חובות הלבבות | שער אהבת ה' | פרק ז'
תאריך פרסום: 21.03.2012, שעה: 05:40
השיעור מתקיים כל בוקר בשעה 4:00 בבית כנסת יביע אומר רחוב עוזיאל 41 בני ברק הציבור מוזמן
השיעור מתקיים כל בוקר בשעה 4:00 בבית כנסת יביע אומר רחוב עוזיאל 41 בני ברק הציבור מוזמן
\n
- - - לא מוגה! - - -
\n
אבל מנהגי אוהבי השם רבים מספור.
אך אזכור מהם מה שהזדמן לי,
והוא שהאנשים שידעו אלוהיהם והכירו חפצו בהם,
אז מתוך אלה שאוהבים את הקדוש ברוך הוא,
זה האנשים שהם יודעים כבר את האלוקים,
והם מכירים מה החפץ שלו מהם, מה הוא חפץ מהם,
והם יודעים גם את ההנהגה שלו בהם,
שהוא מנהל אותם,
הוא מכלכל אותם,
והוא מושל בהם,
והוא אוסר אותם.
בכל מה שנתן להם רשות להתעסק בו,
אמרנו שגמר המעשה בכל דבר זה הכל תלוי בקדוש ברוך הוא,
בכל מה שנתן להם רשות להתעסק בו ולבחור מענייני התורה והעולם.
אז בכל העניינים, גם התורניים,
גם העולמיים,
האדם אסור ונמשל על ידי הקדוש ברוך הוא לעניין גמר המעשה, לא לעניין הבחירה,
בכוונה,
בהחלטה,
אחרי שהתברר להם כל זה,
ונתברר להם והאמינו כי כל ענייניהם ותנועותיהם נוהגים בגזירת הבורא יתעלה וחפצו,
ואז עמדו מבחור בעניין מענייניהם יותר מזולתו,
ואז כבר לא אכפת להם
לבחור מעניין לעניין, כאילו
יש לך שתי עניינים,
עזוב מה נפקא מינא, זה או זה, מה הקדוש ברוך הוא רוצה, זה, זה, מה זה משנה,
כאילו אין להם שאיפה עצמית
להעדיף עניין על עניין.
לכן הם עמדו מבחור בעניין מענייניהם יותר מזולתו,
ובטחו על הבורא שיבחר להם הטוב והנכון מהם.
והם בטוחים שאם הקדוש ברוך הוא דחף אותם לאיזה עניין מסוים,
אז זה הרצון האלוקי, אם זה הטוב והנכון,
כמו שהוא מבין להם
מהעניינים למרות שיכול להיות שהיה קוסם להם
לפני שהגיעו לדרגת האהבה,
יכול להיות שהיה קוסם להם עניין אחר.
נגיד אם היו מסדרים להם איזה עבודה עם 5,000 דולר,
יסדרו להם כולל עם 2,000 שקל, אבל הכולל הכי טוב שיש בעיר מה שנקרא,
אז מן הסתם זה קשה להחליט,
היום זה לא מעניין אותם, אם הקדוש ברוך הוא רוצה שאני אשב בכולל גם לי 2,000 שקל, אז אני אשב גם לי 2,000 שקל.
אין שום בעיה,
אם זה הרצון האלוקי, מה אכפת לי?
וכאשר התברר להם מן התורה
כי הוא מזהיר על ענייני המצוות,
אז כמובן מי שאוהב את השם ברור לו
שהקדוש ברוך הוא מזהיר בתורה על ענייני המצוות
ומצווה על בחירת עבודת הבורא,
ומה שנשאר לנו זה רק לבחור שאנחנו מעוניינים
לעבוד את עבודת הבורא, כתוב שהוא מצווה, כמו שכתוב, בחרת בחיים,
הוא מרשל מבחירת התענוגים הגופניים
ומונע מהם,
וכל מה שאדם יכול להתרשל
מלבחור בתענוגים גופניים
ביותר כמה שיכול למנוע מהם לגמרי,
שלא יזדקק להם, חוץ ממה שמעמידים את גופו.
עמדו בבחירתם במקום שעמידם,
אז הבחירה שלהם הצטמצמה עכשיו.
למה? לכלות אליו, זהו.
כל מה שנשאר להם
זה הבחירה לכלות אל השם יתברך,
קלטה נפשי לאלוקים לאל חי,
ולכסוף לרצונו לכיסופים גדולים, רק לרצונו יתברך,
בלבם ובמצפונם, לא חיצונית.
וחדלום יכסוף לעולם ולרהביו, בלבבם ונפשם.
זהו.
הסתיים אצלם פרק חשוב בחיים,
אין להם יותר כיסופים, שאיפות, רצונות,
מאוויים לעולם,
לרהביו,
בלבבם ונפשם, יעני באמת באמת, בפנים בפנים, אין.
נמחק.
לא רוצה את כל ההבלים, לא רוצה שום דבר.
עם אדם, אפשר שאלה?
רגע.
מצפים העזר
והאומץ ממנו להקים מחשבתם בעבודתו. אז מה נשאר להם? רק ציפוי שמצפים מהקדוש ברוך הוא
שייתן להם עזר,
מאיתו יתברך
באומץ
כוח
ממנו להקים את המחשבה שלהם בעבודתו רק.
ולהשלים המעשה הם מבקשים עכשיו,
כי בחירה וכוונה יש להם.
אבל הם רוצים עכשיו להשלים המעשה במה שבחרו ממצוותיו.
ומה שיצא להם אל גדר המעשה,
משהו שהם הסכים והצליח אותם,
שיצא אל גדר המעשה לא רק הבחירה והכוונה וההסכמה,
אלא גם הושלם המעשה.
מה שהם רצו לעשות בעבודת האלוקים,
ישבחו האל עליו ויודוהו בעבורו.
והוא משבח להם השתדלותם ובחירתם.
אז על גמר המעשה הם מודים ומשבחים לקדוש ברוך הוא.
והקדוש ברוך הוא מצידו,
על מה משבח אותם וייתן להם שכר?
על השתדלותם ובחירתם.
על גמר המעשה זה לא בידם.
אז על מה כן יש לנו שכר?
על המחירה וההשתדלות, ההשתדלות והבחירה.
ומה שלא יוכלו להראות בו מחשבתם, מה שלא יצא לפועל,
מה שלא יוכלו להראות בו מחשבתם מפני חלישותם מהסגול, לא הצליחו.
הייתה להם חולשת המעשה, לא הגיעה לגמר.
יתנצלו לפני האלוקים ממנו,
מצטערים שלא מצליחים להגיע עד איפה שרוצים להגיע,
ויבחרו בעשותו בעת שיאכלו, אבל הם לא יורדים מהעניין,
והם ממשיכים לבחור לעשות את הדבר בעת שיאכלו, נגיד, לא יזדמן להם עכשיו.
הם רצו עכשיו ללמוד, נגיד,
סדר שלם.
אבל בכולל החליטו שעושים ככה וככה, והחליטו ככה וככה,
ולא נותר להם הזמן, ולא יוכלו
לגמור את העניין.
אז הם עדיין לא מתרשלים מן הדבר, לא אומרים, טוב, לא יצא, לא יצא, לא.
ויבחרו בעשותו בעת שיאכלו,
ומייחלים לעת שיזמנהו הבורא בעזרתו,
ויתחננו אליו על זה בנפש זכה ולב נאמן.
זאת אומרת, זה לא מספיק שממתינים להזדמנות.
הם פועלים אצל הקדוש ברוך הוא, מתדבקים בשערי שמים,
ומתחננים אליו על זה בנפש זכה ולב נאמן.
ויאזד תחליט מאב הים.
וקץ משאלותם מאלוקים,
לא מוותרים על שום נקודה שהם שואפים להגיע אליה בעבודת האלוקים.
כמו שאמר דוד, עליו השלום,
אך עליי יכונו דרכיי לשמור על חוקיך.
וישבח הבורא בחירתם בעבודה,
הבורא ישבח את הבחירה,
לא את המעשה,
כי אם רק בשלושת הבחירה המעשה, הם עוד לא יצליחו להגיע לסיומו.
וישבח בורא בחירתם בעבודה אפילו אם יימנע מהם קיום המעשה.
כמו שאמר דוד,
כמו שאמר לדוד,
יען אשר היה עם לבבך לבנות בית לשמי,
הטיבות כי היה עם לבביך.
זה שהיה רק בלב שלך שאתה רוצה לבנות בית לשמי, בית המקדש,
אני כבר מחזיק לך טובה על זה, הטיבות כי היה עם לבביך.
הקדוש ברוך הוא אומר, אני מסתכל על הלב של כל אחד ואחד, מה הכוונות שלו, מה הוא רוצה בעצם.
ואם שם יש כוונות טובות,
השם אומר, הטיבות ה...
מצטרפת את זה למעשה.
כן, כוונה טובה מצטרפת למעשה.
נכון.
אז זה אומר
דוד המלך לא זכה לבנות בפועל
אבל לפחות הוא הכין את כל האבנים, הוא הכין דברים, הוא הכין כסף, הוא ויתר על האוכל שלו,
עשה כל מה שרק אפשר
הוא לא אמר, אה, לא רוצים שאני אבנה? אוקיי, לא צריך
אם יבואו ויגידו, תשמע, צריך, עזוב, אני אמרו לי, לא תערב, תודה רבה, תודה רבה
הכל הוא עשה
מי בנה?
שלמה
מזמור שיר חנוכת הבית לדוד
מזמור שיר חנוכת הבית לדוד
הקדוש ברוך הוא יודע מי הביא את הרעיון
מי רצה, מי אמר אני אשב
בבית ארזים
בקדוש ברוך הוא ביריעות עזים
איך יכול להיות כזה?
דוד המלך
היה הראשון לחשוב לבנות בית לשם
אבל הייתה עליו גם טענה
למה הוא בנה בית לעצמו לפני שהוא בנה לקדוש ברוך הוא?
שלמה בנה קודם את בית המקדש ואחר כך בנה בית לעצמו
איזה דקדוקים, יא ביי, יא ביי, יא ביי, יא ביי
מה אתה עושה? זה לא פשוט, זה לא פשוט
חששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששש
השאלה היא להתפלל על זה או להחליט זה רצון הערב, זה הקושי, ולקבל את הקושי ככה.
מי מכריחים אותו?
טוב, אני הרב יודע, הייתי עשיר, נאפקתי מכל הנתפסים שלי,
ועכשיו אני נשאל על ההורים שוב. אני לא, אני החלטתי שאני לא עושה שום דבר כזה לא לעבוד, וגם אם אני צריך לגמור רחוב, אני יודע שפשוט ללכת לעבוד בחילונים לא טוב לי.
אני יודע לאן זה ידרוג.
אבל אני מתפלל על זה. עכשיו, מצד אחד הרב אומר
שזה רצון השם לבטל את עצמך מפני רצון השם.
מצד שני, אם זה רצון השם והשם רוצה את הקושי בזה, האם נתפלל על זה?
כדי שלא יהיה קושי, או לקבל את זה יחד עם הקושי ככה כמו שהוא. קודם כל, את השאיפה אתה לא צריך להפסיק.
אם השאיפה היא טהורה, אז אתה צריך להמשיך איתה.
מאיפה הקב' יביא את הישועה?
פתרונים לאלוקים.
ולגבי ההכרח,
הם תומכים בך כרגע?
הבנתי.
באיזה סכומים אפשר לדעת?
ששת אלפים פחות.
הבנתי. אם זה יהיה קשה להם להמשיך ככה.
אפשר להחזיק בעולם לפני חצי שנה.
הבנתי.
אז תתפלל קודם כל חזק, שזה יבוא מהר.
זה לא צריך להפריע לך אם אתה תעבוד ארבע שעות.
אתה אומר שהכריחו אותך ואתה כאילו כבר הסכמת לקבל את הגזירה.
של השם, לא שלהם.
אבל אתה אמרת שהם מכריחים אותך מצד אחד.
אז תגיד שלא מכריחים, כי אם אתה לא מקבל את ההכרח, אל תזכיר אותו בכלל.
אז מה הם מכריחים?
אם אתה לא מקבל את ההכרח,
אז הוא לא על המשקל בכלל.
אבל אם אתה מחשיב את ההכרח,
אז אל תזכיר אותו.
כי הוא לא במשוואה.
זו שאלה אחרת.
להתפלל שיש... אמרתי שכן.
בהצלחה. אבל אם זה רצון השם.
איזה רצון?
שיהיה קשה אם אתה אחלה.
לא?
זה לא קשה אם אתה החלטת, כמו שאתה אומר, שזה לא נכנס למשוואה.
ואמרת שאם הם יפסיקו, אתה מוכן להיות... בושה זה מה שקשה. בושה? אתה בשביל השם לא מוכן להתבייש?
בושה? בושה זה עניין אנוכי.
זה בושה?
מה פתאום? אתה נשען על הקדוש ברוך הוא.
אתה נשען על הקדוש ברוך הוא.
בוש לי להיות ירא זולת הקדוש ברוך הוא.
למדנו עם האריה במדבר.
מה זה בושה?
בושה זה בכלל
חשבון שצריך להתחשב בו? בושה? בשביל הקדוש ברוך הוא?
ההלכה הראשונה בשלום על ארוך אל יבוש מן המלעיגים.
הבושה זה שלא עבדנו את הבורא עד עכשיו.
זה הבושה.
בבקשה.
ועזבו ענייני עולמם,
האוהבים האלה שדיברנו עליהם עד עכשיו,
ועזבו ענייני עולמם והנהגת גופיהם בלבותם ומחשבותם.
זהו.
עזבו ענייני עולמם,
הנהגת הגוף, כאילו אתה יודע לטפח את הגוף יותר מדי,
לסדר אותו, ופרם פם פם פם.
בלבותם ובמחשבותם, זאת אומרת אין להם בסיס אפילו לרצון כזה.
והתעסקו בהם,
בחושיהם הגופיים,
בעת הצורך והדוחק.
אז מבחינת הלב,
מבחינת המחשבה,
הם מנותקים מענייני העולם והנהגת הגוף.
אבל מה לעשות שלפעמים בעת הצורך והדוחק צריכים לעשות איזה משהו.
אז לכן ההתעסקות תהיה רק בחושים הגופיים בעת הצורך והדוחק, אבל בלי הסכמה בלב.
כאילו אדם הולך כפוי ואנוס
לעשות מעשה. נגיד הוא לא רוצה לעבוד,
אבל אין לו ברירה, משום שלוחצים אותו ככה וככה, ואז
לא עם הלב הוא הולך.
כמו להבדיל, יש אנשים שככה הולכים לבית כנסת או הולכים ללמוד.
בלב הם רוצים להיות בחוץ,
ועם הגוף הם הולכים לשם.
אצל האוהבים זה הפוך.
ולמה הם עושים את זה רק בחוש הגופי ועת הצורך והדוחק? מפני זולותו אצלם וקלותו בעיניהם.
בגלל שכל ענייני הגוף אצלם מזולזלים,
זולים וקלים בעיניהם.
ופינו נפשותם ולבותם לענייני תורתם.
הלב והנפש פנויים רק לענייני תורה ועבודת האלוקים לכבודו,
לרוממותו,
לשמור מצוותיו
וגופותם עולמיות
ולבותם רוחניות.
אז הגוף הוא רק בענייני העולם הזה, במה שהוא הכרח וצורך ודוחק,
אבל הלב שלהם תמיד ברוחניות.
והם במה שבלבותם, מידיעת האלוקים,
מצד הלב שלהם,
ובידיעת האלוקים שלהם.
הם כאילו עובדים אותו, את הקדוש ברוך הוא,
עם המלאכים הקדושים בשמי השמיים.
מצד הרצון, הפנימיות, המחשבה,
איפה הם דפוסים,
הם בכלל לא בארציות פה,
הם למעלה.
אבל מה לעשות, צריך גם אחרי תחנית לאכול משהו.
מה לעשות?
אבל מצד עצמם, מרוב אהבתם את הבורא,
שם הם מונחים.
נמסו התאוות מלבותם,
ונעקר מהם הכוסף לתענוגים,
בעבור מה שנכנס בהם מן הכוסף
לעבודת הבורא ומאהבה אותו.
זאת אומרת,
כשנכנס זה, יוצא זה, כמו בחבית.
אתה שופך יין לחבית,
מחליף את המים.
אז זאת אומרת, מתחלף הכול ליין.
בעצם זה מה שעשה ארבע ימים יום, זה מה שעשה בדיוק, הדבר הזה הוא עשה.
הוא עושה לך את הבלוף של העולם הזה, הוא נתן מול הפנים.
באמת, זה נכון, אני לא רוצה אפילו,
בלוף אחד גדול, בלוף אחד גדול.
היצר עובד על הכול ובעיניים. נכון.
נמסו התאוות מלבותם,
ונעקר מהם הכוסף לתענוגים,
בעבור מה שנכנס בהם מן הכוסף לעבודת הבורא ומאהבה אותו. וכבתה
אש היצר מלבותם.
ונפסק חומה מרעיוניהם.
אין כבר דמיונות, אין ציורים,
אין דחיבות, אין כלום.
וכל זה מעוצם מה שלבשם מאור העבודה.
עכשיו התלבש על כל עצמיותם אור גדול,
רוחני,
מעבודת הבורא,
כמו שאירע לנר נוכח אור השמש.
ונכנעו מפני מורה אלוהיהם
כניעה גמורה מיראת השם,
והתוודדו לפניו בקיצורם,
ועכשיו אין להם שום אכזבה אם הם לא השיגו משהו מענייני העולם הזה, הפוך.
יש להם רק אכזבה מעצמם על קיצור בעבודת השם,
ולכן הם מתוודדים על זה.
ושכחו לעבודתו
כל מסע שישים עליהם, הם מוכנים להיות שכוחים לפניו.
כמו שהיום להבדיל, אנשים שכוחים מרוב עבודה, לוקחים שתי עבודות, שעות נוספות, הכול.
ולא חששו לחסרון.
אני אביא פה דוגמה,
כמו שהיא הרעה לנר נוכח אור השמש,
כתוב סראג'ה בטהרה מים מהניעה.
התימנים אומרים סראג'ו,
הספרדים אומרים שראג'ה.
כן, שראג'ה זה השכן.
סראג'ו.
מכל מקום
נר בצהריים מה מהנה, מה מועיל.
אז היצר, עם כל הרצונות הגופיים, זה הפך להיות נר,
שהאור של האהבה הגדולה לשם,
כל הדרישות הגופיות בכלל לא מורגשות.
האור הזה קיבא את הנר שהיה מחמם ומדליק את הבן אדם
לעבירות.
אז רואים באמת יצר הרעה ובסוף.
כלום, משהו קטן. כשאין את אור התורה,
אז באמת, הוא עושה את הכול. הוא האמיר היחידי, הוא השורף, הוא המחמם,
הוא עושה את הכול.
אבל אור שבתורה, אור שבתורה מחזירו למוטב.
ואם אדם מרבה את האור על ידי לימוד התורה הקדושה,
בכלל מי מרגיש אותו,
את הנרון הזה?
בצהריים,
בחצות יום?
מה הנר הזה יכול לעשות?
מי מרגיש אותו בכלל?
זו המדרגה שלא אוהבים.
זה ממש, כל מי שמתחיל,
ישר הוא נהיה באהבה, לעבוד את השם מאהבה.
תראה אותם,
כשהם מתעסקים עמהם,
כי אחי הבושת,
וכשמדברים עמהם חכמים,
וכששואלים אותם, יודעים,
וכשחוטאים להם ענבים.
איך אתה תראה את אלה שאוהבים את הקדוש ברוך הוא?
אתה תראה אותם,
כשהם מתעסקים עמהם,
אתה מתעסק עם אחד שאוהב את השם באמת, אחד עבד השם נאמן,
אתה תראה אותו כאילו הבושה דבוקה בו.
וזה ענב צנוע,
אח של הבושת.
הוא והבושת אחים.
כשמדברים עמהם, חכמים.
אוהבי השם לומדים הרבה תורה, אז הם חכמים.
אתה מדבר איתם?
אתה רואה חכמים.
לא, ביניהם בני היצנות, ביניהם בני שטויות.
מדברים.
חכמים.
כל מילה במשקל, הכול מדוד.
קצר וקולע. תיק, תיק, תיק, תיק, תיק, תיק, תיק, תיק.
לא מרבים ללהג.
כששואלים אותם, יודעים.
אתה שואל אותם משהו?
יודעים.
כשחוטאים להם ענבים
אם אחד חטא להם
באיזה עניין?
הם ענבים.
כל זה כמובן
כשלא מדברים שרה נגד השם או נגד מצוותיו ודברים כאלה. שם אסור להיות ענבים, תזכרו את זה תמיד.
בבין אדם לחברו,
כשאין נזק רוחני,
אתה יכול להיות ענב
כמו שאתה לא תעצור על כלב שנובח ותגיד לו, שמעת?
שקט.
אותו דבר.
כי אפילו הכלבים במצרים ידעו את המעלה של ישראל.
לא יחרץ כלב לשונו.
אפילו הכלבים במצרים ידעו מעלת ישראל ומעלת ישראל שהיו עובדי עבודה זרה.
ידעו את מעלת ישראל ולא פתחו את הפה נגדם.
יש עוון גדול שנקרא סותר לועו של ישראל.
זה גם העניין שדיברנו, סותר לועו של ישראל.
לא לתת לבן אדם להתבטא,
לבטל את דיבורו,
לבטל עוד יותר את מעשיו.
זה נקרא סותר לועו של ישראל.
אז כשחוטאים להם ענבים.
ותראה צורותם שעלה עליהם האור.
נכנסתם פעם לרב קניאבסקי?
כשתראה צורותם שעלה עליהם האור,
חוכמת אדם תאיר פניו.
ואם תעמוד על הלבבות,
תראה לבבות נשברות לאלוהים.
כל מה שצומח אצלהם ברעיונות
זה מענייני רוממותו ועבודתו יתברך.
בלבביו מבונה ומיושב.
ובשיחתו נושבות
ובשיחתו נושבות הכוונה כמו שיח.
שיחתו מלשון שיח, צמח.
ובשיחתו נושבות.
ובעסקי העולם נשמות.
שממה.
אתה מדבר איתו בענייני עולם, לא מעניין אותו שום דבר, לא שומע, לא מאזין, לא אכפת לו.
נשמות.
שממות.
מילאה אהבת האלוקים ליבותם
ואינם מוצאים לדברי הברואים תאווה.
לא מעניין אותם, אנשים יושבים ומשחקים. יש כאלה יוצאים פה לחדר השני, מדברים שטויות והכול.
קמים כבר בבוקר
ויושבים ללהג ולשחק וכל מיני דברים, עוונם גדול מנשוא.
נמצאים בבית מדרש, לא בקפה מדרש.
נמצאים במדרש ועושים ממנו קפה.
אז לכן הוא אומר,
ואינם מוצאים לדברי הברואים תאווה.
יש כאלה רק
תאווה לדבר.
היינו בבית מלון,
בשבת.
ובבית מלון
היה שיעור למטה.
בחלק נעדרו.
איפה הם ישבו?
בלובי.
למה יש קורסאות יפות?
מלון יפה,
יושבים בלובי. בשביל מה?
בלה בלה בלה בלה בלה בלה בלה בלה בלה בלה בלה בלה בלבלה. דיבורים.
מעבירים את השבת בדיבורים.
אז הצעתי שיקנו קורסאות גם כן.
תכתבו עליהם שבת, ישבו כל השבוע
וידברו
בלה בלה בלה בלה בלה בלה בלה בלה בלה בלה. מה קרה? ראית קורסא? התיישבת?
שבת?
אתה יכול להרוויח פי אלף.
מה לעשות? יש אנשים שעדיין הם בהתחלה,
בהתחלה.
אבל זה כואב שאתה רואה. לך תסביר להם עכשיו אהבת הבורא.
אז לכן האוהבים את הבורא אינם מוצאים לדברי הברואים תאווה, אין להם שום תאווה.
רוב בני אדם תראו איך הם אוהבים להצטרף,
שומעים משהו, נדבקים.
כמו מגנט.
מה, מה, מה, מה, מה, מה, מה, מה? מה הוא אמר, מה הוא אמר?
שלא יפסיד גם מה שדיברו קודם.
מה, מה, מה?
מה אכפת לך, מה?
מה מעלם המוריד?
במקום מה, מה, מה, מה, היית אומר? מה אהבתי תורתך כל היום מסיחתי?
זה מה?
מה זה מה, מה, מה? קשקושים.
ואינם מוצאים דברי הברואים תאווה ולא בשיחותם הנאה.
גם לא נהנים.
מה עשו דרך השחיתות?
והלכו במבחר הנתיבות.
ובזכותם מסתלקים הייסורים. שמעתם? בזכות הבחירה הזאת ללכת דרך זו, מסתלקים הייסורים.
ובזכותם יורדים הגשמים.
כל הגשמים לעולם יורדים בזכות האנשים האלה.
ובזכותם ישוקי האדם והאדמה.
כל השקעת האדמה והאדם והגשמים שירדו השנה,
טעניות 40. כל הנסים הכלים ירדו מאוד כלים.
אחד לא נמצא על זה. אני חשב יותר קצת לדבר הזה, השתבח שמה. לא יכול להיות דבר כזה.
אף אחד שלא ייפצע מכל הטילים האלה, זה דבר נדיר.
אף אחד לא מסתכל על זה, לא חושב על זה.
כל טיל יכול להראות, לא יודע, מתי למצואות אנשים יכולים כל טיל.
אף אחד שלא יראה, זה פלא פלאים, אתם לא חושבים על זה? זה מה שאמרנו. אין ויכוח על זה, אני חושב. ממש, שהשם ישמור אותך.
הכל טוב.
אם מגן ברומא
ב-40 אלף מישראל, עברנו את 40 אלף תעניות.
שלא נצטרך בעזרת השם מגן ורומח.
ובכן, לפי שמנעו גופותם מן העריות
ומשכו ידיהם ממיני המטעמים
וברחו בנפשותם מן האיסורים
והלכו בדרך הטובה והישרה,
הגיעו אל המחלות הגדולות
בסבל ימים מעטים
והרוויחו שני העולמים
וקבצו שתי הטובות
והשלימו שני היתרונים,
כמו שנאמר במזמור, אשראי איש יראה את השם
עד סופו.
אז אלה שאוהבים את השם מנעו את עצמם מעריות,
משכו את הידיים,
לא נוגעים במטעמים ואין נשנושים ואין קשקושים,
ברחו מכל האיסורים,
הולכים בדרך טובה וישרה,
ומגיעים למחלות הגדולות ביותר
בסבל של ימים מעטים. כמה זה שנות חיינו?
אפס אפסים.
כמה זה שנות חיינו?
בן אדם, עד גיל 13 לא חייב במצוות.
אחר כך תוריד את הלילות.
כמה כבר נשאר?
מתוך זה יש לו את התפילות,
יש לו את השבתות,
יש לו עוד כמה דברים.
וממילא כמה נשאר להישמר
מכל מיני עניינים.
ראיתם איך ארבעים יום עפו מהר?
כששומעים ארבעים יום,
זה ארוך,
זה כמעט חודשיים
עם השבתות.
טיק טק,
טיק טק.
אז אתה מונע את עצמך מכמה מטעמים,
אבל אתה זוכה להיות
משני עולמים,
לא כדאי.
ומקבצים את כל הטובות ומשלימים את היתרונות וכו'.
וקבצו שתי טובות.
טובת העולם הזה וטובת העולם הבא.
אז גם כן, על בני האדם והאלוקים.
ומה זה יש לנו שני יתרונים?
שיש לה ישראלי שהוא מותר מן הבהמה,
וגם שיתרונו על העובד כוכבים.
ומן התמה בעניינם,
כי מעטו בעיניהם המצוות אשר ציווה בם הבורא.
בצד חובות טובתו שהטיב להם.
אז בעניין המצוות,
המצוות הן מעטות
מאוד בעיניהם
ביחס לחובות המוטלות עלינו כנגד הטובות שהטיב לנו הקדוש ברוך הוא.
כאילו,
כמה שאנחנו נחזיר
טובה לקדוש ברוך הוא, זה כלום. אפס אפסים לעומת החובות שיש לנו על הטובות.
אז מה זה קצת מצוות שאנחנו מקבלים?
הרי המצוות האלה הן בעצם קיום החובות שלנו מעט
על רוב הטובות שאנחנו מקבלים.
ובצד מה שקיבלו על נפשותם
מן היגיעה וההשתדלות והסבל והמיתון לדובקה בעבודתו.
וכל זה כמובן חוץ ממה שהם קיבלו על נפשם
מן ההגיעה להתייגע בעבודת הבורא, להשתדל מאוד,
להיות מוכנים לסבול כל סבל הצריך
והמיתון, מתינות, מתינות
לדובקה בעבודתו.
בהמשך נעשה מחר.
תודה רבה.
תהיה בריא.
תודה לכם.
תודה רבה.
אמן,
אם תודה בארץ נועברה ומלוא אמן, אמן.
שלום הרבה מסמיה, חיים ושלום שלום ונחמה.
ושלום ועבודה שלום ועברה.
שלום ומזל עליו, רם ישראל ומלוא אמן.
שלום ומרמה, רם ישראל ומלוא אמן.
רבנו הקדוש, ב"ה התשובה שלך ממש ריגשה אותי, מול סיפור כל כך קשה... תשובתך כל כך עושה נחת בשמים, יה"ר שבזכותך תבוא הגאולה, זה מדהים! חזקיהו המלך נבחר להיות משיח אך מכיון שלא אמר "תודה!" נלקח ממנו התפקיד... ואתה אומר לעם ישראל: "שבו תשארו ללמוד - "השם יִלָּחֵם לָכֶם" (שמות יד, יד) ואחרי הנס שיעשה השי"ת - שירת ההודיה שלך תהיה כל כך חזקה שבוודאי יבוא משיח... הרב תמיד מלמד אותנו רק לומר "תודה!" גם על הרעה... תמיד דמותך מול עיני כשיש קושי, כמה אתה מחזק אותנו... תודה לך על החיזוקים שלך (״בעלה של אחותי רצח אותה, איפה היה אבא שבשמיים?!״ אור יהודה 19.01.2011).
בוקר טוב כבוד הרב, ב"ה שמעתי את ההרצאה בקרית אתא. וואו איזה הרצאה, תודה רבה נהנתי מכל רגע וכמובן שלמדתי ממנה הרבה (קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
אנחנו מטופלים בבית חולים פסיכיאטרי בצו של בית משפט. וב"ה השמעתי לחבר שלי את הדיסק של 'הכשרות באספקלריה עכשווית' (shofar.tv/lectures/923) השתכנע והפסיק לאכול בשר, אבל אמרתיו שישמור בסוד, כי כל שינוי שאדם עושה במקום, זה ירידה במצב הנפשי שלו על פי הפסיכיאטרים... אחרי חצי שנה לערך התגלה שלא אוכל ואמרו לו "שאם לא יחזור לאכול בשר יעבירו אותו למחלקה סגורה!" ששם יש הרבה אלימות והוא פחד. התקשרנו ל: 'שופר' סיפרנו זאת והרב אמר לשיר פסוק תהילים ק, ב, הדלקתי את הרמקול שמתי את השיר של הרב והתחלנו לרקוד ועכשיו הוא לא אוכל בשר ואין עוד לחץ מהם על זה, לא מזכירים לו כולם על זה (סגולת השמחה "עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" תהלים ק, ב Shofar.tv/articles/15096).
שלום לכבוד הרב שליט"א, ב"ה זכינו לראות עין בעין 'בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו' (מכות י, ב) היינו צריכים להגיע להרצאה האחרונה שהתקיימה ברמלה ונתקענו בלי רכב והצטערנו על זה... הגיעה חופשת בין הזמנים וסגרנו נופש בקרית אתא... ולא להאמין הפלא ופלא הרב שליט"א הגיע לתת הרצאה באולם רחוב מתחת למקום שנפשנו - ישתבח שמו לעד! הגענו בשמחה גדולה לגלות שהאולם מלא מלא באנשים ונשים ומלא בנערים ונערות. ישבנו עם הנוער מאחורה ברוך ה' הנוער נשאר עד סוף ההרצאה והקשיב. ברוך ה' שהנוער מתעורר לצדיק האמת החי. תודה על הרצאה מרתקת. יה"ר שהשי"ת יברך את הרב (קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
בוקר אור ומבורך לרב היקר והאהוב! יישר כח עצום ותודה רבה על עוד דרשה מרגשת ומיוחדת כמוך. ב"ה האופן הנדיר שהרב היקר והאהוב מנגיש את הידע והחשיבות העצומה בביצוע פשוט ובהתמדה זו הבשורה, הצגת ההקלטה לציבור בעניין הבחור שעבר תאונה קשה מאד ומשתקם בשל אימוץ ההמלצות ריגש מאוד, גם לאחר סקירה של מאות מקרים של ניסים ונפלאות בהעמקה, זה מדהים, מרתק ונדיר. יה"ר שהקדוש ברוך הוא ישמור אותך מכל משמר וימשיך לתת לך כח ועוז להשפיע בענק בעולם התשובה ולהרבות באהבה ובשמחה כבוד שמים בבריאות איתנה בכול האיברים והגידים בשמחה ונחת בכל התחומים והענינים. אמן ואמן!!! (קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
כבוד הרב, תודה על ההרצאה בקרית אתא המעלפת, המרגשת, המצמררת, וה-מחדשת בה”א הידיעה! פעם כבוד הרב אמר למישהו: “ב״ה יש קומץ אנשים שמצטופפים לשמוע את האמת” והערב זכינו לראות זאת כולם צפופים כמו סרדינים, והלב התמלא שמחה לראות אולם מפוצץ עד אפס מקום. בלי עין הרע "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן" (בראשית מט, כב) אמן, כן ירבו כך כל ההרצאות! הגענו ב-20:50, אנשים עמדו, וגלשו אל מחוץ למפתן הדלת. גם לנו כבר לא היה כיסא, והבנו שנעמוד כל ההרצאה. ואז השי"ת שלח את י.ב. הי”ו עם רעיון מבריק – אילתר עבורנו ספסל מאחד החפצים במקום. איזו אכפתיות וטרחה בשבילנו! תודה רבה לו. ובזכותו זכינו לשבת בשורה הראשונה, הכי קרוב שאפשר – לשמוע כל מילה ולזכות לחזות בפני הרב. לקדש את העיניים! 74 ק”מ לכל כיוון 🚦🚦 – וכל ק״מ שווה עולם ומלואו. אחרי שכבוד הרב חידש לנו על גודל שכר הפסיעות והנסיעות לדבר מצווה, כל הדרך קיבלה משמעות אחרת. פתאום מבינים שכל מאמץ קטן בדרך לשיעור נרשם בשמים. ואפילו כששמענו מהרב שגם על קושי והטרחה למען מצווה יש שכר –תודה להשי"ת שזיכה אותנו לשבת על ספסל מאולתר😃 כל אחד מהסיפורים זה פנינה בפני עצמה. הסיפור על האדם שזכה לאריכות ימים בזכות עניית “אמן” – צמרמורת ואם כל הנסיעה היתה רק כדי לשמוע את החידוש של כבוד הרב על הפסוק “לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה’” (בראשית מט, יח) כבר היה שווה להגיע. איזה חידוש נפלא ואיזו עצה יקרה להתחזק בביטחון ובישועה! הדברים מאירים לנו את הפסוק באור חדש, אור שאפשר למצוא רק אצל כבוד הרב, שלא מפסיק לחדש, להפתיע ולרגש. ישר כוח עצום! אשרינו שזכינו ברב שמאיר את פסוקי התורה בעומק כזה, מגלה בהם אוצרות שלא תמיד שמים לב אליהם, ומעניק לכל מילה חיים ומשמעות חדשה. בכל שיעור זוכים לצאת עם עוד חיזוק, עוד הערכה למצוות, ותמיד מזכיר לנו שלא נהיה חלילה "מְלֻמָּדָה" (ישעיה כט, יג) אלא שנדע להעריך את כל היהלומים שהקב”ה נתן לנו – כל “אמן”, כל פסיעה, כל מצווה, כל רגע של תורה (גם 5 דקות מצילות!) וואו❗️ וכבוד הרב הוא בעצמו יהלום 💎💎יקר שאין לו מחיר. שליח נאמן של הקב”ה שמאיר את הדרך לאלפי יהודים, מלמדנו לגלות את היהלומים שבתורה ובמצוות, ומזכיר לנו בכל פעם מחדש כמה עושר רוחני הקב”ה העניק לנו. כמה השי"ת שמח בך! יה"ר שנזכה להדבק בו כמוך! תודה לרב על כל ההשקעה, המסירות והאהבה לעם ישראל. תודה שאתה מחדיר בנו אמונה, מחזק אותנו, ותמיד דואג שנגיע הכי רחוק שאפשר בעבודת השי"ת. 🩸איך בכלל אפשר אי פעם להודות ולהחזיר טובה לכבוד הרב כפי שמגיע לו⁉️❗️❗️❗️ יהי רצון שהקב”ה יעניק לכבוד הרב בריאות איתנה, אריכות ימים ושנים, שפע כוחות, סייעתא דשמיא בכל מכל כל, וימשיך לזכות את עם ישראל בעוד שנים רבות של תורה, אמונה, חיזוק וקידוש שם שמים (אמן) אשרינו מה טוב חלקנו שזכינו ברב כזה. 🙏תודה אבא שבשמים!! (קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
כבוד הרב היקר. ב"ה הייתה הרצאה מיוחדת במינה. ישבתי על הכסא בלי לזוז. כמו כן האולם היה מפוצץ באנשים וזה עשה לי נחת. איזה כיף שהגעת לכאן. ברוך תהיה ויישר כח גדול (אמן, קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
לכבוד הרב היקר, רצינו להודות מעומק הלב על הדרשה המיוחדת והמחזקת. ב"ה זכינו לעמוד ולהקשיב לדברי התורה של הרב, ולהרגיש את האור, החיזוק והאמונה שעוברים בכל מילה. הייתה לנו גם התרגשות גדולה לראות את ההשגחה הפרטית — ממש כרבע שעה לפני הדרשה קיבלנו לביתנו את תמונת הרב, כהכרת הטוב על החסד שזכינו לעשות - מאנשים שלא קשורים לקפ"ז - הרגשנו בזה זכות גדולה וסימן משמים. יהי רצון שנזכה תמיד ללכת בדרך התורה, להרבות בחסדים ובמעשים טובים, ושזכות הרב תמשיך להאיר ולחזק רבים. תודה רבה לרב על הזמן, ההשקעה והלב הגדול. מאחלים לרב נסיעה טובה ובטוחה, שילווה הרב בשמירה והצלחה, ויחזור לשלום (אמן, קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
אין מילים, ב"ה הרצאה נדירה!!! נסיעה טובה ובטוחה🙏 (אמן, קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
שבוע טוב ומבורך, כבוד מורי ורבי אלופי ומיודעי בהקשר לתולעים, ב"ה ראיתי בספר 'אוצר פלאות התורה' פרשת עקב עמוד שעב' על הפסוק: "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבְעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךְ עַל הָאָרֶץ הַטּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ: (דברים ח, י) הנזהר שלא לאכול בלי ברכה אין תולעים שולטים בו, דבר פלא כתב ב'שפתי כהן' (קכה) על התורה (כאן): "שמעתי שכל המברך על כל מה שאוכל, ואינו מכניס לגופו שום דבר בלא ברכה ראשונה ואחרונה, כשמת אין התולעים שולטים בגופו, לפי שהתולעים הם מהקללה, שנאמר (דברים כח, לט) "כִּי תֹאכְלֶנּוּ הַתּלָעַת" והברכה היא היפך הקללה, שנאמר (יחזקאל מד, ל) "לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךָ" הוא הקבר, ברכה גימטריא כרז, שמכריזין שלא יגע בו שום נזק. עוד, ברכה גימטריא זכר, לפי שמזכיר שמו ומברך על כל דבר ודבר שהיה אוכל, ולא נהנה שום דבר בלא ברכה, לזה מצילין אותו מדין התולעים. ועוד, לפי שבשר גופו נתגדל ונתרבה על ידי ברכה, אין הקללה שולטת במקום ברכה. וכן מצינו רמז לזה "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת" סופי תיבות ארבע תוי"ן, גימטריא ברכת נהנים להציל מדין תולעים עם הכולל" (קכו) עד כאן המספר פלאות התורה! (לכתבה בדיקת חרקים ותולעים במאכלים shofar.tv/articles/12056).