נתיבות השלום - חלק ג | הרב אמנון יצחק

- - - אין זו הדרשה! אלא עיקרי הדברים מהספר 'שלום רב' באדיבות הרב המחבר שליט"א - - - 

כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים;

וְכֵן כָּתַב הָרה"ק רַבִּי שָׁלוֹם מִבֶּעלְזְא זִיעָ"א שֶׁהַדֶּרֶךְ לִזְכּוֹת לְאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל הִיא, עַל יְדֵי שֶׁיִּהְיוּ לָאָדָם עֲנָוָה וְשִׁפְלוּת, וְדָבָר זֶה נִרְמָז בַּפָּסוּק "כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים כֵּן לֵב הָאָדָם לָאָדָם", שֶׁפֵּרוּשׁוֹ הוּא, כְּשֵׁם שֶׁמִּי שֶׁרוֹצֶה שֶׁתִּשְׁתַּקֵּף דְּמוּתוֹ בַּמַּיִם, עָלָיו לְהִתְכּוֹפֵף לַמַּיִם, וְרַק כָּךְ הוּא יָכוֹל לִרְאוֹת אֶת דְּמוּתוֹ בְּתוֹךְ הַמַּיִם - כָּךְ הָאָדָם הָרוֹצֶה לֶאֱהֹב אֶת חֲבֵרוֹ בְּלֵב שָׁלֵם, צָרִיךְ הוּא לְהִתְכּוֹפֵף מְעַט לַחֲבֵרוֹ, וְעַל יְדֵי כָּךְ הוּא יִזְכֶּה לְאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל.

וְלָכֵן כּוֹתֶבֶת הַתּוֹרָה "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ", וְלִכְאוֹרָה לָשׁוֹן זוֹ אֵינָהּ מְדֻיֶּקֶת, כִּי הָיָה צָרִיךְ לִכְתֹּב וְאָהַבְתָּ "אֶת" רֵעֲךָ כָּמוֹךָ. אֶלָּא שֶׁהַתּוֹרָה רוֹצֶה לְלַמְּדֵנוּ בְּכָךְ, שֶׁאָדָם הָרוֹצֶה לֶאֱהֹב בֶּאֱמֶת אֶת חֲבֵרוֹ, צָרִיךְ לְהַרְגִּישׁ שֶׁהוּא טָפֵל אֵלָיו, וְרַק עַל יְדֵי כָּךְ הוּא יָבוֹא לְאַהֲבַת רֵעֵהוּ. וְלָכֵן כָּתְבָה הַתּוֹרָה "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" לְרַמֵּז שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם טָפֵל וְנִלְוֶה לְרֵעֵהוּ. וְרֶמֶז נִפְלָא יֵשׁ לְכָךְ בְּתֵבַת רֵעֲךָ, שֶׁהָאוֹתִיּוֹת אַחֲרֵי רֵעֲךָ בְּסֵדֶר הָאוֹתִיּוֹת הֵם שָׁפָל, לְרַמֵּז וְלוֹמַר שֶׁרַק עַל יְדֵי עֲנָוָה וְשִׁפְלוּת, יִזְכֶּה הָאָדָם לְאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל בֶּאֱמֶת. 

לָצֵאת מֵהָאָנוֹכִיּוּת וּלְהַרְגִּישׁ אֶת הַשֵּׁנִי;

עֵצָה שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה: כָּתַב בַּעַל הַתַּנְיָא זִיעָ"א, שֶׁכְּפִי שֶׁהָאָדָם יוֹתֵר עוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמִתְרַחֵק מִתַּאֲווֹת הָעוֹלָם, כָּךְ הוּא זוֹכֶה לְאַחְדוּת עִם כָּל יִשְׂרָאֵל, וּכְפִי שֶׁהָאָדָם שָׁקוּעַ בְּתַאֲווֹתָיו וּבְגַשְׁמִיּוּתוֹ, כָּךְ אֵינוֹ יָכוֹל לָחוּשׁ וּלְהַרְגִּישׁ אֶת צָרוֹתָיו שֶׁל רֵעֵהוּ. וְדָבָר זֶה רָמוּז בַּפָּסוּק: "לְתַאֲוָה יְבַקֵּשׁ נִפְרָד", שֶׁפֵּרוּשׁוֹ שֶׁכְּפִי שֶׁהָאָדָם שָׁקוּעַ בְּתַאֲווֹתָיו, כָּךְ הוּא נִפְרָד וּמְפֻלָּג מֵרֵעֵהוּ, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְעוֹלָם לְהָבִין אֶת חֲבֵרוֹ וְאֶת הָעוֹבֵר עָלָיו. 

וְזֹאת מִפְּנֵי שֶׁמִּצַּד הָרוּחָנִיּוּת כָּל יִשְׂרָאֵל הִנָּם בְּשָׁרְשָׁם נְשָׁמָה אַחַת גְּדוֹלָה, וְרַק מִצַּד הַגַּשְׁמִיּוּת וְהַחֹמֶר מְחֻלָּקִים כָּל אֶחָד מֵחֲבֵרוֹ, וְלָכֵן כְּפִי שֶׁיִּתְרַחֵק הָאָדָם מֵעִנְיְנֵי הַחֹמֶר וְהַגַּשְׁמִיּוּת, כָּךְ יִזְכֶּה מִמֵּילָא לְאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל.

הֶעָשִׁיר שֶׁיָּצָא לַקֹּר כְּדֵי לָתֵת צְדָקָה;

וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת. הָיָה זֶה בִּימוֹת הַחֹרֶף וְהַגְּשָׁמִים, וְרַב הָעֲיָרָה יָצָא לֶאֱסֹף כֶּסֶף אֵצֶל הָעֲשִׁירִים, בִּשְׁבִיל לִקְנוֹת עֵצִים לַעֲנִיִּים שֶׁאֵין יָדָם מַסְפֶּקֶת לְכָךְ, בִּכְדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְחַמֵּם אֶת בֵּיתָם וְלֹא יִצְטַנְּנוּ חַס וְשָׁלוֹם מֵהַקֹּר וְהַשְּׁלָגִים.

 כְּשֶׁהִגִּיעַ הָרַב לְבֵית אַחַד הָעֲשִׁירִים, קִדְּמוֹ הֶעָשִׁיר בְּשִׂמְחָה, וְאָמַר לוֹ יִכָּנֵס הָרַב לְבֵיתִי וְאֶתֵּן לוֹ מַתַּת יָד כַּהֹגֶן. אֲבָל הָרַב לֹא הִסְכִּים לְהִכָּנֵס בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן לְבֵיתוֹ שֶׁל הֶעָשִׁיר. וְאַף שֶׁהֶעָשִׁיר הִפְצִיר בּוֹ רַבּוֹת, לֹא הִסְכִּים הָרַב לְכָךְ בְּשׁוּם אֹפֶן. וְכָךְ יָצָא הֶעָשִׁיר הַחוּצָה אֶל הָרַב, וּכְשֶׁכֻּלּוֹ רוֹעֵד מִקֹּר, נָתַן הֶעָשִׁיר לָרַב סְכוּם הָגוּן מְאֹד לְצֹרֶךְ קְנִיַּת הָעֵצִים לַעֲנִיֵּי הָעֲיָרָה.

 כְּשֶׁשְּׁאָלוֹ הֶעָשִׁיר, מַדּוּעַ הָרַב לֹא הִסְכִּים בְּשׁוּם אֹפֶן לְהִכָּנֵס לְבֵיתִי הַמֻּסָּק, הִסְבִּיר לוֹ הָרַב, כְּשֶׁאַתָּה יוֹשֵׁב בְּסָלוֹן בֵּיתְךָ וְהַתַּנּוּר מֻסָּק וְכָל הַבַּיִת מָלֵא חֹם וְאוֹרָה, לְעוֹלָם לֹא תּוּכַל לְהָבִין אֶת הַרְגָּשָׁתָם שֶׁל הָעֲנִיִּים שֶׁשְּׁרוּיִים בַּקֹּר הָעַז. רַק כְּשֶׁיָּצָאת הַחוּצָה וְהִרְגַּשְׁתָּ זֹאת בְּעַצְמְךָ, יָכֹלְתָּ לְהָבִין אֶת הָעֲנִיִּים. לָכֵן הִתְעַקַּשְׁתִּי שֶׁתֵּצֵא בְּעַצְמְךָ לְפֶתַח בֵּיתְךָ, וְאָכֵן אַחֲרֵי שֶׁהִרְגַּשְׁתָּ זֹאת בְּעַצְמְךָ, נָתַתָּ לִי סְכוּם כָּפוּל וּמְכֻפָּל לְצֹרֶךְ חִמּוּם בֵּיתָם שֶׁל עֲנִיֵּי הָעֲיָרָה. 

הֶעָשִׁיר שֶׁחָזַר לְחַלֵּק צְדָקָה לָעֲנִיִּים;

וּמַעֲשֶׂה הָיָה פַּעַם בְּצַדִּיק גָּדוֹל שֶׁהִגִּיעַ אֵלָיו יְהוּדִי, וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ בְּרָכָה שֶׁיֵּצֵא מֵהָעֲנִיּוּת הַגְּדוֹלָה בָּהּ הוּא שָׁרוּי, וְשֶׁתִּהְיֶה פַּרְנָסָתוֹ מְצוּיָה לוֹ בְּרֶוַח לְפַרְנֵס אֶת בְּנֵי בֵּיתוֹ. הַצַּדִּיק הִסְתַּכֵּל עָלָיו בְּעַיִן חַדָּה, וְהִבְחִין בּוֹ שֶׁהוּא מְצֻיָּן בְּמִדַּת אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל לְכָל יְהוּדִי וִיהוּדִי, וּבֵרְכוֹ הַצַּדִּיק שֶׁתִּהְיֶה לוֹ פַּרְנָסָה בְּשֶׁפַע גָּדוֹל, שֶׁיּוּכַל לְחַלֵּק אַף לַאֲחֵרִים מִמַּתַּת יַד הַשֵּׁם הָרְחָבָה וְהַמְּלֵאָה. וְאָכֵן מִיָּד אַחַר כָּךְ הִתְעַשֵּׁר אוֹתוֹ יְהוּדִי בְּעֹשֶׁר רַב. לְיָמִים הִזְדַּמֵּן הַצַּדִּיק לָעֲיָרָה שֶׁל אוֹתוֹ עָשִׁיר, וְנוֹכַח בּוֹ שֶׁהוּא קַמְצָן גָּדוֹל שֶׁשּׁוֹמֵר אֶת כַּסְפּוֹ וְאֵינוֹ מֵחַלֵּק אוֹתוֹ לְאֶחָיו הָעֲנִיִּים.

 קָרָא הַצַּדִּיק לְאוֹתוֹ עָשִׁיר, וְהִצְבִּיעַ לוֹ עַל הַחַלּוֹן וְשָׁאַל אוֹתוֹ: מָה אַתָּה רוֹאֶה מִבַּעַד לַחַלּוֹן? הֵשִׁיב לוֹ הֶעָשִׁיר: אֶת כָּל אַחַי אֲנִי רוֹאֶה, אֶת מֹשֶׁה הֶעָנִי, וְאֶת דָּוִד הָאֶבְיוֹן, וְאֶת חַנָּה הָאַלְמָנָה וְכוּ'. אַחַר כָּךְ הִצְבִּיעַ הַצַּדִּיק עַל הַמַּרְאָה שֶׁל הַבַּיִת, וְשָׁאַל אוֹתוֹ: עַכְשָׁו אֶת מִי אַתָּה רוֹאֶה? הֶעָשִׁיר לֹא הֵבִין אֶת הַשְּׁאֵלָה, וְהֵשִׁיב לוֹ, בְּוַדַּאי רַק אֶת עַצְמִי אֲנִי רוֹאֶה בַּמַּרְאָה.

 אָמַר לוֹ הַצַּדִּיק, בִּגְלַל קְצָת כֶּסֶף אָדָם רוֹאֶה רַק אֶת עַצְמוֹ, וְלֹא רוֹאֶה אַף אֶחָד בָּעוֹלָם, הֵבִין הֶעָשִׁיר אֶת הָרֶמֶז, וְהִתְחַנֵּן לִפְנֵי הַצַּדִּיק שֶׁיִּסְלַח לוֹ וּמֵהַיּוֹם וָהָלְאָה הוּא יֵיטִיב אֶת דְּרָכָיו, וְאָכֵן מֵאוֹתוֹ יוֹם נוֹדַע הֶעָשִׁיר כְּבַעַל צְדָקָה גָּדוֹל הַתּוֹמֵךְ בְּכָל הָעֲנִיִּים שֶׁבְּכָל הַמָּקוֹם כֻּלּוֹ. 

לִמּוּד תּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה;

עֵצָה תְּשַׁע עֶשְׂרֵה: כָּתַב רַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלֶב זִיעָ"א (ליקו"מ לג), שֶׁעַל יְדֵי לִמּוּד הַתּוֹרָה וּבִפְרָט עַל יְדֵי לִמּוּד הַפּוֹסְקִים (ליקו"מ סב), זוֹכֶה הָאָדָם לְשָׁלוֹם וְאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל. 

וְכֵן כָּתְבוּ בַּעַל הַמְּאוֹר עֵינַיִם זִיעָ"א (אבות), וְהָרה"ק רַבִּי יְחֶזְקֵאל מִקּוּזְמִיר זִיעָ"א וָעוֹד, שֶׁהַסִּימָן אִם לִמּוּדוֹ שֶׁל הָאָדָם הוּא לִכְבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הוּא כַּאֲשֶׁר לְאַחַר לִמּוּדוֹ הִתְחַזְּקָה בּוֹ מִדַּת אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל, כִּי הַתּוֹרָה וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְעַם יִשְׂרָאֵל זֶה דָּבָר אֶחָד (זוהר אחרי עג), וּמִי שֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה לִכְבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בְּוַדַּאי יִזְכֶּה עַל יָדָהּ לְהַרְגִּישׁ אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל בְּלִבּוֹ.

 וְזֶה הַסִּימָן שֶׁהָאָדָם לָמַד תּוֹרָה לִכְבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלֹא בִּשְׁבִיל מַטָּרוֹת אֲחֵרוֹת חַס וְשָׁלוֹם, כִּי הַתּוֹרָה הִיא הַפְּנִימִיּוּת וְהַמַּהוּת שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל, מִפְּנֵי שֶׁכָּל יְהוּדִי הוּא כְּנֶגֶד אוֹת אַחֶרֶת בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. וּמִי שֶׁלּוֹמֵד וְהוֹגֶה בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת. 

סְגֻלָּה לִבְעָיוֹת בַּחֶבְרָה;

סִפֵּר נֶכְדּוֹ שֶׁל הַסְּטַיְפְּלֵר זִיעָ"א, שֶׁפַּעַם נִגַּשׁ לְסָבוֹ בָּחוּר אֲשֶׁר סָבַל מִבְּעָיוֹת חֶבְרָתִיּוֹת, וּבִקֵּשׁ עֵצָה מָה לַעֲשׂוֹת כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהִסְתַּדֵּר בַּחֶבְרָה. עָנָה לוֹ הַסְּטַיְפְּלֵר שֶׁיַּחֲזֹר עֶשֶׂר פְּעָמִים עַל הַגְּמָרָא שֶׁהוּא לוֹמֵד וּבְעֶזְרַת הַשֵּׁם הַכֹּל יִסְתַּדֵּר. וְחָשַׁב הַבָּחוּר שֶׁהַסְּטַיְפְּלֵר לֹא שְׁמַע אוֹתוֹ הֵיטֵב, וְאָמַר לוֹ שֶׁהוּא בָּרוּךְ ה' לוֹמֵד טוֹב, אֲבָל יֵשׁ לוֹ בְּעָיוֹת בַּחֶבְרָה, וְהֵשִׁיב לוֹ הַסְּטַיְפְּלֵר שָׁמַעְתִּי טוֹב אֶת דְּבָרֶיךָ, אֲבָל אִם תַּחְזֹר עֶשֶׂר פְּעָמִים עַל תַּלְמוּדְךָ, יִסְתַּדְּרוּ הֵיטֵב כָּל הַבְּעָיוֹת הַחֶבְרָתִיּוֹת שֶׁיֵּשׁ לְךָ. וְזֶה כָּאָמוּר מִפְּנֵי שֶׁכָּל נְתִיבוֹתֶיהָ שֶׁל הַתּוֹרָה הֵן שָׁלוֹם, וְעַל יְדֵי לִמּוּד הַתּוֹרָה וְהַחֲזָרָה עָלֶיהָ כָּרָאוּי זוֹכֶה הָאָדָם לְמִדַּת הַשָּׁלוֹם בִּשְׁלֵמוּת.

הִתְקָרְבוּת לַצַּדִּיקִים – הַדֶּרֶךְ לְאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל;

עֵצָה עֶשְׂרִים: כָּתוּב בְּלִקּוּטֵימוֹהֲרָ"ן (לג), שֶׁהַדֶּרֶךְ לִזְכּוֹת לְשָׁלוֹם וּלְאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל, הִיא עַל יְדֵי שֶׁהָאָדָם מִתְקָרֵב לַצַּדִּיקִים, כִּי הַצַּדִּיקִים נִקְרָאִים 'בְּרִית שָׁלוֹם' (זוהר רנז). וְעַל יְדֵי שֶׁהָאָדָם מִתְקָרֵב לַצַּדִּיקִים שֶׁמַּהוּתָם הִיא הַשָּׁלוֹם, הוּא זוֹכֶה לִהְיוֹת בְּשָׁלוֹם וְאַחְדוּת תָּמִיד, אַף עִם מִי שֶׁהֵרַע אוֹ הֵצִיק לוֹ חַס וְשָׁלוֹם.

וּמוּבָא עוֹד בַּסְּפָרִים שֶׁהַצַּדִּיקִים כָּל עִנְיָנָם וְכָל מַהוּתָם הִיא לִהְיוֹת מֵצֵר בְּצָרוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כִּי כַּאֲשֶׁר הָאָדָם זוֹכֶה לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, הוּא זוֹכֶה לִרְאוֹת וּלְהַרְגִּישׁ אֶת הַשֵּׁנִי וּלְהִצְטַעֵר בְּצַעֲרוֹ כְּאִלּוּ הָיָה צַעֲרוֹ שֶׁלּוֹ מַמָּשׁ, וְעַל יְדֵי כָּךְ הוּא גַּם יָכוֹל לִפְעֹל לוֹ אֶת כָּל מָה שֶׁהוּא צָרִיךְ. וְלָכֵן עַל יְדֵי שֶׁהָאָדָם מִתְקָרֵב לַצַּדִּיקִים, הוּא לוֹמֵד מֵהַנְהָגוֹתֵיהֶם, וְאַף הוּא זוֹכֶה לְאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל. 

כֹּחַ הַתְּפִלָּה;

עֵצָה עֶשְׂרִים וְאַחַת: הִנֵּה עִקַּר הַדֶּרֶךְ לִזְכּוֹת לְאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל וּלְשָׁלוֹם, הוּא רַק עַל יְדֵי הַתְּפִלָּה וְהַבַּקָּשָׁה עַל כָּךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלֶב זִיעָ"א (שיחות הר"ן קפח), שֶׁהַדֶּרֶךְ לִזְכּוֹת לְהַרְגִּישׁ אֶת צָרוֹת יִשְׂרָאֵל הִיא רַק עַל יְדֵי שֶׁהָאָדָם יִתְפַּלֵּל עַל כָּךְ, כִּי כָּל אָדָם צָרִיךְ לְהַרְגִּישׁ אֶת הַכְּאֵב שֶׁל צָרוֹת יִשְׂרָאֵל בְּלִבּוֹ מַמָּשׁ, וְהָעֵצָה לְכָךְ הִיא הַתְּפִלָּה שֶׁיִּזְכֶּה לְכָךְ.

 וְאַף רַבִּי נַחְמָן בְּעַצְמוֹ הֵעִיד עַל עַצְמוֹ, שֶׁהוּא הִתְפַּלֵּל הַרְבֵּה שֶׁיִּזְכֶּה לְהַרְגִּישׁ אֶת צָרוֹת יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁזָּכָה לְהַגִּיעַ לְמַדְרֵגָה שֶׁבָּהּ הוּא מַרְגִּישׁ אֶת הַצָּרָה שֶׁל הַשֵּׁנִי יוֹתֵר מֵהָאָדָם עַצְמוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֶת הַצָּרָה. כִּי הָאָדָם עַצְמוֹ לִפְעָמִים מַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מֵהַצָּרָה כְּגוֹן בְּשָׁעָה שֶׁהוּא אוֹכֵל וְכַדּוֹמֶה, אֲבָל רַבִּי נַחְמָן אָמַר עַל עַצְמוֹ שֶׁהוּא אֵינוֹ יָכוֹל לְהַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִצָּרוֹת יִשְׂרָאֵל כְּלָל. 

וְכָאן אָנוּ רוֹאִים, שֶׁגַּם רַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלֶב זָכָה לְכָךְ, רַק עַל יְדֵי שֶׁהוּא הִתְפַּלֵּל וּבִקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לִזְכּוֹת לָזֶה. וְעָלֵינוּ לִלְמֹד מִכָּךְ, שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה שֶׁיִּזְכֶּה לְאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל בֶּאֱמֶת, לִהְיוֹת מֵצֵר בְּצָרָתָם וְלִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחָתָם. וְעַל יְדֵי שֶׁהָאָדָם יִתְפַּלֵּל הַרְבֵּה לִזְכּוֹת לְאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל בְּכָל לִבּוֹ, בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְכָךְ. וּבְסוֹף הַסֵּפֶר צֵרַפְנוּ כַּמָּה תְּפִלּוֹת נִפְלָאוֹת לִזְכּוֹת לְאַחְדוּת וְאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל. 

מִדַּת הַיְסוֹד מַקְבִּילָה לְמִדַּת הַשָּׁלוֹם;

עֵצָה עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם: כָּתַב רַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלֶב זִיעָ"א (ליקוטי מוהר"ן כז), שֶׁכָּל אֶחָד כְּפִי שֶׁהוּא זוֹכֶה לְתִקּוּן הַבְּרִית כָּךְ הוּא זוֹכֶה לְשָׁלוֹם וְאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, כִּי מִדַּת הַיְסוֹד מַקְבִּילָה לְמִדַּת הַשָּׁלוֹם.

וְכָתַב עוֹד בְּליקו"מ (עט), שֶׁעַל יְדֵי שֶׁזּוֹכֶה הָאָדָם לְתִקּוּן הַבְּרִית, הוּא זוֹכֶה לְהֶאָרַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ ע"ה, שֶׁעַל יָדָהּ הוּא זוֹכֶה לְאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל.

 כִּי מִדָּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה הָיְתָה עֲנָוָה וְשִׁפְלוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם". וְכֵן הוּא יָדַע אֶת חֲשִׁיבוּת וּגְדֻלַּת תִּפְאֶרֶת עַם יִשְׂרָאֵל, וְלָכֵן הוּא מָסַר נַפְשׁוֹ בַּעֲדָם. וְכָל אֶחָד כְּפִי מָה שֶׁהוּא זוֹכֶה לְתִקּוּן הַבְּרִית, כָּךְ הוּא זוֹכֶה שֶׁמִּתְגַּלָּה בּוֹ הֶאָרַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, וְכָךְ אַף הוּא יוֹדֵעַ אֶת שִׁפְלוּתוֹ וּמַכִּיר אֶת חֲשִׁיבוּת וּגְדֻלַּת יִשְׂרָאֵל, וְהוּא זוֹכֶה לִמְסֹר אֶת נַפְשׁוֹ בַּעֲדָם. 

וְכֵן לְהֵפֶךְ, עַל יְדֵי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל הָאָדָם לִזְכּוֹת לְאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל, הוּא זוֹכֶה לְתִקּוּן הַבְּרִית, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הַבַּעַל שֵׁם טוֹב (כתר שם טוב), שֶׁעַל יְדֵי שֶׁאָדָם מִתְנַהֵג תָּמִיד בְּאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל, הוּא זוֹכֶה לְגַלּוֹת אֶת בְּחִינַת הַ"מָּה" שֶׁבְּנִשְׁמָתוֹ, שֶׁזֶּה הַזִּכּוּךְ הֲכִי גָּדוֹל לָאָדָם, וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהִתְגַּלּוּת בְּחִינַת מָשִׁיחַ שֶׁלּוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁעַל יְדֵי זֶה הוּא זוֹכֶה לְתִקּוּן הַבְּרִית בִּשְׁלֵמוּת וּלְהִתְגַּלּוּת אוֹר נִשְׁמָתוֹ.

הַתְחָלָה קַלָּה;

עֵצָה עֶשְׂרִים וְשָׁלוֹשׁ: עֵצָה נִפְלָאָה לִזְכּוֹת לְאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל, הֵשִׁיב הָרה"ג ר' אֲבִיגְדוֹר מִילֶר זַצַ"ל, לְאֶחָד שֶׁשְּׁאָלוֹ כֵּיצַד זוֹכִים לְכָךְ, וְכָךְ אָמַר לוֹ: שָׁמַעְתִּי מֵהַמַּשְׁגִּיחַ שֶׁל יְשִׁיבַת סְלַבּוֹדְקָא הָרה"ג ר' אַבְרָהָם גְּרוֹדְזִינְסְקִי זַצַ"ל עֵצָה נִפְלָאָה: תִּבְחַר לְךָ יְהוּדִי אֶחָד אֲשֶׁר קַל לְךָ לֶאֱהֹב אוֹתוֹ, כְּגוֹן יְהוּדִי מֻצְלָח אוֹ קְרוֹב מִשְׁפָּחָה, אוֹ אֵיזֶה יָדִיד קָרוֹב שֶׁבְּאֹפֶן טִבְעִי הוּא מְקֻבָּל וְרָצוּי לְךָ וְגַם אַתָּה מְקֻבָּל עָלָיו, וְתַתְחִיל לְפַתֵּחַ כְּלַפָּיו רִגְשֵׁי אַהֲבָה רַק מִשּׁוּם שֶׁהוּא יְהוּדִי, וְלֹא אַהֲבָה טִבְעִית, וְלֹא כְּמוֹ בַּעַל חַיִּים שֶׁגַּם הוּא מִתְיַחֵס יָפֶה לְמִי שֶׁמִּתְיַחֵס אֵלָיו יָפֶה, אֶלָּא אַךְ וְרַק מִשּׁוּם שֶׁהוּא יְהוּדִי.

וְתַחְשֹׁב שֶׁאַתָּה אוֹהֵב אוֹתוֹ מִשּׁוּם שֶׁהוּא מְיֻחָס לְזֶרַע הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וּמִשּׁוּם שֶׁהוּא חֵלֶק מֵהָעָם הַקָּדוֹשׁ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּחַר בָּהֶם. וְתַתְמִיד בְּכָךְ זְמַן מְסֻיָּם, עַד שֶׁתַּתְחִיל לַחֲשֹׁב וּלְהַרְגִּישׁ שֶׁאַתָּה אוֹהֵב אוֹתוֹ מִשּׁוּם מִצְוַת "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ". וְתַתְמִיד בְּכָךְ זְמַן מְסֻיָּם, עַד שֶׁתַּרְגִּישׁ אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל קְדוֹשָׁה זוֹ.

 וְאַחֲרֵי שֶׁהִצְלַחְתָּ לֶאֱהֹב יְהוּדִי אֶחָד כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ, תּוּכַל לְהִתְקַדֵּם הָלְאָה וּלְשַׁתֵּף עוֹד אָדָם אֶחָד לְתוֹךְ הַמַּעְגָּל הַזֶּה. וְתַתְמִיד בְּכָךְ זְמַן מְסֻיָּם, וְאַחַר כָּךְ זֶה לְבַד כְּבָר יַתְחִיל לְהִתְקַדֵּם, וְיִצְטָרְפוּ לְכָךְ אֲנָשִׁים נוֹסָפִים, עַד שֶׁאָדָם זוֹכֶה לְאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת.

מִי פָּעַל בִּתְפִלָּתוֹ לְהוֹרִיד גֶשֶׁם;

הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִיעָ"א הָיָה מְדַבֵּר הַרְבֵּה עַל מַעֲלַת כָּל אִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל וְעַל כָּךְ שֶׁאֲפִלּוּ יְהוּדִי הַנִּרְאֶה פָּשׁוּט, אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת אֶת מַדְרֵגָתוֹ וַחֲשִׁיבוּתוֹ בַּשָּׁמַיִם, כִּי לִפְעָמִים הוּא עוֹשֶׂה נַחַת רוּחַ בַּשָּׁמַיִם יוֹתֵר מִגְּאוֹנֵי אֶרֶץ וְצַדִּיקִים גְּדוֹלִים. וְגִלָּה הַבַּעַל שֵׁם טוֹב שֶׁהָיוּ כַּמָּה פְּעָמִים, אֲשֶׁר דַּוְקָא הַיְּהוּדִים הַפְּשׁוּטִים וְהַתְּמִימִים הֵם אֵלּוּ שֶׁהִמְתִּיקוּ אֶת הַדִּינִים מֵעַל כָּל עַם ישראל בִּתְמִימוּתָם וּבִפְשִׁיטוּתָם, וְזֹאת אֲפִלּוּ בְּמִקְרִים קָשִׁים שֶׁצַּדִּיקִים גְּדוֹלִים לֹא הִצְלִיחוּ לְהַמְתִּיק אֶת הַדִּינִים.

וְסִפֵּר הַבַּעַל שֵׁם טוֹב, עַל עִיר אַחַת, שֶׁבְּאַחַת הַשָּׁנִים הָיְתָה שָׁם עֲצִירַת גְּשָׁמִים קָשָׁה מְאֹד רַחֲמָנָא לִצְלַן, וְהִתְאַסְּפוּ יַחַד כָּל הַצִּבּוּר וְצָעֲקוּ וְזָעֲקוּ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהָיָה נִרְאֶה כְּאִלּוּ שֶׁכָּל הַשְּׁעָרִים נִנְעֲלוּ וְהַגְּשָׁמִים בֹּשְׁשׁוּ מִלָּבוֹא, וְאַף עָנָן קָלוּשׁ לֹא נִרְאָה בָּאֹפֶק.

וְהִנֵּה לְפֶתַע הִתְקַדְּרוּ הַשָּׁמַיִם בֶּעָבִים וּמָטָר עַז נִתַּךְ אַרְצָה, וְגִשְׁמֵי בְּרָכָה יָרְדוּ וְהִרְווּ אֶת פְּנֵי הָאֲדָמָה. וְגִלָּה הַבַּעַל שֵׁם טוֹב שֶׁהָיָה זֶה כַּפְרִי עַם הָאָרֶץ שֶׁפָּעַל בִּתְפִלָּתוֹ לְהַמְתִּיק אֶת הַדִּינִים וּלְהוֹרִיד גְּשָׁמִים, וְזֹאת עַל יְדֵי שֶׁכִּוֵּן בַּפָּסוּק "וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם", וְסָחַט אֶת הַשָּׁמַיִם וּבִקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּסְחַט מֵהַשָּׁמַיִם הַרְבֵּה גִּשְׁמֵי בְּרָכָה.

כִּי הוּא בִּתְמִימוּתוֹ לֹא יָדַע אֶת פֵּרוּשׁ הַמִּלִּים וְחָשַׁב שֶׁהַפֵּרוּשׁ וְהַכַּוָּנָה וְעָצַר, הוּא כְּמוֹ שֶׁעוֹצְרִים עֲנָבִים בַּגַּת, וּתְפִלָּה כָּזוֹ בְּוַדַּאי הַמְקַטְרְגִים לֹא יוֹדְעִים, וְלָכֵן לֹא הִפְרִיעוּ לָהּ לַעֲלוֹת וּבִזְכוּתוֹ הִתְבַּטְּלָה הַגְּזֵרָה וְיָרְדוּ גִּשְׁמֵי בְּרָכָה. וּמִכָּךְ רוֹאִים כַּמָּה חֲבִיבָה תְּמִימוּתוֹ שֶׁל יְהוּדִי הַפָּשׁוּט בְּיוֹתֵר בְּעֵינֵי בּוֹרֵא הָעוֹלָם, עַד שֶׁבִּזְכוּתוֹ הוּא הִמְתִּיק אֶת כָּל הַדִּינִים וְהוֹרִיד גִּשְׁמֵי בְּרָכָה לְכָל הָעִיר כֻּלָּהּ.