ובא לציון גואל חלק לה | הרב אמנון יצחק

 

- - - לא מוגה! - - - 

נציבי יום סמיר שאול בן מרים יזכה שיצא ממנו המזיק

ושתהיה לו רפואה שלמה בעיניים, בגוף, בחוליות של הגב,

רפואה מן השכחה, חוסר ריכוז, כאבי ראש.

בגופו ייצר כדוריות אדומות כצריך

ויזכה לבריאות הגוף בנפש וברמח איברים ששגידים בתוך כלל ישראל מהרה, אמן.

שמחה אשר בן פריידל

ומנדל בת פייגה גולדה,

חזרה בתשובה שלמה,

יבנו ביתם על אדני התורה בשלום בית, בצניעות טהרת הקודש,

ובזרע אשר קיימה לעבודתו יתברך בהרחבת הדעת בבריאות איתנה.

משפחת מנשה יזכו בעזרת השם יתברך לשלום בית אמיתי מתוך אהבה, אחווה ורעות,

ויזכו לחנך ילדיהם דרך ארץ ומידות טובות,

ויהיו תלמידי חכמים ההולכים בדרך האמת,

ולא יבוא על משפחתם חולי הגוף והנפש כלל, אמן.

אמן.

ויש מודים להשם יתברך על שניצל ביתם משרפה.

יונתן בן זהבה יזכה ברוך השם למצוא דירה עם כל התנאים הטובים בגשמיות ורוחניות,

עם בית כנסת קרוב,

לכל משאלות בו יתגשמו לטובה לעבודתו יתברך מהרה, אמן.

ובל ציון גואל חלק ל.ה.

פתאום יבוא המלך

ויכעס על הטיפשים.

הגמרא בשבת קנג אומרת על הפסוק בכל עת יהיו בגדיך לבנים

ושמן על ראשך לחסר,

אמר רבן יוחנן בן זכאי,

משל למלך שזימן את עבודה לסעודה

ולא קבע להם זמן.

פקחים שבהם קישטו את עצמם וישבו על פתח בית המלך,

באומרם כלום חסר משהו לבית המלך.

זאת אומרת, הכל מוכן תמיד בבית המלך,

ושמא יבהילו אותנו פתאום לסעודה ועלינו להיות מוכנים,

לכן הם יתלבשו ובכל עת יהיו בגדיך לבנים,

לבושים בלבן, מוכנים,

על פתח בית המלך, ממתינים. אולי כל רגע יקרא להם להיכנס.

טיפשים שבהם הלכו למלאכתם,

באומרם כלום יש סעודה,

בלי שיצטרכו לטרוח להכין אותה.

ואם כן, יש לנו עדיין מספיק זמן להתקשט.

פתאום ביקש המלך את עבדיו

שייכנסו לסעודה.

פיקחים שבהם נכנסו מקושטים,

הטיפשים נכנסו כשהם מלוכלכים, כי הוא אמר עכשיו להיכנס.

שמח המלך לקראת הפיקחים

וכעס על הטיפשים.

כך בדיוק בענייננו.

על הגאולה עתידה כתוב בספר מלאכי, ופתאום יבוא אליך לו האדון אשר אתם מבקשים.

ומכיוון שהגאולה תהיה פתאום,

לא יהיה זמן להכין את עצמנו בכל ללקות עבודה,

שזה לוקח כמה שנים.

ואם כן, על כורחך,

עלינו להכין עצמנו קודם לכן.

הפיקחים מזרזים עצמם להיות מוכנים לעבודה זו,

ולהיות מקושטים בידיעת כל ההלכות.

ביום שיבוא מלכו של עולם, בוודאי ישמח בהם,

כי הכינו את עצמם.

והמתרשלים בדבר, וחושבים כי יש עוד זמן,

הם כאותם הטיפשים.

ובפרט בזמננו, שרואים שהתקיימו הסימנים.

ועלינו לכבוד לגאולה, ולהזדרז להכין עצמנו לעבודתה והלכותיה.

טוב, כיצד ננצל מחבלי משיח?

הדרך להינצל מחבלי הלידה,

אנו רואים שכל הסימנים והייעודים

כבר מתקיימים.

ובלי ספק,

ימינו ימי עקבותא דמשיחא.

הצרות והמצוקות

כבר נכללו

בדברי חכמים זיכרונם רכה,

ונקראו חבליו של משיח.

והמה, בבחינת חבלי לידה,

כמו שיש לאישה,

קודם הלידה סובלת הרבה מחובים וייסורים,

עד שיבוא הציר האחרון

והעובר ייוולד.

כך ביד משיח צדקנו.

צריכים להיות צרות ומצוקות

הנקראים חבלי משיח,

כמו חבלי יולדה.

באב שלכאורה אין בידינו שום עצה ותחבולה

איך להנצל מהצרות,

ומוכרחים לכאורה לסובלם,

אבל אם נתבונן היטב

בדברי חכמים זיכרונם ורוכה,

נמצא עצה גם לזה,

איך להנצל מעט

מחבלי משיח.

וכך מובא בסנהדרין צדיק ח',

שאלו תלמידיו את רבי אליעזר,

מה יעשה אדם וינצל מחבלי משיח,

ושבליים יעסוק בתורה ובגמילות חסדים.

דווקא כשעוסק בשני העניינים האלה יחד,

יש בכוחם להצילו מחבלי משיח.

כך כתב החפץ חיים באגרות ומאמרים, יג כח'.

לכאורה צריך ביאור.

מה שאלו תלמידיו

את רבי אליעזר, איך להנצל מחבלי משיח.

וכי לא ידעו שמצוות מגינות ומצילות?

והרי כל ישראל עוסקים במצוות תמיד.

ודבר שני,

גם התשובה של רבי אליעזר צריכה באור.

למה דווקא שני העניינים האלה?

הרי כל המצוות מגנות ומצילות,

באור העניין,

כוח הדין נמשל לאש.

וכמו שדרך האש,

בשעה שהיא נמוכה,

מועיל אפילו שמעט מים יוכלו לכבות.

ואם האש מתגברת הרבה,

צריך להביא כבר מכבה אש.

ולפעמים התבערה גדולה כל כך בכל העיר,

או ביער שלם,

שאי אפשר גם לכבות.

גם המטוסים מתקשים.

וכך הוא ממש בכוח הדין.

כשכוח הדין מתגבר,

מעט

מספיק זכות של מצווה לעקב.

אבל כשהוא מתגבר הרבה,

לא מועיל זכות של מצוות.

לכן תלמידי חכמים ששאלו את רבי אליעזר,

התנאים הקדושים,

הם ראו שלפני זמן ביד משיח התגבר כוח הדין בעולם,

והצהרות התרבו כל כך

עד שלא יועיל שום זכות לעקב.

לכן הם שאלו, מה יעשה האדם וינצל?

ועל זה השיב להם,

האמת, אתם צודקים.

מפני גודל כוח הדין לא יועיל שום זכות מצווה.

אבל יש עצה

לעסוק בתורה ובגבילות חסדים

שהן כן מועילות גם בעת צרה כזו.

בגמרא בשבת כ יח אמר רבי יהושע בן לוי שכל המקיים שלוש סעודות בשבת,

ניצול מחבלו של משיח וממלחמת גוג ומגוג.

וצריך להבין, למה החפץ חיים לא הזכיר את הגמרא הזו?

אפשר שהוא הבין שרבי אליעזר ותלמידיו נחלקו על זה,

שהרי הם שאלו מה יעשה אדם וינצל.

והשיב רבי אליעזר תורה וגמילות חסדים,

ולא הזכירו אכילת שלוש סעודות.

אמנם במשנה ברורה בסימן רצ״א כן הזכיר את הדבר הזה.

אז משמע שהבין שלא נחלקו.

ואפשר שהכוונה לשתי דרגות וסוגים של חבלי משיח.

מכל מקום בזמננו,

שנתרבו הצרות בכמה מדינות,

עד שאין לך יום שקיללתו

מרובה מחברו,

ממש צרות מושכות ובאות כנהר,

וכל הסימנים שאמרו חכמים,

כולם בעינינו רואים.

על כן עלינו להתחזק בתורה ובחסד,

בכל היכולת, כדי שננצל מחבלים אלו.

ידוע שהעולם עומד על שלושה עמודים,

תורה,

עבודה וגמילות חסדים.

אז אם אנחנו מחזיקים בשני עמודים

של תורה וגמילות חסדים, יש בהם כוח להציל.

יש בזה עוד הסבר, תורה זה חיוב שלנו,

והגית בוא יומם ולילה,

אדם צריך ללמוד תורה ולקיים.

אבל אם הוא עושה על פי דין, זה דין.

ידונו אותו על פי דין, יבדקו,

למדת וקיימת או לא.

מי יצא זכאי בדין לפי זה?

מי

למד את כל התורה וקיים הכל ומקיים הכל?

הוא לא יוכל להימלט מן הדין, כי בשעה שיירחף הדין,

הוא יתפוס כל אחד על מה שהוא,

באיזה מצב שהוא נמצא.

אבל אם אדם עושה גם גמילות חסדים,

וגמילות חסדים זה לפנים משורת הדין.

זאת אומרת, הוא הולך ומחפש איך להתחסד עם הבריות.

אז הוא עושה לפנים משורת הדין. בשמיים מודדים מידה כנגד מידה, אז גם יעשו איתו לפנים משורת הדין.

ולא יתפסו אותו על פי הדין.

אז זה העצה להימלט.

שני העניינים האלה, תורה וגמילות חסדים,

יש בכוחם להציל אדם מחבלו של משיח,

אבל בתנאי שיעסוק בהם ולא ירפה מהם.

וזה נרמז, יעסוק

כמו עסק.

ממש עסק עוזבים,

ועוד יום הולכים לעסק.

כשם שאדם בעסקיו מחפש כל הזמן עצות ותחבולות איך להרוויח,

ולא ינוח ולא ישקוט,

ושקוע ראשו ורובו בעסקיו,

כדי להעלות רווחים,

כך על האדם לעסוק תמיד בשני העניינים האלה,

לחפש אופנים שונים

להרבות זכויות

שיעמדו לו בעת צרה ומצוקה.

אין זכויות יותר גדולות מעשיית הרצאות,

כי בזה מצילים הרבה יהודים.

ראיתם,

במאה הימים האחרונים מתפרסם שבפייסבוק נכנסו לסרטונים שלי בין השמיעה של השיעורים

מיליון ושבע מאות איש.

זה לא יאומן כי יסופר,

וזה רק בפייסבוק.

יש עוד ברשת

כל מיני גורמים.

זה זיכוי רבים מדהים.

אז כל אחד שמשתתף בזה, עוזר בהפצה,

מעביר לאנשים, מעורר אותם, מארגן הרצאות,

מארגן הסעות,

עושה כל מה שהוא יכול, מדביק מודעות, כל מה שהוא יכול.

כל מי ששותף לזה, יש לו זכויות

לעילא או לעילא שלא נגמרות.

עד שאמר רבי שמעון בר יוחאי,

מאן דמזכה לחייה ויהאין קץ לסחרו.

אתם מבינים מה הוא אמר?

תגיד כמה מגיע לו,

תגיד, נגיד, תגיד, נו תגיד, תגיד.

אתה לא יודע מה להגיד.

תגיד, נו, כמה, כמה מגיע לו, כמה, נו תגיד.

מיליונים?

אמר אין קץ.

אז איזה מיליונים? מיליארדים.

גם על מיליארדים הוא אמר אין קץ.

ריליונים?

הוא אמר גם אין קץ.

אתה מבין מה זה אין קץ?

מאן דמזכה לחייה ויהאומר רבי שמעון בר יוחאי, אין קץ לסחרו.

כי אין זה.

הביא הגאון הרב וסרמן, זכר צדיק לברכה, בשם החפץ חיים,

שלשון הגמרא יעסוק בתורה ובגמילות חסדים,

שצריך להיות כמו העסק שלו, להתמסר לזה כמתמסר לעסקיו.

וכמו שבעסק הוא בכל לבבו מתמסר,

כך בתורה ובחסדים.

וכמו שבעסקים גשמיים

יש מדרגות,

יש עסקים גדולים,

מכניסים רווח רב לבעלים,

והם במצב שפתוחים מהפסד והיזק.

ויש עסקים קטנים,

גם הם מכניסים רווח לבעלים.

אבל לא כמו אלה הגדולים,

ויש בינונים.

אז כמו כן בעסקים רוחניים, מדרגות-מדרגות.

יש את התלמידי החכמים,

יש מורי העם שבכל דור ודור,

יש בעלי בתים מופלגים, בעלי גמרא, משנה,

עין יעקב, חיי אדם,

ויש בעלי מקרא שיכולים ללמוד רק חומה שהם פירוש רש״י.

כל הלימודים האלה והאנשים האלה חשובים לפני ה'

ולכן יראה כל אדם ללמוד כל אחד לפי מה שיש ביכולתו.

אבל יש הפרש במדרגות.

ברור.

כמה אתה משקיע בעסק?

כל אחד

חייב לקבוע זמנים

ללימוד תורה כל יום,

ולא יעבור עליו יום אחד מקביעות לימוד,

ואז התורה תגן עליו.

אבל אם הוא לא קובע זמן ללימוד,

אלא מתי שמזדמן לו,

ואם לא מזדמן הוא לא לומד,

וקורה שימים ספורים הוא לא לומד,

התורה לא תגן עליו.

למה הדבר דומה?

עולה שאמרו לו לקחת אנטיביוטיקה,

אבל אמרו לו לקחת את זה ברציפות,

לא להפסיק אפילו אם הוא מרגיש שהוא כבר בריא.

אם הוא מפסיק,

יכול להזיק את מצבו עוד יותר.

כך בעניין החסד גם כן.

יש מדרגות.

אי אפשר לבאר

כולם כי הם רבים לאין ספור,

אבל יש ספר אהבת חסד של החפץ חיים כדאי ללמוד.

העיקר בזה שיראה אדם לעסוק בחסד כפי יכולתו, הן בגוף והן בממון,

ובתמידות,

ולא יעבור עליו יום אחד שלא מקיים מצוות חסד בגופו ובממונו,

שבזה הוא מעורר את מידת החסד למעלה.

אז כמו שצריך קביעות עתים לתורה,

צריך שלא יחסר לו יום מימי חייו שלא עשה בו חסד.

כי כוח הקדושה נשלם על ידי שלושה עמודים תורה, עבודה, גמילות, חסדים.

ומכל יום נעשה בריאה רוחנית,

קדושה מיוחדת לנצח.

כך מובא בזוהר הקדוש.

לכן כל יום צריך להיות שלם בפני עצמו,

ולא מספיק שביום הקודם למד תורה או עסק בחסד,

אלא כל יום, דבר יום ביומו.

ובפרט ימינו,

כשגברה מידת הדין בעולם,

עלינו להתחזק בכל כוחנו להחזיק במידת החסד.

ממילא היא תתעורר כלפינו מלמעלה ותגן עלינו ממידת הדין הקשה.

כל דבר שבעולם,

אם יש רק ביכולת האדם לעשות לחברו הנצרך לזה,

הן בגוף והן בנפש,

והן במאודו,

בכספו, מחויב לעשות.

ולא יקשה דבר זה לאדם לעשות טובה לחברו,

הוא מחויב לשקוד על טובת חברו

כשוקד על טובתו.

ובעבור זה,

הקדוש ברוך הוא יתנהג עמו במידת החסד כשיצטרך לה.

אז רואים מדברי החפץ חיים,

לזכות להתנצל מחבלי משיח צריך לעסוק בחסד באופן מיוחד,

כמו בעסק שלו.

ועל זה דיברנו בהרצאה האחרונה,

ביבנה,

והרחבנו.

והאדם צריך לדעת

שהזכות של זיכוי הרבים

אין לה שיעור,

וזו ההגנה הכי גדולה שיכולה להיות.

בחסד ואמת

יכופר עוון.

אמת זה התורה.

חסד ואמת. תורה וגמילות חסדים יכופר עוון.

אז צריך להשתדל בזה, לקבוע

זמנים ועיתים ללמוד תורה קבוע,

ולחפש מעשי חסד,

להתחבר

לדברים שיכולים להשתתף בחסדים,

ובפרט

לעזור לזולת בכל מדי אפשר.

לא להתעלם אלא להתעניין

מה חסר, מה אפשר לעזור,

הן בגוף,

הן בממון,

אפילו בעצה.

גם עצה כמשמעלן, זה טוב מאוד.

יש עצה, היא יכולה לעזור לבן אדם

יותר ממה שהוא מסוגל לעשות.

לדוגמה, אני לא רופא,

אבל אם אני מפנה לרופא מומחה,

שאני יודע שהוא יכול לעזור בבעיה מסוימת,

זו הצלה ממש.

אם אני יודע על תרופה מסוימת,

ואני מציע לבן אדם את התרופה,

בשעה שאני יודע שהוא לא יודע ממנה,

זו הצלה ממש, זה לא סתם חסד.

זה לא להגיש לו משהו.

אז לכן כל בן אדם יראה, אפילו בדברים הקטנים שבקטנים,

יש בזה חסדים גדולים שבגדולים.

לא גודל הפעולה ומשך הפעולה קובע,

אלא מה התועלת שנעשתה לאיש.

אז לכן כל אחד ואחד

יכול בכל רגע כמעט

לעשות חסדים.

שיהיה בהצלחה.

ישמחו

במהלכותך שומרי,

שומרי,

שומרי, שבת וקורא עונג שבת.

ישמחו במהלכותך שומרי,

שומרי,

שומרי, שבת וקורא עונג שבת.

אה מקדושי,

מקדושי,

מקדשי שביעי שבה

עמ

מקדשי

מקדשי

מקדשי שביעי שבה

ישמחו במלאכותך שמרי שמרי שמרי שם במיקור עונג שבה

ישמחו במלאכותך

שמרי שבת וקוראים חונש שבת

עמ

מקדשי מקדשי מקדשי שביעי שבת עמ

מקדשי מקדשי מקדשי שביעי שבת

הכול יודוך הכול ישמחוך

והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדושי כאשר

הכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש כאשר.

הכל יאדוך והכל שם נחוף והכל והכל והכל יאמרו אין קדוש כאשר.

הכל יאדוך והכל ישם נחוף והכל יאמרו אין קדוש כאשר.

הכל יאדוך והכל ישם נחוף והכל יאמרו אין קדוש כאשר.

הכל יאדוך והכל ישם נחוף והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש כאשר.

רבי יחנן יאמר כאשר יאמרו אין קדוש כאשר.