזה יעלה,
למי שמתכוון באמת,
יעלה בידו לתקן את הלב לעבודת השם
ולתקן את האמונה שבלב.
עד שתהיה מורגשת אצלו באופן חי ומוחשי.
ואז, כשהיסוד הזה כבר יהיה מבוסס
כל צורכו,
ממילא כל הפרטים יצאו אחר כך מתוקנים.
כי אם הבסיס נכון ויציב,
אמיתי,
ברור שכל פרט ופרט שתעשה בחייך, אחר כך מעצם המצוות המתבקשות
יהיה על מתכונתו, בדקדוק רב,
בחפץ לב, בשמחה, בזריזות.
שש אנוכי על אמרתך כמוצא שלל רב.
זוהי הדרך של העבודה שאנחנו חייבים בה לפי ערכנו.
צריך להשלים קודם את טהרת הלב,
ורק אחרי כן
להשתדל בתיקון המעשים החיצוניים.
אם כי עבודה של תלמיד חכם צריכה שתהיה באופן
של השלמת תוכו כברו,
שלא בחוץ ייראה
ברא זה חוץ,
שלא ייראה בחוץ כאילו תלמיד חוכם,
אבל בתוכו
זה לא האיש.
זה לא האיש.
אבל צריך שתלמיד חכם יהיה תוכו כברו, לא הצגות.
תוכו כברו.
ולמה?
מכוח פעולות חיצוניות
תבוא מידתו להשלמת תנועותיו הפנימיות,
כדברי המסילת ישרים.
זאת אומרת, הפעולות החיצוניות
משפיעות על הפנימיות,
בשביל שתוכו
לא יהיה חרטא.
אז צריך שתוכו יהיה כברו,
כמו שבחוץ אתה מראה את עצמך כאילו שאתה מדקדק בכל דבר, כי ידוע שמסתכלים עליך.
צריך שיהיה גם תוכו כזה,
שבאמת אתה, אכפת לך, לא בגלל שיש אנשים,
שגם כשאתה בדלת אמות שלך,
אז אתה ממש כמו בחוץ.
אתה גם בפנים.
כי הפעולות החיצוניות, אומר בעל החינוך,
משפיעות על הפנימיות.
לכן כשאתה נמצא כל הזמן עם מגבעת וחליפה,
זה משפיע עליך.
אם תלך עם מכנסיים קצרים ברחוב, אתה לא תרגיש אברך, לא תתנהג כמו אברך.
אתה תהיה ספורטיבי.
הבגדים משפיעים על הבן אדם.
מנה מכבדותי.
הבגדים של האדם מכבדים אותו, לא רק בעיני הציבור,
גם בעיני עצמו.
אבל אנחנו,
הבחינה הנכונה
של התוך שלנו, אם אנחנו בוחנים את התוך שלנו, הוא ריק, ריק וחסר.
איזה תוך יש לנו?
יש לנו תוך של חובת הלבבות.
איזה תוך יש לנו?
אז חובת העבודה
היא מהתוך אל החוץ.
לעבוד על התוך,
שתהיה טהרת הלב,
לפנות את כל התאוות,
לגרש את העולם הזה,
ואז
יש מקום
לעבודת השם.
אז וטהר ליבנו קודם כל
לעובדך באמת.
אם לא יהיה טהור הלב,
איך נעבוד אותך באמת?
הלב לא טהור, אז איך העבודה היא באמת?
היא לא באמת.
לכן דוד המלך ביקש וטהר ליבנו
כדי שנוכל לעובדך באמת.
אז צריך לטהר את הלב מהמידות הפסולות, המושחתות,
הנמשכות אחרי החומר.
אז אם אנחנו רוצים
לבדוק ולהיווכח
באמת איך העבודה שלנו,
איפה הבדיקה הכי קלה לראות שבאמת אנחנו לא
עובדים את השם בכלל בכלל בכלל בכלל.
ואני אתן לכם רמז,
רמז גס ועבה.
כל בן אדם יכול לבדוק את עצמו
תוך שלוש-חמש דקות לדעת כמה הוא לא שווה כלום.
בשלוש-חמש דקות
אדם בודק את עצמו שהוא לא שווה כלום
בעבודת השם.
נתתי לכם רמז גס.
בדיוק בתפילה.
יש כאלה שלוש דקות, יש כאלה חמש דקות.
ניקח את התפילה שלנו לדוגמה,
וזאת תהיה עדות נאמנה כמה הלב שלנו ריק!
ריק!
נראה איך צורת התפילה שלנו,
אפשר לומר שאנחנו לא מתפללים בכלל,
ואין לנו שום עניין במהותה של התפילה.
כל אחד ממלמל
בפה
כמו שהוא רגיל,
אין לו בעיה, הוא אומן, אומן.
הוא יכול להסתובב בוונציה ולהגיד את המילים בלי להרגיש אפילו שהוא אמר אותן.
יש לו מזל שהרגליים מחידות בסוף בעושה שלום שהוא סיים.
אבל בלי זה,
בלי זה,
בן אדם לא היה יודע אפילו שהוא סיים.
הוא היה יכול להמשיך גם, אשרי, יושבי ביתך, או
להתחיל את החנון, אם הרגליים לא היו מסיימות.
יכול להיות שהוא היה ממשיך,
היה גומר כבר בעלינו לשבח.
והוא עוד מסתובב בוונציה.
וזה לנו אות נאמן עד כמה הלב ריק לגמרי מאמונה ומיראת שמיים.
אם היינו מאמינים שאנחנו עומדים לפני השם,
אפילו שכתוב בסידור,
שאדם ישווה לנגד עיניו שהוא עומד לפני השם בשמי מרום.
כשאתה מתפלל, דע לפני מי אתה עומד.
וצריך לשבות בעיניו כאילו הוא עומד בכאבת, כפוף,
ומרכין ראש בפני המלך,
מלכו של עולם. זה לא מלך שתי מטר,
אין סוף.
וכשמתפללים לפני אחד כזה,
היינו צריכים להרגיש. מי מרגיש?
מספרים על אחד מהצדיקים הקדמוניים, לא כל כך רחוק,
שהוגיע ביום כיפור להגיד ברוך אתה,
אז הוא נתקע שם איזה עשרים דקות.
ולא הבינו, זה מעכב את התפילה, כולם מחכים לרבה שיגמור.
הוא לא התחיל.
הוא נתקע בברוך אתה.
ובסוף הוא המשיך,
ואחרי שהוא גמר,
כשהתאפשר להם, שאלו אותו, מה קרה רבה? מה, מה? חשבו שהוא כבר עלה לעליונים, וראה את המלאכים,
וקיבל ידיעות וחדשות,
ורצו לדעת מה קרה, מה גרם לעיכוב.
אז הוא אמר להם, איך אני יכול להגיד לקדוש ברוך הוא אתה?
אני עומד ביום הכיפורים ואני אומר לו, ברוך אתה.
איך אנשים אומרים?
תגיד, מי אמר לך את זה? אתה.
ואני אומר לקדוש ברוך הוא, ברוך אתה.
איך אני יכול להגיד את המילה אתה?
בגוף ראשון, בגוף ראשון,
לנוחה, אתה.
אנחנו בינינו מדברים בגוף שלישי.
כבודכם,
מדברים בלשון רבים, לשון כבוד,
שומרים על הכבוד של כל אחד,
ולקדוש ברוך הוא אומר, ברוך אתה.
אז הלב שלנו ריק,
ריק מאמונה,
מירת שמיים.
על כן, אם באמת אנחנו חפצים לתקן משהו בעצמנו,
יש לנו ללמוד מוסר הרבה, הרבה, הרבה, הרבה.
רק בדרך הזאת יעלה בידינו לטהר את הכלל,
את הכלל, לא רק אותנו,
מהיסוד,
ולמלא את ליבנו באמונה שזהו התוכן האמיתי
שראוי שראוי שישכון בתוך הלב שלנו,
למלא את הלב באמונה, לא בהבלים.
ואז נמצא עניין ותוכן בתפילה.
יש אנשים שבחיים שלהם
לא לקחו ספר שמבאר
את מילות התפילה.
יש אנשים שבכלל לא למדו איך להגות את המילים בתפילה.
אז איזה מין תפילה אם אתה לא יודע מה אתה מדבר?
זה לא סגולה.
זה לעמוד
ולבקש
ולהתחנן
להתחנן.
צריך שהתפילה לא תהיה קבע,
מורגלת,
מלומדה,
אלא תחנונים.
לדעת לפני מי אתה עומד ושכל חייך תלויים בו, והוא יכול היחידי לתת לך את מה שאתה דורש ומבקש.
ואז אם נגיע לדרגה כזאת של נמלאת הלב שלנו באמונה,
ביראה,
אז נוכל לבוא לפני השם בעבודת הלב,
שזה התפילה, התפילה זה אל עובדו בכל לבבכם.
נוכל לעשות את זה בשמחה, בשמחה.
זה כאילו אתה בא עכשיו לפני האבא הגדול שיש לו הכל,
אתה יכול לבקש מה שאתה רוצה, והוא אומר לך, בוא, אני אתן לך עכשיו, תבקש ממני.
אתה יודע מה?
אתה יודע מה?
אני מוכן לתת לך
שלוש עשרה בקשות.
מה שתבקש אני אתן לך. שלוש עשרה, לא אחד.
שלוש עשרה.
ויודעים שאנחנו אהבלים,
ולא נדע מה לבקש,
כי יכולים לבקש שיתקן לנו את הדוד, ולבקש שהוא יעשה לנו זה, ושלא יהיה לנו פאנצ'ר באוטו,
וכל מיני שטויות.
אז אנשי כנסת הגדולה כבר תיקנו לנו, קודם כל תבקש דעת.
אתה חונן לאדם דעת, קודם שיהיה לך שכל בכלל,
שתדע.
ואחר כך תיקנו לנו על התשובה ועל הזה.
אז כבר תיקנו הכול.
תבין לפחות מה אתה אומר.
וגם תבקש, הוא רוצה לתת.
הוא הזמין אותך שלוש פעמים תבקש ממני.
שלוש פעמים.
תבקש.
נישט צייכן.
נישט.
אם אנחנו נעשה את זה,
זה תשובה שלמה.
זה תשובה שלמה, יא חביבי, אם אתה מכיר את הבורא,
מאמין בו,
ירא ממנו,
אוהב אותו,
יודע שהוא אביך גדול,
יתגדל ויתקדש מרבה, לעילה ולעילה, מכל ברכתה, שירתה, תשבחתה, ונחמתה.
דאמירן בעלמה.
מה זה?
משתבע מפער, מתרומה, מתנשמת.
כל נשמת כל חי,
כל השבחים,
מאלופינו מלא שירה חיה, מלשוננו רינה כהמון גליו,
שפתותינו שבח,
כמרחבי רקיע, וכל המילים האלה.
וזה על כל דברי שירות,
דוד. אנחנו צריכים להוסיף על כל התהילים ששיבח דוד המלך את הקדוש ברוך הוא.
אנחנו עוד צריכים עוד על כל דברי שירות.
להוסיף עוד שבחים.
איפה אנחנו, ואיפה מה שאנחנו אומרים, איפה קשקושים?
כדי למלא את הלב בתוכנו, בתוכנו האמיתי,
כדי שנחוש בכל נימי נפש אהבה אל השם באמונה,
עלינו לתאר את הלב
מאהבת העולם הזה.
אבל אם אתה עוד מלא באהבת העולם הזה,
ונמשך אחרי הבלב,
לא יהיה לך מקום.
הלב תפוס, אין מקום,
אין איפה להכניס.
תפוס, מלא, מלא באהבת העולם הזה.
אומר בעל חובת הלבבות הקדוש,
פרק ו' משער אהבת השם.
אי אפשר להרגיש אהבת השם
כל זמן שאהבת העולם הזה עדיין שוכנת בלב.
ולזאת צריך אדם להיות רחוק,
מרוחק מכל ענייני העולם הזה.
להיות מסור כולו לעבודת השם.
ומכיוון שמאידך גיסא מבינים אנו,
על פי דעת התורה,
שצריך
להיות מעורב בין הבריות
כדי למלא את החובות של התורה בין אדם לחברו,
כמו שהורו לנו חכמים, זיכרונו לברכה, בכתובות יוזן,
אז לכן שומה עלינו להתאמץ ביתר שאת
לעמוד על המשמר
כדי שהמעורבות המחויבת בציבור
בין הבריות לא תגרור אותנו לענייני העולם הזה.
צריך להיות יחידי.
יחידי.
לא להימשך אחרי הכלל במקום
שהם לא הולכים על פי דעת התורה.
וצריך שליבנו יעמוד בטהרתו בריחוק
ובהתרוממות מעל כל ענייני הבל הבלים
שאנחנו נאלצים לעסוק בהם בחיי היום-יום.
רק אז, כאשר נתרומם
מאהבת קנייני העולם הזה המדומים
וכל הגרורות שלהם ההבליים,
רק אז יעלה בידינו לרכוש לנפשנו אהבת השם שלמה,
למלא את חדרי הלב בתוכן אמיתי,
ומהתיקון של הכלל הגדול הזה
נבוא לתקן את כל הפרטים הרבים שעבודתנו כושלת בהם.
בדרך זו בלבד נוכל להמשיך
אל תוך השנה את כוח השפעת אלו הימים,
ולשמור
בעבודתנו בהמשך את הקבלות
שנקבל מהיום והלאה.
אם נקבל עכשיו את מה שלמדנו,
לפנות את הלב, פיניתי הבית, אמר לבן,
פיניתי הבית מעבודה זרה.
צריך לפנות את הבית, את הלב,
מתאוות העולם הזה שזו עבודה זרה להשם.
אם אדם מפנה את זה,
אז נחזור על דברי הקדוש רבנו בחיה, שהתחלנו.
וכאשר יהיה לב המאמין
ריק
מאהבת העולם
ופנוי מתאוותיו,
תתיישב אהבת הבורא בליבו,
ותהיה תקועה בנפשו
כפי יקספו לו והכרתו אותו.
אמן,
בהצלחה.
רבי חנניהו בן עגש יאמר,
הבהרה קטנטנה, תודה על הזכות להאזין לנציב יום של היום בשופר קול, בשידור החוזר. ערב טוב אנו מבקשים למסור תודות מעומק הלב בראש ובראשונה - לכבוד הרב, על הזכות להאזין לנציב היום של היום 🙂. אשמח להעביר תודותינו לכל העוסקים במלאכת הקודש... על ההענות, היחס, המסירות והסבלנות... לא ברור מאליו. תהיה משכורתכם שלימה מן השמים. אמן. תודה ושבת שלום💐 משפחת ...
רבנו הטהור והקדוש! אני בהלם. ב"ה בהריון חודש 9 ואחרי 3 חודשים רצופים שבהם השתעלתי ללא הפסקה (ל"ע) עם שיעולים שההרגשה שנקרע הבטן בכל שיעול. לא היה לי יום ולא לילה. יום רביעי ביקשתי מרבנו שיברך: שיעלמו לי השיעולים והכאבים. ותודה רבה לבורא עולם שהעתיר לברכת הצדיק וגם עשיתי כעצת רבנו ושתיתי תה עם דבש והשיעולים פחתו באופן פלאי ממש!!! וגם אם יש שיעול אחת ל... זה לא כואב כפי שכאב. - אין מילים בפי. לא ברור לי איך לא פניתי לפני לרבנו שיברך. אני מודה לבורא עולם ולך רבנו היקר!! תודה על הברכה היקרה מפז! שתהיה שבת שלום ומבורכת לרבנו ולכל משפחתו💐💐 (אמן).
כבוד הרב היקר ב"ה אני באמצע בישולים לשבת קודש שומעת שו״ת ביוטיוב ועצרתי להקליט את הקטע הזה שריגש עד דמעות, כמה הרב איש חסד ועזרה לזולת, איך אכפת לו מכל יהודי. ושמחת את הבחור שלא היתה ידו משגת לתפילין והוא ממש הודה שמעו את השמחה שלו! איך הרב מתקתק את הענינים בכיתי מהשמחה של הבחור, והנדיבות של הרב והאכפתיות שיהודי יניח תפילין וגם הגדיל ודאג לו לתיק!! יה"ר שנזכה לדבוק בך ובאורחותיך תמיד לנצח! ישר כוח לרבנו הצדיק והיקר שהשי"ת ישמרהו אמן התרגשתי ממש!! זכינו בזכות גדולה שקשורים לכבוד הרב!!🌹
כבוד הרב היקר שליט"א שלום וברכה! רציתי לשתף לתועלת הציבור, היה לנו מקרה שהבת שלנו בכיתה ב' חזרה מצוברחת ושיתפה אותנו שיש ילדה שמציקה לה ואף שוברת לה את חפציה האישיים ועוד... (ל"ע) ב"ה בזכות כבוד הרב היקר שליט"א שלימד אותנו 'וקנה לך חבר...' - החלטנו לקנות מתנה קטנה בצירוף שוקולד קטן עטוף יפה באריזת מתנה עם פתק שהבת כתבה: "לחברה הכי טובה שלי" והיום מסרה את המתנה לילדה ה "מציקה"... - הילדה הייתה בהלם מוחלט וב"ה מאותו רגע השתנה בהתנהגות כלפי הבת שלי 360°, במקום שנאה מצאנו דרך להרבות אהבה! תודה רבה לכבוד הרב היקר שליט"א שמלמד אותנו חכמת התורה, הדבר הכי יקר בעולם!!!!!
כבוד הרב, יישר כוח על המסירות וההשקעה בהדרכת הציבור. כל מי שמבין את הדרך האמיתית של התורה והערכים שלה, יודע שכבוד הרב הוא חלק בלתי נפרד מכבוד התורה וזיכוי הרבים. לעיתים מופיעים כותבים או פעולות מתוך עין צרה, אך המסר החשוב נשאר – ב"ה הרב מוביל בדרך נכונה, חכמה ומחנכת, ומאיר את הדרך לכלל הציבור (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).
פששש, רבנו הטהור והקדוש! ב"ה מהרגע הראשון הרב ידע כיצד להתמודד עם השאלה המאתגרת מצד הבחורים, ומצליח להאיר את החכמה הגדולה שלו לכל הנוכחים. בזכות הרב, גם כאשר מופיעה עזות פנים או חוסר הבנה, ניתן ללמוד כיצד להבחין ולכוון את הלבבות בדרך התורה. גאווה גדולה להיות חלק מהדרך שהרב מתווה לנו, וללכת בעקבות חכמתו והדרכתו (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).
תודה לרבנו היקר על מסירותו הבלתי נלאית למען הציבור ולמען התורה. ב"ה הרב מקדיש מזמנו הפרטי והאישי כדי ללמד, לעודד, לחלק ספרי קודש ולחנך – לעיתים כמעט 20 שעות ביממה למען כולם. הסיפור עם הבחורים שמתקשים להבין את המסירות הגדולה שלו ממחיש עד כמה רב ההבדל בין העשייה הגדולה של הרב לבין התנהגות חסרת ניסיון או חוסר הבנה של צעירים. הרב ממשיך להוות דוגמה חיה של מסירות, השקעה ונחישות למען התורה והציבור (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).
שלום וברכה, יישר כוח לכבוד הרב על המסירות וההשקעה בהדרכת תלמידי הדור. גם כאשר מופיעות שאלות או התנהגויות לא מכבדות מצד צעירים, ב"ה הרב ממשיך להאיר את הדרך בחכמה ובסבלנות. מי ייתן ונראה עוד רבים לומדים להעריך את כבוד הרב ולשאוף בעקבותיו בדרך התורה והיראת שמים (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).
שלום וברכה לכבוד הרב שליט"א, תודה על ההדרכה וההרצאה המרתקת (פתח תקוה 8.12.25) גם כאשר הופיעה קנאה או חוסר הבנה מצד צעירים, ב"ה הרב ממשיך במסירות ובחכמה לקרב יהודים רחוקים לאביהם שבשמים. נאחל לרב שכל מה שעבר יהיה לתועלת ולכפרה. ויה"ר שימשיך בכל הכוח ובבריאות איתנה, ושהקב"ה ישפיע עליו שפע וברכה, כפי שהיה לרבי יהודה הנשיא זצוק"ל ואף יותר (אמן) תודה על המסירות, החכמה וההשקעה בחינוך ובהדרכה (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).
תודה לרבנו על ההדרכה הנבונה ועל היכולת לענות גם לשאלות שמקורן בחוסר בשלות ובהשפעות חיצוניות. במקום שבו צעירים מושפעים ממראית העין ומתפיסות חיצוניות, ב"ה הרב מצליח להאיר את הדרך ולהעמיד את הדברים על דיוקם. אשרינו שזכינו לרב שמכוון, מחנך ומיישר את הלבבות בדרך טובה ובהירה (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).