רבי יהודה אומר הוי זהיר בתלמוד ששגגת תלמוד עולה זדון - חלק א | הרב אמנון יצחק שליט"א

-  - - אין זה התמלול! אלא עיקרי הדרשה מספר 'דרכי אבות' (עמוד תשכ' עד עמוד תשכה') - - - ואחריו התמלול אך לא מוגה - - - 

טז 'רבי יהודה אומר: 'הוי זהיר בתלמיד ששגגת תלמוד עולה זדון'

יש לאדם להזהר ללמוד היטב כדי שידע את אשר עליו לעשות 

בספורנו פירש שדברי המשנה עולים על לימוד התורה והיינו שהתנא מזהיר את האדם שילמד היטב ואמר הוי זהיר בתלמוד והוא בכדי שידע את המעשה אשר יעשה ויקיים את כל ציוויי התורה וחיוביה והאדם שאינו עוסק בתורה מחמת התרשלות אינו נחשב לשוגג אלא למדד משום ששגגת תלמוד עולה זדון וע"כ הוא עתיד להענש על כך שהדד בהתרשלותו הזאת. 

הלומד צריך לדקדק מאד בלימודו כדי שלא יטעה ויתנהג שלא כראוי 

ורבינו יונה פירש ג"כ שקאי על הלימוד אולם ביאר את כוונת התנא לענין אחר כי יש על האדם לידע שבכל דבר מן התורה יכול הוא לטעות ולהבין שלא כראוי וע"כ יזהר שלא לסמוך על הבנתו הראשונה כפי מה שיעלה בסברתו בתחילת לימודו אלא יעמיק בדבר וישתדל להבינו על בוריו ואם לא יתנהג כך אינו נכלל בגדר שוגג אלא מיקרי פושע כי היה לו לדעת שכל אדם עלול לטעות ולפיכך היה עליו להזהר מאד שלא יחטא ובמדרש שמואל כתב כי לפי"ז יש לגרוס בדברי המשנה הוי זהיר בלימוד ובאמת שכן היא גירסת רש"י שפירש את מאמר המשנה כעין דברי רבינו יונה ואלו דבריו הוי זהיר בלימוד לפלפל ולחקור דקדוקיו ששגגת לימוד עולה זדון שמתוך שאין מדקדקין בלימוד ומורין הוראה שלא כדין נעשה כזדון לפי שתלמידי חכמים השגגות נעשה להם כזדונות פירוש אחר שאם נכשלת בה ועברת על אחת ממצוות התורה אפי' בשוגג חשובה כמזיד שהיה לך לדקדק ולשמוע עד סופה עכ"ד.

 התלמידי חכמים אינם נכשלים אף בדברים שבני אדם בעלמא שוגגין בהם ואילו הע"ה חוטאים אף בדברים שכל העולם יודעים את חומר איסורם 

הנה במסכת בבא מציעא לג ע"ב הובאו דברי משנתנו אודות החילוק שבין הת"ח לעמי הארץ ואלו דברי הגמ' מאי דכתיב ישעי' נח א הגד לעמי פשעם ולבית יעקב חטאתם הגד לעמי פשעם אלו ת"ח ששגגות נעשות להם כזדונות ולבית יעקב חטאתם אלו עמי הארץ שזדונות נעשית להם כשגגות והיינו דתנן רבי יהודה אומר הוי זהיר בתלמוד ששגגת תלמוד עולה זדון ע"כ. 

ובמהרש"א ח"א ד"ה הגד הקשה כי לפי המבואר שלעמי הארץ נחשבים אפי' העוונות הנעשים במזיד כאילו נעשו בשוגג יהיו כל עמי הארץ פורקין מעליהם עול התורה ועדיפא להו שלא ללמוד כיון שאז ייענשו על הזדונות כאילו נעשו בשוגג ואדרבה אם יעסקו בתורה ייענשו אף על השגגות כמזיד וגם שלפי"ז מצינו חוטא נשכר.

וביאר כי כוונת הגמ' לרומם את שבח העסק בתורה כי הנה השגגות הם דברים שסתם בני אדם נכשלים בהם כיון שאינם יודעים שהם אסורים אולם בעיני התלמידי חכמים הם נחשבים כזדונות שכיון שהם לומדים תורה יודעים הם ומכירים את האיסור שבדבר וע"כ הם נזהרים מאד ומתרחקים מלהכשל בהם נמצא שאין בידם עוונות שהרי הם אינם עוברים אף על השגגות כי הם יודעים שהם אסורים משא"כ עמי הארץ לפי שאינם עוסקים בתורה הנה אף הזדונות שהם דברים שבני אדם יודעים את איסורם ונזהרים בהם מאד אצלם הם כשגגות כיון שלא ידעו את איסורם וגם בהם יכשלו הע"ה כשם שנכשלים סתם בני אדם בשגגות נמצא מזה כי העם הארץ לחסרון לימודו יהא נכשל בהרבה עוונות וסופו להענש עליהם. 

עמי הארץ נענשים בתחילה בעונש חמור על ביטול תורה וע"כ מקילין להם יותר על העוונות כי ענשם נכלל כבר בעונש הראשון 

אמנם בפני יהושע כתב שממהלך דברי הגט' לא משמע כן וע"כ תירץ את קושיית המהרש"א באופן אחר כי אף שאין הע"ה נענש על זדונותיו רק כאילו הם שגגות אמנם זה אינו מעליותא לגביה משום שכיון שאמרו חז"ל קידושין מ ע"ב אין תחילת דינו של אדם אלא על דברי תורה הרי כבר נענש בתחילה בעונש חמור על עון ביטול תורה השקול כנגד כל העבירות ובזה נכלל גם מה שעבר בזדון ובמשוגה כי אילו היה לומד לא בא לכלל כל אלו וכיון שכבר נענשו עליהם בכלל העונש של ביטול תורה שוב אין שייך להענישו בעונש גדול על העבירות עצמן משא"ב התלמיד חכם שעוסק בתורה בכל ימיו אינו נענש על ביטול תורה אלא שאם נכשל באיזה עון מחמת התעצלותו בלימודו ועי"ז לא ידע להזהר היטב במעשיו אזי מחמירין עליו יותר בגוף העבירה להחשיבו כמדד משום שהיה לו ללמוד ולידע גם את אותו דבר ונמצא שבאמת עונש הע"ה על חטאו החמור של ביטול תורה יותר גדול מעונש הת"ח. 

היצה"ר מייעץ לאדם שלא ילמד בתורה את חובותיו ובכך יהיה נחשב לשוגג ומענה נפלא ע"ץ בדרך משל 

כתב מרן החפץ חיים זצ"ל בספר אהבת חסד חלק ב' פ"ט בהגה"ה כי הנה טענת היצה"ר אל האדם היא כך למה זה תעסוק בתורה ועי"ז תהיה בקי בכל חיובי המצות ופרטותיהם והרי אז אם לא תקיימם ידונוך כמדד לפי שידעת מה עליך לעשות ועכ"ז לא עשית את המוטל עליך ובכן יכפל ענשך וע"כ  מה טוב תעשה אם לא תלמד כלל ואז תחשב בשוגג אם לא תקיים את המצוות לפי שלא ידעת כלל את חובתך וממילא יוקל העונש מעליך. 

אמנם הביא בשם אחד מן הגדולים כי זה דומה לאדם ההולך בדרך ויעצו לו אנשים שיישמר מללכת ברחוב מסוים כיון ששם מצויים בורות עמוקות ויש חשש שמא יפול בהם ויסתכן ויעץ ויאמר יש לי עצה נכונה נגד הבורות הביאו לי סודר ואז לא אכשל בהם השומעים תמהו מאד על דבריו ואמרו לו וכי מה יועיל לך הסודר האם תוכל לאטום עמו את הבורות אמר להם וכי למה לא תבינו הן יכולני לכסות בו את עיני ואז אף אם אמעד ואפול אל תוך הבורות שוב לא אהיה ללעג ולקלס בעיני הבריות שהרי הכל יבינו שעיני היו מכוסות ולא היה ביכולתי לראות את הבורות ויענו לו הסובבים שוטה שבעולם הלא בגלל זה הדבר עצמו שכיסית את עיניך תהיה ללעג ולקלס בעיני כל רואיך שהרי כיון שיש לך עיניים לראות למה זה התנהגת ככסיל וכיסית אותם ובכך נפלת לתוך הבורות. 

והנה כדבר הזה ממש הוא בענין פיתויי היצה"ר שמייעץ לאדם שיעלים את עיניו מדברי התורה ולא ילמד כלל את גודל החיוב לקיים את המצוות ואת כל פרטיהם ודקדוקיהם כדי שכשלא יקיימם ויעבור עליהם יוכל לתרץ  א"ע ולומר הן עיני היו סתומות ולא ידעתי את מהות המצוות והעוונות אכן זה גופא יקשה על האדם למה באמת סתם את עיניו ולא הביט נכוחה ולא למד את החיובים שהטיל עליו הבורא ית' וע"ז לא יהיה מענה בפיו וע"כ לא יועילו דבריו להחשיבו כשוגג. 

על האדם לחזור על תלמודו בכדי שלא ישכחנו ואם ישכח בשוגג יבוא להסירו מלבו במזיד 

רבינו יונה פירש את דברי התנא באופן אחר כי הנה טבע בני האדם ששכלם ולבם קצרים מלהבין בחכמה וגם השכחה מצויה בהם וע"כ אמר הוי זהיר בתלמוד לחזור על לימודך הרבה עד אשר לא תשכחם וגם לרדת לעמקם של דברים להבינם עד תכליתם. 

וכעין זה פירש גם במדרש שמואל והוסיף לומר שאם לא יהיה האדם זהיר לחזור ולשנן את תלמודו ולפיכך ישכח בשגגה מקצת מן ההלכות הנה מכיון שעבירה גוררת עבירה סופו לבוא לידי כך שיסיר את דברי התורה מלבו במרד ובמעל רח"ל ופירש בזה את המשך דברי המשנה ששגגת תלמוד עולה זדון והיינו שע"י שגגת תלמוד שלא יחזור האדם על תלמודו וישכחנו בשוגג עולה זדון יבוא להסירם מלבו בזדון ובכוונה תחילה.

ובזה פירש גם מקרא שכתוב בפרשת ואתחנן דברים ד ט תשמר לך ושמר נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך ולהמבואר יתפרש כה תשמר לך היינו שתהיה זהיר בתלמודך לחזור עליו פעמים רבות פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך כי אם לא ישנן האדם את תלמודו ישכחנו ואף כי השכחה הזאת נגרמה בשוגג בסיבת חוסר החזרה אכן סופו לבוא לידי ופן יסורו מלבבך היינו שעון זה של שכחת התורה בשוגג גורר עון אחר שישב האדם ויסירו מלבו בזדון וכמו שדרשה המשנה לעיל פ"ג מ"י על פסוק זה יכול אפילו תקפה עליו משנתו תלמוד לומר ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך הא אינו מתחייב בנפשו עד שישב ויסירם מלבו שתיבות אלו עולים על האדם שמסיר את דברי התורה מלבו בכוונה. 

'ששגגת תלמוד עולה זדון' 

טרם שעושה האדם פעולה עליו לבדוק אם מותר לעשותה 

בספר בית אלקים שער התשובה פ"א ביאר ענין זה שכל פעולה שאדם עושה שאינה לא מצוה ולא עבירה אלא בגדר דברי הרשות צריך שיהא ברור לאדם שהיא אכן נכללת בחלק הרשות כיון שאם אין הדבר ברור אצלו יתכן שהפעולה נחשבת לעבירה וע"כ אין לאדם לעשות שום פעולה עד אשר ידע בבהירות שהיא מותרת ומזה הטעם גם החוטא בשוגג ראוי להענש כיון שהיה עליו לברר קודם עשייתו את הפעולה שאכן היא מותרת בעשיה מצות תלמוד תורה חמורה מאד ושגגתה נחשבת כזדונן של שאר עבירות בספר רוח חיים ביאר מפני מה שגגת תלמוד חמורה כ"כ כי כשם ששכר תלמוד תורה כנגד כל המצוות כמאמר המשנה פאה פ"א מ"א כך גם העונש על ביטול תלמוד תורה הוא כנגד כל העבירות והנה כל עבירה לפי גודל חומרתה אם יעבור עליה בשוגג יגדל הרושם הרע בנפשו וע"כ עון ביטול תלמוד תורה שהוא חמור ביותר גם הרושם שנשאר משגגתו גדול יותר מכל עון אחר והוא שוה לזדון של עבירה אחרת וזהו ששגגת תלמוד עולה זדון שנחשב כמו זדון של עבירה אחרת.

הרב צריך ליזהר ללמד את תלמידיו בלשון מבוררת בכדי שלא יטעו בלימודם 

עוד פירש במדרש שמואל שדברי המשנה עולים על הרב הלומד עם תלמידיו ובאים כהמשך לדברי המשנה הקודמת שאמרה יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך וכיון שעסק ברב המרביץ תורה לתלמידיו הוסיף התנא עוד להזהיר את הרב ואמר לו הוי זהיר בתלמוד כלומר שיזהר לשנות לתלמידיו בלשון נקיה וקלה וכן ידבר בנוסח ברור ולא בלשון הסובל ב' פירושים שעי"ז לא יטעו התלמידים בדבריו וע"ז שאמר התנא לעיל פ"א מי"א: 'חכמים הזהרו בדבריכם שמא וכר וישתו התלמידים הבאים אחריכם' וסיים התנא ואמר: 'ששגגת תלמוד' כלומר הטעות הנגרמת לתלמידים מאופן הלימוד הזה שאינו מבורר כל הצורך 'עולה זדון' והיינו שנחשב לרב כזדון והוא עתיד להענש על כך כאילו היה מזיד בדבר כיון שהיה הדבר בידו והיה לו להזהר בלשונו ולשנות לתלמידיו באופן שיבינו את לימודם על נכונה ויקיימוה באופן היאות. 

 - - - להלן התמלול שלא מוגה!!! - - - - 

נציב יום הדר בת יהודית תזכה היא ובעלה לגדול ולגדל ילדיהם על דרך התורה והיראה מתוך בריאות שלמה ואתנה אריכות ימים ופרנסה טובה עד ביאת גואל צדק במהרה בימנו אמן ואמן

רבי יהודה אומר הביא זהיר בתלמוד ששגית תלמוד עולה זדון

הספורנו מפרש את המשנה על לימוד התורה התנא מזהיר את האדם ללמוד היטב הביא זהיר בתלמוד שידעת המעשה שי עשה קיים ציווי התורה חיוביה אדם שאינו עוסק בתורה מחמת התרשלות לא נחשב לשוגר אלא מזיד משום ששגרת תלמוד עולה זדון על כן הוא עתיד להענש שהזית בהתרשלות רבנו יונה גם הוא מפרש את זה על הלימוד אבל מבאר שהכוונה היא אחרת על האדם לדעת שבכל דבר מן התורה הוא יכול לטעות ולהבין שלא כראוי ועל כן יזהר לא לסמוך על הבנה ראשונה כפי שייעלה בסברה בתחילת הלימוד אלא יעמיק בדבר והשתדל להבין על בוריו ואם לא התנהג כך אינו נכלל בגדר שוגג אלא נקרא פושע היה לו לדעת שכל אדם עלול לטעות ולפיכך היה עליו להיזהר מאוד שלא יחתה יש רק שניים שהם לא מתבלבלים ולא טועים שני הליצנים מחדר במדרש שמואל כתב כי לפי זה יש לגרוס בדברי המשנה הביא זהיר בלימוד באמת שכן י גרסת רשי פרש את המאמר כדברי רבנו יונה ואלו דבריו ומי זהיר בלימוד לחקור לפלפל ולדקדק ששגרת לימוד עולה זדון מתוך שלא מדקדקים בלימוד הומור הוראה שלא כדין נעשה כ זדון הם כותבים שכתוב במפורש בתורה שהעולם פיטה אני עוד לא ראיתי פסוק שכתוב בתורה שעולם פיטה אבל הם החליטו שכתוב בתורה הם אומרים לכולם הם אומרים כתוב בתורה מי שלא אומר ככה הוא עובר על התורה הוא מפרש את התורה לא נכון וזה נקרא אפיקורוס ובונה חופשי וזהו אסור לשמוע אותו תלמידי חכמים השגגה שלהם נעשות להם כ סדונה היות והם מחזיקים בעצמן תלמידי חכמים אז כל ה שגגות שלהם זה זדונות פירוש אחר שאם נכשלת בה אם עברת על אחד ממצוות התורה אפילו בשוגג זה יחשב לך מזיד כי היה לך לדקדק ולשמוע עד הסוף מעניין שמר פיטה שלח לי מלפני 500 שנה אחד מהגדולים חוות יאיר שאמר שהוא התעסק בזה הרבה זמן ולא הגיע על תכלית הדבר והניח את זה ואמר צריך להתעסק במצוות בהלכות בזה אבל הוא עבר אותו עבר את הרמבם עבר הם עברו את כולם עברו את המהרל עברו רבי נחמן הוא לא מסכים איתו מי זה רבי נחמן נחש אומר זה רבי נחמן אני לא מסכים איתו מחילה אומר פני משה אז אמר פני משה אז מה אם הוא אמר אפילו שאומרים שהוא היה הרב של הגרה של הגאון מבינה אבל מה זה בשביל הנחש זה כלום בשבילו אתם עוד מעט תשמעו אותו מדבר בקולות אתם לא תאמינו אבל חשר סי מסכת בבא מציע לג ובאו דברי משנתנו אודות החילוק שביין התלמידי חכמים לעמי הארץ והגמרא אומרת בישעיה נח הגד לעמי פשעם ולבית יעקב חטאתם הגד לעמי פשעם אלו תלמידי חכמים שגגות נעשות להם כסדנה ובית יעקב חטאתם אלו עמי הארץ שזדונות נעשים להם כשגגות והיינו דתנן רבי יהודה אומר מה שאנחנו לומדים פה במשנה הביא זהיר בתלמוד ששגיתי עולה זדו למי לתלמידי חכמים המרשה הקשה לפי המבואר של עמי הארץ נחשבים אפילו עוונות שנעשים במזיד כאילו נעשו בשוגג יהיו כל עמי הארץ פורקן מעליהם עעל התורה ועדיף להוא שלא ללמוד כיוון שאז יענשו על הזדונות כאילו נעשו בשוגג ואד רבא אם יעסקו בתורה ייענשו אפילו על ה שגגות כמזיק יוצא גם שהחטא נזכר הוא עושה את זה בכוונה והוא יהיה נזכר כי הוא ירוויח זדונות ו שגגות איך זה ייתכן אז הוא מבאר שכוונת הגמרא לרומם את שבח העסק בתורה הנה ה שגגות מה זה שגגות זה דברים שסתם בני אדם נכשלים בהם כיוון שלא יודעים שהם אסורים ולם בעיני תלמידי חכמים הם נחשבים כסדנה כיוון שהם לומדים תורה הם יודעים ומכירים את איסור שבדבר ולכן הם נזהרים מאוד ומתרחקים מלהיכשל בהם נמצא שאין בידם עוונות שהרי הם אינם עוברים אפילו על הגגות כי הם יודעים שזה אסור מה שאין כך עמי הארץ לפי שהם אינם עוסקים בתורה הנה אף הזדונות שהם דברים שבני אדם יודעים את סורם ונזהרים בהם מאוד אצלם הם כשגגות כיוון שלא ידעו את האיסור וגם בהם יכשלו עמי הארץ כשם שנכשלים סתם בני אדם מגגות נמצא מזה שעם הארץ לחסרון לימודו יהיה נכשל בהרבה עוונות בסופו להענש עליהם אז זה לא פטנט להתחמק אלא זה בא להודיע לך שאתה תאסוף חבילות שבסוף תקבל עליהם עונש כי שגגת שגית תלמוד עולה בסוף זדון הפני יהושע כתב מהמהלך על הדברי גמרא שלא משמע כן תרץ את קושיית המרשה באופן אחר כי אפילו שאין העם הארץ נענש על הזדונות אלא רק כאילו הם שגגות אבל זה לא מעלי ותה לגבי משום שכיוון שאמרו חכמים זכרונם ברכה בקידוש מ אין תחילת דינו של אדם אלא על דברי תורה כשאדם מגיע לעולם העליון דבר ראשון שואלים אותו בעניין התורה הרי כבר נענש בתחילה בעונש חמור על ביטול תורה זה שקול כנגד כל העבירות ובזה נכלל גם מה שעבר בזה דון וגם מה שהו עבר במשוער אתה עברת על ביטול תורה ממילא הכל נובע מה ביטול תורה על הביטול תורה הוא יקבל עונש והשלכות שאתה עברת במזיד ועברת בשגגה הכל בפנים אם היה לומד לא היה בכלל אלו מכיוון שכבר נענשו עליהם בכלל העונש של ביטול תורה אז אין שיך ניש אותו בעונש גדול על העבירות עצמן כי על הביטול תורה הוא כבר קיבל את העונש אז ממילא הזדונות כבר יכולים להפוך להיות שגגות מחמת העונש שהוא כבר קיבל קודם אבל תלמיד חכם שעוסק בתורה כל ימיו הוא לא נענש על ביטול תורה כי הוא עסק בתורה אלא שאם הוא נכשל באיזה עוון מחמת התעצלו בלימוד ועל ידי זה לא ידע להזהר טב במעשיו מחמירים עליו ביותר בגוף העבירה לא בגלל הלימוד בגוף האוירה להחשיב אותו מזין משום שהיה לו ללמוד ולד גם את הדבר הזה ונמצא שבאמת עונש העם הארץ על חטאו החמור של ביטול תורה יוצא יותר גדול מעונש התלמיד חכם כי ביטול תורה זה כנגד כל המצוות והתלמיד חכם נענש על העבירה הספציפית כתב מרן החפץ חיים זכר צדיק ברכה בספר אהבת חסד חלק ב' הנה טענת יצר הרע לאדם יכך למה תעסוק בתורה אם תעסוק אז אתה תהיה בקיא ותדע את כל החיובים והפרטים ואז אם לא תקיים ידונו אותך מזיד ידעת מה לעשות ולא עשית אז הכפילו לך את העונש על כן אכי טוב אל תלמד תחשב שוגג אם לא תקיים את המצוות כי אתה לא יודע אותה ממילא הקלו לך את העונש מצא את היצר הרע והביא החפץ חיים בשם אחד מן הגדולים כי זה דומה לאדם שהולך בדרך עצו לו אל תלך ברחוב מסוים יש שמה בורות עמוקים חשש תיפול אמר יש לי עצה נכונה נגד הבורות תביאו לי סודר ני לא קשל גם הוא אמרו לו מה יעל הסודר תוכל לטום איתו את הבורות אמר מה אתם לא מבינים אני מח את העיניים ואז אם אני אמעד ואפול לאחד הבורות אף אחד לא יצחק עליי כולם יבינו שהעיניים שלי היו מכוסות איך יכולתי לראות את הבורות נו לה הסובבים שותה שבעולם גם שייך לקבוצה של הפיתות אלא בגלל זה הדבר שכיסתה עיניך תהיה ללעג ולקלס בעיני רוך כיוון שיש לך עיניים רות למה זה התנהגת כסיל וכיסית אותם בכך נפלת לבורות הדבר הזה ממש מפתע יצר הרע תעלים את עיניך מהתורה אל תלמד יותר טוב שלא תדע ואם תיפול אז אתה תגיד לא ידעתי העיניים היו סתומות לא ראיתי לא שמעתי אבל ישאלו אותו ולמה סתמת את העיניים למה לא למדת הרי יש חיובים ללמוד ל זה לא יהיה לו מענה ולכן לא יועיל לו שום דבר בשגגה תלמוד עולה לך זדון עצה של יצר הרע להפיל אותך גם לבור וגם שיסל בטו עליך כול רבנו יונה מפרש את התנה באופן אחר טבע בני אדם שכלם וליבם קצרים להבין בחוכמה וגם השכה מצוייה על כן אמר וה זהיר בתלמוד תחזור הרבה על הלימוד שלא תשכח וגם לרדת לעומק הדברים אז לכן הבה זהיר הנקודה על הזהיר לא לשכוח חזור הרבה עוד פרש במדרש שמואל אם לא יהיה אדם זהיר לחזור ולשנן את התלמוד ובעקבות כך ישכח בשגגה מקצת ההלכות היות ועבירה גוררת עבירה בסוף יסיר את התורה מלבו במרד ומעל ואומר שהמשך דברי המשנה שגגת תלמוד עולה זדון על ידי שאתה לא תחזור על הלימוד ותשכח בשוגג זה יעלה לך סוף זדון שאתה תסיר את זה לא משכחה אלא מרצון בכוונה תחילה ובזה פירש את המקרא בפרשת בית חנן ישמר לך ושמור נפשך מאוד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך פן יסורו מלבבך כל ימי חייך משמר לך שהתורה תהיה זהי לחזור עליה פעמים רבות פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך אם לא תשנן תשכח וגם אם השכחה בשוגג בגלל שלא חזרת הסוף יגיע שיסור מלבבך ועוון הזה של השכחה בשוגג יגרור שאתה בסוף תסיר את זה מן הלב בזדון בספר בית אלוקים באר עניין זה שכל פעולה שאדם עושה שהיא לא מצווה ולא עבירה אלא דברי רשות צריך להיות ברור לאדם שהיא באמת נכללת בחלק הרשות כיוון שאם אין הדבר ברור אצלו יכול להיות שהפעולה היא עבירה ועל כן אין לאדם לעשות שום פעולה עד אשר ידע בביירות שההיא מותרת ומזה הטעם גם החוטא בשוגג ראוי להענש כיוון שהיה עליו לברר קודם עשייתו את הפעולה שאכן היא מותרת בעשייה ראיתי שחזון איש זכר צדיק קדוש ברוך ה אומר שאם אדם ברך ברכה ופתאום הוא לא יודע אם מה שהו עושה זה נכון או לא נכון מה הוא עושה עכשיו אומר שמותר לו ללכת לפתוח ספר לעיין מה הדין ואחר כך להמשיך או לא להמשיך לא יאומן כי סופר ווא הוא מציין שאפילו אפשר איך קוראים לו צריך עיון אם אפשר גם לשאול שאלה אפילו אצל חכם לא יאומן פלא פלאות אז פה הוא אומר לנו בספר בית אלוקים כל פעולה אל תחשוב רשו זה פה שם אתה מסתפק אתה חייב לברר קודם מה קרה אם הוא פתאום נתקע והוא לא מה אני עושה בסדר לא עושה בסדר מה מה הו מי אותו דבר בברכות צריך לדעת לפני שאתה מברך מה הברכה שאתה מברך לפני שאתה מברך אתה צריך לדעת מה אתה מברך שאם אתה מברך על משהו ובסוף אתה אומר משהו אחר או משהו כזה יש שאלה יצאת או לא יצאת בדי עבד או לא צריך לחזור א לא צריך לעזור תלוי אם זה היה תוך כדי דיבור הוא התכוון להגיד על טלית ויצא לו תפילין כאילו שהוא אמר על תפילין אז אם תוך כדי דיבור אזה יכול להועיל בדיע אבל אם הוא תכוון משהו אחר צריך לבדוק מה מה הדין מה הדין בדיני ברכות יש המון המון המון המון בלאגן המון ספר שלם רק על דיני ברכות בספר רוח החיים בארמה מפני מה שגגת תלמוד חמורה כל כך כשם ששכר תלמוד תורה כנגד כל המצוות כך גם העונש על ביטול תורה כנגד כל העבירות והנה כל עבירה פי גודל חומרתה אם יעבור עליה בשוגג יגדל הרושם הרע בנפשו ועל כן עוון ביטול תורה הוא חמור ביותר וגם הרושם שנשאר משגת גדול יותר מכל עוון אחר והוא שווה לזדון של עבירה אחרת זה מה שהוא אומר שגגת תלמוד עולה ו כי זה נחשב כמו זדון של עבירה אחרת כי זה נובע מזה שהוא ביטל את התורה לא למד וזה חמור ביותר ביטול תורה זה כנגד כל העבירות ועכשיו אנחנו מגיעים לקטע במדרש שמואל דברי המשנה עולים על הרב שלומד עם התלמידים זה בא כהמשך לדברי המשנה הקודמת שאמרה י חובות תלמידך חביב עליך כשלך כיוון שעוסק ברב שמרביץ תורה לתלמידים מוסיף התנה עוד להזהיר את הרב ואמר לו הלו הביא זהיר בתלמוד זהר לשנות לתלמידים בלשון נקיה וקלה לא דברי זימה ודברי זה תיזהר לשון נקיה וק וגם דבר בנוסח ברור לא בלשון שסובל שני פירושים מצד אחד הוא אומר הצטרכו להוציא הרבה ספרים הרבה ספרים הצטרכו להוציא כי חכמים זכרונם לברכה טעו אותנו שיקרו לנו וואי וואי וואי בהתחלה הוא אמר זה לא התנאים לא תנאים ואחרונים על אחרונים הוא יכול לדבר חופשי כי יש לו שכל כמו שלהם יש לו שכל של התנאים אומר השכל שלי לא שונה בהבנה מהתנאים אני מבין בדיוק כמונו ו אחר כך הוא אומר חכמי הגמרא הם שיקרו אותנו רגע אמרת רק האחרונים אמרת חזל לא טעו ככ אמרת חזל לא טעו אחרונים אחרונים הטמיעו ו בהם טעויות שטויות בקיצור הם קנו מכל מה שבא קנו מה שמוכרים קנו המרל קנה מה שמכרו לו קנה וואי וואי ווואי השם רחם אבל אחר כך הוא אומר שחכמי הגמרא אתם תשמעו תכף בקיצור צריך להיזהר לשון נקיה וקלה וגם בנוסח ברור ולא בלשון הסובל שני פירוש שעל ידי זה לא יתועד תלמידים בדבריו ועל זה נאמר חכמים יזהרו בדבריכם ואשתו תלמידים הבאים אחריכם וסיים התנה ואמר ששגיתי הטעות הנגרמת לתלמידים מאופן הלימוד הזה שאינו מבורר כל הצורך על זדון והיינו שנחשב לרב הזה כז בון והוא עתיד להענש על כך כאילו הזיג בדבר כיוון שהיה הדבר בידו היה לו להיזהר בלשונו ולשנות לתלמידיו באופן שיבינו את לימודם על נכונה ויקיימו את זה כייעוד מיותר מלאכי אמר ש אני עשיתי טעות פרודית וואי וואי וואי איך הוא קפץ על זה טעות פרודית אם אני אמרתי טעות פרודית נגיד אז מה עם התלמיד שלך שהוא מכתיר אותך כגאון הוא לא טועה טעו רודיני אומר בפירוש את מה שנשמע עכשיו אז מה תגיד על זה מול טעות פרודית מה תגיד על זה הוא מצדד בו כי הוא היחידי שמעריץ אותו אין לו יותר יש לו להם שיעורים של שניים וחצי אנשים לא יאומן כי סופר בואו תענו בבקשה רוצ לשמע מה אתם אומרים חל ש קדיש קדיש בלח של השיר מהג הגדל תגדל לה לך אירור לא עלפי מק אבל בערבית זה זה לשם יתברך בסדר לא לא מדברים על זה אבל גוייה בסדר מה הבעיה אפשר לשמוע אותה הגויה לא הבנתי מה דים אתזה ש דים את הדמות שלה אפילו מ הרב פוסק בשוט יה ביום החלק קצת חזר בעצמו גם אם יודעים את הדמות של האישה אפשר לשמוע אותה כמה לישראל מותר שיהיה נשים כמה שהוא רוצה יותר ממלך שעור בנשים יותר ממ אנשים כ מלך 18 אנשים אבל ישראל יותר מארבע ר מח ת מש 20 30 מה ההבדל גם צוד מלך מצובה ב-18 אבל ישראל מה שאמרו ארבע למה אמרו ארבע כי עשו חשבון כזה אדם משמש פעם בשבוע אז אם יש לו ארבע נשים אז לפחות שהה מחר אחת מהם כל פעם חודש אם יהיה לו 10 מתי יספיק למלות את התאהבה שלהם לא יספיק לכן סור אם יהיה לו 10 מתי יספיק למלות את התאוה שלהם לא יספיק לכן יעצור עצה טובה שלא יקח יותר מארבע אבל אם הוא רוצה יכול לקחת יותר אתם רוצים אני אראה לכם רגע שנייה שולחן ערוך אבן העזר אה אמרתי לפי דעתי לפי מה שאני למדתי אני חושב שהוא יכול לקחת יותר מ-18 כמה לישראל מותר שיהיה נשים כמה שהוא רוצה ומה היא נקראת זה שהיא גרמה לו לשמש איתה באהבה ובשמחה אז מה זה אישה צדיקה שהיא גרמה לו לשמש איתהה באהבה וב מה זה אישה צדיק הוא כל כך רשה היה אונס אותה ה עדים שסגרו הדלת או שהרים אחד מכנס רק הרים כנס לידה עסר אותה עשה אותה אשת איש אם אחד רואה שמישהו הרים נכנס ליד אשתו עשה ככה אשת איש והוא לא היה רוצה לאנוס אותה בחוזקה ואם היא לא הייתה מתירה לו הוא הנס אותה בחוזקה כמה לישראל שיהיה נשים שעורים באונס כמה שהוא רוצה אמרה שתי פתילות בנר אחד היינו שהיו רשעים באופן זה שהיו מניחים מיטותיהם איש ואשתו עם איש ואשתו כלומר בלילה מחליפים נשותיהם זה עם זה בידיה ובכוונה נמצא עושים שתי פתילות בנר אחד אישה אחת עם שתי גברים בידיה וברצון הבעלים שזה רואה אשתו שוכבת עם חברו וזה רואה אשתו מנפת שבעל הסכים שאשתו ור תשכב עם החבר שלו אחו תדעו מה אנשים עושים בחדר חדרים יש ערים חרדים חרדיות שיש מסיבות של חילופי גברים ונשים שהם חרדים הם עושים מסיבות של חילופים יש עיר אני לא רוצה להגיד את השם שלה בפה ליד המקרו אני וד שו שם קצת שחים מי מצא את הגימטריה הז זמה דניאל מדוע לא בא בן ישי גימטריה 526 כדור הארץ הרבה רבנים עכשיו יצרו ו הם יבואו ויגידו חזל אומרים שיש כדור הם רוצים לגרום לאנשי הארץ השטוחה לדבר לא יפה על חזל אז הם באים ואומרים שחז סוברים שהארץ היא כדור מה הם רוצים לגרום שאנחנו נגיד שאלה יגידו מה חזל טעו חזל לא טעו וגם אם חזל כתבו דבר יתכן והם לא יהיו קיים בתכונת הארץ מדבר על הארץ השלוחה וזה בכל מקום תמצא את מישהו שאומר גלובוס או כדור כי נטמע באחרונים אמרתי באחד מהשיעורים אמרתי שרבי נחמן בן ברסלב כותב שארץ היא כדורית ולי זה לא מסתדר ובגמרא בעבודה זרה ירושלמי בעבודה זרה ירושלמי שמה כתוב שאלכסנדר מוקדון עלה ועלה ועלה ועלה איפ הוא עלה הפני משה כותב שהוא עלה על ידי נשר אני חולק אחר המחילה מכבוד הפני משה עליו השלום לפני 400 שנה יש אומרים שיה הרב של הגרה אני לא צריך שאף אחד ילמד אותי יש לי תמונה דעת אני אדם כמו כל בן אדם כמו כל חכם בגמרא שיש יש לי תמונה אלא מה אין כדור יש ארץ שהיא שטוחה והסתירו מאיתנו את האמת זה היה ברור לחזל זה היה ברור לראשונים 99% מהראשונים זה היה ברור אצל האחרונים לצערי הותמ קלקול הם לא אשמים למה הרמבם הלך אחר גלינוס ממינוס למה הוא הלך אחריהם ולא קיבל את חזל לא הבין את הזוהר לא הוא ולא מי שפירש לא חקר לא בדק הבין את הזוהר לא הוא ולא מי שפירש אז באים אנשים אומרים הנה בוא תראה הוא כתב שיש כדור הארץ בסדר הוא כתב זה אחד מהאחרונים כתב הוא כתב על פי מה שנראה לו על פי מה שהוא למד חכר למד הל ואחי המציאות לא מורה ככה הפוסקים האחרונים שכתבו שהעולם הוא ככדור בקרוב מאוד המצב על הפנים על הפנים היום פשוט באתי קצת ביאוש למה יאוש הרבה יש הרבה שקר בעזרת השם שיבוא גול צדק בקרוב הרבה דברים הולכים להשתנות הרבה ספרים שאתם מכירים כבר לא יהיו לא יהיו אותם ספרים באמת ואני לא אומר את זה לא מחכה שזה יקרה אבל זה המציאות יש פה מאות על מאות שנים על גבי מאות שנים שומה שקר הומה אני לא יכול לשתף את את הציבור בכל הדברים אחד מהדברים שזה ותמה שקר זה עניין הארץ השטוחה שדיברנו בה אבל זה לא נגמר רק פה זה שנים של שקר על גבי שקר המעה דברים לא טובים שבקרוב באמת באמת הפתעות גדולות לא כמו שחשבתי דווקא במלחמות דברים כאלה הפתעות גם בעניינים של התורה עצמה ממש דברים גדולים השקר שזל אמרו לנו בגמרא זה לא שקר שכולם חושבים זה הטמעה של שנים על גבי שנים של שקר והרבה ספרים באמת הרבה ספרים בספריה הולכים להעלם הרבה ספרים בספריה הולכים להעלם הפוסקים האחרונים שכתבו שהעולם הוא ככדור על פי מה הם כתבו את זה לא נדבר על הזוהר דבר על הפוסקים על המהרל מפראג כשהוא כתב את זה על מה הוא על מה הוא דיבר הוא למד מהחכמים שהיו באותו זמן מה המשכילים והם אמרו לו שהעולם ככה וככה זאת אומרת יפה כי הם למדו ולמדו ולמדו והם קיבלו זאת אומרת בכל מקום תמצא את מישהו שאומר גלובוס או כדור כי היא נתמ באחרונים הטמבל זה מי שלא יודע את התורה הטמבל זה מי שלא מבין מציאות שארץ י שטוחה זה טמבל אני לא צריך שאף אחד ילמד אותי יש לי תמונה דעת אני אדם כמו כל בן אדם כמו כל חכם בגמרא שיש לי תבונה לא יכול להיות שרב בישראל ידבר וימשיך לדבר ש הכדור מתגלגל זה כפירה בכל היהדות ולא יכול להיות שרב שמבין יגיד שיבושים כאלה אלא אם כן הוא סוכן שלהם אני בטוח שהוא סוכן של הבונים החופשיים ואני חותם על זה שהוא מהם בגל שהוא לא נתל את ידיו שאין שורש ואין יסוד לנטילת ידיים לטומאה בכל השס חוץ מגמרא שבת קוח פירוש של רשי שגם רשי זה המלצה טובה שולחן ערוך בסימן מו באור חיים בכלל פסק אחרת מה פסק סימן ג' סימן ד מדבר על ספר חנוות כן אתה רואה שם בספר חנוך שמפורש הארץ שטוחה כן החנוך החבשי לא חתם סופר אין ר שארץ הי שוחה רק שהיא לא מתגלגל אני לא צריך שאף אחד ילמד אותי יש לי תמונה דעת אני אדם כמו כל בן אדם כמו כל חכם בגמרא שיש לי תמונה רבותיי עוד לא התגלה חכם כזה מימות אנוש אבל הוא מתאים לדור ההוא נו מה אתם אומרים על אדם כזה וקוראים לו חכם אתם מוחים בו או לא מוחים מוחים מוחים לא יאומן כי סופר נו וגברת זידי אני מודיע לך עוד חמישה ימים אני אענה לך כמו שהוא הכין את ה תוכנית ביחד עם יוטר ועם חן מי זאת מה שמך מה שמך אתה לא יודע מכין את את הסרט ואומר מיד כן סליחה צפו להפתעות ול מכתבים בדואר ביי

הכל יודוך והכל ישבחוך והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש כשם הכל יודוך והכל ישבחוך והכל יאמרו והכל ייאמרו אין קדוש קשים הכל יודוך והכל ישבחוך והכל והכל והכל יאמרו אין קדוש כשם הכל יודוך והכל ישבחוך והכל והכל והכל יאמרו אין קדוש כשם הכל יודוך והכל ישבחוך והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש קשה הכל יודוך והכל ישבחוך כל י הכל ייאמרו אין קדוש כשם הכל יודוך והכל ישבחוך והכל והכל והכל יאמרו אין קדוש קשה הכל יודוך והכל ישבחוך והכל והכל והכל יאמרו אין קדוש כשה הריני מכוון לקיים מצוות חכמים רבי חנניא בן עקשיא אומר רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר