מיקס 50 שאלות ותשובות חלק 79

 

- - - לא מוגה! - - - 

ערב טוב, כבוד היושב-ראש. ערב טוב.

רציתי שלוש שאלה.

השנים-עשר השבטים, האחים

של לאה ורחל,

הם קצת ביזו את האחים שלהם, שהיו בני השפחות.

אנחנו גם רואים שיעקב אבינו חזר,

אז הוא שם את השפחות ואת הילדים שלהם

לפני יתר האחים והאימהות.

יש לי בעיה עם זה קצת לגבי ההרגשה הזאת שלמעשה השפחות ייבאו ילדים שהם גם שני מסע שבטים והם לא נחשבו כזה

גם בעיני יעקב, לא יודע, למה הוא שם אותם? נכון, יש חשיבות לפי עיקר וטפל.

נכון, מה היה עיקר הבית?

עיקר הבית היה דווקא האמהות.

מי?

רחל ולאה. רחל ולאה.

והשפחות ניתנו במקרים מסוימים לפי בקשתן.

אז זאת אומרת, זה היה הטפל, לא מעיקר.

אז לכן הם היו תמיד במצב הזה.

אבל זה לא בצד ביזוי כמו שאתה מבין. זה כמו שיש לך כמה בנים

ואחד מהם הוא הבכור,

אז הבכור הוא יותר נחשב מהאחרים. אז מה, אתה מבזה את הקטנים?

לא.

יש חשיבות לבכור יותר מהאחרים.

זה לא בגלל שהם מבזים דווקא.

הבנת?

הבנתי.

כבוד הרב, נתנת לי קודם ברכה לגבי פועל הכליות.

כן. אחרי מה שדיבר, הייתי יכול גם לבקש ברכה לזה אחר הבא הקיימה, אם אפשר.

בעזרת השם. קודם כול, אני רואה ואני שמח שאתה מקפיד לא לקצץ את הסערות ולהשאיר פה פאות.

אבל אתה צריך לדעת שצריך להשאיר פאות מהמפרץ.

מהמפרץ עד גובה האוזן,

נשאיר שם סערות. בעזרת השם. השאר אתה יכול להוריד.

מה השם?

אני משה שילה בן בדריה. משה שילה בן?

בדריה. בדריה, ואשתך. חפציבא בת אהובה.

חפציבא בת אהובה, תזכו לזרע חי וקיים מהרה. אמן.

סבבה.

יש לי יצר הרבה נורא גדול עם הצניעות. אם אפשר דברי התעוררות.

כן.

תראי, הצניעות של אמותינו הצדקניות העניקה להם בנים צדיקים לגמרי.

אני מבין שאת נשואה, כן?

כן.

אז שרה, כתוב, הנה באוהל,

ומייד אחרי כן היא מתבשרת שהיא תלד את יצחק.

תמר כיסתה פניה,

וחמיה לא ראה את פניה מעולם,

ובזכות זה יצא מתמר פרץ שממנו יצא מלך המשיח.

וכן על זה הדרך.

כל צניעות שבאישה גורמת שהיא תלד

בנים צדיקים וכשרים,

והיא גורמת עשירות בבית,

והיא גורמת לקדושה בבית. ואם לא ההפך, חלילה,

גם גורמת לעניות בבית,

וגורמת לטומאה בבית, ושבניה לא יהיו גדולים.

אישה שנשואה, מה עוד היא צריכה?

יש לה בעל, נגמר הסיפור.

אז עכשיו היא צריכה להיות מקושטת לבעלה בלבד,

ולא לאחרים.

כשהבעל בא, היא צריכה להיות לבושה היטב.

כשהיא יוצאת,

אם היא יוצאת, פחות.

ככה צריך להיות נכון.

אבל עושות...

הפוך, בבית הם חלוק ושרוואל וכשיוצאות החוצה מתקשטות, למי?

צריך להתקשט בפני הבעל, לא להתקשט בפני האחרים.

אבל מה לעשות,

נשים אוהבות סומי

ולכן הן דואגות שכולם יראו ויעריכו ויפרגנו וכולי וכולי וכולי.

ופה המכשלה שיצר רע תופס ולוכד את כולם ולכן אישה שהיא צנועה היא לא מחטיאה את הרבים

והיא זוכה שהיא מקדשת שם שמיים בהליכותיה והקדוש ברוך הוא משלם על זה שכר גדול מאוד.

תודה רבה ויישר ברכה לבעלי בבקשה.

שמו?

יעקב ישראל בן מזל. יעקב ישראל בן מזל יזכה לשוב בתשובה שלמה מהרה. אמן, תודה. ותשתדלי לכסות את כל הסערות תמיד. כן, תודה.

כן.

ערב טוב.

ערב טוב הרב.

רציתי, יותר נכון, עצה. אני הרבה זמן כבר מנסה לחזור בתשובה.

אני מתחיל טיפה, אבל זה חוזר אחורה כל פעם.

רציתי שהרב גם יברך וגם הוא יוכל לתת לי עצה, שזה מה שבאמת. קודם כול, איפה אתה נמצא?

בשירות סדיר?

בשירות סדיר, כן. כמה שנים?

שנתיים וחצי, עוד מעט.

והחבר'ה מפריעים לך?

לא, החבר'ה דווקא מפרגנים, אבל זה ממני.

אז איפה אתה נופל כאילו?

לא יודע, מעצמי.

מה הפירוש? ניסית לשמור שבת ולא הצלחת?

הצלחתי כמה שבתות, אבל זה חזור אחורה.

תגיד לי, במה נפלת?

סיגריות.

סיגריות?

כיפור אתה לא מעשן.

לא. שבת יותר חמור,

אז זה קל מאוד להחליט.

שבת הרבה יותר חמור.

אז ממילא, אם אתה מבין שכיפור חמור, אז זה יותר חמור.

אז לא מעשנים.

סתם לעשן זה לא בריא, כידוע.

ונשמרת מאוד נפשותיכם.

הנאה של רגע שאנחנו גם משלמים עליה בגדול.

לא כדאי. כן, אבל זה לא רק שבת, זה גם נגיד תפילין או כל דבר אחר שזה מכיר תקופה. מה הקושי בתפילין? חמש דקות?

לנקות את הנשק לוקח

גם כן כמה דקות.

לעמוד במסדר, ללכת לשמירה, כל זה אילוצים והכרחים,

ואתה עושה אותם בלית ברירה.

פה, בכיף.

אתה יכול להניח תפילין בבוקר.

לא מאפשרים בבוקר, טיפה יותר מאוחר.

בהפסקה, באוכל, מה הבעיה?

זה לא טרחה. הרי מה שמבקשים ממך בצבא זה פי כמה וכמה יותר מהמצוות.

שם זה ציוויים ופקודות כל הזמן,

ואתה צריך ללכת לפי נהלים של המטכ״ל.

אתה עושה את זה.

אז מה הבעיה לעשות כמה מצוות?

ואם יש לך פרגון מהאוהל,

עוד יותר טוב.

מלאכת הידיים תתחזק, תחזק גם אחרים.

אני אתן לך ציצית וכיפה, ובעזרת השם,

אני מברך אותך, בסדר?

כן, אבל אני לא רוצה להתחייב אליהם. אל תתחייב, אתה מחויב.

תן לו.

מה השם שלך ושם האימא?

פנחס בן יובקה.

פנחס בן יובקה,

השם יזכה אותך לשוב בתשובה שלמה ולשמש דוגמה לאחרים.

אמן. בהצלחה.

שלום, כבוד הרב. בורכה. יש לי שתי שאלות, ברשותך.

אחת מהן זה לגבי גיור.

שני האחים שלי, שהתברכו הקטנים,

אחד גדול ואחד קטן,

שתיהם מנהלים קשר עם גויור.

נקרא לזה, לא יהודיות.

אחת מהן מאוד רצתה להתחתן איתו עכשיו כדי להוליד ילדים בעצם.

אח שלי הוא יהודי, בא בבית מאוד מסורתי.

הכול,

עשו להם בעיות של מפה עד להודעה חדשה.

ביקשו גם מאח שלי לחזור בתשובה, גם ממנה לחזור בתשובה.

זה אחרי שכמה חודשים הם היו בהרבה סמינרים,

שמרו שבתות שם והכול.

אני לא מבין מה עומד מאחורי כל הקושי הזה שקרוי הרוחה ליהודית. קודם כל,

גרות לשם חתונה זה לא גרות אמת.

לשם הבאת ילדים יהודים לעולם. זה לא משנה, אין דבר כזה. הם יכלו להתחתן גם חתונה אזרחית.

נכון, אין דבר כזה. היא יכולה להתחתן איתו והוא יתחתן איתה ויעשו מה שהם רוצים. גרות צריכה להיות גרות לשם שמים.

אם היא מתגיירת בגלל שהיא רוצה להיות יהודייה ואחרי זה הוא יחליט שהוא רוצה אותה, הנה מה טוב ומה נעים.

אבל בגלל שהיא רוצה אותו והוא רוצה אותה,

הם מחליטים לעשות את הגיור בדיעבד לצורך זה,

כי הוא לא רוצה להתחתן עם גויה,

אז זה בעיה.

דבר שני, הילדים שבאים מן הגויה גויים.

הם לא שלו.

לא, גם באזרחי, גם לא באזרחי. זה לא שלו.

זו הסיבה שרצו להתגייס. זה מה שאני אומר. אז לכן זה לא גיור אמת. שהילדים שלו יהיו יהודים. אז לכן זה לא גיור אמת. הבנת?

ואם היא לא הייתה אומרת שהיא איתו בקשר זוגי,

היא הייתה מתגיירת רגיל, בלי בעיה.

נכון, אבל... לא, צריכה לשקר בשביל להתגייר. לא, היא הייתה... עוד יותר גרוע. לא, היא הייתה צריכה באמת להתגייר. אם היא מחרטטת,

אז זה גיור חרטא, וזה לא תופס.

אז היא עבדה על עצמה ועליו, היא לא עבדה על הרבנים.

הבנתי. זה אומר שבעצם החברה של אחי הקטן... מהגדול?

לא לנסות.

האחי הגדול כבר שם איזשהו שהוא. אכל אותו. הוא עדיין בתהליך. אכל אותה, אפשר להגיד.

מכל מקום אתה צריך להבין, לא כדאי להמשיך. הוא לא יחזור בישיבה. הוא לא יחזור בישיבה. לא. הוא צריך להיפרד ממנה.

אוקיי. ואז להגיד לה אם היא רוצה להתגייר, שתתגייר. זה העניין שלה. אז זה דבר אפשרי לעשות. בלי להזכיר מילה וחצי מילה

שהוא יכול להתחתן איתה, ימתין לה או דברים כאלה.

אם זה אמיתי מבחינתו והיא תעשה את זה בסופו של דבר,

זה עניין אחר. אבל אם זה יהיה עם רמיזות וכוונות,

זה לא מועד, זה בדיוק אותו דבר.

זה מוצא חן בעיני התשובה דווקא.

תהיה בריא.

תהיה בריא. אתה עכשיו לשאלה השנייה, בבקשה.

כן. יוצא לי הרבה לראות אינטרנט,

לשמוע הרצאות שלך, לשמוע הרצאות של אחרים.

יש איזה בחור מסוים באינטרנט,

חילוני גמור נקרא לזה ככה,

הוא לוקח הרצאות שלך ועובדות על ה... שלי ושל אחרים, כן. שלך ושל אחרים. אתה בטוח שמעת אותו. פשוט אני מתבלבל ממנו ולא שומע תשובה ממך. אתה לא צריך להתבלבל,

אנחנו נותנים לו לעבוד, שיעבוד, שיעבוד, שיעבוד,

ויתעייף, ויתעייף, ויתעייף,

עד שהוא יגמור את הכול.

אוקיי, ואז?

נצחק.

תראה, מה זה נצחק?

אני בינתיים מחפש תשובות מסוימות,

והתשובות המסוימות שאני מקבל ממך, הוא נוגד אותן.

הוא לא נוגד שום דבר, זה הכול, אם אני אפרק את כל מה שהוא עושה שם,

אתה תתעלף מצחוק. אני אשמח, את זה אני מחפש. אבל אני לא מתכוון לבזבז את הזמן שלי על טיפשים.

יש לי זמן שהוא חשוב מאוד, ואני מעדיף להשקיע אותו באנשים חכמים.

אם אני, כל אחד שיגיד איזה משהו, אני אתחיל לתת עליו מערכה שלמה.

של תירוצים, לא נגמור.

תראה, בציון גולן יש כתה יותר.

לא, אני אסביר לך. זה בן אדם שהוא בן אדם מסית ברמות. הוא הסית בוטים, הוא מסית עוד הרבה חברים שלי. המון.

בוא, בוא אני אסביר לך.

יש כת מסוימת שהם עושים את זה.

וזו כת שלמה, ויש להם אתרים מיוחדים שהם כל הזמן צוחקים ומלגלגים על הדתיים והכול.

יודעים.

אבל עם אפיקורסים לא מתעסקים, מניחים אותם, תן להם, הם ידברו, זה לא יעזור.

זה לא יועיל.

מתי יועיל? אם אני אשיב זה יכול להחזיר את הבן אדם בתשובה? שווה.

אני אשאל פה בן אדם,

אתה רוצה לדעת מה אני אומר? כן. אתה תהיה מוכן לחזור לתשובה? הוא אומר לי לא. אז הוא אומר לו, שב, לא צריך, אל תשאל.

הלאה, השאלה הבאה,

אני אבזבז עליו זמן.

את החיים שלי אני אתן לו.

בשביל מה?

שהוא יתבדר.

לא, לא מאבד את החיים שלי בחינם.

הבנת?

זה לא על מנת המלחמה איתו, זה על מנת להסביר לאנשים. הבנתי, מתוק, אבל כמוהו יש הרבה,

גם בעיתונות כותבים עלי כל מיני דברים שהם שקריים והכול, ולכן אני מדי פעם תובע אותם,

אבל זה רק בשביל להראות להם שלא משתלם לשקר.

אבל אם אני ארדוף אחרי כל אחד ואחד, אוי ואבוי, לא נגמור.

כל החיים שלי אני עסוק רק ברדיפות אחרי אנשים.

להגיד אם הם אמרו נכון או לא אמרו נכון.

מסכים איתך עדיין? תשקול את הבחור הזה ברצינות, כי הוא באמת משקיע. ראיתי, אמרתי לך, הוא לא נשקל אצלי אפילו מיליגרם.

אם הוא היה נשקל, תאמין לי שהייתי מגיב לו.

ראית לכל בוט איך הגבתי?

את זה עוד לא. בצינור היום, בצינור לילה, תראה היום, ב-2424, איך נותנים לו בומבה,

לרפי ג'נשווילי.

תודה רבה, כבוד הרב. תהיה בריא.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

אני באתי לפה להודות ולהתוודות.

גדול אבוני מן שום.

אני רציתי לבקש את סליחתו של הרב על הדברים שכתבתי בפייסבוק לפני כמה חודשים.

אני מודה ומתוודה, התקשר אלי בן-אדם עם מספר חסוי

ואמר את מה שאמר,

ובאותו רגע הייתי בשעת כעס מאוד מאוד מאוד גדולה,

וצררה השתלט עלי, וכתבתי את מה שכתבתי.

זה לא היה שייך לכתוב את זה,

ואני עשיתי הרבה הרבה חשבון נפש.

פספשתי במעשים שלי,

אתה בתחילת ההרצאה דיברת על העניין של לשים בפתח של אחרים, ומקבלים את זה בחזרה.

בוא נגיד ככה, שמי שכועס, דיני גיהנום שולטים בו. שלטו בי דיני גיהנום.

ואני אומרת את האמת מיום רביעי בערב, אכלתי הרבה הרבה גיהנום.

הרבה אנשים התקשרו אלי ושלחו לי הודעות וקיללו אותי והשפילו אותי,

וזה רק גרם לי להבין כמה הטעות שלי היתה גדולה.

אני באמת באמת מתחרטת על מה שעשיתי.

זה לא היה שייך לכתוב דבר כזה.

וכשאני באתי להרצאה ביום רביעי,

אני באתי לא בשם של ציון גולן, כאילו את כל ההחצנות שאני עושה בפייסבוק זה בסך הכול נטו לעדה התימנית,

לשמור את המסורת.

וכל מה שקשור לעדה הזאת אני מפרסמת, זה גם ציון גולן וגם

הייתי חברה בכל הקבוצות שפתחו עליך בפייסבוק, וכל פעם שהייתי מקבלת קישור להרצאה שלך גם את זה הייתי מפרסמת, כי גם אתה רב של העדה.

התימנית ותמיד הייתי דואגת לכל מה שקשור לזה ובסך הכל ניסיתי להראות לך ממה שאני ראיתי מציון שהוא כן מנסה לעשות תשובה מה שאתה הראית זו הייתה הפעם הראשונה שראיתי את כל ההלכות שאמרת אחר כך זו הייתה הפעם הראשונה ששמעתי קטונתי מלהגיב על דבר כזה שמעתי את ביזיוני ושתקתי ואומרים שישמע ביזיון הוא ידום וישתוק ובאותו רגע יש לו שעת רצון הדבר היחיד שביקשתי באותו רגע זה

באמת שתהיה לי את הזכות לבוא לבקש ממך סליחה

וירצה לי שהקדוש ברוך הוא יזכה אותי באמת לעשות תשובה שלמה שאני לא אפול למצבים של כעס כאלה.

אני בטח שלא אגיע למצב שבחיים שלי לא הגעתי שכביכול לבזות תלמיד חכם. אני לא האמנתי על עצמי כי כל מי שמכיר אותי יודע שאני לא כזאת.

אני אחת שכל הזמן מתפללת על עם ישראל ופשוט כואב לי.

כל המלחמה שנהייתה עם הזמרים אני רואה את זה כפילוג בעם, כשנאת חינם, וכל כך כואב לי כי אני כל הזמן מתפללת שיבוא משיח וייבנה בית-המקדש, ואני יודעת שעל שנאת חינם נחרב לנו בית-המקדש, ובסך הכול רציתי שיהיה שלום בינך לבין ציון גולן ובכלל בין כל הזמרים, ובכלל שלום בעם ישראל.

תאמין לי, כבוד הרב, שלא ישנתי הרבה בימים האחרונים וגם לא אכלתי הרבה,

ואני באמת מתחרטת על מה שעשיתי.

אני התקשרתי כמה פעמים וניסיתי כמה פעמים לבקש סליחה,

ואני מקווה שתסלח לי ושתברך אותי שאני אזכירה לעשות תשובה שלמה לפני השם,

באמת נטו לכבוד שמים,

ולא חלילה להגיע למצב של לשון הרע,

כי אני באמת לא טיפוס כזה.

את העונש שלי אני קיבלתי, ובגדול אנשים קיללו אותי והשפילו אותי.

קיבלתי המון הודעות, המון טלפונים,

וזה כואב לי, כי מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך, אני לא מדברת לשון הרע על אחרים.

אני בחיים לא השפלתי בן-אדם ככה,

והגיהנום הזה חזר אליי בגדול.

תגידי לי רק משהו, מי צלצל אלייך ופתאום דבר טוב? אני בממודה שלמה, כבוד הרב, אני לא זוכרת איך קוראים לו אפילו. הוא התקשר אליי ממספר חסוי.

מה אמר? הוא יודע כאילו,

הוא ראה בפייסבוק שאני יחצנית של כל העדה התימנית,

וכל מה שקשור כאילו לציון,

הופעות שלו והכול, אז אני מפרסמת.

והוא התקשר אליי, הוא אמר לי, תשמעי,

ככה וככה היה,

אני לא אחזור על זה שלא יצא ממצב שזה שוב, חלילה, לשון הרע נגד הרב.

הוא בסך הכול אמר לי, תשמעי, בואי אני אגיד לך מי זה הרב הזה, ככה וככה היה, וככה וככה אני יודע,

ואני יודע את זה ממקור מוסמך, תרשי לי להגיד לך.

אז כאילו,

באותו רגע היצר הרע גרם לי לחשוב אם בן-אדם עשה ככה מעשה.

לא משנה, הוא חזר בתשובה, נכון, צריך לראות את העניין שהוא חוזר בתשובה,

ולא להזכיר לו עוונות ראשונים.

אבל אוטומטית חשבתי בראש שאם ציון גולן, שזה בן-אדם שבחיים לא התלוננו עליו במשטרה, וכבוד הרב יודע את זה,

הוא קורא לו עבריין, אז למה, איזה זכות...

יש לו להגיד דבר כזה,

וזה מה שהביא לי באמת את הכעס באותו רגע, וזו הייתה סיבה שכתבתי את מה שכתבתי. את חייבת למצוא לי את הבן אדם הזה.

אני לא יודעת מזה. כבוד הרב, באמונה שלמה, גם אנשים שאלו אותי מי זה,

אמרתי להם, אני לא יודעת, אני לא זוכרת,

אני הייתי באמת ביום של כעס, אני לא יודעת איך קוראים לו אפילו. אין דבר כזה, צריכה להיזכר. אני אומרת לך באמונה שלמה, כבוד הרב. שמעתי, שמעתי. אני לא יודעת מזה, ניסיתי להיזכר מיום רביעי. אם יצלצל בן אדם ויגיד לך שחס ושלום קרה משהו לבן שלך או לבת שלך,

אז מה, תאמיני לו, בגלל שהוא אמר, ועוד מחסוי? אני בודקת. כל מה שקשור לבנות שלי, אני בודקת. אה, ולמה לא בדקת את מה שהוא אמר לך כלפי? אני יודעת, ועל זה באתי להתנצל.

אני באמת מצטערת, לא בדקתי את הדברים האלה, לא חשבתי ברגע. את יודעת מה זה מצטערת?

זאת אומרת, אנשים, את יודעת מה עושים היום?

אני יודעת רק כשמקללים אותי ומשפילים אותי. העתק, לא, העתק, הדבק.

מה שאת כתבת, עם ביטחון שככה היה,

מעתיקים, מדביקים בתגובות במקום אחר,

שם לא נצחק, ישב בכלא עשר שנים.

בן אדם מצלצל מחסוי ומספר לך סיפור שהוא יודע שאני ישבתי בכלא עשר שנים.

אז כותבים את זה בפייסבוק?

שאיך אתה אומר עליו כך,

אז אתה בעצמך ישבת כך?

מי עושה דבר כזה?

יכול להיות, פעם צלצלו, אתם יודעים,

פעם צלצלו ואמרו בחדשות שהיה ניסיון התנקשות ברב עובדיה יוסף.

אחר כך התברר שזה חרטא.

אז מה עשו? עשו תרגיל הפוך.

צלצלו לאותו מקור ואמרו להם שהיה ניסיון התנקשות בעזר ויצמן.

אז הם אמרו, רגע, רגע, מאיפה אתה יודע?

התחילו לברר, ראו שזה לא נכון, לא פרסמו.

אבל אם זה הרב עובדיה, יאללה, התנגשו,

תכתבו, תודיעו.

מי עושה דבר כזה?

מי יכול לפרסם דבר כזה, להודיע דבר כזה ולכתוב,

לא להגיד פליטת פה,

ולהשאיר את זה שבועות?

האמת,

אני אומרת לך במולה שלמה, אני בכלל לא זכרתי שכתבתי דבר כזה. זה היה ממש בשעת כעס שאפילו לא שמתי לב.

כן, אבל זה מופיע כל הזמן, והיו לך תגובות על זה.

אז תקשיב, כבוד הרב, היו תגובות על מה שאת כתבתי. אני אומרת לך באמונה שלמה, כשאתה הקראת לי את זה, אני פשוט הייתי בהלם, כי רק אז נזכרתי, זה היה לפני כמה חודשים באמת.

ויום רביעי ישבתי, עשיתי חשבון נפש עד השעה חמש בבוקר,

וישבתי, מחקתי את התגובות האלה, כי אני לא חושבת שזה שייך, במיוחד

אם כולם מכירים אותי כיחצנית של העדה התימנית,

זה לא שייך בכלל כבת-אדם,

כבת ישראל.

זה ממש לא היה לה עניין. אני לא זכרתי באמת שכתבתי דבר כזה, ורק כשנכנסתי לקיר של ציון-גולן וחיפשתי את זה,

ראיתי את זה. ואני חייבת להגיד לך עוד משהו, ציון-גולן לא שלח אותי, אני לא דיברתי בשמו, אני אמרתי נטו מהצד שלי מה שאני חושבת,

וזה ממש לא קשור אליו, כל מה שאני אמרתי.

פשוט היה חשוב לי שאתה תדע, אני לא ראיתי מה שראית בסרטון,

חשוב היה לי שתדע שהוא כן מנסה לעשות תשובה.

בקיצור, בואי אני אגיד לך מה עלייך לעשות.

אמרתי לך כבר בפעם הקודמת,

תצלצלי לעורך דין.

הנה חיים כפיר, דברי איתו, הוא יסביר לך מה צריך לעשות, בסדר?

אני מקווה שכבוד הרב יוכל לסלוח לי על דבר כזה, כי אני... אחרי שדברי איתו נדבר, בסדר?

בסדר. בבקשה, תעבירי את המיקרופון הלאה פה, לצד.

ערב טוב. ערב טוב.

אני רציתי לשאול, במשנה האחרונה של פרקי אבות כתוב,

כל מה שברא הקדוש ברוך הוא בעולמו לא בראו אלא לכבודו.

על איזה כבוד מדובר? הרי הקדוש ברוך הוא כל כך עצום ורב שהוא צריך את הכבוד.

הקדוש ברוך הוא לא צריך את הכבוד, הוא מלך הכבוד, והוא חולה כבוד לברואיו.

אבל כל מה שהוא ברא לכבודו פירושו שאנחנו צריכים להשיג, אנחנו הברואים, את כבודו.

היות שהאדם כל הזמן מסתכל בד' עמותיו ולא מרים את עיניו לראות את מה שאת מבינה,

כן?

אז אומרת לנו המשנה שהכל ברא לכבודו, פירושו של דבר שאנחנו נתבונן

ונכיר את כבודו של הקדוש ברוך הוא בעולם,

ואין הכוונה כבודו כמו שחולקים כבוד לבן אדם

וקדים לפניו או דברים כאלה,

אלא כבוד הדר מלכותו, איך הקדוש ברוך הוא ברא את עולמו בהרמוניה לטובת הברואים שלו,

ואיך עשה את הכול בחוכמה ובתבונה ובדעת,

ועל ידי זה אנחנו משיגים את כבודו. ממילא

נוכל למלא את התכלית שהוא רוצה מאיתנו. ברגע שנדע שיש מעלינו

בורא עולם כזה,

אז אנחנו ודאי שנעשה ביתר שאת וביתר עוז את מה שהוא מבקש.

זה נקרא משום כבודו,

כן? כמו שאני מכבד אדם חשוב, את נשמעת לו.

ככה, כמה שתכיר יותר את כבודו של הקדוש ברוך הוא,

ככה יותר ויותר תתמסרי לעשות את רצונו,

שזה בשבילך ולטובתך.

בבקשה.

מרב, רציתי רק לשאול שאלה לגבי המסכות, אם צריך לקחת מסכות,

המסכות טבח האלה.

מתי פורים?

לא, אבל השאלה היא אם על פי דעת הרבנים צריכים לקחת או לא.

בינתיים לא שמעתי שהרבנים לוקחים,

כי גם לא הכינו להם בכלל, כי יש להם זקן,

ולאלה של זקן לא דואגים, כי הם יודעים שהם בוטחים בשם.

אז רגע, אתה אומר שלא צריך לקחת אותם?

אם את רוצה להתחפש?

לא, אני לא רוצה להתחפש.

שאלתי דעת תורה כאילו, מה לעשות.

אם את פוחדת, אז תיקחי. אני לא פוחדת, אני פוחדת בשם.

את בוטחת בשם?

כן. אז למה את שואלת על מסכות?

לא, כי אני שואלת מה דעת התורה אומרת.

אז אמרתי, זה תלוי אם את פוחדת או לא.

אני לא פוחדת.

אם את לא פוחדת,

אז כרגע אין צורך.

אה, בסדר. תודה.

שלום, כבוד הרב. שלום.

יש לי שאלה.

ברור.

רגע,

שנייה.

איך זה שאומרים מיום היוולדו של האדם,

כאילו, יש כבר, כאילו, גם נולדה ה...

בת-זוג. כן, בת-זוג.

ויש כאלה שגם, כאילו, עד היום אני מכיר אותם שהם לא נשואים ולא כלום,

והם כבר מבוגרים.

איך קורה דבר כזה? יש כאלה שמפספסים את הזיווג שלהם.

איך?

בזה שהם מדלגים עליו.

הציעו להם או הזדמן להם.

בין בר ראובא אמרו לא מתאים.

אוקיי, תודה.

תהיה בריא. אפשר ברכה? בטח.

לברך את

הינו להצלחת ורפואת

גלית בן שרה.

מהרה.

מהרה.

ויש לי פה חבר לזיווג, דרור בן שרה גם.

מהרה.

כבוד הרב, ערב טוב.

רציתי לשאול אותך שאלה.

למה נאמר, אומרים כל הזמן,

כל התורה היא על רגל אחת, ואהבת לרעך כמוך? אם אני ממלא את המצווה הזאת, מה אני צריך למלא הלאה?

תודה.

ובכן, ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה,

נכון,

כי זה מכסה את כל המצוות של בן אדם לחברו.

אז תחת הכותרת הזאת נכנסים כל העניינים של לא תגנוב, לא תחמוד, לא תנאף,

לא תגזול וכו' וכו' וכו'.

זה כלל גדול, והצלם מסתיר אותך. תודה רבה. תמיד צריך לשים לב לא לעמוד ביני לבין השועי.

עכשיו,

אז מה אתה צריך לעשות?

אתה צריך לקיים את כל התורה כולה.

רק אומרים לך,

חכמים, תשמע, עשית תורה כללים-כללים,

ולא פרטים-פרטים,

כי כשאתה מתחיל את הדרך,

אם אתה תרצה ללמוד את כל הפרטים, יש הרבה פרטים.

אז אומרים לך, כללים.

תחת הכלל הזה נכנסים הרבה מהפרטים.

אז אם אתה לומד את הכלל הזה, אתה תשים לב כל פעם עם זה.

ואהבת לרעך כמוך מה שאתה עושה או לא,

ממילא כבר תדע הרבה הלכות בלי שלמדת בכלל.

אז לכן אמרו חכמים, כללים.

אז אם אני ממלא את הכלל הזה, זה מספיק לי?

לא, ודאי שלא.

ודאי שלא.

אתה צריך, לדוגמה, לשמור שבת.

אוקיי. וזה בינך לבין אביך שבשמיים.

אוקיי.

אתה צריך, לדוגמה, להניח תפילים,

וזה בינך לבין אביך שבשמיים.

אתה צריך להתעטף בטלית,

וזה בינך לבין אביך שבשמיים.

אתה צריך לברך ברכת המזון וברכות,

זה בינך לבין אביך שבשמיים.

אז אתה צריך ללמוד את הדברים.

הבנתי.

אבל במצווה של בן אדם לחברו, שכוללת המון מצוות,

הכלל הזה, תחתיו נכנסים כל העניינים של בן אדם לחברו.

אבל זה לא מספיק, כי צריך לקיים את הכול.

אם לדוגמה יגידו לי שבצבא יש כלל

ואהבת לשלום חייליך.

זאת אומרת,

מכאן אני למד שאני צריך לדאוג לשלום החייל, החבר שלי.

ואני צריך לדאוג לו שהוא לא ייפגע ושהוא יהיה זה. הכול אני צריך, לא הסבירו לי יותר, אבל אני כבר מבין הכול.

אבל זה לא אומר שאני לא צריך לקום בבוקר בזמן ולנקות את הנשק

ולהופיע על המסדרים ולעשות מה שרוצים וללמוד לחימה וללמוד במטווח.

כל מה שאני צריך זה לא קשור.

זה כלל אחד שאמרו לי.

הבנתי.

אוקיי, תודה.

יש פה עוד שאלה.

אתה מרשה לי לשבת איתך באותו גובה?

לצורך?

לצורך לשבת ולדבר עיניים מול עיניים.

אנחנו יושבים עיניים מול עיניים. וואלה, בסדר.

תגיד לי, מי שמך? בוא נתחיל מהעובדה הפשוטה, מי שמך להיות האישות

שיכולה להגיד לי מה נכון, מה לא נכון?

וזה אחרי ששמעתי חצי שעה שאתה מברבר לי פה דברים והכול, ואני בא ממקום באמת פתוח.

כן.

אבל אני שומע אותך ואני שואל את עצמי,

מה הוא רוצה?

אני יהודי, עוד חודש אני אמור להתחתן.

כן. בעזרת השם ובעזרתי.

ואני הולך לרבנות אחרי שאני חי כל

החיים שלי 40 שנה כיהודי ואומרים לי, רגע, תוכיח שאתה יהודי, למה ההורים שלך נולדו בחו״ל.

עכשיו אני בא לפה ואני שומע אותך מדבר, ואני באמת מבין שאני אולי לא יהודי.

שומע אותך מדבר ואני לא מזדהה כמעט עם כלום.

על מה אתה מדבר?

עכשיו תבין למה שאלו אותך מי אתה לא יודע. למה שאלו אותי? כי אתה בעצמך לא יודע מה זה יהדות אפילו. מה זה? אני למדתי בר-אילן.

אם למדת בר-אילן אז אתה יודע מה זה יהדות. מה זה יהדות?

לא יודע. אתה יודע? לא. אתה יודע?

למה למדת במר אילן? אני אגיד לך. מה למדת?

נתנו לי ספרים ואמרו לי, תקרא את זה,

תיבחן על זה, ומה שתוציא זה בסדר.

מאה אחוז, ככה עושים גם לארכיטקטים ולמהנדסים ול... אני מהנדס.

אני מהנדס ואני פסיכולוג, אבל... אבל רגע, אז אמרו לך, תקרא את הספרים ותיבחן ותקבל תעודה. וזה מה שאתה עשית.

כולם עושים ככה. אפילו לא נבחנת, נכון? כולם עושים ככה. לקחת, קראת, עכשיו אתה בא ומלמד אותי מי שם לך.

מי שם את זה שלימד אותך להיות מהנדס?

תואר, פשוט תואר. הוא קיבל תואר מטעם האקדמיה. זה הכול.

הבנתי. ואז מה? ומי שם אותם להגיד לו את התואר? שום דבר. זו מסגרת סגורה. סגורה. אז אתה טוען שאתה חלק ממסגרת סגורה. אני לא שייך לשום מסגרה. רגע, דרך אגב, היהדות זו לא דת מיסיונרית.

אתה בא עכשיו ומנסה להחזיר אותי בתשובה. מבחירה, אני באתי לפה. לא הכרחת אותי, אני מודה. ואני גם באתי מבחירה.

לא, נכון, נכון. באתי לפה מתוך מקום פתוח. הלו, הלו,

אנחנו מסדרים את העניינים פה, זה בסדר, בגובה העיניים. אל תדאגו לנו. בגובה העיניים, בדיוק.

לא, לא, באמת. האמת שראיתי עשרות שעות שלך.

אתה מתוק, אתה... אני מחבב אותך לאלבע. אני כמוך צריך כל ערב, כמעט דיידי, כמעט דיידי. למה אתה חושב באתי?

תשמע, תכלס.

תכלס. בוא נדבר עין לעין.

כמו שאתה אומר, עין אחת קרה לעין שנייה. אנחנו מדברים, דברים. יופי.

אני מנסה להבין, מה אתה מנסה לעשות פה עכשיו? אני אגיד לך. דבר.

אני הערב התחלתי עם פרשת השבוע,

ולא ניסיתי להחזיר אפילו אחת בתשובה. מישהו הרגיש שאני מנסה להחזיר אותה בתשובה? כן. מי כן? אני.

מה שמעת כשאמרתי לך לעשות? שמעתי אותך מדבר שצריך לשנן, וצריך לומר, וצריך להתפלל.

איפה שמעת? לא צריך.

אני ארבעים שנה על האדמה הזאת, ולא צריך. לא הבנתי. אני לא אמרתי שצריך לשנן. לא, לא. אל תתחבל לי עכשיו. בחייאת. זה מוקלט, עיוני. אני יודע. זה מצולט. אתה רואה שידור חוזר שלא היה לך פדיחו.

דבר לעניין.

אני בסדר. אני דיברתי על האמת, וצריך להגיד את האמת. מה האמת? איך אתה יודע מה האמת? רק רגע, לאט לאט. נו, נו. אמרתי מה זה אמת?

אמרתי מה עשה יהודה?

מי זה יהודה?

אתה לא למדת. לא חשוב.

עזוב, אתה קורא לי ספרים. מה השם שלך? תגיד לי, מה שכתוב בעיתון זה נכון? מה השם שלך?

מידד.

מאיפה אתה יודע שקוראים לך מידד? לא יודע.

אז למה אמרת מידד? לא יודע. אמרו לי, תקרא לעצמך מידד, הולך איתם.

אתה בחרת את השם? לא.

אסולחה ברית?

אני, כמו שמהנדס יודע יותר מאדם פשוט בעניין ההנדוס. נכון. אתה חושב. אני מהנדס מחשבים. כן. נו מה? אני יודע יותר ממך? בהנדוס? כן. לא, חרטה ברטה. חרטה ברטה? זרוק את התעודה?

לגמרי.

שורף אותה עכשיו מול העיניים שלך. אבל כשאתה הולך לעבוד, נו? אתה עושה לפי מה שלמדת? יש לי רק בשביל המשכורת. זה הדבר היחיד שאנחנו הולכים בעיניו. אבל אתה כמוני.

אבל אתה עושה משהו עם המחשבים, לא?

אני עושה כי אני צריך לעשות בשביל... מה אתה עושה? אבל אתה עושה להם פאנצ'רים או שאתה מתקן?

לא, אני לא מתקן אותם, אבל אני בונה אותם. בונה אותם. אז אתה יודע מה אתה עושה. אז אני בורא עולם? אבל אתה יודע מה אתה עושה. רגע, אני בורא עולם? אם אני בורא תוכנות מחשב, אני בורא? לא, אתה מהנדס.

אז אני מהנדס, אבל הוא בורא. נכון. למה?

למה לא? מה ההבדל? אותי אתה רואה בעיניים, עכשיו אנחנו מדברים, איתו אתה לא יכול לדבר. אני מדבר איתו כל יום.

אה, עם האנטנה.

ודאי.

מה עשבת? לא, לא, הוא לא שומע FM, עזוב. אל תשומע FM. דבר איתי כמו שאתה מדבר איתו. תוכיח לי את זה, סחבק עכשיו סר שטריימל. שמה? שמה? מה אני אוכיח לך? שמה? תראה לי שאתה מדבר איתו.

שאני מדבר איתו? כן, שקיים דבר כזה. אתם באים

עם סיפורים ועם אגדות ועם ספרים. תשמע, סחבק קרא.

כן. יש לה באגווגיתא, שמעת על זה? עוד לא. לא שמעת על זה.

העינדים לפני 5,600 שנה כתבו ספר, יש שם את סיפור הבריאה,

כמעט אחד לאחד עם שלושה אלים. מה הבעיה לעתיק?

5,600 שנה. העתיק הוא מאיתנו. מה אתה אומר? מה שאתה שומע.

אחר כך אמרו, וואללה, שלוש אלים יותר מדי. בואו נקצר, בואו נוריד שתיים, נשאיר אחד. למה? ככה הרבה יותר פשוט. תראה, ההלניסטים, היוונים אמרו,

יש לנו 700 אלים, אחד ליין, אחד לזה, אחד לזה. אמרו, לא, עזוב אותך, בואו נאמין באחד וזהו. זה מה שהיהדות עשתה.

זה אחלה דבר. אחלה. זה רעיון כלכלי גאוני. כלכלי? איפה כלכלי? איפה כלכלי? תגיד לי, ממה אתה חי? אני? אתה. יש לי חברה.

של מה?

חברה. של מה? חברה. אה, לשם השם אתה ויש לך... לא.

חברה שמוציאה כתבי עת.

איזה כתבי עת? שופר בע״ם.

לא? אז מה? לא קשור לשופר. שופר זה עמותה, זה לא קשור אליי. ובעמותה אתה לא מרוויח כסף.

בעמותה לא. עכשיו אתה לא מרוויח כסף. לא. וואללה.

טוב. לא רק זה. נו?

אני נותן לעמותה להרוויח כסף.

ולמי אין לך כסף?

בשבילך.

מחלקים מוצרים בחינם בכל הארץ. עדיס כזה? הנה, זה אלף דולר ביד שלך. זה נכון.

ארבע מאות שעות עם אנציקלופדיה ששמונה שנים לקח לפתח אותה. שים ארבעת אלפים.

שעות מה זה עוזר לי? אבל זה נותן לך את כל הידע בחינם אתה טוען שזה ידע אני טוען שזה חרטא אתה לא ראית מה זה לא ראית? שתראה לדבר אתה קראת את אפלטון את אריסטו אתה קראת? כן ומה קראת? מה קראתי? כן שאין אמת

שאין אמת? אין דבר כזה שהוא אמת אז מה יש? יש אמת סובייקטיבית אני עם עצמי הבנתי אני יכול להאמין שכרגע אני ואתה מדברים

כל האנשים מסביב זה רקע יפה שמעתי אז מה אתה רוצה להגיד? שאתה חי בדמיון כן אז אתה מדבר כרגע בדמיון לגמרי תגיד לי מה יקרה עוד מאה שנה עם השיחה הזאת רגע אז אני לא חייב לדבר איתך כי אני לא חייב לא כי אני לא מדבר עם דומיינים לא לא אתה לא מדבר עם דומיינים אבל בדמיון שלי אתה מדבר איתי רגע אתה תיקנת בנית פעם מחשב או דמיינת? אני גם דמיינתי וגם בניתי קיבלת כסף בדמיון

בממשות. בממשות. אכלת?

לא.

לא אכלת בכסף? לא, לא מהכסף הזה. אתה מדמיין שאתה אוכל? לא, לא, תראה, לא, ברצינות.

אז מה, הכל דמיון. השיחה הזאת מתקיימת עכשיו? כל הזמן. למה אתה חושב?

כי היא מוקלטת?

כי יש עדים?

לא רק זה. זה מעמד הר סיני בעיניך? לא. למה? כי אין תורה.

לא. אז מה? בגלל שאתה לא משה ולא הלוחות. אה, ואתה?

אני אמנון יצחק.

תשמע, אתה מעניין. לא, באמת. אני אומר לך, אני ראיתי אותך. תופעה מעניינת. תופעה מעניינת. לא אמינה, אבל מעניינת. מעניינת.

טוב, תשמע, אנחנו לא נסכים כאלה. אתה תיקח את האנציקלופדיה.

נו. יש 400 שעות להתחיל.

תלמד.

אחרי שיהיו לך הרבה קושיות מתוך כל מה שתראה.

תבוא לי עם רשימה של קושיות.

אבל לא ענית לי.

על מה? אתה אומר לי, תלמד מהאנציקלופדיה.

כן. האנציקלופדיה זה אתה, ואני שאלתי אותך מי שמך.

ואני שאלתי את המהנדס שלימד אותך מי שמך. אמרת שזו חברה סגורה? חברה סגורה ולא אמינה.

לא אמינה. הם אמרו שאני מהנדס. אתה חייב להאמין לזה? אבל במציאות אתה בונה מחשבים. מה זה מציאות?

מציאות של מי? שלי או שלך? אין מציאות. אין מציאות. אתה לא יושב על הכיסא עכשיו? זה אני במציאות שלי יושב על הכיסא.

הבנתי. במציאות שלנו אתה לא יושב על הכיסא. אני לא יודע מה המציאות שלך.

במציאות שלנו אתה לא נמצא. לא נמצא. לא נמצא. אולי כן, אולי לא. אז מי מדבר עכשיו?

במציאות שלי? כן. אני? מי זה אני? אני מידד.

מי זה מידד?

אה, זה חלק מהמציאות שלך עכשיו. נכון. אתה צריך להתמודד עכשיו. אז אני ואתה נמצאים באותה מציאות, כי אני שומע את מידד מדבר איתי ואני עונה לו והוא עונה לי. אז בינתיים המציאות הדמיונית מתמצד במציאותנו אחד מול השני.

אוקיי, אתה מתפלפל יפה, אבל תשובה אני לא מקבל. לא קיבלת? לא. עוד פעם, מי אתה? מידד. איפה אתה יושב?

איפשהו ברמת גן.

על כיסא? על כיסא. ארבע רגליים?

יכול להיות גם שלוש.

תסתכל רגע. לא בדקתי. תסתכל רגע. ארבע רגליים. לא, בחייאת, בחייאת תסתכל.

ארבע? יש, כן. ארבע? ארבע רגליים. זו המציאות ארבע או זה שלוש?

המציאות שלי, כן.

שלך, מה?

המציאות שלי, יש ארבע רגליים. שזה ארבע. כן. גם אני אומר...

שבמציאות שלי זה ארבע. אז זה מציאות אובייקטיבית עכשיו. נכון. כי אני ואתה מסכימים. נכון. יופי. לא סובייקטיבי. אז בוא נמשיך הלאה. הלאה. יאללה. יאללה. אני ואתה מדברים, אתה רואה אותי, אני רואה אותך, שנינו מסכימים שאנחנו קיימים במציאות אחד של השני? נכון. יופי, בוא נדבר על אלוהים. יאללה. יש אלוהים? כן. למה? למה לא? ראית אותו? ראית את האוויר שאתה נושם?

לא.

אז יש אוויר?

יש.

אה, תראה לי.

רגע, רגע, רגע, אחלה, אחלה, בסדר גמור. אז אני אגיד לך, לא רק שיש אלוהים, יש שני אלוהים.

יש עוד אחד, יש לו אישה.

למה לא? זה אין בעיה. רגע, ראית אותו? רגע. אה, אללה. קודם אותו לא ראית, את אשתו כבר אתה יודע שיש. מה זה חשוב? אני מתחיל מהאישה תמיד. הבנתי, אז תקשיב. אחלה. בואו, בואו אני אסביר לך.

קודם כל אתה צריך להבין,

אתה בראת את עצמך או שאתה נבראת?

אני הייתי טיפה סרוחה, כמו שאתה אומר, ונבראתי ממנה.

אבל אני יודע מי הבורא שלי, זה אמא. נכון. יופי. ואמא, ממי נבראה?

מאמא.

ואם נלך אחורה, אחורה, אחורה, אחורה, עד ראשון הנבראים, נכון.

מי בראת ראשון?

או אני ואתה לא מסכימים.

יאללה, אתה תגיד תשובה ואני אגיד תשובה. מה? לא, אני לא דרוויניסט.

אז תגיד. לא יודע.

אני אגיד לך מה ההבדל ביני לבינך. אמונה? רגע, רגע. רגע. תן לי להגיד לך משפט.

יאללה.

לא יודע זה מצב טוב.

כי מי שטוען לא יודע, ומי שטוען יודע,

אז מי שאומר יודע מצבו יותר טוב מאלה לא יודע.

לדוגמה,

אני שואל בן אדם, סליחה, מה שעה?

אומר אל נשעון, לא יודע.

שואל אחד מה השעה, מסתכל על השעון, אומר תשע.

מי יותר צודק, זה שאמר או זה שאמר? אף אחד. לעניין השעה, מי יותר צודק? אין צודק. זה מה שעון. לא יודע, בארצות הברית עכשיו. אתה לא יודע, לא הבנת. השואל באמת לא יודע, אני השואל.

אני לא יודע מה השעה ואני רוצה לדעת.

אז אני שואל אותו, תגיד לי, מה השעון? הוא אומר לי, אין לי שעון, לא יודע.

השני, יש לך שעון? כן. מה השעה? תשע.

נו. למה שאני לא אאמין לו?

למה שתאמין לו? מה פירוש? שאלתי שאלה, ענו לי תשובה. אז מה אם ענו לך תשובה? הבן אדם הזה יאמין בין לך לראש? שואל אותך. אתה נוסע עכשיו. כן.

אחד אומר לך,

אתה שואל אותו, תגיד לי, איפה זה רחוב דיזינגוף? הוא אומר לך, לא יודע. עזוב, אתה מדבר איתי קונקרטי. תן לי לדבר. דבר. אתה שואל את השני איפה זה דיזינגוף, הוא אומר לך, סע ישר, והיא אמינה.

אתה אומר, זה בטוח לא יודע.

נכון? לא. מה אתה עושה? אני לא יודע.

אבל שאלת אותו, הוא אמר לך ישר ויאמין. אז מה אם שאלתי? אז מה לעשות?

אמר לי את דעתו, זה לא אומר שזה נכון. אז ברור, אז מה, לנסוע ולראות או לא לנסוע? לא לנסוע.

בשביל מה שאלת איזה נכון? לא, תשאל, תישאר במקום. אבל אתה שאלת איפה יש בורד. אני לא שואל. אתה שאלת. לא, שאלתי אותך, אני יודע. אתה אומר שאתה לא יודע, ואני אומר שאני יודע, למי צריך להאמין? לי.

אתה לא יודע, אמרתי. אבל זהו, אני לא יודע,

כי גם אתה לא יודע. אל תקבע לי, אני אמרתי יושב בימינה. למה אתה יודע? לא, ככה אני יודע. יודע. מי שלמד יודע, מי שלא למד לא יודע. מה זה למד? לקחת ספר ואמרת קיים? מה אכפת לך מה לקחת?

תיקח מחר ידיעות אחרונות, תסתכל על הכותרת, תגיד באמת. מה אכפת לך, אני שואל בן אדם. תגיד לי, אני אשאל אותך, בר לב. אני שואל בן אדם, תגיד לי, איפה זה דיסינגוף? הוא אומר לי ישר וימין. הוא אומר לי, סליחה, אתה הסתכלת במפה קודם? איך אתה אומר לי סתם? אתה מדבר איתי... איך אתה יודע? אתה מדבר איתי על רחוב שקיים. אתה מתחיל כבר זמן אנשים שהולכים ברחוב, לא תעזוב אותם. בבא, אתה מדבר איתי... מאיפה קנית את השעות? אתה מדבר איתי על רחוב שקיים? כן. אני מדבר איתך על משהו ש

שאולי לא קיים. הפוך, רק הוא קיים. שים לב. אז אתה לא קיים? הפוך, רק הוא קיים. אז אנחנו לא קיימים. קיימים, אני אסביר. חכה, זמניים.

תקשיב,

כל המציאות נמצאה ממנו שהוא הקיים הנצחי, הקיים המציאות הבלעדית.

אנחנו בני חלוף.

אתה עוד פעם מדבר איתי על אקסיומות ואתה לא מסביר לי למה. לא אקסיומות הסברתי, הנה תקשיב. מה אתה מסביר? איפה ההסבר? אם תקשיב, מקשיב.

תראה שיש תשובה.

הלכנו אחורה, אמרת שאתה לא דרוויניסט.

אמרת שאתה לא יודע מי היה הראשון שהתחיל את כולם.

אני אגיד לך מה המשנה שלי? כן. אני לא מאמין. או שאני יודע, הכי טוב, הכי טוב. תשמע, או שאני יודע או שאני לא יודע. הבנתי. יפה.

מה אני רואה בעיניים? שלי קיים במציאות שלי. הבנתי. לפי זה אין לך שכל. אז דרווין, אין לי שכל. כי אתה לא יכול לראות לי אותו.

את מי אותו? את השכל.

נכון. תראה לי. אין לי. אז אין לך שכל. נכון. אני צורת חיים פשוטה, מכונת מצבים.

יודע, קיים, משתמש. לא קיים, לא משתמש. אתה הולך להתחתן? אתה הולך להתחתן? עוד חודש בעזרת השם. יש לך כבר אישה מיועדת?

יש.

אבל היא לא לפניך כרגע, אולי היא כבר לא נמצאת.

לא, לא נמצאת.

בטוח? אצלי בראש.

אז אתה מתחתן עם עצמך? יכול להיות. אז בשביל מה הלכת לרבנות? אז תבוא אתה תחתן אותי. אבל בשביל מה הלכת לרבנות?

או כי אומרים לי באיזשהו מקום שאני יהודי. אל תאמין להם. לא מאמין. איווה. אבל עכשיו הם לא מאמינים לי.

זה הבעיה שלך. אה, נו, אז מה עושים? זה פלונטר. אמרת את עצמך. נכון. אז מה עושים? טוב, אם היית יודע שאתה על ארבע רגליים,

נו, והיית יושב על ארבע רגליים,

היית יכול להתחתן בקלות בלי לסבך את הרבנות. הפחדת אותם. אבל לא. מה הפחדתי? ראו אבא מגיע. עוד לא ראו אותי. לא יודע בכלל. וואלה, יש לי שמות של נביאים אני. גם מידד וגם זכריה. מה עוד רוצים ממני? משהו נפלא. מי זה ההורים שלך מעניינים? אה, לא תימנים. זה מה שלא.

לפי זכריה יש סיכוי, לפי מידד לא. לא, לא. אבל תגיד לי משהו. כן. אתה באמת מחפש לדעת האמת?

כן, בטח. לא, כי אתה סתם מתלונן על השאלה. לא, לא, לא, ממש לא. אני באמת רוצה לדעת. אתה ממש רוצה? תראה, אני לא מאמין שאתה תמצא לי את האמת כמו שאפלטון לא.

כמו שסוקרטס לא. זה כולם חרטא. מה אתה מתלהב? לא מתלהב. כל אחד בא עם האג'נדה שלו. כן. יושב על במה כמוך. גם הם ישבו. כן. כתבו, עשו, הראו. כן.

ככל'ס, מה אנחנו יודעים?

אנחנו נולדנו.

מגדלים אותנו באיזו מסגרת חינוכית. מה אנחנו יודעים באמת, בסופו של יום? מי שרוצה יודע, מי שלא, לא יודע. זה בסדר.

האמונה שלך זה דבר מבורך בעיניי.

כן. קשה לי להגיע למקום הזה. אני לא מאמין בכלל, שתדע, אני הבן-אדם הכי סקפטי בעולם, ואני לא מאמין בכלל.

אני בן-אדם שיודע כל מה שאני עושה. איך אתה יודע?

למדתי.

מה, מהספר?

לא רק מספרים. אז מה?

לכל בן-אדם יש רמת אינטליגנציה מסוימת.

והאדם יכול להשיג את הדברים גם בלי ספרים.

אינטואיציה?

למשל,

אני אשאל אותך שאלה, מישהו יכול לבוא ולהגיד שהמקרן הזה נעשה מעצמו?

לא. הוא צריך ללמוד ספר בשביל זה? בראו אותו. בראו.

אם מישהו קיבל אבן מהחצר,

הוא צריך ללמוד

פלינים בשביל לדעת שמישהו ישליך עליו אבן? לא. אז הוא מבין לבד.

אינטואיציה. אז הרבה דברים שאתה בחיים מסתכל עליהם,

אתה מבין גם בלי ללמוד.

הרבה אנשים לא למדו בית ספר ולא השלימו בית ספר יסודי, אז תסביר לי. והגיעו לגאונות פיננסית או אחרת בכל מיני תחומים,

והם יודעים להסתדר יותר טוב מכולם,

עיין ערך.

תשובה.

קדאפי. קדאפי. עכשיו תגיד לי,

אם זה ככה,

יש לנו 7 מיליארד אנשים בעולם,

6, לא חשוב. 6 וחצי, לא חשוב. יאללה. מיליארד וחצי נוצרים,

מיליארד נקודה שתיים מוסלמים. 13 מיליון יהודים, לא. אה?

מה יש? מה, כולם טיפשים? הפוך, כולם חכמים אצלנו. איך זה? לא. מה, יש יותר זהב או חול?

לא יודע.

מה יותר יקר?

מי אמר שזהב שווה יותר?

לא יודע. תקנה. למה? כי הוא מעט? תקנה. כי הוא מעט, הוא שווה יותר? ודאי, רק בגלל זה. אה, יפה. ודאי.

כן, הבנתי.

אז אני בעצם קיבלתי סגולה, נולדתי יהודי. ודאי.

הבנתי.

ודאי. אתה מבעלי הסגולה.

אתה נבחרת עם סגולה. אבל אני לא מנצל את זה.

בכלל לא.

זה השאלות שלך.

יש לך הזדמנות אבל. 400 שעות, אתה יודע, מושקע שם הרבה חומר מיוחד

של שנים רבות של אנשים שאלו כמוך ויותר,

ואתה שואל אותי שאלה ואני עונה לך בסרט.

אני לא עונה לך בכתב. בסרט. אני עונה לך כמו... ממה אני צריך סרט? אתה יושב מולי עכשיו. כן, אבל שם 400 שעות.

לא, תן, תן. יאללה, תתחיל. מה תתחיל? 400 שעות, תתחיל. כבר הבנת שאתה סגולה ואתה על ארבע רגליים,

והבנת שאתה לא מדומיין,

והבנת שאין לך שכל והכל טוב.

יאללה.

מדעת.

מדעת.

אתה מעם סגולה תעריך את זה ותבחן את הדברים לאשורם.

להיות שומר תורה ומצוות זה זכות ומעלה.

זה לא מפסיד לך שום דבר מהחיים, זה משביח אותם.

יכול להיות שתשב על במה גם

ותיתן דרשות.

כמוך.

לפחות.

בעזרת השם.

אשריך, אשריך.

כן, שאלה נוספת.

כבוד הרב, יש לי שאלה אליך. כאילו, זה כמה שאלות.

אני רוצה קודם כול שתגדיר לי.

אחר כך יצעקו עלייך.

אני רוצה שתגדיר לי מהו יצר הרע בעצם.

אחר כך אני אגיד לך כמה דברים שיש לי להגיד לך מה אני חושבת על זה.

יצר הרע זה כוח רוחני שפועל האדם מצד גופו,

והוא מלאך רע שמשתדל להפיל את האדם

במהמורות,

כדי שלא יקיים את התורה והמצוות.

אוקיי.

אז עכשיו אני אומרת לך, על כל דבר שאנחנו עושים אומרים לנו זה יצר הרע, יצר הרע.

כל דבר שאת עושה, כן, נגיד, הרבה דברים שאנחנו עושים, נגיד, לשיר ליד גברים אסור,

ללכת למסיבות אסור, ללכת לכל מיני דברים, לא לשמור שבת, לנסוע וכל מיני דברים. כל אלה זה איסורים מעבירות,

וזה עוד בלי יצר הרע.

יצר הרע אומר שכן מותר לשיר, יצר הרע אומר שכן מותר לחלל שבת,

והוא אומר את ההפך ממה שהתורה אומרת.

נכון, אז אני אומרת ככה,

כאילו היצר הרע בעצם חוסם אותנו מההנאות, כאילו כל מיני דברים שאנחנו רוצים לאסור ואסור לנו. הפוך, זה יצר הטוב. יצר הרע אומר לך, תהני בהנאות.

אבל תלוי איזה הנאה,

אתה מבין? כל הנאה שהיא אסורה על פי התורה

זה עבירה.

זה כאילו, אז אתה אומר לי שזה יצר הרע.

לא.

יצר הרע אומר שאת יכולה לעשות את כל האיסורים.

נו, אז הכוונה שלי, אני אומרת לך,

כאילו, למה, למה כל דבר אומרים עליו שהוא יצר הרע?

אני לא יודע מי אומר. אני מסביר לך מה זה יצר הרע. הסברתי לך ואני אומר לך,

יש מצוות ויש עבירות.

אני אשאל אותך עכשיו שאלה. נגיד, יש לה שתי חברות.

אחת נקראת חברה טובה ואחת חברה רעה.

איך יודעים מי חברה רעה ומי טובה?

שואלים את אמא.

אמא אומרת,

היא אומרת, זאת חברה טובה, תלכי איתה. זאת חברה רעה, אל תלכי איתה. למה?

החברה טובה אומרת לך,

תחזרי הביתה בזמן מתי שאימא אמרה.

החברה הרעה אומרת לך, מתי אמא אמרה, שתחזרי עד 11 בלילה?

תבואי ב-3, אל תשמעי לה.

זה נקרא חברה רעה, וזה נקרא חברה טובה. הבנת את ההבדל?

הקב' ברוך הוא אומר, זה מותר וזה אסור.

היצר הטוב אומר לך, תעשי מה שהוא אמר,

מה שמותר, אל תעשי מה שאסור.

היצר רע אומר לך, לא, תעשי מה שאסור, אל תפחדי,

לא יקרה לך כלום, תעשי, תעשי.

מי שאומר לך לעבור על התורה, זה יצר הרע.

מי שאומר לך לקיים את התורה ולהשתדל, זה יצר הטוב.

שני כוחות,

כמו חברה טובה וחברה רעה.

הבנת דוגמה?

הבנתי אותך, אבל הכוונה שלי פה,

אתה לא הבנת את הכוונה שלי.

אני אומרת כאילו שהיצר הרע בעצם אומר לנו לעשות דברים רעים.

זה מה שאמרתי. נכון, אבל אם אני לא חושבת שזה משהו רע, אתה מבין?

זה לא שאת חושבת שזה לא רע.

הוא אומר לך שזה לא רע.

אם אמא שלך אומרת לך משהו,

את צריכה לשמוע על אימא, יש כיבוד אב ואם וצריך לשמוע על האימא.

היא לא תחפש את רעתך, אימא, נכון? גם את היא אימא, את לא תאפסי רעה על הילדים שלך, נכון?

ברור. אז הקדוש ברוך הוא לא מחפש רעה על הילדים שלו, נכון?

אז אם הוא אומר מה מותר ומה אסור, הוא יודע יותר טוב ממני, ממך,

ומאימא שלך, נכון?

אז אם הוא אומר שזה צריך לעשות וזה לא צריך לעשות,

מי שיגיד לך ההפך ממה שהוא אומר,

זה יצר הרע.

והשאלה השנייה שלי היא,

אני מדברת על זה שאנחנו עכשיו כאילו התקדמנו ויש טכנולוגיה ויש דברים וכאילו התורה לא בנויה, זה לא הבסיס של מה שעכשיו.

בדיוק הפוך, התורה בנויה, עובדה,

אני מדבר דברי תורה עם כל הטכנולוגיה.

יש לי מסך LCD לפניי,

יש לי את רואה פרוג'קטורים,

יש לי מצלמות HD הכי טובות,

יש לי קונסולות של סאונד,

יש לי אנשי סאונד, יש לי טכנאים,

יש הרבה דברים, תסתכלי מה זה.

כן, אבל אני אומרת שכאילו,

לא כתוב בתורה, אסור לך להשתמש בטלוויזיה, אסור לך לדבר בטלפון ביום שבת.

למה את אומרת שלא?

כי עובדה שאומרים לנו לזכור את הטלוויזיות בשבת, לא לדבר בטלפון, לא כאילו להשתמש בדברי חזמן בכלל. את למדת פעם מה זה שבת ולמה אסור?

אני, כאילו כן, אמרו לי, עם הרבנית ודברים, מה אסור, מה מותר. כתוב לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת,

אז מותר או אסור?

מה?

מותר לבחר אש?

לא, אסור.

כל מקור חום זה נקרא אש.

עכשיו אתם בטלוויזיה, יש בה מקור של חום?

כן.

אז זה אסור.

זה כמו להדליק אש בדיוק, נכון?

לא חייבים שתשרף הטלוויזיה.

אבל אם תכניסי את האצבע שלך לבפנים את יכולה להתחשמל?

אז יש מקור חום ואש?

אז זה אסור, נכון? אז זה לא משנה באיזה כלי זה נמצא,

אם זה נמצא בטלוויזיה,

אם זה נמצא בגז,

אם זה נמצא בכל צורה שהיא.

אז זה אסור.

אסור לא בגלל שמחפשים להגיד לך אסור, בגלל שהדבר הזה זה אחת מלמד ט' מלאכות,

שאסורות.

אז כל מקום שנמצא את זה, נגיד שאסור.

לא בגלל שאנחנו מחפשים לא לעשות.

זה שהתחדשו דברים חדשים,

יפה מאוד, אנחנו נהנים ונשתמש בהם מתי שמותר.

אבל מה שאסור, אסור.

עכשיו אתם בטלוויזיה.

גם ביום חול יש לנו בעיה איתה.

מותר לראות סרטים של עריות?

מותר ליצנות לשמוע לשבת?

מותר אלימות?

מותר כל הדברים האלה לחנך את הילדים ואת האחרים?

מותר מושב ליצים?

הרבה איסורים יש בכלי הזה.

זה לא צריך להיות דרך הכלי. ואם תשבי במקום שרואים את האנשים עושים את המעשים,

אז זה מותר.

מה שהתורה אסרה זה לטובתנו.

את יודעת כמה אתם בטלוויזיה מקלקלת?

כמה אנשים מגיעים לפשיעה? כי היא מביאה לך את הכול מוכן, היא מסבירה לך הכול, איך עושים מה.

נו, אז מותר לאדם להתקלקל. במקום שאדם יהיה ישר ונבון וחכם ובעל דרך ארץ והכול,

תראי לך, החברה היום אלימה.

כל יום את שומעת? רציחות משונות,

בעלים, נשים, נשים, בעלים, ילדים עפים.

מה הולך פה?

מאיפה לומדים את זה?

אם לא הייתה תשקורת מפרסמת את הדברים,

לא היית שומעת כל יום תחרות מי קפץ מקומה יותר גבוהה.

אם לא היו יודעים מזה, זה לא היה מתעורר לאדם, לא היתה לו מחשבה כזאת.

אבל כשמראים את הכול,

אז גמרנו, אנשים כבר לא אכפת להם.

ועוד דבר נוסף, כאילו אתה אומר לי להאמין בספר שנכתב לפני מלא מלא שנים? מלא מלא, מלא מלא, מלא מ-2,300 שנה. מלא מ-2,300 שנה? כן. וכאילו, לך תדע מי כתב את זה.

הבנתי, אם את לא יודעת, אני לא אשם, אבל ספרים עתיקים אחרים,

גם בדתות אחרות או גם בעמים שונים.

ואם אנחנו העתקנו מהם?

אם יש להם בדיוק...

בדיוק מה שאנחנו קיבלנו במעמד הר סיני,

אז זה באמת צריך בדיקה,

אבל אין דבר כזה, כי לאף אחד לא היה מעמד הר סיני.

נכון, אז זה מה שאני... אז אם קיבלנו במעמד הר סיני עם מיליונים,

בפעם הראשונה את מה שלא היה בעולם,

אז אי אפשר להגיד שהיה למישהו לפנינו.

לדוגמה,

אם היום אובמבה

יודיע שהוא מצא נפט אצלו בבית הלבן,

בסדר?

כן. עכשיו, אם הוא יודע דבר כזה,

אם הוא משקר,

ויודעים שהוא משקר,

מה יגידו אלה שהיו לפניו בבית הלבן?

שקרן,

היה שם כל הזמן נפט מלפניך,

הנה, יש לי חביות שאני משם לקחתי,

נכון?

אבל אם אף אחד לא טען את זה,

משמע שלאף אחד לא היה.

כשהקדוש ברוך הוא הודיע את עשרת הדיברות ונתן את התורה לעם ישראל,

היו צריכים לבוא כל העמים שהיו לפנינו ולהגיד, הלו,

מה אתה אומר שזה שלך חדש?

הנה, זה אצלי,

הנה.

ואם הם לא אמרו...

אז כנראה שזה לא היה. לא שלא, לא כנראה, זה לא היה.

הבנת?

פשוט.

אם מרצדס תוציא עכשיו מכונית חדשה, 2011,

יכולים לבוא אאודי או סובארו ולהגיד, מה אתה אומר שזה מרצדס? הנה, אצלי כבר יש את זה לפני שבע שנים.

יכול להיות דבר כזה?

כל העולם יצעק מייד.

הבנת?

יופי.

רגע, עכשיו גברים, גברים.

שלום, כבוד הרב. שלום.

רציתי לשאול שאלה לגבי עניין של שמחה. אומרים, נגיד, שבית-המקדש,

אומרים שכל עוד בית-המקדש לא נברם בימינו,

אז הוא נחשב כאילו נחרב,

נכון? משהו כזה, המשפט. בדיוק. בדיוק, אוקיי.

עכשיו, יש באמת עניין של לעבוד את השם בשמחה, להיות בשמחה, שעצבות וכעס זה בעצם עבודה זרה.

כרגע בדור שלנו, שבאמת זה דור עקבה דמשיחא,

שזה דור עם הרבה ניסיונות,

איך אנחנו יכולים באמת כל רגע להחזיק חזק ולא ליפול לעצבות הזאת?

נכון שהתורה זה באמת כלי גדול ומקרב אותנו,

אבל איך אני יכולה להנצל כל רגע באמת מעניין של עצבות,

לא ליפול? אני אגיד לזה. כי אומרים לי, על בית-המקדש הוא נחרב.

פעם היו קורבנות,

פעם היה זה, היום זיוו קשה, זה קשה, זה קשה.

הכול עם תפילות, הרבה הרבה קושי.

איך אני יכולה להתאמן על העניין של השמחה באמת,

ולא להיות צבועה עם השם?

תודה רבה. שמעתי.

קודם כול, זה שאנחנו קמים בבוקר, צריך להודות לה' יתברך, יש כאלה שלא קמו.

דבר שני, אחרי שאנחנו קמים אנחנו מרגישים את האיברים פועלים. צריך להודות לה' יש כאלה שכמה מהאיברים שלהם לא פועלים.

יש כאלה שמתעוררים בבית-חולים,

והם כבר שוכבים שם הרבה חודשים.

יש כאלה שיודעים שהם גם לא יצאו משם.

ואנחנו קמים, יש לנו את כל היום פנוי.

ואנחנו יכולים לעבוד את השם ולעשות מה שאנחנו רוצים.

לכבוד השם,

ואין שמחה יותר גדולה מאשר לעבוד לפני הקדוש ברוך הוא. לדוגמה,

אם בן אדם היינו נותנים לו את הזכות לשמש את אחד מהצדיקים של הדור,

אז הוא היה מבין שזו זכות והיה רץ ואץ בשביל לעשות את זה בשמחה, נכון?

אז אם יש לנו את ההזדמנות לשמש לפני הקדוש ברוך הוא,

אז איך אנחנו צריכים לקום בשמחה ולעשות זאת?

ככה ארי הקדוש אמר שאת כל המעלות הגדולות שהוא זכה להן,

זה בזכות שעשה כל מצווה בשמחה.

איזה שמחה?

בלי מוזיקה, בלי כלום.

מעצם זה שאני יודע שאני זוכה לעשות דברים לפני השם יתברך.

עצם זה שאני משמש לפני הקדוש ברוך הוא,

בפיקודי השם ישרים, משמחי לב,

אם אדם עושה דבר נכון,

עושה דבר כמו שצריך,

יש לו שמחה,

כי הוא משלים את הייעוד שלו בחיים.

אם לא, אז נכנסים לעצבות.

אם יש כל הזמן שאיפות והן לא מתגשמות, נכנסים לעצבות.

אם יש רמת ציפיות גבוהה

ולא משיגים אותה, נכנסים לעצבות.

אם אדם לא ירצה שום דבר חוץ מלקום ולעבוד את הבורא במקסימום שאפשר, גם אם, נגיד, קשיים וחולים ומצב משפחתי לא פשוט, כי הוא קם עם הכול? זה פשוט ניסיונות לרומם את האדם במצב שבו הוא נמצא.

כל אדם מקבל ניסיונות. אין בן אדם, הנה, הוא מבקש ברכה לפרנסה, הוא מבקש לחששות, הוא מבקש,

כולם יש להם ניסיונות.

אין בן אדם שלב בעולם, אין דבר כזה.

גם העשירים מסובכים מעל הראש

עם צרות ופחדים,

שיגנבו אותם, יעתיקו אותם, ומס הכנסה, והם לא חיים רגע, ותחרות בלי,

אין רגע עם מנוחה. אין.

אז עצם השמחה שלי בעצם בעולם הזה זה לדעת שאני יכולה לעבוד את השם בכל עת?

זה הדבר הגדול ביותר לעובדך בלבב שלם.

זה השיא של השיאים.

יש לך איזה איסורים,

יש לך את ההזדמנות להוכיח לשם,

שעם האיסורים את עובדת אותו בשמחה.

יש לך הזדמנות, למדנו את זה עכשיו,

שהצדיק לפעמים מביא עליו, הקדוש ברוך הוא, איסורים, כדי שילמדו ממנו שאפילו שיש לו איסורים,

ודוחק ועוני,

הוא עובד את השם בשמחה, אדרבה.

הוא מקרין לחברה שבכל מצב עובדים את השם.

יש לך אבא, נגיד,

שאת צריכה לכבד אותו?

אז אם את לא מרגישה כל כך טוב, אז את תגידי לו, אבא, תשכח ממני עכשיו עד שאני אהיה בריאה?

כל מה שביכולתך ובאפשרותך,

את תעשי, ככה תספי גם הילדים שלך,

שלא יזניחו אותך.

אז למה את אבא שבשמיים אנחנו אומרים לו,

אני עכשיו עסוק,

יש לי איסורים,

אין לי לחם,

אין לי פרנסה,

אני לא יכול לעשות את המצוות שלך.

הפוך,

תעשה במצב הזה,

השם מבחן שאתה באמת עושה לשמו,

ואז הוא יפתח,

כי כל המפתחות אצלו.

יישר כוח. תודה רבה, הרב. השם מברך אותך.

אמן.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב.

כבוד הרב, יש לי אחות

כבר חמש שנים, לא נפקדת.

הלכה לחו״ל, נסעה, עשתה מה שצריך לעשות,

צרפה קרוב ל-300,000 שקל.

לא נפקדת.

מה עושים?

חילונית, דתייה? דתייה, צדיקה.

בעלה מה עושה? צדיק.

מה עושה? עובד בדבר, בדואר.

הוא לא לומד.

הוא נראה לי לומד פעם בשבוע, פעמיים.

צדיק נסתר זה.

סוג של.

בקיצור,

הוא צריך ללמוד שעתיים כל יום בתענית דיבור שלושה חודשים רצוף.

היא הולכת בצניעות גמורה כולל כיסוי ראש?

כן.

פתוח?

כן. עם גרביים?

נראה לי.

עם שרוולים אחרי המרפק?

נראה לי שכן.

סגור עד למעלה?

מה זה למעלה פה?

עד הצוואר.

לא נראה לי.

לא נראה לי.

אז היא צריכה ללכת בצניעות גמורה.

בללמוד חצי שעה ספר שערי תשובה של רבנו יונה,

שלושה חודשים רצוף.

אני יכול לקבל את זה בכתב?

יש פה פתק שייתנו לך, ואם לא תוכל לשמוע את זה בשידור חוזר,

ואם לא, תצלצל למשרד יגידו לך,

ובעזרת השם יתברך, אם יעשו כן, אני אתן ברכה שזה יתפוס. בסדר?

תודה. מה השמות?

טליה מאיר,

טליה מאיר, בת מירה ברכה.

טליה בת מירה ברכה, והוא?

דרור.

דרור בן?

אביבה, אני מבין.

אביבה.

השם יזכה אותם לזרע חי וקיים מהרה.

תודה רבה. תהיה בריא.

כן.

הרב, בשבוע שעבר, נראה לי ששאלתי אותך, בשבוע שעבר או לפני שבועיים שאלתי אותך שאלה.

שבוע שעבר שאלתי שאלה לגבי מדיח, אם מותר לשים חלבי וזרי ביחד במדיח,

ואמרת לי שזה ממש,

ואמרת לי שזה לא טוב וזה ממש חמור מאוד,

ואימא שלי אמרה לי שזה,

הרב עובדיה התיר שזה בסדר.

שאלה שלי,

אם זה הלכה,

אז הלכה, למה

אחד מתיר ואחד לא... יש אומרים שאפשר להכשיר את המדיח, ויש אומרים שאי אפשר להכשיר את המדיח,

ואני אוחס כמו אלה שאומרים שאי אפשר להכשיר את המדיח,

ואין להשתמש במדיח, אלא אחד לחלבי ואחד לבשרי.

אוקיי, וישארי ברכה.

סיוון ברכה, בת שושנה עדינה לזיווג הגון, ואני מוכנה ל... סיוון ברכה, בת עדינה. שושנה עדינה. שושנה עדינה.

סיוון ברכה. זיווג הגון, מהר,

בזכות ש...

אני רוצה לקחת עצמי משהו.

תלמדי חצי שעה, ספר שערי תשובה, של רבנו יונה,

שלושה חודשים רצוף.

אוקיי. ואתה יכול לברך את שמחה קטן, בת רונית, לידה קלה. אמן.

וילד בריא.

וילד בריא.

קודם כל, יישר כוח לרב שמחזק פה את כולם.

אני 16 שנים בתשובה.

באמת, לא כל כך הייתי בשמחה שהיה ייסורים.

התחלתי לבוא לשורים שלך, של הרב הרוש.

התחברתי גם לרבנו נחמן.

אני משתדלת מאוד לעשות את המצוות בשמחה.

לזכות ברבים, להחזיר בתשובה,

אני מזכה ברבים בתל אביב,

ואני עדיין לא נושעתי בזיווג.

לפני שנה וחצי הרב בירך אותי,

ואת סיגלית בת עמליה,

ואמרת לנו ללכת באש ובמים,

כי התחלנו קצת חלל שבת, לרדת באמונה.

התייאשנו, חזרנו בשיא הכוח,

עוד לא נושענו.

ואני עושה את הכול בשמחה,

ממש משתדלת.

כמה זמן כבר?

ברוך השם, מאז שבירכת, נתת לי הרבה כוחות, גם נסעתי לאומן עוד הפעם,

שנה וחצי.

אה, ולקחתי גם, אמרת לי להכניס חצי שעה לפני שבת,

במוצאי שבת אני עוד שעה, כאילו אחרי רבנו תם עוד איזה חצי שעה.

יפה מאוד, מגיע לך חתן טוב, מה השם?

רחלה בצר החיה, והיא עושה את אותו הדבר. רחלה בצר החיה?

וסיגלית בת עמליה.

וסיגלית בת עמליה תזכו לזיווגים הגונים מהירה, שנה.

אמן. אני לוקחת עוד מצווה שלא לקחתי.

אמרת שערי תשובה, איך?

חצי שעה, שלושה חודשים רצוף.

מי כתב אותו?

רבנו יונה.

איפה אני מסיגה אותו? אני חושב בחנות.

אה, יש בבני ברק, כי בתל אביב לא מצאתי אותו. טוב, הם עוד לא התפתחו.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

כן.

תן לבחור פה בירוק. תעמוד, תעמוד.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

רציתי לדעת אם יש תשובה ברורה למה אסור לדרוש למתים.

אסור לדרוש למתים.

אסור לנו להיות בקשר עם המתים, לשאול אותם.

תמים תהיה עם השם אלוקיך,

ואל תבקש לדעת העתידות.

אז לכן אנחנו מנועים מכל זה עובי דעוני ודורש של המתים וחובר חבר וכו'.

אז לכן אנחנו לא נכנסים לעניינים שהם ברומו של עולם.

זה רק יכול להזיק את האדם השועל.

ואם אותה דרישה של המתים גורמת לבן-אדם להתקרב להשם?

כל דרך שהיא אסורה,

אפילו שתביאי לקרבת השם, היא אסורה בתכלית.

מצווה הבאה בעבירה, עבירה.

אסור לנו לעשות עבירות בשביל להתקרב.

בסדר, תודה.

כן.

כתוב,

והיה אם שמוע תשמעו אל השם אלוקיך?

כן. כל מיני דברים.

הסגנון שרשום

שאם אתה שומע על הקדוש-ברוך-הוא ועושה משהו, מצווה אותך?

כן. יש לך פרנסה טובה, הכול בהצלחה וזה.

ואנחנו יודעים שיש פה עניינים גם של ניסיונות,

כי אם יראו באמת שבן-אדם עושה מצוות ובאמת הולך לו, אז יבינו,

אז כולם ילכו אחרי השם, ואז לא יפול בעצם ניסיון, כן?

עכשיו, התורה אומרת את זה, לא אם אומר את זה. ויותר מזה יש בנושא של תרומות ומעשרות.

כשאתה נותן מעשרות, ואז אלוהים אומר לך,

בזה תבחן אותי.

כאילו זה לא התחייבתי.

פה רק תבחן אותי.

כן.

וכמו למשל, לדוגמה, איבן עזרא.

כשאומר על עצמו שלא היה לו מזל, קו לקו רב לרב או לא לאדם שנולד בלי כוכב, הוא אומר על עצמו

איך צדיק כזה שהמזל נקבע לפי המעשה, נכון? ישראל מעל המזל.

טוב,

קודם כל, והיה עם שמוע, תשמעו, אם אתה תקיים את כל מצוות השם כולם אז ודאי שיהיה לך כל מה שהבטיחה התורה את כל הברכות

למעט מקרה נוסף

שהרמב״ן אומר שיש ייסורים של אהבה

שהקדוש ברוך הוא מזכה את האדם

ליסורים של אהבה,

אז חלק מהמפרשים אומרים שזה להגדיל את שכרו,

והרמב״ן אומר שאם הוא עשה בטעות כמה עבירות שהוא לא שם לב אליהן בכלל ולא יוודע לו,

ממילא הוא גם לא יחזור עליהן בתשובה,

אם הוא יגיע למעלה ולמעלה יתברר לו, יהיה לו צער גדול.

אז פשוט מנקים אותו פה בעולם הזה, וזה נקרא ייסורים של אהבה.

מרוב שהשם אוהב אותו והוא לא רוצה שהוא יגיע לשם עם בושה,

שיש לו עבירות,

אז מרוב אהבה הוא נותן לו ייסורים פה למרק אותם וכו'.

למעט המקרה הזה, אם אדם יעשה את כל הבעיה עם שמו,

יקבל את כל ההבטחות שבתורה בלי שום פסיק פחות.

אם הוא לא עושה כמו שצריך,

הוא לא צדיק גמור, הוא צדיק אבל לא גמור,

אז בהתאם הוא מקבל את הניקויים פה.

עכשיו, יש ניסיונות בחיים.

ניסיונות זה לנוסס את האדם, להרים אותו.

כמו שיש סולם ומטפסים עליו.

אז זה מעכב אותך כל שלב, אבל זה גם מגביה אותך.

אז לכן יש ניסיונות בחיים שהאדם מתרומם על ידם. בלי הניסיון אתה לא מתרומם.

כשנותנים לך מרוץ מכשולים בצבא,

זה בשביל לעשות לך חייל יותר משופר.

ממילא ככה, אחי, תמיד יש ניסיונות.

האם בן עזרא נולד במזל זה לפי גזירת שמים לפני שהוא הגיע לעולם,

בגלל שהוא צריך לעבוד את השם

במצב כזה

של עניות.

יש אדם שנולד במזל של עניות, יש אדם במזל של עשירות, יש אחד במזל של חוכמה, יש אחד במזל של טיפשות.

כל אחד נברא עם ניסיון שלו.

הוא צריך לעמוד בניסיון עד סופו.

אבל ישראל, מה על המזל?

איך זה שייך? זה כשהוא כבר פה.

זה כשהוא כבר פה.

אם אתה הגעת לפה,

אז המזלות לא משפיעות עליך,

כי אתה למעלה מן המזל, מה שהמזלות משפיעים עליו עכשיו.

אבל אם אתה נולדת בגזירת מזל מסוים,

שזו המטרה שאתה באת לעולם,

היא שאנשים שנולדים לעולם בגזירה שלא יהיו להם ילדים, לא יעזור,

תתפלל, תעשה את זה, לא יהיה.

אז יש בודדים כאלה שככה נגזר עליהם. אז לפעמים זה בגלל גלגול קודם שהם כבר תיקנו את זה,

והפעם הם באו לא בשביל זה.

ויש כאלה שנולדים ככה, לסיבות הידועות לפני הקדוש ברוך הוא.

עכשיו, לגבי פרשת וישב, רשום שם שיעקב ביקש ללמוד תורה בשלווה עם הנכדים וכל המשפחה,

ואז קפץ עליו רוגדו של יוסף.

מה זה אומר בעצם לגבינו, שאנחנו צריכים לא רק ללמוד תורה, גם לעבוד?

לא.

מדובר שם, יש שני שלבים. בגנזה המלך שלנו הבאנו דרשה בפתיחה של הגנזה.

יש הבדל בין שלווה לבין מנוחה.

שלווה זה פירושו של דבר שאדם מרגיש שכל מחסורו נמצא.

זאת אומרת, כל מה שהוא רוצה יש לו, אז הוא נקרא שהוא חי בשלווה.

יש לו עושר, יש לו אוכל, יש לו ילדים, יש לו אישה, יש לו הכל, יש לו רכוש.

יש לו הכל, הכל, הכל, והוא נקרא שלו ובטוח.

אבל זה המצב המסוכן.

כי אם הוא יורד ממצב שהוא רגיל לו,

נהיה לו חורבן של החיים, הוא כבר לא מוצא טעם בחיים,

לא נוח לו, הוא כל הזמן מקטר וכו' וכו'.

זה מצב של שלווה.

יש מצב של מנוחה,

מנוחת הנפש.

זה אדם שאין לו כלום ולא חסר לו כלום והוא תמיד במנוחת הנפש.

יש,

אין, הרבה, מעט, אוהבים, אויבים.

מה שיש הוא תמיד במצב של מנוחת הנפש.

ביקש יעקב לשב בשלווה.

קודם הוא היה במנוחה.

מה זה מנוחה?

יש צרות, יש בעיות, יש הכול,

אבל הוא במצב הזה תמיד היה במצב נינוח, עובד את השם בכל הצרות.

היה לו את רדיפות של עשיו, רוצה להרוג אותו,

הלך ללמוד 14 שנה רצוף,

בלי לישון.

מה הפירוש במנוחה?

רודף אחריך מסוכן, רוצה להרוג, לרצוח.

מנוחה.

אבל היה איזה שלב בחייו,

שהוא אמר, אחרי כל הצרות של עשיו ולבן, מדינה וכל וכל וכל וכל.

אמר, אולי, אולי טיפטיפונת, ככה, שלווה, כוונה,

שהוא יוכל לשבת וללמוד תורה ולהתעלות, להתעלות, להתעלות, לא מתוך ייסורים, לא מתוך צער.

הוא לא עזב את התורה רגע,

כי עם לבן גרתי ותרייג מצוות שמרתי.

אבל עבר לו איזה ערעור.

אז הקדוש ברוך הוא אמר לו, לא, לא, לא, לא, לא.

רוגזו של יוסף.

אתה,

כל החיים שלך רק בעבודה למעלה למעלה, מתוך ניסיונות.

זה המדרגות שאתה קונה.

ותמשיך להיות במנוחה ולא בשלווה.

כי צדיקים לא יכולים לשב בעולם הזה בשלווה.

תראה את כל האבות הקדושים, כל חייהם מרורות, רדיפות.

תראה את דוד המלך,

כולם כל הזמן רדיפות, צרות, ניסיונות,

אויבים,

מסטינים, קנאים, מה לא.

זו הדרך של העבודה של הצדיקים.

לכן ביקש לשב בשלווה.

מיד קפץ עליו רוגזו של יוסף,

כדי שימשיך באותו סוג של עבודה.

כבוד הרב, רציתי לשאול על יעקב, שאמרת יעקב אמת. איך אמרת יעקב אמת?

תיתן אמת ליעקב.

אז למה הוא היה צריך

לקצת אקטונת פסים ליוסף,

אקטונת גרמה לכל מה שקרה אחרי זה.

הוא ידע שהאקטונת יכולה גם לעשות כל מיני... את כבר סבתא, נכון?

היו לך ילדים? אני אמא של דניאל, שהיה אצלך. תהיי בריאה, אני שואל.

כן, כן. את אמא לילדים.

תמיד נתת להם בדיוק אותו דבר?

מה?

כן, כמעט. מה כמעט?

מישהו הצליח במבחן, נתת לו מתנה?

לא, אני זוכרת. את לא זוכרת?

אבל זה הגיוני שאם את נהנית ממישהו יותר, אז נתת לו, נכון?

יכול להיות.

אי אפשר להשוות בין כולם אותו דבר, נכון? נגיד יש לך 12 ילדים

וילד אחד יצא מוצלח מאוד ואת רוצה לקנות לו איזה משהו,

אז את קונה לכל ה-12 אותו דבר?

לא.

את רואה?

אבל זה, הוא ידע,

אני חושבת שיעקב ידע שהקטונת גם יכולה לגרום למשהו,

אז אני חושבת שלא היה צריך ל...

תראי, הקטונת זה לא סתם. הקטונת פסים,

יש בזה הרבה סודות, בכל הסיפור של הקטונת.

פסים זה פוטיפר, סוחרים, איש מעינים, מדיינים,

כל מה שיהיה איתו.

הקטונת הזאת יש בה הרבה רמזים.

אז הדברים האלה הם לא פשוטים.

הנתינה היא לא נתינה סתם.

ומהקטונת הזאת התגלגל שאבותינו ירדו למצרים לפי הגזירה שהייתה מתוכננת מההתחלה כדי שירדו לשם.

יש דברים שאנחנו יודעים שגדולי העולם

ידעו את הדברים בסודי סודות ועשו אותם.

אומנם יש ללמוד מזה,

מה שחכמים לומדים וכו',

אבל הם, אם היו צריכים לחזור עוד פעם על המעשים,

היו חוזרים עליהם בדיוק אותו דבר.

יש לי שאלה לגבי שבת.

נכון אתה אומר שאסור לבער אש?

כן. לא אתה אומר, ככה כתוב, אני יודע. כן.

למה אסור להשאיר טלוויזיה דלוקה כמו שמותר להשאיר גז דלוק על פלטה, שיש פלטה ומחממת את האוכל?

קודם כול, בטלוויזיה אסור להחזיק בימות החול, וכל שכן בשבת.

דבר שני, זה לא מהטעם של אסור להדליק,

כי באמת לא מדליקים אם זה מלפני,

אבל זה דברי חולין,

ודברי חולין

לא מכניסים בשבת. אז אני אשים את הדיסט שלך, את הדיסט שלך ב-DVD, ואריץ את עצמו. גם לא.

אפילו עיתון,

אפילו עיתון,

שזה לא מדליקים שום דבר,

מכל מקום לא עושים, כי זה עובדין דחול. דבר שני,

יש את הדבר הזה שאנשים רואים את הדברים משומרית העין,

שאסור לעשות דבר כזה, כי יגידו שזה נעשה דרך חילול השם.

גם אם תעשה בדרך של היתר,

אז דבר כזה הוא אסור גם משומרית העין.

אבל גם להדליק אש בשבת זה יכול להיות חילול השבת. אבל זה דברים שידועים, שמקרר עובד כל השבוע,

ושתנור מכינים אותו מלפני,

ודברים כאלה, דברים ברורים.

אבל כשפתאום שומעים מוזיקה בבית של הרב עובדיה,

אז מה?

מה זה? איזה מין דבר זה? כולם נדברות. אני לא מדבר על מוזיקה, אבל נגיד.

אף אחד לא יחשוד אותו שהוא הדליק את זה בשבת.

אבל מי עושה דבר כזה?

מי עושה דבר כזה? שבת זה שבת,

ועכשיו אתה צריך להתמסר לשבת,

לקיים את הלכותיה ומצוותיה.

אבל זה עניין של הרגל. התרגלו שמשאירים פלטה אם יש דלוקה בשבת,

אז ככה גם יוכלו להתרגל לטלוויזיה שהיא נשארת דלוקה בשבת. אין דבר כזה. לא התרגלו אף פעם. אמרתי לך, זה עובדין דחול, מעשה אסור,

והוא גם לא קיים בבית יהודי אפילו בימות החול שנאמר לו תביא תועבה אל ביתך.

זה לא תועבה, אני לא שם תועבה. שם...

אמרתי לך, את הקלטת שלך, אוקיי? תראה, אתה בחור טוב, נכון?

יכול להיות. אתה עושה עכשיו תועבה?

לא. אבל אתה יכול לעשות תועבה, נכון? אהה. זאת אומרת, בתוך הקופסה הזאת

אפשר לראות תועבה ואפשר לא לראות תועבה, נכון?

ורוב הזמן זה תועבה. הרי כשאתה רואה את האנשים, הם מחללים שבת כרגע.

כשאתה רואה אותם בטלוויזיה,

אתה נהנה מחילול שבת.

אסור ליהנות מחילול שבת.

זה חילול שבת.

טוב, לא ממש הסתפקתי, אבל תודה.

תהיה בריא.

תן לה מחור שם מאחור.

כן, תדברי רגע, תחכה אתה, כן?

אני נשואה, יש לי בת,

אני שומרת שבת גם,

ויש לי בעיה בריאותית שהחמירה בחודש האחרון,

והייתי רוצה לקבל ברכה או לקבל על עצמי משהו, רק שזה לא יהיה משהו גדול. אני רוצה אבל לקבל על עצמי משהו. משהו קטן, אני אתן לך כיסוי ראש.

לא, אבל רק לא כיסוי ראש. מה זה רק לא?

כאילו, זה... מה פירוש? זה דווקא, מה פירוש לא?

זה הרפואה לכול.

אז רק ברכה, אם אפשר? כאילו, זה בעיה בריאותית? זה לא יתפוס. צריך, איך קוראים לנו? לשים כיסוי ראש,

שהברכה תתפוס. אני מוכנה אולי להתלבש בצניעות, אבל לא כיסוי ראש. זה יפה מאוד, אבל למה מי אמר לך שזה לא מתאים? תנסי רגע. אני לא, אני לא יכולה.

מי אמר לך? לא, אין מצב.

אל תגידי שאתה.

בואי ננסה. תביאו לה.

תביאו לה רגע, ננסה. חכי, תעשה ניסיונות. לא, לא, אין מצב.

בינתיים תנסי. בשעה ביום רבע. תנסי. יאללה, קדימה, בוא, תשאל רגע בינתיים.

עד שהיא תנסה. שב, שב. אני רוצה לבקש ברכה לאח שלי.

הוא סובל, בחור בן 45, וכבר עושה דיאליזות.

אז אני רוצה שהרב יברך אותו.

שומר תורה ומצוות. שומר תורה ומצוות.

לומד תורה?

לומד תורה.

כמה?

לא יודע, אבל לומד.

איך אתה יודע שהוא לומד? אני יודע, בזמן זה שעכשיו הוא בדיאליזה,

הוא בבית, הוא עומד מספיק שעות.

גם כשהוא הולך לדיאליזה, אז יש לו את ה... תשאל אותו כמה שעות הוא לומד.

שעתיים.

אל תגיד סתם, אתה ממשיך. אני מאמין שלפחות שעתיים. לא, אתה תשאל אותו ותענה לי.

בסדר.

תענה לי, נו. צלצל אליו. אני אצלצל אליו. כן.

תן לי את המיקרופון פה.

תכף היא שמה בינתיים. תתאמני.

קודם תתאמני.

מי הרב?

תן לו.

תן לו.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

אני גר, בא מברזיל,

ואני מדריך קפוארה פה בארץ.

מה אתה מדריך? מדריך קפוארה. קפוארה מה זה?

קפוארה זה אמנות לחימה ברזלאית.

הבנתי.

שעושים איתו בימוז, קווי קרב,

עכובדקה.

ואני חייב להגיד, זה כמו גב לסכין לחבל מברזיל, אבל אני חייב להגיד דבר כזה.

כל דבר שבא מהגויים בא עם טומאה, וגם הרבה פעמים עבדה זה רע.

ואני מרגיש שאני חייב להגן על היהודים שעושים קפוארה. פה בארץ יש יותר מ-40,000 שעושים קפוארה.

ואמרת על השני זה שהקפוארה יהיה משהו טהור, משהו קדוש,

אבל איך אפשר לעשות את הדבר הזה?

אם כבר יותר מ-40 אלף עושים קפויידה.

הבנתי, ואתה מבין שהלחימה הזאת היא שייכת לעבודה זרה.

לא.

יש פשוט, היה אנשים שיעזבו גם לעשות דברים כאלה,

ויש אנשים שלא קשו לזה.

אבל זה צלעצ'יך היום. אז למה אתה צריך לעשות מזה כשר, אם זה כשר?

זה?

אתה אומר שזה כשר.

זה כשר או לא כשר?

אני אומר שכל דבר שבא מהגויים בא עם טומאה, ויש סיכוי שבא גם עבודה זרה.

הקפוייר שלי זה כשר.

הכלי שלי לא עובד בשבת.

אני אומר לתלמידים לא לתאמין בשבת,

והשירים שאני יודע לדבר על דברים שקשורים לגויים,

אני לא אשתמש בהם.

אבל אני יודע שהמדרכים האחרים לא עושים.

תראה, אני לא יכול להגיד לך בזה, כי אני לא מבין מה זו האמנות הזאת,

אבל אתה צריך ללכת

לרב סילמן בבני-ברק להסביר לו בדיוק מה זה, והוא יגיד לך מה לעשות.

מה שאני אומר שקשה להגיד ליותר מ-40,000 איש לעשות את זה בצורה שמתאימה ליהודים.

אני חושב שצריך גם כוח לרבנים.

שמעתי.

זה משפיע על הנשמה, מה שאומרים לחינוך ולריכוז.

השאלה היא איך להשתמש בזה. תודה רבה. תהיה בריא.

רציתי לדעת, כבוד הרב,

מה הכוונה שבהתחלה משה דיבר אל השם פנים אל מול פנים,

ולאחר מכן ניתן כאילו הוא לא ראה את פניו, רק את אחוריו.

כדבר ישראו פנים אל פנים זה בלי שום מסווה, ודיבר איתו את כל מה שרצה הקדוש ברוך הוא להעביר לו,

דהיינו באספקלריה מאירה,

כמו במראה שמשתקפת, כמו זכוכית שאתה רואה החוצה ורואה בריאות.

ומה שהראה לו את אחוריו זה מה שאפשר היה להראות לו,

דהיינו לגלות לו,

מדרכי השם יתברך.

אז הכול בעצם היה באופן גשמי, לא פיזי בכלל.

אין בזה שום אופן פיזי. אין גשמי בכלל ואין פיזי בכלל, הכול רוחני.

הבנתי.

תהיה בריא.

כבוד הרב, ערב טוב.

ערב טוב. שמי רונית בת פנינה,

ואני רוצה שתברך אותי לפרק ב',

עברתי גירושים לא קלים,

ואני רוצה שתברך אותי. בואי אני אתן לך עצה, תלכי עם כיסוי ראש ואני אברך אותך שתזכי לזיווג ארגון מהרה.

מה את אומרת?

אשה גרושה חייבת.

כן.

החתנה לא חייבת.

גם.

החתנה לא חייבת.

לאט-לאט.

רק המינית, סבלנות.

החתן מתבשל.

אני לא רואה את עצמי הולכת עם כיסוי ראש. מה אכפת לך? תשמעי לי.

מה תפסידי? תקבלי חתן טוב.

אני חיה בחברה חילונית לגמרי. אז את תהיי עם חברה דתית

ותזכי לחתן טוב.

מה, חתן דתי שהוא שומר תורה ומצוות,

מתוק ומיישב בדעתו או לא טוב?

מה אכפת לך לנסות?

אתה תברך אותי בלי...

למה היא כל הזמן יועצת לך ההפך ממה שאני אומרת?

אני אברך אותך וזה לא יתפוס, אז מה זה יועיל? שאני אהיה נחמד,

בירכתי ושלום.

אני רוצה להועיל.

למה זה לא יועיל? הנה עוד פעם היא שאלה.

מה את לא עצמאית?

אני עצמאית, היא פשוט חברת ילדות שמכירה אותי טוב.

כן.

ואוהבת אותי.

נו.

ובזכותה אני פה הערב. נפלא מאוד. אז אני רוצה לעזור לך.

אני אשמח. קיבלת אנציקלופדיה?

לא.

מה זה? חבר'ה,

תביאו לה מהר.

קודם כול שתלמדי,

תביא לה,

שתלמוד.

מי לא קיבל פה אנציקלופדיה הערב? אף אחד לא קיבל.

אז זה חמור מאוד, חבר'ה.

לא קיבלו, הוא אומר.

תודה. תודה. לא קיבלו. מה, הם משקרים? הם לא משקרים.

תשמעי לי.

קחי מה שאני אומר, תעשי, ובעזרת השם, בתוך שנה תתחתני.

אבל למה זה צריך להיות תנאי? מה אכפת לך? תשמעי מה שאני אומר. לא, אני שואלת.

למה צריך ללכת לרופא לקבל זריקה לפעמים?

למה צריך זריקה?

מישהו נכנס קודם, לא קיבל זריקה.

למה אני צריכה זריקה?

אם את סומכת על שיקול הדעת שלי ועל הניסיון שלי ועל הקרבה שלי לאלוקים,

אז תשמחי.

ואם אני לא אשים, אז זה לא יתפוס?

אז אני אתן לך ברכה סתם.

צריך לעשות משהו. למה לא נתתי לה ברכה? הנה דתייה. היא דתייה.

ולא נתתי לה ברכה. למה נתתי לה ברכה?

צריך לעשות משהו.

אז

אני אעשה משהו אחר.

אני קובע אבל.

כשהרופא אומר שצריך זיקה, לא אומרים לו, תן לי כדורים.

שים לי תחבושת.

אני לא כופה עלייך, אני מציע לך. לא, אני מבינה, אבל אני לא... זה ההצעה.

ההצעה הולכת ככה, קוראים לזה דיל, עסקה.

עשית את העסקה הזאת בשבינך.

תחשבי רגע, בסדר? לא חייבים להחליט מייד.

מה היא אומרת עכשיו?

שאני לא נשואה, אז למה אני צריכה לשים כיסוי ראש? כי את גרושה.

גרושה ואלמנה חייבות.

כמו נשואה.

שמעתי כבר קודם.

סבלנות.

כן.

בסדר, אני אשמח אם תברך אותי.

עם כיסוי ראש.

תוסיפי עלייך, מה אכפת לך? לא תפסידי.

תן לה.

מה, חברה שלך כבר לא תאהב אותך בגלל זה? אני חושב שהיא תמשיך.

רונית בת פנינה. רגע, אולי היא גם כן צריכה.

אני לא רוצה שתתחילי להשתולל פה, ואני לא רוצה שכולם ישתוללו פה,

אז אני אתן לה לדבר.

טוב.

תשימי על עצמך, בעזרת השם, ואני אברך אותך.

רגע, רגע. כן.

רגע, לא לחטוף. סבלנות.

כן, דמיין.

לא צריך הרבה אירוע, זה אורי כאן כבר. כבוד הרב, רציתי לשאול שאלה.

כן.

הרב, אני רציתי לשאול על הדף היומי.

אני משתתף בשיעורי תורה בבוקר מ-4.00 ל-6.00 עד 6.30, כל יום דף יומי.

אבל מה, אני יושב עם קרוב לעשרה אנחנו,

אבל אני לא מבין שום דבר. אני יושב ככה ולא מבין.

אז אני קם ועושה להם קפה, תה, מסתובב, עושה להם לשתות, עושה להם נחת, שילמדו.

אחר כך מחכה עד שש וחצי להגיד את ההלכה היומית.

זה הרב נתן לי לעשות, להגיד את ההלכה היומית.

האם זה בזבוז,

עדיף לי לשבת בצד וללמוד ירקוט יוסף הלכות,

או להמשיך לשבת ולפעמים לא קולט כלום?

אני יכול לסדר לך, חברותא, שתלמד עם בן אדם אחד על אחד.

וכשתלמד ללמוד,

תוכל ללמוד גם לבד אחר כך.

זה כדאי.

אתה מוכן?

אני מוכן, אבל האם בבוקר, להפסיק עם השיעור הזה?

אתה תמשיך עם זה ואני אסדר לך עוד אחד שילמד לך אפילו חצי שעה ביום,

שעה ביום.

אדרבה. תלמד ללמוד.

למה לא? הלוואי. מאה אחוז. הנה, תן טלפון שלך ואנחנו נסדר לך. הרב, רציתי שתברך אותי.

תברך קודם את אמא שלי, שהשם ישלח לה רפואה שלמה. תגיד את השמות ואני אגיד עליהן. סלחה בת שחלה, רפואה שלמה.

אמן.

ולאבא שלי, שכל יום אני לומד איתו שעתיים,

אני אוציא אותו מהבית והולכים ללמוד.

שם אני מבין. הלכות וזה. עזרא בן סבות.

יזכה להרפואה שלמה. אמן. ושיתבטל מעלי כל הגזרות הקשות.

אמן.

אמן.

תכף אני אתן לך ברכה. אחר כסף לנו. תן שמה לגברת.

הנה אשריה יישא בה, יא חביבי, יא חביבי.

מה השם שלך?

רונית בת פנינה.

רונית בת פנינה, תזכי לגבר ראוי שיכבד אותך ושתבני איתו בית נאמן, בניין עדי עד.

אמן.

אשריכם, ישראל. יאללה.

קדימה, עכשיו מה איתך? יאללה, תתכונני.

היא לא רוצה לשקר לעצמי או לך?

לא חשוב. אל תשקרי את הקדוש ברוך הוא כי הוא חייב אותך. לא יפה.

לא יפה. את התחיית לפני שירדת לעולם, כשתקיימי את המצוות

ואת לא עומדת בהתחייבות. לא יפה.

צריך לעמוד בהתחייבות. אני מוכנה לקבל על עצמי צניעות. זה הבנתי. צניעות ושאר דברים. צניעות. יפה. אבל כיסוי ראש זה כיתרה של האישה.

קשה לכולם. אני לא גדלתי ככה. אני גם לא גדלתי עם כובע כזה.

ואני שמתי את הכובע.

מה? ויש לי גם קמפה מלמטה. מה הבעיה?

מתרגלים.

מה, את חושבת שכל הנשים שיושבות פה עם כיסו את הראש מלידה?

לאט לאט יש הרבה חוזרות בתשובה וכולי, ויש מטפחות יפות, ויש כובעים יפים.

מה הבעיה? אפשר רק בשבת?

אפשר להתחיל

למשך שבוע,

ואחרי זה את תשימי כבר.

אז תתרגלי.

תשמעי ממני, תלכי על מה שאני אומר.

קדימה, יאללה, סימי, לה, סימי, סימי, סימי, סימי!

אני אתחיל בשבת. אמרתי שתתחילי אבל בשבת, וממשיכים אחר כך.

לא, לא, אני לא יכולה, אני... מה, לא שמעת מה אני אומר?

לא, בשבת אני...

נו.

אני אתחיל בשבת, ו... ואחר כך תמשיכי.

בלי נדר. יפה?

שימי. לא.

אני אתחיל, אני... אבל אם את לא תשימי עכשיו, איך אני אברך?

אה, בגלל הברכה?

ודאי. אוקיי.

בסדר.

תראי, תרימי את המצלמה.

כן, יופי. רק רגע, תקשיבי טוב עכשיו.

אנחנו סגרנו שזה כיסוי ראש,

וסגרנו שזה... הלו, זה צניעות, הלו, זה צניעות גמורה.

הלו,

זה עד פה,

סגור.

ללכת כמו שצריך, בצניעות.

בתפילות אמרת, נכון? כן. יופי. מה השם?

שירן בת תקווה.

שירן בת תקווה, תזכי ל...

בריאות.

בריאות שלמה ואיתנה בכל האיברים.

תן לבחור פה.

כן, תן לי.

כן.

שלום, אהב.

שלום.

אני הייתי אצל רב לפני שנתיים.

הרב דורך אותי.

אני שאלתי אז את הרב ואמרתי לרב שמאוד מאוד קשה ללמוד שעתיים. מאוד מאוד קשה.

כן. אני מוכן אפילו לשלם לברך שילמד בשבילי שעתיים. למה זה לא טוב?

אני נותן לו במקומי שילמד.

מה, זה לא מספיק?

זה נחמד, אבל זה פתרון קל. אתה צריך להתאמץ.

אין מצב רוח.

בלי מצב רוח.

איך אפשר?

מה אתה עושה 24 שעות?

מה שכולם עושים.

אז מה אתה עושה? בלי מצב רוח אתה עושה מה שכולם עושים?

אני אשתדל, אבל אני שמעתי בדרשות של הרב עכשיו עלה משעתיים לארבע שעות. למה?

ככה, יש אנשים שצריכים את זה. אתה שעתיים יספיק לך, אבל תלמד שעתיים

באונס.

טוב, מקבל.

בעזרת השם. הרב יכול לברך אותי?

בהחלט.

מיכאל בן אומי סרה.

השם ימלא משאלות לבך לטובה וזיווג הגון מהרה.

אמן.

תהיה בריא.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב.

אני ובת-זוגתי כל הזמן נכנסים לאתר שלך

וצופים בהרצאות

בכל הארץ ובחוץ-לארץ,

כל ההרצאות

שנתת.

האמת, זה מחזק אותנו,

רק שאין לנו כל כך ידע עמוק בתורה כמו שהיום

העברת ההרצאה זה היה קצת עמוק.

היינו רוצים,

אם תוכל להעביר הרצאות בצורה קצת יותר קלילה,

כמו בת-זוגתי שלא נחשפה מעולם לתורה,

היא יהודייה נקייה, אבל היא לא נחשפה לתורה וליהדות בכלל.

רוצים ללמוד איך להתקדם.

רוצים את השלב הראשוני.

קודם כל יש לך דיסק ביד שקיבלתי.

את האנציקלופדיה, יש 400 שעות שם של הסברים מההתחלה עד הסוף.

מההתחלה עד הסוף.

כל השאלות שאדם יכול לשאול ביהדות.

יש אפשרות לתרגום ברוסית גם?

יש גם ברוסית אצלנו במשרד איזה שש או שמונה קלטות וידאו.

עוד דיסקים, לא משנה, DVD, יש.

יש גם באתר בחינם, אם תיכנס, יש ברוסית.

כן, ראינו שם, יש סך הכול איזה ארבע.

ארבע?

יכול להיות שיש. ארבע, יכול להיות שיותר. אני זוכר ככה פחות או יותר. בכל מקרה,

אם אתה רוצה,

אפשר לסדר, ומארגן הערב פה יכול לסדר לכם,

מי שישתלמד אותה,

את כל היסודות בלי שום בעיה.

ואני מקווה שאתם עומדים להתחתן תוך שלושה חודשים,

ואז ממילא צריכים לעשות לה גם הכנה לחתונה.

איך? אז ממילא ילמדו אותה. סליחה, כבוד הרב, אבל איך ידעת שתוך שלושה חודשים?

מה, רואים עליך.

אז תגיד לי משהו.

בעזרת השם נתברך,

אם אתה רוצה מארגן הערב אתה יכול להיכנס?

כן.

תיגש אליו בבקשה,

תיקח ממנו פרטים,

ותדאג לו שיהיה לו מי שתלמד את האשה ומישהו שילמד אותו,

ובעזרת השם נתברך, תתקדמו. ואם אתם רוצים עוד הדרכה, צלצלו לארגון שופר בצהריים.

יש יהודי בשם אלון,

והוא גם כן יעזור לכם בהכוונה.

תודה רבה, כבוד הרב. בהצלחה.

כבוד הרב, יש לי שאלה בקשר לזמרים מפסולים.

כן. אמרת

שאסור לשמוע אותם, קיבלנו את זה,

אבל שמעתי רדיו 2000, ושמעתי שרדיו 2000 בעצמם לקחו עליהם לא לשמוע את השירים.

הם שמו גם את השירים של מידת אסא, אין-ניביון משיח, כל הזמרים הפסולים.

התקשרתי אליהם, שאלתי אותם,

הרי לקחתם עליכם גם לא לשמוע, אמרו שמותר לשמוע רק לא ללכת להופעות.

כן. אז אמרתי להם, מי אמר לכם את זה? אמר הרב עובדיה יוסף, פסק,

שמותר לשמוע את השירים רק לא ללכת להופעות שלהם. מה אתה אומר על זה, כבוד הרב?

אני אומר שזה שקר,

משום שהרב עובדיה יוסף לא התבטא בנושא, והוא לא רוצה להתבטא בנושא.

ומי שאמר את זה זה הבן שלו,

והבן שלו אומר את זה מדעת עצמו,

ונגד כל גדולי הדור שפסקו שלא הולכים להופעות שלהם ולא מזמינים אפילו לאירועים מותרים.

ועוד כתבו שאין לשיר את השירים של הזמרים הללו,

כמו שהבאנו את זה בגנזה המלך ובאתר.

והרבנים הגדולים מבין הספרדים, למשל, זה הרב שלום כהן, ראש ישיבת פורת יוסף, הרב מסעוד בן שמעון, אב בית דין של ירושלים,

והרב תופיק, ראש ישיבה,

והרב בן ציון מוצפי,

ועוד רבנים שפסקו שאסור מהספרדים,

וכמעט כל גדולי האשכנזים, הרב אלישיב, והרב שטיינמן, והרב קנייבסקי, והרב לפקוביץ', והרב גרשון אידלשטיין, והרב איסוחר מאיר,

והרב נסים קרליץ, ועוד ועוד ועוד,

קרוב ל-20 גדולי דור.

התפסקו שלא.

ואם אנחנו מעמידים את מי שאמר שמותר,

הוא לא אמר שחייבים,

מי שאמר מותר מול אלה שאמרו שאין לשיר,

אז הדברים מתבטלים מייד.

אני אגיד לך מה קורה. התקשרתי אליו, אמרתי לו, מאות אנשים שואלים אותנו את השאלה הזאת, הרבה אנשים שואלים אותה,

מאוד מתקשרים אלינו ביום, בגלל שאנחנו, הספיק לנו לשמוע את זה רק ממך אמרת פסולים, פסול אצלנו. באמת,

הרבה פסלו את כל הזמרים.

אבל פיתר הוא אומר, את שמי הרב עובדיה יוסף אמר, וזה. אמרתי, שקר. אוקיי, קיבלנו את זה, אבל הוא בעצמו לקח עליו,

סליחה, הוא התקשר אליך לפלאפון מרדיו 2000, והוא אמר שהוא לוקח עליו לא לשמוע את השירים האלה,

ובכל זאת הוא שם אותם. מי זה? דוד אלקיים? אחד השדרנים שם, אני דיברתי אתם אני עצמי. שמעתי. מי ששם את זה לא שם על דעתו של הרב עובדיה,

ושם את זה על דעת הבן שלו שאמר,

ואמרתי שבין

הבן של הרב לבין גדולי ישראל יש מרחק מאוד גדול.

ואם הייתי צריך ללכת אחרי מישהו,

ודאי שהייתי הולך אחרי כל גדולי ישראל,

ולא הולך אחרי הרב.

אוקיי, אנחנו הולכים לפי מה שאתה אומר, כבוד הרב, אבל הוא מכשיל את הרבים.

אתה מבין? הוא מהרב עובדיה יוסף. זה ערוץ קדוש. אז תגידי לו שאני אמרתי שזה שקר. זה ערוץ קדוש. אני אגיד לו את זה. אני אתקשר מחר ואני אגיד לו. זה לא ערוץ קדוש.

אין ערוצים קדושים בכלל. הרב בן-ציון מוצפי אמר שאין ערוצים כאלה קדושים,

לא חרדים ולא חסידים.

ודבר נוסף צריך להבין,

שהם מתפרנסים מהזמרה. אם לא תהיה זמרה, מה הם ישימו ברדיו? רק דברי תורה?

זה יהיה יותר מדי קידוש השם. אי-אפשר לקדש את השם יותר מדי.

רק תורה, זה יהיה יותר מדי קידוש השם.

אז לכן לא. הנה,

את רואה פה את החתימות של הרבנים הגדולים, הרב שמואל ווזנר,

הרב אלישיב, הרב שטיינמן, הרב קנייבסקי,

הרב לבקוביץ' וכל אלה שאמרתי, הרב גרשון אידלשטיין ואחרים.

רק שתבין, אנחנו כבר קיבלנו את מה שאמרת מזמן. שמעתי שלוש פעמים שקיבלתם וגם שמעתי שאמרת ככה ועניתי שלוש פעמים, אותה תשובה.

תהיו בריאים.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב. אני פעם ראשונה נמצא בהרצאה כזו.

אני, אני אומר לך בגלוי,

פה נכנס.

אני מתחבר אל התורה,

אל הקדוש ברוך הוא.

ברמב״ם.

זה היה ביקור פתע.

ידבר מר.

יש לי בעיה אחת.

קשה לי להתחבר עם החרדים,

קשה לי להתחבר עם הפנאטים,

קשה לי להתחבר שהשבוע הוקיעו את הרב אמסלם,

שאני חושב שהוא אדם מאוד נורמטיבי,

מאוד חיובי,

שהוא מאמין כמו כל יהודי אחר בתורה ובמצוות שלה,

רק שהוא מטיף לעוד כמה דברים נוספים שבן אדם לא...

רק על התורה אלא גם על העבודה.

את ההתייחסות שלך אני הייתי שמח לשמוע לגבי הדבר הזה ולגבי איך אדם, שאני אקרא לעצמי חיוני,

יכול להתחבר אל הזרמים האחרים כשאני רואה אותם בקיצוניות שלהם ושקשה לי להתמודד עם הדבר הזה ולראות את עצמי מזדהה איתם.

טוב, אז קודם כול נשאל אותך האם אתה מזדהה עם כל מה שיש בחברה החילונית,

ששם גם כן,

לדוגמה, עיתונים קורעים כל יום מהבוקר עד הערב אנשים ומשמיצים לא תמיד בהצדקה ועושים כתבות ענק

ועושים כל מיני פרסומים והרדיו שותה קצת את דמם של כמה אנשים על ידי זה שהם מביאים כל מיני דברים שלפעמים מתגלים שהם לא נכונים או בהפרזה ועוד כהנה וכהנה, זה אמצעי התשקורת.

ואחרי זה, איך אתה מסתדר בחברה החילונית

עם הממשלה שנכנעת ללחצים כאלה ואחרים מכל הכיוונים ושראשי הממשלה מבטיחים ולא מקיימים ומספרים לך סיפורים שמה שרואים משם לא רואים מכאן ועוד כהנה וכהנה.

ומה אתה אומר על זה שמגלים שחיתויות במשטרה וששוטרים יכולים לשים בעצמם לבנות חבלה לעבריינים וכל מיני דברים?

ואם נמדוד את כל מה שיש בציבור החילוני שאתה נמנה עד עכשיו,

איך התחברת אליהם בכלל?

את זה אני לא מבין.

אתה היית צריך להיות כרגע פרווה, פרווה.

לא חרדי, לא חילוני.

את אותן הדוגמאות שאתה נותן לי על המגזר החילוני, אני יכול לתת לך אין-ספור דוגמאות מהמגזר הדתי,

כולל נכון להיום,

על אלה שקיבלו את הגזר-דין.

לכן אתה צריך להיות פרווה.

אלה לא טובים ואלה לא טובים. איך מוצאים את המודוס ובנדי?

אז אני אגיד לך, מה קורה?

עכשיו תשמע,

אחרי שאתה הפכת להיות ניטרלי, יותר קל.

עכשיו אנחנו לא נגד ולא אחד בצד השני.

שנינו באותו צד מחפשים את קו היושר והאמת, נכון?

תמיד. אז עכשיו אנחנו נשאל שאלה.

אני מאמין שאתה מאמין בקדוש-ברוך-הוא למרות שאתה מצהיר שאתה חילוני.

קוראים לנו חילוניים. לא מקבל את ההגדרה הזאת, כולנו יהודים. נכון, אבל אתה,

למרות שההגדרה הזאת נופלת עליכם, אתה מאמין באלוקים.

מאוד.

מאוד.

ואתה גם שומר כיפור.

לצערי לא יכול מטעמים רפואיים.

זאת אומרת, פטור זה כמו שומר. אם אתה פטור על-פי ההלכה, אז אתה שומר.

אמת. יופי.

עכשיו אני שואל אותך שאלה.

אם אתה מאמין שיש בורא לעולם שברא את הברואים,

אז אתה צריך להבין שהוא לא ברא אותם מפיצוצים, כי הוא ברא אותם.

ממילא היתה לו איזו תוכנית.

כמו שאם אני אכנס לאיזה מקום גדול ומפואר ואני אראה נברשות ואני אראה אינסטלציה ואני אראה מערכות חשמל ומיזוג והכול,

אני לא אעלה בדעתי שזה נעשה מעצמו ושלא לצורך.

אני אבין שיש פה משהו, מישהו תכנן, בנה, הכין, יעד למישהו

ולמשהו.

אז ודאי.

כשאני אשאל מי עשה, מה עשה, למה עשה.

אם אני רואה את הבריאה,

שהיא הרבה יותר מעולם מפואר או מארמון,

אם אני רואה בריאה כזאת נפלאה לאין שיעור,

שאתה הכי קטן שבה הוא נפלא מבינתנו,

וכל זה נברא בשביל להכיל מספר מוגבל של בני אדם עלי אדמות, שהם נחשבים

העילית של החברה, של העולם, של הברואים,

מה התכלית שרצה בורא כשברא את כל הנבראים האלה.

הייתכן שהוא הביא אותם בשביל להיות דומן באדמה?

הרי יש תכלית. למה הוא נתן לנו אינטליגנציה ודעת והשכל,

בשונה מבעלי-החיים שהם חיים על-פי אינסטינקטים וטבעים קבועים?

למה אנחנו כל הזמן במצב של התפתחות ולימוד והכול?

למה אנחנו שונים מכל הברואים ולאיזה מטרה?

ומה יצא לו מזה שהוא עשה את הברואים האלה?

ואם הוא הביא אותנו,

אז למה הוא לוקח אותנו?

ואם הוא לא לוקח, אז למה הוא משאיר אותנו באדמה?

אז מה יצא מזה?

צריך להבין, זה בלי חרדים, זה לא קשור לחרדים עכשיו.

יש לך תשובות לזה? חשבת פעם על זה?

חשבתי על זה, אבל כשאתה מדבר גם על הדברים האלה, יש לי בעיה גם מבחינה מדעית.

בוא תסביר לי מה הבעיה. אני אגיד לך מה הבעיה שלי מבחינה מדעית.

הרי על-פי התורה העולם שלנו קיים כך וכך זמן,

ויש לך את הדברים הכי בנאליים שיכולים להיות, בוא, נפט בתוך האדמה,

ששנינו יודעים שעל מנת שהוא ייווצר זה צריך לקחת מיליוני שנים,

וכל מיני דינוזארים שמצאו אותם לפני מאות מיליוני שנה,

זה קשה לי.

מצד אחד אני יודע שיש גורם עליון, שאני קורא לו אלוהים, אלוהים שלנו היהודים,

שהוא מכוון את כל הדברים על פני כל היקום הזה,

אבל מצד שני קשה לי גם להסתדר עם עובדות מדעיות פשוטות,

שהן הכי פשוטות שכל אחד יכול להבין אותן.

הבנתי. הפשוטות לא פשוטות, כי גם הם לא מבינים מה הם אומרים.

כיוון שהם אומרים מיליונים ומאות מיליונים ומיליארדים גם,

מסטיות ביניהם ממש קטנות.

בין מיליונים למיליארדים זה ממש קטן.

דבר נוסף,

אתה צריך להבין שגם אם תגיד שזה נכון, שלוקח לנפט כמה שאתה אומר וכו',

זו לא סתירה למה שהתורה אומרת.

כי התורה אומרת שהעולם נברא בזמן האדם הראשון ועד היום

זה התשע״א.

זאת אומרת

5,771 לבריאה

מאז שנברא העולם.

המדע אומר שזה מיליונים.

אז קודם כול, המדע לא מכחיש את מה שאנחנו אומרים, כי ודאי שבתוך המיליונים יש 5,700. אז הם ודאי מסכימים שאנחנו צודקים.

אני שואלת השאלה, מה עליהם?

האם הם יכולים להביא ראייה החלטית?

לא.

יתירה מזאת,

לפי סיפור הבריאה המופיע בספר בראשית,

אז הקדוש ברוך הוא אמר ויהי, הוא ציווה ויעמוד.

ויאמר השם יאיר.

ויהי אור, ויאמר השם תוצא הארץ דשא, ויאמר השם, ויאמר השם

בעשרה מאמרות נברא העולם.

כשהאדם הראשון ברא את האדם הראשון,

זה היה ביום שישי,

והוא ברא אותו בשעה תשיעית,

ואחרי שעה הוא כבר חטא,

והוא גירש אותו מגן עדן.

אז עכשיו נשאלת השאלה,

כשהוא ברא את האדם הראשון,

לפי הסיפור המקראי,

כשהוא ברא אותו, בן כמה הוא היה?

ואם הוא אכל כבר מהעץ,

אז בן כמה העץ שהיו לו כבר פירות?

אז כל המספרים האלה הם שרירותיים,

או שניתנים להבין אותם בכמה מובנים? אני אסביר.

אז עכשיו,

חכמים אומרים שהוא ברא את האדם הראשון כבן עשרים.

הוא נברא באותו רגע כבן עשרים.

כשהוא ברא את העץ,

כשהוא הוציא את הפירות,

אי-אפשר בתוך יומיים להביא פירות.

אי-אפשר להיות ג'ונגלים כבר.

אי-אפשר כאן עדן.

זה תהליך.

גם אם שמים זרעים במשקים הכי טוב, ייקח שנים.

אז איך הוא כבר אכל מהפירות?

זאת אומרת, העץ, כשנברא, נברא כבן כמה שנים.

הוא נברא כבן עשרים שנה.

הנפט נברא כבן מיליונים.

העולם נברא כבן טריליונים.

כמה שאתה רוצה.

אין לו בעיה, לקדוש ברוך הוא, לברוא את הכול מוכן. הוא לא צריך לחכות לתהליך.

הוא לא ברא את האדם הראשון תינוק.

אתה מבין עיוני?

תודה.

זאת אומרת, לא להתייחס למספרים.

אתה יכול להתלהב מהם, כי זה מספרים בומבסטיים.

אוקיי.

ואם אפשר את ההתייחסות שלך לגבי הרב אמסלם?

רגע, חכה קודם, נמשיך עם ההתייחסות שלנו אליך. על הכיפאק.

עכשיו, תראה, אני לא חרדי בכלל.

אתה רואה שאני חרדי?

לא, בגלל זה אני פה.

אוה.

אז אני לא חרדי, אני רק

חילוני שומר מצוות.

אני הייתי, כן, אתם צוחקים, אני הייתי חילוני. עד גיל 24 הייתי חילוני,

מאז אני התחלתי לשמור מצוות.

אז עכשיו לא אכפת לי מה ההגדרה, חרדי, חילוני. בסוף

אני שומר את מצוות השם,

אחרי שביררתי לי מה למדתי בבית-ספר חילוני ובתיכון ולמדתי כמוך חילוני גמור,

ואחר כך, כשבדקתי בספרים ולמדתי את הספרים של התורה,

השוויתי בין מה שאני לומד פה למה שלמדתי קודם,

והתברר שכל מה שיש לי מקודם זה ספקות,

ספקולציות,

תיאוריות,

תזות מדעיות ולא אמת מוחלטת,

כי אם היתה אמת מוחלטת לא היה יותר מה לחקור.

נגמר, הגענו למסקנה.

אבל פה התברר לי שזו אמת אבסולוטית,

שמה שנאמר בתורה קיים, התקיים ויתקיים

לאור אלפי שנים של בדיקה.

זאת אומרת, התורה עומדת במצב של בדיקה.

לא כמו מדען שעומד היום ואין אחריו רצף היסטורי אחורה.

הוא היום יושב, מריח את הנפט.

או, מיליון עם זה.

אתה מבין?

הוא לא עושה את זה ככה, הוא עושה את זה עם מעבדה. בשביל לקבל תקציבים צריך מעבדות וזה, זה לא...

אבל בסוף בסוף מגיע למסקנות שאחרים מגיעים אחרת.

מכל מקום,

גם על פי השכל,

גם אם לא היה תורה וגם אם לא היה מדע,

הייתי מגיע לאותה מסקנה בדיוק,

שיש בורא שברא את הברואים,

בוודאי הוא רוצה ממני מה שהוא רוצה.

ואני גם רואה

שכמעט כל הברואים בעולם יש להם מכנה משותף.

זאת אומרת,

כולם יודעים פחות או יותר מה זה טוב, מה זה רע.

כולם חושבים שרצח זה דבר מגונה וגניבה זה דבר בזוי,

ולעומת זאת לתת לשני ולהעניק זה דבר חיובי.

רוב העולם זה ככה,

חוץ מאלה שהמידות שלהם כבר התקלקלו,

שהם הפכו את המידות הרעות לביזנס או לאורח חיים.

אבל בסטטוס הטבעי של בני-האדם כולם שווים כמעט, לא משנה מאיזה עם.

אז רואים שיש מכנה משותף, יותר מזה,

לכולם ניתן אותו תדר לשמיעה,

כי אחרת לא היינו קולטים אחד את השני.

ומי שדאג לבריאה, דאג שהכול יסתדר, שיהיה לנו חמצן בכל מקום ולא יהיה כיסא אוויר,

דאג שיהיה מזון מספיק, שיהיה מים מספיק,

דאג שתהיה יבשה מספיק,

דאג בקיצור שהכול יהיה מספיק,

שיהיה עונות השנה,

שלא יהיה חם תמיד ולא יהיה כפור תמיד.

דאג. בקיצור, דאג, הכול סידר נפלא. למה?

אני צריך לשאול למה.

אז הייתי מגיע,

אם הייתי חוקר טוב-טוב, אולי, אולי, אולי לא כמו אברהם אבינו,

אבל בגיל יותר מאוחר,

כי אברהם הכיר את בוראו בגיל שלוש שנים

והשלים את דעתו בגיל 48 שנים.

אבל צריך לדעת,

אדם, אם יתבונן בבריאה, יבין שיש תכלית ויש מתכנן,

ואנחנו, יש לנו תכלית, כי אחרת זה הכול טיפשי.

לא ייתכן שאתה תבנה בניין גדול מאוד,

ואחרי זה, ברגע שזה כבר בסיס לשיאים בכל הקומות המלאות,

בא מישהו, מפעיל דינמיט ומוריד את הבניין.

לא יכול להיות שאתה תגיע לגיל 70, 80, 90,

ותרבה דעת, ויהיו לך נכסים והכול,

ובסוף יבואו, פאק,

יורידו אותך לקבר,

יכסו אותך בחול,

ותהיה מאכל לתולעים.

זה לא תכלית של מי שתכנן את העולם כל כך טוב.

אז חייבים לחקור מה הוא עשה.

בשביל לא להאריך,

חילקתי פה אנציקלופדיה.

קיבלת 400 שעות של סרטים שלי, שכולם הסברים,

גם עם הומור,

שלא תישן,

ויש שם בפנים גם תוכנת

חיפוש שאתה שואל אותי שאלה במקלדת,

אני עונה לך תשובה בסרט.

זאת אומרת, מה שתשאל,

מופיע סרט, אתה לוחץ ואני עונה לך על השאלה שכתבת.

אז יש לך 400 שעות עוד איתי אחרי הערב.

המון תודה. עכשיו רגע לגבי אמסלם.

תראה, אני לא נכנס

הסוגיה הזאת באופן שאתה מסתכל עליו.

אם אני מסתכל מצד הרבנים שיצאו כנגדו,

אז ההסתכלות שלהם היא כך.

יש בן אדם שהוא אחד מהאנשים שנמצאים פה בנבחרת.

נבחרת, יש שם 11. אז הוא כאילו כפוף למפלגה.

כמו שאתה יודע, בליכוד,

עד שאומרים לך שאתה מהמורדים.

אבל זהו,

זה הכללים של המשחק.

עכשיו, בין הדברים,

זו גם מפלגה דתית.

זה לא סתם להגיד דעות.

במפלגה חילונית אתה יכול להגיד כל דעה שאתה רוצה, או שתתקבל או שלא.

בדת אתה לא יכול להגיד דברים שסותרים את מה שחושבים אלה ששלחו אותך,

כשאתה מדבר נגד מה ששלחו אותך.

זאת אומרת,

אם התורה אומרת שווהגית בוא יומם ולילה זה ערך עליון,

אז אי-אפשר להגיד במהירות

שצריכים לצאת לעמוד ככה בקלות.

לא שהוא לא אמר דבר נכון.

מי שבאמת לא לומד תורה ולא יכול ללמוד תורה והכול, אז אף אחד לא אומר לו,

תשב סתם ותחזיק ספר כאילו אתה לומד.

את זה אף אחד לא אמר.

אבל לתת הוראה שמה יש אם כולם ילכו ללמוד?

מה יש אם יהיו מהנדסים?

מה יש עם זה אם אתה בא להתיר את מה שנלחמים בעצם,

שאנשים יקיימו את התורה על הצד הטוב ביותר,

עד כמה שהם יכולים, כמו שלמדנו היום שאפשר לתת סיכויים גם במקומות שאין סיכוי לכאורה.

והסיפור, לדוגמה, שאמרתי, בלי מכוון,

שהנציב מוולוז'ין, אם לא היה מקפיד להמשיך ולנסות,

אז הוא היה באמת איזה נגר, ולא יותר מזה.

אז היתה עליו טביעה בשמים, לפי הרב מוולוז'ין.

כן?

לפי הנציב מוולוז'ין.

אז לכן, לבוא ולצאת ככה בקלות זה לא כל כך פשוט, ולהגיד את הדברים, אתה מבין, בחוץ

זה קצת בעיה. הוא לא אמר רק את זה.

יש שטוענים, ואני לא למדתי את הספרים שהוא כתב, את הספר שהוא כתב על גיור,

על מה הוא סומך ולא,

אבל לא מצא חן בעיניהם מה שהוא עשה בנושא הגיורים,

ואני לא יכול להיכנס לבחינה הלכתית, כי לא עסקתי בנושא.

ועוד כמה דברים שהוא התבטא,

להתיר את הרצועה, כמו שאומרים, וכו'.

זה מצדם.

לכן,

הם השתדלו, לא השתדלו,

אני לא יודע את הפרטים,

נתנו לו להיכנס, לא נתנו לו להיכנס.

כמו שהוא אומר,

לא נתנו לו להיכנס.

כמו שהרב עובדיה אומר,

לא שלא נתנו לו, אלא כל מי שרוצה יכול להיכנס.

מזה לא שמעתי עדיין.

שאפשרו לו להיכנס והוא לא רצה להיכנס.

אז מכל מקום הדברים נשארים בחקירה, וצריך עיון לכל אחד שיבין מה שהוא רוצה.

אבל זה לגבי הצד שלהם. לגבי הצד שלו,

הוא אומר,

מה שאני אומר, זה אומרים כל הרבנים הספרדים ממרוקו ועיראק וכל מיני מקומות שהוא הביא,

וככה נהגו אצלנו בחוץ-לארץ וכו',

וש״ס הולכת לפי השיטה הליטאית וכו' וכו',

וזה לא להחזיר עטרה ליושנה. זה מהצד שלו מה שהוא אומר, ולכן זה נראה בעיניו לגיטימי.

תראה, גם אם אתה אומר את זה, ונגיד ש...

נגיד שזה נכון,

כשאתה נמצא בסיעה עצמאית או אתה נבחרת על זה ואתה רוצה להגיד דעה כזאת,

אתה רוצה להקים מפלגה כזאת של עובדים, של לומדים, תקיף.

אבל אם אתה אומר את זה בתוך המסגרת ואתה יוצא כנגדה,

יש פה קצת טעם לפגם לפחות, נכון?

כמו שאתה רואה שהמורדים בליכוד לא מוצא חן בעיני מה שהם עושים אז הם יוצאים, המורדים של עבודה גם כן,

כולם מבינים.

הם מנצלים כרגע, תבין, את האפשרות, הם רואים שהם לא משפיעים אז הם מחליטים לצאת החוצה וכו' וכו'.

בואו נגיד שהוא לא עשה במכוון, והוא גם לא התכוון שיוציאו אותו ויפלטו ויעשו לו ביזיונות,

אבל זה התגלגל ככה.

אז המצב כרגע נמצא במצב הזה, כרגע הוא בחוץ-לארץ,

לחמישה ימים בצרפת.

הוא טוען שזה היה כבר מתוכנן מראש וכו'.

נראה כשהוא יחזור מה הוא יגיד ואיך זה יתפתח. בינתיים,

מה יצא?

שיצאו כנגדו,

גם הרב שלו וגם הזה וגם הכול.

יכול להיות שזה לא מפריע לו,

יכול להיות שבסופו של דבר הוא העלה את זה מראש כאפשרות,

כדי שהוא יוכל להשתחרר מכל מרות ולעשות מה שהוא רוצה.

לא נכנסתי לתוך-תוכיות מחשבתו,

אבל הדברים עומדים בינתיים במצב זה.

כל אחד יבין מה שהוא רוצה.

אבל למה לקרוא לו עמלק?

עמלק, אני אסביר לכם מה זה המושג עמלק.

עמלק זה מושג שמדברים עליו בהשאלה בדרך כלל

לעניין של קרירות,

כשמקררים אנשים מסוימים ממצב מסוים.

כי הפסוק אומר על עמלק אשר קרחה בדרך.

מה עשה? עמלק הכניס קרירות בעם ישראל.

זאת אומרת, אם יש נגיד להט

ללמוד תורה, נגיד,

ונגיד שהצליחו לגרום לאנשים להבין את הערך של התורה,

ואת רואה שברוך השם הרבה שוקדים על התורה בדור הזה,

וזה פלא גדול,

ופתאום בא בן-אדם ומשחרר ברגע אחד,

משחרר ברגע אחד ואומר שאפשר ללכת לעבודה וטוב להיות מהנדס וטוב להיות זה, זה נקרא לקרר את מה שכל אחד חשב שזה משאלה ושאיפה.

הנה, את רואה אישה פה יושבת ואומרת שהיא האמינה מהרגע הראשון,

והחליטה שהיא מנתקת את עצמה מכל הזמרים,

וראית שיש לה כבר שאלה של קרירות.

פתאום היא אומרת, רגע,

אבל אמרו לי בערוץ שזה מותר.

אז מה זה גורם?

קרירות, שפתאום אומרת, רגע, רגע, מותר, יאללה, תחזיר את הכול, אפשר לעזור.

זאת אומרת, זו בחינה של קרירות.

לכן, כשיש מלחמה,

והמלחמה היא למען השם, לכבוד השם, לקידוש השם,

צריך להיזהר מאוד שלא לקרר את המחנה.

אם נלחמים נגד הזמרים כל גדולי ישראל,

לא בשביל מלחמה,

בשביל לתקן אותם,

שהם ישובו בתשובה וישירו שירים, אבל שירים הגונים וראויים כמו שמותר לשיר,

אדרבא,

ישמעו אותם, ישירו ויזמינו אותם מהכול.

ואם באים באמצע המלחמה,

שכל גדולי הדור אומרים, ופתאום אומרים, מותר!

אז מה?

את כל ההישגים שנעשו מורידים במותר.

ואם מותר, אני יכול להגיד לך עוד הרבה דברים מותר.

מותר לשתות דם חגבים.

מותר לשתות דם של דגים.

נו, אתם רוצים שאני אביא לכם?

אתם תשתו?

אז מה?

אבל זה מגעיל.

הורגלנו שזה מגעיל. ייחס, דם, דם, אני אשתדה דם, אשתגע דם.

מותר. אני אראה לך בהלכה בשולחן ארוך, מותר.

אז אם מותר, שותים?

גם אם יגידו שמותר, הזמרים,

אבל זה ג'יפה,

זה מסריח.

איך שהם שרים,

איך שהם רוקדים, איך שהם מופיעים,

איפה שהם עושים,

איך הם מתנועעים,

זה מסריח.

זה יותר גרוע מדם של חגבים ומדם של דגים.

אז גם אם יגידו לך, מותר,

תגידי איך.

איך.

אני שואלת לרמות את השאלה, זה בגלל

שאנשים פשוט באים, שמעתי מאות אנשים מצלצלים. ומכשילים את הערבים. רדיו 2000 מכשילים את הערבים. מה את רוצה? עניתי לך עכשיו. לא רק זה, גם עניתי לך עם דגים וגם עם חגבים.

תהיי בריאה.

אז לכן הסברתי לשניכם, כן.

אפשר רק לקרוא עוד משהו קטן. על המון זרמים אתה מקובל, והמון חוגים מדברים עליך. למה אתה לא רץ לכנסת?

זו שאלה נחמדה.

קודם כול אתה תבחר בי?

כן.

למה?

כי העובדה שאני הגעתי לפה, זאת אומרת שאתה מצליח לקרב גם אנשים שרחוקים יחסית מהדת,

אתה מצליח לקרב אותם. כמה אתה חושב שאין לי מנדטים?

בוא נאמר, אתה יכול להוסיף כמה מנדטים לשאס.

לשאס? מה, אתה חושב שאני אצטרף לשאס?

אם אתה, אני חושב שכן, כי אתה מדבר, שמונה מנדטים בשאס זה שלי.

אה, שמונה?

על הכיפאק. בעלי תשובה.

מאיפה יש לשאס?

הגרעין של שאס לא מונה יותר משלוש-ארבעה מנדטים.

אני עשיתי סקר

לפני שבע שנים, גיאוקרטוגרפיה.

אתה יודע כמה יצא שאם אני מעמיד, אני לא אלך לשאס,

אני גם לא אלך לממשלה,

אבל אם אני מעמיד מפלגה, כמה יבחרו, אתה יודע?

אתה ביחד עם דרעי, זה יכול להיות טוב.

פיצוץ. זה כבר שליטה על לבנון וסוריה.

אתה שומע?

אבל אני אגיד לך,

21 מנדטים לפני שבע שנים.

עכשיו אנחנו עושים סקר נוסף.

עוד שבועיים אין לנו תוצאות, אני אגיד לך מה התוצאות.

אבל שתדע רק שבסקר שעשינו של גיאוקרטוגרפיה ושאלנו כמה יהודים חזרו בתשובת דרכנו,

קרוב למיליון יהודים.

אז זה מספיק להיות המפלגה הכי גדולה בישראל.

יישר כוח. תהיה בריא מותק.

מקווה שתצטרף אלינו.