רבי נהוראי אומר הוי גולה למקום תורה חלק ב' | הרב אמנון יצחק שליט"א

- - - עיקרי הדברים מהספר 'דרכי אבות' עמודים תשמא עד עמוד תשמז - - - ואח"כ התמלול אך לא מוגה! - - - 

'ואל תאמר שהיא תבוא אחריך שחבריך יקימוה בידך' 

על האדם לגלות בעצמו למקום תורה ולא יסמוך על מה שחבריו יגלו וילמדוהו את התורה 

פירש רבינו יונה שכוונת התנא להוציא מלב האדם הסבור שהוא אינו צריך לגלות בעצמו למקום תורה אלא יהא די לו בכך שחבריו ילכו ללמוד והם ישמעו את דברי התורה וכשישובו ילמדוהו אותם כיון שהאדם בעצמו צריך לגלות יחד עם חבריו ולרדוף אחר התורה אם חפץ לדעתה וע"כ אחר שאמר הוי גולה למקום תורה הוסיף התנא לומר אל תאמר שהיא תבוא אחריך ותוכל לדעת את התורה אף שלא תגלה ע"י שחבריך יקיימוה בידיך כי הם יגלו למקום תורה וכשיחזרו יאמרו לך מה שנתחדש בה ובטעם הדבר כתב הרע"ב משום שאינו דומה השומע מפי התלמיד לשומע מפי הרב וע"כ מן הראוי שיגלה למקום תורה ויקבל בעצמו את התורה מן הרב. 

על האדם ללכת אחר התורה ולטרוח להשיגה לפי שהיא אבידתו שנאבדה הימנו 

איתא במדרש משלי פ"ב אמר רבי שמעון בן לקיש אם אין אדם הולך אחר דברי תורה הם אינם הולכים אחריו לעולם משל לאדם שיש לו פרקמטיא אם אינו הולך אחריה למוכרה היא אינה הולכת אחריו וכן שנינו ואל תאמר שהיא תבוא אחריך לכך נאמר משלי ב יד כי טוב סחרה מסחר כסף ומחרוץ תבואתה וכן כתיב שם פסוק דה אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה אז תבין יראת ה' אלו ד"ת שאם אדם מחפש אחריהם זוכה לחכמה ובינה ויראת שמים. 

והגאון רבי חיים פלאג"י זצ"ל נתן טעם לשבח לדבר זה שצריך האדם ללכת אחר התורה ואין התורה הולכת אחריו כי הנה דרשו חז"ל פסחים מט ע"ב על הפסוק דברים לג תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב אל תקרי מורשה אלא מאורסה הרי כי התורה נחשבת כאשה המאורסת לאיש הישראלי שהוגה בה ומה"ט מצינו בדברי חז"ל מדרש משלי פ"ט שנתכנו הת"ח בשם בעלי תלמוד' והנה אי' במסכת קידושין ב ע"ב מפני מה אמרה תורה כי יקח איש אשה ולא כי תלקח אשה לאיש מפני שדרכו של איש לחזר אחר אשה ואין דרכה של האשה לחזר אחר איש משל לאדם שאבדה לו אבירה מי חוזר על מי בעל אבירה מחזר על אבידתו ומעתה א"ש שעל האדם מוטל ללכת אחר התורה ולחזר אחריה משום שהיא בבחי' אשתו וכעין האבידה שאבדה ממנו שהרי בהיותו במעי אמו ידע את כל התורה אלא שבעת לידתו נשתכחה הימנו וע"כ אם ילך אחריה ויטרח בכל כחו להשיגה יזכה לקנותה קנין עולמים. 

א"א שתתקיים התורה ביד האדם כ"א ע"י שילמד בצוותא עם חבריו 

כתב הספורנו כי כוונת התנא היא שכאשר יצטרך הת"ח לגלות ממקומו לסיבה כלשהי לא יאמר בלבו שכדאי שיגלה למקום שאין אנשיו בעלי תורה ובכך יוכל להעמיד תלמידים הרבה וללמד תורה לבני אדם שעדיין לא זכו ללחלוחית של תורה ולזאת אמר התנא הוי גולה למקום תורה ואל תגלה למקום הרחוק מתורה ותאמר שהיא תבוא אחריך היינו שהתורה תבוא אחריך ואתה תגרום שיהא המקום מקום תורה ע"י שתלמד תורה לתלמידים משום שאף אם תוכל להשפיע מתורתך לאחרים אבל מתורת עצמך יגרע ויפסד לפי שחבריך יקיימוה בידך כלומר שביד החברים לגרום שהתורה תתקיים בידך וזאת איץ בכח התלמידים לעשות וע"כ יש לך לגלות למקום תורה בכדי שחבריך יסייעו לך שתתקיים התורה בידך ואמר עוד ואל בינתך אל תשען ר"ל שלא תסבור שהתורה תוכל להתקיים בידך מצד בינתך לבד אף בלתי לימודך בצוותא עם חברים משום שיתכן שיארע עמך כפי שהיה עם רבי נהוראי עצמו שהוא בעל משנתנו שפרש מחבריו ועי"ז שכח את כל תלמודו ורק מכיון שחבריו בקשו עליו רחמים חזר לזכור את תלמודו. 

גם מי שאביו וזקינו היו תלמידי חכמים אינו מובטח שתתקיים התורה בידו 

במדרש שמואל ביאר שכוונת התנא לומר לתלמיד חכם שאף אם אביו וזקינו היו תלמידי חכמים לא יאמר הרי הבטיחונו חז"ל ב"מ פה ע"א כל שהוא ת"ח ובנו ת"ח ובן בנו ת"ח שוב אין תורה פוסקת מזרעו לעולם וכר רב ירמיה אמר מכאן ואילך תורה מחזרת על אכסניא שלה וע"כ איני צריך לגלות למקום תורה מאחר שהיא תבוא אחרי כיון שעדיין הוא נצרך לחברים שיקיימוה בידו לא יסמוך האדם על כך שהרב ילמדהו תורה כי עיקר קנינה תלוי בחברים עוד כתב לבאר ואל תאמר שהיא תבוא אחריך היינו שלא יאמר שיש ביכולתו לשכור רב שיבוא ללמדו במקומו ולפיכך אינו צריך לגלות בפועל למקום תורה כיון שהעיקר בקניית התורה אינו ע"י הרב המלמד תורה אלא בכח החברים שעמם לומד יחד ולכן אמר התנא שלא יחשוב שיוכל לקנות את התורה ע"י שיביא אצלו רב שילמדנו אלא שחבריך יקיימוה בידך היינו שיש לו לגלות למקום תורה ששם מצויים חבריו כי רק על ידם תתקיים התורה ביד האדם וכמו שאמרו חז"ל במסכת תענית ז ע"א הרבה למדתי מרבותי ויותר מחבירי הרי כי מן החברים יכולים לקנות יותר מן הרב אמנם אף אחר שגלה האדם למקום תורה וקנה שם תורה הרבה לא יסבור שכעת שוב אין לו צורך בחברים אלא הצורך הלזה קיים לעולם ועל כן סיים התנא את דבריו עם מאמר הכתוב במשלי ג ה ואל בינתך אל תשען לומר שלעולם אין לאדם לסמוך על בינתו העצמית אלא יש לו ללמוד בצוותא עם חבריו ואז יזכה לקנות את התורה קנין גמור בנפשו. 

אם לא יעסוק האדם בתורה יטול אדם אחר את חלקו המיוחד לו בתורה ומשל נפלא ע"ז

 ובילקוט מעם לועז כתב לפרש את דברי המשנה שנתכוונה לומר שלא יאמר האדם כיון שמשה קבל תורה מסיני לעיל פ"א מ"א ולכל בני ישראל יש חלק בה א"כ למה זה לי לטרוח ולהתייגע בה ברוב עמל הן את חלקי המיועד לי אקבל בכל אופן אף אם לא אטרח בה כל כך. 

אולם התשובה לדבר היא ע"פ משל לעשיר גדול אשר נולד לו בן יחיד לעת זקנותו וכיון שירא שיגנבו ממנו את רכושו חפר חפירה באחת משדותיו וגנז שם את כל ממונו ויהי היום והגיע עתו להסתלק מן העולם קרא לבנו יחידו ואמר לו דע שכל כספי וזהבי ורכושי הרב טמונים בשדה פלונית אך לא אמר לו את המקום המדוייק בו הניחם ואמר בלבו אם יתנהג בחכמה יטרח עד מאד ובסופו של דבר ימצא את המטמון וכיון שהוא חכם ישכיל וידע כיצד להשתמש עם הממון על צד היותר טוב אבל אם יתעצל ולא ימצאנו סימן הדבר שהוא חסר דעה וא"כ מוטב שלא יירשני בכדי שלא יבזבז את כל הממון לריק כאשר מת אביו חשב הנער בלבו למה לי לטרוח ולעמול בכדי לגלות את המטמון והלא הוא שוכן לבטח בתוך חלקת השדה השייכת לי ובכל עת אוכל לחפשו ולמצאו אכן ברוב סכלותו לא הבין כי אם הוא לא יוציא את המטמון עלולים לבוא אנשים אחרים שדבר המטמון יגיע לאזנם ויקחוהו בלא ידיעתו ונמצא מאבד את כל הונו הרב. 

והנה כדבר הזה ממש הוא גם בענין חלק התורה של כל בר ישראל כי הנה באמת הקב"ה נתן את תורתו לעם ישראל בירושה וכדכתיב תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב והתורה נחשבת למטמון גדול וחשוב מאד במעלתו שהרי היא ארוכה מארץ מידה ורחבה מני ים והנה הכסיל סבור שכיון שיש לו ג"כ חלק בתורה היקרה הנה אין הוא צריך להתייגע בה וללמדה בעצמו אלא משמים יקנו לו את חלקו ויגלו לו רזי תורה אף אם לא יעשה שום פעולה בכדי להשיגה אמנם זאת לא ידע ויבין כי אם הוא לא יעסוק בתורה ולא ישתדל בכל כחו להשיג את חלקו יתנוהו לרעהו הטוב ממנו שיגע וטרח הרבה בתורה וע"ד שאמחז"ל על החלק שיש לכל אחד מישראל בעוה"ב חגיגה טו ע"א זכה נוטל חלקו וחלק חבירו בגן עדן וזהו כוונת התנא באומרו ואל תאמר שהיא תבוא אחריך' היינו שלא יחשוב האדם שחלקו המיועד לו בתורה יבוא אליו אף אם לא יתאמץ ויתייגע בה כלל משום שחבריך יקיימוה בידיך היינו שע"י שיתייגעו חבריו בעמל התורה יזכו שחלק התורה שלו יתקיים אצלם וממנו יאבד לנצח וע"כ ישכיל האדם על דבר אמת לעמול ולהתייגע בתורה בכל כחו ומרצו ובכך יזכה להשיג את חלקו ולקנותו קנין עולמים.

'שחבריך יקימוה בידיך' 

התורה מתקיימת אצל האדם רק אם ילמדנה בצוותא עם חבריו 

פירש רש"י שבני תורה המתחברים עמך בגלותך למקום תורה הם ישאו ויתנו עמך שם בהלכה ועי"ז תוכל להבין את דברי התורה וכמו שאמרו חז"ל במסכת תענית ז' ע"א למה נמשלו דברי תורה כאש שנאמר ירמיה כג כט הלא כה דברי כאש נאם ה' לומר לך מה אש אינו דולק יחידי אף ד"ת אינם מתקיימים ביחידי והיינו דאמר רבי יוסי ב"ר חנינא מאי דכתיב שם נ לס חרב אל הבדים ונואלו חרב על שונאיהם של ת"ח שעוסקים בד בבד בתורה וכר הרי מזה כי אין התורה מתקיימת אלא כאשר האדם לומד בצוותא חדא עם חברים וכמו שאמר תנא דידן שחבריך יקיימוה בידך היינו שקיום התורה יתכן רק ע"י הלימוד עם חברים ובענק זה איתא בילקוט שמעוני קהלת תתקעג חמשה תלמידים היו לו לרבי יוחנן בן זכאי כל זמן שהיה קיים היו יושבים לפניו כשנפטר הלכו להם ליבנה ורבי אלעזר בן ערך הלך עם אשתו לדיומסת משום שהמים שם יפים והנוה יפה והאדר צח וטוב לבריאות הגוף המתין רבי אלעזר לחבריו ותלמידיו שיבואו אליו לבסוף כשלא באו ביקש ללכת אצלם ולא הניחתו אשתו אמרה לו מי צריך למי אמר לה הם צריכים לי אמרה לו הפת והעכברים מי דרכו ללכת אצל מי הוי אומר העכברים הולכים אל הפת שמע בקולה ונשאר לשבת שם לימים שכח את תלמודו וכשקם לקרות בתורה בפרשת החודש תחת לומר החודש הזה לכם טעה ואמר החרש היה לבם צווחו עליו כל הקהל והתחיל בוכה וגם חבריו בכו עמו עד שהתפללו עליו והחזירו לו משמים את תלמודו והיינו דתנן הוי גולה למקום תורה ואל תאמר שהיא תבוא אחריך שחבריך יקיימוה בידך.

"ואל בינתך אל תישען" 

אין די לאדם בלימוד ספרי יראה אלא צריך גם שיהיה לו רב ומורה שידריכנו בדרך הישר. 

פירש רבינו יונה שהתנא נתכוין לומר שלא יסמוך האדם על סברתו אלא יעשה את כל מעשיו רק לפי עצת החכמים. 

ובענין זה מובא בשם המדרש שמואל כי ישנם אנשים הסבורים שבכדי להתעלות בעבודת ה' וללכת בדרכיו די להם בכך שילמדו בספרי מוסר ויראה ואינם צריכים רב ומורה דרך שידריכם ויראה להם את הדרך הנכונה אשר יש לאיש הישראלי לצעוד בו אכן אין אמת בסברתם כיון שאף שע"י לימודו בספרים יכול האדם להשיג ולידע את הנכתב בהם אמנם כאשר יקבל תורה מפי הרב ילמדנו הרב גם מה שקיבל הוא מרבו ורבו מרבו וכן מה שהוסיף וחידש בדרכי העבודה ברוחב בינתו ובנוסף לכך עוד ישמע ממנו איך נהגו חכמי הדורות בפועל ואיך צעדו בדרך הטובה והישרה וכן איך צריך להיות מהלך המחשבה של בר ישראל ע"פ התורה וע"י כל זאת יזכה ליישר אורחותיו ולנהל את חייו כרצון השי"ת וייטב לו בזה ובבא. 

ובענין זה מתאמרא משמיה דהגאון רבי ישראל מסאלאנט זצ"ל מייסד תנועת המוסר כי בין ההולכים בדרך החסידות ובין אלו שהתנגדו אליה שגו בדבר מה בהנהגתם כי החסידים סברו שכיון שמינו אלוף לראשם ויש להם רבי המנהיג את עדתם שוב אינם נצרכים ללמוד בספרי המוסר והיראה אשר הותירו לנו ברכה רבותינו מאורי הדורות ואילו המתנגדים לדרך החסידות סברו שכיון שהם הוגים בספרי היראה שוב אינם נזקקים למנות להם רבי ומורה דרך אך האמת היא ששני הדברים גם יחד נצרכים לאדם ועליו גם להכנע לרב ומורה דרך וגם ללמוד בספרי מוסר ויראה ואז יזכה לעשות נח"ר ליוצרו ובוראו ולעבדו בלבב שלם. 

הלימוד מפי הרב ומורה דרך היא העצה לכך שיתגבר האדם על יצרו

 כתב מרן החפץ חיים זצ"ל כי כלל גדול יש שכל הדברים שנפשו של אדם מחמדתן ובפרט בתאות הממון הנה באשר עז חפצו ורצונו של היצה"ר להכשיל את האדם שילך אחר תאוותיו הרי הוא מראה לו מ"ט סיבות להתיר את הדבר וע"כ אדם שיראת ה' נוגעת בלבבו יש לו לקיים את מאמר משנתנו ואל בינתן אל תשען ולא יסמוך על דעת עצמו אלא ילך אצל חכם וישמע לקח מפיו והוא ילמדנו מהי הדרך הישרה אשר יבור לצעוד בו ולא יסור מץ הדבר אשר יאמר לו ימין ושמאל הגנת התורה תלויה בסייעתא דשמיא ויש לאדם להתפלל על כך כתב בילקוט מעם לועז שגם בכדי שיבין האדם את התורה צריך שיהא לו סייעתא דשמיא וכמו שפנה תלמיד אחד לחכם גדול ושאלו מהו סדר הלימוד סידר לו החכם את סדר הלימוד ואח"כ סיים ואמר לו כי יש לאדם להתפלל להשי"ת שיצליח בלימוד התורה וכדאיתא בגמ' נדה ע ע"ב שאלו אנשי אלכסנדריא את רבי יהושע בן חנניה מה יעשה האדם ויחכם אמר להם יבקש רחמים ממי שהחכמה שלו שנאמר משלי ב: "כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה".

- - -  התמלול לא מוגה! 

נציב יום דוד בן אסתר ואבי נועם זיווג הגון מהרה החלמה מהירה מהניתוח וידבק ברב אמיתי וצדיק צביון להצלת עם ישראל מכל האויבים להחזרת השבויים לביתם בריים ושלמים ר שהשם יתברך יקום דם ישראל שנשפך כמים מהרה לגאולת ישראל ברחמים נזכה לאחדות אהבה ושמחה והשכינה תשרי בינינו והקדוש ברוך הוא ירצה בנו תמיד ונזכה להיות ממזכיר בים לעסוק בתורה ובגמילות חסדים להנצל מחבלי משיח בתוך כלל ישראל מהרם אמן

'וְאַל תֹּאמַר שֶׁהִיא תָּבוֹא אַחֲרֶיךָ, שֶׁחֲבֵרֶיךָ יְקַיְּמוּהָ בְּיָדְךָ' (אבות ד, יד)

רבנו יונה פירש כוונת התנא להוציא מלב אדם הסבור הוא לא צריך לגלות למקום תורה אלא די לו בכך שחבריו ילכו לללמוד ישמעו דברי תורה מהרב וישובו והוא ילמד מהם אלא אדם צריך לגלות יחד עם חברה ולרדוף אחר התורה אם הוא חפץ לדעתה ועל כן אחר שאמר רבי גולל למקום תורה הוסיף ואמר אל תאמר שהיא תבוא אחריך ואז תוכל לדעת התורה אפילו שאתה לא תגלה כי חברך יקיימו ה בידיך הם יגלו למקום תורה יחזרו ויאמרו לך מה התחדש בה אל תאמר ומה טעם הדבר את זה פירש רבנו עובדיה מברטנורה משום שאינו דומה השומע מפי התלמיד לשומע מפי הרב ועל כן מן הראוי שיגלה למקום תורה ויקבל בעצמו את התורה מן הר עוד מובא במדרש במשלי אמר רבי שמעון בן לקיש אם אין אדם הולך אחר דברי תורה הם אינם הולכים אחריו לעולם משל לאדם שיש לו סחורה אם אינו הולך אחריה למוכרה היא אינה הולכת אחריו כך שנינו ואל תאמר שיא תבוא אחריך שלמה במשלי בית י יד אומר כי טוב שחרה מסחר כסף ו מחרוץ תבואתה וכן כתוב אם תבקש נך הכסף וכמטמונים תחפשנה אז תביא יראת אדוני אלו דברי תורה שאם אדם מחפש אחריהם זוכה לחוכמה ובינה ויראת שמיים הגאון רבי חיים פלגי זכר צדיק ברכה נתן טעם נשבח לדבר הזה שצריך אדם ללכת אחר התורה ואין התורה הולכת אחריו הנה דרשו חכמים זכרונם ברכה על הפסוק תורה ציוה לנו משה מורשה קהילת יעקב אל תקרא מורשה אלא מאורסה התורה נחשבת כאישה מאורסת לאיש ישראלי שהוגה בה ומזה הטעם מצינו שנתקנו התלמידי חכמים בשם בעלי תלמוד בעלי תלמוד הם הבעלים של התלמוד והנה מובא במסכת קידושין ב מפני מה אמרה תורה כי יקח איש אישה ולא כי תילקח אישה לאיש מפני שדרכו של איש לחזר אחר אישה ואין דרכה של האישה לחזר החריש משל לאדם שעבדה לו עבדה מי חוזר על מי בעל עבדה מחזר על [מוזיקה] עבודתו ומעתה תה שפיר שעל האדם מול ללכת אחר התורה ולחזר אחריה משום שהיא בחינת אשתו וכן העבדה שעבדה ממנו שהיה במעי אמו הוא ידע את כל התורה בעת הלידה משתכחת אמנו על כן הוא צריך ללכת אחריו לטרוח בכל כוחו להשיגה כדי שיזכה לקנותה בקניין עולמים כתב הספורנו כוונת התנא יצטרך תלמיד חכם לגלות ממקומו לסיבה כלשהי לא יאמר בלבו שכדאי שיגלה למקום שאין אנשה בעלי תורה ובכך יוכל להעמיד תלמידים הרבה ולמד תורה לבני אדם שעדיין לא זכו לחלוחית של תורה זאת אומרת הוא עדיף ללכת למקום שאין תורה שהוא ירביץ תורה שם אומר לא לא יעשה כך אזה אמר התנא וי גולל למקום תורה אל תגלה למקום שהוא רחוק מתורה ותאמר שהיא תבוא אחריך זאת אומרת אתה תגרום שיהיה מקום מקום תורה על ידי שתלמד תורה לתלמידים משום שאפילו אם תוכל להשפיע מתורתך לאחרים אבל את תורת עצמך תפסיד לפי שחבריך יקיימו בידיך כלומר ביד החברים לגרום שהתורה תתקיים בידיך וזה אין בכוח התלמידים לעשות על כן יש לך לגלות למקום תורה כדי שחבריך יסייעו לך שתתקיים התורה בידך אין דומה לאדם שלומד יחידי או מלמד לאחרים ממי שלומד בחבורה ולכן אמר עוד ל בינתך אל תשען רוצה לומר לא תסבור שהתורה תוכל להתקיים בידך מצד בינתך לבד בלי ללמוד בצבת עם חברים משום שיתכן שיהר עמך כפי שהיה עם רבי נהורי עצמו שהוא בעל המשנה שהוא פרש מחבריו ושכח את כל תלמודו ורק מכיוון שחבריו ביקשו עליו רחמים חזל לזכור את תלמודו אז בעל הממרה הזאת בעצמו שאמר לנו את הדברים הוא בעצמו הרע לו הדבר הזה שנשתכחה תורה ממנו עד שחבריו החזירו אותה במדרש שמואל באר שכוונת התנה לומר לתלמיד חכם אפילו אם אביך הוא זקנך היו תלמידי חכמים אל תאמר הבטיחו הבטיחו חכמים שכל מי שהוא תלמיד חכם ובנות תלמיד חכם ובין בנות תלמיד חכם שוב אין התורה פוסקת מזרעו לעולם ורב ירמיה אמר מכאן והלך תורה מחזרת על אכסניה שנ ועל כן איני צריך לגלות למקום תורה מאחר שא תבוא אחרי אל תאמר כך למה כיוון שעדיין וא נצרך לחברים שיקיימו ה בידיך ועוד כתב לבאר אל תאמר שתבוא אחריך זאת אומרת אתה יכול לזכור רב שיבוא ללמד אותך במקומך ולכן אתה לא צריך לגלות בפועל למקום של תורה כיוון שהעיקר לקנות תורה זה על ידי רב אלא בכוח החברים שעמם לומד יחד ולכן אמר התנא שלא יחשוב שיוכל לקנות את התורה שיביא אצלו רב ללמדנו אלא חבריך יקיימו בידיך תגלה למקום תורה שם מצויים חברך ורק על ידם תתקיים התורה ביד האדם כמו שאמרו חכמים זכרונם לברכה בתענית זן הרבה למדתי מרבותי ביותר מחברי הרי כי מן החברים יכולים לקנות יותר מן הרב אמנם אף אחר שגלה אדם למקום תורה וקנה שם תורה הרבה לא יסבור שכעת שוב אין לו צורך מחברים אלא הצורך הזה קיים לעולם על כן סיים התנה דבריו עם מאמר הכתוב ב במשלי ג ה ואל בינתך אל תשען לומר שלעולם אין לאדם לסמוך על בינתו העצמית אלא להמשיך ללמוד בצוותא עם חברים ואז יזכה לקנות את התורה עניין גמור בנפשו ילקות מעם לעץ כתב לפרש את המשנה שלא יאמר אדם כיוון שמשה קיבל תורה מסיני ולכל בני ישראל יש חלק בה אם כן למה התרח ותת יגע ברוב עמד הרי חלקי מיועד לי וקבלו בכל אופן גם אם לא התרח תשובה לדבר היא על פי משל עשיר גדול נולד לו בן יחיד לעת זקנתו היה ירה שיגנבו ממנו רכושו פר חפירה בשדה וגנס שם ממונו הגיע עת להסתלק מן העולם קרה לבנו ואמר לו דע כל הכסף וזהב תמו בשדה פלוני ואמר לו את המקום המדויק חשב בליבו אם התנהג בחוכמה יטרח מאוד ובסופו של דבר ימצא את המטמון כיוון שהוא חכם ישכיל וידע כיצד להשתמש בממון על הצד הטוב ביותר אבל אם התעצל ולא ימצאנו ימן הדבר שהוא חסר דעה אם כן מוטב שלא יירש אותי כדי שלא יבזבז את כל הממון לריג מת האבא והנער חשב למה לי לטרוח ולעמוד לגלות את המטמון לא הוא שוכן לבטח בחלקת השדה השייכת לי בכל עת אוכל לחפש ולמצוא סכלות לא הבין שאם לא יוציא המטמון עלולים לבוא אנשים שדבר המטמון יגיע לאוזנים ויקחו בלי דעתו ונמצא מעבד כל הונו הרב הדבר הזה ממש גם עניין חלק התורה שיש לכל בר ישראל באמת הקדוש ברוך הוא נתן תורתו לעם ישראל בירושה מורשה קהילת יעקב התורה נחשבת מטמון גדול וחשוב במעלתו קסיל סבור כיוון שיש לו גם כן חלק בתורה יקרה לא צריך להתייגע ללמוד בעצמו אלא משמיים יקנו לו חלקו ויגלו לו רזה תורה גם אם לא יעשה שום פעולה כדי להשיגה אבל זאת הוא לא יודע הוא מבין אם הוא לא יעסוק בתורה ולא ישתדל בכל כוחו להשיג חלקו יתנו לרעיו הטוב ממנו שיגע ותרח הרבה בתורה ועל דרך מה שאמרו חכמים זכרונם ברכה שלכל אחד מישראל יש חלק לעולם הבא אבל כתוב זכה נוטל חלקו חלק חברו בגן עדן אבל אם לא זכה מפסיד חלקו זה כוונת התנא אל תאמר שהיא תבוא אחריך אל תחשוב שהחלק המיועד לך בתורה יבוא אליך ללא מאמץ משום שחבריך יקיימו ה בידיך הם יתייגו בעמל תורה ויזכו בתורה שלך ואתה תאבד זאת לנצח על כן ישכיל על דבר אמת לעמול להתייגע בתורה בכל כוחו לזכות בחלקו שינתן לו לקניין עולם רשי פירש שבני תורה מתחברים עמך בגלות למקום תורה ישאו וייתנו עמך בהלכה ועל ידי זה תוכל להבין את דברי התורה כ הגמרא בתענית זל למה נמשלו דברי תורה כאש הלאו כו דברי כאש נאום אדוני לומר לך מה אש אינו דולק יחידי אף דברי תורה אינם מתקיימים ביחידי היינו דמר רבי יוסי ורבי חנינה מהי דכתיב חרב אל הבדים ונעלו רב על שונאיהם של תלמידי חכמים שעוסקים בד בבד בתורה זא אומרת אדם שלומד לבד בד בד בד לבד אם הוא לומד לבד וא נועל הוא נהיה טיפש אביל הרי מזה כי אין תורה מתקיימת אלא כאשר האדם לומד בצוותא עם חברים כמו שאומר התנא חבריך יקיימו ה בידיך ועוד מובא בירכות שמעוני חמישה תלמידים היו לו לרבן יוחנן בן זכאי כל זמן שהיה קיים היו יושבים לפניו שנפטר הלכו להם לי נ ורבי אלעזר בן ערב הלך עם אשתו לד יומס משום ששמה מים יפים ונובה יפה ואביר צה בבריאות הגוף המתין רבי אלעזר לחבריו ותלמידיו שיבואו אליו לא באו ביקש ללכת אצלו אבל אשתו לא הניחה לו ו אמרה לו מי צריך למי אמר לה הם צריכים לי אמרה לו הפת ועכברים מי דרכו ללכת אצל [מוזיקה] מי ואומר עכברים הולכים אל הפת שמע בכולי נשאר לשבת שם לימים שכח את תלמודו וקם לקר בתורה פרשת החודש במקום לומר החודש הזה לכם טעה ואמר החרש היה ליבם צמחו עליו כל ה כל הקהל והחל בוכה וחבריו בוכים עמו עד שהתפללו עליו והחזירו לו משמיים תלמודו זה מה שאמר התנא הבי נהורא הביא גולל למקום תורה ואל תאמר שהיא ת אחריך שחבריך יקיימו בידיך ואל בינתך אל תשעי רבנו יונה אומר אדם לא יסמוך על סברתו אלא יעשה כל מעשיו על פי עצת חכמים וכך מובא במדרש שמואל ישנם אנשים הסבורים כדי להתעלות בעבודת השם ללכת בדרכיו די להם שיילמדו בספרי מוסר בהירה ואינם צריכים רב ומורא דרך שידריך ויראה להם את הדרך הנכונה שיש לאיש ישראלי לצעוד בו כמו שני הליצנים אכן אין אמת בשפתו כיוון שאף שעל ידי לימודו בספרים יכול אדם להשיג ולדעת הנכתב תב בהם אבל כש יקבל תורה מפי רב הוא מקבל בעצם ממה שקיבל הרב מריבו ורבו מריבו לכן מה שהוסיף וחידש בדרכי עבודה ברוחם בינתו ישמע ממנו איך נהגו חכמי הדורות בפועל בפועל לא בספרים בפועל לא כל מה שכתוב בספרים מתאים לכל מצב לכל זמן לכל עניין לכל אדם ואיך צעדו בדרך הטובה והישרה וכיצד צריך להיות מהלך המחשבה של בר ישראל על פי התורה קוראים לזה היום אצל גדולי ישראל השקופה צריך להיות השקפה גם אדם שיודע תורה אבל אין לו השקפה נכונה אז הכל מ ת אצלו זה כמו אדם שיש לו משקפיים משקפיים אמורות לתקן את הראייה שהוא יראה שש שש אבל אם המספר לא מדויק אז הוא רואה מטושטש הוא רואה א מטושטש יכול לראות דבר כפול ועל ידי כל זאת יזכה לי אשר אורחותיו נהל חייו כרצון השם יתברך וייטב לו בזה ובבא לכן אומרת הגמרא חד משמעית מי ששנה למד בשנה ולא שימש תלמידי חכמים עם הארץ יכול לדעת את כל התורה עם הארץ כתב מרן החפץ חיים זכר צדיק לברכה כלל גדול יש כל הדברים שנפשו של אדם מחמדת ר תאוות ממון הנה באשר עז חפצו רצונו של יצר הרע כשיל אדם אחרי תאוותיו מראה לו מט סיבות להתיר את הדבר 49 סיבות הוא יתן לו להתיר את הדבר לחמוד ולהתאבד לדבר שהוא רוצה אף על פי שייעשו ועל כן אדם שירת השם נוגעת בלבבו עליו לקיים את המשנה ואל בינתך אל תשען לא יסמוך על דעתו כי הוא נגוע יש לו נגיעות אלא ילך אצל החכם ישמע לקח מפיו והוא שאיין לו את הנגיעות שיש לו ילמד אותו מה הי הדרך הישרה עות בה ולא יסור מדבריו ימין ושמאל עוד כתב ילקות מעם לועז כדי שאדם יבין את התורה צריך סיעתה דשמיא פנה תלמיד אחד לחכם גדול שאל אותו מה סדר הלימוד החכם סידר לו סדר ללימוד ואחר כך סיים ואמר לו עליך להתפלל לשם יתברך שתצליח בלימוד התורה כמו שמובא בנידה עין שאלו אנשי אלכסנדריה את רבי יהושע בן חנניה מה יעשה האדם ויחכם אמר להם יבקש רחמים ממי שהחוכמה שלו שנאמר כי אדוני יתן חוכמה מפי דעת ותבונה זה אחרי שאדם לומד עדיין אמרו לו הרבה עשו ולא עלתה בידם אמר להם כן זה לא הולך רק בעצם הלימוד צריך גם להתפלל לשם כי מהשם חוכמה ומפי דעת ותבונה אז צריך יראת שמיים ואם יש ירת שמיים מקבלים סיוע מן השמיים ואז מצליחים בלמוד תורה אם כן ראינו שתורה צריך לחזר אחריה זוהר הקדוש אומר את המשל שאמרנו כבר שהיה אחד ש רצה לשת אישה במקדש אליה חוץ לביתה כדי למשוך את תשומת ליבה שהיא תצא היתה מאוד צנועה ולא מתראה ת בחוץ לקח גיטרה והתחיל לנגן לה סרנדות מחוץ לבית אחרי שבוע שהוא יושב ונגן נגן נגן נפתח שלב בטריס וואי וואי ווואי הוא היה כזה מבסוט הלך הביא תזמורת וטופים וחביבי וקונטרבס והתחיל שמה ואחרי עוד כמה ימים נפתחו עוד כמה שלבים ואחר כך נהיה שמה פילהרמוני ובסוף היא פתחה את הקריס וראה אותה בלא הודה והדרה והציע לה נישואים והסכים אומר הזוהר הקדוש ככה זה התורה אם היא רואה שאתה מחזר אחריה ללא הפסקה לא מתייאש היא תפתח לך שלב פתאום אה סברה שלי מתאימה לרבי עקיב ביגר איזה דבר וואי וואי וואי ז הבן אדם מתלהב ומעמיק ועמל יותר ויותר ויותר ואז היא פותחת לו עוד עוד עוד עד שאדם זוכה בקניין גמור זוכה בתורה אז יש דרך גולים למקום תורה לא ממתינים שתבוא לומדים מפי הרב ולומדים עם חברים ולא סומכים על הבינה שלנו ד אפילו אם אתה מוצלח יותר מכל האחרים ו מחבריי יותר מרבותי ומתלמידיי עוד יותר הם שואלים שאלות שאתה לא שואל אתה חושב שאתה מבין ופתאום אתה נתקע הופ שאלו אותך שאלה ואתה צריך לענות היה לך פשוט כאילו אתה יודע פתאום השאלה באה ודוקרת ואתה לאלא יודע אתה עומד צריך לדעת לומדים בחבורה וככה מתעלים לכן יש כוללים לכן יושבים בכולל ולומדים חבורות חבורות חבורות חבורות ככה זוכים להתעלות כי אפילו אם יש זוג שלומדים בחברותה ולא מצליחים להבין יש זוג אחר לידם מה עלה אצלכם ופתאום הם רואים שהם כן הצליחו להביא תמין תמין אין ביד זה מה שיש ביד זה כל אדם יש לו חלקו בתורה כמו שלמדנו וכל אחד זוכה לפי עמלו והגעתו כשיושבים ביחד זה גם מוסיף עצם זה שיושבים במקום תורה זה מוסיף לכל אלה שנמצאים שם יהש סיוע מן השמיים יש עשרה כתוב שכינה שריה בבן ורא יודע מה שהוא אומר הוא בעצמו נכשל בדבר הזה יכול להיות שהוא כתב את זה אחרי שהוא נכשל אם הוא כתב את זה לפני אז זה בעיה כל מקום אנחנו גלינו למקום תורה אנחנו לומדים תורה וברוך השם קבים בסיעתא דשמיא ומעשה ידינו בהליכות ו שיועילו דברי התורה האלה לכלל ישראל בשעות הקשות ה אמן ואמן לשם ני מכון גים ד חכמים חניש אומר ישראל פי כוח ס שמ יד רבי נהוראי אומר הוי גולה למקום תורה - חלק ב