פעם אחת (1) ישב רבי ישראל בעש"ט עם חסידיו. כל בני החבורה הקדושה ישבו בסעודת ליל שבת. אחרי שקידש על היין, צחק הבעש"ט צחוק גדול מאוד!
החסידים התבישו לשאול אותו: 'למה הוא צוחק?' זה לא דבר שראוי אחרי קידוש לצחוק פתאום. ממתי הבעש"ט צוחק ככה פתאום, בלי סיבה, בלי כלום? מה זה? זה לא ביידן... (נשיא ארה"ב, שלוחץ ידים למישהו שאינו נראה ו) 'אין אף אחד'...
אחר כך התיישב הבעש"ט ליד השולחן כמנהגו תמיד ושוב (2) צחק צחוק גדול!! המתין עוד קצת וצחק עוד פעם, פעם שלישית (3)! לבד, הוא צוחק לבד, בלי שום סיבה. זה היה פלא בעיני הנוכחים. לא ראו מעולם דבר כזה אצל רבם.
ואז הביטו ברבי זאב קיציס שישאל את הבעש"ט את סיבת הדבר, כי הם ידעו שהבעש"ט מעשן מקטרת במוצאי שבת ורבי זאב נוהג לשאול אותו על דברים שארעו ביום שבת.
והוא שאל אותו: 'רבנו! מה טיבו של הצחוק שכבודו צחק אמש?',
אמר לו: 'אני אראה לכם את סיבת הדבר'.
בכל מוצאי שבת נהג הבעש"ט לנסוע מעט מחוץ לעיר וגם בפעם הזאת ציווה את המשרת הגוי: 'לרתום את הסוסים' וציווה על בני החבורה: 'לשבת עמו בעגלה ותביאו לי גם את הבגדים המיועדים ליום חול'.
עלו החסידים לעגלה, נסעו עמו כל הלילה, לא יודעים לאן. עם בוקר הגיעו לעיר קוזניץ'. בעיר הזו כבר הכירו את הבעש"ט לתהילה וכששמעו שהוא הגיע לעיר התרגשו כולם והכינו אותו לבית של אחד מפרנסי העיר, איש רם מעלה, כדי שיתגורר בזמן שהותו בעיר אצלו.
אחרי תפילת שחרית ציווה הבעש"ט: 'שיביאו אליו את רבי שבתאי, כורך הספרים'.
הפרנס אמר לבעש"ט: 'מה לכבודו ולאיש זקן זה? זה אדם פשוט! מאנשי עירנו. אמנם הוא איש ישר, אבל פשוט מאוד ואינו בקי בתורה',
- 'אף על פי כן אני רוצה שיבוא אלי' אמר הבעש"ט. הביאו את האיש.
אמר לו הבעש"ט: 'תקרא בבקשה גם לאשתך לבוא לכאן'. קראו לה, באה.
אמר לו: 'עכשיו, רבי שבתאי! ספר לנו מה עשית בליל שבת ואל תסתיר דבר ותאמר את כל האמת!'.
כולם הטו אוזנם לשמוע מה יספר האיש.
ואז הוא פתח ואמר: 'לא אסתיר מכם דבר. אספר כל מה שנעשה עמי. ואם חטאתי – תנו לי דרך לעשות תשובה על חטאי.
אני מתפרנס ממלאכתי, מלאכת כריכת ספרים. בעבר היתה פרנסתי מצויה והיה לי אפילו רווח מועט. נהוג היה בביתי ביום חמישי לאחר חצות היום קנינו את כל צֹרכי השבת: קמח, דגים, בשר, נרות ושאר הצרכים. ביום שישי לקראת שבת היתי מסיים מלאכתי והולך לבית הכנסת לקרוא ספר 'שיר השירים' את הפיוטים, פרקי משניות שנדפסו בספר התיקונים ליום השבת והייתי נמצא בבית הכנסת עד לאחר תפילת ליל שבת. כל ימי נהגתי כך.
כעת זקנתי והשתנה מזלי: אין לי כוח להתפרנס ממלאכתי ואני חי חיי צער ועוני. איני יכול להביא לביתי צרכי שבת כפי שהייתי רגיל. אבל איני מוותר על המנהג לבוא לבית הכנסת ביום שישי לקראת שבת, יקרה מה שיקרה! אני עושה את זה כי אני רגיל שנים.
בערב שבת האחרון הגיעה השעה שאני רגיל ללכת לבית הכנסת ולא היתה בידי פרוטה אחת (1) לצרכי שבת. קמח לא היה להכין חלות. מעולם לא נצרכתי לצדקה וגם הפעם לא רציתי לבקש נדבה בפתחי הבתים, או להשתמש בקופת הציבור.
אמרתי: 'מוטב להתענות ביום השבת ולא לקחת מתנת בשר ודם'.
אבל, חששתי, שאשתי הזקנה לא תוכל להתאפק והיא תקח מהשכנות נר, או חלה, או דגים, או בשר.
בקשתי מאשתי: 'לא לקחת מתנה משום אדם. אפילו אם יפצירו בהּ!' כי עם ישראל קדושים הם, יראו שלא הכנתי דבר לשבת, יפצירו שתקבל מידם. אשתי הבטיחה כרצוני. לא זזתי עד שתקעה לי לחיצת יד
ואמרתי לאשתי: 'בסיום התפילה אני לא אצא מבית הכנסת עם שאר הציבור, שלא ישאלו אותי: 'למה הנר לא דולק בבית?' לכן אני אמתין בבית הכנסת עד שיצא אחרון המתפללים ורק אז אני אבוא הביתה. ונקבל באהבה את מה שנגזר עלינו מן השמים'.
והלכתי לבית הכנסת בצום. אשתי נִקתה את הבית במטאטא ובחורים ובסדקים ופתאום מצאה כפפות ישנות שאבדו לה לפני שנים! בכפפות היה עיטור של כפתורים ופרחים עשויים כסף וזהב!! כמו שנהגו אחינו בית ישראל בימים עברו. הלכה מיד אשתי לצורף, מכרה את הכסף שעל הכפפות ובתשלום שקִבלה הספיק לכל צרכי השבת!! ואפילו ליום ראשון. קנתה חלה, בשר, דגים ושאר דברים והכינה הכל לכבוד שבת.
ידעה אשתי שאתעכב בבית הכנסת, לכן קנתה נרות גדולים לכבוד שבת, שידלקו זמן רב. בתום התפילה יצאו כולם מבית הכנסת, פניתי לביתי. מרחוק ראיתי נר דולק.
אמרתי: 'וואי, אשתי הזקנה לא יכלה להתאפק ובִקשה עזרה מאנשים'.
באתי הביתה, ראיתי שולחן ערוך, חלה, דגים, יין לקידוש. אמרתי בלב: 'אם אני אקניט אותה – אני אקלקל אל יום השבת'. התאפקתי. אמרתי את הקידוש, אכלתי מהדגים
ואחר כך בקול רך: 'רואה אני כי לא יכולת לקבל את מזלנו הרע'.
והיא לא הניחה לי לסיים את דברי ואמרה לי: 'הזוכר אתה את הכפפות עם כפתורי הכסף שאבדו כבר לפני כמה שנים?'
- 'כן, אני זוכר',
- 'מצאתי אותם היום כשטאטאתי את הבית! ואת הכסף ומכרתי לצורף ומזה קניתי צרכי שבת'.
זלגו עיניי דמעות של שמחה! הודיתי לא-לקים ששלח לי לכבוד שבת. לא יכולתי להתאפק. לקחתי את אשתי ביד
ואמרתי לה: 'אשתי, בואי נרקוד!'
ורקדנו, רקדנו מרוב שמחה! אחרי שאכלתי את המרק, עלתה שמחה בליבי שוב
ואמרתי לה: 'בואי נרקוד!' ורקדנו, רקדנו.
ואחרי שאכלנו את הלפת עוד ריקוד! עוד פעם רקדנו. וזו היתה שבת כיד המלך. אז רקדתי שלוש (3) פעמים עם אשתי אתמול בלילה, כי לא יכולתי להכיל את השמחה שה' נתן לי את הזכות להתענג בשבת על בשר ודגים! מתנת א-לקים ולא מתנת בשר ודם.
ועתה, רבנו! אם חטאתי כשרקדתי עם אשתי בשבת – אני מבקש ממך, תגיד לי מה הדרך לעשות תשובה ואני אעשה כדברך. וא-לקים יודע: שכוונתי היתה רצויה להודות לו על החסד שעשה עמי'.
כשסיים רבי שבתאי את הסיפור, אמר הבעש"ט לתלמידים: 'תאמינו לי! שכל המלאכים בשמים צחקו ורקדו עמו. ומזה אני גם שמחתי וצחקתי גם אני'.
אחר כך קרא הבעש"ט לאשתו של רבי שבתאי ושאל אותה: 'מה תרצי? אם תרצי עושר וכבוד לשארית ימיך – אתן לך. או בן שיוולד לך לעת זקנתך!'.
רבי שבתאי ואשתו היו חשׂוכי בנים.
ענתה האשה: 'כמה אני עוד אחיה, חמש (5), עשר (10) שנים? אני כבר קרובה ולגיל שבעים (70) וכך גם בעלי. מוטב אם אני אשאיר אחרי בן הגון!',
אמר לה הבעש"ט: 'אם כך, אבשר לך: בעוד שנה תלדי בן ותקראי לו: 'ישראל' כשמי והבן הזה יאיר וישַׂמֵחַ נשמתך לאחר מותך. ואם תודיעו לי את הלידה – אני אגיע לבית מילה ואהיה הסנדק שלו.'
וכך היה כדבריו של הבעש"ט, לשנה הבאה היא ילדה בן והבן הזה קראו לו: 'ישראל!' וזה המגיד מקוזניץ' שנודע כצדיק גדול, ענו וקדוש.
זה היה בזכות הריקודים. שלשה (3) רִקודים עם האשה, לקבל מתנת שמים ולא מתנה מבשר ודם!
אומר רבי נתן מברסלב (ליקוטי הלכות): 'כי זה כלל גדול: כל העולם לא נברא כי אם בשביל הבחירה. ועל כן הבחירה יש לה כוח גדול מאוד-מאוד כמבואר בכל הספרים. ועיקר כח הבחירה זה שהשי"ת העלים והסתיר את רצונו בהסתרות והעלמות גדולות, רק נתן לנו כוח ודעת באדם, שצריך לבלות את כל הימים לבקש ולחפש אחר רצונו יתברך. ולבטל את כל הרצונות כנגד רצונו יתברך!'
הרב שליט"א והקהל שרים: 'ואפילו בהסתרה שבתוך ההסתרה בוודאי גם שם נמצא השי"ת... גם מאחרי הדברים הקשים העוברים עליך אני עומד...'.
תודה רבה.
רבנו הקדוש, ב"ה התשובה שלך ממש ריגשה אותי, מול סיפור כל כך קשה... תשובתך כל כך עושה נחת בשמים, יה"ר שבזכותך תבוא הגאולה, זה מדהים! חזקיהו המלך נבחר להיות משיח אך מכיון שלא אמר "תודה!" נלקח ממנו התפקיד... ואתה אומר לעם ישראל: "שבו תשארו ללמוד - "השם יִלָּחֵם לָכֶם" (שמות יד, יד) ואחרי הנס שיעשה השי"ת - שירת ההודיה שלך תהיה כל כך חזקה שבוודאי יבוא משיח... הרב תמיד מלמד אותנו רק לומר "תודה!" גם על הרעה... תמיד דמותך מול עיני כשיש קושי, כמה אתה מחזק אותנו... תודה לך על החיזוקים שלך (״בעלה של אחותי רצח אותה, איפה היה אבא שבשמיים?!״ אור יהודה 19.01.2011).
בוקר טוב כבוד הרב, ב"ה שמעתי את ההרצאה בקרית אתא. וואו איזה הרצאה, תודה רבה נהנתי מכל רגע וכמובן שלמדתי ממנה הרבה (קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
אנחנו מטופלים בבית חולים פסיכיאטרי בצו של בית משפט. וב"ה השמעתי לחבר שלי את הדיסק של 'הכשרות באספקלריה עכשווית' (shofar.tv/lectures/923) השתכנע והפסיק לאכול בשר, אבל אמרתיו שישמור בסוד, כי כל שינוי שאדם עושה במקום, זה ירידה במצב הנפשי שלו על פי הפסיכיאטרים... אחרי חצי שנה לערך התגלה שלא אוכל ואמרו לו "שאם לא יחזור לאכול בשר יעבירו אותו למחלקה סגורה!" ששם יש הרבה אלימות והוא פחד. התקשרנו ל: 'שופר' סיפרנו זאת והרב אמר לשיר פסוק תהילים ק, ב, הדלקתי את הרמקול שמתי את השיר של הרב והתחלנו לרקוד ועכשיו הוא לא אוכל בשר ואין עוד לחץ מהם על זה, לא מזכירים לו כולם על זה (סגולת השמחה "עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" תהלים ק, ב Shofar.tv/articles/15096).
שלום לכבוד הרב שליט"א, ב"ה זכינו לראות עין בעין 'בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו' (מכות י, ב) היינו צריכים להגיע להרצאה האחרונה שהתקיימה ברמלה ונתקענו בלי רכב והצטערנו על זה... הגיעה חופשת בין הזמנים וסגרנו נופש בקרית אתא... ולא להאמין הפלא ופלא הרב שליט"א הגיע לתת הרצאה באולם רחוב מתחת למקום שנפשנו - ישתבח שמו לעד! הגענו בשמחה גדולה לגלות שהאולם מלא מלא באנשים ונשים ומלא בנערים ונערות. ישבנו עם הנוער מאחורה ברוך ה' הנוער נשאר עד סוף ההרצאה והקשיב. ברוך ה' שהנוער מתעורר לצדיק האמת החי. תודה על הרצאה מרתקת. יה"ר שהשי"ת יברך את הרב (קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
בוקר אור ומבורך לרב היקר והאהוב! יישר כח עצום ותודה רבה על עוד דרשה מרגשת ומיוחדת כמוך. ב"ה האופן הנדיר שהרב היקר והאהוב מנגיש את הידע והחשיבות העצומה בביצוע פשוט ובהתמדה זו הבשורה, הצגת ההקלטה לציבור בעניין הבחור שעבר תאונה קשה מאד ומשתקם בשל אימוץ ההמלצות ריגש מאוד, גם לאחר סקירה של מאות מקרים של ניסים ונפלאות בהעמקה, זה מדהים, מרתק ונדיר. יה"ר שהקדוש ברוך הוא ישמור אותך מכל משמר וימשיך לתת לך כח ועוז להשפיע בענק בעולם התשובה ולהרבות באהבה ובשמחה כבוד שמים בבריאות איתנה בכול האיברים והגידים בשמחה ונחת בכל התחומים והענינים. אמן ואמן!!! (קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
כבוד הרב, תודה על ההרצאה בקרית אתא המעלפת, המרגשת, המצמררת, וה-מחדשת בה”א הידיעה! פעם כבוד הרב אמר למישהו: “ב״ה יש קומץ אנשים שמצטופפים לשמוע את האמת” והערב זכינו לראות זאת כולם צפופים כמו סרדינים, והלב התמלא שמחה לראות אולם מפוצץ עד אפס מקום. בלי עין הרע "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן" (בראשית מט, כב) אמן, כן ירבו כך כל ההרצאות! הגענו ב-20:50, אנשים עמדו, וגלשו אל מחוץ למפתן הדלת. גם לנו כבר לא היה כיסא, והבנו שנעמוד כל ההרצאה. ואז השי"ת שלח את י.ב. הי”ו עם רעיון מבריק – אילתר עבורנו ספסל מאחד החפצים במקום. איזו אכפתיות וטרחה בשבילנו! תודה רבה לו. ובזכותו זכינו לשבת בשורה הראשונה, הכי קרוב שאפשר – לשמוע כל מילה ולזכות לחזות בפני הרב. לקדש את העיניים! 74 ק”מ לכל כיוון 🚦🚦 – וכל ק״מ שווה עולם ומלואו. אחרי שכבוד הרב חידש לנו על גודל שכר הפסיעות והנסיעות לדבר מצווה, כל הדרך קיבלה משמעות אחרת. פתאום מבינים שכל מאמץ קטן בדרך לשיעור נרשם בשמים. ואפילו כששמענו מהרב שגם על קושי והטרחה למען מצווה יש שכר –תודה להשי"ת שזיכה אותנו לשבת על ספסל מאולתר😃 כל אחד מהסיפורים זה פנינה בפני עצמה. הסיפור על האדם שזכה לאריכות ימים בזכות עניית “אמן” – צמרמורת ואם כל הנסיעה היתה רק כדי לשמוע את החידוש של כבוד הרב על הפסוק “לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה’” (בראשית מט, יח) כבר היה שווה להגיע. איזה חידוש נפלא ואיזו עצה יקרה להתחזק בביטחון ובישועה! הדברים מאירים לנו את הפסוק באור חדש, אור שאפשר למצוא רק אצל כבוד הרב, שלא מפסיק לחדש, להפתיע ולרגש. ישר כוח עצום! אשרינו שזכינו ברב שמאיר את פסוקי התורה בעומק כזה, מגלה בהם אוצרות שלא תמיד שמים לב אליהם, ומעניק לכל מילה חיים ומשמעות חדשה. בכל שיעור זוכים לצאת עם עוד חיזוק, עוד הערכה למצוות, ותמיד מזכיר לנו שלא נהיה חלילה "מְלֻמָּדָה" (ישעיה כט, יג) אלא שנדע להעריך את כל היהלומים שהקב”ה נתן לנו – כל “אמן”, כל פסיעה, כל מצווה, כל רגע של תורה (גם 5 דקות מצילות!) וואו❗️ וכבוד הרב הוא בעצמו יהלום 💎💎יקר שאין לו מחיר. שליח נאמן של הקב”ה שמאיר את הדרך לאלפי יהודים, מלמדנו לגלות את היהלומים שבתורה ובמצוות, ומזכיר לנו בכל פעם מחדש כמה עושר רוחני הקב”ה העניק לנו. כמה השי"ת שמח בך! יה"ר שנזכה להדבק בו כמוך! תודה לרב על כל ההשקעה, המסירות והאהבה לעם ישראל. תודה שאתה מחדיר בנו אמונה, מחזק אותנו, ותמיד דואג שנגיע הכי רחוק שאפשר בעבודת השי"ת. 🩸איך בכלל אפשר אי פעם להודות ולהחזיר טובה לכבוד הרב כפי שמגיע לו⁉️❗️❗️❗️ יהי רצון שהקב”ה יעניק לכבוד הרב בריאות איתנה, אריכות ימים ושנים, שפע כוחות, סייעתא דשמיא בכל מכל כל, וימשיך לזכות את עם ישראל בעוד שנים רבות של תורה, אמונה, חיזוק וקידוש שם שמים (אמן) אשרינו מה טוב חלקנו שזכינו ברב כזה. 🙏תודה אבא שבשמים!! (קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
כבוד הרב היקר. ב"ה הייתה הרצאה מיוחדת במינה. ישבתי על הכסא בלי לזוז. כמו כן האולם היה מפוצץ באנשים וזה עשה לי נחת. איזה כיף שהגעת לכאן. ברוך תהיה ויישר כח גדול (אמן, קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
לכבוד הרב היקר, רצינו להודות מעומק הלב על הדרשה המיוחדת והמחזקת. ב"ה זכינו לעמוד ולהקשיב לדברי התורה של הרב, ולהרגיש את האור, החיזוק והאמונה שעוברים בכל מילה. הייתה לנו גם התרגשות גדולה לראות את ההשגחה הפרטית — ממש כרבע שעה לפני הדרשה קיבלנו לביתנו את תמונת הרב, כהכרת הטוב על החסד שזכינו לעשות - מאנשים שלא קשורים לקפ"ז - הרגשנו בזה זכות גדולה וסימן משמים. יהי רצון שנזכה תמיד ללכת בדרך התורה, להרבות בחסדים ובמעשים טובים, ושזכות הרב תמשיך להאיר ולחזק רבים. תודה רבה לרב על הזמן, ההשקעה והלב הגדול. מאחלים לרב נסיעה טובה ובטוחה, שילווה הרב בשמירה והצלחה, ויחזור לשלום (אמן, קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
אין מילים, ב"ה הרצאה נדירה!!! נסיעה טובה ובטוחה🙏 (אמן, קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
שבוע טוב ומבורך, כבוד מורי ורבי אלופי ומיודעי בהקשר לתולעים, ב"ה ראיתי בספר 'אוצר פלאות התורה' פרשת עקב עמוד שעב' על הפסוק: "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבְעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךְ עַל הָאָרֶץ הַטּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ: (דברים ח, י) הנזהר שלא לאכול בלי ברכה אין תולעים שולטים בו, דבר פלא כתב ב'שפתי כהן' (קכה) על התורה (כאן): "שמעתי שכל המברך על כל מה שאוכל, ואינו מכניס לגופו שום דבר בלא ברכה ראשונה ואחרונה, כשמת אין התולעים שולטים בגופו, לפי שהתולעים הם מהקללה, שנאמר (דברים כח, לט) "כִּי תֹאכְלֶנּוּ הַתּלָעַת" והברכה היא היפך הקללה, שנאמר (יחזקאל מד, ל) "לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךָ" הוא הקבר, ברכה גימטריא כרז, שמכריזין שלא יגע בו שום נזק. עוד, ברכה גימטריא זכר, לפי שמזכיר שמו ומברך על כל דבר ודבר שהיה אוכל, ולא נהנה שום דבר בלא ברכה, לזה מצילין אותו מדין התולעים. ועוד, לפי שבשר גופו נתגדל ונתרבה על ידי ברכה, אין הקללה שולטת במקום ברכה. וכן מצינו רמז לזה "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת" סופי תיבות ארבע תוי"ן, גימטריא ברכת נהנים להציל מדין תולעים עם הכולל" (קכו) עד כאן המספר פלאות התורה! (לכתבה בדיקת חרקים ותולעים במאכלים shofar.tv/articles/12056).