מעלת לימוד התורה | הרב אמנון יצחק
- - - אין זו תמלול הדרשה! אלא עיקרי הדברים ע"פ הספר 'להתעלות' באדיבות המחבר הרב שמחה אהרונוב שליט"א - ישר כוחו! לכתבה על ספריו - לחץ כאן.
מעלת לימוד התורה - "וְכָל חֲפָצֶיךָ לֹא יִשְׁווּ בָהּ"
על הפסוק במשלי ג, טו "יְקָרָה הִיא מפניים [מִפְּנִינִים] וְכָל חֲפָצֶיךָ לֹא יִשְׁווּ בָהּ" וכן ח, יט "כִּי טוֹבָה חָכְמָה מִפְּנִינִים וְכָל חֲפָצִים לֹא יִשְׁווּ בָהּ" דרשו רבותינו מועד קטן ט ע"ב, שגם חפצי שמים לא ישוו כנגד לימוד התורה.
חפצי שמיים הכוונה לכל המצוות כולם, גם הם לא ישוו כנגד לימוד התורה הקדושה, שתלמוד תורה כנגד כולם וחשוב מכולם!
רבותינו אומרים מגילה טז ע"ב "גדול תלמוד תורה יותר מבניין בית המקדש, מכיבוד הורים ומהצלת נפשות!"
לדוגמא, שתיים יושבים ולומדים, והנה נוצר מקרה של הצלת נפשות, אחד מהלומדים למד עזרה ראשונה, הלך והציל את הנפש. בינתיים בזמן הזה, ישב השני ולמד, מי מעלתו יותר גדולה? אומרת הגמרא – זה שישב ולמד הזכות שלו יותר גדולה!
אמנם כשאין מי שיעשה זאת, ודאי שחייבים ללכת ולעשות, דאין המדרש עיקר אלא המעשה, אבל בכל זאת זה שישב ולמד בזמן שאחרים הצילו, מעלתו וזכותו יותר גדולה.
וכעת נתבונן, אדם שזוכה להציל נפש אחת מישראל, איזו הרגשה טובה יש לו וכמה שמחה הוא מתמלא, כל המציל נפש אחת מישראל כאילו הציל עולם מלא, ובכל זאת הזכות של זה שישב ולמד גדולה יותר!
מכאן נלמד עד כמה חשוב כל לימוד התורה! ועד כמה עלינו להודות לה' על שזיכנו לשבת באוהל של תורה, שהא מגינה ומצילה, ושומרת על כללות ישראל.
מספרים שבזמן שרצו להפציץ את כור הגרעין בעיראק, ראש הממשלה דאז, מנחם בגין, הלך להתייעץ ולבקש ברכה להצלחה מהרבי מלאלוב והבבא סאלי.
שאלו הבבא סאלי את שעת התקיפה המיועדת, ולאחר שאמר לו את השעה, ביקש הבבא סאלי שידחה את התקיפה בעוד שעתיים, הסכים ראש הממשלה, וברוך ה' הייתה הצלחה גדולה.
לאחר מכן שאלו את הרב מדוע ביקש לדחות את התקיפה, ומה עזרו אותם שעתיים? השיב הרב כי בשעה שרצו לעשות את המבצע, בני הישיבות והכוללים נמצאים בשעת ההפסקה שלהם, ולכן ביקשתי שידחו את המבצע לזמן שבכל הישיבות והכוללים יושבים ולומדים.
רואים מה זה כח של תורה, שאדם שיושב ולומד תורה יכול להציל הכל ואת העולם כולו!
קביעות עיתים לתורה
כמובן לא כל אחד יכול לשבת כל היום וללמוד תורה, בגמרא ישנה מחלוקת בין רבי שמעון בר יוחאי לרבי ישמעאל במסכת ברכות לה ע"ב, דעת רבי שמעון בר יוחאי שישב אדם כל היום ויעסוק בתורה, ודעת רבי ישמעאל שאדם לא יכול כל היום לשבת וללמוד תורה, אלא צריך גם להתעסק במלאכה.
ואומרת הגמרא, הרבה עשו כרבי ישמעאל ועלתה בידם, הרבה עשו כרבי שמעון בר יוחאי ולא עלתה בידם!
לא כל אחד יכול לשבת וללמוד תורה כל היום, אבל לפחות מי שלא יכול לשבת וללמוד תורה כל היום צריך לקבוע עתים לתורה.
השאלה הראשונה ששואלים את האדם אחרי מאה ועשרים שנה – היא האם קבעת עתים לתורה? שבת לא ע"א.
והטעם ששאלה זו היא הראשונה, מפני חשיבותה, שככל שהדבר יותר חשוב שואלים אותו קודם.
זאת אומרת שקביעות עתים לתורה היא הדבר הכי חשוב, ולכן שואלים אותה לפני כל שאר השאלות האחרות!
ישנם רבים שלומדים אך הם לא קובעים עתים לתורה, הם לומדים שעה פה ושעה שם, פעם זה בערב, פעם בצהריים ופעם בבוקר, לפי איך שמזדמן, אך הם לא קובעים זמן קבוע ללימוד התורה.
אמנם זאת שעת לימוד וגם זאת שעת לימוד, אך ההבדל ביניהם הוא גדול.
שמעתי מהרב מרדכי אליהו זצ"ל שאמר שאדם שקובע עתים לתורה בשמים מחשיבים לו כאילו למד עשרים וארבע שעות! לעומת זאת אדם שלומד ללא קביעות נחשב לו כשעת לימוד אחת בלבד.
והסביר הרב, אדם קובע לעצמו למשל שעה או שעתיים לימוד ביום ויש לו קביעות בשעה הזאת, במשך כל הסידורים שעושה במהלך היום, הוא חושב על אותה שעה שיוכל בה לשבת וללמוד, נמצא שכל יומו סביב אותה שעה ולכן בשמים מחשיבים לו כאילו למד עשרים וארבע שעות.
מכאן רואים את החשיבות הגדולה מאוד שיקבע האדם שעת לימוד מסוימת באופן קבוע.
תורה מגנא ומצלא
רבי יעקב ישראל קנייבסקי, הסטייפלר זצ"ל, היה אומר, כל אדם נגזר לו סך של ייסורים שצריך לעבור אותם בעולם הזה, ואדם שמתאמץ וקובע עתים לתורה מחשיבים לו את זה כייסורים וזה יורד לו מָסך הייסורים הכללי!
לפעמים אותה שעה של לימוד תורה לא מסתדרת לאדם, והוא נאלץ לוותר ולבטל סידורים אחרים בשביל השעה הזו, והוא לא יודע שבזכות השעה הזו שהתאמץ התבטלו ממנו ייסורים אחרים שהיו צריכים לבוא עליו והיה צריך לבזבז שעות בשבילהם.
בגמרא סנהדרין צח ע"ב מובא ששאלו תלמידיו של רבי אליעזר הגדול מה יעשה אדם וינצל מחבלי משיח? הם ראו את כל הייסורים הרבים שעתידים להיות בחבלי משיח, וביקשו מרבם תרופה, פתרון שיעשה אותו האדם וינצל מאותם ייסורים של חבלי משיח.
השיב להם הרב שיעסוק בתורה ובגמילות חסדים. ואמר על כך החפץ חיים זצ"ל שאם כל גדולי העולם מבריאת העולם ועד היום היו מתקבצים ומתכסים עצה כיצד להינצל מחבלי משיח, לא היה להם שום עצה אחרת חוץ מהעצה הזאת שנותן לנו רבי אליעזר הגדול שיעסוק בתורה ובגמילות חסדים, שני הדברים הללו יכולים להציל את האדם מייסורים של חבלי משיח!
ואומרת הגמרא סוטה כא ע"א, תורה מגנא ומצלא, התורה מצילה מן החטא ומגינה מן הפורענות, התורה היא שמירה לאדם, אדם שמגיע לשיעור תורה יש עליו שמירה!
כל אחד ואחד מאיתנו רוצה שמירה, אנשים הולכים ומשלמים הון תועפות על ביטוח חיים, וכי הביטוח חיים מבטיח להם חיים? לא ולא, אדרבה, רק לאחר שאדם נפטר משלמים את הכסף, ויותר מתאים לקרוא לזה ביטוח מתים.. אדם עושה ביטוח לרכב שלו, וכי הביטוח מבטיח שלא יקרה שום דבר? לא, ובכל זאת משלמים אלפי שקלים.
אדם שלומד תורה, היא שומרת את האדם! היא מגנא ומצלא !
בשיעורי משתתף יהודי שהתחזק לפני כעשרים שנה בערך, ומאז הוא מגיע לשיעורים באופן קבוע. לפני מספר שנים הוא עבר לגור בשכונה מרוחקת ואף על פי כן המשיך לבוא לשיעורים בקביעות.
והנה, במלחמת לבנון השניה גויס אותו יהודי למילואים, וסיפר שבמהלך המלחמה הורידו אותם במסוק באמצע היום לבניין שהיה למול עיני המחבלים שָיּרו ללא הפסקה.
ומה התוצאה הייתה? בבניין מאחוריו שגם שם ירדו חיילים, נהרגו תשע חיילים הי"ד ונפצעו עוד חיילים רבים, אסון נורא, אך בבניין שלהם כולם ניצלו ברוך ה', כיון שהיה שם עץ גדול שהסתירם מפני המחבלים.
אמרתי לאותו יהודי יקר: 'תשמע, אתה קובע עתים לתורה במסירות נפש, מגיע ממרחקים, ועל התורה נאמר "עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ" משלי ג, יח, משמים הביאו לך עץ גשמי לשמור עליך במקום כל כך מסוכן!'
אם נתבונן מעט, ישנם אנשים שנמצאים במקום שעל פניו הוא בטוח ביותר, והם נפגעים, ה' יצילנו, לעומת זאת יהודי שנמצא במקום המסוכן ביותר, בלב ליבה של לבנון לעיני מחבלים רצחניים, אך הוא קובע עיתים לתורה, יש עליו הבטחה ושמירה משמים!
זהו כוחה של התורה הקדושה, התורה מגנא ומצלא, היא שומרת את האדם מכל מיני פגעים רעים, ורק התורה יכולה להבטיח את השמירה הזאת!
מדות טובות – באמצעות התורה
מלבד כל זאת אומרים רבותינו שהתורה מעדנת את האדם ונותנת לו מדות טובות.
אדם שאין לו מדות טובות כל חייו סבל וייסורים. רק המדות הטובות יכולים להבטיח לאדם חיים טובים ומאושרים.
כשמגיעים לשיעור תורה, הרב מדבר על תיקון המדות, איך לוותר, לאהוב, למגר את המדות הרעות, את הקנאה ואת הכעס.
באחד השיעורים השתתף יהודי מבוגר שהתחיל לחתן את ילדיו, יום אחד אשתו התקשרה לרב שלו ואמרה שהיא כבר לא יכולה להמשיך לחיות איתו ביחד ורוצה לפרק את החבילה, להתגרש.
כששאלה הרב מה קרה, השיבה האשה שהוא אדם מאוד עצבני וכל הזמן כועס, השבת שלהם אינה שבת, הוא מקפיד על כל דבר ולאחרונה גם התחיל להרים ידיים, והיא כבר לא יכולה להמשיך לסבול את זה.
לצערנו שומעים לרוב את הדברים הללו, אנשים רבים שכלפי חוץ נראים אנשים מאוד טובים ונחמדים, אולם בתוך ביתם הם מתרגזים ומקפידים על כל דבר קטן, וצריך לדעת שהמבחן האמיתי של האדם זה בבית, בהתנהגות כלפי האשה והילדים.
אותו רב אמר לאשה שבסוף השיעור היום הוא יקדיש מספר דקות וידבר על עבודת המדות, ולכן תמתין עם כוונותיה חודש ימים, ולאחר מכן יבחנו שוב את המצב.
ובאמת כך היה, לאחר שיעור ההלכה דיבר הרב על גנות הכעס, עד כמה היא מידה חמורה והכועס כאילו עובד עבודה זרה, ומלבד כל זאת הכעס מכניס עצבות באדם והורס את שלום ביתו. אדם שעובד על עצמו ומצליח לא לכעוס, הוא מרגיש הרגשת סיפוק נפלאה, אין הרגשה נפלאה ממנה!
הוסיף הרב ואמר שכל אחד ישתדל לעבוד על זה בביתו שלו, ויודיע לרב כיצד הוא הרגיש אחר כך.
לאחר כמה ימים סיפר אותו יהודי שהיה לו ניסיון של כעס בתוך ביתו, והוא עבד על עצמו והרגיש הרגשה נפלאה. וכעבור שבועיים וחצי דיברה האשה עם אשתו של הרב המגיד שיעור והודיע לה שבעלה השתנה לגמרי, חייהם נהפכו להיות מאושרים ושמחים, ומאז עברו כבר שנים וברוך ה' לא נשמע שהיה שוב מריבות ובעיות ביניהם.
אותו אדם סיפר לרב שמאז שדיבר על נושא הכעס, הוא נהיה שליו ורגוע, כשהם הולכים לשמחה משפחתית הוא נותן לאשתו את הזמן להתארגן כאילו יש לה את כל הזמן שבעולם, הוא לא מקפיד ולא כועס, אלא מקבל את הכל בסבר פנים טובות. אלו חיים מאושרים באמת!
זהו כוחה של התורה הקדושה "דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם" היא מעדנת ומיישרת את האדם, אם נלך על פי תורתנו הקדושה ונקבע עתים תורה נקבל חיים מאושרים!
תבלין ליצר
הגמרא אומרת קידושין ל ע"ב: "כך הקדוש ברוך הוא אמר להם לישראל: בני, בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין, ואם אתם עוסקים בתורה – אין אתם נמסרים בידו".
העולם הזה מלא בנסיונות ויצר הרע מנסה להכשיל את האדם מכל כיוון, כיצד אם כן נוכל להתמודד נגד יצר הרע?
התרופה לכך היא אך ורק התורה הקדושה! בראתי יצר הרע – וכנגד זה אומר הקב"ה, בראתי לו תורה תבלין, רק בכח התורה אפשר להכניע את היצר הרע.
וכמו שכותב המסילת ישרים פרק ה': "והנה פשוט הוא, שאם הבורא לא ברא למכה זו אלא רפואה זו, אי אפשר בשום פנים שירפא האדם מזאת המכה בלתי זאת הרפואה, ומי שיחשוב להנצל זולתה, אינו אלא טועה, ויראה טעותו לבסוף כשימות בחטאו.
כי הנה היצר הרע באמת חזק הוא באדם מאד, ומבלי ידיעתו של האדם הולך הוא ומתגבר בו ושולט עליו. ואם יעשה כל התחבולות שבעולם ולא יקח הרפואה שנבראה לו שהיא התורה, לא ידע ולא ירגיש בתגבורת חוליו אלא כשימות בחטאו ותאבד נשמתו.
הא למה זה דומה: לחולה שדרש ברופאים והכירו חליו ואמרו לו שיקח סם זה. והוא, מבלתי שתקדם לו ידיעה במלאכת הרפואה, יניח הסם ההוא ויקח מה שיעלה במחשבתו מן הסמים, הלא ימות החולה ההוא ודאי, כן הדבר הזה. כי אין מי שמכיר בחלי היצר הרע ובכחו המוטבע בו אלא בוראו שבראו, והוא הזהירנו שהרפואה לו היא התורה. מי איפוא יניחה ויקח מה שיקח זולתה ויחיה" וכו'.
אם אנחנו רוצים באמת לשאוב כח ולהתגבר על היצר הרע, יצר המדות, העריות ושאר כל מרעין בישין, זה אך ורק באמצעות לימוד התורה, להשתדל מאוד בקביעות העיתים לתורה, עם כל הקושי שבדבר.
אמנם יש ניסיונות בדבר וזה קשה, כיון שהיצר הרע יודע שלימוד התורה זה הדבר הכי חשוב בעולם, וזו השאלה הראשונה ששואלים את האדם בשעת הדין, ובזה קונה האדם את כל הנצח שלו, ולכן הוא מערים קשיים ועושה זאת כהר גבוה.
פעם אחת לקח אותי בחור צעיר ברכבו לאזכרה, למסירת דברי תורה, בדרך שאלתי אותו אם הוא קובע עתים לתורה, ואמר לי שבעבר הוא היה הולך פעמיים בשבוע לשיעור תורה, וכיום הולך רק פעם בשבוע. וכששאלתי אותו מדוע אינו הולך לשיעור תורה בכל יום, השיב שקשה לו להתחייב יום יום.
אמרתי לו, 'תגיד, אם אמצה לך כעת עבודה, שעה ביום, ומשכורת חודשית של חמשת אלפים ש"ח, האם תהיה מוכן להתחייב לכך?
'מה זאת אומרת', השיב הבחור, 'גם בשביל אלפיים ש"ח אני מוכן להתחייב!'
אמרתי לו: בשביל אלפיים ש"ח אתה מוכן להתחייב יום יום, שעה קבועה, ובשביל הנצח שלך להתחייב יום יום במשך שעה אתה לא מוכן? בשביל השמירה שלך, שהתורה היא מגנה ומצלה, בשביל תחיית המתים שרבותינו אומרים שמי שיש לו טל אור של תורה יכול לקום לתחיית המתים, ומי שאין לו טל של תורה לא יכול לקום בתחיית המתים ילקוט שמעוני ואתחנן רמז תתכ"ד, בשביל כל זה אתה לא מוכן להתחייב כל יום שעה?'
הוא הודה שבאמת לא חשב על כך בצורה הזאת, ובאותו מעמד קיבל על עצמו לקבוע עתים לתורה בכל יום.
שיעור תורה יותר מאלף קדישים
אנשים רבים מוכנים להשקיע ולעבוד שעות נוספות כדי להרוויח עוד קצת כסף, ובשביל לקנות חיי נצח, בשעה או שעתיים ביום של לימוד תורה, הם לא מוכנים להתאמץ ולהשתדל?
עלינו להיות חכמים ולהתגבר על יצרנו הרע, לקבוע בית כנסת קבוע ושעה קבועה ללימוד התורה ולעשות זאת בשמחה, כי רק בזה אדם קונה את הנצח שלו, וכל העולם כולו לא ישווה לשיעור תורה אחד שאדם משתתף בו!
החיד"א אומר דבר נפלא, לאחר שאדם נפטר מן העולם אומרים קדיש לעילוי נשמתו, ומעלת הקדיש הזו גבוהה מאוד שמוציא את האדם מגיהנום ומכניסה אותו לגן עדן, וכפי שכותב רבינו האר"י, ובכל זאת אומר החיד"א ששיעור תורה אחד חשוב יותר מאלף קדישים!
אנו רואים אנשים רצים וממהרים כדי שלא להפסיד אמירת קדיש, אשריהם ואשרי חלקם, אבל אם היו יודעים מהי מעלתה של לימוד התורה הקדושה, הם היו רצים ומתאמצים שבעתיים לקבוע עתים לתורה, דבר יום ביומו.
ה' יזכנו שבאמת יהיה לנו את הכח והיכולת להתגבר על כל היצרים, לאהוב את התורה הקדושה ולהשתדל לקבוע יום יום עתים לתורה, וזכות התורה יגן על כל עם ישראל ויקרבנו לגאולה השלימה בקרוב ממש, אמן.