מעשה אבות סימן לבנים - חלק ב | הרב אמנון יצחק

- - - אין זו הדרשה! אלא עיקרי הדברים מהספר 'שלום רב' באדיבות הרב המחבר שליט"א - - - 

כָּל גָּלוּת יִשְׂרָאֵל לְמִצְרַיִם בִּגְלַל מַחֲלֹקֶת הַשְּׁבָטִים;

וּמוּבָא בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁעַל פִּי זֶה אֶפְשָׁר לְהָבִין אֶת כָּל הַסִּפּוּר שֶׁל הַמַּחֲלֹקֶת בֵּין יוֹסֵף הַצַּדִּיק לְאֶחָיו הַשְּׁבָטִים הַקְּדוֹשִׁים, וְזֹאת מִפְּנֵי שֶׁכַּאֲשֶׁר נִגְזְרָה בַּשָּׁמַיִם הַגְּזֵרָה שֶׁיּוֹסֵף יִמָּכֵר לְעֶבֶד בְּמִצְרַיִם, וְכֵן שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל יִגְלוּ לְאֶרֶץ מִצְרַיִם, הָיְתָה חַיֶּבֶת לִהְיוֹת מַחֲלֹקֶת לִפְנֵי כֵן, כִּי אִם הַשְּׁבָטִים הָיוּ נִשְׁאָרִים מְאֻחָדִים עִם יוֹסֵף, לֹא הָיְתָה יְכוֹלָה מִדַּת הַדִּין לִשְׁלֹט עֲלֵיהֶם וְלֹא הָיוּ יִשְׂרָאֵל יוֹרְדִים לְמִצְרַיִם, כִּי הָאַחְדוּת הָיְתָה מְגִנָּה וְשׁוֹמֶרֶת עֲלֵיהֶם. וְלָכֵן הָיְתָה מֻכְרַחַת לִפְנֵי כֵן לִהְיוֹת מַחֲלֹקֶת בֵּין יוֹסֵף לְאֶחָיו, כְּדֵי שֶׁמִּדַּת הַדִּין תּוּכַל לְהוֹצִיא לַפֹּעַל אֶת הַגְּזֵרָה שֶׁל מְכִירַת יוֹסֵף וְגָלוּת עַם יִשְׂרָאֵל לְמִצְרַיִם.

וְכָתַב הַ"דִּבְרֵי שְׁמוּאֵל", עַל הַפָּסוּק (בראשית לזטז) "וַיֹּאמֶר אֶת אַחַי אָנֹכִי מְבַקֵּשׁ. וַיֹּאמֶר הָאִישׁ נָסְעוּ מִזֶּה, כִּי שָׁמַעְתִּי אֹמְרִים נֵלְכָה דֹּתָיְנָה", וְאָמְרוּ חֲזַ"ל: "נָסְעוּ מִזֶּה – שֶׁהִסִּיעוּ עַצְמָן מִן הָאַחְוָה". 

וְיוֹסֵף הַצַּדִּיק שֶׁהָלַךְ לְחַפְּשָׂם אָמַר "אֶת אַחַי אָנֹכִי מְבַקֵּשׁ", שֶׁפֵּרוּשׁוֹ אֶת הָאַחְוָה אֲנִי מְחַפֵּשׂ, כִּי יוֹסֵף בִּקֵּשׁ רַק לְהָשִׁיב אֶת הָאַחְוָה וְהָאַחְדוּת בֵּינוֹ לְבֵין הַשְּׁבָטִים. וְזֶה הַפֵּרוּשׁ "וַיֹּאמֶר הָאִישׁ נָסְעוּ מִזֶּה". וְכָתְבוּ חֲזַ"ל שֶׁהַשְּׁבָטִים הִסִּיעוּ עַצְמָן מִן הָאַחְוָה, כִּי הַפֵּרוּד מִיּוֹסֵף כְּבָר נִקְבַּע אֶצְלָם, וְאַף עַל פִּי כֵן הָלַךְ יוֹסֵף לְחַפֵּשׂ אַחֲרֵיהֶם. כִּי אָמַר אִם הֵם נָסְעוּ מִן הָאַחְוָה, אֵינוֹ חַס גַּם עֲלֵיהֶם, כִּי הֵבִין שֶׁאִם יֵשׁ פֵּרוּד, יֵשׁ עֲלֵיהֶם כְּבָר שְׁלִיטָה שֶׁל הַסִּטְרָא אָחֳרָא, וְלָכֵן הָלַךְ אַחֲרֵיהֶם כְּמוֹ שֶׁהַתּוֹרָה כּוֹתֶבֶת וַיֵּלֶךְ יוֹסֵף אַחַר אֶחָיו.

כָּל הַצָּלַת עַם יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם בִּזְכוּת הָאַחְדוּת;

וּמוּבָא עוֹד, שֶׁכַּאֲשֶׁר עַם יִשְׂרָאֵל עָמְדוּ לָרֶדֶת לְמִצְרַיִם, הִתְחַדְּשָׁה שׁוּב הָאַחְדוּת וְהָאַחְוָה בֵּין יוֹסֵף לַשְּׁבָטִים, כַּאֲשֶׁר הִתְוַדַּע יוֹסֵף אֶל אֶחָיו כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָאֲרִיזָ"ל שֶׁהָיָה אָז חִבּוּר שֶׁל כָּל י"ב צֵרוּפֵי שֵׁם הֲוָיָה עַל יְדֵי שֶׁהִתְאַחֲדוּ בְּיַחַד כָּל שְׁנֵים עָשָׂר הַשְּׁבָטִים, כִּי אִם הָיָה חַס וְשָׁלוֹם פֵּרוּד בֵּין יוֹסֵף לְאֶחָיו, הָיוּ כָּל עַם יִשְׂרָאֵל נֶאֱבָדִים לְגַמְרֵי בְּמִצְרַיִם חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל הַכֹּחַ שֶׁהָיָה לְעַם יִשְׂרָאֵל לְהַחֲזִיק מַעֲמָד בְּגָלוּת מִצְרַיִם, הָיָה זֶה בִּזְכוּת הָאַחְדוּת שֶׁל יוֹסֵף עִם הַשְּׁבָטִים שֶׁהָיְתָה לִפְנֵי כֵן, שֶׁזּוֹ הָיְתָה הַהֲכָנָה וְהַכֹּחַ לְעַם יִשְׂרָאֵל שֶׁיּוּכַל לַעֲבֹר אֶת כּוּר הַבַּרְזֶל שֶׁל מִצְרַיִם.

כָּל עֲמִידַת יוֹסֵף בַּנִּסָּיוֹן בִּזְכוּת הָאַחְדוּת;

וְכָתַב הַנְּתִיבוֹת שָׁלוֹם, שֶׁכָּל הַכֹּחַ שֶׁל יוֹסֵף הַצַּדִּיק לַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן עִם אֵשֶׁת פּוֹטִיפַר, הָיָה בִּזְכוּת הָאַחְדוּת שֶׁל יוֹסֵף עִם יַעֲקֹב, כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ חֲזַ"ל (סוטה לו), שֶׁבִּשְׁעַת הַנִּסָּיוֹן נִרְאֲתָה לְיוֹסֵף דְּמוּת דְּיוֹקְנוֹ שֶׁל אָבִיו, וּבְכָךְ הוּא הִתְקַשֵּׁר וְהִתְאַחֵד עִם אָבִיו, וְעַל יְדֵי זֶה הוּא כְּבָר לֹא הָיָה יָחִיד וּבְכֹחַ זֶה עָמַד יוֹסֵף הַצַּדִּיק בַּנִּסָּיוֹן.

וְעַל פִּי זֶה מוּבָן, מַדּוּעַ יַעֲקֹב אָבִינוּ מֵאֵן לְהִתְנַחֵם עַל יוֹסֵף בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַשָּׁנִים שֶׁיּוֹסֵף הָיָה בְּמִצְרַיִם, אַף עַל פִּי שֶׁהָיְתָה לְיַעֲקֹב אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בַּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָתוֹ, וּמַדּוּעַ כָּאן יַעֲקֹב אָבִינוּ מֵאֵן לְהִתְנַחֵם עַל יוֹסֵף? 

אֶלָּא שֶׁעָשׂוּ זֹאת מִשָּׁמַיִם, בִּשְׁבִיל שֶׁעַל יְדֵי שֶׁיַּעֲקֹב יִצְטַעֵר כָּל הַזְּמַן עַל יוֹסֵף לֹא תִּפָּסֵק הַהִתְקַשְּׁרוּת וְהַגַּעְגּוּעִים בֵּין יַעֲקֹב לְיוֹסֵף, וְעַל יְדֵי כָּךְ יוּכַל יוֹסֵף לְהַחֲזִיק מַעֲמָד בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא הָיָה לְבַד וּבוֹדֵד. וּבִזְכוּת שֶׁהָיוּ יַעֲקֹב וְיוֹסֵף מְקֻשָּׁרִים כָּל הַזְּמַן, הָיְתָה נִרְאֵית דְּמוּת דְּיוֹקְנוֹ שֶׁל אָבִיו לְיוֹסֵף, בִּשְׁעַת הַנִּסָּיוֹן הַקָּשֶׁה אֲשֶׁר בִּזְכוּת כָּךְ עָמַד יוֹסֵף בַּנִּסָּיוֹן.

יוֹסֵף לֹא הִקְפִּיד כְּלָל עַל אֶחָיו;

וְכֵן כָּתַב הָאוֹר הַחַיִּים הַקָּדוֹשׁ, עַל הַפָּסוּק (בראשית מה ד): "אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם אֹתִי מִצְרָיְמָה", שֶׁבְּכָךְ יוֹסֵף הַצַּדִּיק רָצָה לְהַגִּיד לָהֶם, שֶׁאֲפִלּוּ בִּשְׁעַת הַמְכִירָה לֹא כָּהֲתָה וְנֶחְלְשָׁה הָאַחְוָה שֶׁלּוֹ עִמָּהֶם, כִּי יוֹסֵף הַצַּדִּיק רָצָה תָּמִיד רַק אֶת הָאַחְדוּת עִם אֶחָיו, מִפְּנֵי שֶׁיָּדַע יוֹסֵף שֶׁבָּזֶה תָּלוּי הַכֹּל.

וְכָתַב הַבַּעַל שֵׁם טוֹב (כתר שם טוב), שֶׁכָּל מָה שֶׁהָאָדָם שׂוֹנֵא אֶת חֲבֵרוֹ אוֹ דָּן אוֹתוֹ לְכַף חוֹבָה, זֶה נוֹבֵעַ רַק מִפְּגָמֵי הַבְּרִית רַחֲמָנָא לִצְלַן, אֲבָל כַּאֲשֶׁר הָאָדָם טָהוֹר מִפְּגָמִים אֵלּוּ, אֵינוֹ רוֹאֶה רַע כְּלָל עַל זוּלָתוֹ, אֶלָּא הוּא רוֹאֶה בּוֹ רַק טוֹב. וְלָכֵן יוֹסֵף לֹא הִקְפִּיד כְּלָל עַל אֶחָיו, כִּי מֵחֲמַת גֹּדֶל קְדֻשָּׁתוֹ לֹא הָיָה מְסֻגָּל כְּלָל לִרְאוֹת רַע בְּאַף אֶחָד, אֶלָּא הוּא יָדַע וְהֶאֱמִין שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה נִפְלָאָה מִן הַשָּׁמַיִם לְטוֹבָתוֹ, וּכְפִי שֶׁרָאוּ כֻּלָּם בַּסּוֹף. וְיוֹסֵף יָדַע שֶׁאִם הַמְּכִירָה לֹא הָיְתָה נַעֲשֵׂית עַל יָדָם, הָיָה נַעֲשֶׂה דָּבָר זֶה עַל יְדֵי אֲחֵרִים, כִּי יָדַע שֶׁאֵין בְּכֹחַ שׁוּם אָדָם לַעֲשׂוֹת לוֹ מְאוּמָה, אֶלָּא הַכֹּל בִּגְזֵרַת עֶלְיוֹן. וְעַל יְדֵי כָּךְ לֹא כָּעַס יוֹסֵף וְלֹא הִקְפִּיד עֲלֵיהֶם כְּלָל, וְלֹא כָּהֲתָה וְנֶחְלְשָׁה הָאַחְוָה בֵּינוֹ לְבֵין אֶחָיו אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת הַמְּכִירָה.

יוֹסֵף וּבִנְיָמִין בָּכוּ אִישׁ עַל צַעֲרוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ;

וְהִנֵּה כְּשֶׁהַתּוֹרָה מְסַפֶּרֶת עַל פְּגִישָׁתָם הַמְרַגֶּשֶׁת שֶׁל יוֹסֵף וּבִנְיָמִין, לְאַחַר פְּרִידָה מְמֻשֶּׁכֶת שָׁנִים אֲרֻכּוֹת, כָּתוּב בַּתּוֹרָה (בראשית מה יד): "וַיִּפֹּל עַל צַוְּארֵי בִנְיָמִן אָחִיו וַיֵּבְךְּ, וּבִנְיָמִן בָּכָה עַל צַוָּארָיו". וּפֵרֵשׁ רַשִּׁ"י שֶׁיּוֹסֵף בָּכָה עַל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁעָתִיד לִהְיוֹת בְּחֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין, מִפְּנֵי שֶׁרָאָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁהוּא עָתִיד לְהֵחָרֵב, וּבִנְיָמִין בָּכָה עַל מִשְׁכַּן שִׁילֹה שֶׁעָתִיד לִהְיוֹת בְּחֶלְקוֹ שֶׁל יוֹסֵף שֶׁסּוֹפוֹ לְהֵחָרֵב. 

וְשָׁאֲלוּ הַמְפָרְשִׁים, וְכִי עַכְשָׁו הַזְּמַן לִבְכּוֹת עַל כָּךְ, כַּאֲשֶׁר הֵם נִפְגְּשׁוּ לְאַחַר פְּרֵדָה מְמֻשֶּׁכֶת שָׁנִים כֹּה אֲרֻכּוֹת? וְיוֹתֵר קָשֶׁה, מַדּוּעַ כָּל אֶחָד בָּכָה דַּוְקָא עַל הַחֻרְבָּן שֶׁעָתִיד לִהְיוֹת בְּחֶלְקוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, וְלֹא בָּכָה עַל הַחֻרְבָּן שֶׁיִּהְיֶה בְּחֶלְקוֹ שֶׁלּוֹ? 

וּמְבָאֵר הָרה"ק ר' יְחֶזְקֵאל מִקּוּזְמִיר זַצַ"ל: כַּאֲשֶׁר נִפְגְּשׁוּ יוֹסֵף וּבִנְיָמִין אָחִיו לְאַחַר פֵּרוּד אָרֹךְ וּמְמֻשָּׁךְ שֶׁל שָׁנִים כֹּה אֲרֻכּוֹת, הֵם חָשׁוּ עַל בְּשָׂרָם אֶת צַעֲרוֹ שֶׁל הַפֵּרוּד שֶׁהָיָה תּוֹצָאָה שֶׁל שִׂנְאַת חִנָּם אֲשֶׁר עָתִיד הַחֵטְא הַזֶּה לְהַחְרִיב אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. וְכֵיוָן שֶׁהַתִּקּוּן לְחֵטְא זֶה הוּא אַהֲבָה וְאַחְדוּת, שֶׁסִּימָנָם הוּא כַּאֲשֶׁר כָּל אֶחָד מִצְטַעֵר בְּצַעֲרוֹ שֶׁל רֵעֵהוּ כְּמוֹ בְּצָרָתוֹ שֶׁלּוֹ, לָכֵן בָּכוּ יוֹסֵף וּבִנְיָמִין כָּל אֶחָד דַּוְקָא עַל חֻרְבָּנוֹ וְצַעֲרוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, כְּדֵי לְתַקֵּן כָּעֵת אֶת הַחֵטְא הַנּוֹרָא הַזֶּה שֶׁל שִׂנְאַת חִנָּם עַל יְדֵי אַהֲבָה וְאַחְדוּת.

מַדּוּעַ חָשַׁב יַעֲקֹב אָבִינוּ שֶׁהַגְּאֻלָּה תִּהְיֶה בְּיָמָיו?

חֲזַ"ל מְסַפְּרִים עַל יַעֲקֹב אָבִינוּ, שֶׁכַּאֲשֶׁר בִּקֵּשׁ לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה, קָפַץ עָלָיו רֻגְזוֹ שֶׁל יוֹסֵף הַצַּדִּיק. וְשָׁאַל עַל כָּךְ בַּעַל הַשֶּׁפַע חַיִּים מִקְּלוֹיְזֶנְבּוּרְגּ זַצַ"ל, וְכִי יַעֲקֹב אָבִינוּ חָפֵץ לָשֶׁבֶת בְּשַׁלְוָה, הֲרֵי הַצַּדִּיקִים חֲפֵצִים כָּל יְמֵיהֶם לַעֲמֹל וּלְהִתְיַגֵּעַ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ? 

וּמְתָרֵץ בַּעַל הַשֶּׁפַע חַיִּים מִקְּלוֹיְזֶנְבּוּרְגּ זַצַ"ל, שֶׁיַּעֲקֹב אָבִינוּ יָדַע שֶׁהַגְּאֻלָּה תְּלוּיָה רַק בְּאַחְדוּת וְשָׁלוֹם בְּעַם יִשְׂרָאֵל, וְלָכֵן כְּשֶׁרָאָה יַעֲקֹב שֶׁיֵּשׁ אַחְדוּת בֵּין כָּל הַשְּׁבָטִים, הָיָה בָּטוּחַ שֶׁתִּהְיֶה כְּבָר תְּחִיַּת הַמֵּתִים בְּיָמָיו. וְכַאֲשֶׁר רָאָה אַחַר כָּךְ שֶׁהַשְּׁבָטִים רָבוּ עִם יוֹסֵף, הֵבִין יַעֲקֹב שֶׁהַגְּאֻלָּה כְּבָר לֹא תָּבוֹא בְּיָמָיו, וְזֶה הַפֵּרוּשׁ לְדִבְרֵי חֲזַ"ל, בִּקֵּשׁ יַעֲקֹב לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה קָפַץ עָלָיו רֻגְזוֹ שֶׁל יוֹסֵף.

יַעֲקֹב אָבִינוּ חָשַׁב שֶׁהַשְּׁבָטִים מְאֻחָדִים עִם יוֹסֵף בְּמִצְרַיִם;

וְעַל פִּי זֶה בֵּאֵר הָאַדְמוֹ"ר מִקְּלוֹיְזֶנְבּוּרְגּ זַצַ"ל, מַדּוּעַ לִפְנֵי שֶׁיַּעֲקֹב אָבִינוּ נִסְתַּלֵּק הוּא בִּקֵּשׁ לְגַלּוֹת לָהֶם אֶת הַקֵּץ, וְכִי אֵיזֶה עִנְיָן יֵשׁ בְּכָךְ שֶׁיֵּדְעוּ מָתַי יִהְיֶה הַקֵּץ הָאַחֲרוֹן? וּמַדּוּעַ מִיָּד כְּשֶׁיַּעֲקֹב בִּקֵּשׁ זֹאת נִסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ הַשְּׁכִינָה? 

אֶלָּא הַהֶסְבֵּר לְכָךְ הוּא, שֶׁכַּאֲשֶׁר יַעֲקֹב אָבִינוּ רָאָה שֶׁהִתְאַחֲדוּ הַשְּׁבָטִים עִם יוֹסֵף בְּמִצְרַיִם, חָשַׁב שֶׁכְּבָר הִגִּיעָה עֵת הַגְּאֻלָּה הַתְּלוּיָה בְּאַחְדוּת וְשָׁלוֹם, וְתִהְיֶה תְּחִיַּת הַמֵּתִים בְּיָמָיו, וּכְשֶׁרָאָה שֶׁנִּסְתַּלְּקָה הֵימֶנּוּ הַשְּׁכִינָה, הֵבִין שֶׁעֲדַיִן הֵם לֹא מְאֻחָדִים בֶּאֱמֶת, כְּפִי שֶׁרוֹאִים שֶׁלְּאַחַר שֶׁנִּפְטַר יַעֲקֹב, אָמְרוּ הָאַחִים לְיוֹסֵף שֶׁיַּעֲקֹב אָבִינוּ צִוָּה לִפְנֵי מוֹתוֹ שֶׁלֹּא תַּזִּיק לָנוּ, וּמַשְׁמַע מִכָּךְ שֶׁעֲדַיִן חָשְׁדוּ הָאַחִים בְּיוֹסֵף, וְלֹא הָיוּ בְּאַחְדוּת שְׁלֵמָה עִמּוֹ, וְלָכֵן הַגְּאֻלָּה שֶׁתְּלוּיָה בְּאַחְדוּת וְשָׁלוֹם בֵּין יִשְׂרָאֵל הִתְעַכְּבָה וְלֹא בָּאָה בִּימֵיהֶם.

צַוָּאַת יַעֲקֹב אָבִינוּ – תַּחְזִיקוּ מַעֲמָד בְּכֹחַ הָאַחְדוּת;

הַתּוֹרָה מְסַפֶּרֶת שֶׁיַּעֲקֹב אָבִינוּ לִפְנֵי מוֹתוֹ אָמַר לַשְּׁבָטִים, "הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם אֵת אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים", וְכָתְבוּ חֲזַ"ל (בראשית צח), שֶׁבְּכָךְ רָמַז לָהֶם יַעֲקֹב אָבִינוּ שֶׁיִּתְאַסְּפוּ וְיִתְאַחֲדוּ בְּיַחַד, וְעַל יְדֵי כָּךְ הֵם יַחֲזִיקוּ מַעֲמָד בְּאַחֲרִית הַיָּמִים.

וְזֶה הַפֵּרוּשׁ "הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם אֵת אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים" - תִּתְאַסְּפוּ וְתִתְאַגְּדוּ יַחְדָּו, וְדָבָר זֶה יִהְיֶה חָשׁוּב וְיָקָר מְאֹד בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, מִפְּנֵי שֶׁכַּאֲשֶׁר יַעֲקֹב אָבִינוּ צִפָּה וְרָאָה אֶת הַגָּלוּת הָאֲרֻכָּה וְהַקָּשָׁה שֶׁתִּהְיֶה לְעַם יִשְׂרָאֵל, נָתַן עֵצָה לְבָנָיו כֵּיצַד יַחֲזִיקוּ מַעֲמָד בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, וְזֹאת עַל יְדֵי שֶׁהֵם יִתְאַסְּפוּ וְיִתְאַגְּדוּ בְּיַחַד, וּבְכֹחַ הָאַחְדוּת יַחֲזִיקוּ מַעֲמָד בַּגָּלוּת הַקָּשָׁה. כִּי גָּדוֹל כֹּחָהּ שֶׁל אַחְדוּת לְגָרֵשׁ אֶת הַחֹשֶׁךְ הַגָּדוֹל שֶׁיִּהְיֶה בְּיָמִים אֵלּוּ, וּלְהַמְשִׁיךְ עֲלֵיהֶם מֵאוֹרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ וּמֵאוֹרָהּ שֶׁל הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה. 

וְהַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (ח"א דף רלד), כָּתַב עַל כָּךְ שֶׁכָּל מָה שֶׁצָּרִיךְ יַעֲקֹב גִּלָּה וְרָמַז לָהֶם בִּדְבָרִים אֵלּוּ. וּפֵרֵשׁ הָרה"ק ר' שְׁמוּאֵל מִקָּמִנְקָא זִיעָ"א, שֶׁהַבֵּאוּר לְדִבְרֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ שֶׁכָּתַב, שֶׁכָּל מָה שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל צָרִיךְ רָמַז לָהֶם יַעֲקֹב בִּדְבָרִים אֵלּוּ, הוּא צִוּוּיוֹ שֶׁל יַעֲקֹב עַל הָאַחִים לְהִתְאַסֵּף וּלְהִתְאַחֵד, כִּי הָעִקָּר בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, הוּא מִדַּת הָאַחְדוּת בֵּין כָּל יִשְׂרָאֵל, כִּי רַק עַל יְדֵי כָּךְ הֵם יַחֲזִיקוּ מַעֲמָד בְּכָל הַמַּצָּבִים שֶׁיַּעַבְרוּ עֲלֵיהֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים. 

וְכָתַב הַחֶסֶד לְאַבְרָהָם מֵרָדוֹמְסְק זִיעָ"א, שֶׁיֶּשְׁנוֹ רֶמֶז נִפְלָא לְכָךְ בַּפָּסוּק: "יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים", סוֹפֵי תֵּבוֹת אֵיבָה, כִּי בְּכָךְ יַעֲקֹב אָבִינוּ רָמַז לְבָנָיו שֶׁכָּל הַחֻרְבָּנוֹת וְהַצָּרוֹת יִהְיוּ מֵחֲמַת הָאֵיבָה וְהַשִּׂנְאַת חִנָּם, וְלָכֵן תֵּאָסְפוּ וְתִתְאַחֲדוּ, וְעַל יְדֵי כָּךְ תִּנָּצְלוּ מִכָּל הַצָּרוֹת הַקָּשׁוֹת שֶׁיִּהְיוּ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים. 

רַק עַל יְדֵי אַחְדוּת יְכוֹלָה לִשְׁרוֹת הַבְּרָכָה;

וּמוּבָא בַּסְּפָרִים, שֶׁלָּכֵן לִפְנֵי שֶׁיַּעֲקֹב אָבִינוּ בֵּרֵךְ אֶת הַשְּׁבָטִים, אָמַר לָהֶם הֵאָסְפוּ, כְּדֵי שֶׁתּוּכְלוּ לְקַבֵּל אֶת הַבְּרָכוֹת, וּבְכָךְ הוּא הֶרְאָה לָהֶם, שֶׁהַדֶּרֶךְ לְקַבֵּל אֶת הַבְּרָכוֹת, הִיא רַק עַל יְדֵי אֲסֵפָה וְאַחְדוּת, כִּי הִיא הַכְּלִי לְקַבֵּל אֶת כָּל הַשֶּׁפַע בְּרוּחָנִיּוּת וּבְגַשְׁמִיּוּת. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל: "לֹא מָצָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּלִי מַחֲזִיק בְּרָכָה אֶלָּא הַשָּׁלוֹם", כִּי רַק עַל יָדָהּ יְכוֹלָה לִשְׁרוֹת הַבְּרָכָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. 

וּמוֹהַרְנָ"ת (ליקוה"ל פ"ו ה') מְבָאֵר, שֶׁבַּהַתְחָלָה אָמַר יַעֲקֹב לְבָנָיו 'הֵאָסְפוּ', וּבַסּוֹף אָמַר לָהֶם 'הִקָּבְצוּ', כִּי בַּהַתְחָלָה סָבַר יַעֲקֹב אָבִינוּ שֶׁעַל יְדֵי הַהִתְאַסְּפוּת שֶׁל בָּנָיו הַצַּדִּיקִים לְבַד, יוּכַל לְהָבִיא אֶת הַגְּאֻלָּה, וְלָכֵן אָמַר לָהֶם בַּהַתְחָלָה בִּלְשׁוֹן הֵאָסְפוּ שֶׁפֵּרוּשׁוֹ שֶׁיִּתְאַסְּפוּ הָאֲנָשִׁים שֶׁנִּמְצָאִים קָרוֹב אֵלָיו.

 אֲבָל כַּאֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב שֶׁנִּסְתַּלְּקָה הֵימֶנּוּ הַשְּׁכִינָה, הוּא הֵבִין שֶׁלֹּא מַסְפִּיק שֶׁיִּתְאַחֲדוּ רַק בָּנָיו הַקְּדוֹשִׁים, אֶלָּא בִּשְׁבִיל לְהָבִיא אֶת הַמָּשִׁיחַ, צָרִיךְ שֶׁכָּל עַם יִשְׂרָאֵל יִהְיוּ מְאֻחָדִים, וְלָכֵן אָמַר הִקָּבְצוּ וְשִׁמְעוּ בְּנֵי יַעֲקֹב, וְהִקָּבְצוּ זֶה מְרַמֵּז אַף עַל הָרְחוֹקִים בְּיוֹתֵר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב 'מְקַבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל', וּבְכָךְ רָמַז לָהֶם יַעֲקֹב שֶׁבִּשְׁבִיל שֶׁתָּבוֹא הַגְּאֻלָּה, צְרִיכִים כָּל עַם יִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת מְאֻחָדִים יַחַד, וְרַק עַל יְדֵי כָּךְ תָּבוֹא הַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה.