מנהיגות - חלק נח - הצעד השני למנהיגות (פתרונות מהכלא) | הרב אמנון יצחק

אנחנו ב'מנהיגות' נח',

מהו הצעד השני למנהיגות?

צריך להיות 'בעל מיקוד פנימי' כאשר אדם לוקח אחריות כל החשיבה שלו משתנה, במקום להיות בעל מיקוד חיצוני שהצלחה והישגים תלוים בגורמים חיצוניים, הוא נהיה בעל ניקוד פנימי, זאת אומרת הוא יודע שהכל תלוי בו! כי הרי זה טבעו של כוח הבחירה שנתן לו הבורא יתברך, ומכוח זה הפנימי ביכולתו לפעול ולשנות אפילו את הדברים שנראים על פניהם בלתי ניתנים לשינוי! אם יש כח פנימי, זה המניע והקטליזאטור הכי טוב שיש לבן אדם! יש מקרים שאדם מרגיש: "שהכל סגור וסוגר עליו! כולם נגדו, והוא לא יכול לפעול מאומה, מרגיש "כמו בכלא" לא יכול להחלץ מהמצב שבו הוא נמצא!" 

אבל האמת? מדובר בכלא וירטואלי, מחשבתי בלבד! כי הקב"ה נתן לאדם את היכולת לבחור בכל רגע נתון לעשות רצונו יתברך בלב שלם - וה' מסייעו! הסיפור הבא, כבר סיפרנו בעבר פעם, אבל נחזור עליו שוב, הוא מוכיח את הרעיון הזה בצורה קיצונית; אדם שאפילו נמצא בכלא ממש! יכול להשפיע ולפעול כל מה שהוא רוצה! לפני שנגיד את הסיפור, אתם רואים את הפלסטינים; אסור להם להכניס פלאפונים? יש להם פלאפונים! אסור לסחור בסמים? הם סוחרים שמה בסמים! אסור להם להפעיל אנשים מבחוץ? הם מפעילים אנשים בחוץ! הכל הם עושים, כאילו הם יותר טוב מבחוץ. 

אבל בואו תראו מה כוחו של בן אדם בתוך הכלא: אבא קשיש, שני בנים, יש לו חווה בצפון סקוטלנד, מגדל בה תפוחי אדמה, שני בניו עבריינים מועדים; הבכור גנב ידוע לשמצה, ואחיו שודד מוכר, שניהם ישבו בכלא מרבית שנותיהם. האבא נחלש מיום ליום, והרגיש "שאין לו כוחות יותר להמשיך לבד!" והעבודה בגידול תפוחי אדמה היתה קשה ושוחקת, ומרביתה כרוכה במאמץ פיזי רב! והוא כבר זקן, נוסף לזו נוספה צרה על צרתו, הגיעה עת החריש, והסוס שחרש איתו שנים, שבק חיים! בצר לו, פנה האבא במכתב לבן הבכור, לגנב הידוע לשמצה, ביקש את עזרתו, והבהיר לו במכתב: "שאם הוא לא יקבל עזרה, לא יוכל לחרוש ולזרוע, ומטה לחמו ישבר ועלול לגווע ברעב!" 

הבן פנה למנהל הכלא: תיאר את המצב הקשה! הראה לו את המכתב של האבא הקשיש, ביקש: "חופשה קצרה! בשביל לסייע לאבא ולחזור" הפניה עברה מוועדה לוועדה, בסוף השיבו לו: "עקב התנהגותך השלילית ונסיונות הבריחה שלך מהכלא - לא מאשרים לך את הבקשה!" שלח הבן את המכתב לאביו, והתנצל: "לא יכול לעזור! הנהלת הכלא לא מאפשרת לי חופשה, עשיתי כל מה שביכולתי, וצר לי שלא אוכל לעזור!" כך סיים הבן את המכתב. מועד החריש מגיע, האבא המסכן פונה בדחיפות לבן השני, מבקש עזרתו, ומספר לו: "שהמאמצים כבר של הבן הבכור - לא נשאו פרי, ואין ביכולתו לעזור, והוא נשאר התקוה האחרונה!" 

מה היינו אנחנו עושים במצבו של האח השני, שמקבלים מכתב כזה מהאבא? היינו מרימים ידים ביאוש! "אם אחי לא קיבל חופשה מהכלא, למה שאני מקבל? הוא רק גנב, אני שודד! איזה סיכוי יש לי להצליח? בכלל, למי נתנו פעם חופשה מסוג זה; ללכת לחרוש לזרוע ולחזור?!" אז היינו מצפים מהבן השני שיאמר בליבו: "שאין מה לעשות!" אבל, לא! הוא ישב וחשב: "מה אני עושה? איזה רעיון?" ועלה לו רעיון! אתם יודעים מאיפה באים הרעיונות...! הוא שלח מכתב דחוף לאביו ומפציר בו: "אל תחרוש את השדה בשום אופן! כי את כל הכסף ששדדתי - נמצא בתוך האדמה, אל תחרוש, בגלל זה אני יושב בכלא!" 

כמובן שהנהלת הכלא קוראה את המכתבים לפני שליחתם, ולהפתעת האבא, למחורת הגיעה לשדה משלחת נכבדה של הסקוטלנדיאר, עם שני טרקטורים ומחרשות; וחרשו את כל השדה! לאורך ולרוחב, לא השאירו מטר מרובע שהוא לא חרוש. בערב של אותו יום, כשלא מצאו שום דבר - נעלמו! האבא כתב לבן את המעשה, ושאל: "מה עליו לעשות?" שלושה ימים לאחר מכן קיבל תשובה מהבן, ואמר לו משפט קצר: "כעת, אחרי שהשדה חרושה – תזרע את התפוחי אדמה! זה מה שיכולתי לעשות!!" רואים: גם כשאדם נמצא בכלא ממש - ביכולתו לחולל פלאות! 

השאלה היא: האם יש לו מיקוד פנימי או מיקוד חיצוני? אדם עם מיקוד פנימי, יודע שמכוח הבחירה שנתן לו השם יתברך, הוא בעל שליטה על חייו שלו! כמו אלה שלא מתחסנים! יש להם מיקוד פנימי, הם יודעים: "אם אני לא שומר על עצמי – אני אבוד!" אלה עם המיקוד החיצוני אומרים: "אם אני לא עושה חיסון – לא יהיה לי עבודה, לא יהיה לי מה לאכול! לא יהיה לי זה..." - אז מה, עדיף למות? טמבל! לא תקבל משכורת אפילו אחת, לא תספיק להגיע אליה...! 

אדם בעל מיקוד חיצוני, סבור: שמהלך חייו והחלטות שלו הם נקבעים על ידי כוחות חיצונים, בין אם מדובר בגורל, או גורמים סביבתיים, שאין לו עליהם כל השפעה "מה אני יכול לעשות?" הוא אומר: "מה אני יכול לעשות?" - אין דבר כזה! אין דבר כזה, מי שהוא בעל מיקוד פנימי, הוא 'שובר את הקירות!' כמו שאומרים עובר בכל מצב. הבן הצעיר לא ניסה לגרום לסביבה להשתנות לטובתו, לא פנה במכתבים להנהלת בית הסוהר, הוא נוכח לדעת: שגורמים חיצוניים לא יסייעו לו, וראה גם את התוצאות של אחיו הבכור, שהיה בעל מיקוד שליטה חיצוני, אדם המנסה לראות בסביבתו את הגורמים לקשייו, וחיפש דרך להשפיע על המצב על ידי רתימה של הסביבה לעזרתו והיא לא מגלה נכונות. 

אבל הבן הזה השני הצליח בתחכומו לנהל את המשאבים של אלה שהגבילו אותו! ניצל את המשאבים של אלה שניצלו אותו!! בכדי לסייע לאביו ולמלא את רצונו - זה חכמה! אז מפה לומדים: שאפילו אם אדם מוגבל בתוך כלא ממש, אם יש לו שליטה פנימית, הוא יכול להשתחרר גם! גם להשתחרר הוא יכול, הכל הוא יכול. נפנים את העובדה: שהפתרון תלוי בנו, ולא בגורמים חיצוניים, ואז נצליח לגייס לעזרתנו חשיבה יצירתית ואמונה! ונוכל בס"ד לקדם פתרון של כל בעיה שכביכול "לא נמצאת בשליטתנו!"

 - אני מכיר את זה מאלפי מקרים במשך חיי! אלפי מקרים שאנשים אומרים... תשאלו את אלחנן כמה פעמים הוא לא האמין שמה שאני אומר לו – יתקיים! וכשהתעקשתי והוא עשה – פיש! הכל השתחרר!! זה לא קונצים, זה לא פטנטים - זה כח פנימי: אתה מאמין במה שאתה עושה? אז ה' הוא עושה את הכל! אתה צריך רק להאמין שאתה מסוגל ובכוח הבחירה שלך, מה שהוא רוצה: זה רק שתבחר. אם תצליח או לא - זה הוא קובע, לא אתה! אתה צריך רק לבחור בטוב ואתה כבר תצליח! 

זו אחת הסיבות המרכזיות לכך, על אף שההצלחה מחכה לאדם גם ברוחניות וגם בגשמיות, רבים לא מצליחים להגיע אליה, הם בטוחים: "שגורמים חיצוניים שלא בשליטתם מונעים מהם את ההצלחה" - קוראים לזה 'קישקשתא!' לכן הם לא לוקחים אחריות ולא עושים כל מה שנדרש בשביל להצליח, הם מחכים שההצלחה תגיע לידיהם מאליה, וכשהיא מתמהמהת - הם מאשימים: "את העולם כולו!" באי הצלחה, זהו, בשעה שאילו הם היו לוקחים אחריות ופועלים באמונה ובתפילה - היו מצליחים בס"ד! 

היה לנו מכונית, שהיה עליה טוטאלוסט, מישהו עשה תאונה זהו, אבל זה היה רכב קרור, והחלק האחורי של הקרור שווה הרבה כסף! עלה חמישים אלף, אבל עם האוטו טוטאלוסט, אז אמרתי: "לפנות אליהם, לשאול: "אם אפשר לקנות מהטוטאלוסט את האוטו כמות שהוא?" אז הם אמרו: "שהם רוצים עשרים ושמונה אלף שקל!" 28,000 שקל אמרתי: "לא! תגיד לו: "ארבע עשרה אלף? אני לוקח!" בסוף הביאו לנו בארבע עשרה אלף, מה הם יעשו עם הטוטאלוסט? הם יקנו את האוטו יקבלו פחות, פה הם קיבלו ארבע עשרה אלף ואנחנו הרווחנו שלושים וכמה אלף! לא טוב? טוב! 

תאמין במה שאתה אומר, לֵךְ עם זה, לא רוצה? לא צריך! אז ה' אמר: "לא!" אולי ה' יגיד: "כן!" ? למה אתה פוסל את האפשרות? תגיד מה שאתה רוצה להגיד, ועזוב מה שהם יגידו, מה אכפת לך מה שהם יגידו, תגיד אתה מה שאתה רוצה, זהו. לימדתי אתכם חכמה עכשיו – תשתמשו בה! 

עכשיו, אנחנו שואלים בודאי: האם גם אדם שנמצא באמת בכלא בודד בעולם, ללא משפחה או חברה תומכת מבחוץ, האם הוא יכול גם כן לעשות ולהצליח? התשובה חד משמעית: ודאי! עכשיו תארו לכם אסיר בודד, אין לו קרוב ואין לו גואל כלוא בתא מבודד, השלטונות נטלו ממנו אפילו את השרוכים של הנעליים ואת החגורה! כי הם לא רוצים שהוא יפגע בעצמו, והאומלל הזה פוסע במרושל בתוך התא, מחזיק ביד שמאל את המכנסיים כי אין לו חגורה כי הוא איבד גם שמונה ק"ג מהמשקל! והמזון שתוחבים לו מתחת לדלת טפל, והוא מסרב לאכול. 

אבל עכשיו כשהוא עובר הוא מעביר את אצבעותיו על פני הצלעות, הנחיריים שלו קולטים ריח סיגריות מרלברו - סוג אהוב עליו, מבעד לצוהר הזעיר שבדלת הוא רואה איך השומר הבודד בפרוזדור שואף עשן סיגריה מלוא ריאותיו ונושף בהנאה! פיש... האסיר משתוקק נואשות לסיגריה, מקיש בעדינות בדלת באזיקים שביד ימין, השומר קרב לאיטו: "מה אתה רוצה שם?" האסיר עונה: "הייתי רוצה לעשן סיגריה בבקשה ממך! דווקא את זה שאתה מעשן מרלברו" השומר טועה בראותו אסיר חסר כוח, ומפטיר תשובה מזלזלת ומפנה לו עורף! 

האסיר הזה בעל מיקוד פנימי, הוא מבין את המצב אחרת, מודע לאפשרויות הפתוחות לפניו, מקיש שוב בדלת של התא בפרקי ידו, מתוך תחושה של מפקד, השומר נושף עננת עשן, ומפנה לעברו את ראשו ברוגזה: "מה את הרוצה עכשיו?" – "בבקשה ממך! הייתי רוצה לקבל אחת מן הסיגריות שלך בתוך שלושים שניות אבל! אם אני לא אקבל, אני אטיח את ראשי בכותל של הבטון עד זוב דם, אאבד את ההכרה, וכשירימו אותי שלטונות בית הסוהר מהרצפה וישיבו לי את רוחי, אני אשבע: "שאתה עשית את זה!!!" 

נכון, הם לא יאמינו לי, אבל כדאי לך לחשוב: על כל שרשרת הבירורים שתצטרך לעמוד בהם, והוועדות שתצטרך להעיד בפניהם, תחשוב על הדו"חות שתצטרך למלא בשלושה עותקים, כל הניירת שתטבע בה! כל זה לעומת סיגירת מרלברו עלובה אחת?! רק סיגריה אחת! ואני מבטיח: שאני לא אציק לך יותר!" נשאל את עצמנו: האם השומר יכניס לאסיר סיגריה מבעד לצוהר ההצצה? סביר להניח: שכן! האם יצית לו אותה למענו? כנראה שכן! מדוע? כי הוא יעשה 'הערכת מצב' רווח והפסד; ויגלה: שכדאי לו להענות לבקשה של האסיר! 

מצבנו אנו, בכל הנסיבות בחיינו, טוב בהרבה מהמצב של האסיר! אנחנו בחוץ, יכולים לעשות מה שאנחנו רוצים, הוא עדיין מחזיק את המכנסיים ביד שמאל, הוא עדיין מחפש סיגריה מרלברו - ובכל אופן השיג אותה! לא חרג מתחומי התבונה, אז אם הוא יכול – אנחנו נוכל להשיג כל מה שנרצה! אם נהיה מודעים לאפשרויות העצומות שהקב"ה פתח בפנינו בעולמו, אם נבחן את ההנחות שלנו, ניטול על עצמנו 'סיכונים מחושבים' ונאמין ביכולתנו - וככה נצליח ללא ספק! ומה אם אסיר יהיה בודד, גם בלי סוהר אחד לרפואה? 

תשאלו: נו, מה יעשה עכשיו אסיר שאין שום סוהר? הוא לבד! התשובה פשוטה: או אז מצבו יהיה טוב יותר בהרבה! למה? פשוט יחפור בקיר בנחת אל החירות!! כי אין אף אחד שיבדוק אותו, אף אחד לא בא להסתכל, וככה כולם ברחו, כל מי שחפר – עם הצפרנים! חופרים חופרים חופרים או נותנים להם שמה איזה כלי, אז הוא חופר חופר חופר, בכלל מסודר, הלך הסוהר, לא צריך סיגריות לא צריך כלום "אני יוצא החוצה קונה חבילות!" הרי שבכל מצב כזה, ובכל מצב שהוא שהאדם נמצא בו, יש בידו להשיג את כל מה שהוא מעונין בו, וכמובן בכפוף למסגרת כוח הבחירה של מצוות ועבירות שנתנו לאדם! 

אז עכשיו, נְשַווה בעצמנו, אם אדם נתון בכלא יכול להשיג הכל! מה תאמר אתה שאינך בכלא? ואתה גם לא לבד! והקב"ה זה אביך שבשמים - אוהב אותך – אהבת נפש! "אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר ה'" (מלאכי א ב) ולרשותך יש יכולות עצומות ונשגבות! ברור: כי על כל אחת ואחת, ועל כל כמה שכמה שתרצה - אתה יכול להשיג כל מה שתרצה!! אז הנה קיבלתם עכשיו 'פתרונות מהכלא!' איך אפשר להיות אסיר, ולהשיג כל מה שרוצים "כִּי בְתַחְבֻּלוֹת תַּעֲשֶׂה לְּךָ מִלְחָמָה" (משלי כד ו) 

רק צריך להיות 'בעל מיקוד פנימי: להאמין בעצמך!' ולא בגורמים חיצונים, אתה יכול להשתמש בהם, אבל המיקוד הפנימי שלך, יניע את הרצונות שלך, והבחירה שלך תוכל להשיג כל מה שתרצה. בפרט שאתה יהודי שומר תורה ומצות, ועושה את רצון הבורא, ומה שאתה מבקש זה גם לכבוד הבורא – הוא לא ימנע את זה! ודאי שהוא רוצה בזה, ויעזור לך להשיג את כל מה שתרצה – אמן ואמן!

לשמיעת שיעור זה ושיעורים אחרים בטל' 02-3724787

וכן ניתן לקבלם במייל [email protected]