כמה תרם החפץ חיים זצ"ל לעני שבא ביום גשום?
'שאלה ששאל טורנוסרופוס הרשע את רבי עקיבא: "אם א-לקיכם אוהב עניים מפני מה אינו מפרנסם?" אמר לו: "כדי שניצול אנו מדינה של גיהנם". (ב"ב י).
על פי הגמרא הזו היה רבי יהודה קראביץ זצ"ל, תלמיד הישיבה בראדין, מטעים דברים בשם גדולי המוסר שאמרו: 'כשבא עני לפנינו חובת הצדקה לתת לו 'שיעור צדקה' ושוב, 'חובת הכרת הטוב' לתת לו שבעתיים! על שזיכנו במצווה רבה: 'כדי שניצול אנו מדינה של גיהנם!' עכשיו אנחנו כאילו עשינו לו טובה ונתנו לו צדקה. מה הוא עשה לנו? הוא מציל אותנו מגיהנם! אומר רבי עקיבא. צריך לחזור ולתת לו עוד על זה שהוא מציל אותנו מהגיהנם. וזה כבר מדין לא הצדקה – אלא מדין הכרת הטוב.
ומעשה בפיו מה'חפץ חיים', והוא היה עד! מעשה בפיו מה'חפץ חיים' שהעניק מטבע כפולה לעני שבא לפני ביום גשום. למה? הוא אמר: 'על טרחתו ביום כזה!' שהוא טרח העני לבוא לזכות את החפץ חיים 'אז מגיע לו שכר כפול!!' אתם שומעים? עני בא בגשם בשביל לבקש: 'צדקה' – מגיע לו פי שתים. למה? בגלל שהוא טרח לבוא ביום גשום. מה זה ה'טרחה'? הוא זקוק לכסף, מה פירוש? בשבילו אין כסף, אז הוא צריך לבוא מתי שלא יהיה, אין לו מה לאכול! כן, אבל הוא מציל אותך. מאיפה? מהגיהנם! אז אם הוא מציל אותך מהגיהנם והא בא בשביל זה בגשם – לא מגיע לו עוד?!
(ספר 'עיני ישראל' מובא ב'ילקוט הכרת הטוב').